לאחרונה אני מתעוררת בבוקר עם כאבי ראש חזקים,
אני מרגישה שממש ננעלות לי הלסתות ולוקח להם זמן להשתחרר...
מכירות את התופעה? יש מה לעשות עם זה?
לאחרונה אני מתעוררת בבוקר עם כאבי ראש חזקים,
אני מרגישה שממש ננעלות לי הלסתות ולוקח להם זמן להשתחרר...
מכירות את התופעה? יש מה לעשות עם זה?
אז לפנות לרופא משפחה או רופא שיניים?
אז אקבע תור...
לגבי החלק הנפשי- כן, קשה לי מאד שכולם בבית.
מחכה לר"ח ספטמבר..

אין לי עצה
חיבוק
יודעת איך אני יוצרת קשר עם המפרסם?
אני ממש בורה בפייסבוק
שמש בשמייםאולי כדאי לפנות לרופא נשים במוקד...
אבל אני באמת מאוד אוהבת את השם הזהיעל מהדרוםמישהי יודעת מה ההשלכות של זה?
בהחלטה משותפת שלי ושל בעלי החלטנו שאני נשארת עוד בבית ולא רוצים להכניס
את התינוק.
מבינה שזה אחרי המאוחר... מה עושים?
תמיכה להנקה
רקלתשוהנ
מתואמת
אני תמיד מכינה להם בתוך התיק עם הבגדיםמתחדשת11
המקורית
מזלטוב
אמהלהאני בכל ההריונות חוויתי את זה
לצערי לא מצאתי פתרונות
אולי תוספת B12 יכולה לעזור?
וסתם דברים שעוזרים לשינה נעימה יותר
להדליק מזגן, לסגור חלונות ולעשות חושך מוחלט בחדר
להשתדל לא לראות מסך בשעתיים לפני השינה (גם של פלאפון!)
רק בריאות ושמחה תמיד
אני חווה את זה תמיד בשמיני- תשיעי.
זה באסה כי את כ"כ עייפה שאת מוכרחה לישון טוב...
אין מה לעשות.
לפחות עוד לא נשאר הרבה זמן....
אז ככה,
לקראת לידה 6 בעז"ה,
ילדתי פעם מוקדם ב- 34, ככה שעוקבים אחרי יותר מקרוב.
משבוע 31 יש קיצור צוואר, קיבלתי הבשלת ריאות ונשלחתי לנוח.
שבוע 33: בבדיקה פנימית יש מחיקה, ופתיחה חצי סנטימטר.
עכשיו מתחילה שבוע 35
החל מיום שישי בצהריים, יש לי המון צירים- די מציקים, אבל לא ברמה בלתי נסבלת...
בבטן, בגב, במפשעות. בטן קשה ממש,
חלקם באורך של דקה לפחות,
אבל הם לא סדירים- היו שעות של כל 5 דקות,
היו שעות שרחוקים יותר,
אחר כך כמה שעות הפסקה, וחזרו.
אחרי שנת לילה / מנוחת צהריים - נרגעו, וחזרו אחרי שעה- שעתיים.
אני נורא מבולבלת- זה צירים? לא צירים?
(לא ייאמן שאני אחרי 5 לידות ועדיין לא סגורה על עצמי!)
הצד שזה אמיתי:
מרגישה גם בבטן ובגב ובאגן, וזה כבר יומיים.
גם אחרי מנוחה- חזר תוך זמן קצר.
הצד שזה ברקסטונים:
קודם כל, לא מספיק כואב
לא סדירים!!! ממש קשה לי לתזמן
וחוץ מזה, גם בלידות קודמות אני זוכרת המון צירים כל התשיעי, ובסוף ילדתי בול בזמן....
בקיצור, מה לעשות עכשיו?
אין לי מה לרוץ לבית חולים, כי בשבוע 35 לא יעצרו לידה מתפתחת, אלא פשוט ייתנו לי ללדת / ישלחו אותי הביתה, כמו כל יולדת. ואני לא מרגישה כאילו הגיע הזמן שיכניסו אותי לחדר לידה.
למוקד- ממש מסובך לי ללכת, וממש לא בא לי לשרוף את היום על המתנות של שעות שיתבררו על כלום...
אולי לחפש מיילדת שתסכים לבדוק אותי בביתה?
אולי לחכות בסבלנות עד שיתגברו הצירים / יירגעו סופית?
נו בקיצור מה אומרות?
כוס יין... אמממ... אני לא אשתכר מזה, אני מקווה?
גם זה מחשיד,
כי חוץ מכוס קפה מוקדם בבוקר לא אכלתי כלום,
אני אמורה להיות ממש רעבה
אבל לא מסוגלת לחשוב על אוכל עכשיו
אחרי 34.
אפילו לא מנסים.
מעניין אם זה מדיניות של בית חולים
אחרי שעה של צירים כ - ו - א - ב - י - ם ברמות,
נרגע כרגע.
נחכה נראה איך ממשיכים מכאן...
אני בתקופה די מוטרפת
ועובדת די קשה פיזית
אולי הכאבים באגן הם בגלל כל ההתכופפויות? לא יודעת...
האמת שהלידות שלי כ"כ ארוכות
שקשה לי להאמין שאני אלד ככה פתאום בהפתעה
יהיה לי שעות ארוכות של צירים קשים באמת עד שזה יקרה
נראה לי אני ממתינה בבית בינתיים
אם זה מיידי אחרי ההתכופפות- אולי זה מתיחה של הרצועות
ולא ציר אמיתי...
אבל רק האישה יודעת באמת
תנוחי ותנוחי ואל תזלזלי בזה...
תרגישי טוב והמון כח וסבלנות!!!
![]()
אמהלהמינוס הכאבים- אני לא הרגשתי כלום,
אבל דימומים מטורפים.
ההריון המשיך, בשבוע 24 ההמטומה כבר נעלמה באולטרסאונד
ילדתי בת בריאה ושלמה, אמנם קצת מוקדם
אבל היום אחרי כמה שנים- הכל בסדר איתה, מליון אחוז!!!
בקיצור, להרגע, לנוח, להתפלל, ולקוות לטוב
לדימומים והמטומה בשלישי ראשון- שני
אל תילחצי מזה.
זה לא בהכרח צופה הפלה.
פשוט השפה הרפואית.