היי
אולי ייצא קצת ארוך, מחילה מראש..
אני ב"ה אמא טריה. בתי בת חודש וחצי, מתוקה אמיתית ובאמת ילדה טובה.
הייתי "מורעלת" הנקה עוד לפני הלידה- השתתפתי בקורסים בזום בנושא ודיברתי עם חברה טובה שנתנה לי הרבה אינפורמציה.
עם זאת, המצב מאוד מאתגר כרגע..
הבת נולדה עם שפה קשורה ועברה התרה. תקופת ההנקה הראשונית בביה"ח הייתה מאוד מאתגרת. כל יום פקדו את חדרי מס' יועצות הנקה מטעם ביה"ח וניסו לעזור לי להניק. הכאבים היו איומים והיא כל הזמן הייתה מתנתקת ונרדמת. רציתי לשאוב אבל אמרו לי שאין טעם -וזו הייתה טעות..
בתחילה, היו לי כמויות מטורפות של חלב, אבל בתור אמא טריה לא ידעתי איך לנהל נכון את ההנקה, ועם הזמן הכמויות ירדו. בערך שבוע לאחר הלידה הזמנתי מדריכת הנקה (רק בהמשך גיליתי שבכלל יש ניואנסים בין מדריכה ליועצת, למוסמכת.. וכדומה..) שניסתה לעזור. המצב השתפר, בתי גדלה, אבל עדיין ההנקה הייתה מאוד מאתגרת ולא מלאה. תמיד השלמתי עם תמ"ל אבל לא שאבתי (עוד מתקופת ביה"ח), ובדיעבד הבנתי שזו הייתה טעות.
מפה לשם.. השאלתי משקל מיד שרה וביצעתי שקילות במשך כשבועיים, לפני ואחרי האכלות. בהתחלה הייתי מגיעה לכמויות של כ-70cc בחלק מהארוחות, ובחלקן לא היה מספיק חלב והייתי צריכה לתת השלמה של תמ"ל.
הזמנתי שוב את מדריכת ההנקה והיא הציעה לעבור לכיוון של כמוסות חילבה וכדומה. אני לא חובבת כדורים וממש התנגדתי.. וגם חשבתי לעצמי שהיו לי כאלה כמויות מטורפות בהתחלה, שבטוח הגוף שלי יוכל לשחזר את ההצלחה.
פניתי להתייעצות עם יועצת הנקה שהמליצה לי להשתמש בצינורית בזמן ההנקה ולבצע האכלה משולבת (הנקה+ תמל מצינורית). התחלתי לעבוד על זה במשך שבוע (מאתגר ברמות), באמצע גם הייתה קפיצת גדילה, והכמויות גדלו לכ-100cc. בחג שבועות כבר הגעתי ל24 שעות ללא תמ"ל. חשבתי שכל הבלאגן מאחוריי ושאגיע סופסוף להנקה בלעדית.. הפסקתי לבצע שקילות וזרמתי עם התינוקת.
בפועל משהו שוב השתנה ושוב נקלעתי לקשיים.. כיום האכלות הבוקר, ולרוב גם הצהריים, הן בהנקה בלבד, אבל לקראת אחה"צ-ערב וגם בתחילת הלילה, אני חושבת שאין לי כמעט חלב. בימים האחרונים אני יותר ויותר צריכה לבצע השלמות של תמל.
בגדול, אני מותשת.... זו לא חופשת לידה בכלל, זה מרתון הנקה ואני לא רואה את הסוף. אני ממשיכה להתעקש על זה כי אני רוצה את הטוב ביותר עבורה, ואני חושבת שגם הרבה יותר נוח לצאת מהבית ולהניק, מאשר להיסחב עם תמל ומיחם..אבל קצת נמאס לי- לברר, לשאול, ליצור קשר עם יועצות, להתאכזב, לשמוע המלצות על כדורים ועל טיפות.. נמאס לי מהמלאות שאני מרגישה אחרי שהיא ישנה הרבה שעות ולא אוכלת.. כשהיא מקבלת תמל, היא יכולה ללכת לישון גם 4-5 שעות ברצף. עם ההנקה היא בקושי ישנה ונמאס לי כל הזמן לתהות אם היא אכלה מספיק או לא, אם יש מספיק חלב או לא..
יש עוד הרבה חלקים לסיפור, אם זה יעזור בהבנת התמונה..אבל בגדול אני מתחילה להתייאש.
אודה לכל עזרה, חיזוק ועידוד
תודה
אני לא מתכוונת, אבל עם הבחילות קשה לי בטירוף, אפילו חיבוק.. מלא ריחות משגעים אותי, אני לא מסוגלת לחבק אותו אם הוא לא מייד אחרי מקלחת. והוא נעלב 
פשוט בוכה פה במיטה. הוא הלך לישון, וכל ויכוחון קטנטן יוצא מפורפורציה כי לי קשה מגע והוא ממש זקוק לזה, וכנראה שאני גם הורמונלית בנוסף להכל... כמו הורמונים של מחזור, אני רגשי כזו וכבר נגמר לו הכח להכיל אותי ואת הקריזות...
ואני רוצה לחלק לאורחים מזכרת ממסיבת החלאקה.
