פורום הריון ולידה (עמוד 1356)

מחפשת גם

40 דקות ברצף אם את מסוגלת... לפחות 20

עלית מדרגות, אפשר גם על הצד(עם הפנים למעקה, זה פותח אגן טוב יותר) אם יש מקום שזה לא יהיה מביך

תרגילים שנקראים ספינינג בייביז

מקלחת חמה (לא רותחת, להיזהר מנפילת לחץ דם אז להשאיר חלון פתוח ולקום לאט)

לנסות להרגע...זה אחד הדברים שהכי מעודדים השראת לידה. אולי מדיטציה אם זה מדבר אליך.
קיום יחסים אם מתאים לכם

- זה לא קסם ולא בהכרח יזרז אבל כל הדברים האלה טובים בכללי מאוד לקראת לידה -

קצת יותר אגרסיבי:
עיסוי פטמות - בעיקר אם כבר יש צירים

אומרים שמן קיק, בעיני זה דוחה וקצת מסוכן, אבל בעצם ההשפעה העיקרית זה ריקון המעיים שאיכשהו אמור לעודד לידה אז אפשר לקחת משלשלים יותר עדינים כמו שזיפים וכדו

זהו ספינינג בייביז אני עושה..יאללה אני אנסה את שאר הדברים חחח..בסוף זה קורה פשוט נכון? כל פעם זה נעצרר

את עצמו ללידה, ולחלק נשים בזמן אמת, זה קיצר את תהליך הלידה כשהגיעו הצירים האמיתיים.
זה באמת נראה אינסופי, אבל את כבר ממש שם💕
שיהיה בבריאות וידיים מלאות!

כל הזמן מסביב רק עוד לא ילדת? או משפטים של אה יש לך עוד זמן..מהההה אל תגידוו

לידה ראשונה?
כל יום ברחם זה מתנה מדהימה לתינוק!
וגם, לפעמים, עם כל הכבדות, מתגעגעים לפעמים לזה שהם בפנים ולא צריך לדאוג להאכלות, החלפות וכו'

אני ממש מבינה אותך, אני גם עברתי בהריון הקודם הרבה הרבה את התאריך שלי...
מה שבסוף עזר לי זה שהכרחתי את עצמי להפסיק.
הייתי באמצע משהו מאוד אינטנסיבי, ובשלב מסוים אמרתי שאני לא מגיעה יותר, הבעיה היתה שעדיין לא הצלחתי להתנתק.. למרות זאת זה עזר ובאמת ילדתי ממש קצת אחר כך

אני ממליצה לעשות דברים של התכנסות פנימה וההתרגעות. מקלחת רגועה ונעימה, לראות תמונות של המשפחה, ההריון והלידה הקודמים, לאכול משהו טעים, לשמוע מוזיקה מרגיעה או הרפיות. להתחזק בידיעה שהתינוק/ת המתוק/ה שלך צריכים להגיע בזמן הכי מיוחד ומתאים להם! ושכל יום מחזק אותו ונותן לו כוח. לנסות להתחבר להרגדה שזה יקרה בזמן הכי נכון ישאת מושגחת ומחובקת על ידי השם

אני גם שתיתי תה פטל, לא יודעת אם השפיע כי הצירים לא היו ממש אפקטיביים

בכל מקרה בנוגע לזירוזים הפיזיים כמו עליית מדרגות, צריך להיזהר לא להתיש את עצמך נורא לפני הלידה.. כן כדטי להיע עם כוח

אשרייך על הרצון הטוב!
יכול להיות אופציה לשים לה מעטפה בתיבת דואר? או אם תיבות הדואר לא נגישים אצלכם אז אולי אפילו לשלוח לה בדואר בלי להשאיר כתובת שלכם עם איזה פתק בפנים שלא מסגיר אתכם.
עוד אופציה- להביא להם דרך קרן צדקה של היישוב/קהילה או דמות של רב שלהם

תודה רבה!
אהבתי את התיבות דואר...
הבעיה היא שאני לא יודעת בדיוק איפה היא גרה (כן יודעת שכונה), אני גם לא בטוחה שהיא תבדוק בתיבת דואר שבבניין. נראה לי מקובל פה יותר לקבל דואר בתיבות הרשמיות של סניף הדואר...

ואם אשלח לתיבה-מאיפה אשיג כתובת מדוייקת? יש לך רעיון?

לגבי איש צדקה או רב זה ממש רעיון. וגם יש לי רעיונות ספציפים.
אבל הבעיה שממנה אני חוששת (ותכלס זה תקף גם לגבי הכסף בדואר)- שאולי הם יפגעו אם יקבלו כסף.
הקהילה שלהם באופן כללי מאוד פשוטים. גם בכסף גם בסגנון חיים. וחוששת שאם יביאו להם כסף זה יתפרש כרחמים עליהם... ולא יובן ממקום של "רוצים לסייע בנטל הכלכלי"... כאילו לא ממקום של "אתם מסכנים" אלא ממקום של "אנחנו חברים שלכם אוהבים אתכם ורוצים להקל עליכם.." ממקום של שותפות, לא ממקום מתנשא חס וחלילה...

כאילו אני מרגישה שצריך פה איזשהו תיווך.
ולא בטוחה שאיש הציבור שלהם יבין את הרגישות וידע לתווך אותה נכון....

תוך כדי חושבת שאולי נצרף מכתב שמסביר...
לא סגורה....

מהממת! זה כ'כ יפה שלא רק שאת רוצה לעזור אלא מנסה לעשות את זה בדרך שהכי לא תפגע והכי בעדינות, מדהימה💞

מה עם הבעלים?
את מכירה את בעלה?
הוא מכיר את בעלך?
הוא מקושר לאיזשהוא רב ספציפי?

אולי תנסי לחשוב בכיוון הזה(:

אשרייך, ריגשת אותי ממש!

אז אולי להסביר לו את הנקודה ולבקש שהמסר יעבור

רק רוצה לשתף שבתור מטופלת פוריות ככ מרגש לראות אנשים שאכפת להם!

זה לא מובן מאליו...

והכי יפה בעיני שאת רגישה ורוצה לעזור ברגישות כזו שהיא ככ נדירה

שירבו כמותך בישראל

וכשהרגשתי ממש רע שכבתי במיטה בחדר אחיות לאיזה רבע שעה עד שהתאוששתי...
אבל עשיתי בשבוע 39 מסיבה שלא קשורה לתוצאה התקינה שהיתה לי בהעמסה של ה50

אבל מזל שהגעתי עם בעלי, הייתי גמורה אחרי זה!!
לא מצליחה בכלל לדמיין העמסה של 100 לבד
לדעתי קריטי ברמות

כי עשיתי פעמיים העמסה של 50 ועבר לידי. מבחינתי בכלל לא הייתי צריכה ליווי.

זה מלא שעות, נשמע לי ממש טירחה להביא מלווה.
מקסימום אם צריך משהו יש שם אחיות...

רק לא ממליצה לנהוג אחר כך. זה מאוד מתיש ומעייף ויכולה להיות נפילת סוכר

יש אחיות אם חלילה לא מרגישיםצטוב.
כן שמישהו יהיה זמין להגיע למקרה שתתקשי לחזור ברכב.
אני אישית הייתי בסדר אחרי 3 שעות של בדיקה. ויכולתי לנהוג הביתה.
הקושי שלי היה במהלך הבדיקה עצמה.

מודה שאחר כך הייתה לי סחרחורת, אבל בעיקר מה שחשוב זה להביא לאחר כך אוכל. זה מתיש מאוד אחרי 4 שעות, וזו גם ההנחייה שקיבלתי שם מהאחיות ("את לא חוזרת הביתה בלי לאכול, עכשיו!!" חחח)

עשיתי בדיקה של 100 באחד ההריונות.

הכל היה בסדר. 

 

אף פעם לא בא איתי מישהו.

ב"ה נהגתי הביתה בקלות אחר כך. הנסיעה אצלי לא הייתה ארוכה..

למשל שלא יהיה מצב שאת חייבת לנהוג מיד אחר כך
שיהיה לך כמה זמן שתצטרכי לנוח לאכול ולשתות עד שתתאפסי זה יכול להיות סחרחורות וכאבי ראש הרבה פעמים

לאחריה כן
עשיתי פעמיים
בשתיהן הייתי ממש ממש חלשה אח"כ ולא היה מצב אני נוהגת הביתה לבד

נסעתי לבד.
ידעתי שיש סיכוי שיהיה לי קשה לנהוג חזרה (חצי שעה כי זה היה מלא שבועות שהמרפאה הסמוכה כל הזמן ביטלו תורים..) אז תכננתי למצוא טרמפיסט או להזעיק את בעלי.
בפועל אכלתי משהו, התאפסתי חצי שעה והרגשתי מעולה בהמשך היום

נראה לי שהיה לי כמה פעמים

זה ממש לא מדאיג

במקרים נדירים זה יכול לגדול יותר מדי ואז צריך להתערב
אבל זה לא קשור להריון, זה יכול לקרות גם לא בהריון

נחתי הרבה ונמנעתי ממאמץ, וב"ה אחרי עוד כמה שבועות היא לא גדלה יותר ולאט לאט נספגה.
הבנתי פה מהרבה בנות שיש חשיבות גדולה למנוחה (לא תמיד זו ההנחיה של הרופאים).
שיהיה המון בהצלחה, הרבה בריאות והמשך היריון תקין בעז"ה

אבל בגלל שלא היה דימום והרופאה אמרה שהיא קטנה חשבתי שהיא כבר עברה... אשתדל לנוח מעכשיו

הבנתי שהגודל לא כזה משנה וגם מתייחסים למדידות בא"ס למשהו מאוד בערך בגלל שזה תלוי בחתך של ההדמיה (קיצור, לא מדוייק)

מה שחשוב זה שתיהי במעקב לראות שהעובר גדל לפי גיל ההריון, זה הכי חשוב. ולנוח!

תודה זה מעודד, ב"ה הוא מתפתח יפה

זה הגודל היחס לשק הריון, והמיקום שלו, וגיל השבוע שגילו את ההמטומה..
ובכללי זאת לא המטומה גדולה כ"כ

כנראה לכן הרופאה לפני שבועיים והטכנאית אתמול ממש לא התרגשו מההמטומה. אסור לקיים יחסים עד שהיא נספגת לגמרי?

אני יודעת שבמכשירים שונים יכולים להיות הפרשים בין המדידות

וזה יכול להיות נטו הבדל בין המכשירים השונים והזווית.
מה שמטריד זה אם זה היה ענק, 8 ס''מ זה מתחיל להיות גדול.
את מדברת על גודל פצפון ב''ה.
אצלי גדל קצת ואז נעלם ב''ה והיה יותר מאחת ובגדלים גדולים יותר (ב''ה לא ענק)
לא רוצה אאוטינג אז לא מפרטת יותר, אבל זה לא נשמע מלחיץ במיוחד.
ברור שזה קשה אבל!! חיבוק ענק

בעיקר באזור הירכיים

בהתחלה גם חשבתי שאני מוזרה...
כל מחזור כואב לי הרגליים ממש!!!

תלחצי על המקומות הקשים/הכואבים.
זה ממש משחרר.

ולסחוט תחת זרם מים חמים גם עוזר.

אל תשאבי הרבה כי זה עלול להגביר את החלב
תשאבי קצת וכשאת מרגישה כשהגודש נרגע אז תפסיקי.
ומה זה אומר כאבים? אולי זה בכלל סתימה?
תנסי להניק בתנוחת פוטבול, אצלי זה משחרר מיידית סתימות..

קומפרסים קרים
איבופופן (נורופן/אדוויל)
הנקה בתנוחות שונות
סחיטה ושאיבה רק עד להקלה

ב"ה סגולת הפורום עבדה כנראה. רק שאלתי וכבר נרגע קצת...

אלא אם את בודקת משהו להמטלוגיה
רק יראו שיש לך הרבה כדוריות דם. וישאלו אם היית חולה כשעשית את הבדיקות דם.
אבל זה עד כדי כך דחוף שתלכי לעשות בדיקה כשאת חולה? ❤️

ומחר זה היום האחרון שבו ההפניה תקפה.

כי זה לא המצב הנורמלי כל מערכת החיסון בפעולה. לפעמים הברזל יורד וכו'.
אלא אם אמרו לך בגלל הוירוס לעשות ספציפית.

פעמיים עשיתי ויצאו תוצאות לא תקינות שסתם הלחיצו אותי ובסוף התברר שהכל בסדר.


אם פג תוקף ההפניה תבקשי מהרוםא הפניה חדשה

אולי העקכים יהיו שונים טיפה מנורמה, אבל לא ברמה שתשבש תוצאות....
רפואה שלמה!!

תודה לכולכן💝

בע"ה בשורות טובות❤

לא רצית בזה?.....
באיזה מקום את בנפש?

האמת שעשיתי שבוע שעבר בדיקת דם שהראתה שלילי..

הכנתי את עצמי שזה לא וזה ממש בא בהפתעה

תכננתי להמשיך גלולות

אני בשוק 

את מתכוונת להפתעה שרצית בה לכתחילה, או שפחות?

אחרי בדיקת דם שלילית 

היית עם מניעה כלשהי?

קובעים תור לרופא נשים

צריך עוד בדיקה או בדיקת דם?

אם את עם התקן תור כמה שיותר מהר
אם לא אז לא דחוף.. כמו כל הריון

כשלא מונעים, הריון יכול להגיע..

זה לא בלי מניעה
יש שמונעות עם שקפים, נרות או דיאפרגמה או שמפ.

הרופאה אמרה לי לחכות למחזור..
לכן לא לקחתי לפני..
ובגלל זה זה בהפתעה

מתחזקים באמונה שהקב"ה יודע מה טוב בשבילנו
ואני פעם שמעתי שהריונות לא מתוכננים אלו ילדים של הקב"ה נשמות שפשוט היו חייבות לרדת
חייבת להגיד שדווקא לילד שנולד אצלי מהריון לא מתוכנן יש לי קשר נפשי מאוד חזק ממש מרגישה שהוא נשלח אלי במתנה

אני מרגישה ממש ככה גם אצלי!

לק"י

הפותחת ושאר הגולשות.
אי אפשר לדעת איזה טיפוסים ינצלו את ההזדמנות להתכתבויות לא ראויות.

יש אופציות טובות, תנסי לחסום הכי הרמטי שאת מצליחה.
ויש אתרים ועמותות שמתעסקים בזה, אמנם יותר לגברים אבל התוכן בסוף זהה והשיטות אותן שיטות.
לבד זה קצת קשה...כי זה באמת מאוד נגיש ומאוד ממכר

בהצלחה!

סינון

אח"כ שבי עם עצמך ותביני למה זה בעייתי,שזה משפיע על הנישואין, מכניס לנו לראש דימויי גוף מעוותים, סטיות , מנרמל דברים לא נורמלים וכו' חוץ משמירת העיניים ,שכן ,גם נשים צריכות ומחויבות לשמור על העיניים שלהם.

 

זה ממלא לך צורך כלשהו ומרגיע אותך כנראה בזמנים שלא בא לך לעשות כלום,

תנסי לחשוב מהו הצורך הזה, ואיך אפשר למלא בתוכן את הזמן המת הזה.

 

אני מאמינה בהדרגתיות, אבל יש כאלה שדווקא עוזר להן להפסיק בבת אחת, תנסי לחשוב איזה טיפוס את, אם בהדרגה, אז תורידי כל יום מכמות הסרטים, או מהזמן שאת צופה, ואת שאר הזמן תמלאי בדברים אחרים, ככה לאט לאט

 

אל תתמכרי למחשבות שליליות של: אני מכורה לזה ואין מה לעשות, אניח לא מסוגלת וכדו'

אלא תסתכלי מהצד החיובי: הנה, אני מסוגלת היום הצלחתי כמה דקות לעשות משהו אחר במקום לצפות.

 

להחמיא ולהחמיא כל הזמן

 

לשים לב להתקדמות שלנו, כשאנחנו בכיוון חיובי ומצליחים קשה לשים לב להתקדמויות קטנות, אז תנסי כן להתמקד בהן ולחפש אותן ולמצוא אותן

 

להחמיא על כל התקדמות הכי קטנה

 

לסלוח לעצמך, את בן אדם ומן הסתם טועה

 

עליות וירידות- יהיו נפילות ואפילו גדולות, אבל תכווני כל הזמן למטרה של "להפסיק" עם זה

בהצלחה חמודה

 

התחלתי להתשמש בנוברינג ואני מאוד נהנית!
אבל ההמלצה היא להתחיל עם זה רק אחרי 6 חודשי הנקה...

בהצלחה, לפחות הקפצתי לך את השרשור🙃

אבל את יכולה לשים התקן לא הורמונלי, פשוט המחיר יוצא *יחסית* יקר כי זה לזמן קצר.

עוד אופציה זה לברר מה הגישה ההלכתית שלכם לגבי דיאפרגמה.

בגדול זה האופציות ללא הורמונים (אם לא לוקחים בחשבון שקפים ונרות שהיעילות שלהם היא סביב ה-70%)

התקן לא הורמונאלי חשוב לדעת שאפשר לשים התקן גם לתקופה קצרה וחצי שנה זו תקופה משמעותית מספיק.
אם לא קריטי לך המניעה אפשר אמצעי מקומי כמו שקפים או נרות אבל זה 70 אחוז
דיאפרגמה תחשבי אם מתאימה לך ההתעסקות וגם מצריכה שאלת רב. לפי הרבה רבנים זה אסור כי זה חוסם לגמרי את הזרע מלהכנס לרחם.
קוטלי זרע פלוס ימים בטוחים. זה תלוי באורך המחזור של אם זה מתאפשר וגם צריך לשאול רב ואת בעלך אם זה בכלל אופציה מבחינתו. אני יודעת על מקרים שזה לתקופה קצרה ומבחינת הבעל זה בסדר מתירים.

היו הכתמות חומות בקטנה אתמול שפסקו.
אתן חושבות שצריך ללכת להיבדק? יש מרום לדאגה?
תודה מראש לעונות.

אל תלחצי, רוב הסיכויים שזה כלום, אבל ליתר בטחון חושבת שכדאי מאוד להבדק

לא היה לי דקה ביום להבדק...
זרמתי. נקווה לטוב.
שבוע הבא ביקורת אצל הרופא בעז"ה.

מה שכן- מאוד כדאי לעשות מאמץ לפנות את עצמך קצת ולנוח יותר, כי אם זה המטומה זה יכול מאוד להשפיע על ההתפתחות שלה

לק"י

הבנתי שזה נפוץ ולא נבדקתי אפילו.
ב"ה הכל היה בסדר.

(לא לוקחת אחריות, את יכולה להתייעץ עם המוקד הטלפוני של הקופה).

היתן הולכות להיבדק?
שואלת על מחר, אני מבחינתי סיימתי את היום.
גם בניגוב, כתמים חומים (ממש לא אדומים).
יש טעם ללכת מחר? או שאפשר לחכות לבדיקת רופא שבוע הבא?

לבדוק את מקור הדימום. למה לחכות?

כן, יכול לקרות. יכול להיות שרק בזמנים ביום בהם את שואבת בד"כ תהיה התמעטות גם בהנקה, ובשאר היום/לילה יהיה כרגיל. ויכול להיות שגם יתמעט באופן כללי

ואז באמת בשעות שהיא אצל המטפלת התמעט לי החלב (עדיין אם אנסה להניק אותה יצא חלב, פשוט לא בכמות שתספיק לה). אבל עדיין מניקה בשעות האחרות.

אני שואבת בעבודה, וירד לי הכמויות שיוצאות אז, אבל אחהצ נראה שמצליח לינוק כרגיל

וב"ה לא פגע בהנקה בשאר הזמן.

אבל מעולה לשמוע שלא פגע בהנקה

או שתשאבי רק עד הקלה או שתרחיקי בהדרגה את השעות של השאיבה ממה שהיית רגילה עד שתצליחי לעבור ככה יום שלם.
נניח את רגילה לשאוב כל 3 שעות, אז תשאבי כל 4, ואז כל ארבע וחצי- חמש.. ככה לאט לאט עד שתפתחי פער גדול בשעות האלה

לק"י

כי אני שאבתי בשעות לא קבועות, ובשלב מסויים הפסקתי לשאוב והנקתי רק בבית, ולא היתה לי בעיה עם החלב.
אבל לא אצל כולן זה ככה.

אבל נשמע מעודד

אם אני מפסיקה חלקית זה מתמעט לו עד שנעלם..:/
בעיקרון זה נראה לי תלוי אם יש לך כרגע שפע או לא.
אם יש לך שפע סביר להניח שלא יפגע

כשחזרתי לעבודה (אחרי פסח) היה יוצא לי בשאיבה 150-180. עכשיו יוצא לי 100-120.
אני שואבת פעמיים, כל 4 שעות.
ובבית רק מניקה.
זה נראה שהוא שבע מההנקה, אבל זה לא שאני מרגישה מפוצצת חלב. ואני יכולה לדלג על ארוחה שלו בלי שיהיה לי גודש. רק אחרי 5 שעות כזה אני מתחיל לכאוב לי.

אצלי בהתחלה כן הצלחתי להניק אותה גם בשעות האלה למרות שלא שאבתי אבל אחרי שבועיים שלושה בערך הרגשתי שהיכ עצבנית וההנקה לא מרגיעה אותה ואז הרגשתי שפשוט אין לי מספיק חלב בשבילה אז התחלתי לתת לה תמל בשעות האלה גם כשהיא בבית, ואני מניקה רק בבוקר כשהיא קמה ואחה"צ/ ערב.

אבל זה גם קרה די במקביל לזה שהיא התחילה לבסס ארוחות מוצקים, אז יכול להיות שזה גם קשור קצת..

בלי קשר לדפוס ההנקה. חשבתי שזה בגלל דברים מסויימים (שהפחתתי הנקות, שהפסקתי להניק בלילה, שחזרתי לעבודה...), אבל אחרי כמה לידות נראה לי שזה לא קשור לשום דבר, רק לזמן שעבר.

לא יודעת אם הועלתי לך... אבל יכולה להיות גם אפשרות כזו...

זה בדיוק העניין, שאני מפחדת שבסוף אפסיק לשאוב ועדיין לא אקבל מחזור...
ואז מה יהיה הצעד הבא- להפסיק להניק? לא חושבת שזה יהיה נכון...

אני באמת נוטה להעדיף להשאיר את ההתלבטות לקב"ה....
הרי יכול להיות שאתאמץ לקבל מחזור, ועדיין ייקח הרבה זמן עד הכניסה להריון,
ויכול להיות שלא אעשה כלום, ארוויח עוד כמה חודשים בלי מחזור, ומיד מהביוץ הראשון אקלט להריון.....
זה כל כך לא תלוי בנו, שאני לעצמי מעדיפה להתחזק באמונה שה' יתן לי בדיוק את מה שמתאים לנו, ולא להתאמץ להתערב ולחשוש מאכזבות. אומרת את זה לעצמי, ומשתדלת להאמין בזה באמת. לקח לי להיכנס להריון בין חודש אחד בהנקה מלאה (בכל מקרה אף פעם לא שאבתי) לבין שנה וחצי בלי הנקה בכלל...

אם את ממשיכה להניק בבית, לדעתי אין שום בעיה לא לתת תמל אלא רק מוצקים.
עשיתי את זה בגילאי 8-10 חודשים.
אפשר ארוחה על בסיס פירות
ארוחה של מרק טחון
ארוחה של דייסת קוואקר.

ומהר מאוד יתווספו גם לחם ושאר דברים...

הייתי מפסיקה לשאוב...
חבל על כל חודש
הרבה הצלחה!!!

מבינה את ההתלבטות, אבל לא חושבת שאחד צריך לבוא על חשבון השני.
תניקי כמה שאת מרגישה צורך, אם עד אז לא יגיע המחזור אז לאט לאט תפחיתי בהדרגה

אבל אני רק אומרת, שחמותי התחתנה בגיל לא צעיר ויש לה תשעה ילדים, בהפרשים של שנתיים.
אז כמובן שזה שונה כל אחת בתנאים ובפרטים שלה.. אבל מניחה לך את זה פה..

אצלי אחרי שני הילדים הראשונים קיבלתי בדיוק באותו זמן (שנה ו3 חודשים) אצל אחד היה שינוי בדפוס של ההנקה ואצל השני לא.. אז אולי שווה לחכות כדי לראות.

(לגבי מה שכתבת על חמותך - אמא שלי🙂) -
היא אף פעם לא הפסיקה להניק בשביל הריון נוסף, הניקה לרוב עד הלידה הבאה (לפעמים הפסיקה קצת לפניה, לפעמים המשיכה גם אחריה - טנדם..).
ולרוב נכנסה להריון סביב גיל שנה או קצת יותר של התינוק (ההפרשים בין שנה ו-9 ל-2.5).

בעיניי זה בסדר גמור "לעשות" לקטנה. אני כותבת במרכאות כי לדעתי זה באמת ממש לא נורא שתקבל תמל במעון, היא עדיין תמשיך לינוק איתך בבית, והנקה בלעדית זה יותר משמעותי בגילים הקטנטנים. היא גם ככה מקבלת מוצקים כך שיש לה עוד רכיבים בתזונה, אז לדעתי זה ממש בסדר שתקבל גם תמ"ל. במיוחד שיש כאן סיבה משמעותית מאוד, אם זה ייתן לו עוד אח/ אחות צמוד זאת תהיה מתנה הרבה יותר משמעותית.
מצד שני, אם לתת רק חלב אם ולא תמ"ל בכלל זאת נקודה מאוד משמעותית בשבילך ואת תתבאסי אם תפסיקי לשאוב והמחזור לא יגיע, אז לא בטוח שכדאי. כי זה לא מדע מדוייק, אי אפשר לדעת בוודאות שמה שהיה אצל הראשון יהיה גם אצל השני. אצלי היה ממש שונה בין ילדים.

לא יודעת בת כמה את..
אבל מבינה את מה שאת אומרת.
התינוקת שלי בת 9 חודשים, יונקת כשהיא איתי בבית, וכשהיא במעון- מקבלת תמ"ל בקבוק 1 ובבוקר מקבלת מנת פירות ובצהריים מרק ירקות וכו... אני לא שואבת לה בגיל כזה.. שאבתי כשהייתה יותר קטנה. ועדיין לא קיבלתי מאז הלידה..
והאמת שהבת הגדולה יותר בת שנתיים ו8 חודשים, ינקה עד גיל שנה וחודש והפסיקה מעצמה.. וכשהיא הפסיקה פתאום קיבלתי פעם אחת.. בפעם השנייה הגיע באיחור ואחכ כבר לא הגיע.. כי נקלטתי..

ולפניה, הנקתי את הבן עד גיל שנתיים וחודשיים וכל זמן זה לא קיבלתי! (עד שהיה בן שנה ו11 לא נקלטתי). כשהוא היה בן שנה ו10 חודשים, היה דימום ליום אחד.. חודש אחכ קיבלתי.. אך לאחר מכן כבר לא. כי נקלטתי..

וכן בכל הפעמים שנקלטתי מאוד רציתי כבר להקלט. כמו שאת מתארת, כי רוצים משפחה מרובת ילדים בעזרת ה' , אבל משליכה על ה', מתי שהוא רוצה לשלוח הוא ישלח. לא מונעת.. כי אין לי בעיה להיקלט גם עכשיו.
חושבת שהכל תלוי בה' ובהשתדלותינו.
יש לי חברה שאחרי 4 ילדים שהגיעו ברציפות ובלי עניינים, מנעה. ואחרי שנתיים- 3 כשרצתה להיקלט לא הצליחה..רק אחרי 5 שנים ילדה. כמה מרגש.
בסופו של דבר ה' מתכנן לנו מתי יגיע כל אחד.. מתי האוצרות יגיעו אלינו.
בטח את גם מכירה על עוד מקרים. יש בלי סוף...
להתחזק באמונה שה' שולח לנו הכל בזמן.. רק אמונה וידיעה שהוא אוהב אותנו ורוצה בטובתינו.
ולגבי האם להפסיק את ההנקה, תלוי כמה את לחוצה כל הכניסה להריון ברגע זה...
אני זוכרת כשהבן שלי (הילד השני) היה בן שנה וחצי כבר נורא רציתי להיקלט אבל הוא ינק- ולא קיבלתי ולא נקלטתי... והוא כמובן גם אכל אוכל איתנו... ההנקה הייתה כבר פחותה בשלב זה.. אמרתי לעצמי מתי שה' ישלח, זה הזמן הטוב לפער ביניהם.. כי משתדלים, עושים את ההשתדלות שלנו ובסופו של דבר ה' מסייע.
סופסוף, הנקה היא לא אמצעי מניעה.. אפילו אם מנעה עבורנו פעם, פעמיים... אז כן יכולים להיקלט..

פתחתן לי עוד נקודות חשיבה...
בעז"ה נמשיך להתפלל...

אם את מפחדת לכבס בכביסה רגילה
זה אמור לעזור

אני יודעת שזה קורה. ורוצה למנוע את זה..

סוג של פדים כאלה

כמו כתפיות כאלה.. שמים מתחת לבית השחי וזה סופג את הזיעה במקום השמלה

להשיג

ככה שבעצם התחתונית תספוג את הזיעה שלך

(מבפנים. באזור הבית שחי) לא השתמשתי בזה אפפעם אבל הבנתי שזה יכול למנוע ריחות?
הבעיה שלי זה שהבד ממש מוציא ריח. לאוו דווקא שיש שם רטיבות

היא לשים טלק בכללי על כל אזור ההזעה
וזה אמור למנוע הזעה
אז אולי יעזור גם...

שלתקופה מאתגרת כמו זאת
כדאי להיערך מראש.
להביא עוזרת לפעם בשבוע/שבועיים לתקופה הזאת שתאפס את הבית. להכין לה את הבגדים הלבנים ממויינים ושהיא תכניס למכונה ותעביר למייבש/תתלה. תקפל לך ערימת בגדים. איפוס כזה של פעם בשבוע.
שווה את ה200/300 שח האלו...

את באמת צריכה (וחייבת!) לישון כל זמן שהתינוק/ת ישן. ולא להתפנות לעשות דברים אחרים חשובים ככל שיהיו.

הכביסה לא חייבת להתקפל לארון - יכולה להישאר בסלסילות.
כלים - כמה שיותר חד פעמי.
משחקים - כמה שאפשר באזור מוגדר אחד, ולא צריך לאסוף אותם.
פעם בשבוע - להזמין עוזרת לאיפוס הבית. בשאר הזמן - לעצום עיניים... (כפשוטו - פשוט לישון כמה שיותר...)

ובתור מישהי שבלאגן עושה לי רע בנפש
פשוט בעלי נרתם לעבודות שיותר דורשות מאמץ פיזי ואני תפעלתי את הקלות ומה שאפשר וויתרנו
קניתי מלא אוכל גאנק שקל להכין וגם פחות מלכלך בורקסים/מלאווח/פיצה קפואה וכזה
מלא חדפפ
בעלי היה אחראי על הכביסות כי זה מלא להתכופף ולהרים כבד(אפילו רק היה מרים לי את הסל עם הבגדים הרטובים למעלה ואני תולה)
הייתי משתדלת שהילדים יאספו את המשחקים לפני השינה ועל הדרך מבקשת מהם לאפס את הרצפה להרים נעליים לכלוכים וכו'
ואז לי נשאר דברים קלים יחסית
לקפל כביסה להעביר טאטוא ובבית יחסית מרגיש שפוי
כמובן שהיו גם ימים שזה לא צלח והיה בלאגן אבל זה שהקלתי על עצמי בהתחלה עזר לי להחלים מהר ולהיות בכוחות בהמשך

ההתאוששות שלך חייבת להיות במקום הראשון.
בשבילך.
בשביל בעלך.
בשביל התינוק.
בשביל שאר הילדים.


הבית יחכה.

א. 

תקבלי את זה, לא נורא , אחרי שתתאוששי בעז"ה ותהיי עם יותר כוחות - הבית יראה יותר טוב בהמשך החיים, זה זמני

אל תציבי לעצמך רף שאי אפשר לעמוד בו - אם יותר חשוב לך לנוח -את הקובעת! והכל בסדר! זה הבית שלך ואת מחליטה מה הכי חשוב!

לא נורא שקצת מבולגן וכו'

ב.

למצוא פתרון מעשי - 

או לקבל עזרה (ביביסיטר/הורים/שכנים/מנקה בתשלום/בעלך)

 

או לחפש פתרונות מעשיים איך לחפף ולהשיג תוצאות בנוגע למה שהכי חשוב - 

להנמיך סטנדרטים - 

כביסה - רק להריץ , לא חובה לקפל, רק למיין לפי אנשים ,אולי בסלסלאות? שיהיה קל למצוא בבקר

אוכל - אפשר לקנות אוכל מוכן/טבעול/לאכול לפעמים סנדו'יצים או פריכיות אורז..או פיצה שמחממים בתנור, בורקסים שרק מחממים וכו'

נקיון - לא צריך יסודי, תמצאי שיטות לחפף ולא מושלם, אבל יהיה יותר נעים , נגיד רק להעביר סמרטוט במקום לשטוף יסודי עם לגרוף מים וכו' כי זה דורש המון כח כשאת אחרי לידה בפרט 

לגבי הכלים - אפשר להשרות במים ואולי אח"כ יותר קל לשפשף ..

 

סתם נתתי רעיונות אבל תהיי יצירתית ותחשבי על רעיונות שמתאימים לבית שלך, לך ולבעלך ולילדים1

בהצלחה יקרה , זה באמת תקופה עמוסה מעייפת מאוד, תזכרי שזה זמני! בהמשך יהיה לך יותר קל בעזרת ה', אחרי לידה יש המון חולשה, וגם הנקה/בקבוקים דורש הרבה כח, ועצם זה שהתינוק צמוד אליך וכל איזה שעתיים רוצה לאכול זה מעייף ומתיש ברמות גבוהות....

חיבוק ענק!

אם עד היום זה לא קורה, זה הזמן להתחיל לתפעל את הילדים. בכל גיל כמעט הם יכולים לעזור.
אז בשעות שאת ממילא איתם (לא על חשבון שעות שינה ומנוחה כשהם במסגרות).
בוודאי שלאסוף או לפחות לרכז את הצעצועים הם יכולים, להכניס ולהוציא כביסה מהמכונה, לתלות ולהוריד מהחבל, למיין מה של כל ילד, כלים שאמרו חדפ- אבל גם להתחיל ללמד שטיפת כלים לפי הגיל (כמובן מתחילים מהפשוט, פלסטיק, סכום וכו, ומתקדמים עם הגיל) ועוד.
אם רוצה רעיונות ספציפיים לפי גילאים ומשימות- מוזמנת להרחיב יותר ואשתדל לפרט יותר.
מזל טוב ובהצלחה!!

שייך לחפש מישהי שתבוא לעזור בתשלום?

כל פעם רק רק מה שאת יכולה.
לא לעמוד לשטוף רצפה כן?
אבל כביסות- לעשות בישיבה.
שטיפת כלים- כל פעם קצת כדי לא להכביד.

יש אפשרות לשלם לנערה שתבוא שעתיים ביום בערב? יכול להקל המון. 40-60 שקל ביום ששווים זהב

הביתה מיד)

המון עבודה עצמית לעצום עיניים
לנשוך שפתיים
ואני נעזרת פה בנערות שבחופש כבר ולא לוקחות כמו עוזרת בית
הם שומרות על הילדים, אחת קצת עזרה לי עם הכביסה
ומה שאפשר מניחים בצד ולא רואים 🙈

זו תקופה הזויה עד שמתאוששים
כמ טיפים שעלו לי:
1. לא לחשוב על שטיפה יסודית, אם הרצפה מטריפה אותך יש מגבוני רצפה כאלה שיש להם ריח מדהים.. נראה לי כדאי פשוט להעביר כל סוף יום. מאפס את הבית ומחזיר את השפיות.
2. כמו שכולם אמרו פה, לגמרי הזמן לחד"פ
3. אם אפשר לקנות אוכל בקייטריגנ, או דברים מוכנים מו שניצל תירס ודומיו..
4. בשבילך אפשר לקנות דברים מזינים שלא צריכים הרבה הכנה : ירקות קטנים שאפשר לשטוף ישר ולאכול כמו עגבניות שרי, מלפפונים ופלפלים קטנים, צנוניות וכו. יוגורט גם טוב עם גרנולה
סיר מרק שסורקים לתוכו הכל כמעט בלי לחתוך ואז אפשר לטחון אם רוצים.
5. כביסה: אפשר לכבס לתקופה רק מה שצריך למחר ולעשות כביסה קצרה
שאר הדברים העדינים יותר יכולים לחכות
אם פחות מתאים לך אולי באמת אפשר שמישהו אחר יכניס למכונה ואת תפעילי.. ונתנו כאן עוד המון טיפים לתחום הזה

והכי חשוב לנשום, ולהכיר טובה לעצמך על הדברים המדהימים שאת עושה!

נערה כל יום בשעות הקשות פלוס איפוס הבית- כלים, כביסה, מטאטא.
חוץ מזה חד''פ, קצת ג'אנק, קצת לקנות אוכל.
ועם כל הכבוד לעייפות המובנת של הבעל- אין מה להשוות. יולדת נחה 6 שבועות. אחרת זה נזק מצטבר לטווח הרחוק. חבל.
משכב לידה – אנחנו חייבות את זה לעצמנו ולמשפחה | הורות בחסד

נולד בן, בריא ושלם!!! שזה מה שהכי חשוב.
הלידה היתה מדהימה. כל מי שהיה שם התרגש נורא... אולי בהזדמנות אכתוב את הסיפור לידה שלי.

חיזקתן אותי ממש עם הבחירה לשים את הרצון שלי לנוח ולהיות עם הקטנצ'יק במקום הראשון.

הילדים פיצים, אז לא רלוונטי שיעזרו. אבל באמת חושבים על אפשרות של לקחת נערה בתשלום. או לבקש מהאחים שלנו שיבואו לפה לכמה ימים בתמורה למתנה מושקעת.
בנתיים בעלי ביקש שכל ערב אגיד לו 2 משימות בבית שהכי דחופות והוא אחראי לעשות אותן. ואז יתחלק יום אחד כביסה, יום אחר כלים... ואני אצטרך לעצום עיניים חזק בין לבין.
ואוכל יש פה שכנה מהממת שדאגה שמכינים לנו אוכל, ויש לי במקפיא הרבה דברים, ויש כבר עוד כמה חברות מדהימות ששלחו שישמחו לעזור עם ארוחות ושרק אגיד מתי. לא ציפיתי לכזאת כמות של עזרה... וכשאמרתי לחברה שלא ציפיתי היא אמרה שמקובל פה שאם אין ליולדת עזרה מהמשפחה מכל סיבה שהיא השכנות לוקחות את זה על עצמם (אנחנו חדשים פה)

היום נחתי. פשוט לא יצאתי מהמיטה עד מאוחר, ועשיתי דברים במיטה. וזה כל כך עולם אחר. גם נפשית וגם פיזית... אז גם אם אחליט שאני כן עושה חלק מהדברים בבית, אני אשתדל שזה יהיה דברים שאפשר לעשות בשכיבה או בישיבה על הספה, כמו לקפל כביסה או למיין את הצעצועים שנאספו לתוך ארגז גדול לקופסאות שלהם.

ולגבי מיון המשחקים אפשר לוותר על זה לחודש הקרוב בכיף...

יש סיכוי שזה בעצמו ידלל את כמות ההנקות.

בשלב הראשון לא הייתי מנסה לגמול מהנקה אלא רק להרגיל לחדר החדש.

משם הייתי בוחנת שוב את המצב ורואה איך מתאים לכם להמשיך להתנהל...

לא חשבתי אפילו על האופציה הזאת מרוב שהוא יונק מלא בלילה, זה נראה לי אומר שאני לא אשן כל התקופה הזאת בין המעבר לגמילה...

ואז את מניקה הנקה טובה ולא נשנושים תוך כדי שינה.

זה אמור לעזור לפתוח רווחים גם בלילה..

אז אני נכנסת איתה מניקה וחוזרת.
וזה ממש הוריד את התדירות, אבל הרבה פעמים בהנקה השניה אני פשוט מביאה אותה אלי

משולבת בהגבלה מסוימת בהנקה..
לא הפסקתי לגמרי להניק ועדין הרדמתי בהנקה, אבל אם היא קמה באמצע הלילה לא נתתי לה לינוק אלא התניתי את ההנקה בכך שיש אור בחוץ.

גם אני לא מתכננת לגמול לחלוטין מהנקה, רק בלילה. הוא יבין שיש פה משהו שונה ועכשיו לא יונקים?

ברגע שעשיתי את השינוי במיקום. יכול להיות שאם המטרה היא בעיקר להפחית הנקות אפשר להשיג אותה גם בלי המעבר חדר.
ולשאלתך האם הם מבינים- אני זוכרת שהופתעתי כמה מהר היא הפנימה את השינוי. ברור שהיא לומדת את זה דרך החוויה ולא רק מהאמירה כמע אדם מבוגר אבל מהר מאד אחרי שכמה לילות היא בכתה ובקשה היא הפסיקה לקום בשעות שהיתה רגילה..

עד נפסקות לחלוטין.

גם אני הנקתי בשכיבה והיינו פשוט נרדמות תוך כדי ביחד וכשהעברתי אותה חדר זה היה מתיש ממש לקום אבל תוך כמה זמן היא התחילה לפתוח רווחים פתאום..

אני אנסה, לא הלילה אבל בעזרת ה' נסדר שם את החדר ואולי אני אעביר השבוע כבר!

גם אצלנו זה עבד.
העברנו חדר ובאמת הוא פתח פערי זמן גדולים יוצר בין ההנקות

ועכשיו, איך עושים את זה? פשוט לילה אחד משכיבים במיטה אחרת, בחדר אחר וזהו? אם בכלל הוא ירדם שם... וואי, צריך שנ"צ טוב לפני הלילה הזה 🙈

לספר לו שזאת תהיה המיטה החדשה שלו. לתת לו להיכנס ולשחק בפנים. להראות לו שמעבירים את השמיכה למיטה החדשה ושוב לספר בהתרגשות כמה הוא גדול ועובר למיטה החדשה.
להגיד בייביי למיטה הישנה ולהראות לו שמפרקים/ מעבירים לאחסון. לחזור למיטה החדשה ולהתרגש עליה. ואז להרדים בלילה.
אם את חוששת שיהיה לו מאוד קשה להירדם וזה לא מסובך לך, אז אולי שווה להעביר את המיטה הנוכחית לחדר השני לכמה לילות לפני שמעבירים למיטה החדשה. וגם מזה לעשות טקס מרגש שיש לו חדר חדש. ואחר כך להעביר למיטה החדשה.

ולא רוצה לבאס, אבל אצלי כשהעברתי חדר זה לא עזר בכלל לרווח את ההנקות בלילה, אז לדעתי ממש חשוב שיהיה לך מקום נוח להניק בחדר השני.

אז כן, פשוט העברתי.
אבל בגיל גדול לדעתי צריך לעשות איזשהי הכנה

להיות ביחד.

אנחנו העברנו חדר. ועדיין קמה כמה פעמים להנקות, ולאט לאט התמעט עד שנגמלה לגמרי
זה שינוים לא קטנים ולדעתי כדאי לפצל.

בהתאם כמובן למה שמתאים לך ולילד...

אחרי שכבר הורדתי הנקה בתחילת הלילה.

הוא היה קם עוד פעם-פעמיים לינוק.

קודם גמלתי אותו מהנקה בלילה.

הלך בקלות ב"ה.

אחרי שבועיים בערך העברנו חדר ומיטה.

ואז תוך יומיים הוא נגמל לגמרי מהנקה (בבוקר ולפני השינה).

ברגי שמעבירה חדא
אוטומטית מתעוררים פחו. בלילה
אצל ארבעתם