היתה לי לסקירה ראשונה, מהממת ממש
היא גם של הקופה, מקבלת במכון מכבי גלובל

עובדים עם הכללית. אולי גם עם מכבי. תבדקי

אני סובלת מבעיות חניכיים והרופאה אמרה לי שאין שאלה, ולעבור לחשמלית. ב"ה זה ממש השפיע והדלקות הצטמצמו משמעותית.
לי יש של אורל בי, לא יודעת אילו עוד חברות יש...

אורל בי. ברור

את התחושה שהמברשת עושה. אם מצחצחים כמו שצריך במברשת ידנית, אין יתרון לחשמלית.
הילד שלי אוהב את החשמלית וזה מעודד אותו לצחצח כל יום יסודי.
יש לו את המברשת של לייף, נראה לי שהיא טובה.

גם הצחצוח יותר טוב,אחרי שהתרגלתי לחשמלי לא יכולה מברשת ידנית

השיננתי גם המליצה מאוד ששומר יותר על השיניים ורואה את זה מוחשי - יש לי את הבעיה של כתמים שחורים על השן, לפני עידן החשמלית הייתי צריכה ללכת כל חודשיים לשיננית היום הפערים הרבה יותר גדולים בין תור לתור אצלה, וזה רק בגלל המברשת

יש לי של oral b, את הראשים אני מזמינה, פה בארץ זה נורא יקר

 

אני גם קניתי לילדים. והמחיר ממש יקר של הראשים.

12×Replacement Brush Heads For Oral-B Electric Toothbrush Fit Advance Power/Pro Health/Triumph/3D Excel/Vitality Precision Clean

מגיעה ערכה של 12 יחידות

גם אצלי המליצה לי רופאת חניכיים על מברשת חשמלית ואני רואה הבדל.
לי אישית היה קשה לצחצח שיניים כי זה עשה לי צמרמורות בזמן הצלצוח.
זה היה כזה סיוט שהרבה פעמים ויתרתי על זה והחשמלית מהממת .גם מצחצחת טוב וגם נעימה.
גם לי יש את אורל בי והזמנתי ראשים בעלי אקספרס
ו

החכמתי. תודה!
יש קישור מומלץ לראשים? איך יודעים שהראשים שמזמינים מחול מתאימים למברשת?

ואמרו שתואם

איזה מברשת יש לך?

לי יש ראשים שיודעת מניסיון שמתאים לאורל בי, רוצה?

אבל אני עם בעיות חניכים. דלקות ונסיגה.
לפי התגובות פה אולי כדאי לי לקנות?

יש ראשים סופר רכים?
כי ההמלצה של הרופא חניכיים שלי היתה להשתמש במברשת הכי רכה.
או שאם זה מברשת חשמלית אין לזה משמעות כי הציצוח נעשה ממילא בהתאמה?

אני צריכה לקנות גם את המברשת עצמה וגם ראשים? הסבר מישהי?

מגיעה עם ראש אחד או יותר. הראש מתבלה יותר מהר מהידית עצמה, ולכן מחליפים אותו.
אפשר לקנות עוד ראשים בנפרד ולהמשיך להשתמש בידית של המברשת הישנה.
אצל הבן שלי הידית והראש מתבלים בקצב דומה, אז אני קונה לו מברשת חדשה.

כרגע יש רק לילדים מברשת שיניים חשמלית
ולנו לא..

לגבי הדרגה הזמנית- לפי מה שאני מבינה יש מצב שתצטרכי להחזיר להם..

את זכאית לדרגה לפי הנתונים בכל חודש בנפרד, כך שאם שילמת יותר, תקבלי החזר (ואם אני לא טועה גם להיפך, אבל לא התנסיתי)

זמנית?

פתחת בקשה?
כי מקבלים הנחה רק על החודש שקדם לפתיחת הבקשה.

אבל הדרגה הזמנית זה בכל מקרה רק עד שמקבלים דרגה קבועה או מקסימום ארבעה חודשים (זה נפתח עכשיו)

את הדם. את יכולה להניח כרית חמה או לעשות קןמפרסים

אסור לעשות את שריר הטרפז...

אז מה עושים? ממש כואב לי...
אם אני אלך לשכנע שלמדה לעשות עיסוי מקצועי, היא תוכל לעזור לי? או שאסור לה להתעסק בשריר הזה אז בכל מקרה אין טעם לפנות אליה?
(גם מתלבטת אם בא לי שהיא תדע שאני בהריון עוד לפני שההורים שלי יודעים...)

תבררי עם אשת מקצוע, אולי היא תגיד לך באיזה אופן מותר לעסות את השריר הזה...
אולי גם רפלקסולוגיה יכולה לעזור לך עם הכאבים שם, אבל גם בזה צריך להיזהר. אז תבררי...

ואח"כ נזהרים רק באזור גב תחתון

אבל אם בעלך לא מעסה מקצועי,אלא רק משהו נעים אני אישית הייתי עושה באזור הצוואר וגב למעלה, פשוט לא עיסוי עמוק.

אפשר להעזר בכרית חמה או שמן מחומם אז העיסוי יעיל יותר גם בלי להיות חזק

אבל שמעתי על כמה מקרים שפס שני חזק בבדיקת ביוץ התגלה כחיובי להריון. אבל אין לדעת

את ההורמון שבדיקת ביוץ בודקת יש בגוף בלי קשר להריון

זה שלילי
בכל אופן זה גם לא שולל הריון

תיזהרי עם ההכללות שלך יא גזענית!
אז מה אם זה רוב מוחלט של המקרים

המקרים שבהם אזרחים יהודים תקפו צוות רפואי מאוד מאוד נדירים.
רק בימים האחרונים היתה תקיפה דומה בבית החולים בנהריה, כמובן לא ע"י יהודים.... אפילו לא שמענו על זה כי זה יומיומי שם....

טוב שברגע שזה הגיע להר הצופים זה עלה לכותרות. חייבים להגן על צוותי הרפואה,חבל מאוד שזה בצורה של שביתה שפוגעת בחולים במקום טיפול במוקד האמיתי

שאף אחד לא שם לב ולא עושה משהו עד שזה נוגע אליו.

מישהו הרביץ לרופא? כנראה מגיע לו.
הרופאים באל הארץ שובתים? אז כנראה קרה משהו שלא יעבור על סדר היום.

לצערי אנשים לא מזיזים את ה****ת עד שהבעיה חוצה את מפתן ביתם. אף אחד לא יבוא אליך או לחבר קואליציה וייתן לו מכה בראש כי אבא שלו מת. אבל אם לאותו חבר קואליציה יתבטל תור לרופא שהוא מחכה לו הרבה מאוד זמן או סתם ישמע מהסיפור הזה - כבר אי אפשר להתעלם.

השביתה הזו נועדה ליצר מודעות ולגייס את ההמונים לטובת הנושא הזה. האם זה מבאס? כנראה שכן.
אבל תשאלי את עצמך ככה: האם היית מוכנה להחליף תפקידים. להיות במקום שהרופא/אחות/כוח עזר נמצא?

אני כועסת שלא דאגו להם עד היום....

ולצערי גם השביתה הזו כנראה לא תשנה הרבה כי זה לא כואב למקבלי ההחלטות, זה כואב לחולים .
הלוואי ומשהו ישתנה!

אולי לכן הרופא לא התקשר בתור הטלפוני שקבעתי לאתמול? (גם לא שלחו לי הודעה כשהתקרב זמן התור, כמו בדרך כלל...)
ואני איתך בכעס ובדעות!!

ביטלו הכל ואין קבלת קהל לרופא

עליו זכות

מבינה את צוותי הרפואה אבל הענישה הקולקטיבית הזו מזעזעת, רק מראה כמה כח יש להם

כמו שזו הדרך היחידה להשיג דברים במדינה הזו.
אני עובדת בהר הצופים ומטרת השביתה היתה מעבר למחאה עצמה, לבוא בדרישה למדינה לממן עמדת שיטור קבןעה בבית חולים, כמו שיש בבתי חולים ציבוריים.

כמו שזה בקשה לגיטימית לחייל בקרב לקבל נשק - גם רופאים ואחיות שנמצאים בזירת מלחמה צריכים שיגנו עליהם.

אני אישית מאמינה שהמפסידים מכל הסיפור הזה הם בעיקר ההנהלה של בתי החולים, קופות וכו. הרבה כסף הולך לפח וזה כואב להם. מקווה שהכאב מהחור בכיס יזיז אותם לעשות דברים.

אבל מעבר לפרובוקציה יש פה אמירה חד משמעית:
כל אחד צריך להתעורר על עצמו. היום זה ערבי מחר זה יכול להיות כל אחד. התרבות הזאת של שימוש בידיים במקום במילים מושרש בציבור הישראלי.
ואם הציבור לא יכבד את הצוות הרפואי, אלה לא ישרתו את הציבור. חד וחלק.
למה שאני אתן שירות למישהו שמרביץ לי? למה?

לא הישראלי... התבלבלת...

או שהאמנת למר הורוביץ...

למילה של אחרים.
אני גם לא צריכה.
אישית חווה את האלימות הזאת יום יום במחלקה בה אני עובדת.
מתוך כל האנשים שדיברו אלי בצורה אלימה ובבודדים שאף ניסו להרים יד - אף אחד מהם לא היה ערבי.
ייתכן שבבתי חולים בו מרבית החולים הם ערבים אז יש יותר אלימות של ערבים. הרי זו סטטיסטיקה פשוטה.
אבל באופן כללי האלימות מקורה בחוצפה הישראלית.
אלימות לא חייבת להיות פיזית - היא גם מילולית.
(אני אתפוס אותך בחוץ ונראה איך זה יסתיים.. גם לא מקובל להגיד לנותן שירות).

אבל אין מה להשוות בין שאר אלימות מילולית או צעקות או אפילו קללות לבין אלימות פיזית.

וכן. רוב האלימות הפיזית היא מערבים.
וזה ממש לא בגלל שבמקומות מסויימים יש יותר ערבים מיהודים.
את תמימה מותק

אני פשוט חווה את האלימות הזאת יד ראשונה במציאות בשטח כבר שנים כאחות.

אז מה שאת יודעת דרך האינטרנט או הרשת אני כבר חוויתי על בשרי. כן, גם אלימות פיזית, מילולית ומינית.

פשוט מתסכל אוףף

ככה היה השנה...

זה קצת תלוי עירייה ולפעמים לגני 3 מתחילים אחרי אבל הבת שלך עולה לגן טרום, נכון? אז סביר להניח שיתחילו ב1.9

וזה ידפוק לי רציני את החיים אם גם בגן טרום יעשו את זה
תודה! עודדת אותי

אני התבאסתי שלקחו ממנו תשלום מלא לצהרון על 7 ימים

אפילו לא חשבתי שיכול להיות שיתחיל אחרי החגים
כאילו מה אני אמורה לעשות עד אז??
הלחצת אותי עכשיו ממש

תודה כולן ! שימחתן

והאמת שאפילו אין לנו גן לשנה הבאה
אמאלההה

סלט וטוסט?
טורטיה עם ביצה וגבינה (מטגנים בצל, פיטריות, זיתים (לא חובה הכל), שופכים ביצה מקושקשת ומכסים בטורטיה, אחרי כמה דק שהביצה לא נוזלית הופכים, שמים קצת גבינה מלוחה או/ו צהובה ומקפלים ל2, מטגנים עוד קצת מכל צד עד שמשחים)

אם זורם לך אפשר פשטידה קטנה אולי

אפשר לאלתר פשטידת בצל...
קוצצים בצל, פלפל, מלח, טיפה פרורי לחם או קמח, ביצה...

פיצה
מילקשייק
פשטידה
פנקייקים

תלוי מה יש לך בבית...
איזה חמודה את

חשבתי על סלט עם בולגרית

אולי כריך עם חביתה? קצת מביך לא?

להכין פסטה מוקרמת? 

יכולה להנחות אותה לכלים ושמן שתכין חביתה לעצמה אם היא רוצה

בייביסיטר וגוועתי חחחח

בייביביטר זה הכי הריון ולידה!
ואיזה משקיענית וכיפית את!

עם כל הפרגונים עושה לי חשק להרים פה הפקה חח 

מההפקה שתרימי

היו לי הריונות שבכלל לא הרגשתי בשלב הזה.
אצלי היה תלוי במיקום השיליה.

ולדעתו גם אין טעם לפני 30

כשהאחות שאלה אותי בשבוע 19 אם אני מרגישה ואמרתי שכן, היא אמרה שזה נחשב מוקדם, ולא כולן מרגישות בשלב כזה וגם אם כבר מרגישים זה עדיין לא חייב להיות רציף בשבוע הזה.
חח בדיוק חשבתי על זה שדווקא התקופה שבוודאות לא מרגישים, יותר קלה לי
כי אני כאילו סומכת כזה על ה' שהכל בסדר בפנים..
וברגע שמתחילות התנועות, אני נהיית קצת יותר עסוקה בזה- היה תנועות היום, כמה, איך הרגישו...🤭

אני מתחילה עכשיו 22, ועוד לא מרגישה. והכל בסדר ב'ה.

בעזרת ה' יגיע בקרוב... כבר מהרחם הפיצקי מאותת לנו לתת לו את הזמן שלו.. לא לדחוק. לנשום 

בעזרת השם.
כעקרון הטכנאיות ממש מנוסות והיא תדע להגיד לך הכל כנראה.. אבל בכל מקרה את צריכה את הרופא בשביל ההפניות לבדיקות הבאות.
בהצלחה 💕 ובכיף תשאלי כל דבר!

ולחכות יום-יומיים?

אצלי (בלאומית) נתנו לי סיכום מודפס של הביקור אצל הטכנאית וצילומים של האולטרסאונד.
יכול להיות שבקופה אחרת זה עובר דיגיטלית ואז אולי צריך לחכות, אבל מניחה שלא.
באיזה קופה את?

ובמה שבעלי הביא כתוב פריפל 3 🤷‍♀️ של טיפטיפות

לתינוקות
זה? עם הציור הסגול הזה?
סופהרב KIDS טיפות ברזל לילדים

חום זה שאלה לרופא.

חום זה תלוי אם הוא במגמת שיפור (שאז זה סביר) או במגמת החמרה או ללא שינוי, שאז כדאי לשאול רופא ואולי להחליף סוג של אנטיביוטיקה.

רפואה שלמה

אם כן ולא ירד היום עדיין או לפחות במגמת שיפור כנראה צריך להחליף אנטיביוטיקה

אבל התחלתי אנטיביוטיקה כי הרגשתי רע וכאב לי מאוד הגרון.. והרופא אמר שהמשטח יכול לצאת שלילי בטעות..

ולבת שלי זה פעם ראשונה שיש חום מתחילת האנטיביוטיקה, ושלילית באנטיגן

ממליצה כן יותר לנוח כמה שאפשר ולא לגמור את עצמך

אני פשוט מתעייפת בשניות משהו הזוי

גם דברים שאנחנו רגילות לעשות, יותר מעייפים את הגוף.
אז זה לא אומר שאי אפשר להמשיך בפעילות רגילה, אבל להקשיב למה שהגוף אומר.
ואם אחרי זה כל הגוף שלך כואב, ויש לך כאבי מחזור... אז זה אומר שזה היה קצת יותר מידי בשבילו.

לפחות זה היה הסימן שלי בהריונות.

יש נשים שאצלם מאמץ יכול להוביל לצירים
וחוסר שתייה גם כן.
אבל אני לא יודעת האם זה רלוונטי בשלב הזה.

אבל גם אם זה לא מסוכן לעובר, את צריכה לדאוג גם לעצמך

הריון זה מאמץ פיזי מאוד גדול לגוף, אז זה חשוב גם לשמור על הגוף שלך ולא להביא את עצמך לקצה היכולת, אפילו אם זה לא מסוכן לעובר

ואסור דיאטה בהריון, אבל פעילות גופנית מותר ומומלץ..
ואחרי הליכה שזה ספורט ממש קליל, אני גמורה עד כדי כך... אז עד סוף ההריון אני אהפוך לבטטה רשמית?

אל תרעבי את עצמך חלילה כי זה לגמרי לא הזמן לדיאטות(!)
את יכולה לפגוש תזונאית של הקופה והיא תעזור לך לבנות תפריט שמותאם להריון.
חוץ מזה את יכולה להמשיך לעשות הליכות או להתחיל שחיה (זכור לי שמותר בהריון אבל תודאי), פשוט קחי בחשבון שאת צריכה ךעשות פחות מהרגיל וגם להקדיש זמן למנוחה אחרי

אני בעודף משקל ולפני החתונה לא הייתי.. יש לי סיכוי לפחות לא לעלות? מבלי לסכן אותי או את העובר חלילה...

אני מקווה בשבילך שתעלי כי זה אומר שאת עוברת את ההריון בבריאות. נשים שיורדות או לא עולות בהריון זה נשים שמעבירות 9 חודשי סבל של הקאות.
אז מאחלת לך לעלות.

שנית, אם לפני החתונה שמרת ורק המקום החדש של חיי נישואין לא הגיע אצלך לאיזון אז באמת לא הייתי דואגת. את תתאוששי מהלידה ובעה אחכ תרדי מה שתרצי.
לרוב מה שצריך להתאמץ להוריד זה מה שאכלנו כי "אני ממילא בהריון".. הקילוגרמים של ההריון יורדים די מהר, והאוכל העודף הוא זה שנשאר.
זה כמובן לא תמיד נכון, אבל הרבה פעמים. ועדיין חשוב מאד מאד מאד לא למנוע מעצמך אוכל, לא לעשות דיאטה, לא לנסות לצמצם. הגוף שלך צריך הרבה אנרגיות עכשיו. כן כדאי להשתדל לאכול בריא כמה שאפשר, ולהתייעץ עם תזונאית (בטח תוכלי למצוא פה המלצות)

רוצה גם שתדעי מראש שיש נשים שמורידות את כל העליה של ההריון מיד אחרי הלידה, יש כאלה שרק בסוף ההנקה, ויש כאלה שצריכות להתאמץ הרבה זמן. אל תדאגי מזה, פשוט תדעי שזה קיים ובשביל הבריאות שלך עכשיו ובעתיד אל תחסכי מעצמך אוכל בשביל לרדת מהר יותר.

בהצלחה ובבריאות

לק"י

זכור לי שקראתי פה סיפורים כאלה.

גם אם זה קג בודדים.
ואישית אני יודעת שאמרו לי שעליה תקינה היא בין 10-15 במשקל שלי ועליתי מעל 20 קג, למרות שאכלתי סופר בריא.
ובאמת אחרי שסיימתי להניק כמעט חזרתי למה שהייתי לפני ההריון.
אז לא יודעת כמה הטבלאות מדויקות

10 ק"מ זה לא קליל

והכל שאלה גם מה את רגילה לפני כן.
אני מכירה שההנחייה היא שאפשר להמשיך באותה רמת פעילות שעשית לפני כן.
אבל אם את מרגישה שזה קשה והגוף כואב, זה אומר שזה יותר מידי.

לגבי העלייה במשקל, אני מבינה אותך. אבל הריון זה לא הזמן לחשוב על המשקל.
אני בהריון העלתי המון במשקל, זה באמת היה מבאס, אחרי הלידה נשארתי עם משקל עודף ובחודשים האחרונים התחלתי להקפיד על אכילה בריאה וספורט והורדתי גם אותו.

גם עלייה בהריון זה לא "גזירת גורל". אפשר להוריד אחר כך.
אפשר (ואפילו רצוי) לאכול בריא בהריון, אבל עלייה במשקל תהיה בכל אופן. וכדאי להשלים עם זה מעכשיו

וכתבת בעצמך שזה לא מאמץ רגיל אלא פי 2.
אז בהריון לא צריך ממש לנוח אבל צריך להיות קשובים לגוף ולא להתאמץ ברמה שכבר כל הגוף כואב

הכאב הגיע אחכ.. תוך כדי הייתי ממש בסדר גמור ב"ה

בגדול משהו כבד שאת מרגישה שכל הגוף מתאמץ מאוד לסחוב עדיף שלא...
בגדול נשים סוחבות בהריונות תקינים ילדים בני שנתיים ושלוש והכל לרב בסדר. אבל זה אינדיבידואלי

לק"י

אבל בגדול כן, בהריון מתעייפים יותר.

עובר ככל שהשבועות מתקדמים

זרת אומרת שאם את רגילה ללכת 5 ק"מ את יכולה להמשיך.. אבל לא להכפיל!

בכללי הייתי ממשיכה בגדול עם שגרת החיים אבל משתדלת להפחית מאמצים, ובטח טם יש כאבים זה הדרך של הגוף להגיד שזה היה ממש מוגזם בשבילו.. ולהקשיב לגוף זה כ"כ חשוב ולוקח זמן ללמוד את זה אבל חשוב להשתדל

לק"י

רק שבאמת צריך להיות קשובים לגוף.

עונת החתונות התחילה היום... ויש לי 3 חברות ו2 בני דודים שמתחתנים בקרוב... אחת מהן חברה ממש טובה..
מותר לרקוד? אסור? בד"כ אני מהמשתוללות, זה יהיה ממש מוזר אם לא ארקוד... מצד אחד - לא רוצה שידעו עדיין על ההריון, מצד שני - אני ממש לא רוצה להזיק לעובר ולעצמי...
מותר? כמה? איך?

אבל כן לעשות מדי פעם הפסקות יזומות לדבר עם חברה, ללכת לשתות מים וכאלה..

ולהקשיב לגוף..

לדעתי על עצמי היה לי קשה לרקוד ממש בשלב כזה..

מכירה את זה, אני גם מהמשתוללות.. מנסה להזכר אבל אם הייתי במהלך ההריון בחתונה😅

תקשיבי, העובר מוגן טוב טוב ברחם שלך. את לא תזיקי לו. את עלולה להזיק רק לעצמך.
תקשיבי לגוף שלך. תרקדי, תשמחי. אבל אל תגיעי למצב של דופק מהיר וקוצר נשימה. תרקדי ותעשי הפסקות.. הכל בסדר

ככה שמעתי ..

כשהיה חשש לפיגוע או אירוע בטחוני. אולי כדאי לשאול רב אם את יכולה ללכת למקווה עם פלאפון בכיס בגלל המצב? זה יכול להרגיע אותך?

שתקחי למקווה ותחזירי לבית ותשימי בצד כל השבת.

כשהיתה סבירות להתפתחות פתאומית של לידה.

הוא הלך לביה"כ עם פלאפון במצב רטט בכיס..

פלאפון ממש ירגיע אותי!!

אנסה לברר.

תודה!

הוא התיר לקחת פלאפון בכיס של בגד. הלם.

ואז זה אומר שאמא שלה יודעת שאני טובלת?

כי לא מתאים לי כ"כ

את יכולה לומר שאת הולכת לבית כנסת
מפגש חברות
כל דבר יכול להיות

אבל אולי שווה לי את האי נוחות וזה באמת רעיון.

צריכה לחשוב על זה

 

ועכשיו כשאני חושבת על זה, הילדים לא מכירים אותה בכלל.

תמיד אחותי באה לשמור אצלנו, להזמין אותה הפעם זה באמת לא אופציה.

שזמן טבילה הוא כבר אחרי שהילדים ישנים.

בקיצור זאת ממש אופציה!

עם הקטנים?
יש מישהו שיכול לשמור עליהם בסמן שאתם תצאו ביחד?

שהוא לא גדול בלי עגלה (הוא לא מסכים ואין על מה לדבר וגם אין לנו עגלה בשבילו) ויקח נצח ללכת.

וגם מרגיש לי שאם יראו אותנו אנשים צועדים ביחד בזמן התפילה זה בוודאות חזרה מהמקווה.

 

שריטה שלי. אבל מאוד קשה לי שידעו מזה.

יחזור לבית. יקבלו שבת, ויילכו לכיוונך בקצב של הילד.

מכירה?

הוא יורד מזה בין דקה ל2 דקות אחרי שעולה.
ילד אנרגטי😅

לבקש מחברה רווקה/נשואה בלי ילדים ללוות אותך. חיבוק ובהצלחה!

שמעתי שיעור השבוע והרב אמר שבמקרה שיש סכנה ללכת למקווה לבד אפשר ללכת עם מישהי, ואין בעיה שהיא תדע שאת טובלת, כי זה לצורך הטבילה (כמו הבלנית)

אני בנאדם ממש דיסקרטי, כל חשיפה קשה לי.

 

אבל אולי אם לא תהיה לי ברירה זה מה שאני אעשה...

באמת לא פשוט. בהצלחה רבה!

אבל תחשבי על זה שתכלס חס ושלום גם בזמן פיגועים, לאנשים לא עזר שהיה טלפון...

אבל זה נותן לי תחושת ביטחון וגם שלא נדע!! אבל אם רחוקים יחסית מהאירוע אפשר להזעיק כוחות ולהינצל.

 

וואי הראש שלי עובד שעות נוספות

בודקת על אפשרות לטבול לפני שבת ושלא תפגשו עד אחרי שקיעה
שווה פשוט להתייעץ עם רב גדול למציאת פיתרון...

למרות שראיתי את התגובה שלך עוד לפני שבת.
ניסינו אבל הרב לא התיר...

היתה לי חווית טבילה מדהימה!
(ואני ממש לא מתחברת למצווה).
פעם ראשונה שאני טובלת בשבת...

ובסוף הלכתי למקווה אחר שהוא יותר רחוק אבל במקום יותר מיושב והדרך היתה ממש נעימה.

תודה לכולן על כל העצות!! בזכותכן לא דחיתי את הטבילה ואני ממש ממש שמחה על זה!

באמת טבילות בערב שבת זה מדהים

ולא רק נותנים לייעץ ולדאוג יחד איתך!!

 

שמחה בשבילך ממש

לדעתי אל תעשי צעדים פזיזים.
אם עת צריכה זמן לעצמך זה מעולה וחשוב שיהיה לך, אבל אל תיעלמי לילדים שלך בלי התראה מוקדמת. וזה גם יכול לעשות הרגשה לא נעימה להורים.
בסופו של דבר, את לא רוצה זהם יתפסו את הצד שלך ויהיו נגד בעלך.
הסחטואציה סבוכה כי אתם גרים אצלם מה שלדעתי גם מעצים המון דברים.
זה קשה אבל לדעתי קחי הפסקה בצורה מסודרת.

נשמע שאת עוברת תקופה מטלטלת מאוד.
יש לך מעגלי תמיכה? אמא, אחות, חברה טובה שאת יכולה לפרוק לה ושהיא תהיה כתובת עבורך?
נשמע שאת זקוקה לזמו לאכול כמו שצריך, לישון טוב. כשהגוף מותש האתגרים נראים קשים הרבה יותר.
ואולי צריך גם עזרה מבחוץ לעצמך, לזוגיות.
מישהו שיעזור לתווך ביניכם ולגשר.

אמרת שאת אחרי לידה ושאתם גרים אצל ההורים.
לידה היא שינוי גדול וטלטלה למשפחה, וגם מגורים אצל ההורים גובים מחירים לפעמים...
מקווה שזו רק תקופה מאתגרת שתעבור.
בהצלחה גדולה!

לק"י

אבל לא מוכנה לנסות כלום כדי להרגיע אותם.
זה מוציא ממני אמא פחות נחמדה.

לי אמרו פעם שאפשר לשים משהו חמים על האוזן הכואבת, אפילו בקבוק תינוק עם מים חמימים.
אולי אפילו פסיכולוגית זה ירגיע אותה קצת.

בהצלחה עם כל מה שצריך להספיק, ורק בריאות!

רק שבשביל זה אני גם צריכה שבעלי יחזור, כדי להכין את זה (אלא אם כן אוציא את אחד הגדולים מהמיטות ואבקש ממנו...)
תודה על ההזדהות!

ובאסה על התוכניות...
חזר בעלך?
אפשר שמן זית עם שום
אם את מפחדת לשים באוזן, את יכולה למרוח מאחורי התנוך תוך כדי עיסוי

ואז שוב התעוררה,
והוא נתן לה אקמול והיא נרדמה,
ואז שוב התעוררה, כמה פעמים,
ובסוף לקחתי אותה אלינו לחדר -
ומסתבר שזו התרופה הכי טובה...
בלי עין הרע היא ישנה עד עכשיו.
(ויש סיכוי גדול שהיא תקום כאילו כלום - כבר קרה ככה בעבר...)

לא הכרתי את הרעיון של למרוח ולעסות שמן זית מאחורי האוזן. לא ניסיתי בתוך האוזן כי ידעתי שהיא תתנגד... אזכור את זה לפעם הבאה בע"ה. תודה!

לשים מלח (עדיף גס אבל גם דק עובד)
בתוך גרב
ולחמם אותה דקה במיקרוגל
כן זה נשמע מוזר 😁
לבדוק שלא חם מדי ולשים מאחורי האוזן צמוד אליה
מרגיע פלאים

אז כנראה שבאמת יש בזה משהו
בע"ה אזכור את זה לפעם הבאה (שלצערי נראה שתהיה, כי היא מגלה נטייה לדלקות חוזרות כמו אחותה הגדולה... )
ב"ה עכשיו היא קמה ונראית בסדר גמור

מקווה שהיא קמה בסדר .

("אמא, מי שנשאר בבית צריך לעזור לסדר לשבת, נכון?")

בכאבי אזניים אקמול לא תמיד עוזר, אז לא נורא שלא רצתה.

לפחות יהיה לך תירוץ נוסף לקידוש

אבל בעז"ה שיעבור הרבה לפני הקידוש

כי אם לא התיאור לעיל יהיה תואם גם למה שיהיה איתי בקידוש (חוץ מהפלאפון ) - וזה לא יהיה נחמד...
תודה!

ואיזה קשה זה ה'!!!

תעדכני אח"כ איך היה...
מזל טוב ושבת שלום

גם @בוקר אור.
שבת שלום!

תעדכני איך היה בקידוש

לא מצליחה למצוא את השרשור הקודם שפתחתי בנושא, אז מקווה שכל מי שכתבה שם תראה גם כאן:
ב"ה היה ממש נחמד ומוצלח! הגיעו מספיק אנשים, היה מספיק מקום ומספיק אוכל והקטנטונת הייתה רגועה להפליא! אפילו אמרו לי שאיזה יופי שהיא רגועה כמו כל הילדים שלנו היא אפילו חייכה לכמה נבחרות (זה היופי בקידוש בגיל כזה לתינוקת - גיל שכבר מחייכים בחופשיות, אבל עוד לא מתביישים...)
אני מתחילה לקוות שהיא עולה על הגל של להרגיש טוב... אמן...
והילדונת ב"ה הרגישה טוב, והייתה מאושרת (וגם נבוכה) שהגננת שלה הגיעה לקידוש

גם אני התפללתי על זה, אבל בטח התפילות של צדיקה כמוך היטו לגמרי את הכף

עוד צדיקה כזו ואבדנו 🤣
חמודה את ❣️

איזה כיף לשמוע שהיה טוב

איזה יופי! שיהיה בבריאות ובמזל!

גם ל @לפניו ברננה!, @השקט הזה, @פרח לשימוח🌷!

(אני רק מקווה שלא עשיתי לעצמנו עין הרע, כי בשעות האחרונות היא סובלת שוב...)

איזה יופי!

ולחשוב שאת הצרחות שהיא צורחת עכשיו היא הייתה "שומרת" לקידוש... ב"ה! (והלוואי שכבר תפסיק לסבול )

מצטרפת לתפילתך שייפסק הסבל הזה כבר

גם עלתה לגן וזה דחף להתחיל גמילה, וגם ילדה שלא אוהבת שינויים (היה לה קשה גם המעבר מבגדי קיץ לחורף ולהיפך, אז היה ברור שגם הפרידה מהטיטול לא תהיה קלה).
עשיתי הרבה הכנה עם סיפורים על ילדים שנגמלו (בכל מיני גרסאות, כדי לחשוף לכל האפשרויות), אולי גם שיחקנו קצת עם הבובה שלומדת ללכת לשירותים. ונראה לי שנתתי לה גם לנסות לשבת על הישבנון לפני האמבטיה.
ובאיזשהו שלב החלטנו שלא קונים יותר טיטולים, וכשהחבילה נגמרת, אז אין יותר, ולומדים להיות עם תחתונים.

לא היה לה קל. אחרי הפספוסים הרגילים של ההתחלה, כשהיא כבר למדה לזהות ולהצליח לעצור את עצמה, היה שלב שהיא התאפקה המון, והלכה לשירותים רק כשכבר ממש לא היתה ברירה. מתישהו זה יותר השתחרר, אבל לקח זמן.
וכשהיא התחילה גן (אחרי כמעט שלושה חודשים מתחילת הגמילה), במשך יותר מחודש היא היתה מתאפקת יום שלם כל יום, עד שבסוף היא הצליחה לשחרר וללכת גם בגן לשירותים, בעזרת מבצע שעשינו וסייעת מדהימה שהצטרפה ועזרה לתהליך...

אין לי דרך לדעת מה היה קורה אם לא היינו מתחילים ביוזמתנו והיינו ממשיכים לחכות.
אני חושבת שסה"כ זה כן היה הדבר הנכון לעשות. וסה"כ הגמילה היתה בסדר, למרות שאנחנו התחלנו בלי לחכות שזה יבוא ממנה. (וזה שהתאפקה הרבה - קשור גם לאופי שלה, ולא רק לזה שאנחנו קבענו מתי להתחיל).

והאמת שגם עם הילדים האחרים אני קבעתי מתי מתחילים, כשהרגשתי שמתאים לי. עם כל אחד היה התהליך שלו, אבל סבבה עברנו את הגמילות די בסדר.

זכרתי שאת מספרת סיפורים..
אני לא מספיק עקבית בזה..