פורום הריון ולידה (עמוד 1352)

ההמלצות שלי הן ישמור על המקום יבש כמה שניתן.לא לשים רפידות הנקה ואם אפשר גם בלי יזיה בבית שיהיה מאוורר..
בנוסף לחשוף לשמש לדקה דרך חלון או משהו.. מרפא פצעים ופטריות. דבר נוסף אני מרחתי משחה לפטריות של העור תוך יומיים ממש עבר לגמרי. בהצלחה

ניסית למרוח לנולין? בצורה קבוענ, לא פעם בכמה ימים? זה יכול להקל לדעתי

חומץ עם מעט א. סודה לשתייה
לשטוף את האיזור עם צמר גפן בעדינות, מכל הכיוונים ובסיום לשטוף עם מים. זה ממש מקל
ולגבי החזייה- לכבס בהרתחה. לאוורר את המקום.
בלי רפידות
תנסי את הצד הזה להשאיר מאוורר תמיד (אם יש לך קונכיות זה מעולה)
והייתי בודקת נטיה של הראש..

אני עושה גם ככה את רוב מה שהצעתן (חוץ מחשיפה לשמש - שתכל'ס עכשיו כבר אין הרבה שמש...) וגם מריחת לנולין, שבפעם הקודמת לא עזרה לי אז עכשיו ויתרתי מראש...
@אני זה א - איזו משחה מרחת? מותר להיניק איתה?
@מתחדשת11 - זה לא שורף לשים חומץ?
ולמה התכוונת בלבדוק נטייה של הראש?

כטיפול ראשוני זה הציל אותי
נטייה של הראש הכוונה לבדוק אם הקטנה נוטה עם הראש לכיון מסוים ולכן קשה לה לינוק מהצד הנגדי. אולי זה מה שגורם ל"בעיות"

היא יונקת טוב גם מהצד השני... (כלומר, ברמה שלה - בדרך כלל תוך כדי השתוללויות ודחיפות...) אבל אנסה לשים לב אם בכל זאת יש משהו שונה.

איזה צד כואב?

כלומר - אחד השדיים. נראה שהיא יונקת באותה צורה בשני הצדדים, בלי נטייה של הראש או משהו...

לדוגמא, אם צד ימין נפצע, ויש לה נטייה לדוגמא לימין, יהיה לה קשה לינוק מהצד הזה. כי הראש נוטה שמאל כשמדובר בצד ימין
האם הובנתי כעת?🙂
לכן חשוב לבדוק נטייה של הראש, בפרט שאת אומרת שתמיד יש עניינים בצד אחד ובשני כרגיל

מרחתי אחרי הנקה ולפני ההנקה הבאה ניגבתי את מה שנשאר עם מגבון..

תכלס עדיין לא נפטרתי ממנו לגמרי..
תראי בפטרייה את חייבת לטפל בשתי השדיים ובפה של התינוקת ביחד... גם אם נרכה לך שזה רק במקום אחד.
כי כל עוד לא תטפלי בהכל את תמשיכי להידבק...

לקטנה שימי דקטרין אורל ג'ל ולך שימי משחה לפטריית עור (פיטריון, טבעקוטן, טרידרם וכו) ותורידי אותה עם מים לפני כל הנקה (סיוטטט... אבל אין ברירה)

בהצלחה!!!

נראה אותו דבר, לפחות. אבל לא כל כך כואב.
בינתיים אני ממשיכה כמו מקודם...
תודה!

(גם לי אסור משולבות)
אין יותר מדי אופציות
ופרמולט נור זה אופציה לא רעה.

הכי חשוב זה התזמון מתי לקחת
עוד כמה זמן החתונה?
האם יש לה רישום של אורך המחזורים ותאריכי וסת?

ממליצה ממש לקרוא את המאמר של דםנה מאיר הי"ד על מה עושה פרמולט נור ומתי לוקחים אותו.

ממליצה גם לעשות בדיקות דם לוודא ביוץ ולא לסמוך על רישום

עוד חודשיים.
היא יודעת מה האורך של המחזורים, היא יודעת הכל.
הביוץ אמור לצאת בדיוק בחתונה, אבל הרופאה אמרה לה בכל אופן לקחת פרימולוט נור. לא תחקרתי אותה בדיוק מתי, היא רק אמרה לי שהאופן שבו הרופאה אמרה לה לקחת נותן לה מרווח ממש צר ביחס לחתונה.
אז היא כרגע עושה מה שהרופאה אומרת, אבל בשביל הרוגע שלה היא רוצה להתייעץ עם עוד רופאה, כדי לראות האם ההנחיות שקיבלה אכן טובות

הביוץ.
אולי בחודש הזה לעשות פרופיל הורמונלי ולפי זה לראות?

כי אם הביוץ צפוי על החתונה
זה אומר שאם הוסת שלפני מאחרת בכמה ימים (וזה יכול לקרות מלחץ וכו) היא כבר לא בטוח תספיק לטבול לפני החתונה.

לכן צריך לוודא שהוסת שלפני החתונה תגיע בזמן/תקדים



ולכן היא צריכה לגרום לצניחה של הפרוגרסטרון כדי שהוסת תגיע
האם זה ההנחיות שהיא קיבלה?

ממש ממליצה לה להתקשר לקו של פועה!

הן מסדרות את המחזור ואפשר גם לפנות אליהן אם משהו משתבש..

שילוב נהדר של רופאה ורבנים שמבינים בהכל. בהצלחה!

ממש עזרו לה בזה וסידרו לה הכל בלי כדורים

הם מטפלים בהכל
קצת יקר אבל שווה

ד"ר נילי איסרליס. רופא דתיה, מקסימה ואנושית.
מקבלת בבית שמש.
במוקד יגידו לך שאין תורים ב8 חודשים הקרובים. נסי להתקשר למרפאות שהיא עובדת בהם, להסביר את המצב ולבקש תור בהקדם.

בהצלחה!

שהיא שואלת אותך את כל השאלות שצריך,
מדברת עם הרופאת נשים ומחזירה לך תשובות לכל השאלות.

מאוד זמינה, ונעימה.
עולה 400 שקל.
אפשר להמשיך לשאול אותה גם בוואצפ אחרי.

גם אני וגם כמה אחיות שלי נעזרנו בה.
והיתרון הגדול, שלא צריך להמתין לתור.

ולגבי פרימולט,
ממליצים לקחת למרות שיודעים מתי המחזור מכמה סיבות..
יכול להיות שיבוש הורמונלי כתוצאה מהתרגשות, וחבל להיות אסורים בגלל זה.
וגם שתהיה שליטה על המחזור כדי להצמיד את תקופת האיסור כתוצאה מביאה למחזור עצמו.
אחרת עלול לצאת לה שבדיוק מתי שהיא מסיימת את השבעה נקיים, תקבל מחזור.
וחבל להיות אסורים כל כך הרבה זמן.

אם את רוצה, אשלח לך מספר בפרטי.

וגם הרבה חברות שלי..
לא הייתי נלחצת.

להרבה נשים זה בסדר גמור

אני יודעת שממליצים לבדוק את זה קודם על מחזור אחד לפני החתונה כדי לראות שזה לא עושה דימומים ושזה עובד טוב

אבל השאלה אם עוד יש לה זמן..

אני אף פעם לא מבינה למה מכניסים בחורות לסרטי הגלולות שבועות לפני החתונה כשאפשר כמה ימים לפני החתונה ואחריה לקחת פרימולוט ושלום על ישראל.

גילוי נאות.
זה גם מה שאומרת הרופאה שלי וזה מה שעשיתי.
לקחתי שבוע- ככה שנשארנו מותרים עוד כמה ימים אחרי החתונה. והפסקתי ואז המחזור השתלב עם ההאיסרות של הביאה.

ולא רק לסדר שלא תהיה חופת נידה

להרבה נשים יש איתו הכתמות. ולחלקן גם יותר מזה.

על מירב רז. מקבלת במאוחדת, רופאה דתיה ועובדת באזור בני ברק וגבעת שמואל.

התורים אתיה די רחוקים אבל שווה להתקשר למזכירות של הקופה ולנסות לקבוע תור בדחיפה, להגיד שזה כלה. גם תור טלפוני יכול לעזור.. היא שואלת אותך מתי וסת אחרונה, מה האורך של הוסת ומה התאריך של החתונה ותוך שתי שניות כבר אומרת לך מתי לקחת את הגלולות/ פרימולט, מתי לעשות הפסקה ומתי לחזור לקחת.

שווה לשתף שהיא דתיה, עובדת במעייני הישועה ולדעתי מקבלת גל במכבי

לא ציינתי פה כי הפותחת שאלה על מאוחדת אבל מקבלת באמת בשניהם..

טענה שכלות שהלכו אליה-זה אף פעם לא התפקשש...
אפשר ללכת אליה בפרטי ולקבל החזר מהקופה. לפחות ככה היה בזמנו.

אצלה.

יכול להיות ממזג האוויר.
לא אמור לכאוב בכלל. סביר להניח שהיא לא מרגישה את זה.
לא הייתי שמה גרבים רק בגלל זה.

אולי רק אחרי המקלחת תשימי לה קרם גוף..

יום במעון יומיים בבית כזה

לרוב, זה חולף
לא להתייחס לזה יתר המידה או לייחס חשיבות
יחלוף בע"ה

הקטן עדיין.
אצל הגדוך חלף.
זה בא והלך במשך כמעט שנה לדעתי ואז נעלם.
אצל הקטן זה מפברואר. בא והולך.
אני יודעת את הסיבה
מקווה שיעבור כמו שעבר אצל הגדול.
בעיקרון אני יודעת שזה תקין בגיל הזה. תעקבי.

סדר גודל של חצי שנה בערך וזה יעבור כמו שבא

ואם זה חא עובר? בן ארבע וחצי ועדיין לפעמים מגמגם...

אישית אם יש מגמת שיפור לא הייתי נלחצת

אופייני במיוחד לילדים שהשפה שלהם מפותחת.
ממליצה לקרוא פה
מידע להורים לילדים שמגמגמים - אמב״י עמותת המגמגמים בישראל. גמגום ילדים בני נוער ומבוגרים.
יש למטה גם קישור לחוברת להורדה, עם עוד מידע.
לא בטוח שהכל לגמרי רלוונטי, אבל יש שם הרבה מידע שיכול לעזור.

מוזמנת להתייעץ בפרטי אם תרצי. מכירה את הנושא גם מהצד המקצועי (מהלימודים, לא עסקתי בזה בפועל), וגם מניסיון אישי של שני ילדים שגמגמו בגיל הזה (לגדול עבר אחרי כשנה של עליות וירידות, הקטן עדיין מידי פעם קצת מגמגם אבל הרבה פחות ממה שהיה).
לא בטוחה שאספיק להתייחס היום, אבל אשתדל בהמשך...

ככה היה לבן שלי בגין 2.6
היום כבר מתבגר ומדבר בלי סוף ויפה...
לקחתי אותו לקלינאית להיות רגועה.
אמרה שיעבור התעקשתי על 5 טיפולים.
אחרי 5 טיפולים עבר כלא היה.

לקבוע מראש, לפחות בתל השומר זה על בסיס מקום פנוי..

את צריכה לבוא עם כרטיס מעקב מלא ותקין

לניאדו ולא יודעת איפה עוד

אבל יש בתי חולים שדורשים שישלחו מסמכים קודם כדי לבדוק שההריון תקין ולא בסיכון במיוחד בלידה ראשונה. בלידות אחרות יותר זורמים. אבל כן צריך להגיע עם כרטיס מעקב הריון.

יכול להיות מאוד שאם תירשמו או תעשו מראש בירור ותדעו בזמן אמת את הפרטים של מה צריך זה עגדיל את הסיכויים שלכם להיכנס,
אנחנו נסענו באמבולנס והם התקשרן להגיד שנגיע ואז גם אמרנו להם שיארגנו כך וכך כי דיברתי מראש עם מיילדת משם וידעתי מה אני רוצה לפי מה שהבנתי ממנה..
בהצלחה!!!

בעיני זה השאלה

בין 9 ל19

מניסיון אישי שלי בהריון תאומים, שנחתי מנוחה מוחלטת שבוע אז התארך ל40. אבל לא טיפלתי בילדים ולא כלום.
בעלי ועוד ביביסיטר עשו הכלללל. זה היה קשה אבל שווה כל רגע.

תודה לכולכן בנות
אני אלך על הבוקר בשלישי (אין ברירה פשוט הכל נסגר חוץ מבתי חולים)
אם חלילה ארגיש משהו כמובן שאסע למיון בחג
ואקבל את העצה של מנוחה מירבית

בתור מי שגם עם צוואר מקוצר..

עם כל הפרטים.

הייתי בודקת בשביל הרוגע כי את בעצמך כותבת שתהיי בלחץ כל החג שלא הלכת להיבדק

כשהיה לי קיצור צוואר אמרו לי לעקוב כל שבוע אם אני לא טועה

וכנראה שאמרו לך לבוא היום בגלל שזה יוצא חגים

כן הייתי מאושפזת ...
אמרו לי פעמיים בשבוע בעיקרון.
זה פשוט דבר שלא מרגישים מבחוץ ולכן כל החוסר וודאות הזה.
ומה בכלל קורה אם מגיעים כבר לקיצור ברמת 0 ?
אני ממש לא רוצה לחזור לאשפוז

ואם את בשבוע מוקדם- אנחנו ממש לא רוצין להגיע לזה..

והתהלכה רגיל וכו

ממחשבה פשוטה, בורות או חוסר אחריות...

לםעמים יש גם קיצור בלי פתיחה
אבל בדכ זה מגיע יחד..

גם למי שעושים, פותחים אותו כבר בשבוע מוקדם יותר אם אני לא טועה

לא אמרה באיזה שבוע הייתה..

ופותחים בשבוע 36 אם אני לא טועה..

לא נכנסנו בשיחה למה הטיפול וכו.
לא יודעת, אבל נתפלל שגם לה תהיה לידה תקינה במועד בעזרת השם.

יופי ב"ה! משמח מאוד לשמוע!

הרבה נחת ושמחה
התאוששות קלה ומהירה
תרגישי טוב💗🌸

התאוששות מהירה!!!!!

אני הגבתי שם אבל לא מוצאת בכרטיס שלי..
שיהיה לך ספרים לקרוא, אם אפשר להביא לך אוכל שאת אוהבת זה עוזר..
אני אישית ניצלתי את זה בעיקר לנוח..ישנתי מלא, הנקתי מלא. גם התפללתי (אצלי זה היה יוכ)
עשיתי לעצמי מין סעודות ושרתי לעצמי..
אפשר גם לעורר שיחה עם השכנה לחדר אם זה זורם.. אצלי אף פעם לא ניסיתי..

בגדול דאגתי שיהיה לי תירוש ולחם.
ונשנושים והרבה בקבוקי מים. גם אוכל הביאו לי בסוף ב"ה
לא הספקתי לקרוא או לחשוב על לקרוא בכלל.. בעיקר ישנתי והנקתי
אז בגדים נוחים, כיסוי ראש נורמלי וזהו.

התאוששות קלה והרבה נחת!

בשמחות אצל כולן בעזרת ה'🙏🏼

בשעה טובה!!!
מחפשת לך קישור רגע

לי יצא בכל הלידות להיות בשבת/חג... כולל פסח

כדאי לדאוג לחומר קניה ולפינוקים שמזכירים את הבית

לי הרגעים הכי קשים היו אחרי הדלקת נרות ובמוצ"ש שחיכו בבי"ח לרבנו תם ורק אז יכלתי לתקשר עם הבית.

כשידעתי מראש שזה הרגעים ששוברים אותי השתדלתי למצוא מישהי נעימת שיחה שיהיה לי נחמד בקרבתה ודווקא לא להיות ברגעים אלו ספונה במיטה....

וכמובן לחבק מלא את הבייבי ולנוחחחח כמה שיותר

בהצלחה יקרה

 

הרבה הרבה נחת ושמחה בע"ה 💐

קראתי את העיצות כאן ובשרשור ההוא,
אחותי המהממת דאגה לי לספרים, קנינו לי מלא שטויות לאכול, ובעיקר אספתי כוחות לשמוח.

תודה לכן אהובות. בשמחות אצל כולכן💜
שיהיה חג שמח לכולן!

המשך התאוששות טובה🥰

מזל טוב יקרה, הרבה שמחה ונחת!!!

קראת יפה על מי אורז.. לבשל אורז בהרבה מים ואז לשתות את המים בישול.
פריכיות אורז, מרק עוף, לוודא שהם מקבלים מספיק נוזלים ולא מתייבשים..

איך זה קשוח ילדים חולים בחג..
הגדולה שלי עם כאבי גרון והקטנה הקיאה באמצע הלילה.. מבינה את הבאסה😔

תרגישו טוב גם אתם!

הגדולה שלי גם העלתה חום בערב החג
איזה נורא זה

היו חולים גם ראש השנה
גם יום כיפור
וגם סוכות
נמאססס

אתן יודעות מאיזה גיל מומלץ לתת קל בטן והאם בכלל מומלץ?

בעיקר לדאוג שלא יתייבשו ולהתפלל שייגמר.
אבל אם אין שיפור תעשי בדיקות צואה כי עם חום לפעמים זה חיידק.
לאכול אורז, צנים, דברים יבשים.
לקנות מינרלי בבית מרקחת שישתו כדי לעזור לגוף להחזיר מה שהוא מאבד ולהתגבר.

לשים טיפה/2 על החולצה למעלה. שמן תפוז, שמן לימון...

בע"ה אבדוק אם הריח עושה לי טוב..

גם לא הייתי במצב קיצוני ועדיין סבלתי.
לקחתי דיקלקטין פעמיים ביום וחיי השתנו (בהריון הראשון לא לקחתי ובשני כן וזה היה הבדל שמיים וארץ).
ממליצה ממש, לא חייבים להיות במצב קיצוני כדי להנות מזה

זה לא כדורים ממש חזקים?
צריכים מרשם?

כן צריך מרשם
אני חושבת שהיום אין אותם והתחליף נקרא בונגסטה

וויטמין בי 6.
יש להן טעם לימוני, אולי יעזור לך?
לי זה עזר בשלב שהבחילות לא היו מטורפות

קונים בסופרפארם?

אני קניתי באניס

אני לא מכירה, זה כדור? צריך מרשם?

גינגר ובי 6 זה מעולה לבחיחות קלות.. ויש גם צמיד לבחילות ששמים על היד

שואלת גם אותך, קונים בסופרפארם?

האינטרנט ממה שראיתי בעבר..

נראה לי שאנסה אותם

לא עשיתי את הבדיקות האלה ב2 ההריונות שלי.
לא יודעת כמה זה עוזר לך, אבל כך היה
לדעתי אפשר לחכות

לק"י

והרופאה שלי נתנה לי הפניה להערכה נוספת, אם ארצה לעשות עוד אחת, ולא עשיתי (במעקב הריון עודף הרופאה עשתה הערכה נוספת, אבל הוא נולד יומיים אח"כ חצי קילו יותר🤭).
אם כל ההריון היתה גדילה תקינה- לא נראה לי הכרחי לעשות הערכת משקל נוספת.

לגבי מצג- אולי כן שווה ללכת לעשות אול'.
למרות שאם יש לך תור עוד שבוע וחצי, זה לא נראה לי דחוף (אבל אני תמיד יולדת אחרי התאריך, אז מבחינתי שבוע 37 זה לא זמן לחוץ עד הלידה).

הסברתלו למה זה אסור?

להשיג מגיני שקעים. למנוע את האפשרות שלהם לשחק עם החשמל מלכתחילה

בס״ד

מבחינת בטיחות 👍🏼

ומציעה לשים חסמים (ככה קוראים לזה?) בשקעים שלא בשימוש, אם אין לכם עדיין.

לגבי בן ה-4 (והכותרת שלך, ״סמכות הורית״ 🙂) אני מציעה לדבר איתו על זה בזמן שהוא רגוע. נגיד לפני השינה, או בכל זמן נינוח אחר. להסתכל אליו בעיניים, להתחבר רגע בתוך תוכך לטוב, לבגרות וליכולת הקליטה שלו - ולהסביר שאסור לעשות את זה כי זה מסוכן. ולחזור על זה כל כמה זמן. אפשר פעם ביום, פעם ביומיים...

אפשר גם דרך סיפור(ים) שאת תמציאי על ילד בגיל שלו ואיך הוא למד שילדים לא מחברים מכשירים לחשמל.

ילדים לומדים מתוך חזרה על אותו מסר, ולפעמים זה לוקח הרבה פעמים עד שזה נקלט.

שמתי לב שלרוב, השיח הוא על ״איך מציבים גבולות ברורים״. ומה שקלטתי לא כזה מזמן, ואחרי כמה ילדים, זה שלאו דווקא מזכירים לנו דבר ממש פשוט: שצריך לעצור *וללמד* את הילדים את הדברים 🙂! ממש כמו שברור לנו שכדי ללמד על השופר, על הסוכה או על החיות, וכמו שאנחנו מלמדים את האותיות, אנחנו מסבירים בנחת, כשהילדים שלנו בפניות, ומשננים איתם עד שזה נקלט... אבל משום מה, לגבי כללים, יש לנו נטייה יותר ״להציב גבול״ (להגיד ״לא״, לתת תוצאה וכו׳) ופחות לעשות תהליך חינוכי כמו בשאר התחומים.

אם אסכם, לאחרונה, כשאני רוצה להטמיע דברים אצל הילדים שלי, כולל מי שבגיל של הבן שלך, אני מגייסת את הדברים הבאים ואני ב״ה רואה שזה עובד הרבה יותר מכל מה שעשיתי לפני זה.

- אמון ביכולת שלו לקלוט דברים
- אמון ביכולת שלו וברצון הטבעי לשמוע בקולנו, ההורים שלו
- הסברים בזמנים נינוחים
- שינון
- הפנמה שלי שלמידה היא תהליך וסבלנות לתהליך


לגבי בן השנתיים - אפשר בהחלט להתחיל לפי אותם העקרונות. יש לי ילדה שככה מפנימה כללים לא רע, ברמה שלה כמובן. אבל אם הילד שלך בכלל לא שם, נראה לי תקין לחלוטין. שנתיים זה ממש בגבול עדיין בין תינוק לילד קטן... 🙂.



***בכל מקרה, מכיוון שילדים הם ילדים, ושהם תמיד עלולים לעשות מעשים מסוכנים - כמה שנלמד, נסביר ונשנן - חשוב ליצור סביבה ביתית כמה שיותר בטיחותית, כנ״ל. ולא להסתמך רק על החינוך שלנו לענייני בטיחות.***


קרדיטים:
* לבחור להסביר דווקא כשהם נינוחים (ולא תוך כדי האירוע) - למדתי מ@נגמרו לי השמות היקרה וגם מן המעט שלמדתי עד כה מהגישה ההתפתחותית-ההיקשרותית.
* על הרצון הטבעי שלהם להקשיב לקולנו - @בהתהוות, למדתי מניקית לשעבר שחסרה כאן ממש, כותבת הבלוג הנפלא ״בהתהוות, הורות בחסד״. וגם מהדברים ש@קופצת היקרה כותבת.

מקווה שזה יעזור לך! ❤️

מדהימה את

כשהבן שלי נכנס לגן טרום חובה נפגשתי עם היועצת (היא עושה פגישה קצרה עם כל הורה בתחילת השנה) ואחד הדברים שהיא אמרה ולקחתי לתשומת ליבי היה שאנחנו רגילים להגיד לילדים לא, אסור, ושוכחים להסביר, ומגיל ממש קטן אפשר להסביר להם למה.
מתחברת מאוד גם להסברים שלא בשעת מעשה, אלא בזמן רגוע אחר. שמעתי את זה מהרבה כיוונים לאחרונה וזה מאוד הגיוני... מישהו סיכם את זה כך: "אין חינוך בשעת המעשה". ברגע שהילד עשה משהו זה הזמן הכי גרוע להתחיל להרצות לו למה זה לא טוב. צריך לעצור את זה בצורה עניינית, לסכם את האירוע במשפט קצר ככל שאפשר, ובזמן אחר לדבר על זה. מודה שאני משתפרת בחלק הראשון, ושוכחת למצוא את הזמן לדבר על זה בפעם אחרת

@קמה ש.אקח לתשומת ליבי את מה שכתבת ואנסה להסביר בזמן רגוע.
תודה רבה על התגובה המפורטת!

@באורות - אני קוראת לו להפסיק עם זה "אני לא מרשה להכניס דברים לחשמל בלי אבא או אמא" וזה לא עוזר אז אני מוציאה אותו מהחדר / לוקחת לו את המכשיר החשמלי וכדומה. לפעמים הוא בורח עם המכשיר ואני רודפת אחריו

@אן אליוט יש מגיני שקעים. הגדול יודע להוציא אותם בעצמו.. לוקח לו כמה דק' ובעזרת סכין מהסכו"ם אבל הוא הבין איך.

השקעים זאת דוגמה שהכי מפריעה לי. הוא גם שופך מים בכוונה על הרצפה. זורק דברים מהשולחן..
אני מניחה שהוא רוצה צומי וזאת הדרך שלו. אני משתדלת לשים לב ולתת לו קודם. או למשל בדוגומא עם המים לשלוח אותו לחדר אמבטיה שישחק בברז שם עם מים .

למשחק ביחד ופעילויות משותפות שירגיש שהוא מקבל את תשומת הלב בלי לעשות דברים שליליים?

בעניין הזה האמת לא הייתי מחפשת יותר מדי טקטיקות נחמדות חינוכיות אלא מראה פנים כועסות מאוד. ממש כאילו הוא רץ לכביש סואן.
זה סכנת נפשות ממש

חשוב ממש להסביר למה זה אסור.
להסביר שבתוך השקע זורם חשמל, ואסור לנו לגעת בזה כי זה יכול לחשמל אותנו- לפצוע אותנו ולהכאיב לנו מאוד. ושמותר להכניס רק תקעים, וגם זה רק בהשגחה של אבא ואמא כי אתם דואגים לו ולא רוצים שיפצע.
אני בדברים כאלה אומרת בטון מאוד תקיף-"זה ממש מסוכן! לא נוגעים בשקע! אתה יכול להפצע" ומרחיקה.
לגבי המים והחפצים נשמע כמו באמת דרישה לצומי.מה קורה אם את מתעלמת באותו רגע?
ואחכ לוקחת ומתייחסת בלי קשר לאירוע עצמו, אלא מתעניינת בו וכו'

על זה 2 דברים:
1. כמובן לחסום את השקעים ולהשתדל כמה שיותר להימנע מלהשאיר דברים בשקעים שהם בהישג יד
2. יש מצב שגם אם בן ה4 מבין את הגבול הוא נסחף אחרי הקטן. קרה אצלנו המון.

הגיל הזה כ"כ קשה

קשוח

אני אישית הייתי מסבירה לבן ה-4 על החשמל, כמה שזה מסוכן. (אולי גם לבן ה-2, אבל זה פחות יופנם מן הסתם).
אבל גם איך מכניסים את התקע בצורה זהירה, לא נוגעים בשפיצים, ולא בחורים, מחזיקים רק בפלסטיק, לא מושכים בכבל. ממש לא מקרבים סכין לשקע, אפשר להתחשמל...
וכן לציין שעושים את זה רק עם אמא או אבא.

דווקא למרות שזה מסוכן לבד, תני לו להתנסות בזה בהשגחה שלך. זה יוציא לו את החשק לעשות לך דווקא... וגם עדיף שילמד וידע מה הכללים.
יכול להיות שעוד כמה פעמים הוא בכל זאת ינסה למשוך תשומת לב עם העניין אבל לאורך זמן לדעתי אם הם מתנסים הם מוצאים כבר דברים חדשים...

בס״ד

(זה עוד יותר חשוב אם הוא במקרה מוצץ אצבע)

עדיף על פני מה שכתבתי בטוח! עזרת לי מאוד

העניין עם הסכין הוא לא מסוכן. אני לא רוצה לפרט יותר . רק רציתי להסביר שהוא יודע להוציא את המגן של השקע.
כללי בטיחות בחשמל הוא יודע.

אח שלו ישן צהרים אז בזמן הזה בשבתות חוגים אני משתדלת להקדיש לו זמן אישי למשחק.

@חילזון 123 חיברנו כמה דברים לחשמל ביחד בעבר. אולי צריך לחזור לזה מידי פעם.

תודה

ידידיה, נתנאל, צור, רועי, ניתאי, לביא

@מוריה
@רק טוב!
@שם משתמשת.
אשמח לעוד רעיונות🙂

בעלי אומר
הכי טוב - לקרא על שם צדיק

אלא אם מישהי שואלת ספציפית על שם אם הוא טוב.
זה עלול להיות לא נעים למישהי שלבעלה/אח שלה/הבן שלה קוראים ככה, ויש בנושא הזה הרבה דעות..(בעיקר מתחלק בין רבנים שיותר נוטים לדעת הקבלה וכאלה שפחות..)

אם תוכלי לערוך זה יהיה מצויין!

נווה, שילה, אליה, לביא, אורי, נעם, דביר, יובל, הראל, איתן, אמיתי, עמיחי, נתנאל,

גם אני מתכוננת להרגיש עטופה בצילה דמהימנותא
בשכינה
בענני הכבוד
בחברת האושפיזין הקדושים
ולבקש הרבה נחת וברכה

חג שמח אהובה!

שתמיד תמצאי כוחות....

הלוואי שיגידו לך רק מילים טובות
ומכבדות.

הלוואי שיהיה לך חג כל כך שמח

וכיף שיש לך סוכה
הלוואי עלי...

וככ קשה בלי שינה!! הכי הכי קשה שיש!!
מקווה שתספיקי לנוח אפילו קצת זמן😘😘

בס״ד

חג שמח!!!

כתבת עוצמתי כ"כ,
מקסימה שהצלחת ככה להתגבר בסוכה ולהרגע לבד,
לא מובן מאליו בכלל!
ומקסים כ"כ ההשקעה שכתבת שאת אוהבת להשקיע,
בטח זה נחרט להם בלב- הבישולים של אמא יחד עם ריח הסכך.
חג שמח!!!💗

לוקחת לי גם

ב"ה גמרתי לבשל ויצא כזה טוב
תודה אהובות
חג שמח🍂

ממש התחברתי לסוף. נגעת בי

זה תהליך תקין של גדילה.

זה בדיוק העיניין. הם בודקים מה קורה כשהם עושים דברים מסויימים.
מה קורה שזורקים דברים. מה קורה כשהם מכניסים.

ואז בוכה כי לא יכולה לישון בלי מוצץ. ואז אני שמה לה את המוצץ ושוב

באופן אישי לא הייתי מחזירה מיידית. כדי שתבין שאם היא זורקת אין.

כן הייתי מתמללת את מה שהיא עושה.
למשל:
זרקת את המוצץ עכשיו. זה לא נעים לך שאין לך מוצץ עכשיו?

זה רק עושה לא טוב לחשוב ככה

זה טבעי היא לומדת את העולם
מעניין לה לנסות לזרוק ולראות מה קורה
חחק מהאכילה זה גם דרך משחק ולכן טבעי שיזרקו

שלב שעובר
ולא צריך בכלל להתייחס אליו
מתאים לך-תרימי את המשחק.לא? אז לא ותביאי אחר

ותהני ממנה

הנחה שעושים לה דווקא, ומתנגחת חזרה..
זה יוצר תחושת אנטי מול הילדה. זה שלב התפתחותי שקצת מחרפן, אבל זה תקין.

אשתדל להפסיק, תודה 💕

אצלנו יש מלא צעצועים מתחת לספה. מצאו דרך חדשה לגרום לי להזיז לפני כמה זמן. יש רווח בין הספה לקיר אז אחד פשוט נכנס לשם ונתקע באוויר שאני חייבת להזיז כדי שיצא.
פשוט אמרתי לו שאני לא מזיזה וקראתי חבעלי שישלוף אותו החוצה.
זורקת צעצועים- תגידי שלא תזיזי את הספה וזהו, תבכה עד שתמצא תעסוקה אחרת. לאוכל לא להגיב. בכל מקרה הם כל כך מלכלכים בגיל הזה שעוד קצת אוכל לא עושה הבדל גדול ועדין צריך לשטוף את הריצפה

הלכלוך התחיל לאחרונה חחח

יקח זמן אבל זה גם יעבור
שלי 3 ומלכלכים קצת עדין כשאוכלים אבל לא קרוב למה שהיה אז. תתכונני כי זו תקופה שהם כל כך מתלכלכים ומלכלכים מאוכל...
הפסקנו עם הכסאות אוכל בגיל שנתיים וקצת, גם כי כבר לא היו מוכנים לשבת וגם שראינו שאוכלים יותר נקי על כיסאות ממש ליד השולחן.

פשוט עד עכשיו האכלתי בכפית, ומלפני שבוע לא מסכימה יותר שאאכיל אותה חח

שלי אחרי שמסיים לאכול ואני מנגבת עם מגבונים הוא זורק את החבילה ומחכנ שנרים לו
ככה הם משחקים איתנו
זרמי איתה
הוא מסתכל עם מבט של נווווו תרימי לי ואיך שאני מתיישבת זורק שוב חח

דבר שני היא לא עושה דווקא, היא פשוט רואה שזה מפעיל אותך ונהנת מזה. הם ממש חכמים הילדים שלנו 💪

לגבי המשחקים - תגידי, אוי עכשיו אין משחק. תיהי עיקבית. תוך כמה זמן זה יעלם

לגבי האוכל- אני כל פעם שילד זורק מהשולחן,, אני מורידה מהכיסא אוכל ואומרת ברוגע- אוי עכשיו אין אוכל . והם אחרי פעמיים שלוש מבינים ולא זורקים יותר .

בהצלחה מאמוש

הבן שלי בן 9 חודשים ואני לא חושבת שהוא זורק אוכל בכוונה....הוא פשוט נהנה לשחק עם במרקמים ועוד לא נראלי מבין עד הסוף מה תהיה התוצאה של הפעולות שלו....ככה הוא לומד 🤷🏻‍♀️

אני כן נותנת לאכול עם הידיים בכיף והם מתלכלכים מלא. אבל לא לזרוק אוכל על הרצפה

האמת לא ניסיתי, אבל ראיתי שמאוד מאוד מפתח אותם לאכול עם הידיים. שלי הייתה זורקת המון , ועכשיו היא כבר אוכלת ממש יפה. אז בעיניי זה שלב חשוב בתהליך

הבת שלי הייתה זורקת אוכל בכמויות על הרצפה, אפילו אם סתם היא רוצה עכשיו לשתות מים ואז להמשיך לאכול. עכשיו היא אוכלת ממש יפה וכמעט ולא זורקת.

אני העדפתי להתעלם, או להגיב בנחת

אחרי שעתיים אני לא בטוחה. 110 אחרי ארוחה זה סבבה לגמרי, את יכולה גם קצת יותר גבוה מזה. וזה תלוי מה היו הערכים בהערכת סוכר, לי בצום אמרו מתחת ל90 ולא 95 הרווח.

בצום היה לי 96 בבדיקה, (גם בשנים האחרונות לא היה פחות מ 95 בצום אצלי.)
הערכים של אחרי שעה ושעתיים יצאו גבוהים ב העמסה

לבדיקת העמסת סוכר 100, זה מה שאני צריכה לשמור עליהם בכללי?

*הבהילו אותי שצריך לשמור על מצחת ל 90 😬

אני בדקתי אחרי שעה כי הערך הזה היה לי לא תקין, כנ"ל הצום.
איזה מכשיר קנית? קניתי שניים ויש בניהם הבדל משמעותי בערכים של אחרי צום.
ולאט לאט לומדים לאזן.

לא יודעת מי אמר לך..זה ממש ממש לא נכון...
אחרי צום צריך מתחת 100 ויש אומרים מתחת 90
אבל אחרי אוכל, ממש לא צריך מתחת 90
בכלל בכלל

יש קבוצה בפייסבוק הריון מתוק, יש שם מלא מידע ומתכונים מותאמים.. מלא בנות כותבות שם שההנחיה שלהם למדוד אחרי שעה, לי הרופא אמר אחרי שעתיים

לתזונאית במיקום כלשהו בארץ. ככה יש יותר סיכוי לתור קרוב

את יכולה לבקש מהסניף שלך שיעזרו לך למצא, באמת לחכות חודש זה הרבה ואת לא אמורה להסתמך חודש על מידע ברשת במצב של סכרת הריון

 

מכירה מישהי שעשתה ככה והיה לי תור ממש קרוב לדיאטנית בטלפון.

 

קודם כל חשוב לי להגיד שזה לא סוף העולם (אני חשבתי שכן)
והתזונה הזאת ששמרתי פשוט עשתה לי פלאים ואני ממשיכה לשמור עליה גם אחרי, לא באותה כמות פחמימות אבל משלבת כן הרבה דברים בריאים.
אני חברת מכבי ולכן בצום ההנחיה הייתה מתחת ל90 (לבדוק ממש ב 10 דק ראשונות של התעוררות)
בארוחת בוקר /צהריים /ביניים סופרת שעה אחרי מהרגע שהתחלת להכניס אוכל לפה צריך שיהיה מתחת ל140 .
הייתי מחלקת מנות ואוכלת כל 3 שעות כדי לא להעמיס פחמימה גדולה כל ארוחה וככה לא הייתי עוברת.
תבדקי על מאכלים מסוימים תיראי מה טוב לך ומה לא גם מבחינת כמויות
בהצלחה

@ציפיה.

בבוקר מיד כאשר קמים - עד 90 זה תקין.

שעה לפני / אחרי ארוחה - עד 140 תקין
בודקים כעבור שעה ולא שעתיים.
שעה מתחילת הארוחה ולא מסיומה..

תקחי מהאחות טבלה ותתחילי לכתוב כדי לעקוב.
וכמובן תור לדיאטנית שתתאים לך תפריט מיוחד.

הערכים אמורים להיות מתחת ל90 בצום ומתחת ל140 שעה אחרי האוכל. מתחת ל120 אחרי שעתיים. אם תצליחי לשמור ולהיות רוב הזמן בערכים האלה הסיכון לעובר נמוך מאוד. בהצלחה!!

נראה שאני מצליחה יפה לשמור על ערכים שכתבתם במהלך היום ,

אבל , לפנות בוקר עולה לי הסוכר בצום.

כלומר בלילה יורד ל 95 ואז מתחיל לעלות עד הבוקר, אני מתעוררת ב 107 כאשר הייתי בצום.



מה עושים בנדון?

לא פחמימות אלא דברים שומניים

אבוקדו
אגוזים
לחם טחינה

שומן אמור לאזן סוכר

קמח מלא, אורז מלא וכו?
3 ארוחות גדולות (בערך כמות פחמימה של 2 פרוסות לחם מלא בכל ארוחה)
ושלוש ארוחות ביניים (בערך כמות פחמימה של פרוסה אחת בכל ארוחה)

כרגע כמות הפחממות פחות ממה שציינת, כי אין לי אומץ להוסיף יותר))

אנס לפני שינה לאכול שומני ללא פחממות כלל.
אבל נראה לי שזה לא העניין, כי כן הסוכר יורד בלילה , ראיתי משהו על "תסמונת השחר" , שהגוף משחרר מהכבד את הסוכר לקראת הבוקר.

יתכן שלא יהיה מנוס מטיפול תרופתי ( אינסולין וכו).
רק אומרת שסכרת הריון זה קשה, אני כבר פעם שלישית ככה. ועכשיו שמרתי מתחילת ההריון, אז זה המון חודשים בהם אני מגבילה את עצמי באוכל.
לא קל.

אם סוכר בבהוקר עולה ל 107, גם אם במהלך היום הוא הרבה יותר נמוך?
הרי 107 זה לא כזה גבוהה סך הכל?

בהצלחה❤️

תנסי ארוחת לילה קלה
של פרוסת לחם שיפון וכדו' עם טחינה/אבוקדו.

אני לא הצלחתי לעמוד בכך והוסיפו עוד אינסולין לפני השינה..

בהצלחה !!!!!!

עגלת תאומים
או הקטן במנשא והגדול בעגלה

והוא יהיה בן שנתיים מקווה שיהיה מסוגל ללכת קצת ברגל, אנחנו גרים ביישוב אז אין הליכות ארוכות אבל לא הייתי רוצה שלא יהיה לו פתרון כשמתעייף..

בה בכלל.
זה גיל שהם יכולים ללכת ברגל.. מחזיקה יד אם צריך דוחפת ביד השנייה את העגלה. כשהתינוק עובר לטיולון אז הפעוט יושב על החלק הקידמי וזה ממש נוח (וכבד.. )

שבהם אין לו פתרון אם מתעייף או סתם אינלו כוח. בן ראשון בכל זאת מפונקי

אצלי בת השנתיים כבר פחות משתמשת בעגלה.מרגילה אותה ללכת ברגל לגן שעשועים ולבית כנסת.. זה לפעמים לוקח קצת יותר זמן כי זה הקצב שלה.. אבל היא לומדת ככה . וכשאלד היא כבר לא תצטרך את העגלה..עיניין של הרגל..

עוד אפשרות זה שיהיה לך מנשא לתינוק והבכור בעגלה..

גם הפרש של שנתיים. שמה את הגלגל הקידמי מעבר למוט האחורי, הפעוטה שמה רגליים על המוט, עובד אצלינו מעולה

חוששת שהוא פשוט ירצה לרכוב על הבימבה בלעדיי וזהו, אבל אולי ננסה את זה בתור התחלה..

אח שהגדולה הלכה ברגל או שהקטנה היתה במנשא.

כי לי יש בת חמישה חודשים ובן שנתיים וארבע, ואני שמה את שניהם בטיולון (יש לי ברייטקס, שזה דומה)
הקטנה שוכבת מאחורה והגדול יושב קדימה.

נכנסים כל האחים..
הבעיה היא בתקופה הראשונה עם האמבטיה..

אני חושבת שזה משמעותי.
אם ביום יום את מסתובבת הרבה עם העגלה תחשבי על מה יהיה לך הכי נוח.
עגלה ומנשא, טרמפיסט, עגלת תאומים

אם ביום יום יש הרבה התניידות עם הרכב הייתי קונה םשוט טיולון לשבתות שהבעל גם ככה איתי, וכל אחד סוחב אחד מהם.

יש לנו בייבי גוגר וטרמפיסט. אוכל להרחיב עוד מעט

זה טוב אם את מתנהלת הרבה בעגלה ולא באוטו. שנה שעברה הייתי לוקחת את הילדים למעון בעגלה וטרמפיסט, ואין לי מדרגות בדרך, אז זה היה לי נוח. אם הדרך אצלכם עם מדרגות או משובשת, זה יהיה פחות נוח. וגם זה תופס מקום בבית. עכשיו אנחנו בעיקר עם באוטו, משתמשים בזה בעיקר בשבתות בדרך לבית כנסת. זה נוח כי שני הילדים יושבים וחגורים ולא מתרוצצים...
ולא צריך טרמפיסט דווקא לבייביסיטר גוגר, זה אוניברסלי

זה גיל גדול בשביל טרמפיסט, כי הוא כבר הולך רגיל... אלא אם כן אתם הולכים מרחקים גדולים ואז הוא מתעייף ורוצה לשבת. אני השתמשתי בפער ל שנה וחצי.

דווקא לא מרגישה שזה גיל גדול אבל אולי ארגיש אחרת עוד חצי שנה
כרגע הוא מתעייף מהר ומבקש הרבה שאקח אותו
אנחנו בעיקר מתניידים בעגלה ולא באוטו

בעיקר רוצה בשביל טיולים ביישוב שסתם מסתובבים או יוצאים בשבת ואז זה יותר מללכת לגן שעשועים או למעון

ממש תודה לך על התגובות ולכולן על העזרה!!

מצד שני, אני חשבתי שהאמצעית שלי כבר לא צריכה עגלה בגיל שנתיים, ולמפרע הבנתי שעשיתי טעות. היא עדיין הייתה זקוקה לזה. אז נתתי לה לפעמים, כשהרמתי את התינוקת ביד

אבל אי אפשר לקחת אותו לכל מקום, באוטו נגיד הוא תופס מקום. אז כשהם היו שניים הסתדרנו, עכשיו כש3 מאחורה זה לא נכנס

200 ג' שוקולד מריר
2 קצפת צמחית (קטנות, של 200 ומשהו מ"ל)

ממיסה קצפת צמחית אחת עם השוקולד ומקררץ
מקציפה את השניה עד להתייצבות
כשהשוקולד המומס כבר הצטנן מקפלת אותו בעדינות לתוך הקצפת ומעבירה למקרר להתייצבות. (אפשר פשוט לשטח בתבנית/ קופסה, ואפשר להשקיע ולהכניס לכוסיות)

לפעמים שומרת קצת מהשוקולד המומס ומזלפת מעל המוס

על בסיס פירות קפואים

אשמח להוראות מדוייקות יותר, אולי אצליח לשפר.

כן
המתכון זה להקפיא פירות, למשל עם מנגו זה יוצא מדהים
או בננה

ואז כשזה כמעט קפוא לגמרי (או אחרי הקפאה לתת להפשיר טיפה)
שמים במעבד מזון עם טיפה נוזל. נניח חלב צמחי כלשהו ואפשר גם מים.
אם רוצים מתיקות נוספת, אז גם אבקת סוכר

ומערבלים. וזהו...

לבננה ממש מומלץ להוסיף כף או 2 של אבקת קקאו ומקבלים גלידת שוקולד. בקושי מרגישים את טעם הבננה. הקקאו משתלט על הטעם..

המושלם זה בננות קפואות עם בננה אחת טריה, ולאכול מיד 😋
לא ניסיתי עם קקאו.

מה שיצא פחות זה היה מנגו פסיפלורה. טחנתי (קנויים) בלי שום תוספת, והמרקם יצא קפוא מדי. פעם אחת הוספתי חלב צמחי ולא ראיתי הבדל. אולי הייתי צריכה לטחון שוב אחרי ההקפאה.

טחינה אחרי הקפאה משביחה את המרקם
לי אין סבלנות לזה... 🙈

במיוחד שזה דורש להכין מספיק מוקדם...
אולי פעם אחת אכין מראש כמות גדולה..

קצפת צמחית ומוסיפה טעמים-

שוקולד מומס/ ממרח שוקולד אגוזים/ טחינה טסילאן/ ממרח בוטנים...

ממש קליל ונחמד. תגגלי

לקנות את התרכיזים הקפואים של פריגת (בקופסאות קטנות כאלה יש מנגו, לימונענע ועוד).
מקציפים ריץ אחד עם חצי מיכל מנגו.
שמים בכוסיות, אפשר לקשט במנגו אמיתי.
טעים גם עם לימונענע (אם כי יוצא חמצמץ, יותר למבוגרים).
הילדים שלי מתים על זה וזה ממש קל.

בבוקר נכין משהו
חג שמח

מקציפה שמנת מתוקה
קצת טחינה וסילאן (אפשר 2 כפות מכל אחד)
פשוט זה לפי הטעם..
אני טועמת ולפי זה יודעת כמה להוסיף..
יוצא מושלםםם
למעלה מפזרת אגוזי פקאן מסוכרים..

רק בהקצפה של קרם קוקוס עם פודינג ווניל ופיזור של שערות חלווה מלמעלה עם טיפה סילאן.

אני מקציפה ריצ' ומערבבת לבפנים שוקולד מריר מומס
יוצא טעים בטירוף
רק לחכות שהשוקולד לא רותח שלא יהרוס את המרקם של הקצפת

מקציפה ריץ' ואחרי זה ומוסיפה עוגיות לוטוס מפוררות תוך כדי קצת הקצפה נוספת.
עושה מרקם מעולה ולכן מעדיפה על פני הוספה של ממרח לוטוס