יש לי קרובת משפחה רווקה מבוגרת. לא היה לנו קשר כמעט בכלל כל השנים, לאחרונה (כמה חודשים) היא נדבקת אלי ממש (-סיפור הזוי למה זה קרה, אולי אפרט בהמשך) מתקשרת המון, (וכל שיחה זה לא פחות משעה וחצי. לא פחות. תתכן גם שיחה של 3 שעות, ואולי יותר, מזל שהשבת עמדה להכנס והיא מתחזקת קצת ושומרת שבת אז ניתקה) רוצה שאבוא אליה, רוצה לבוא אלי.. עכשיו, אני מתקשרת אליה פעם בשבוע בערך. גם באתי אליה וישבתי אצלה ודיברנו (יותר נכון הקשבתי לה) והבאתי לה עוגות שאפיתי שהיא אוהבת. אבל זה לא מספיק לה, היא רוצה קשר ממש הדוק. ברמה יומיומית אפילו. ועם כל הבנתי וחמלתי עליה - אין לי לא כח לזה, ולא סבלנות. עכשיו היא התחילה להגיד לי שהיא רוצה שאזמין אותה שבת (גרה במרחק חצי שעה הליכה ממני) ופחות מתאים לי, היא הרבה פעמים מדברת שטויות ולא לעניין ולא מתאים לי שהילד שלי ישמע. מילא אני עוד יודעת לסנן, אבל חסר לי שתשב בשולחן שבת ותדבר באוזניו (וגם באוזני בעלי) כמה דברים שאמרה לי בטלפון למשל. תבינו שעדיין לא נתתי לה את הכתובת שלי בכוונה, ממש מתחמקת מלהגיד אותה, כדי שלא תתחיל לבוא אלי כל יום. והיא רמזה בהתחלה שמעוניינת לבוא, ועכשיו ממש מבקשת במפורש. ולא מתאים לי.. היא גם לא אחת עם טאקט, היא תתנחל, תתנחל שעות, ואולי ימים ולילות כי היא בודדה ומשועממת. ועזבו תתנחל, זה בעיקר הדיבורים שלה. וגם העישון 😒 ( שונאת שמעשנים לידי והיא מעשנת כמו קיטור)
וגם הלבוש.. בקיצור, כל המכלול לא מתאים בעליל בלשון המעטה. היא לא מפסיקה להגיד שהיא תבוא אחרי הלידה לבקר.. ובואו, עוד שבוע בע"ה התלמ שלי, אני גם ככה בחששות ופחדים וקצרת רוח ועייפה וחסרת סבלנות, וממש אין לי כח אליה.. לא עכשיו שתבוא, ובטח לא אחרי הלידה כשאני עם תינוק קטן.
אני לא רוצה לפגוע בה, ועד עכשיו התנהגתי אליה ממש בסבלנות ונימוס, אבל בטלפון האחרון לפני שבת כשהתקשרה ושמעה שאני אצל חמותי, ובכ"ז המשיכה לדבר ולדבר ולדבר, ואני מנסה יפה לכוון לסיום וכלום, כלום, היא ממשיכה (ככה היה לי כשעמדתי להכנס לרופאה, היא התקשרה ודיברנו ואיזה רבע שעה לפני אמרתי לה שאני צריכה להכנס לרופאה והיא כזה כן כן וממשיכה לדבר, אחרי 5 דקות ניסיתי לסיים והיא שוב כן כן וממשיכה, ואחרי 5 דקות שוב! והיא ממשיכה לדבר, לא נותרה לי ברירה אלא פשוט לנתק לה את הטלפון כי התור באמת הגיע..) ולבקש במפגיע שהיא רוצה לבוא אלי מיד כשאנחנו חוזרים, זה מתחיל לעלות לי על העצבים.. השבוע הזה גם ככה יש לי מלא סידורים ותכנונים, די, תעזבי אותי בשקט. אה, וכמובן אם היא מתקשרת ואני לא עונה, או אם אני בממתינה ואני לא חוזרת, יש לה הרבה טענות.. בקיצור, אוף. פרקתי. איך אפשר לגרום לה לרדת ממני אבל לא לפגוע בה? זה אפשרי בכלל? אני גם פוחדת שתקפיד עלי, זה מה שחסר לי.
תודה שקראתן ותודה מראש לכל מי שתטרח להגיב❤️
וגם הלבוש.. בקיצור, כל המכלול לא מתאים בעליל בלשון המעטה. היא לא מפסיקה להגיד שהיא תבוא אחרי הלידה לבקר.. ובואו, עוד שבוע בע"ה התלמ שלי, אני גם ככה בחששות ופחדים וקצרת רוח ועייפה וחסרת סבלנות, וממש אין לי כח אליה.. לא עכשיו שתבוא, ובטח לא אחרי הלידה כשאני עם תינוק קטן.
אני לא רוצה לפגוע בה, ועד עכשיו התנהגתי אליה ממש בסבלנות ונימוס, אבל בטלפון האחרון לפני שבת כשהתקשרה ושמעה שאני אצל חמותי, ובכ"ז המשיכה לדבר ולדבר ולדבר, ואני מנסה יפה לכוון לסיום וכלום, כלום, היא ממשיכה (ככה היה לי כשעמדתי להכנס לרופאה, היא התקשרה ודיברנו ואיזה רבע שעה לפני אמרתי לה שאני צריכה להכנס לרופאה והיא כזה כן כן וממשיכה לדבר, אחרי 5 דקות ניסיתי לסיים והיא שוב כן כן וממשיכה, ואחרי 5 דקות שוב! והיא ממשיכה לדבר, לא נותרה לי ברירה אלא פשוט לנתק לה את הטלפון כי התור באמת הגיע..) ולבקש במפגיע שהיא רוצה לבוא אלי מיד כשאנחנו חוזרים, זה מתחיל לעלות לי על העצבים.. השבוע הזה גם ככה יש לי מלא סידורים ותכנונים, די, תעזבי אותי בשקט. אה, וכמובן אם היא מתקשרת ואני לא עונה, או אם אני בממתינה ואני לא חוזרת, יש לה הרבה טענות.. בקיצור, אוף. פרקתי. איך אפשר לגרום לה לרדת ממני אבל לא לפגוע בה? זה אפשרי בכלל? אני גם פוחדת שתקפיד עלי, זה מה שחסר לי.
תודה שקראתן ותודה מראש לכל מי שתטרח להגיב❤️
)
זה מובן מאוד...
מסכנים. רפואה שלמה והחלמה מהירה!!!