פורום הריון ולידה (עמוד 1357)

בלי קשר לדפוס ההנקה. חשבתי שזה בגלל דברים מסויימים (שהפחתתי הנקות, שהפסקתי להניק בלילה, שחזרתי לעבודה...), אבל אחרי כמה לידות נראה לי שזה לא קשור לשום דבר, רק לזמן שעבר.

לא יודעת אם הועלתי לך... אבל יכולה להיות גם אפשרות כזו...

זה בדיוק העניין, שאני מפחדת שבסוף אפסיק לשאוב ועדיין לא אקבל מחזור...
ואז מה יהיה הצעד הבא- להפסיק להניק? לא חושבת שזה יהיה נכון...

אני באמת נוטה להעדיף להשאיר את ההתלבטות לקב"ה....
הרי יכול להיות שאתאמץ לקבל מחזור, ועדיין ייקח הרבה זמן עד הכניסה להריון,
ויכול להיות שלא אעשה כלום, ארוויח עוד כמה חודשים בלי מחזור, ומיד מהביוץ הראשון אקלט להריון.....
זה כל כך לא תלוי בנו, שאני לעצמי מעדיפה להתחזק באמונה שה' יתן לי בדיוק את מה שמתאים לנו, ולא להתאמץ להתערב ולחשוש מאכזבות. אומרת את זה לעצמי, ומשתדלת להאמין בזה באמת. לקח לי להיכנס להריון בין חודש אחד בהנקה מלאה (בכל מקרה אף פעם לא שאבתי) לבין שנה וחצי בלי הנקה בכלל...

אם את ממשיכה להניק בבית, לדעתי אין שום בעיה לא לתת תמל אלא רק מוצקים.
עשיתי את זה בגילאי 8-10 חודשים.
אפשר ארוחה על בסיס פירות
ארוחה של מרק טחון
ארוחה של דייסת קוואקר.

ומהר מאוד יתווספו גם לחם ושאר דברים...

הייתי מפסיקה לשאוב...
חבל על כל חודש
הרבה הצלחה!!!

מבינה את ההתלבטות, אבל לא חושבת שאחד צריך לבוא על חשבון השני.
תניקי כמה שאת מרגישה צורך, אם עד אז לא יגיע המחזור אז לאט לאט תפחיתי בהדרגה

אבל אני רק אומרת, שחמותי התחתנה בגיל לא צעיר ויש לה תשעה ילדים, בהפרשים של שנתיים.
אז כמובן שזה שונה כל אחת בתנאים ובפרטים שלה.. אבל מניחה לך את זה פה..

אצלי אחרי שני הילדים הראשונים קיבלתי בדיוק באותו זמן (שנה ו3 חודשים) אצל אחד היה שינוי בדפוס של ההנקה ואצל השני לא.. אז אולי שווה לחכות כדי לראות.

(לגבי מה שכתבת על חמותך - אמא שלי🙂) -
היא אף פעם לא הפסיקה להניק בשביל הריון נוסף, הניקה לרוב עד הלידה הבאה (לפעמים הפסיקה קצת לפניה, לפעמים המשיכה גם אחריה - טנדם..).
ולרוב נכנסה להריון סביב גיל שנה או קצת יותר של התינוק (ההפרשים בין שנה ו-9 ל-2.5).

בעיניי זה בסדר גמור "לעשות" לקטנה. אני כותבת במרכאות כי לדעתי זה באמת ממש לא נורא שתקבל תמל במעון, היא עדיין תמשיך לינוק איתך בבית, והנקה בלעדית זה יותר משמעותי בגילים הקטנטנים. היא גם ככה מקבלת מוצקים כך שיש לה עוד רכיבים בתזונה, אז לדעתי זה ממש בסדר שתקבל גם תמ"ל. במיוחד שיש כאן סיבה משמעותית מאוד, אם זה ייתן לו עוד אח/ אחות צמוד זאת תהיה מתנה הרבה יותר משמעותית.
מצד שני, אם לתת רק חלב אם ולא תמ"ל בכלל זאת נקודה מאוד משמעותית בשבילך ואת תתבאסי אם תפסיקי לשאוב והמחזור לא יגיע, אז לא בטוח שכדאי. כי זה לא מדע מדוייק, אי אפשר לדעת בוודאות שמה שהיה אצל הראשון יהיה גם אצל השני. אצלי היה ממש שונה בין ילדים.

לא יודעת בת כמה את..
אבל מבינה את מה שאת אומרת.
התינוקת שלי בת 9 חודשים, יונקת כשהיא איתי בבית, וכשהיא במעון- מקבלת תמ"ל בקבוק 1 ובבוקר מקבלת מנת פירות ובצהריים מרק ירקות וכו... אני לא שואבת לה בגיל כזה.. שאבתי כשהייתה יותר קטנה. ועדיין לא קיבלתי מאז הלידה..
והאמת שהבת הגדולה יותר בת שנתיים ו8 חודשים, ינקה עד גיל שנה וחודש והפסיקה מעצמה.. וכשהיא הפסיקה פתאום קיבלתי פעם אחת.. בפעם השנייה הגיע באיחור ואחכ כבר לא הגיע.. כי נקלטתי..

ולפניה, הנקתי את הבן עד גיל שנתיים וחודשיים וכל זמן זה לא קיבלתי! (עד שהיה בן שנה ו11 לא נקלטתי). כשהוא היה בן שנה ו10 חודשים, היה דימום ליום אחד.. חודש אחכ קיבלתי.. אך לאחר מכן כבר לא. כי נקלטתי..

וכן בכל הפעמים שנקלטתי מאוד רציתי כבר להקלט. כמו שאת מתארת, כי רוצים משפחה מרובת ילדים בעזרת ה' , אבל משליכה על ה', מתי שהוא רוצה לשלוח הוא ישלח. לא מונעת.. כי אין לי בעיה להיקלט גם עכשיו.
חושבת שהכל תלוי בה' ובהשתדלותינו.
יש לי חברה שאחרי 4 ילדים שהגיעו ברציפות ובלי עניינים, מנעה. ואחרי שנתיים- 3 כשרצתה להיקלט לא הצליחה..רק אחרי 5 שנים ילדה. כמה מרגש.
בסופו של דבר ה' מתכנן לנו מתי יגיע כל אחד.. מתי האוצרות יגיעו אלינו.
בטח את גם מכירה על עוד מקרים. יש בלי סוף...
להתחזק באמונה שה' שולח לנו הכל בזמן.. רק אמונה וידיעה שהוא אוהב אותנו ורוצה בטובתינו.
ולגבי האם להפסיק את ההנקה, תלוי כמה את לחוצה כל הכניסה להריון ברגע זה...
אני זוכרת כשהבן שלי (הילד השני) היה בן שנה וחצי כבר נורא רציתי להיקלט אבל הוא ינק- ולא קיבלתי ולא נקלטתי... והוא כמובן גם אכל אוכל איתנו... ההנקה הייתה כבר פחותה בשלב זה.. אמרתי לעצמי מתי שה' ישלח, זה הזמן הטוב לפער ביניהם.. כי משתדלים, עושים את ההשתדלות שלנו ובסופו של דבר ה' מסייע.
סופסוף, הנקה היא לא אמצעי מניעה.. אפילו אם מנעה עבורנו פעם, פעמיים... אז כן יכולים להיקלט..

פתחתן לי עוד נקודות חשיבה...
בעז"ה נמשיך להתפלל...

אם את מפחדת לכבס בכביסה רגילה
זה אמור לעזור

אני יודעת שזה קורה. ורוצה למנוע את זה..

סוג של פדים כאלה

כמו כתפיות כאלה.. שמים מתחת לבית השחי וזה סופג את הזיעה במקום השמלה

להשיג

ככה שבעצם התחתונית תספוג את הזיעה שלך

(מבפנים. באזור הבית שחי) לא השתמשתי בזה אפפעם אבל הבנתי שזה יכול למנוע ריחות?
הבעיה שלי זה שהבד ממש מוציא ריח. לאוו דווקא שיש שם רטיבות

היא לשים טלק בכללי על כל אזור ההזעה
וזה אמור למנוע הזעה
אז אולי יעזור גם...

שלתקופה מאתגרת כמו זאת
כדאי להיערך מראש.
להביא עוזרת לפעם בשבוע/שבועיים לתקופה הזאת שתאפס את הבית. להכין לה את הבגדים הלבנים ממויינים ושהיא תכניס למכונה ותעביר למייבש/תתלה. תקפל לך ערימת בגדים. איפוס כזה של פעם בשבוע.
שווה את ה200/300 שח האלו...

את באמת צריכה (וחייבת!) לישון כל זמן שהתינוק/ת ישן. ולא להתפנות לעשות דברים אחרים חשובים ככל שיהיו.

הכביסה לא חייבת להתקפל לארון - יכולה להישאר בסלסילות.
כלים - כמה שיותר חד פעמי.
משחקים - כמה שאפשר באזור מוגדר אחד, ולא צריך לאסוף אותם.
פעם בשבוע - להזמין עוזרת לאיפוס הבית. בשאר הזמן - לעצום עיניים... (כפשוטו - פשוט לישון כמה שיותר...)

ובתור מישהי שבלאגן עושה לי רע בנפש
פשוט בעלי נרתם לעבודות שיותר דורשות מאמץ פיזי ואני תפעלתי את הקלות ומה שאפשר וויתרנו
קניתי מלא אוכל גאנק שקל להכין וגם פחות מלכלך בורקסים/מלאווח/פיצה קפואה וכזה
מלא חדפפ
בעלי היה אחראי על הכביסות כי זה מלא להתכופף ולהרים כבד(אפילו רק היה מרים לי את הסל עם הבגדים הרטובים למעלה ואני תולה)
הייתי משתדלת שהילדים יאספו את המשחקים לפני השינה ועל הדרך מבקשת מהם לאפס את הרצפה להרים נעליים לכלוכים וכו'
ואז לי נשאר דברים קלים יחסית
לקפל כביסה להעביר טאטוא ובבית יחסית מרגיש שפוי
כמובן שהיו גם ימים שזה לא צלח והיה בלאגן אבל זה שהקלתי על עצמי בהתחלה עזר לי להחלים מהר ולהיות בכוחות בהמשך

ההתאוששות שלך חייבת להיות במקום הראשון.
בשבילך.
בשביל בעלך.
בשביל התינוק.
בשביל שאר הילדים.


הבית יחכה.

א. 

תקבלי את זה, לא נורא , אחרי שתתאוששי בעז"ה ותהיי עם יותר כוחות - הבית יראה יותר טוב בהמשך החיים, זה זמני

אל תציבי לעצמך רף שאי אפשר לעמוד בו - אם יותר חשוב לך לנוח -את הקובעת! והכל בסדר! זה הבית שלך ואת מחליטה מה הכי חשוב!

לא נורא שקצת מבולגן וכו'

ב.

למצוא פתרון מעשי - 

או לקבל עזרה (ביביסיטר/הורים/שכנים/מנקה בתשלום/בעלך)

 

או לחפש פתרונות מעשיים איך לחפף ולהשיג תוצאות בנוגע למה שהכי חשוב - 

להנמיך סטנדרטים - 

כביסה - רק להריץ , לא חובה לקפל, רק למיין לפי אנשים ,אולי בסלסלאות? שיהיה קל למצוא בבקר

אוכל - אפשר לקנות אוכל מוכן/טבעול/לאכול לפעמים סנדו'יצים או פריכיות אורז..או פיצה שמחממים בתנור, בורקסים שרק מחממים וכו'

נקיון - לא צריך יסודי, תמצאי שיטות לחפף ולא מושלם, אבל יהיה יותר נעים , נגיד רק להעביר סמרטוט במקום לשטוף יסודי עם לגרוף מים וכו' כי זה דורש המון כח כשאת אחרי לידה בפרט 

לגבי הכלים - אפשר להשרות במים ואולי אח"כ יותר קל לשפשף ..

 

סתם נתתי רעיונות אבל תהיי יצירתית ותחשבי על רעיונות שמתאימים לבית שלך, לך ולבעלך ולילדים1

בהצלחה יקרה , זה באמת תקופה עמוסה מעייפת מאוד, תזכרי שזה זמני! בהמשך יהיה לך יותר קל בעזרת ה', אחרי לידה יש המון חולשה, וגם הנקה/בקבוקים דורש הרבה כח, ועצם זה שהתינוק צמוד אליך וכל איזה שעתיים רוצה לאכול זה מעייף ומתיש ברמות גבוהות....

חיבוק ענק!

אם עד היום זה לא קורה, זה הזמן להתחיל לתפעל את הילדים. בכל גיל כמעט הם יכולים לעזור.
אז בשעות שאת ממילא איתם (לא על חשבון שעות שינה ומנוחה כשהם במסגרות).
בוודאי שלאסוף או לפחות לרכז את הצעצועים הם יכולים, להכניס ולהוציא כביסה מהמכונה, לתלות ולהוריד מהחבל, למיין מה של כל ילד, כלים שאמרו חדפ- אבל גם להתחיל ללמד שטיפת כלים לפי הגיל (כמובן מתחילים מהפשוט, פלסטיק, סכום וכו, ומתקדמים עם הגיל) ועוד.
אם רוצה רעיונות ספציפיים לפי גילאים ומשימות- מוזמנת להרחיב יותר ואשתדל לפרט יותר.
מזל טוב ובהצלחה!!

שייך לחפש מישהי שתבוא לעזור בתשלום?

כל פעם רק רק מה שאת יכולה.
לא לעמוד לשטוף רצפה כן?
אבל כביסות- לעשות בישיבה.
שטיפת כלים- כל פעם קצת כדי לא להכביד.

יש אפשרות לשלם לנערה שתבוא שעתיים ביום בערב? יכול להקל המון. 40-60 שקל ביום ששווים זהב

הביתה מיד)

המון עבודה עצמית לעצום עיניים
לנשוך שפתיים
ואני נעזרת פה בנערות שבחופש כבר ולא לוקחות כמו עוזרת בית
הם שומרות על הילדים, אחת קצת עזרה לי עם הכביסה
ומה שאפשר מניחים בצד ולא רואים 🙈

זו תקופה הזויה עד שמתאוששים
כמ טיפים שעלו לי:
1. לא לחשוב על שטיפה יסודית, אם הרצפה מטריפה אותך יש מגבוני רצפה כאלה שיש להם ריח מדהים.. נראה לי כדאי פשוט להעביר כל סוף יום. מאפס את הבית ומחזיר את השפיות.
2. כמו שכולם אמרו פה, לגמרי הזמן לחד"פ
3. אם אפשר לקנות אוכל בקייטריגנ, או דברים מוכנים מו שניצל תירס ודומיו..
4. בשבילך אפשר לקנות דברים מזינים שלא צריכים הרבה הכנה : ירקות קטנים שאפשר לשטוף ישר ולאכול כמו עגבניות שרי, מלפפונים ופלפלים קטנים, צנוניות וכו. יוגורט גם טוב עם גרנולה
סיר מרק שסורקים לתוכו הכל כמעט בלי לחתוך ואז אפשר לטחון אם רוצים.
5. כביסה: אפשר לכבס לתקופה רק מה שצריך למחר ולעשות כביסה קצרה
שאר הדברים העדינים יותר יכולים לחכות
אם פחות מתאים לך אולי באמת אפשר שמישהו אחר יכניס למכונה ואת תפעילי.. ונתנו כאן עוד המון טיפים לתחום הזה

והכי חשוב לנשום, ולהכיר טובה לעצמך על הדברים המדהימים שאת עושה!

נערה כל יום בשעות הקשות פלוס איפוס הבית- כלים, כביסה, מטאטא.
חוץ מזה חד''פ, קצת ג'אנק, קצת לקנות אוכל.
ועם כל הכבוד לעייפות המובנת של הבעל- אין מה להשוות. יולדת נחה 6 שבועות. אחרת זה נזק מצטבר לטווח הרחוק. חבל.
משכב לידה – אנחנו חייבות את זה לעצמנו ולמשפחה | הורות בחסד

נולד בן, בריא ושלם!!! שזה מה שהכי חשוב.
הלידה היתה מדהימה. כל מי שהיה שם התרגש נורא... אולי בהזדמנות אכתוב את הסיפור לידה שלי.

חיזקתן אותי ממש עם הבחירה לשים את הרצון שלי לנוח ולהיות עם הקטנצ'יק במקום הראשון.

הילדים פיצים, אז לא רלוונטי שיעזרו. אבל באמת חושבים על אפשרות של לקחת נערה בתשלום. או לבקש מהאחים שלנו שיבואו לפה לכמה ימים בתמורה למתנה מושקעת.
בנתיים בעלי ביקש שכל ערב אגיד לו 2 משימות בבית שהכי דחופות והוא אחראי לעשות אותן. ואז יתחלק יום אחד כביסה, יום אחר כלים... ואני אצטרך לעצום עיניים חזק בין לבין.
ואוכל יש פה שכנה מהממת שדאגה שמכינים לנו אוכל, ויש לי במקפיא הרבה דברים, ויש כבר עוד כמה חברות מדהימות ששלחו שישמחו לעזור עם ארוחות ושרק אגיד מתי. לא ציפיתי לכזאת כמות של עזרה... וכשאמרתי לחברה שלא ציפיתי היא אמרה שמקובל פה שאם אין ליולדת עזרה מהמשפחה מכל סיבה שהיא השכנות לוקחות את זה על עצמם (אנחנו חדשים פה)

היום נחתי. פשוט לא יצאתי מהמיטה עד מאוחר, ועשיתי דברים במיטה. וזה כל כך עולם אחר. גם נפשית וגם פיזית... אז גם אם אחליט שאני כן עושה חלק מהדברים בבית, אני אשתדל שזה יהיה דברים שאפשר לעשות בשכיבה או בישיבה על הספה, כמו לקפל כביסה או למיין את הצעצועים שנאספו לתוך ארגז גדול לקופסאות שלהם.

ולגבי מיון המשחקים אפשר לוותר על זה לחודש הקרוב בכיף...

יש סיכוי שזה בעצמו ידלל את כמות ההנקות.

בשלב הראשון לא הייתי מנסה לגמול מהנקה אלא רק להרגיל לחדר החדש.

משם הייתי בוחנת שוב את המצב ורואה איך מתאים לכם להמשיך להתנהל...

לא חשבתי אפילו על האופציה הזאת מרוב שהוא יונק מלא בלילה, זה נראה לי אומר שאני לא אשן כל התקופה הזאת בין המעבר לגמילה...

ואז את מניקה הנקה טובה ולא נשנושים תוך כדי שינה.

זה אמור לעזור לפתוח רווחים גם בלילה..

אז אני נכנסת איתה מניקה וחוזרת.
וזה ממש הוריד את התדירות, אבל הרבה פעמים בהנקה השניה אני פשוט מביאה אותה אלי

משולבת בהגבלה מסוימת בהנקה..
לא הפסקתי לגמרי להניק ועדין הרדמתי בהנקה, אבל אם היא קמה באמצע הלילה לא נתתי לה לינוק אלא התניתי את ההנקה בכך שיש אור בחוץ.

גם אני לא מתכננת לגמול לחלוטין מהנקה, רק בלילה. הוא יבין שיש פה משהו שונה ועכשיו לא יונקים?

ברגע שעשיתי את השינוי במיקום. יכול להיות שאם המטרה היא בעיקר להפחית הנקות אפשר להשיג אותה גם בלי המעבר חדר.
ולשאלתך האם הם מבינים- אני זוכרת שהופתעתי כמה מהר היא הפנימה את השינוי. ברור שהיא לומדת את זה דרך החוויה ולא רק מהאמירה כמע אדם מבוגר אבל מהר מאד אחרי שכמה לילות היא בכתה ובקשה היא הפסיקה לקום בשעות שהיתה רגילה..

עד נפסקות לחלוטין.

גם אני הנקתי בשכיבה והיינו פשוט נרדמות תוך כדי ביחד וכשהעברתי אותה חדר זה היה מתיש ממש לקום אבל תוך כמה זמן היא התחילה לפתוח רווחים פתאום..

אני אנסה, לא הלילה אבל בעזרת ה' נסדר שם את החדר ואולי אני אעביר השבוע כבר!

גם אצלנו זה עבד.
העברנו חדר ובאמת הוא פתח פערי זמן גדולים יוצר בין ההנקות

ועכשיו, איך עושים את זה? פשוט לילה אחד משכיבים במיטה אחרת, בחדר אחר וזהו? אם בכלל הוא ירדם שם... וואי, צריך שנ"צ טוב לפני הלילה הזה 🙈

לספר לו שזאת תהיה המיטה החדשה שלו. לתת לו להיכנס ולשחק בפנים. להראות לו שמעבירים את השמיכה למיטה החדשה ושוב לספר בהתרגשות כמה הוא גדול ועובר למיטה החדשה.
להגיד בייביי למיטה הישנה ולהראות לו שמפרקים/ מעבירים לאחסון. לחזור למיטה החדשה ולהתרגש עליה. ואז להרדים בלילה.
אם את חוששת שיהיה לו מאוד קשה להירדם וזה לא מסובך לך, אז אולי שווה להעביר את המיטה הנוכחית לחדר השני לכמה לילות לפני שמעבירים למיטה החדשה. וגם מזה לעשות טקס מרגש שיש לו חדר חדש. ואחר כך להעביר למיטה החדשה.

ולא רוצה לבאס, אבל אצלי כשהעברתי חדר זה לא עזר בכלל לרווח את ההנקות בלילה, אז לדעתי ממש חשוב שיהיה לך מקום נוח להניק בחדר השני.

אז כן, פשוט העברתי.
אבל בגיל גדול לדעתי צריך לעשות איזשהי הכנה

להיות ביחד.

אנחנו העברנו חדר. ועדיין קמה כמה פעמים להנקות, ולאט לאט התמעט עד שנגמלה לגמרי
זה שינוים לא קטנים ולדעתי כדאי לפצל.

בהתאם כמובן למה שמתאים לך ולילד...

אחרי שכבר הורדתי הנקה בתחילת הלילה.

הוא היה קם עוד פעם-פעמיים לינוק.

קודם גמלתי אותו מהנקה בלילה.

הלך בקלות ב"ה.

אחרי שבועיים בערך העברנו חדר ומיטה.

ואז תוך יומיים הוא נגמל לגמרי מהנקה (בבוקר ולפני השינה).

ברגי שמעבירה חדא
אוטומטית מתעוררים פחו. בלילה
אצל ארבעתם

עןבדו בתחום?

נשמע שאת עדיין בחיפוש ומנסה כל מיני כיוונים..
בע'ה שה' יאיר דרכך ויהיה לך רק טוב!

פתאום התערערתי היום
רוצים או י במשרה מלאה לאנגלית בבי"ס יסןדי
למה כשאני חיפשתי אמרתי תודה על כל שליש משרה מסכנה
ועכשיו שאני לא רוצה משרות עפות עליי מכל עבר😒

קחי חיבוק! ובעז"ה החלטות טובות!

ושה' יתן לך עצה טובה

תודה רבה מאמוז

לק"י

"אצל תינוקות יופיעו עצירות, הזלת ריר מוגברת, חולשת שרירי הפנים ובעיות בליעה", אומרת הס. "וכן שיתוק שיורד ועובר בהדרגה מכף רגל ועד ראש".


נשמע שהתופעות די קיצוניות.
אולי שווה להתייעץ עם מוקד האחיות?

מהאתר הזה:
מדוע אסור לתת לתינוק לאכול דבש? - כיכר השבת
לא מלחיץ לקרוא שם.

זה די עונה על השאלה שלי..

ושהוא עבר בישול, נכון?
אז רוב הסיכויים שהכל בסדר

אבל דווקא קראתי (במתכוניה) שבישול לא מועיל..
וכמובן שזה היה מעורבב בעוד דברים, אבל תכלס היה מתוק ממש

אני לא חושבת שזה בעיה..
בכל אופן הבת שלי בשוק אכלה דבש מבושל והכל היה בסדר

לק"י

היה על זה דיון פה לא מזמן.
ומדובר על נבגים שכנראה לא מתים בבישול.

יש לך רשימה של הקודים הנכונים מהקופה שלך?
מוזמנת בשמחה לשאול על מה שאת מסתבכת בו.

רופא פרטי די פותר את הבעיה, אצלי בכל אופן .. הייתי אצל שניים וכמעט לא הייתי צריכה להתעסק בזה.. כמובן שזה לא היתרון היחיד, ולא בגלל זה פניתי לרפואה פרטית, אבל זה בהחלט כאב ראש אחד פחות..

חוץ מלשלוח את ההתחייבות המוכנה לבי"ח אני לא עושה כלום

1.תמיד את צריכה הפניה או סיכום ביקור אחרון אצל הרופא פוריות
2. את הקודים הנכונים של הטיפול
בהצלחה!

אני הייתי מקבלת החניה מהרופא (מהקופה) שולחת למרפאת אם והם היו מוצאים לי טופס 17 שאותו הייתי שולחת או מביאה איתי לאן שהיה צריך. יכולה לספר שבהזרעה הראשונה לא הבנתי שצריך טופס 17, חשבתי שמספיק ההפניה.. הגענו לבי"ח (ציבורי, אסף הרופא) וכשהבנו שצריך ואין לנו המזכירה רק לקחה פרטי אשראי עד שיגיע הטופס 17, התקשרנו למרפאה ושלחנו להם את ההפניות, לי הוציאו ממש מהר, להשבחה של הזרע על שם בעלי זה דרש עוד איזה אישור מעבר לרגיל אבל גם הוציאו במקום ותוך לא הרבה זמן שלחו גם את שלו

תודה רבה! @Sheele @עדינה אבל בשטח @שירה_11 @עלה למעלה @אולי בקרוב
הרגעתן אותי שזה לא רק אני🥰
אבל חיזקתן לי את השאלה- למה דווקא בתחום הזה יש בירוקרטיה כ"כ מסובכת???

כל העצות המצוינות שלכן הסתבכו לי-
גם איתן קורות מלא תקלות -כשהגשתי בקשה לביקור אצל רופא- פעם אחת קיבלתי התחייבות וכשבאתי עם זה לרופא- מסתבר שזה התחייבות למומחה לשורש כף היד ?! כשהלכתי לרופא בתחום אחר בכלל (עיניים/נוירולוג)- לא קרה לי דבר כזה?
עכשיו פתאום סרבו לתת התחייבות כי יש להם בקופה מספיק רופאי פוריות- אבל כבר הרבה שנים הלכנו אליו בבית חולים?! מה נזכרתם פתאום? וכאילו שבקופה אפשר לעשות ivf?
והתחייבות לתהליך עצמו בכלל- הרבה פעמים מתערבבים התחייבויות של שאיבות והחזרות- פעם ככה ופעם ככה.

לגבי מכתב סיכום- זה גם לא עזר לי כי המזכירה של הבית חולים שולחת ולא אני - אז זה לרדוף אחריה הרבה הרבה הרבה זמן שתשלח את המכתב המעודכן- ( למה היא שלחה לקופה את המכתב מלפני הלידה? אז הם אישרו החזרה! ב"ה תודה לך ה' שכבר נולד ילד!!! עכשיו צריך להתחיל מחדש!)

רופא פרטי אין אפשרות לקחת בתחום שבגללו אנחנו עושים ivf.

אני לא אחת שמסתבכת באופי שלי,אבל בנושא הזה אני צריכה לרדוף ולרדוף הרבה פעמים,ואין לי את מי לשתף....היום נמאס לי 😣 אז עודדתן אותי מאד. תודה לכן!

למה המזכירה של הבית חולים שולחת? לא נותנים לך שאת יוצאת מהרופא את הסיכום ביקור? תתעקשי שיתנו לך. וגם שאת יוצאת מהביקור אצל הרופא מהבית חולים תבקשי את הקודים המסוימים לטיפולים שהם קבעו לך בבית חולים.
ככה את מגישה למזכירה בקופה-את הקודים והסיכום ביקור ביחד, ככה זה מסודר ולא מסתבך.
אם יש לך מעקב קבוע אצל רופא פוריות בבית חולים, הם צריכים להמשיך לתת לך את ההתחייבות לבית חולים! זה מעקב קבוע בבית חולים הזה,תתעקשי על זה.

אצלנו אחרי שביקשתי התחייבות לביקור אצל הרופא הזה- הכל ממשיך בבית חולים,ורק המזכירה שלו יכולה לשלוח בקשות להתחייבות,אני לא יכולה...( היא שולחת למרכז התחייבויות של הקופה,ואני רואה באתר את התשובה)
זה רק רופא מסויים,כך שבאמת אני צריכה להתעקש איתם עליו בלבד.(לפחות בזה בבית חולים מתחשבים בנו תמיד ונותנים לי לשלם בצ'ק דחוי שאחר כך הם קורעים אותו)

הקטע הבירוקרטיה תמיד מעצבן ומסובך, אבל את מתארת המון תקלות טעויות. לא נעים..

נשמע שהצוות שאת עובדת מולו לא יעיל ככ.
לא יודעת מה הסיבה שבגללה אתם חייבים להיות בביח,
אבל אני אצל רופא קופה שעובד כמו בפרטי הוא והמזכירה שלו בקשר איתי ודואגים להתחייבויות.
המזכירה יודעת מי את באופן אישי? אם לא ואי אפשר להחליף רופא, הייתי הולכת לפגוש אותה ולעשות לה סדר מכאן ולהבא.
עוד משהו- כדאי ליצור קשר עם המזכירות במרכז בריאות האישה, הן מבינות בזה הרבה יותר ממרפאה רגילה, יודעות לפעמים גם רק לייעץ למי לפנות.
אני למדתי פשוט להתקשר למי שאני צריכה ולא לסגור את הטלפון עד שהטופס אצלי במייל- לא משנה כמה זמן זה ייקח. צריך להיות נודניקים.. אני משקיעה בזה את הבוקר החופשי שלי קבוע, כי אחרת באמת לא מתקדמים.

אולי באמת כדאי ללכת אליהם כמו שכתבת.תודה

אני במקרה כזה מעבירה את האצבע על החניכיים ומרגישה אם יש איזו בליטה

בפי הטבעת
אבל מכירה גם תינוקת שהיה לה דם בצואה מרגישות לחלב (שאגב, עברה בגיל שנה כי הקפידו להימנע).
בכולופן נשמע לי כמו פצע אבל טוב שאת הולכת לרופא

ועבר
כנראה חזר מהלחץ של היציאות המרובות בימים האחרונים..
אבל יותר מטריד אותי השלשול מאשר הדם
מסכנה קטנה, ממש כואב לה בבטן

מסכנה 😔

גם היום היא משלשלת?

היא עוקה כי היא צריכה

של רעשים וקולות, שאי אפשר לפספס

רק לגבי הדם ראה שיש באמת פצע.
אבל היא שוב התעוררה ב2 ועשתה קקי ממש נוזלי! במשך חצי שעה עשתה בכמות של בערך 3 פעמים..
לא מבינה מה זה.. איך רק בלילה? איך תמיד באותה שעה 🤷‍♀️
והיא דווקא ישנה ממש טוב עד אז. ישנה 6 שעות עד 2 בכל הימים האלו.. שזה ממש לא רגיל אצלה.
ממש הזוי

כשיש שינוי בתזונה יש שינוי גם בדפוסי ההתרוקנות.
לכן גם כדאי לעשות שינוי הדרגתי.

נשמע שקשור לטעימות
הגוף מתרגל לאוכל חדש והקיבה לומדת לעכל את זה בפעמים הראשונות
תעקבי

ממש הדרגתי
התחלנו בממש ממש קצת - על האצבע שלי
אחר כך שתי כפיות ביום
אחר כך 5
אחר כך 8
ובשבת היא אכלה לא המון - נתתי לה ממש את הקצה של האבוקדו, ביחד עם טיפה גרבר תפוח. ותוך כדי האכילה היא התחילה לבכות

יכול להיות עירבוב של כמה דברים ביחד שעשה לה סלט בבטן
זה בסדר והגיוני
וגם ציינת שאולי זה משיניים אז זה גם קשור
זו תקופה כזו שכל הגוף שלהם משתדרג וזה חלק מהתהליך
אגב לגבי התרוקנות תמיד באותה השעה נשמע שזה הסדר של הגוף
את נותנת לה פירות? מתי?
כדאי לתת אותם בבוקר מוקדם יחסית ותראי מתי יש פעולת מעיים במהלך היום ולפי זה תנסי לתזמן לה ארוחת פירות כי זה בדר כלל הסיבים והנוזלים בפירות שגורמים לניקוי של הגוף

כבר שלושה ימים לא נתתי כלום
בימים שנתתי, אז רק בבוקר בסביבות 10

ואז בלילה זה יוצא? 😬
מתזונה עם מוצקים היא עברה בבום לתזונה נוזלית בלבד, שהגוף שלה כבר למד לעכל את האוכל המוצק אז כביכולהתזונה לא מותאמת למה שהקיבה יודעת לעכל..
וגם התזונה בחלקה מעודדת התרוקנות אבל בגלל שזה השתנה אז היא מצליחה להתרוקן רק באמצע הלילה..
אני לא באמת מבינה בזה, כותבת לך את הסברות שלי, מהיגיון..

מקווה שהלילה זה לא יקרה

ולא בכמות שיש בלילה..
ביום יש חתיכות קטנות כאלה בפנים.. וכמות רגילה

אולי היא הרגישה את זה והחליטה למחות על ההחלטה.

אולי היא רגישה למשהו שהיא אוכלת בערב לפני השינה?

שיניתם משהו בתזונה שלה?

הפסקנו מוצקים בשבת

לק"י

יציאות של הנקה יותר נוזליות משל תמ"ל ומוצקים.

מכירה את היציאות של ההנקה, זה פשוט נהיה ממש ממש ממש נוזלי, ומה שיותר מטריד זה הכמות

הבת שלי הייתה מתעוררת כל לילה באמצע הלילה ומקיאה, ביום היא הייתה ממש בסדר אבל בלילה- כל לילה מקיאה (הייתה בת שנה) ככל הנראה ככה הוירוס התבטא אצלה..

באמת היה לא פשוט

לק"י

היו מקיאים פעם ביום וזהו. והרגישו טוב.
עבר כמו שבא.

התבלבלתי קיבלתי ב 6 ביוני ואז קיבלתי שוב ובלי כאבים מקדימים ו אחרי תקופה כזאת קצרה

מקווה סבבה, רגיל

לגבי התארגנות: לבדוק לפני שבת שאת יודעת איך ללכת לשם, כולל איפה בדיוק נמצא המקווה כי מלא פעמים הוא מוסתר ואת לא יכולה להתקשר בשבת (אנחנו הלכנו לשם לפני שבת ובאמת התקשרתי לבלנית והיא הסבירה לי. איפה למצוא את המקווה) להתארגן הכל לפני ואז אם טבלת בשבת את כבר יודעת, אם לא כדאי ללמוד את זה מהספר שאתם הולכים לפיו. אני ביקשתי מאמא שלי לשמור על הילדים בזמן ש"הלכתי לנוח" אבל אם יש אפשרות שבעלך יתפלל במניין מוקדם או ייקח את הילדים איתו זה גם אופציה, אצלנו זה לא היה אפשרי

יכול להיות מלחץ, שינוי תזונה, מחסור בשינה או כל סיבה אחרת.
אולי היה לך קורונה לאחרונה? זה גם יכול להשפיע.

לא הגיוני

אני כבר ביום ה-37 ללא מחזור ובחיים לא קיבלתי כל כך מאוחר

גג הכי מאוחר שקיבלתי היה לאחר 33 יום ובדר"כ המחזור שלי סדיר בין 32-33 יום.

איחור של שבועיים, בדיקות שליליות, לא מובן כלום והתחרפנתי כבר מה קורה לגוף שלי. בסוף המחזור הגיע 🤷‍♀️

ואז אולי את בהריון אבל הבדיקות לא מזהות עדיין, אז טוב שאת עושה גם בדיקת דם

לא מבינה מה קורה לגוף שלי...

לא השתנה כלום בחודש הזה

לפי דעתי היה לי ביוץ שבוע שעבר...

אז אם לא יהיה הריון, ורק שבוע שעבר היה ביוץ, תקבלי כנראה עוד שבוע בערך

@מיואשת******

 

ויפה מצידך ששמת לב 

 

מצטרפת לשאלה 

וההצגה של תיאטרון לחישה נקראת "בעל כורחו" - על דיכאון אחרי לידה. הצגה חזקה...

כי באתר לא ראיתי

יש להם תבדקי במתחם הרכבת הישנה הם מריצים שם הצגות

שימי לב שיש גם הצגות עם נשים אז תבדקי לפני שאת מזמינה

מופע פלייבק
פעם בחודשיים שךושה מופיעים בתיאטרון החאן. ממש מקסים.
יש בחמישי הקרוב

חושבת על זה ממש גם לאחרונה
בעיקר מול הבכור שלי, שרק בגלל שיש אחריו עוד אחים קטנים לא הופך אותו לגדול יותר ממה שהוא.. וצריכה לזכור שגם הוא ילד ומותר לו

תודה רבה לשתיכן

עד איזה גיל הוא מתאים, לדעתך? מה לגבי גיל ההתבגרות?
(המתבגרת שלי, למשל, תופסת הרבה פעמים מושכות של מבוגר. לאחרונה זה מתבטא בעיקר בדאגות כספיות - פוחדת שנוציא יותר מדי כסף ואז "ייגמר לנו הכסף". ובכל פעם אנחנו מנסים בלי הרבה הצלחה להחזיר אותה למקום הילדה בנושא הזה, ולהזכיר לה שזו לא דאגה שלה...)

בגיל ההתבגרות לשנות ל"האם נתת למתבגר/ת שלך להיות מתבגר/ת?"

 

כי הם גם עוברים שינויים כ"כ רבים... ורכבת הרים של רגשות, של עוצמות, של שינויים הורמונליים, פיזיים, נפשיים, סערת רגשות, פגישה של עצמם מול החברה, קבוצת השווים שלהם, התמודדויות חברתיות ולימודיות, הבנה יותר עמוקה של העולם, גם על צדדיו המורכבים והפחות פשוטים וכן הלאה...

וכל זה שהם עדיין ילדים... מתבגרים...

 

ואני מחזקת אותך, אתכם, על המקום המאוד בטוח וברור שלכם מולה - לחזק אותה ולהזכיר לה שזו לא דאגה שלה.

אפשר גם לשמוע ממנה עוד, לתת לה לפרוק, לפרק את הדאגה והחשש, להיות כתובת עבורה לזה, בלי שיפוטיות ועם הקשבה מלאה

ובסוף כמובן לתת את השדר המקסים שאתם נותנים לה - שאתם על זה, שהכל בסדר, שאתם מחושבים ודואגים לזה מתוך עיניים פקוחות ואתם "על זה" מה שנקרא ולהמשיך לשדר לה את הביטחון הזה, מאמינה שזה כן מחלחל

זה באמת "חידוש" בשבילי - לתת לה גם את המקום להביע את דאגתה, בהקשבה מלאה... תודה על זה!

זה פוגש אותי במילה אלה הרבה
בת ה4 שברגיל בוגרת מאוד ולא חשבנו שיהיה איתה בעיות אחרי הלידה, יותר חששנו מבן השנתיים וחצי...

והיא ממש מפתיעה ולא לטובה, ובעלי כל הזמן מזכיר לי שהיא בסך הכל ילדה...
אני אאמץ את ההסתכלות הזאת בע"ה
לתת לה פשוט להיות ילדה
נורמלית
שאמא שלה ילדה
והבית שלה השתנה
והיא מגיבה כמו שהיא מגיבה

זכותה

גם אצלי ככה, כבר לא אחרי לידה אבל הייתה תקופה סופר מאתגרת קצת אחרי הלידה...

חשבתי שנתיים זה הגילהקשה..
מאיזו בחינה קשה גיל 4? מענין לשמוע דעתך....

והאמת שגם לי
גיל שנתיים זה קושי שיותר קל לי להכיל. יותר קל לי לראות את התינוק שרוצה להיות גדול ושיש לו פתאום קול משלו, ומצד אחד לאפשר לו איפה שאני יכולה, ומצד שני להכיל את זה כשקשה לו איפה שאי אפשר (לא תמיד זה קל, עם הבכורה היה יותר מאתגר, אבל עם הבאים כבר הרגשתי שיותר קל לי).
בגיל 4 זה מתבטא אחרת. לפעמים יותר בחוצפה (עדיין זה רק ילד קטן, אבל לא תמיד קל לזכור את זה), ההתנגדויות כאילו יותר בוגרות אז זה יותר מעצבן בתור הורה, ויותר קשה לזכור שזה רק ילד שקשה לו.

(בסוף לא אצל כל ילד יהיה קושי. עם השני שלי לא זכור לי שהיה קושי מיוחד בגיל 4. אבל זה כן גיל שעלול להיות קשה יותר).

זה מאוד משתנה בין ילדים. בגיל שנתיים הוא היה מאוד שקט ומופנם. בגיל ארבע הוא נכנס לגן)נשכר שנה במעון( ופתאום התחיל ללמוד מחברים שלו, לא להקשיב לי, להשתולל... שזה דברים רגילים של ילדים אבל קשה לי מאוד להכיל. לא יכולה עכשיו חפרט יוצר מדי אבח בגדול הוא פשוט בודק את הגבולות וזה משגע אותי

אני גם חווה את זה ממש

נהיה לו פה... וחוצפה.

ותוסיפי גם לאמא של המתוקה הזו, לך, עוד משפט: "ואני בן אדם", וגם יולדת! ושוב המון המון מזל טוב!

וגם עלייך תחמלי, להיות עם שלושה קטנטנים ואחרי לידה, כשהגדולה שעדיין קטנה בעצמה בת 4 ואת נפגשת עם מקומות מאתגרים גם מולה ומול כל ההתנהלות של כל הבית כולו, ועם הסתגלות של כולם לתינוק החדש, והתינוק המתוק עצמו כמובן, והגוף שעוד מתאושש מחווית הלידה בגוף ובנפש - כל זה ביחד דורשים בהחלט גם חיזוק שלך את עצמך שאת בן אדם

 

שנים עשיתי טעות שהקשבתי לכל המשפטים הביקורתיים שלה'נשים המושלמות/תקתקניות' שעבדו איתי....(קרויות בלע' ז-' 'נשים שלא מבינות מהחיים שלהן'')
צריך לחמול על עצמנו, עשר סימני קריאה!

בוודאי שאחרי לידה. הבית מתחרפן. לאט לאט יחזור לאיזון. ובלי קשר גיל 4 ידוע כגיל של חוצפה כזו, התנגדויות, התעלמות. גם זה יעבור.

כתבת ממש יפה!
אפשר להוסיף לתזכורת גם את הילדה שחבויה בתוכי?

ותודה 🙏❤️

ביות/חדרי לידה/צוות/שאר הדברים...
יהיה יותר קל למקד

מתלבטת מאוד וחושבת שאוכל להחליט באמת רק אחרי הלידה בע"ה

הכי חשוב לי היחס מהצוות! הייתי לפני מעט זמן בשערי צדק ומאוד התרשמתי לכן תוהה לעצמי אם כדאי לי לבדוק גם באסותא כדי שתהיה עוד אופציה.

שמעתי שהכל שם מאוד חדש ויפה אבל לא יודעת איך הצוות שם

וגם יש לי ממש עניין שהמיילדת תהיה יהודיה, בתור הדמות הראשונה שמקבלת את התינוק. ואני לא יודעת אם זה בהכרח יקרה באסותא..

ממש ממליצה
צוות מסןר
חדרי לידה טבעיים
מיילדות מקסימות
היה לי ממש טוב
ב"ה 🥰

עכשיו כשגרה במרכז (אזור ת"א) קשה לי לחשוב שאצטרך מקום אחר

הצוות היה מקסים
יחסית חדש
כשאני הייתי לא היה עומס בחדרי לידה וכניסו אותי ישר.
יצאתי עם חוויה טובה מאוד

אולי באמת אקבע שם סיור

לא להתמהמה

זה מספיק או שזה יותר מדי לחכות? התוצאה היא בחמישי אבל רק עכשיו שמתי לב אליה

אני הייתי פונה לרופא אחר

אי אפשר.. סיוט איתו. אני בדיוק צריכה אותו למשהו אחר ותקועה. אני אתקשר למרפאה פשוט שיעזרו לי

בהריון זה עלול להגיע לכליות וזה מסוכן

קבעתי תור לרופא און ליין ואמורים לחזור אלי בשעתיים הקרובות.. מקווה שזה יקרה

וגם זה בקושי.. מרפאה של יישוב

או אם את עם רכב לנסוע למרפאה בישוב אחר

לק"י

אולי מספיק שהרופא יסתכל בבדיקות וישלח לך מרשם דרך האתר.

כמובן כשזה לא סובל דיחוי

לק"י

אני יודעת שכשיש משהו לא תקין בבדיקות, הרופא יוצר קשר.

זאת תוצאה שהגיעה יותר באיחור מהשאר אז רק עכשיו ראיתי והייתי בהלם שכתוב חיובי

גם הייתה תוצאה חיובית וסטרפ. העניין הוא שאיזשהו מינון שם היה נמוך.
שאלתי את הרופא על אנטיביוטיקה-והוא אמר שספציפית בגלל המינונים בבדיקה, לא צריך טיפול אנטיביוטי (ורק בלידה אצטרך, בגלל הסטרפ), אלא אם כן אני מרגישה כאב ואי נוחות ואז כן צריך לטפל.
יכול להיות שגם פה זה עניין של מינונים ולכן הוא לא יצר קשר?

ככה היה לי בהריון הקודם כשהייתה לי דלקת והרופא לא היה זמין באותו הזמן

כתוב לי רק חיובי. בכל מקרה המרפאה כבר סגורה אני אנסה לדבר איתם מחר

כתוב לי שם מספר כלשהו בצבע אדום (משמע הערך בחריגה), אבל כנראה הערך שלו בכל זאת היה לא מאוד משמעותי בעיני הרופא

תמיד אומרת לקבוע תור טלפוני אחרי בדיקות דם,
כי אין לה זמן לעבור על הבדיקות של כולם,
ואם יש תור היא יכולה להסתכל.

משפחה או נשים צריך להתקשר ולשים הפניה

דיברתי עם רופא אונליין שנתן לי אנטיביוטיקה

תרגישי טוב!

נשמע לי ממש הגיוני שיהיה משהו כזה..

אין בכלל באזור שלנו ובשביל לחסוך שלושים שקל לא שווה לי להשקיע לנסוע

בהצלחה!!

יש דבר כזה מיטת מעבר שהיא לא עם מעקה מובנה? 🤔

בהצלחה יקרה!

אבל קיבלנו מחברים

של איקאה?
VIKARE מעקה בטיחות, לבן - IKEA

ןלהזמין אונליין זה תוספת הרבה כסף לא?

מינימום 250 שח משלוח😑

מגן מיטה ברוחב 1.2 מטר למיטות מעבר / נוער - אפור
חיפשתי משהו אחר ומצאתי את זה..
לא יודעת אם עוד רלוונטי.
בהצלחה!

בפינטרסט ותמצאי פתרון יעיל שתוכלו לעשות בעצמכם או מנגר משהו שלא יעלה המון