טוב. התחברתי מהאנונימי, ככה מרגיש לי יותר בטוח.
נשואה ב"ה יותר מעשור לבעל מקסים, ועקרונית, למשפחה טובה.
כמעט עשור אני מזמינה את כל משפחתו של בעלי (על צאצאיהם) לארוחה אצלנו בסוכה.
מפה לשם, שנה שעברה נשבר לי מזה שרק אני תמיד מזמינה (שתי גיסות מעולם! לא הזמינו אליהן).
לא הזמנתי. גם הן לא.
השנה אחת הגיסות עברה ליישוב פסטורלי, ובקיץ במפגש משפחתי, בנחמדות, אמרתי לה שנשמח לקפוץ. היא אמרה שכולם רוצים לבוא, ונראה לה שתארח את כולם לארוחה בסוכות.
מה שמחתי ומה עלץ לבבי!
לפני שבוע גיששתי עם חמותי האם ההזמנה על הפרק, והיא אמרה שלדעתה כן, ותבדוק עם ביתה הנחמדת.
ההיא אישרה. נקבה ביום ובשעה ספציפית. שריינתי לי ביומן ובניתי לו"ז אירוחים ותוכניות לחג.
והנה.
מה קרה?
הבוקר הודעה שהיא מבטלת את האירוח.
אדגיש,שהיא נשואה ארבע שנים ולא הזמינה מעולם אליה (היו אצלנו כמה פעמים). עוד גיסה נשואה תשע שנים בערך, וגם התארחה אצלנו כמה וכמה וכמה פעמים ושבתות, ולא טרחה להזמין בחוזר.
אני מאד מתוסכלת מעצמי שבכלל מצפה/מאוכזבת מ(אי) ההזמנות. אבל תכלס היה לי יום ממש עצוב בגלל הביטול הזה.
אני יודעת שזה שלי, ואני צריכה לעבוד על עצמי וכו, אבל זה כ"כ פוגע, בייחוד שאני יודעת שהגיסות מארחות אחת את השניה וכו (הן אחיות. אני כלה).
אחבק כל חיזוק ותובנה מצמיחה. אני כל כך זקוקה לזה.