המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום הריון ולידה (עמוד 1356)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
אפס הפרדה ותינוקיה מלאה וכל מה שבינהםבימבה אדומה
אני הולכת להיות קצת חריפה אז מי שאפס הפרדה זה חלום חיה מוזמנת לדלג על השרשור...


מה הולך עכשיו? לפני שלוש שנים נחרדנו שא"א שהתינוקי יהיה כל הזמן בתינוקיה ושהייתי צריכה להיות בייביסיטר שלו. הייתי בבעיה ללכת לשירותים למקלחת או שהייתי גמורה ורציתי לנוח לעצום עיניים.... היה צריך תמיד לדאוג שמישהו יהיה איתו. ורק בלילה הסכימו ברוב טובם (בלינסון) שהוא יהיה בתינוקיה.

היה לי ממש קשה עם זה.

הרגשת התלותיות בעוד מישהו שישמור עליו היתה נורא קשה לי. בבית אפשר לשים בעריסה בנחת וללכת לשירותים בלי בעיה. בבי"ח העריסה הזאת מפחידה ואסור להשאיר את התינוק בלי השגחה בתוכה...

הלוואי ותספרו לי איפה יש תינוקייה שפתוחה כל הזמן (או כמעט) באיזור המרכז..

היום הייתי במפגש היכרות עם דולה מתוקה, ופתאום כל החוויה הזאת צפה לי...
גם אני חוויתי ככהאביול
תזכורת לכל הצמות ביו"כ - להתחיל לשתות המון כבר מהיבארץ אהבתי
אמא שלי תמיד לימדה אותנו ששלחה מרובה רק בערב הצום לא מספיק עוזרת. צריך להתחיל להרוות את הגוף בנוזלים לפחות שלושה ימים לפני הצום, וזה מהיום...

ממליצה לחשוב על דרכים מעשיות איך לא לשכוח לשתות.
כשאני בבית עוזר לי לשים שעון מעורר כל 45 דקות שמזכיר לי לשתות עוד כוס.
בעבודה אני מגדירה לעצמי לשתות בכל מעבר בין כיתה לכיתה. משתדלת לסיים כמה בקבוקים במהלך היום.
אחרי שמתחילים לשתות הרבה, אפשר גם להגדיר שכל פעם אחר שהולכים לשירותים שותים מיד עוד כוס גדולה של מים.

בהצלחה לכולן!
שותה הרבה כבר מהיום..המקורית
אבל צריכה להתפנות בתכיפות גבוהה 😵
בהחלט, גם אני...בארץ אהבתי
אבל אין ברירה, ככה צריך להתכונן לצום...
כשאני מצליחה לשתות טוב אז ממש עוזר לי לעבור את הצום הרבה יותר בקלות.
נכון. לי זה עושה טוב גם בלי קשר לצום המקורית
ממליצנ להוציא בקבוק 2 ליטר גדול עם מים קריםמתחדשת11
ולהניח על שולחן/ שיש
ובכל פעם כשעוברים שם, שותים
המטרה היא לסיים את הבקבוק ביום אחד
כשהוא מול העיניים גם קל יותר להעריך כמה שתינו
תודה על התזכורתאחתפלוס
תודה רבה! באמת התחלתי היום. ורק מים ולא מיץ וכאלההשם בשימוש כבר
תודה על התזכורת!מחיאחרונה
מתחילה
עוגה לפרשת שבועמאוהבת בילדי

יש רעיונות?

אפשר קשור לפרשה (למרות שלא נראה לי שהם לומדים בגן עדיין)

אפשר לחודש תשרי

או ליום כיפור

שבת תשובה

וכו...

קופת צדקהמצטרפת..
'תשובה, תפילה וצדקה מעבירין....'
עשיתי כבר באלול...מאוהבת בילדי


סידור?מתחדשת11
אולי להכין סידור קטן מ2 ביסקויט פתי בר ושוקולד
מאזניים?פולשת לרגע**
רעיון טוב!מאוהבת בילדי


מצוות הקהלPandi99
זה גם בפרשה וגם קשור לזמן..
אפשר מלך. או חצוצרות.. ספר תורה..
מעניין.. נראה איך אפשרמאוהבת בילדי


חצי אדום חצי לבןיום שני
אם יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו
יואו. זה מתאים לעוגת טורט עם ג'לי וקצפת...מאוהבת בילדי


יונה במעי הדגהפולשת לרגע**
עוגה דג ואיש מפליימוביל
רק עכשיו רואה שכתבת את זה...מאוהבת בילדי

ובשבת כשהבן שלי סיפר- חשבתי גם על רעיון בדיוק כזה!

"ברוך שכיוונתי..." חיוך

הנה מה שעשיתי...מאוהבת בילדי

ותודה ל@יום שני על הרעיון!

 

וואו! ממש חגיגי ונראה טעיםיום שני
איזה כיף שקיבלת את הרעיון שלי!
וואי איזה יפה!! בא לי גם המקורית
בואי! נשאר אחד...מאוהבת בילדי


אין עלייך ❤️המקוריתאחרונה
קרובת משפחה הגיעה לארץ והביאה מתנות לקטנהחמדמדה

וזה באמת ממש ממש יפה מצידה ואמרתי לה ממש תודה רבה וזה באמת יהיה לי שימושי לחורף

אממה-

היא הביאה גם לבעלי משו, ולי לא... עכשיו ניקאלי שזה פשוט כי היא שכחה כי אני והיא בקשר ממש טוב ואולי עם כל הארגונים לנסיעה מרוב שדיברנו- היא חשבה שקנתה לי

היא אמרה לי כזה ”לך לא הבאתי מתנה כי מתנה לקטנה זה מתנה בשבילך”

בעיקרון, צודקת.

אבל זה מגיע אחרי יומיים שהיא בוכה המון וכמעט אין אופציה להוריד אותה מהידיים, ושהיה מקווה וכלכך רצינו קצת זמן יחד וכל מה שהיא עשתה זה לבכות ועד שטיפה נרגעה היה כבר 2 בלילה ולמחרת היינו צריכים לקום מוקדם (היינו נשארים ערים, אבל גם כשנרדמה כל שניה נפל לה המוצץ והתעוררה, או זזה בחוסר נוחות) 

ובכללי אני בהרגשה כללית זנוחית...

זהו? מעכשיו אין חיים? 

אני אוהבת את היצור הקטן הזה כלכך, באמת, הכי בעולם, ומודה לה’ אלף פעם.

פשוט לוידעת... באמת לוידעת...

ברור שהם משתנים אבל הם כן יותר מתאזנים בעינייילד בכור
האמהות לילד בן שנה זה ממש לא כמו חודש אחרי לידה לא? חודש אחרי לידה הייתי מפורקת, פיזית כאב לי, לא ישנתי דקה, לא התרגלתי לסטטוס החדש ולא ידענו איך להתאים את הזוגיות שלנו. היום שנה ועשר אחרי זה נראה אחרת לגמרי. גם אני לא משאירה את הבן שלי עדיין ללילה אצל אחרים ובקושי עם בייביסיטר שהם לא משפחה. אבל בגיל חודש אין מצב שהייתי יוצאת בלעדיו לבד והיום בטח שכן. מסכימה איתך לגמרי שצריך לשנות ראש ולחשוב בתור אמא אבל גם לדעת שהחיים לא תמיד יראו כמו חודש אחרי לידה
מתוסכלת מעצמי, מרגישה שלא התבגרתי...אנונימית בהו"ל
לא יודעת למה אני עושה את זה לעצמי.
למה אני מרגישה ככה ולמה אני נכנסת להשוואת
אבל תמיד אחרי מפגש עם אחים שלי הנשואים אני מרגישה שהזוגיות של בעלי ושלי היא לא כמו שרציתי.

רוב הזמן אנחנו בטוב, ונכון ככל שמכירים יותר מתגלים דברים פחות אהובים (וגם אהובים ב"ה) וכשאנחנו לא בטוב הדברים הלא טובים קופצים לי מול הפנים ומזכירים לי שלא ככה דמיינתי את האיש שלצידו אחיה את כל חיי.
רציתי יותר ג'נטלמן, יותר גברי, יותר מחזר.. לא משנה.
ותמיד אחרי מפגש עם אחיי והראיה מהצד של הזוגיות שלהם אני מרגישה ככה שוב.

גם ההתנהגות של בעלי משתנה כשאנחנו ליד האחים שלי והוא נהיה קצת יותר ביישן, קצת פחות הוא, וזה עוד יותר מציק לי כי זה גורם לי להתרחק (למרות שזה אפסורד כי אם קשה לו אני צריכה לה.קרב ולעזור לו) אבל אנחנו נשואים כבר 3 שנים והייתי בטוחה שזה ישתחרר כבר!

זה כבר מגיע למצב שאני לא כל כך שמחה לקראת מפגש שעם המשפחה שלי כי אני יודעת שזה יוציא ממנו צדדים שאני פחות אוהבת.
וזה מבאס אותי ממש.
גם היומיום הדברים האלו קיימים אבל לא באופן בולט ואני מאוד אוהבת את החיים לצידו.
אבל כשאני רואה את היחס של אחים שלי וגיסים שלי לנשים שלהן ואת ההתנהלות הזוגיות הכללית זה רק מזכיר לי את מה שאני רוצה שיהיה גם אצלנו ואנחנו בכלל לא בכיוון..
אני רוצה לומר לךהמקורית
שמה שאת רואה כשהגיסים והאחים מתארחים זה לא בהכרח מה שקורה באמת. ולא בשביל לנחם אותך אלא כי זו מציאות.
מול אנשים אחרים לא בהכרח מתנהגים כמו שמתנהגים ביחידות בבית.
אני לפחות מעידה על עצמי שאני ובעלי שחקנים שלא מביישים את הקורס הכי יוקרתי שיש. בתקופות שפל בזוגיות מעולם לא הראנו כלפי חוץ שום דבר, תמיד מכבדים ומפרגנים ומראים פנים מאירות. וגם בעלי יותר מופנם מול הגיסים שלי. יותר שקט. כי הוא מרגיש שיש מן תחרות סמויה באוויר ושלא מעריכים אותו מספיק (וזה נכון וגם אני הרגשתי את זה לפעמים) אז הוא מעדיף לא לבלוט. ולעומת זאת, מול ההורים שלי לבד ומול חברים שלו בעלי פורח. מדבר בחופשיות, צוחק..
המשפחה שלנו היא לא בהכרח אבן בוחן לאישיות שלנו. זה מה שבאתי להגיד.

ולגבי היותר מחזר, יותר גבר.. מה זה יותר גבר בשבילך? התפיסה שלנו לגהי גבריות זה לא בהכרח מה שרואים מהבית וגם אני התקשיתי עם זה. אצלנו אבא שלי עובד כפיים עם ידי זהב, הנדי מן, וגם גיסים שלי. ובעלי לא. כוחו בפה ולא בידיים. הוא לא יחליף לי נורה בבית ולא יחליף גם צינור תקול במטבח. זה לא הופך אותו לפחות גבר, ולקח לי הרבה זמן להפנים את זה. תעריכי את בעלך בזכות מי שהוא, בזכות היתרונות והמעלות שיש בו גם אם זה לא מה שחשבת. כי יש בו, לכל אחד מאיתנו יש תכונות זהב שהשם חנן אותנו בהן. זה מפתח לחיים מאושרים. ובעיניי - ככל שתעריכי ותכבדי אותו יותר בזכות מי שהוא, הוא יחזיר לך

וגם לגבי חיזור - יש גברים שלא חזקים בזה. את מחזרת? אם לא - תחזרי גם את, תעשי טיזינג, תשתמשי בהומור, תלמדי אותו את השפה הזו. אל תחכי לו. Be the change בעצמך
אסביר את עצמי.אנונימית בהו"ל
אני לא רוצה זוגיות כמו שלהם, אני בטוחה שיש לכל אחד את הקשיים שלו.
אבל גם מה שאני רואה אצלם, שהם מראים, שאני ככה תפסתי זוגיות בעניי כי אלו היו המודלים שלי בחיים - לא נמצא אצלי כמו שהייתי רוצה.

אני לא רוצה את הזוגיות שלהם 100% .
אני רק רואה דברים מסויימים שאני יודעת שאצלי הם לא ככה וכן הייתי רוצה שיהיו ..
הבנת?

ולגבי הגבר כמובן שזה סובייקטיבי, אני התכוונתי יותר גבר בעניי מצורת ההתנהלות שלו כיום...

תודה על התגובה💞
זה מאוד מובן ולגיטימי. נראה לי שהרבה מאיתנוהמקורית
חוות את זה..
ולא התכוונתי שאת רוצה זוגיות כמו שלהם, אלא שמקור ההשוואה הוא מובן. וגם מה שנראה לך שאת רואה לא בהכרח זה מה שיש באמת.
עם זאת, לא יודעת אם קראת אותי פה לפני, הגישה שלי היא - להעצים את הקיים ולהעלים עין כמה שניתן מהחסר. ובד בבד לשפר. ממש לעבוד בזה.
באת בברית הנישואין עם בעלך. ראית בו משו. לא סתם בחרת להקים איתו בית. תרשמי לך למה ותעצימי את זה. תראי את הדברים האלה בו. לגיטימי גם שיש שחיקה וכבר לא צריך כביכול לחזר כבר. אבל זה לא נכון. צריך.
איך מחזירים את זה? עובדים בזה, יוזמים יציאות, מפלרטטים, שוברים שגרה, מתבלים בהומור. וכן, גם לא מצפים שהוא יהיה מה שראית בבית. כי הוא לא. וזה לא בהכרח מה שנכון לך, זה רק מה שאת מכירה.
זו נקודה שממנה אפשר מאוד לצמוח בזוגיות. כי מהשלב של ה- היי מהנישואין ואולי אחרי ההתאקלמות מלידה אם יש ילדים, מגיעה מין שחיקה כזו. החיים רגילים עכשיו. עבודה, עייפות וכאלה.. וצריך להתמודד עם מי שמולנו באמת בשגרה. לדעתי אם תשמרי על ראש פתוח, תיזמי, תנהלו שיחות (הוא יודע שאת רוצה יותר? ), תראי אותו לעומק, תהיו יותר בחברת אנשים שהוא מרגיש בנח איתם - זה יכול להשתפר.



לא יודעת אם ירדתי לסוף דעתך, אבל כך אני רואה את הדברים בכל אופן ואם לא רלוונטי אז מקווה שתיתרמי יותר מתגובות אחרות
מה זה טיזינג?נפש חיה.
פלירטוטהמקורית
וואו כתבת יפהפרצוף כרית
אהבתי ת'פסקה הראשונה, כמו תמיד את מחזקת
ממ כמה דברים שאני חושבתרקלתשוהנ
קודם כל, 3 שנים זה לא כזה הרבה. להיות לגמרי פנימי בלי שום הפרעה חיצונית זה עבודת חיים.

דבר שני, האחים שלך הם כנראה כן קרובים למודל שרצית בבעלך, נכון?
זה מה שאת רגילה, זה לא שזה מה שהיה לך ברשימת מכולת... זה מה שהיה ברור לך מאליו שיהיה בבעלך.
אבל היו בו דברים אחרים שגרמו לך לרצות אותו. אולי ביטוי עמוק יותר ופנימי יותר של התכונות האלה. אולי ביטוי שבא רק מולך ולא בחברה. אולי ביטוי שונה.

אז המפגש עם המשפחה ועם הזוגיות של כולם מציפה בך את מה שחסר לך, או את מה שדמיינת ויכול להיות שתמיד יישאר שם למטה.
הגיוני !

עכשיו, אולי יעזור להיפגש עם אחים קרובים שתרגישי שיותר מכירים אותו את מי שהוא, את מה שהוא טוב בו, ולא דווקא עם כולם כשמה שמתבלט ***לעינייך*** הוא הדברים הפחות טובים. שתקבלי מאחים שלך פידבקים טובים עליו.

וכמובן בעבודת חיים שתמיד צריך, עין טובה עין טובה עין טובה, ולהפריד ביניכם. את לא הוא והוא לא את והוא לא יהיה אחים שלך ולא אבא שלך, כל אחד טוב בפני עצמו, בדרך שהוא בא לידי ביטוי, בחוזקות ובחולשות שלו.
תודה לך💞אנונימית בהו"ל
קלעת בול

אחים שלי חלילה לא מורידים אותו הם דווקא מאוד אוהבים אותו אבל הוא אישית נהיה יותר סגור וקצת ביישן לידם.
וזה גם קצת מבאס שהם לא מכירים אותו באמת כי הוא ככה נסגר לידם וזה חבל לי.
מכירה מאד את התחושותרקלתשוהנ
בעלי גם הפוך מאחים שלי בקטע קיצוני.
מה שהכי עוזר לדעתי זה להכיר לעומק, כשהם יכירו לעומק הם יעריכו ולך גם יהיה יותר קל
לא תמיד זוכים לזה. כדאי לנסות לחשוב על כיווניםהמקורית
אחרים לדעתי.
ההערכה לבעל לא צריכה לבוא מאנשים אחרים כדי שאשתו תעריך אותו בגללם. זה עוזר אבל זה לא המהות בעיניי
צודקת.רקלתשוהנ
הרגשתי גם דומהשירה לב
היו תקופות ארוכות שהרגשתי שכשאנחנו עם המשפחה שלי אני פחות מרגישה בנוח עם בעלי ופחות שמחה בו, ואפילו נבוכה בגללו לפעמים, וזה מאוד הציק לי.
ולקח לי הרבה שנים ללמוד להתמודד עם זה, ללמוד להזכיר לעצמי שבחרתי בו מכל כך הרבה סיבות, וטוב לנו ביחד, וזה באמת מה שחשוב... ומה שלא טוב- עובדים על זה, אבל בלי קשר למשפחה, זה רק מערבב ומסבך ומיותר.
ולאט לאט שמתי לב שזה כבר באמת לא אכפת לי. אבל שוב, לקח הרבה זמן ועבודה עם עצמי, ואם צריך אז פחות להגיע למשפחה, כדי שיהיו פחות זמנים מערערים ויותר זמנים שמחברים.
ממש מבינה אותךאנונימית בהו"ל
וזה לא קשור לזה שזה אחים שלך, וככה ראית מודל של גבר או כל מה שאחרות כתבו לך.
זה פשוט להסתכל מהצד על זוגות אחרים ולקנא. נכון שלכל זוג יש את התיק שלו ולא הייתי מתחלפת עם אף אחד, אבל זה קשה לראות גבר שמחמיא לאשתו מול אחרים, מסתכל עליה במבט אוהב, מחבק אותה. ושלי לא עושה את זה. זה פשוט לא בא לו טבעי.
ואני אגיד לך יותר מזה: אנחנו נשואים כבר עשור וזה לא השתנה ולא ישתנה. הרמתי ידיים. ניסיתי ודיברתי ודיברתי והסברתי שזה חשוב לי. והוא מבין, אבל זה מאוד לא טבעי לו. הוא ניסה פה ושם אבל זה הרגיש קצת מזוייף. כי זה לא טבעי לו. והוא לא ישתנה.

אז ויתרתי. זה מי שהוא, לטוב ולרע. אני כבר לא מדברת איתו על זה כי ניסיתי הרבה שנים וזה לא עזר. אבל זה ממש צובט בלב וגם אני מרגישה רע אחרי מפגשים עם זוגות אחרים (לרמה שאני מנסה להימנע מהם כי זה עושה לי הרגשה לא טובה). זה מאוד עצוב וזה מאוד קשה אבל אין לי איך לשנות את זה. סתם להתבאס. ולקנא.

בקיצור, מבינה אותך לגמרי.
דווקא בתחושה שלי זה קשורהמקורית
גם אני חוויתי את זה כמוך עד שהפסקתי להילחם בזה. ונכון שזה כואב וצובט. אבל זה חד משמעית אצלי לפחות בגלל שהיה לי מודל מסוים בראש של איך אני רוצה שבעלי יביע אליי אהבה. איך שרציתי להרגיש אהובה.
לא קרה 🤷 החלום ושברו מה שנקרא.
זה צורך בסיסי כלכך. אבל לפעמים הפאזל לא מתחבר איך שחשבנו.
זה נכון שזה הוא לטוב ולרע. אבל החיים בתחושה של חוסר מתמיד קשים מאוד. וזה גורם להצטברות של המון משקעים.
הפער בין המצוי לרצוי בתחום הזה לפעמים גורם אפילו לתחושה של מצוקה.
אבל זה לא מחייב המציאות שיהיה כך בעיניי.
לך על הקושי
הי נשמהתהילה 3>
כמו שזיהית נכון זה פשוט הציף בך כאב על מה שאת רוצה ואיננו.

אז קודם כל מותר לכאוב ומותר להצטער, ואפילו חשוב לתת לזה מקום.
הכאב שאנחנו כואבים הוא זה שמאפשר לחוויה ולמציאות המאתגרות להשתחרר להן...
ומהצד השני אני מציעה לך להאמין בבעלך, שהוא מסוגל להיות האיש שאת זקוקה לו.
לסמוך עליו, ולבקש ממנו דברים שאת זקוקה להם.
אם למשל את תשמחי לפרחים לשבת תשתפי אותו שישמח אותך פרחים לשבת
או שוקולד
או הודעה עם לבבות


ואחרי כל זה, אם משהו מסויים עושה לך רי, תנסי לחשוב מה יהיה לך נכון
אולי להימנע ממפגשים כאלה, אולי להגיע לבד, אולי לבקש מבעלך שיעשה או לא יעשה משהו מסויים שחשוב לך?

אם הוא עושה משהו שנעים לך תספרי לו על זה וזה יתן לו כיוונון ומוטיבציה.
כתבת יפה, אהבתי ממש תודה רבהאנונימית בהו"ל
באהבה❤️תהילה 3>
נראה לי שאין זוג שלא יכול להזדהות איתך כך או אחרת.קופצת
הכי לגיטימי בעולם שיתעורר רגש קנאה למראה זוגות אחרים.
את נורמלית והתבגרת תקין 😅.

אני כן רואה בזה הזדמנות לדבר ולדייק לעצמי ולנו מה חסר לי בזוגיות שלנו.
כלומר, רגש הקנאה שהתעורר לי מבחינתי מצביע על דברים שחסרים לי בזוגיות, או כרגע חסרים לי ועוזר לי להבין מה בדיוק חסר...

עזבי את זה שכל פעם שחוזרים מחתונה אני רק מתלוננת לבעלי איזה כיף לזוג שהתחתן שהוא עדיין בשלב הפרפרים ואיך אני מקנאה ... והוא עובד קשה להוריד אותי לקרקע
אהבתי מה שכתבתפרצוף כרית
הקנאה זה דבר קים בשטח-וצריך להפנים את זה שמול כל אדם בעולם יש נקודות שאת יכולה לקנא בו או הוא בך
ולכן להחליט החלטה חזקה-שהקנאה קימת בכל מקום ובכל מצב,
ודווקא בגלל זה, אסור לתת לה להשתלט על החיים שלנו- אלא ליהנות מהחיים שלנו עצמם, כלומר לא למצוא את עצמנו בסוף החים שלא טיפחנו את הזוגיות שלנו כי כל הזמן הסתכלנו על הדשא של האחות...
וואי כואבפרצוף כרית
ואני די מזדהה איתך בדברים מסוימים...
וכנראה שהם יודעים יותר להציג וגם להם יש בעיות
יש אנשים שבאמת מומחים בהצגות ובפוזות(שונאת אותם אגב, זה די דוחה אותי אנשים כאלה) , ואשריך שאת לא כזו -יותר טבעית ואמיתית, ולא מנסה לגרום לאחרים לקנא
אני לא חושבת שהם עושים הצגה כדי לעורר קנאהאנונימית בהו"ל
אני לא חושבת שהם משתדלים בכלל,
זה נראה טבעי וגם לא אכפת לי אם זה טבעי או מאולץ .. אני לרגע לא כועסת עליהם שאצלם הולך ככה ואצלי לא.. כמו שכתבו לפניי זה רק מדגיש לי מה הייתי רוצה שיהיה אצלי. הם לא אשמים בכלים ואני מקווה שטוב להם בזוגיות שלהם אבל כעס עליהם זה לא הנקודה פה ..
מסכימה. זה ממש לא כדי לעורר קנאההמקורית
בתור אחת שעשתה ועושה את זה- לא רואה עניין להנכיח ריבים או אי הסכמות מול המשפחה. ומי שטועה לחשוב שיש מציאות מושלמת וזה מכעיס אותו רק כי כך הוא ראה במפגש משפחתי - זה קצת תמוה בעיניי אם כי עדיין מובן כי שוב, יש אלמנט של לראות את החסר אצלנו. ברור שזו לא המציאות על כל רבדיה מצד אחד, ומצד שני - למה לבוא עם אנרגיות פחות טובות למפגשים משפחתיים רק כדי לא 'לא לשחק אותה'? זה קודם כל לא נעים לסובבים, וזו גם הזדמנות לרומם את עצמנו ולהתעלות מעל עצמנו, זה שובר את הקרח הרבה פעמים.
תראיפרצוף כרית
מענין מה שאת אומרת... ללא לא לשחק אותב וגם להפשיר ת'קרח...

פשוט אני אחת כזו:שלא אוהבת לייחצן את הזוגיות או את בעלי, אולי נובע מכך שהיתי רווקה ואז כאילו יש לי את האינסטינקט לא להתלהב יותר מדי מבעלי, רגישות לאחרים לא להתבלט יותר מדי, לא לצבוט לאחרים, וזה נשאר לי גם כשאני ליד נשואים
כאילו אני משתדלת להתלהב מבעלי רק כשאני לא ליד אנשים
אולי אני מגזימה? יתכן.... לא יודעת....
זה לא לייחצן בהכרח.המקורית
אני לא יודעת באיזה עצב רגיש זה נוגע, ושל מי, ולכן אני לא באה עם התכשיט החדש שקנו לי ואומרת: תראו! איזה בעל מהמם, צדיק, אין עליו!!! ומוציאה עיניים. גם לא אדבר על חופשה מהממת שהייתה לנו (הדוגמאות הן רק לצורך העניין) וגם לא מפרטת בדיוק עוד הרבה אחרים לצורך העניין. ועם זאת, לא אבוא עם פרצוף ממורמר כי רבתי איתו אתמול. ממש לא. אשב בכיף, אהנה מחברת האנשים שמנעימים את זמננו, אנהל שיח ואשתתף ואכבד את בעלי ואגיש לו ואדאג לו אם צריך, למה לא? שוב, לא בדברים שדוקרים אחרים בהכרח. אבל לפעמים המפגשים האלה לזוגות שמתמודדים הם קצת אסקפיזם. קצת מקום נורמלי להיות בו. וכיף להיות שם כשקשה. אזזה מה שרציתי להגיד סהכ
אני חושבת שיש הבדלממשיכה לחלוםאחרונה
בין 1. להחצין בכוונה חזות מושלמת ונוצצת
לבין 2. להציג חזות נעימה ומכבדת

האופציה הראשונה היא להתגאות, להתרבב ולספר לכולם כמה בעלי/הילדים/העבודה/אני בעצמי מושלמים
בלי לראות את האדם שמולך
כמובן שבעייני מותר וכדאי לשתף בדברים טובים
פה פשוט מדובר בשיתוף שאינו במקום ואינו בהתאמה לסביבה
כיוון שאין באמת מושלם בעולם, אני חושבת שבדרך כלל מי שעושה את זה, זה עוזר לו לחוש טוב עם עצמו.
לכן צריך להגיע ממקום פנימי יציב, לא להתפעל ולא לתת לזה להוריד אותך,
אלא להבין שזה צורך של השני כדי להרגיש טוב עם עצמו...
לא תמיד מצליחה בזה, כי זה באמת יכול להחליש

האופציה השניה זה בסך הכל להשאיר את הקונפליקטים וההתמודדויות להתמודדות אישית ולא להחצין אותם,
זה כבר עניין של אופי.
יש אנשים שאוהבים יותר לשתף וזה נותן להם כוח להתמודד עם הקונפליקטים שלהם. ויש אנשים שההפך, דווקא החשיפה לוקחת להם אנרגיות ומקשה עליהם להתמודד בנחת
כל אחד צריך להכיר מספיק את עצמו כדי לדעת מה מתאים לו
אני באמת חושבתפרצוף כרית
שבבית הם מתנהגים אחרת, ולכן אין לך במה לקנא - לא ראית אותם רבים...
אני חושבת שגם אם כן וגם אם לאהמקורית
זה לא משנה.
כי העניין של לרצות משו שיש לנו אצל מישו אחר הוא לא טוב בהכרח. לא סתם בורך עם ישראל ב'מה טובו אוהליך יעקב' ולא סתם כתוב בתורה 'לא תחמוד'. גם בדברים כאלה זה יכול לבוא לידי ביטוי.
לא צריך לדמיין מישו אחר רב כדי לא לרצות את מה שיש לו (אם כי אולי זה עוזר ןמנחם), צריך לעבוד על עצמנו לשמוח במה שיש לנו
מי הן האמהות שמצליחות לטפח קרירה מטורפתחדשה כאן 1
בית זוגיות משפחה וילדים למופת???

השם!!!! איך אני לא מצליחה לעשות דבר אחד מתוך הרשימה?

אתן עובדות עד 16:00 ומסגרת היא עד 16:00
יש גם נסיעה? לפחות 20 דק לא הבנתי מה עושים עם הילדים בזמן הזה ? לאן נעלמים הילדים ב 20 דק האלו?
המשרות שאני מוצאת עד 16:30 - 17:00 לפחות
ניסתי לבקש עזרה מחמותי בהתחלה שמחה אבל ברגע האמת היא לא משתפת פעולה והיא באמת לא חייבת לי שום דבר
מרגישה שאני מבטלת את עצמי בשביל הדקות האלו.. אם אין לי עזרה או יכולת לשלם למישהו אחר לעזרה אז אני מתפשרת על עבודות סתמיות (ולא אני לא מפונקת אין לי בעיה לעבוד עם קשישים וניקיון .. עשיתי את זה בעבר ובא לי לעבוד במקצוע שלי 😔)בשביל להביא כמה שקלים הביתה
איך אתן עושות את זה?חדשה כאן 1
תגלו למ את הסוד!
זה מאוד מאתגרבאורות
אפשר לבקש ממקום העבודה גמישות בשעות, למשל שיומיים תצאי מאוחר ובשאר הימים תוכלי לצאת מוקדם.
ביומיים האלו מחפשים מישהי בתשלום. או שבעלך יסגור מול העבודה שהוא יצא מוקדם יותר יומיים.
אוף. זה ממש תלוי בתחוםאורוש3
אני מצליחה להגיע עד ארבע כולל נסיעה. מלבד יום אחד ארוך עד הערב שבו בעלי חוזר מוקדם.
לפעמים לוקח זמן למצוא את הדבר המתאים. או לגור בקרבה למקום העבודה, או לחפש משהו קרוב יותר, או חצי משרה וכו'. בע''ה תמצאי. בעיני לחזור בחמש זה לא סבבה אלא אם אבא נמצא במקום.
זה באמת קשוח.
לגבי התחלת דבריך. לא. אנחנו לא מצליחות הכל בכלל למופת. תמיד דברים באים על חשבון. מנסים בכל תקופה למצוא איזון סביר בהתאם למה שמתאפשר. ועושים עבודה של שנים לחיות עם הפער המטורף בין הרצוי למצוי. עם תקופות בהן מרגישים במקום טוב מול תקופות שמרגישים בתחתית.
חיבוק.
מנסה לענותכבתחילה

קודם כל- יש גם אבא.

אפשר להתחלק שאחד מפזר בבוקר והשני מוציא בצהרים. ככה אחד מתחיל קצת יותר מאוחר ומסיים קצת יותר מאוחר, והשני מתחיל יותר מוקדם ומסיים מוקדם.

 

אופציה שניה- בייביסיטר. ברוך ממציא הבייביסיטר. כמה שקלים על כמה דקות כל יום שווים לך יותר בשעות עבודה שלך. אפשר לחפש אמא שמוציאה גם את הילדים שלה ולשלם לה כמובן.

 

אופציה שלישית- להפחית אחוזי משרה. 

 

ואני אגלה לך בסוד- אין מושלם!

לאף אחת אין בית זוגיות משפחה וילדים למופת. 

שואפים הכי גבוה שאפשר בגבול הנורמלי.

חשבתי על זה גם ..חדשה כאן 1
ניסתי עם אמהות אחרית בקבוצה ואף אחת
לא זרמה מובן לי אנחנו מכירות בקושי יומים🤦🏻‍♀️

ניסנו שאבא יתחיל יותר מאוחר אבל זה לא משנה את שעת סיום העבודה זה פשוט יפחית שעתיים עבודה מהתלוש
וזה גם ככה כסף שאנחנו מגרדים כל חודש שלא מספיק לכלום..

ניסתי עם בנות צעירות וסטודנטיות 40 שח הי מבקשות על החצי שעה הזאת זה יותר ממה שאני מרוויחה
ניסיתבימבה אדומה
ילדות בנות 10?
כרגע את עובדת?רק לרגע9
גם אם החצי שעה הזאת את משלמת יותר ממה שאת מרוויחה אני מניחה שבסהכ זה יוצא משתלם אם זה מה שיאפשר לך לצאת לעבוד, לא?
מה שאני עושה זה מה שכולם כתבו פה, מתחילה מוקדם יותר, יוצאת בצהרים קצת לפני הזמן ומשלימה ביום ארוך אחד שבו בעלי מוציא. לפעמים נעזרת בשכנות אם יש איזה בלתמ
אבל את עובדת 8-9 שעות ביוםרינת 23
אז בסופו של דבר זה משתלם.

מה שאני עשיתי לאורך השנים:
1. לצאת יותר מוקדם ו״לספוג״ את ההפסד הכספי. רוב מקומות העבודה העלימו עין (כלומר שילמו לי פחות אבל לא כעסו על החוסר בשעות).
2. להגיע מוקדם בבוקר כדי להשלים את השעות החסרות בסוף היום.
3. להשלים את השעות החסרות ביומיים ארוכים בהם אבא/סבתא/בייביסיטר אוספת.
בגדול מתחברת למה שאורוש אמרהבוקר אור
לי יש גמישות אז מגיעה בשבע בבוקר וככה יכולה להגיע עד ארבע ובעלי מוציא בבוקר, ויום אחד בשבוע יום ארוך שאני נשארת עד שש בעבודה וההורים שלי אוספים אבל אם הם לא יכולים אז מסתדרים בלי. לפעמים משלימה עבודה בקטנה מהבית בערב או בשישי
מתחילים לפני 8 😬כבת שבעים
ב"ה שיש עבודה גמישה... או שמקסימום משלימים שעות ביום שישי
בעיניי עבודות עד שעות כאלה הן לא ריאליותהמקורית
כאמא אם אין אבא גמיש
רוב האמהות סביבי מתחלקות עם האבות. חלק מהם עובדים משמרות או עצמאיים. או שכירים שמבקשים תנאים יותר נורמליים כהורים. גם במחיר של כמה פחות שקלים במשכורת שלו או שלך. כי בסופו של דבר עבודה היא לטווח רחוק, עם פנסיה ולפעמים קרן השתלמות, היציאה הזו היא גם נפשית וסופו של דבר יש לך עוד משכורת, מה שלא היה לך עד עכשיו.
משהו שאני מנסה כרגעLana423
מצאתי נערה שגרה בניין לידי, בת 17. אני כבר כמה חודשים ״מכשירה״ אותה - מלמדת אותה איך מחליפים חיתול וכו.. והמטרה היא שאחרי החגים בע״ה היא תוכל להחליף את המטפלת ב16:00 פעמיים בשבוע. כדי שאני לא אצטרך לרוץ מהר מהר - אלא אדע שזה בסדר שמשהו כמו שעה היא תהיה איתה לבד, בתקווה שבעתיד אוכל אפילו יותר.
היא לוקחת פחות מ40 שח לשעה.. וזה שווה לי ממש.
עזבי אותך ממשפחות אחרותבימבה אדומה
תחשבו אתם, בצורה זוגית, מה נכון ומתאים לכם.
גם כלכלית, גם מבחינת הרצון להיות עם הילדים וכל הפרמטרים והשיקולים שעולים לכם.
תגיעו ל*רצוי*.

ואז תפרסו את המציאות העכשווית. מה קורה עכשיו. מה ה*מצוי*.

ותראו איך אתם מתחילים להתקדם, יכול להיות שיקח הרבה זמן, לעבר הרצוי.

יכול להיות שתגלו שיש כמה וכמה תאקלים שכאלה. למשל האי-גמישות בעבודה, עזרה מעוד גורם חיצוני וכו'...

אבל קודם שהדברים שעבורכם חשובים יהיו ברורים ומול העיניים.


יכולה לשתף מאצלנו שכרגע יש לי גמישות גבוהה בעבודה אבל אני עוד מתעצלת להשתמש בה כמו שצריך בגלל שבעלי עוד מספיק גמיש (עוד סטודנט ועובד חצי משרה)
אבל כשיתחיל משרה מלאה נעשה את החושבים הזה מחדש.
אין קסם בעולם.

השאלה באיזה מקצוע גםים...

למשל בעלי עובד מהבית והוא מוציא את הילדים כל יום.
אבל גם התכוונו לעבור לגור קרוב לעבודה שז אני אוכל לוציא את הילדים כל יום.
יש מעונות שהם עד 16:30, נותן יותר גמישות ומגן עירייה המסגרות גם עד 16:30 שמאפשר יותר תמרון.
אל תמנעי מלפנות למשרות שאת רוצה, אולי לסדר שאת מגיעה יותר מוקדם ויאפשרו לך לצאת קצת קודם. או לסגור על יום-יומיים קצרים יותר בשבוע ושאר הזמן בעלך או בייביסיטר.
לרוב משרות שאין עיניין של שירות לקוחות יהיו יותר גמישים בשעות- לפחות ממה שאני מכירה.
 

שעות גמישותיוקי

ובעל שחוזר מוקדם הביתה זה הפיתרון אצלי וכן זה עדיין טירוף וקשה מאוד

אני מחלקת את השבוע עם בעלי.סופי123
בימים שאני אוספת הוא מפזר ואני מתחילה לעבוד מאד מוקדם, ולהפך. יש אצלנו גם אופציה של עבודה מהבית אז מידי פעם מנצלת אותה (זה לא רלוונטי ברוב הימים) ואז מפזרת ואוספת בנחת.
אל תתייאשי, ואל תתפשרי על עבודות סתמיות. תמשיכי לחפש ובסוף תמצאי, תתמקצעי ובעתיד תוכלי להנות מהפירות. בהצלחה!
לגבי השאלהיעללללאחרונה
אני מסיימת ב16:00 ואכן עד שצגיעה לבית מינימום 16:30
הגדולה שלי (11)אוספת את היחדים מהמסגרות ונשארת איתם בבית עד שאני מגיעה
אשמח לשמוע המלצות או דיס על בלינסון/ תל השומרפרח לשימוח🌷
תודה מהממות💗
לי היהזמני לשליש1
טוב בתהש
בלינסון היו התערבותיים מאוד..
לי היה פחות טוב בבלינסון.טארקו
אבל לפני ארבע שנים, אולי השתפר מאז...
דיס על תל השומראמא לאוצר❤
זוכרת שבתקופה שילדתי שם היו פה עוד כמה בפורום שהיו ממש לא מרוצות...
היחידה שאני זוכרת זאת @Lana423 אאלט
נכון. עוד דיסLana423
אבל חושבת שבסוף הרוב תלוי בצוות שנמצא באותו רגע..
פשוט נדיר ליפול על צוות טוב גם במיון, גם בטרום לידה, גם בחדרי לידה וכו
נכון, דיסאופק המדבר
גם ממני
Big no no
לי היה טוב בבילינסוןסליל
שתי הלידות שלי היו שם.
אשמח אם תוכלו להתייחס גם לתינוקיה, אוכל, אשפוזפרח לשימוח🌷
😍
דיי מורכב משפטית לכתוב דיס מפורט ע"ג הפורוםטארקו
אני מרוצה מתל השומרמומו100
ילדתי שם 3 פעמים.
מבחינת תינוקיה, יש אפשרות של אפס הפרדה ויש אפשרות לשים בתינוקיה בלילה. בכל חדר יש 2 יולדות, אלא אם במקרה אין הרבה יולדות ואז יש להם אפשרות לחדר נפרד.
מבחינת האשפוז היה אחלה, החדרים נקיים וטובים מאוד, כל הרופאים באים אלייך, יש שעות של יועצת הנקה.
מבחינת אוכל אני אהבתי, אמנם אוכל פשוט אבל אני עפה על זה שמישהו אחר מכין לי
יש שם אפשרות של תינוקייה מלאהפרח לשימוח🌷
ושאני באה שמתאים לי?
אממ לא יודעתמומו100
לא ניסיתי. אבל יכולה להגיד לך שכשרציתי להתקלח נגיד ולא היה איתי אף אחד, הלכתי לשים בתינוקיה באמצע היום וחזרתי אחרי חצי שעה כשסיימתי
הייתי בתהש לפני חודש בניתוח מתוכנןנחש משקפיים
רלוונטי מה התובנות שלי?
כן. מעניין אותי בעיקר תינוקיה ואשפוז שלךפרח לשימוח🌷
מהרגע שהגעתי למחלקה לא נהנתי בכללנחש משקפיים
הכל משופץ ונקי אבל עמוס כמו תחנת רכבת
פשוט הרגשתי לבד, האחיות עמוסות בטירוף ולא היה מענה לצרכים שלי כמו משככי כאבים
עוד משהו חשוב אין הפרדה בחדרים בין יולדות שלקחו ביות מלא לבין אחרות ככה שיצא שלא ישנתי בגלל התינוק שהיה לידי וצרח כל הלילה!!!!!
שביקשתי לעבור נפנפו אותי שהכול עמוס והיתי צריכה לדעת מראש שזה התנאים
אני ילדתי בבלינסון לפני כמעט שנתייםעלמא22
הגעתי באמצע הלילה עם ירידת מים והתחלה של צירים. הרופאה שקיבלה אותי (שאח"כ גם הייתה המיילדת שלי) המליצה לחכות (אמנם היא אצרה שאני יכולה לקבל זירוז, אבל המליצה לחכות שהלידה תתפתח באופן טבעי), וזה מה שעשינו.
מהלידה עצמה סה"כ יש לי חוויה טובה (בזכות האפידורל והמיילדת שבאמת הייתה מקסימה), גם אח"כ שהגיעו הרופאות לתפור אותי, הן היו ממש סבבה.

דווקא מהאשפוז החוויה הייתה פחות טובה (לא יודעת מה מותר לכתוב פה) והאוכל זכור לי כבסדר סה"כ.
מה שכן, עברה מישהי שהציגה את עצמה ממחלקת שירות הלקוחות של בית החולים ושאלה מה נשמע וכזה.
תודה רבה לך 💗פרח לשימוח🌷
הייתי בבלינסון לפני 8 שניםפרשתעקב
ובגלל שראיתי שאסור לכתוב דיס מפורט על גבי הפורום מחקתי את הפירוט ואשאיר רק את משפט הסיום-
אני ממש ממש מקווה שמאז הם השתפרו, אבל אני לא אחזור לשם לבדוק את זה.

(מדברת על היחס אלי ואל הילד אחרי הלידה. מוכנה לפרט בפרטי).
בול! משתתפת בכל מה שרשמתאמא למלא בנות
תודה ענקית 💚פרח לשימוח🌷אחרונה
שלום, האם צריך לקבוע תור מיוחד להוצאת התקן?שמלה אדומה
לא. תור רגיל לרופא/ת נשיםהמקוריתאחרונה
אני הוצאתי אפילו במוקד
ילדה בת שנה ושלושה חודשים שקופצת - האם מוקדם?EBR

מתי שלכם קפצ/ה?

היא מתפחת מאד מהר בכל מיני תחומים אבל קפיצה היה נראה לי קצת מוקדם מדי. לא?

(קפיצה ממש טובה, שתי רגליים מתנתקות במקביל מהקרקע גבוה)

מה זה מוקדם מידי? לא נראה לי יש דבר כזה🤷‍♀️אמא לאוצר❤
תהני ממנה ומזה שהיא מתפתחת מהר ושאת לא צריכה לדאוג😅
בכל אופן חלק מהאחים שלי כבר קפצו בגיל הזה..
שלי עוד לא קופצת ולא נראה לי שבכיוון גם
הבן שלי בן 3 עוד לא קופץ...כן אני
לא יודעת באיזה גיל אמורים לקפוץ,
אבל לא נראה לי שבעייתי להקדים.

אולי יש לה טונוס שרירים גבוה?
זה יכול להשפיע על התפתחות מוקדמת.
אני אלך לבדוק, תודה EBR


עונהמומו100
האמצעית שלי קפצה כבר באזור גיל שנה וחצי, כמו שאת מתארת קפיצות טובות כאלה. כל פעם שהייתי אוספת אותה מהמעון המטפלת הייתה מתלהבת באוזניי על הקפיצות ומבקשת ממנה לקפוץ כדי שאראה, ככה במשך איזה חודש
וואי בולEBR

בוכה/צוחק

שלי קפץ בגיל שנה וחודשייםoo
האמת שלא שמתי לב למתי זה קרה 🙊המקוריתאחרונה
הנפש הבהמית ויום כיפוראם מאושרת
כל שנה זה מטריד אותי- אשמח לתשובותיכן המחכימות.
כשאני חושבת על יום כיפור המחשבה האינסטינקטיבית שלי תהיה על הצום.
שרק יעבור בקלות,שנהיה אחרי וכדו'
אני יודעת כמה יום כיפור זה יום קדוש ונשגב ומיוחד ,ולכן זה קשה לי עם זה שזה לא המחשבה האינסטינקטיבית שלי.

אני חושבת שזה בגלל שביום יום הרגיל יש לי חיבה לאוכל,
ב"ה זה לא מוגזם ,לא משמין וכו' לכן זה ממש לא מפריע לי. אבל המחשבה הזו סביב יום כיפור - מזכירה לי תמיד שהאוכל לא תופס אצלי את המקום הנכון.
ונראה לי שזה התגבר דווקא בהריונות ולידות - שכאילו צריך לאכול גם בשביל העובר / התינוק. וכשעבר הצורך הזה ההרגל של ה"התעסקות" באוכל נשאר.

אז איך נותנים לנפש הבהמית את המקום הראוי לה ומשאירים אותו ככזה?
לא יודעתמאוהבת בילדי

אבל השאלה שלך מראה כמה הנפש שלך לא בהמית... אלא נעלה מאד... אשרייך!

מחכה לקרוא כאן תגובות

הלוואי... תודה💞אם מאושרת
אני מבינה מה את אומרתהמקורית
אבל קודם כל לא צריך לאכול בהריון בשביל התינוק. זו תפיסה ישנה שאינה נכונה כי הוא מקבל הכל מהאמא. אז את אוכלת בשבילך בעיקר ולכן רצוי שיהיה אוכל מזין ובריא. וזהו.

אני תופסת את העניין של הנפש הבהמית והאוכל כך: שמעתי שרבי נחמן אומר שיש 4 תאוות עיקריות אצל האדם, 4 הממים. ממון, משגל, מעמד (כבוד), מזון. ואלו הן תאוות הנצרכות לנו באמת. אבל כל דבר צריך להיות במידה. וכדי להצליח להביא את זה למצב של איזון יש את עצת הרמב"ם להקצין לצד השני.
אז קודם כל, זה כח גדול התאווה הזו. יש בה הנאה וגם התמכרות. וצריך להכיר בזה.
דבר שני, עצם זה שאת מתעסקת בזה אומר שהמחשבות שלך בכיוון ממש לא בהמי. אלא מה? יכול להיות שההתעסקות באוכל מחליפה התמודדות או עונה על צורך מסוים שאינו לשם קיום הגוף. במיוחד שעם החגים והשבתות האוכל תופס נפח מטורף מההתעסקות. למשל - אכילה רגשית, אכילה חברתית, אכילה משעמום, אכילה מעייפות.

בנקשר ליוהכ ובכלל לצומות יש מושג של חרדה מהצום. זהידוע וגם רבנים מכירים בזה. וזה מאוד מאוד רווח כך שאת לא חריגה בכלל.. לרוב מגלים שהצום עובר בקלות וזה סתם דמיונות

אני מאמינה שזה עניין מנטלי. ראיתי על עצמי בכל מקרה, בכל מיני הזדמנויות, שאם יש לי כח רצון ומודעות ומטרה והצלחתי לייצר תחליף - זה לא מעסיק אותי מעבר למטרה האמיתית של האוכל - קיום הגוף וקיום מצווה. הלוואי והייתי מתמידה.

אז המקום הנכון של הנפש הבהמית בעיניי הוא לשרת את הנשמה באמצעות קיום המצוות. ולשם צריך לשאוף.
תודה רבה💞אם מאושרת
כתבת כל כך יפה! לקחתי איתי. ממש תודה רבה! על ההשקעה והפירוט!!!

(לגבי אוכל בהריון והנקה- זה לא דווקא הכמות, כמו הקפדה על לאכול, הרגשתי שאם אני לא אוכלת בהריון אני ממש חלשה,ובהנקה ראיתי השפעה ישירה על כמות החלב)
אם כך אז לדעתי פה ההסתכלות על אוכלהמקורית
היא לגמרי לשם קיום הגוף וקיום מצווה. לפעמים החיוב לאכול הוא כשלעצמו מצווה, כמו תכף בערב יום כיפור או במצבים מיוחדים כמו שציינת.

ובשמחה אהובה ❤️
ואז איך שומרים על זה כשזה נהפך לטבע?אם מאושרת
חוזרים לעשות חושבים עם עצמנוהמקורית
מה מזה מתוך צורך ומה מתוך זה בא למלא צורך אחר
זה דורש התבוננות בדקויות שבדקויות. וזו עבודה שמצריכה מאיתנו מודעות עצמית גבוהה וכנות. לא הלקאה.
אבל בעיניי הדרך הנכונה להתחיל להילחם בתאוות האכילה היא לשייר כל פעם קצת. לוותר על חלק. לתת רק ביס בשוקולד ןלא לאכול את כולו. לדחות לאחרכך. זה נוגס בתאווה ומעלה את המודעות ומתוך כך אפשר להגיע לחשבון הזה שכתבתי עליו ממקום אחר. אבל זה גם טריקי כי זה עלול להכניס גם לתסביכים ולהפרעות חלילה. אז צריך להיזהר עם זה
תודה רבה!!!אם מאושרת
עבודה עבודה....
ממש לא בהמית לדעתי..אוהבת את השבת
דבר ראשון כמו ש @מאוהבת בילדי כתבה השאלה שלך מראה כמה הנפש שלך לא בהמית אלא נעלה ונשגבת.. וזה גם ברור מכל החידושים וההסתכלות הרוחנית שלך תמיד בשרשורים בעננייני החיים השונים...

ודבר שני, אנחנו לא מלאכים ולכן הקב"ה ציווה אותנו לצום, כדי שיהיה לנו התנודדות שתביא אותה7 לתפילה יותר עמוקה, אבל ההתמודדות צריכה להיות וקיימת לכולםם כבני אדם.. וגם מעסיקה את כולם כבני אדם.. ולכן לא הייתי מתרגשת מזה שזה המחשבה האינטנסיבית שלך זה ממש הגיוני ובריא, אני בטוחה ששאר המחשבות שלך לגבי יום כיפור מורכבות מעוד דברים.. והלוואי עלי שיהיה לי את כולן🥰

ודבר אחרון, חייבת להגיד שנשמע דווקא שההתייחסות שלך לאוכל ממש בריאה וטובה!!! בכלל בכלל לא במקום לא מאוזן..
זו מצווה גדולה לאכול טוב ובריא ,בעיקר שאת בהריון והנקה, ואני בדיוק ממש חווה את זה על בשרי, אבל גם כשלא. והתעסקות עם אוכל היא חשובה! כדי שיהיה לנו כוח לטפל בילדים ובכלל כדי לעבוד את השם בשמחה.

האמת שאני מדברת על זה הרבה עם בעלי לאחרונה, כמה השתרש אצלי ההתייחסות של התרבות המערבית לאוכל- שלאכול פחות ואיךהשהוא להרעיב את עצמך כדי ךהיראות טוב זה דבר חיובי. ובעצם בלי לשים כ"כ לב אני בגלל זה לא אוכלת מספיק ואז הגוף יותר חלש, הנפש בעקבותיה ואני מתעצבנת יותר וכו..
זה תהליך שאני מודעת אליו אבל ממש קשה לי לשנות לגמרי.. איפה שהוא אם אני לא מספיק להכין לעצמי לאכול ונשארת קצת רעבה יש לי בלב מין תחשוב כזאת של יופי ככה אשמין פחותובעצם בעצם אני מונעת מעצמי בעקיפין (או לא בעקיפין ) אוכל חשוב שיכול לעזור לי ולילדים שלי שיקבלו אמא טובה יותר..

בעלי מסביר לי שהתרבות המערבית הכניסה של רעות חולות ביחס לאוכל- מצד אחד להתעסק בזה המון עם המון תוכניות אוכל, מסעדות וכו וכו ומצד שני לקדש את הרזון החולני שלא בריא לגוף בכלל, וככה עם שתי הקיצוניות מכניסים את הגוף והנפש כל הזמן למקום לא מאוזן ביחס לאוכל...

בקיצור בקיצור יצא שחפרתי..
אבל נשמע שהיחס שלך לאוכל בריא כ"כ ככ!!
הלוואי עלי שהיה לי אותו..😘😘
תודה רבה💞אם מאושרת
תודה רבה!
מרגיע מה שכתבת על התמודדות שמעלה אותנו יותר.
ואהבתי מאד את ההסתכלות היפה שלכם על תרבות המערב!
תודה רבה שהשקעת והרחבת באריכות.זה ממש משיב לפרופורציות הנכונות
יקרהבתי 123
כמה שכיפור הוא יום קדוש של תפילות ותשובה החשוב ביותר ביום הזה מבחינה הלכתית הוא הצום.
לכן גם אפשר לעשות את כל ההקלות מסביב כמו שהבעל יתפלל בבית וכו העיקר לאפשר לאישה לצום.
אז אני ממש לא חושבת שזה מהנפש הבהמית שלך להיפך
עכשיו רק הנפש הבהמית מנסה לשכנע אותך שזה שהמחשבות שלך על עיקר המצווה זה לא בסדר
שיהיה צום קל וגמר חתימה טובה
תודה רבה 💞אם מאושרת
עבר עריכה על ידי אם מאושרת בתאריך ה' בתשרי תשפ"ג 03:08
איזה כיוון חשיבה יפה כתבת! אז היא מתחפשת יפה הנפש הבהמית תודה רבה!
מזדהה...אביול
אני דווקא חושבת שה' נתן לנו אפשרות הנאה מהאוכלאחתפלוס
כדי להנןת מעולמו.
למה לא להנות מהאוכל ?
אולי אני לא צודקת אבל קשה לי עם העניין להפחית מהאוכל, או לאכול לשם שמיים.
ב''ה שה' נתן לנו הנאה גם בדברים הקטנים כמו אוכל וכל עוד זאת לא התמכרות, זה נהדר בעיניי
ביום כיפור אי אפשר להנות מזה, זה העניין...אביול
הבנתי. אבל דיברתי באופן כללי לגבי מה שהיא כתבהאחתפלוס
לגבי האוכל.
אה אוקיאביול
תודה רבה 💞אם מאושרת
את ממש צודקת!
ה' ברא לנו את החושים כדי שנהנה מעולמו,
(חששתי שהנפש הבהמית נמשכת לזה יותר מדי
שזה גם מה שכתבת בסוף- לשמור שההנאה לא תהפוך להתמכרות...)
רק תשימי לב יקרה שבערב יום כיפור יש מצווה לאכול!!!אמהלה

זה בדיוק ההפך מנפש בהמית

עיקר יום הכיפורים זה העינוי מהצום- וזו גם ההוראה לנשים למשל וגם לבעליהן שעדיף לא להתפלל במנין בשביל שהאישה תוכל לצום.....

תודה רבה💞אם מאושרת
אני לכאורה ציפיתי שכשמגיע יום כיפור אשמח מזה שיש לי הזדמנות להידמות למלאכים ולא לחשוב על ההימנעות מהאוכל...
אבל את ממש צודקת!!!
זהו שאנחנו באמת בנ"א. רק נדמים למלאכים.....אמהלה


נכון... חזק!אם מאושרת
אני מבינה את ההרגשה שלךבארץ אהבתי
גם לי קצת מבאס שהרבה מהמחשבות שלי לקראת יום כיפור זה המחשבות על איך אני אשרוד את הצום.
לא רק בקטע של הרצון לאכול, אבל מול העניין של איך הגוף שלי יתמודד עם הצום (בעיקר בהריון, אבל גם בשנים אחרות החשש קיים), והרבה מחשבות על כמה אני יכולה להשקיע בתפילות והאם זה לא יבוא על חשבון הצום (השנה למשל אני לא אלך לבית הכנסת בגלל ההליכה לשם, אבל אני מתלבטת אם להתפלל בבית בעמידה יכול להיות קשה מידי ועדיף בישיבה, או שאני יכולה בעמידה ולהתיישב רק אם ארגיש צורך).

וזה מבאס קצת שבמקום שהצום יהפוך את היום ליותר רוחני עם התמקדות בתפילות, נוצר מצב שבגלל הצום אני לא יכולה להתפלל כמו שצריך, או יכולה להתפלל פחות ממה שהייתי רוצה...

אין לי תשובה כרגע. אני צריכה עוד לחשוב על זה.
בדיוקאם מאושרת
הצלחת לתאר מה שאני מרגישה.
ואני חושבת על זה כבר הרבה לפני הצום ...
אני מקווה שהשנה אצליח לבוא בנקודת מבט אחרת בזכות מה שכתבו כאן.
לפעמים מלחמה במחשבות דווקא מגבירה אותם והכיוון החיובי שקיבלתי ממה שקראתי בשרשור הזה בעז"ה יעזור לי.
ההידמות שלנו למלאכים היא לא בזה שאנחנו לא אוכליםהמקורית
אלא בזה שאנחנו מתגברים על הקושי שאין להם. וכך מתעלים מעל דרגתם אפילו. כביכול.
למלאכים אין נסיונות, הם שליחים שממלאים את שליחותם. ואין להם חלק בעולם הגשמי כמונו.
אנחנו שנמצאים בעולם הגשמי ומתגברים על הניסיון, נדמים להם בעשותנו את שליחותנו לפי מצבנו - להתגבר על הקושי של הצום, להתגבר על הרצון ללכת לתפילה כי אנחנו חוות לפעמים חולשה וקושי בגלל הריון ולידה, להתגבר על הניסיון בליל טבילה וכו.
אהבתי מה שכתבת, תודה על זה!בארץ אהבתי
שמחה שהתחברת המקורית
הגדרה יפה! הלוואי שנזכהאם מאושרת
אמן!המקוריתאחרונה
לגזור ולשמור את השרשור הזהאקונהמטטה
לחזור לבית שלי אחרי לידה?אנונימית בהו"ל
טוב אז ככה,
אני לפני לידה ראשונה ב"ה ומתחילה לחשוב על אחרי.

אני ממש ממש צריכה את המיטה שלי והפרטיות שלי, ואצל אמא שלי אין את זה. היא ממש לא נותנת מרחב, המיטות אצלה לא נוחות והיא גרה רחוק - אז בשביל בעלי לנסוע לעבודה ממנה זה יהיה סיוט. הקשר שלי איתה קצת מסובך, באמת אני יודעת שאתחרפן אצלה אחרי יום אחד

כולם מבטלים את התחושות שלי ואומרים שאין לי מושג מה זה להיות אחרי לידה, ושאני אהיה חייבת את אמא שלי גם אם היא תשגע אותי. אני לא סוגרת את האופציה ללכת אליה, פשוט בודקת איך אני יכולה כן לחזור למיטה שלי, כי באמת שהכי רגוע לי בבית שלי. אם בסוף אני אראה שאני בפאניקה ומאבדת את זה אני כן אסע אליה

ביקשתי ממנה לבוא אליי לאיזה יום-יומיים אחרי הלידה לעזור לי (היא לא עובדת) והיא זרמה עם זה.

השאלה איך עוד אפשר להקל על עצמי?
יש לי הרבה אחים ב"ה שגרים קרוב אליי ויכולים לעזור לי, להביא לי אוכל וכו'... והם גם ממש ישמחו לעזור

זה ממש רעיון גרוע ובלתי אפשרי?
אבל אני באמת לא רואה את עצמי מתמודדת עם אמא שלי יחד עם החלמה ותינוקי חדש
לגמרי לא נוראציפיפיצי

אם יש לך עזרה סביבך ואת כותבת שאמא יכולה להגיע אלייך אחרי הלידה אז זה מושלם.

האמת שלדעתי הכי טוב ונעים גם לאישה וגם לבעל לחזור לבית מבחינת הנוחות ובמיוחד

במצב זה שלא מסתדרים וכביכול שוקלים ללכת "בכוח".

תקבעי עם אמא שלך שתבוא לעזור לך ואם יכולה אפילו להישאר לישון.

ברור, ללכת הביתהפליונקה
במיוחד שיש לך משפחה קרוב, יולדת צריכה פרטיות
אם היא יכולה לבוא אליך קצת אז מצוייןבתי 123
תנסי ואם תרגישי שאת צריכה יותר תסעו אליה
לדעתי אפשרי לגמרימישהי עם שאלה
אני הייתי שבוע אצל אמא שלי אבל הרגשתי שמה שזה היה מבחינתי בעיקר כדי להיות עם אנשים אחיות שלי וכו', אם ההרגשה שלך מהבחינה הזאת לא תהיה טובה אז לדעתי ברור שעדיף לך בבית ושתסתדרי לא נראה לי כזה מסובך להסתדר לבד
ומה לגבי ההורים של הבעל?מוריה
הם מתוקים אבל אין שם פרטיותאנונימית בהו"ל
כל פעם שאלך לשירותים אצטרך לשים כיסוי ראש. ואין שם אוכל אף פעם

אני באמת ילדה של בית שאוהבת את המיטה שלה 😅
נשמע לי שעדיף לך בביתלהשתמח
הנקודות החשובות אחרי לידה לדעתי:
-עזרה באוכל, כי קשה לבשל עם תינוק קטן
- עזרה בסדר, נקיון, כביסה, עבודות בית. בכל מקרה עדיף להוריד סטנדרטים לתקופה שאחרי הלידה ולהשתמש בחד"פ כדי לחסוך כלים. אבל עדיין צריך לעשות איזושהי רמה בסיסית אז לוודא שבעלך יכול/ יש לך אפשרות לקבל עזרה מבחוץ.
- מישהו שישמור על התינוק כדי שתוכלי להשלים שעות שינה/ להתקלח. אז גם, אם בעלך לא פנוי, אז לבדוק אם יש אפשרות לקבל עזרה ממשפחה או עזרה בתשלום.
-חברה, זה מאוד משתנה בין נשים אבל לי היה ממש קשה התחושה של לבד בשבועות הראשונים בבית. לעומת הבית של ההורים שלי שרוב שעות היום יש עוד אנשים בבית. אז לחשוב גם על העניין הזה- אם יפריע לך,ואם כן איזה פיתרון אפשר למצוא.
ללכת הביתהמחכה להריון

יכולה לספר לך עצמי לידה ראשונה ושניה הייתי אצל אמא כמה ימים 

ולידה שלישית חזרתי הביתה

הרגשתי הרבה יותר טוב בבית

מה שהכי קריטי לדעתי זה הבישול והניקיון של הבית

אם תהיה לך עזרה את מסודרת

אין על הבית והנוחות והפרטיות שלך

 

לכי הביתה. הכי חשוב שיהיה לך נחתהילה 4
מעולם לא הלכתי לאמא שלי אחרי לידה. הכל טוב
בעיני אין בעיה לחזור הביתהאנונימיות
רק שבעלך יהיה מגוייס לעזור
כפרה עליו הוא עומד לקחת חופשאנונימית בהו"ל
איזה חמוד שהוא ככה מתרגש
אבל הוא באמת מתכונן לתחזק את הבית ולעזור במשרה מלאה לפחות לפחות בהתחלה
תודה לכולןןןן איזה מדהימות אתןאנונימית בהו"ל
בעלי המושלם מתכונן לקחת חופש אחרי הלידה לפחות עד הברית כדי לעזור (ממילא כל הניקיון בבית זה תפקיד שלו, אני רק מבשלת ומבלגנת )
באמת נחשוב איך להיעזר במשפחה, פשוט נבקש שיביאו לנו אוכל ככה עד הברית לפחות... והכי הרבה ניקח עזרה בתשלום לעבודות בית קלות אם גם בעלי יהיה גמור...

אתן ממש עזרתן לי!!!! תודה!!!
בהצלחה ובבריאות בע"ה!norya
איזה כיף שבעלך ככה מגויס. אתם נשמעים מקסימים, בע"ה תמצאו את הדרך שלכם להסתדר בשמחה ובנחת❤️
זה לגמרי אפשרי, אבל האתגר שלךתיתי2
הוא לא האוכל ולא הניקיון...
האתגר העיקרי הוא ההסתגלות של התינוק לעולם, וההסתגלות שלך אליו
תוך כדי שאת מתמודדת עם שינוי פיזי משמעותי לא מוכר לך, ועוצמות רגשיות.
כדי לחזור הביתה בשלום, את צריכה ליווי בתחומים האלה.
בהנקה, בהתאוששות הפיזית והנפשית, בהבנה של התינוק ובטיפול בו.
מבחינה זוגית - בעלך צריך להבין את המשמעות של אישה אחרי לידה כדי להיות מוכן נפשית להתמסר לטיפול בך. כן, בך. יולדת צריכה שיטפלו בה ברמה כזו או אחרת... (לפעמים ממש עזרה פיזית רצופה, לפעמים פינוקים שהם הכרחיים להחלמה נפשית).

אם יש לכם אחות/גיסה/חברה שיכולה ממש ללוות בשבועיים הראשונים, בביקורים יומיים, בזמינות טלפונית, זה מעולה.
הייתי ממליצה לכם למצוא דולה לאחרי לידה, ששניכם מתחברים אליה, שתלווה אתכם בבית וטלפונית. שווה כל שקל.
השקעה בימים הראשונים חוסכת הרבה עוגמת נפש ומשקעים בהמשך ...
כל מילה תיתי!!דפני11
תודה רבההה על זה!!אנונימית בהו"ל
באמת הגולה שלי אמורה להגיע אליי הביתה להדריך אותי, לפחות פעם אחת
ויש לי גם יועצת הנקה שאמורה לעשות לי מפגש לפני הלידה ואחריה אני מקווה שזה יהיה בסדר...
גם כל הגיסות גרות קרוב (מרחק הליכה) ואני ממש קשורה אליהן, ממש ישמחו לעזור...
גם נמרח קצת את השהות במלונית נראה לי לפחות לשלושה ימים ואז יהיה לנו שם עזרה
אז אולי עדיף שאמא שלך תבוא אליך אחרי הבריתבאר מרים
כשבעלך כבר יחזור לעבודה..

ככה יהיו עוד כמה ימים של עזרה..
תלכי הביתה אבל תדאגי לך לעזרהאני10
זה הכי מובן מאליו לחזור הביתה אחרי לידה, בטח במצב הזה.
אבל חשוב לדעת שבשבועיים הראשונים זה הלם, החלמה ואינטנסיביות גדולה ככה שממש חייבים עזרה בבית - הכי טוב אם את יכולה לדאוג שיהיה מישהו אחר שיוכל להכין לך אוכל ולדאוג לנקיון בסיסי של הבית (שטיפת כלים נגיד) וגם להיות איתך מדי פעם ולשמור על התינוק כשאת נחה/מתקלחת.
נשמע שיש לך את כל הסיבות בעולם להישאר בביתחובזה
אם יגדלו לך בכלל מושלם וגם אם לא תדאגי שיהיו בבית דברים שקל להכין
חזה עוף שכבר פרוס לשניצלים ואז רק שמים במחבת פסים
כל מיני ירקות קפואים למינהם
תצטיידי ביוגורטים גרנולה פירות יבשים שיהיה לך דברים זמינים לאכול כי אחרי לידה זה ממש נצרך לאכול טוב
הכי חשוב במיוחד שזו לידה ראשונה שתדאגי שיהיה לך בבית את כל הציוד לתינוקי
במיוחד טיטולים(לפחות שלוש חבילות בהתחלה מחליפים מלא)מספיק בגדים שלא תהיי בלחץ על כביסה מגבונים מצעים וכו
אומרת בתור אחת שהלידה ראשונה כל היום בעלי נסע לקנות דברים שחסר
ודאי הביתהמקקה
למה ככ נורא?
אם מעולם לא טיפלת בתינוק ואת חוששת מאמבטיה וכאלה אז אולי ללכת ליום הראשון
אם יש לך ביטחון, הביתה לחיים ולשלום
ואם אמא באה ליומיים אז בכלל נהדר
בלי לקרוא תגובותואילו פינו
את ממש יכולה ללכת הביתה. אצלי הלכתי לאמא שלי ומהר מאוד חזרתי הביתה.
ממליצה להכין לך מראה שהרבה אוכל שאת יכולה להקפיא כי חשוב מאוד לאכול אוכל מזין אחרי לידה.
קציצות, שניצלים, מרקים, פשטידות וכו'
כמו שכתבו לךמישהי מאיפשהו
הכי קריטי זה שיהיה לך אוכל מבושל. לפחות לשבועיים שלושה הראשונים, לכל יום. זה ממש חשוב וחלק מתהליך ההתאוששות. לבשל בהתחלה לא יהיה לך כוח
ניקיון - בעלך יוכל לעשות בהתחלה, מקסימום הבית יהיה קצת מוזנח...
כביסות-קצת בעלך וקצת את, זה לא נורא (נגיד הוא ימיין ויכניס ואת תתני לו הוראות)
הכי חשוב שיהיה לך נעים ונוח

אני לגמרי חושבת שזה ריאלי ואם זה מה שיעשה לך טובטארקו
אז לכי על זה

הרעיון של ללכת אל אמא זה הרשת תמיכה.
את מתארת שתהיה לך רשת תמיכה בבית אז בע"ה יהיה בסדר ואם תראי שגדול עלייך תארזו את עצמכם ותסעו לאמא....
אני לא הלכתי לאמא שלי מעולםשבע בום
ואחרי לידה ראשונה בככלל לא הרגשתי צורך בעזרה
בישלו לי בהתחלה
בעלי אחראי על הכלים והבית בזמן שיש לו-חד פעמי ..וכאמוא לא מבשלים אז כמה כלים כבר יש..כביסות לזוג 2-3 מכונות בשבוע..לא מטורף ומקסימום ישבו בסל
אני במילא מניקה ולהחליף חיתול זה לא מאמץ
ומקלחות בהתחלה בעלי היה האמיץ ואז גם למדתי
וסה''כ נחתי ..
אם היתה צורחת מהגזים בלילה גם בעלי היה עוזר קצת


אז ברור לי שמי שהולכת להורים יש בזה מעלות ועזרה בכל מיני דברים אבל ממש לא חובה בעיני ולגמרי אפשרי גם בלי

ויש גם יתרונות ..הפרטיות השקט העצמאות והזוגיות
אני חזרתי הביתהגולדסטאר
אחרי קיסרי חירום
וגם לא ביקשתי שיבואו לעזור לי
אני ובעלי עשינו הכל..
זה בכלל לא נורא
למה לא מלונית?אמא אבא ותינוק
אפשר ללכת ליומיים שלושה מלונית עם הבעל
ואז הביתה
יש בתי חולים שנותנים לילה חינם
בדיוק דיברנו על זה היום וזאת ממש אופציהאנונימית בהו"ל
נראה לנו שייקח ככה יומיים-שלושה אחרי הלידה, עם פנסיון מלא ונחת...
זה רעיון ממש טוב
יופי אני שמחה בשבילךאמא אבא ותינוק
אצלי אחרי לידות מלונית מאד עוזרת.
לוקחת פשוט עוד 2/3 לילות שלמים של שינה להתאושש מהלידה ולהתכונן לגידול ילד פצפון.
זה תלוי אופיEliana a
אם את ממש מפחדת להיות לבד אחרי לידה אז כדאי
אבל אם את יותר עצמאית וכו' ולא חוששת אז תישארי בבית
זה לא נורא כל כך בלידה ראשונה כי עדיין אין ילדים בבית
בעלך יכול לעזור ורוב הזמן את יכולה להיות במיטה וגם יהיה לך שקט ממי שאת לא מעוניינת בו
אני הלכתי הביתהמיקי מאוס
למרות שהם גרים קרוב וממש חמודים
בבית יש לי שקט ונחת ופרטיות שאין שם, וגם לבעלי יותר נעים בבית

יש יתרונות לסוע להורים אבל זה ממש לא ברור מאליו
גם אני חזרתי הביתה תמידאמא יקרה לי*

אוהבת את הפינה שלי והפרטיות. והקפתי את עצמי בכל מה שעוזר ועושה טוב.

 

בלידה ראשונה כן כדאי שתהיה קצת עזרה ממישהו מנוסה ואת יכולה לבקש מאחות או גיסה

או בטיפת חלב- בחלקן יש אחות שמגיעה הביתה ומדריכה.

ותנסי כבר בבי"ח לנצל את הידע והעזרה- הרדרכה לאמבטיה, הנקה ועוד. זה ממש עוזר

ממש חיזקתן אותי!!!אנונימית בהו"ל
אחרי שפגשתי חברה טובה השבת ששיגעה אותי שאני חייבת חייבת ללכת לאמא... הזכרתי לעצמי שאני זה לא היא ואמא שלה זאת לא אמא שלי ושזה ממש אפשרי
רק מישהי אחת הזכירה את זהמבקרת (:
אבל אם את הולכת הביתה אז פחות יש הורים שיכולים להתרוצץ לקנות לך דברים , אצלנו כל שניה היינו צריכים לקפוץ לסופר פארם וחנות תינוקות אפילו שהתכוננו מראש. למשל לברית יש טונות דברים שצריך וכו' אז לדעתי כדאי לכם כמה שיותר להתכונן לזה
אני לא הייתי מסוגלת בלי ההורים שלי אחרי הלידה וזה נראלי מטורף לעשות את זה
היה לי תפרים וצרחתי בשירותים לפעמים הייתי צריכה שאמא תיכנס לעזור.. ולפעמים הבעל לא יכול לעשות את זה כי אסורים
בכיתי כל היום מכל שטות בימים הראשונים בעלי בשום אופן לא היה יכול להצליח להתמודד עם זה לבד בלי עזרה ושכל הברית הייתה עליו
כותבת לך את זה לא כדי לייאש פשוט ראיתי שהרבה בנות כתבו לך ברור שלהישאר בבית אבל לדעתי יש עוד הרבה סיבות למה לא וגם אם את מחליטה באמת לעשות את זה אז לדעת מה אומרת ההחלטה הזאת ולהבין שיש לה מחיר גבוה לדרישה ענקית מבעלך והוא צריך לדעת את זה. ותמיד יש דרישה גדולה מהבעל אחרי לידה אז עכשיו יהיה לו פי כמה .
לא באה להגיד לך לא לעשות את זה הכי חשוב שתעשי מה שנוח וטוב לך אבל רק שניה להגיד שלדעתי זה הרבה פחות פשוט ממה שזה נשמע.
היא כתבה אבל שזה לא היא ובעלה לבדטארקו
אלא יש הרבה משפחה שגרים לידם וישמחו לעזור
ושאמא שלה תבוא לכמה ימים

אם זה היה רק הם מול כל העולם התגובה שלי הייתה אחרת..
ברוך השם יש מלא משפחה שממש מצפה לעזוראנונימית בהו"ל
כולם חייבים לנו מיליון בייביסיטרים בערך אחרי שנים בלי ילדים 😁
באמת ברוך השם לא יחסר את מי לסנג'ר
מחזקת את ידייךהמקוריתאחרונה
אחרי 2 לידות חזרתי לבית. אחרי שבועיים מהראשונה הלכתי לאמא שלי לשבוע כי היא ממש רצתה וזה שימח אותה והיינו בין מעברי דירה אבל זה לא כמו בבית. ובלידה השנייה כבר נשארתי לגמרי בהית.
אין כמו הבית מבחינתי. אין כמו השירותים שלך והמקלחת שלך. אין כמו הפרטיות שלך. וזה תכלס נח יותר גם לבעל בדרכ. שזה אולי קצת כביכול שולי, אבל זה בונוס נוסף.
ואם יש לך עזרה מהמשפחה שתגיע עד אלייך - אז בכלל זה עדיף..
אין שום כלל שחייב ללכת להורים אחרי לידהYaelL
אם יותר טוב לך ונוח לך בבית זה מה שאת צריכה לעשות!!! הכי חשוב שיהיה לך טוב ונוח כמה שיותר! שיהיה בהצלחה בקלות ובבריאות!
תמיד חזרתי הביתה אחרי הלידותפרשתעקב
כי אני צריכה את הפינה שלי.
בעצם לא כתבת שום סיבה למה ללכת להורים. אז נראה לי שברור שעדיף ללכת הביתה...
שמחה לחזור לפה!!! הריון צעיר שאלות ומחשבותצמאה
הי יקרות שמחה לחזור לפורום המתוק והיעיל הזה!!
העונה והמייעץ. המכיל והמחבק. המקום המעולה לשאול הכל
ולפרוק ...
אחד התחביבים שלי זה לקרוא פה
ולעיניין
כותבת בשביל לסדר לי את המחשבות
ואם יהיה לכם עצות אשמח לשמוע
נכנסתי להריון די מהר ביחס לרגיל שלי. אבל זה משהו שמאוד רציתי כי אני נושקת לגיל 40 וילדתי בחסדי ה' המרובים כבר הרבה ילדים... אז רציתי עוד אחד חבר לקטן וזהו בעזרת השם לסיים את הבסטה של הלידות ולהתחיל ללדת וליצור דברים אחרים...
אבל הבעיה עם כל הרצון השכלי הזה
שאני לא מרגישה מספיק מוכנה להריון הזה...
גופנית לא ירדתי גרם מהלידה והקודמת וההפלה הקשה שהיתה עוד לפני הלידה הזו... ואחרי הלידה הזו הנקתי מלא שזה רק מנפח אותי עוד ועוד... ככה שאני מרגישה פיל.
ועכשיו רק בשבוע 9 והבטן בולטת כמו חודש שמיני.
גם מרגישה מפוצצת וגם נראת
הילדים כבר שואלים אם אני בהריון ואני אומרת לא...
אז יוצא שאני כועסת על עצמי נורא שאני שמנה
ומרגישה גם לא טוב כי הבטן לוחצת ומנופחת.
השאלה שלי האם אפשר לעשות עכשיו דיאטה
ומה מומלץ בריאותית לי ולהריון
קשה לי מאוד ואני נפשית לא אצליח לשרוד טוב אם לא אעשה דיאטה ואוריד לפחות לפחות 5-6 קילו למרות התחלת ההריון.
דבר שני
יש לי חרדה רצינית ללכת לרופאים.
אני מרגישה שאין לי כוחות לפגוש גרם אחד של ביקורת על הריון בגיל 40 והריון מספר גבוה מאוד. כי הם מחשבים ילדים פלוס הפלות.
אני בלחץ כי צריך כבר לעשות בדיקות.
ואין לי יכולת לקחת אחריות על נשמה שקיבלתי מה'... ככה כי אני בחרדה מהרופאה... אבל יש לי שיתוק מערכות סביב נושא הבדיקות.
רוצה בחלום לעבור את ההריון רק בסביבה שמחזקת ותומכת על החלטה כזו. נמצאת במקומות שעושים לי טוב ומחזקים אותי.
קשה לי עצם המחשבה שאכנס לרופאה ורק תמצא את כל הדרכים האפשריות להפחיד . להלחיץ. לתת ביקורת . וסתם לעקוץ
אין לי מקום בנפש לזה כרגע.
השאלה אם יש לכם עצות איך להתמודד עם הצורך לקום לעשות מה שצריך... ביחד עם הרצון הגדול להיות עכשיו במעורה שמורה ולא חשופה לאמירות חיצוניות תובעניות כאלה ואחרות. ולא לפתוח את המירוץ לבדיקות שתמיד אפסיד בו ואצא לא יוצלחית. כי גרים רחוק מאוד מהעיר וממרכז נשי.
והכל דורש כוחות עליאיים של תיאומים ונסיעות .
ולא מצליחה להבין את הרעיון שעומד מאוחרי הבדיקות.
אני אקבל בשמחה ובאהבה מה שה' יתן לנו.
אז מה מטרת הבדיקות
לעמוד באיזה סטטוס לפי חישובים וממוצעים...
זה משהו שהלך איתי כל ההריונות הקושי עם רופאים ובדיקות אבל רוב ההריונות הצלחתי להתגבר ולהיות ילדה טובה ולעשות את רוב הבדיקות
בהריון הזה יש פה סופר מורכבות הרבה מעבר למה שאני מכירה ברגיל.
הנחמד בסיפור הזה שבעלי מקבל ולא לוחץ בכלל שאלך לבדיקות.
אם היה לוחץ אולי היה עוזר לי ללכת בשבילו.
אבל ברגע שמבין שזה קשה לי ולא לוחץ זה רק לוחץ עליי בנפש.
הי יקרהאחת פשוטה
קודם כל חיבוק גדול,
שנית תפס אותי שאת אומרת שתקבלי כל מה שה' ייתן אז בשביל מה לעשות בדיקות..
אז רק מחזקת אותך בחשיבות של הבדיקות ואומרת שהבדיקות לא רק מספרות אם יש בעיה בלתי פתירה (תסמונת דאון לדוג') אלא גם יכולות לספר על בעיות שיכולות להיפתר עוד לפני הלידה (יש פרוצדורות של ניתוחים עובריים/תרופות ) או בעיות שבגללן מביאים רופא מיוחד לחדר לידה והוא יודע לתת תמיכה נשמתית וטיפול אם צריך במיידי.. או בעיות שמצריכות קיסרי..

בכל אופן אולטראסאונד ראשוני רואים אם ההריון בכלל ברחם ולא מחוצה לה..

בקיצור אולטראסאונד ראשון, שקיפות עורפית סקירה מוקדמת וסקירה מאוחרת . חשוב.

מבינה מאוד את הצורך בסביבה תומכת!!
יש לך רופאת נשים מומלצת אולי ביישוב סמוך?? תנסי לפני כל בדיקה באמת לקבוע רק אם אנשים ששמעת המלצות עליהן . זה חשוב.
בשעה טובה!מיקי מאוס
לגבי המשקל- בהריון לא מפחיתים קלוריות אבל כדאי ממש לנסות תזונה יותר בריאה. כמה שיותר שהקלוריות שנכנסות יהיו מזינות ובריאות
וכמובן ספורט- לא ספורט מוגזם אלא משהו מותאם להריון או הליכות או שחיה או קורס להריוניות

לגבי הבדיקות- כמובן חשוב ללכת לבדיקות החשובות, דווקא בגלל הגיל וההיסטוריה.אבל אולי כדאי שלא תלכי לבד אלא תבואי תמיד עם בעלך או מישהי קרובה שזה מתאים (אמא?), אם מחליטים שזה חשוב אפשר להצליח למצוא את האפשרות לזה גם על חשבון דברים אחרים
ולנסות למצוא רופאה שתקבל אותך בלי ביקורת, אולי עדיף רופאה שעובדת הרבה עם המגזר החרדי או משהו כזה
או אולי אפילו עדיף רופאה באונליין הרי את רוב הבדיקות הרופאה בכלל לא מבצעת הוא יכולה לשלוח למכון א"ס היא רק צריכה לתת הפניות ולתכלל את התוצאות
בהצלחה!
בשעה טובה! משמח לשמוע!מתואמת
ממש מזדהה איתך בנושא הבדיקות...
הפתרונות שלי:
1. להפחית כמה שאפשר בבדיקות (עקרונית עושה רק א"ס ראשון, סקירה מאוחרת וא"ס בסוף. בין לבין - בדיקות דם נצרכות). לא יודעת אם זה אפשרי בגיל מבוגר יחסית... (אבל אמא שלי עשתה עוד פחות ממני, וילדה עד גיל 45...)
2. למצוא רופאה תומכת ילודה. אני בהיריונות האחרונים הלכתי למרכז בריאות האישה שממוקם באזור חרדי, והיחס (לפחות בנושא הזה) אחר לגמרי...
3. לבדיקות מלחיצות - בין אם מצד עצמן ובין אם מצד הרופא - אני מגיעה עם בעלי... זה כבר נותן לי גב ותמיכה.

שיהיה בקלות ובשמחה!
לגבי המשקלאיזמרגד1אחרונה
אני חושבת שכדאי ללכת לדיאטנית או מישהו מקצועי שמתמחה בהריון. לא נראה לי כדאי כל כך להוריד במשקל בתחילת הריון בלי תוכנית מדויקת של איך עושים את זה ככה שזה לא יפגע בך... אני מאמינה שיש דרך הקופה
אוף מה קורה לקטן שלי?גולדסטאר
בן 9 חודשים
לאחרונה פשוט לא רגוע
כל היום בוכה/צווח כזה
לא רוצה במיטה, לא בידיים, לא בכיסא או בעגלה
כששמה במשטח כי אני רואה שהוא רוצה לזחול ולזוז
אחרי כמה דקות הוא מתחיל לבכות
אני יודעת שיוצאות לו השיניים למעלה ואני נותנת נובימול וגנגיגל אבל ממש לא עוזר לו
גם הוא לא רוצה לאכול בקבוקי בוקר וערב
ובמוצקים הוא כל כמה ביסים בוכה כשהכפית מתקרבת אליו (מדובר בילד שהיה טורף קערות ובקבוקים)
אני לא מצליחה להבין מה עובר עליו וזה מתסכל אותי לא להבין אותו, תמיד ידעתי איך לעזור לו
היינו כבר אצל הרופא שלא התרגש מזה, לטענתו שיניים, היה צינון קל ואסטמה שטופלה עם משאפים וסטרואידים
אני מתוסכלת, הוא ליטרלי כל היום בוכה ואין לי דרך להרגיע כי הוא מנסה לרדת מהידיים כשמרימים :/
נראה לי שכתבת שהוא מקבל תרופה שאחת מתופעות הלוואיקופצת רגע
זה עצבנות, לא?
זה מלפני האמתגולדסטאר
הוא כבר איזה 3 שבועות ככה
אולי תגובה לתרופות?אורוש3
בגדול לגמרי יש ימים כאלה. אבל אם כבר תקופה ארוכה ולא עובר הייתי מבקשת בדיקות דם אולי.
עשינו לא מזמן בדיקות מקיפותגולדסטאר
לפני האלרגולוג
אני מרגישה שכאילו אוקיי כן הגיוני שהשיניים יחרפנו אותו
אבל ככה?
זה נשמע קצת מעבר. אולי אוזניים?אורוש3
היינוו בשישיאצל הרופא בבוקר והיו נקיותגולדסטאר
מה שכן אין חום או משהו1
אולי פצעים בפה?אני זה א
ואת הבת שלי שיניים בהחלט מחרפנות אבל האוםי שלה גם כזה מאוד רגישה לכאב..
אני לא יודעת אני אקח לרוםא ב11 וחצי קבעתיגולדסטאר
יכול להיות שיש איזשהו סוג של קפיצת גדילה בגיל הזה?:-)

הבן שלי ממש בגיל של הבן שלך ןמתנהג גם הפוך לגמרי! בשבוע האחרון הוא לא מרגיש טוב אבל הרופאה לא ראתה משהו. לא מוכן לאכול כלום חוץ מהנקה, כמעט על הזמן על הידיים ולא מוכן לישון במיטה שלו...

אולי זה כל השינויים שיש, למרות שכבר די התרגל נראלי

חיבוק! זה מזה קשה!!!!

יש איזהשהי קפיצה כןגולדסטאר
אבל זה מרגיש כבר מעבר
מרגיש לי שהוא ממש מסכן כי אין לי איך לנחם אותו גם
רעיון אחרבת 30

ניסית שרשרת ענברים?

אני לא יודעת איך זה עובד אבל זה עובד...

עזר לי מאוד עם הקטן שלי, למעשה רק השבוע הורדתי לו את השרשרת- היה איתה שנה וחצי כמעט, רצוף. לא הרגשתי כמעט כשיצאו לו שיניים..

ואני יודעת ממטפלות במעון אצלינו , שמעידות שיש הבדל כשהילד בא עם שרשרת וכשהוא מגיע בלי השרשרת. 

שווה לנסות לדעתי..

לא מפחיד שתקרע לו?:-)


לאבת 30

א. כל ענבר קשור בנפרד. גם אם נקרע זה לא מתפזר.

ב. הוא בכלל לא מתעסק עם זה. זה מספיק צמוד כדי שלא יתעסק.

גם אצלי אותו גיל כמעט ובוכה כלללל הזמןLana423
רוצה רק ידיים ורק אותי
כנל, ילדנו ממש סמוך כולנוPandi99
נשמע שהם כולם זממו מזימה נגדנו!!!Lana423
בפורום של התינוקות, אמרו - יאללה בואו נבכה מלא עד שהן יתחרפנו!
אל תשאלי הוא היה ער במיטה שלו שיחקגולדסטאר
עשיתי אפצי התחיל לבכות בצרחות ובהיסטריה מסכן שלע נבהל
בחיים לא נבהל חח
תני נורפן לשיניים מנסיון כלום לא עוזר חוץ מזהאנונימית-אנמית
^^טל..
אם נובימול לא מקל עליו הייתי מנסה נורופן לראות אם זה עוזר - אם כן סימן שמשהו כואב חו,
אחרת - יכול להיות רגשי, קפיצת גדילה, רעיונות אחרים..
גם שלי ככה.. בן 10 חודשיםהילושש

כזה מסכני שלי.. 

לא יודעת למה פתאום הוא ככה.. לא רגוע, צווחני... 

בוכה ברצינות ממש! 

לא יודעת מה לעשות.. 

 

אצלי הוא נכנס למעון וחטף וירוס רציני.. אז חשבתי שאולי זה בגלל ה ON OFF של המעון הזה.. 

שאין רצף ושינוי לא ברור.. 

 

אולי יש איזה שינוי גם אצלך? 

הוא נמצא במסגרת?

מה שלומך? הרבה זמן לא היית פה...מאוהבת בילדי


תודה יקירה!הילוששאחרונה

כן.. עמוסה ב"ה עברנו דירה, עבודה, הילד לא הרגיש טוב.. 

לאט לאט חוזרים לשגרה. 

 

תודה!!

לא הוא איתי בבית כבר תקופהגולדסטאר
עדכון מהיוםגולדסטאר
היינו אצל הרופא
אין כלום
גרון נקי
אוזניים נקיות רק קצת שעווה שהוא הוציא והוא בכה בטירוף.. קיבלנו טיפות להמיס את השעווה קצת
מעבר לזה הכל תקין ברוך השם גם הצפצוף בריאות עבר יהכל
הוא אמר שהסטרואידים עושעם אי שקט לכמה ימים
חניכיים עליונות נפוחו כידוע כבר
אין פצעים אין משהו
אם מסרב לשתות בגלל הכאבים לתת מים במזרק.. שזה מה שעשיתי אתמול

אחרי זה לקחתי אותו למשחקייה בקניון והוא עף על חייו וקניתי לו צעצוע וקצת בגדי מעבר ארוכים.. דילג על שנת צהריים כי היה מבסוט במשחקייה..

אתן נורופן מעתה ואילך כנראה כי הנובימול לא מזיז כבר
לא הייתי נותנת על עצבנות ביום. רק על בכי בלילהאורוש3
השיניים זו תקופה ארוכה. אז לא בריא לחיות על משככים. אם סתם עצבני למרות שזה קשה לא הייתי נותנת. מים קרים, נשכן קר, משחה.
בלילה אם סובלים אני כן נותנת.
ברור ברור שלא סתםגולדסטאר
אני בקושי מביאה נובימול בכללי.. אם הילד מצליח בלי אז מהמם, אני לא אוהבת ישר לתת משכך, כשאני רואה שיש בכי או חוסר שקט או יכולת לישון מהכאב או חום ממשהו אז בוודאי
הכוונה הייתה שבעת הצורך אתן נורופן כי מרגיש לי שהנובימול לא עושה לו כבר שום הטבה
טיפאמא_טריה_ל-2
במשך היום אם סובל את יכולה למרוח עם האצבע מעט נובימול על החניכיים. זה לא נחשב שנתת מנה של תרופה, זה ממש טיפה, וזה מקל על אי הנוחות.
יש מצב, גם אצלי על חלק מהילדים עובד רק נורופןאורוש3
איזה יופי!טל..
אולי באמת לנסות לצאת החוצה יותר, לראות ילדים נוספים, משחקים אחרים,
אפילו לשנות מיקום בבית הרבה פעמים עושה להם מעניין
)נניח לשחק במטבח או בחדר שינה)
כשמעניין להם הם יותר שוכחים מהכאב
ניסינו כל חור בבית חחחגולדסטאר
הוא פשוט לא במיטבו
כבל כן בפעלטון הזה של הקניון תמיד כיף לו, אנחנו הולכים לשם פעם פעמיים בשבוע
בבית הוא זוחל אז הוא נעצר בכל חור אז ניסינו כל פינה.. אבל הוא כאוב מסכני
אל תפחדי לתת נורפן, הילד סובל והוא לא יכול להתבטאאנונימית-אנמית
בתקופת השיניים פשוט נותנים זה כאבים איומים..
וחבל על הכוחות שלך ושלו , באמת נסיתי הכל עם שיניים וכלום לא עזר חוץ מהנורפן
זה לא שאת נותנת את זה מגיל לידה קבוע כל יום
מותר ומומלץ לתת כשיש כאב מתמשך לתקופה וזה אמרו לי רופאים...
כן ברור שכשגואב אני נותנתגולדסטאר
גם מנגד עד עכשיו לא היה משהו טירוף.. התחתונות יצאו לו ללא שגעת.. העליונות זה סיםור אחר
חברה שלי תיארה את זה כך: העליונות יוצאות דרך המעיים של האמא חחח
סקרהעירהעתיקה
איזה תקופה בהריון היה לך יותר קל לתפקד ומתי יותר קשה( אפשר לכתוב בשבועות, חודשים)
ההתחלה קשה לי מאודואילו פינו
גם רגשית אני יותר כבויה, בלי כוחות נפש לדברים פשוטים בבית.. סביב שבוע 14 זה מתאזן ומתחיל להשתפר..
השליש השני אצלי הוא השליש הפורח.. גם המצב כבר יותר טוב, יש יותר חשק, יותר כוחות לדברים בבית.
הסוף (לפי ההריונות הקודמים) היה לי יחסית אחלה. כשהסוף היה בקיץ סבלתי ממש ממש מהחום.. כשהיה בחורף הייתי אחלה..
עייפות יש תמידדדדד גם כשאני לא בהריון..
כלoo
ההריון היה לי קשה לתפקד.
הכי קשה היה בין השבועות 6-20 ו 36-40
שליש אמצעימאוהבת בילדי


השליש הראשון קשהזמני לשליש1
עייפות, בחילות.. ובעיקר חרדות אם בסוף השליש שוב אאבד את הפיצפון

שליש שני (לפחות בפעמים שהגעתי לשם..) היה כיף, קליל.. לא יודעת מה יהיה להבא, מניחה שאהיה לחוצה בגלל ההיסטוריה.
שליש אחרון בד"כ יש לחץ סביב עניין רפואי ואני לא אוהבת להיות על סטרואידים. אבל לא מתלוננת ולא מאוד כבד לי.
בין 41 ל42 קשה לי נפשית הלחץ מהזירוז אבל נהנת מכל דקה של הריוו
בהיריון הראשוןלהשתמח
בקושי תיפקדתי בחודש שני ושלישי
בהיריון השני תפקדתי מעולה כל כל ההיריון עד בערך חמש וחצי בערב, אחר כך בעלי תפס פיקוד על הכל חוץ מההרדמה של הקטן.
עונהיעלללל
קלה יחסית באמצע ההריון-חודש חמישי/שישי כזה
קשההההההההההה-תשיעיייייייי ואני בעיצומו🙈
את מזכירה ליnorya
שיר של רביטל ויטלזון- "רק מתחילה תשיעי אבל מרגיש כמו 48"... כמה הזדהיתי כשהייתי בחודש תשיעי!!!
לגמרי התחברתי לאמירה שהריון אורך שמונה חודשים ושנה...
הכי קל זה באמצע ברורשבע בום
הסוף זה סיוט סיוט סיוט אבל היתרון- שזה הסוף וזה מעודד או מלחיץ בטרוף
תלוי באיזה רגע

וההתחלה עד הדופק זה הכי קשה לי כי גם אני הורנונלית וגם עיפה ובלי כח לכלום וגם קצת במתח נפשי
הסוף הכי קשה ליציפיפיצי

אין לי כוח לזוז, צירים כל הזמן, לא מצליחה לישון טוב

האמצע הכי כיף

ההתחלה עוברת לי בקלות בה כמעט בלי תסמיניםמצטרפת למועדון
החל מחודש חמישי מתחיל הקושי ועולה בהדרגה...
מבחינת כוחות ואנרגיות השפל היה כנראה 6-7 אבל עכשיו בסוף 8 יש את הקשיים האחרים של סרבול וכבדות, קושי בעמידה ממושכת/ מאמץ, כאבי ורידים וכו...
הכל קשה אבל כמובן שהאמצע זו התקופה הטובה יותרמחי
שליש ראשון עייפות מטורפת, בחילות, הקאות, חולשה, חוסר תפקוד, מצב רוח ירוד.
חודשיים אחרונים כבדות, קושי לישון, קושי לזוז, לעמוד, ללכת, הכל...
באמצע יחסית יותר קל, אני יותר בתפקוד והמצב רוח יותר טוב, אבל לי אישית נהיה כבד כבר מחודש רביעי-חמישי
חושבת שבאיזור חמישי-שישימישהי מאיפשהו
ההתחלה בחילות, חולשה מטורפת
בסוף כבדות וחנק
שליש ראשון אני סמרטוט רצפנ.. אז זה הכי קשהאוהבת את השבת
בהריון הזה הסימפיזיוליזיס היה ממש קשוח והתחיל להיות ככה מהסוף שליש ראשון אז כל ההריון היה מאתגר, אבל עדיין הכי קשה שליש קראשון
השליש הראשון היה קשהעלמא22אחרונה
בגלל שהיו לי בחילות, הקאות, דימום. תפקדתי, אבל קשה יותר.
השליש השני היה מעולה.
השליש השלישי גם היה קשה, בגלל הכובד, אבל בסדר סה"כ.
קורונה וקיסרי אלקטיביאנונימית בהו"ל

מישהי יודעת מה הנוהל אם בדיקת קורונה שצריך לעשות לפני ניתוח קיסרי אלקטיבי יוצאת חיובית? (הניתוח שלי מתקרב ופתאום מרגישה קצת לא טוב...) 

אולי זה תלוי בית חולים, אבל אשמח שתכתבו מה שידוע לכן. תודה!

 

@מתואמת אולי את תדעי?

עדיין עושים בדיקות קורונה??שבע בום
כן, חייביםאנונימית בהו"ל

ואני ממש לא רוצה שידחו לי את הניתוח (מניחה שהם לא דוחים אלא רק שמים את היולדת בבידוד או משהו? ולא מאפשרים מלווה? אבל אם ידחו זה מעביר לי אותו מלפני יום כיפור לאחרי ואני אצטרך לברר לגבי הצום וזה מלחיץ... אבל תכל'ס אין באמת למתי לדחות. אחר כך סוכות והתל"מ)

לי עשו בדיקת קורונה רק אחרי שדיווחתי שהבת שלי חולהמתואמת
(התגלתה כחיובית כמה שעות אחרי הלידה)
באיזה בית חולים את יולדת? מעניין שעדיין הנוהל שלהם לעשות בדיקות קורונה... (רק לקיסריות או גם ליולדות?)
מצד שני - הקיסרי שלי לא היה ממש אלקטיבי. הוא נקבע באותו בוקר...
(בין הזמן שדיווחתי להם על בתי החיובית ועד הזמן שהגיעו התוצאות השליליות שלי - האחיות שבאו לטפל בי התמגנו יותר מהרגיל. אולי זה מה שעושים בקיסרי לאישה חיובית לקורונה...)
הצעה: אולי תנסי לדחות את התאריך של הניתוח? זה אפשרי? ואז תבדקי עכשיו - ואם תצאי חיובית תוכלי לצאת מבידוד כבר בעוד חמישה ימים...
בהצלחה ובשעה טובה!
אהה, לא זכרתי היטב את הפרטים שלאנונימית בהו"ל
הסיפור שלך. תודה!
בשיבא בע"ה. אני לא יודעת מה הנוהל הכללי ליולדות; אני יודעת שביקשו ממני לעשות עד 72 שעות לפני הניתוח.
(לדחות אין כל כך לאן, וגם אני באמת לא יודעת מה אמור לקרות אם יוצא חיובי. בכל אופן מקווה שזה בכלל לא קורונה, רק שלא ישנתי מספיק והתאמצתי יותר מדי...)
נראה לי שהכי טוב שתשאלי אותם מה הנוהלמתואמת
במקרה של קיסרית חיובית לקורונה... 🤷‍♀️
לפי מה שהבנתי מבחינה חוקית קורונה כבר נחשבת כמו שפאמא לאוצר❤
עת..
זה טוב ויפה, רק שלא ביקשו ממני מביה"חאנונימית בהו"ל
לעשות בדיקת pcr לשפעת, וכן ביקשו לעשות בדיקת pcr לקורונה 🙃
אז מתברראנונימית בהו"ל
שהתמיהות של כולכן היו מוצדקות. אני מגיעה כבר לדלפק של בדיקות קורונה ומקבלת עדכון במייל שלפי הנחיה חדשה אין צורך בבדיקות... ברוך ממציא הסמארטפון, שאלמלא כן לא הייתי רואה את העדכון בזמן.
ובתפילה להצלחה ובריאות.
תודה לכולן
ב"ה!מתואמתאחרונה
בע"ה שיעבור לך בבריאות ובשמחה ובידיים מלאות
אוכל בריא ומזין למניקה- אשמח ממש לרעיונות!!אנונימית בהו"ל
אז אני קצת אחרי לידה ופשוט רעבה כל הזמן וגם כשאני אוכלת לא מעט נשארת רעבה!

למשל- אחרי כמה סנדוויצים ועוד צלחת אוכל כלשהו עדיין רעבה או אחרי שעה שעתיים מרגישה שלא אכלתי עדיין כלום..

האתגר שלי הוא שאוכל לא בריא עושה לי כאבי בטן לא נעימים- חלב פרה, קמח לבן וסוכר לבן ומוצריהם (פסטה/פתיתים/קוסקוס/אטריות/ וכו לא טוב לי..)

אז אשמח לרעיונות לאוכל טעים שאפשר לשבוע ממנו ובריא (ואם אפשר גם להקפיא אז בכלל טוב )

תודה רבה!!!

כותבת מאנונימי מחשש לאאוטינג..
להחליף לפחמימו. מורכבות, להוסיף קטניותחגהבגה
ושומנחם ברירים.
אבוקדו, טחינה, אגוזים
במקום אורז מזדרה מאורז מלא עם עדשים
לחמי מחמצת מקמחיח מלאים, קליםמיותר לעיכות ומשביעיח יותר.
גבינות שמנות במידה
חלבונים!באר מרים
להרבות בהם!

ביצה ואפילו 2 ביצים ביום.
מנה בשרית מכובדת וטובה.
קטניות - אם לא עושה לתינוק גזים
מוצרי חלב כולל גבינות קשות וחצי קשות עם אחוז חלבונים גבוה
דגים - ממש זריז בתנור..

תוספות של ירקות קפואים בתנור - ממש זריז
להכין מראש קופסאות עם ירקות חתוכים.

דייסת קוואקר
אגוזים ושקדים לנישנוש
אורז מלא - להכין פעם ביומיים סיר קטן שיהיה לך.
לחם מלא איכותי
טחינה מלאה - להכין ממרח מתובל כל יומיים שלושה.
אבוקדו - התחילה העונה!
לקנות ירקות חתוכים ורטבים מוכנים (לא הכי בריא אבל גורם לאכול יותר ירקות בפחות זמן..)
מצטרפת!(=רק שמחה=)
חלבונים משביע הרבה יותר מסתם פחמימה..!

תכיני לך סיר עם ביצים קשות, קינואה, מנות דג סלומון שיהיה לך במקרר. ורק עם זה את יכולה לשחק.

פעם סלט עם קנואה/ביצה קשה/טונה.

סנדוויצ'ים עם טחינה, עגבנייה וביצה קשה. את הסנדוויצ'ים מקמח כוסמין/מלא.

להקפיץ לך במחבת שעועית ירוקה ולהוסיף לסלט או לאכול עם דג וקינואה.

להכין לך עוגיות קוואקר עם כל טוב.

וגם לאכול לאורך היום. לפעמים לא אוכלים יום שלם משהו מזין ואז הגוף דורש להשלים את זה בלילה. שאני אוכלת מסודר אני שמה לב שבלילה פחות נדרשת לאכול.
מזדההאביול
לא ממש אוכלמחי
אבל יש לי מתכון לעוגיות בריאות שאני תמיד מנשנשת בהנקה והן משביעות. לא במקום ארוחה כמובן, אבל בין הארוחות זה עוזר לסתום את הרעב והן מלאות בדברים בריאים ומזינים.
צריכה לחפש את המתכון
אשמח גם למתכוןאביול
גם אניאור.י
הנהמחי
האמת שזה דומה לכדורי אנרגיה שאם מאושרת הביאה פה, אבל במתכון שלי יש קצת קמח ואופים אותם.

3 ביצים
חצי כוס סוכר חום
כוס שמן
6 כפות טחינה או דבש
3 כוסות שבולת שועל
3 כפות קמח מלא
כפית וחצי קינמון
1 כוס שקדים או אגוזים טחונים
רבע כוס צימוקים

מערבבים, יוצרים כדורים קטנים (בעזרת כפית או ידיים רטובות) ואופים כרבע שעה עד שמזהיב
מעניין תודהאביול
שיבולת שועל זה בעצם קוואקר? את קונה דק או עבה?
כןמחי
אני קונה דק אבל למתכון זה לא משנה
מתכון לעוגיות עם דברים בריאים שאני מכינה לי בהנקהנוניש
כדורי אנרגיה- ללא אפיה!אם מאושרת
מתכון שמצאתי פעם באתר עוגיות נט.
הכיף שלו שזה שתי דקות הכנה. בלי להפעיל תנור.
( אפשר לשמור במקפיא/במקרר)
מאד מאד משביע! ( וגם נראה לי מרווה לתינוק)
אני שמה מצרכים לפי מה שיש לי בבית.
במקום חמאת בוטנים - טחינה.
במקום כל האגוזים- אני קונה פשתן טחון- יותר זול ומאד בריא.
לפעמים גרעיני דלעת טחונים,לפעמים רק קוקוס- מה שאת אוהבת וזמין לך.

כדורי אנרגיה עם חמאת בוטנים, שיבולת שועל וגרעינים
20-30 כדורי אנרגיה

מצרכים:
100 גרם (1 כוס) שיבולת שועל
25 גרם (1/4 כוס) גרעיני דלעת קלויים
25 גרם (1/4 כוס) שקדים קלויים, קצוצים גס
25 גרם (1/4 כוס) קוקוס טחון
50 גרם שוקולד מריר קצוץ דק (לא חובה, אבל מוסיף)
קורט מלח
80 גרם חמאת בוטנים חלקה
100 גרם דבש או סילאן
1/2 כפית תמצית וניל
נקרא טוב וקל.. אנסה גם להכין, תודה אם מאושרת!השם בשימוש כבר
ואז לגלגל לכדורים ולהקפיא?פפרינה
כן,לגלגל ולשים במקפיא או במקרראם מאושרת
אם אוהבים קשיח- אז למקפיא
וכשאני מכינה לאנשים מבוגרים עדיף במקרר
לבשל קינואה בכמות גדולהאמא יקרה לי*

ולהקפיא במנות

להכין קציצות אפויות ברטוב או בלע ולהקפיא

חזה עוף בכל תיבול באפיה עדינה בתנור עובר הקפאה מעולה

להחזיק קוואקר עבה ולהוסיף איפה שאפשר. למשל לחביתה טובה בבוקר- משביע ומגביר חלב

תדעי שאת לא חריגה וזה קורה.. הרגשתי כמו בור ללאLana423
תחתית
במשך כמה חודשים..
סלט בורגול - טאבולהמשמעת עצמית
משביע, טעים, ונשמר במקרר כמה ימים בכיף!

מתכון:
לבשל בורגול במים עם קצת שמן ומלח
כשמתקרר להוסיף:

פטרוזיליה, סלרי בצל ירוק קצוצים
קוביות בטטה קטנות - אופה בחום גבוה עם שמנז ומלח עד להזהבה
חמוציות בלי סוכר
בצל סגול קצוץ דק דק דק
צנוברים

רוטב:
לימון סחוט,שמנז, מלח, קצת דבש וקצת טריאקי
לשמור בקופסה סגורה
ולנשנש בכיף!
אשפר אותו דבר- במקום בורגול עם קינואהמאוהבת בילדיאחרונה


גם אני כשהנקתי הייתי כל הזמן רעבההמקורית
העלתי במשקל אפילו..
אם היה לי את השכל של היום, הייתי דואגת לאכול דברים כמו מרקים, שניצל, ירקות ופירות, חלבונים כמו דגים /חזה עוף /פרגיות /קציצות, סלטים ולשתות הרבה מים.
כאבי בטןןןן שבוע 17הריון ולידה
אני צריכה את עזרתכן
בשבועיים האחרונים אני סובלת מכאבי בטן כל כמה שעות בעיקר אחרי אוכל, אבל כאבי בטן של שירותים.... כמו קלקול קיבה כזה, שאת מרגישה כמו רעידת אדמה כזאת בבטן ושמשו חייב לצאת...
לפעמים עצירות לפעמים יוצא....
(ממש סליחה....)

זה נשמע לכן תקין או ללכת לבדוק???
זה כאבי בטן של כמה שניות ולפעמים דקות שאני מתחילה להזיע מהם...
כמו כן בד"כ אחרי אוכל מרגיש לי כאבים בבטן עליונה לכמה דקות... לא יודעת מה לחשוב
הייתי לפני כמה ימים בסקירה וב"ה הכל היה בסדר.
אם זה ככה שבועיים כדאי להבדקמתחדשת11
אם היה מדובר בכמה ימים, אולי וירוס
אבלהריון ולידה
אני חושבת אולי זה כי התחלתי קצת יותר לאכול, אחרי חודשיים שירדתי במשקל,
בסקירה הכל היה בסדר, נראלך שבכל זאת ללכת לרופא שיבדוק?
זה מלווה לפעמים במעט דקירות.

והכאבים בבטן עחיונה אחרי שאני מתפוצצת מאוכל?
עכשיו אני קוראת שובמתחדשת11
אולי יש לך עצירות/קושי להתרוקן? בכל מקרה נשמע שאת לא מצליחה להבחין אם זה כאב רגיל של פעילות מעיים או אולי כאב מסוג אחר,
אז אולי כן כדאי להבדק. מתי הייתה הסקירה?
אז לא נשמע שיש טעםמתחדשת11אחרונה
אולי באמת פעילות מעיים לא סדירה
נשמע כמו גזים או עצירות... אופייני להריוןמיקי מאוס
אם כי התיאור שלך קצת יותר משמעותי אולי את פשוט רגישה.
הייתי מתייעצת עם רופא לשלול משהו אחר
אבל אם כן אז כדאי לאכול פחות ירקות מצליבים וקטניות וחלב
ואפשר לשתות תה או לאכול שומר
ולוודא שהיציאות רכות- הרבה ירקות, סיבים,ואפשר גם שזיפים מושרים במים זה ממש מועיל
ממש מרגישה שהסברת יותר טוב ממניהריון ולידה
הרגעת אותי 🙂
בקבוק שהסריח ממטרנהפה לקצת
באמצע פסח מצאנו את הבקבוק מטרנה האחרון שהילד אכל לפני שעברנו לבקבוק חדש והוא לא היה שטוף ונשאר ככה עד אחרי פסח.
כמובן שאחרי פסח הוא היה מסריח נורא וכמה שניקיתי ואיווררתי זה לא עזר וזרקתי אותו.

השבוע נעלם בקבוק מטרנה אצל ההורים שלי ליומיים ורק היום מצאנו אותו וכמובן ששוב מה שנשאר בו התקלקל והסריח.
יש דרך לנקות אותו באמת או שלזרוק גם אותו?
שטפתי עם מלא סבון, השרתי במים רותחים ושטפתי שוב ועדיין הוא מסריח....
ניסית להשרות עם חומץ?נפש חיה.
אני לא כותבת אקונומיקה כי זה מסוכן , בטח כשמדובר בתינוק כל-כך קטן
לא משתמשת באקונומיקה בכלים בכללפה לקצת
חומץ מעביר ריחות?
ולא יהיה לבקבוק אחכ ריח של חומץ? 🤦‍♀️
אני חושבת שאם תשטפי טוב במשך כמה פעמים הריח יירדנפש חיה.
אחרי הכל הוא מתנדף,לא?
זה מה שחשבתי על הריח המקולקל, שיתנדף בסוף...פה לקצת
התכוונתי שהחומץ מתנדףנפש חיה.
אולי מדיח, אולי יש לשכנים או משהואורוש3
מה המדיח עושה בעצם? זה לא השטיפה ברותחים?פה לקצת
מנקה יותר טוב. הייתי מנסה גם השריה בחומץאורוש3
הייתי קונה חדשמתחדשת11
להרתיח עם מיםסליל
לא רק להשרות.
לשטוף עם סבון, ואז להרתיח עם מים וקצת סבון.
להשאיר פתוח לאוורור כמה ימיםאיזמרגד1
היה לי בקבוק עם חלב אם שהתקלקל וכמה ששטפנו אותו נשאר מסריח, בסוף השארתי אותו פתוח יום-יומיים והריח עבר לגמרי
לא עזר, ניסיתי עם הבקבוק הקודםפה לקצת
אני ״בישלתי״ בסיר עם מים רותחים כמה דק. קרה לי מלאPandi99
מכירה מישהי שמכבסת🤭חצי שני
??אביול
איזה הזוי
לא הבנתיאמא לאוצר❤
מכניסה את הבקבוק למכונת כביסה??
בדיוק כך. כל הקופסאות שלה גםחצי שני
ניסית סטרליזציה?אביול
בבקבוקים של מאמ אפשר לעשות במיקרוגל
אין לנו מיקרוגל...פה לקצת
תודה לכולכן!פה לקצת
אנסה להרתיח אותו בסיר על הגז ואם זה לא יעזור אז אזרוק.
את כל החלקים אפשר להרתיח, כן? הבקבוק, הפלסטיק של המכסה והפטמה?
בקבוק של מאמ
כן, אין בעיהסליל
בגדול זה גם מה שאמורים לעשות עם בקבוקים לפני השימוש הראשון. להרתיח אותם במשך חמש דקות
אה אני תמיד רק משרהפה לקצת
לא חשבתי שזאת אופציה לבשל אותם
תודה!

גם את המוצצים?
תיאורטית כןחצי שני
אישית שאלתי אחות במחלקה אחרי לידה והיא אמרה שמספיק להשרות במים רותחים
כןסליל
זה ממש הנחיות מפורשות של החברה
רק תזהרי שהחלקים לא ייגעו במתכת.מוריה
שלא יהרסו מהחום של המתכת.מוריהאחרונה
פריקה.... אשמח לעידוד ו/או עצותמקסיקנית

סליחה מראש אם יצא ארוך ומבולבל, מקווה שתקראו עד הסוף

ילדה בת 5 חד', בחדשיים האחרונים לא עלתה במשקל, אתמול היינו אצל הרופא, אפילו ירדה 10 גרם

הרופא אמר שהיא חייבת חייבת תמ''ל, כי היא כבר עם תרופה לריפלוקס במינון די גבוה והטיטולים לא כ''כ מלאים

ניסינו כבר בקבוק בעבר אבל לא לקחה בשום אופן, אז הרופא אמר שלא אניק אותה בכלל עד שתתרגל לבקבוק... וגם אם תבכה היא יכולה לעבור אפילו 8 שעות בלי לאכול כ''כ ולא יקרה לה כלום וכשבאמת תהיה רעבה תאכל

אז התחלתי אתמול לשאוב חלב כדי שלא ילך לי וגם כי התחילו להתמלא וכאב..... זה החלק הכי קל

הכי קשה זה שהילדה בוכהההה, היא רעבה, ישנה כל היום כי נרדמת אחרי כ''כ הרבה צרחות אחרי שאכלה אולי 20 מל' תוך יותר מחצי שעה

ולא ישנה רגועה, בלילה נתתי לה למרות שבכתה המוןןן עם מזרק כמעט 100 מל'.... וככה ישנתי לפחות כמה שעות

אני בוכה כל היום, שום דבר לא עוזר לא רוצה לקחת את הבקבוק, ניסיתי שבעלי יתן, ניסיתי מלא תנוחות, ניסיתי כשהיא פחות רעבה, אחרי מקלחת, בלי בגדים, עטופה היטב..... שום דבר לא עוזר

אני לא רגועה, הילדה שלי רעבה

ויש לי עוד קטן בן כמעט שנתיים שדורש בעצמו תשומת לב

אני עכשיו צריכה להתכונן למקווה, אין לי כח!!! אבל חייבת ללכת, מחר שבת, בשום פנים לא אדחה אבל כנראה אחזור או לילדה צורחת ואם לא ישר למיטה....

כואב לי, אני דואגת, מרגישה שה' כבר לא מקשיב לי......................

 

ניסית כמה בקבוקים?אהבתחינם
איזה סוג בקבוק את מביאה לה?

יקירה נשמע ממש קשה! בטוחה שיהיו כאן עצות מהממות.
חיבוק ענק
💕
תודה! באמת אתמול ניסינו עם עוד בקבוק והיה טיפהמקסיקנית

יותר קל

את יכולה אולי להתייעץ עם עוד רופא?יראת גאולה
האמת שכבר בפעם קודמת שכתבת, עלתה לי מחשבה שאולי זה בכלל לא ריפלוקס,
אני הראשונה שכותבת לבדוק ריפלוקס (הייתה לי תינוקת עם ריפלוקס), אבל התיאור שלך לא לגמרי תואם לריפלוקס.
היא פולטת? המון? למה היא לא עולה במשקל? אולי זה בכלל לא קשור לריפלוקס? למה תמ"ל יועיל במה שהנקה לא הועילה? יש רופאים (מיושנים קצת...) שאם יש בעיה עם העליה במשקל, מיד אומרים לתת תמ"ל, וזה באמת עוזר הרבה פעמים, אבל לפעמים זה עוזר למרות שזה לא קשור לבעיה. השאלה שלי היא האם שווה לוותר על הנקה בשביל זה, כשאולי אפשר לפתור את הבעיה בצורה אחרת.

אני יודעת שלגמרי בלבלתי אותך עכשיו,
אבל אני באמת חושבת שצריך להתייעץ עם עוד מישהו. הגישה שלו בכלל לא מקובלת בקרב רופאים כאן בארץ (לתת לה לרעוב כשהיא בבעיית משקל?!), ואולי לרופא אחר יהיה פתרון מועיל יותר.
בארץ הייתי מציעה לך ללכת ליועצת הנקה תותחית, גם כדי לתת עוד כיוונים למה היא לא עולה במשקל, גם כדי לשמר את החלב אם תרצי, וגם ללמד את התינוקת לקחת בקבוק. אבל אני לא יודעת אם יש אצלכם...
^^^ לגמרי.מוריה
אני לא הייתי מפסיקה את ההנקה.

מניקה לעיתים תכופות. לא מידי. כל שעתיים-+.
שוקלת להפסיק חלבי. לפעמים יש אלרגיה שגורמת לחוסר שיגשוג.
מנסה להוסיף דייסה בכפית אחרי ההנקה.


ואולי יש יועצות הנקה כאן בארץ שיוכלו לעזור מרחוק
בזום או בטלפון.
מוסיפה למה שרשמת בקשרבתי 123
להנקות תכופות שלפעמים זה בדיוק ההיפך יש תינוקות שלא עולים ככה וצריך להתחיל לעשות להם מרווחים גדולים יותר כדי שיתרגלו להגדיל את הנפח לאט לאט לכן ממש חשוב להתייעץ עם יועצת הנקה או רופא שמומחה באכילה ולא רק רופא ילדים
עכשיו שאת אומרת עלה לי שכמה חדשים אחרי לידה ממשמקסיקנית

לא אכלתי טיפה חלבי ונשמרתי ממלא דברים שאמרו לי בגלל ההנקה ואח''כ לאט לאט חזרתי לאכול רגיל

בהתחלה היא הייתה גדלה בסדר

אני בכל אופן רוצה להתייעץ עם גסטרוואנטרולוג שמאד המליצו לע עליו ואגיד לו גם את זה

תודה אהובה!!

אז אולי שווה לנסות שוב.מוריה
את מהממת!! תודהמקסיקנית

בדיוק דיברתי עם רופאת ילדים שהיא גם יועצת הנקה

היא אמרה לי שתשלח את החלב שלי לבדיקת מעבדה, אולי חסר בה משהו שעם דיאטה בשבילי זה יסתדר

ובינתיים אמרה לי להניק אותה ומיד לשאוב. ולנסות לתת לה את החלב הזה אח''כ כי בדקות הראשונות של ההנקה החלב לא מספיק שומני

בעז''ה מקווה להכי טוב לנו

איזה יופי שהם משקיעים בזה ככה.מוריה
נשמע יותר טוב. או תמ''ל אחרי ההנקה.אורוש3
אבל בטח לא לתת לה לצרוח במקום להניק. נשמע כזה מוזר.
ציינת שהיא עם תרופה לרפלוקס.. היא פולטת הרבהבתי 123
הוא שהיא לא אוכלת מספיק
אני חושבת שקודם כל תפני ליועצת הנקה מומחית
דבר שני תפני לתזונאית ילדים יש כל מני תוספים שאפשר לתת לתינוקות יונקים.
בכל אופן בלי לחץ אבל כשתינוק לא עולה חודשיים צריך לשלול גם בעיות אחרות
תוספותשוב פעם
אם היא כבר בת 5 חוד' אז את יכולה להוסיף לה גרבר/ ירקות טחונים/דייסת קוואקר ועל זה הדרך, אני מערבבת לתוך הגרבר דייסה של מטרנה ואז זה יותר משביע, וזה יהיה תוספת להנקה אם היא לא מספיקה וגם זה אוכל יותר מוצק שפחות חוזר בוושט אז זה דווקא טוב לילדה עם ריפלוקס
השיטה של הרופא ממש תמוהה, למה להרעיב
אכן.באר מרים
היה ככה לאחד הבנים שלי ובגיל 5 חודשים פשוט התחלתי תוספות והוא התחיל לעלות במשקל.

חיבוק גדול כי אני ממש מבינה אותך וזוכרת את התסכול...
תודה!! פה כללל הרופאים לא מתחילים מוצקים לפנימקסיקנית

6 חד' ו6 קילו......

אין מצב שיסכימו אבל אם אראה שזו הברירה היחידה אני האמא ואקח החלטות גם נגד הסכמתם

אני התחלתי ממש עדין..באר מרים
התחלתי עם דייסת קורנפלור ודייסת אורז

וכשזה תפס הוספת קצת פירות עם קוואקר ושקדיה ומולסה.

במקביל ירקות עם עוף טחונים.

הרופאה הנחתה אותי לא לשנות ולא לגוון.
במשך 3-4 חודשים זה מה שהוא אכל 3-4 פעמים ביום: פעמיים פירות+קוואקר+שקדיה+מולסה ופעם או פעמיים ירקות ועוף טחונים.

זה ממש העלה אותה מהרבה מתחת לאחוזון 3 לאיזור האחוזון 50
כיוון קצת אחרTm123
ניסיתם לבדוק רגישות לחלב? יש לי חברה שעד גיל חצי שנה הבת שלה עלתה ממש מעט ולא מצאו סיבה רפואית לזה, עד שאנחנו אותה עם רגישות לחלב ומהרגע שהאמא הפסיקה לגמרי היא התחילה לעלות.

בכל מקרה ממש ממליצה לקבל חוות דעת שנייה של רופא וגם להתייעץ עם יועצת הנקה טובה.

חיבוק גדול❤️
תודה אהובה!! זה מאד יתכן,כמו שעניתי למעלה לבתי 123מקסיקנית


גם הגדולה שלי סירבה לבקבוק בהתחלהKipodik
גם לי אמרו פשוט ''להרעיב'' אותה עד שתסכים וזה ממש לא עזר.
נתתי לה לשחק הרבה עם הבקבוק או הפטמה שלו- להכניס לפה, לגעת ולראות את זה. בהמשך הכנתי לה בקבוק עם 60 מ''ל וניסיתי לתת לה. הייתי מנסה חמש דק' ואם היא הייתה מסרבת, הייתי מניקה וזהו. לקח משהו כמו שבועיים שבהם הצגנו לה את הבקבוק לפני כל האכלה ובסוף היא הסכימה לאכול טיפה ועוד טיפה עד לבקבוק שלם.
זה לוקח זמן אבל בעיניי זו דרך הרבה יותר לגיטימית ובריאה
ממליצה על קרן פרקשמקקה
יש לה תכנית לגמילה עדינה לסרבני בקבוק
זה אונליין ולא צריך להיפגש פיזית
אותנו הצילה
לי אמרה הרופאה בזמנו לאשפז את התינוקת ולא להגיע איתה, וכך היא תיגמל
כמובן שהזדעזעתי ולא כך עשינו
אצל הבת שלי הבעיה הייתה בסוף השליטה בזרימה. היא רצתה פטמה עם חור פיצי כדי שתוכל לשלוט בזרם וזה לא ילחיץ אותה
וגם היינו מורחים לה רסק תפוחים עם הפטמה כדי שתתחיל למצוץ ואז תגלה שזה חלב ותמשיך, כי היא לא הבינה איך להתחיל לאכול

את הילד הבא לא הנקתי בגלל זה. ועדיין הוא לא עולה במשקל מספיק גם כן...
נכון אבל זה תהליך ארוך קצתחצי שני
ואני חושבת זה מורכב לגיל קטן ומתאים יותר לגדולים
אנחנו עשינו בגיל ארבעה חודשיםמקקה
היא מתאימה את זה
תודה!! הבעייה אצלה היא שלא אוהבת את הטעםמקסיקנית

(וכבר ניסיתי כמה...)

וגם לא את הפטמה.....

עכשיו אני מתעמקת שוב בהודעה האאשונהמקקה
זה סתם רופא או רופא גסטרו?
אם את מרגישה שיונקת הרבה ויש חלב אז מה הסיכוי שתמל יפתור... הייתי הולכת למישהו מומחה.
ואולי היא תזרום עם מוצקים?

אצלי הבת שלי גם לא ינקה כמו שצריך, לכן הבנו שבאמת צריך גמילה
לי הרגיש שההתאמה שלה לא מספיקהחצי שני
אבל מצויין שהייתם מרוצים! היינו כל כך נואשים, שמחה שזה עוזר לעוד אנשים
לנסותחצי שני
קודם טפטפת כשרגועה
ולאט לעבור לבקבוק. בהדרגה, לנסות קודם את הפטמה בלבד
אפשר לקשט את הבקבוק
זה מה שאני עושה אבל משתגעת כי גם זה לא ממש רוצהמקסיקנית

היר רגילה לחום הגוף שלי, לטעם ולפטמה שלי

תודה אהובה!!

וואי תניקי אותה. איזה שיגעוןאורוש3
ותתייעצי עם רופא תומך הנקה, יועצת תותחית, רופאת התפתחות, משהו. לא נשמע שלהרעיב ולהכריח בקבוק יועיל לה לעלות במשקל.
אז לחלק הגבתי אבל תודה לכולכם מהממות!!מקסיקנית

אני אדבר עם הרופא השני ואמשיך להיות בקשר עם היועצת הנקה ובעז''ה אעדכן רק בשורות טובות!!חיוך

מעדכנת…מקסיקניתאחרונה
ב״ה החלפנו תמ״ל לאחר שלא ידעתי שיש לו הכשר והיא לקחה את הבקבוק
רק שרוצה לראות אותי שאני נותנת לה ולא אם אחד אחר!!
זה קרה בדיוק שיצאנו מהגסטרו ואמר שאין לה כלום רק צריך לנסות לתת לה תמ״ל בכל צורה
אז תודה לכולכם!!
💕
כאבי גב, חודש אחרי לידה^כיסופים^
אז ב"ה כבר חודש אחרי לידה אבל כאבי הגב עדיין כאן.. מרגישה מאמצע הגב ומטה כאב משתק כל פעם שאני על הרגליים יותר מעשר דקות ברצף בערך
הייתי בטוחה שחודש אחרי זה כבר אמור לעבור.. זה משבית אותי לגמרי. אני צריכה תיכף לחזור ללימודים (עם הקטנה איתי) ואין לי מושג איך אני אוכל לתפקד עם כאבי הגב האלו
שלא לדבר על דברים יותר פשוטים

למישהי היה ככה?
יכול להיות שזה מהאפידורל?
את מניקה?מחכה עד מאוד
לי כואב הגב מהנקה בישיבה
ממש ממליצה להניק בשכיבה.
היה לי אפידורל
כאב רק יום אחירי הלידה
בהתחלה ניסיתי להניק, עכשיו לא מניקה^כיסופים^
וואי היה לימשמעת עצמית
אחרי הלידה האחרונה
זוועה כאבי תופת.

הלכתי לכירופראקטורית והיא פשוט סידרה אותי מחדש חוליה חוליה. עזר לי מאוד וראיתי שיפור ממש
אחרי לידה הגוף לפעמים מאבד איזון גם מבחינת החוליות
ואם את מניקה אז התנוחות ההזויות לא תורמות...

אם מתאים לך באזור ירושלים אשמח לתת המלצה ספציפית
^^מחי
כירופרקטיקה הכי טוב,
אבל אם את לא מוצאת באזורך גם סתם מסאז' טוב יכול ממש לעזור
ממש ממש יכול להיותאמא לאוצר❤אחרונה
אחרי הלידה הקודמת היו לי כאבי גב זוועתיים. שלא עברו מיליון שנה בערך.
הפעם אין בכלל
באמת פעם קודמת היה אפידורל והפעם לא
נקודות אדומות על פנים של תינוקת בת שבועיים וקצתאמא לאוצר❤
אמאלה מה זה?

אולי עקיצה?מקקה
ממש לא נראה עקיצותאמא לאוצר❤
יכול להיות פצעים הורמונליים?:-)

נראלי שזה דבר מוכר

מה סתומרת?אמא לאוצר❤
לגמרי מוכרמכחול
בערך בגיל הזה, הרבה פעמים הפנים של תינוקות מתמלאים בפצעונים, וזה הורמונלי ובסדר גמור.
אם את לא בטוחה תלכי לרופא שבוע הבא, אבל נראה לי ממש בסדר.
וואלה..תודה!אמא לאוצר❤
לא יודעת, אבל היא מותקק💜פולשת לרגע**
חח מה את כבר רואה..😅אמא לאוצר❤
את החדודונים😄סמיילי12
תהני ממנה❤
על התינוקת שלי ככה נראות עקיצותLana423
ופצעים הורמונליים נראו כמו חצקונים ממש
גם אצלנו עקיצות של תינוקות נראות ככהמחי
וואלה.אמא לאוצר❤
אז אולי..
לא זכור לי שהיה ככה עם הגדולה, אבל אולי כבר שכחתי.
כי לגמרי יש לנו פה יתושים..ואני והגדולה אכן עקוצות.
תודה!
נראה עקיצהמתחדשת11
אני יודעת שבגיל חודש יש פצעים הורמונלייםמאוהבת בילדי


איזה מתיקות אמאלה❤️❤️❤️❤️רקלתשוהנ
תנסי ללחוץ עליהםאביול
אם הלחיצה הן נעלמות אז זה חא נורא. אם לא תלכי ךבדןק אצל רופא...
בדיוק לבת שלי יש נקודות שלא נעלמות, אבל אצלך זה נראה קצת יותר גדול
פצעי הנקה, זה מההורמונים זל הננקה נראה כמואוהבת את השבת
חצ'קונים
נכוןן נזכרתי שהיה את זה בגיל הזהאביול
תודה לכל העונות!!אמא לאוצר❤
אז הבוקר היא קמה עם עוד מלאא על הפנים
נראה לי שזה באמת עקיצות כי כולנו נעקצנו מלאא ע"י יתוש מרושע😐

שתיהן נראות עם אבעבועות רוח בערך מרוב עקיצות.. מסכנונות😔

ומסכנה אמא שלהם שהיתה ערה כל הלילה עם בנות צורחות כי מגרד/כואב להם..🤦‍♀️
אויש איזה סיוט!!מחי
חיבוק!
אם יש לך איך להשיג שמן ציטרונלה, זה מאוד יעיל. כמה טיפות על הידיים והרגליים ומסביב למיטה ושקט מיתושים
תודה על העיצה הזו!! אנסה גםאוהבת את השבתאחרונה