בשנות ה20 המאוחרות, אחרי לידה שניה, תינוק בן שנה וחצי.
עדיין יונק מעט ביום, ודי הרבה בלילה (יחסית לגילו)
מקבלת מחזור כבר חצי שנה, אך לא מצליחה לזהות ביוץ בסטיק...
קרה למישהי?
יכול להיות קשור לזה שעדיין מניקה?
תודה רבה!

להתייעץ עם מוקד,
לא לסמוך על שיקול דעתינו במקרה כזה לדעתי
לא יודעת לענות איך לספר לה על ההריון שלך, אולי כן להמתין עם זה קצת, ולתת לרגשות לשקוע. זה לא בטוח יעזור שלא להציף את הרגשות הקשים, אבל לספר ממש סמוך להפלה שלה זה לא נכון בעיני. לא להסתיר כמובן לנצח, אבל כן לחכות עם זה.
לגבי איך לעזור- לבוא עם עוגה, או פינוק אחר מתאים לך ולה, חיבוק וחיוך. אם היא תרצה היא תשתף, אם לא- היא תקבל חיבוק והכלה מאחותה האוהבת גם בלי מילים. זה גם עוזר מאד.
(היא יודעת שאת גם יודעת, נכון?)
בהצלחה רבה יקרה. כל הכבוד לך על הרגישות
לא מחפשת עצות לעצירות וכדו', כי אין לי, ברוך ה'...
פשוט משחה שתעזור.
אם זכור לי נכון ניתן לקנות אותה רק בסופר פארם
)
כל הכבוד...פרצוף כרית


חלומות חלמתי
חלומות חלמתיבחיים לא חשבתי שאני צריכה לקנות לבעלי ללידה, אם כבר - הוא צריך לקנות לי...
אבל את צודקת - זה ממש יפה מצידך! נתת רעיון תודה
חלומות חלמתי
לאיש קשה להביע מילות הערכה ולתת לי הרגשה שאני כל עולמו וכו'... וזה ממש חסר לי
לאחרונה יותר מהרגיל
(מישהי פעם דברה על "שפות אהבה" - אם הבנתי נכון את המונח "שפות אהבה" - אז הוא קונה לי משהו טעים במקום מילים... אוקי זה קים ב"ה)
גם כשאני מנסה "לדלות ממנו" מילות הערכה- עדיין קשה לו... הוא לא בקטע...
א. אני רוצה שיבוא ממנו, מיוזמתו, קצת משפיל מצידי כשאני מבקשת ממנו..
ב. מכיוון הפוך/ במחשבה שניה - האם *באמת* אני רוצה שידבר אלי כמו "אישה" ויתחיל להחמיא לי במילים רגשיות? זה לא יהפוך אותו לפחות גברי? אולי הרצון שלי לא מציאותי בעליל?
מישהי פה הזדהתה פעם עם התחושה ההזויה הזו?
ומה דעתכן על כך?
ומקווה שלא תצחקו על השאלה המוזרה
פה אפשר להרגיש בנוח, זה אנונימי
זה ממש קשה לו. מידי פעם אני מבקשת אבל הוא לא כזה זורם. למדתי להנות מדברים אחרים שהוא נותן לי.
לא מפריע לך מאוד? לא חסר לך ?
לדעתי זה אופי של בן אדם לא קשור לגבר או לא..
זה באמת קשה שאני צריכה לבקש מבעלי להגיד לי ושאני צריכה שהוא יחמיא לי.
אני יודעת שהוא לא עושה את מכוונה רעה ואני יודעת שבפנים הוא מאוד מעריך ואוהב אותי פשוט קשה לו להוציא את זה החוצה.. זה לא שפה שהוא רגיל אליה.
אז אני אמרתי לו שזה צורך שלי כדי להרגיש אהובה וזה ממש חשוב לי שהוא ישתדל והוא כן השתפר אבל אני עדיין צריכה לבקש ממנו לפעמים.
זה קשה לבקש אבל אני מבינה שרק ככה הוא ילמד ויתרגל כדי שזה יבוא לו בלי שאני אבקש, ואני יודעת שבעלי מדהים למרות החיסרון הזה אז חשוב לדעת לקבל את זה ולא להתבייש לבקש- זה צורך שלך כמו כל צורך אחר, את מן הסתם לא מתביישת לבקש ממנו שיביא לך כוס מים כשאת צריכה אז גם פה תגידי לו מה את צריכה.
אני צריכה עכשיו ממך מחמאה זה ממש ישמח אותי.
מקווה שהועלתי..
הנה נתת הוכחה לדבריי לשאלה הפילוסופית שפעם הצגתי בשרשור אחר...
שרוב הכוח בזוגיות בידיים של האישה -
שהנה את מלמדת אותו לבנות קשר....
זה מה שאני גם חושבת (אני יודעת שיש כאלו שהציגו דעות שונות/סותרות, אך זו הדעה שלי) -
שלאישה יש את רוב הכוח בזוגיות
שמעתי את זה ודי מאמינה בזה...
ותודה רבה רבה על השיתוף!!! אהבתי וכיף לדעת שאני לא היחידה...
אצלנו זה לא שונה , לא בדיוק כמו אצלכם, הוא כן מביע אהבה במילים אבל במינימום, לא יודע לתאר בצורה כנה ממש....
שלאו דווקא שגבר שווה לא מרגיש -
אני מרגישה שאני לא מבינה את זה עם עצמי
כי יש בזה משהו מאוד יפה בעיניי בגברים שהם לא מביעים רגש, יותר קלילים,
יש בזה משהו מאוד יפה , בעיניי - שוב
אז כיף להתיעץ איתו מצד אחד כי הוא חותך בלי להתפלסף לכאן או לכאן (במקרה שאת מתיעצת איתו על משהו שקרה לך - איך לנהוג למעשה, למשל)
אבל מצד שני, מעצבן כי אין לו סבלנות לכל הבלה-בלה כל כך........ ולפעמים מתסכל שאין עם מי לדבר בבית חחחחחחחח או שנרדם באמצע או לא מרוכז.. חחחח מתסכל מאוד......
שכשאני שואלת אותו את השאלה הזו
(פעמים רבות יצא לי...)
הוא לא עונה תשובות מדויקות
תשובות יותר מתחמקות...
כמו - אמא טובה, אישה טובה.......... כאילו לא אמיתי כזה....
פעם אפילו העליב - שהוא איתי בגלל הילדים........
ואהבתי את הגישה שלך
באמת לאחרונה התחלתי להחמיא לו יותר וראיתי שהוא לומד מזה גם להחמיא מעצמו
אני רוצה להחזיר פריטים ותמיד הם שולחים לי תוית החזרה ואני מדפיסה ושולחת לדואר
הפעם הם שלחו לי מייל אבל משום מה אין תוית החזרה
מה אני אמורה לעשות?
ניסיתי שוב לעשות תתהליך מחדש כדי שילחו לי מחדש
אבל אי אפשר...
תודה לעונות
אנחנו בורים ועמי ארצות בתחום. מחפשת טיפים לקמפינג בכלל ועם הגיל הזה בפרט.
כרגע תוהה מה עושים אם רוצים לנוח בצהרים (גם כי חם, וגם כי הן בטח ירדמו אחרי טיול בבוקר).
והיא קישרה אותי עם מרכז רפואי שמתמחה בזה (לא זוכרת כבר מה זה היה) ואמרו לי שם שאין בעיה, אפילו לא בבית השחי.
לא לוקחת אחריות על זה כמובן..
אז לא רואה סיבה לנסוע...
תבררי לפני טוב טוב איפה מומחים בעניין הזה. ואיפה לא ימהרו לדחוף לניתוח. כמובן שעדיף זירוז
במצב הזה וגם רבנים אומרים כך. מניסיון אישי והרב שלנו תמיד אומר לזרז כשאמרו לי בבי"ח עובר מאוד גדול גם אם זה היה רק חשש לכך (בסוף כך היה)
הייתי יושבת לידה אפילו שעתיים כדי שהיא תרדם והרגשתי שזה גומר אותי ואותה מכל הכיוונים. היא פשוט משיגה את כל תשומת הלב שלי.
ואז יום אחד החלטתי שאין מצב. השכבתי אותה לישון ואמרתי לילה טוב והיא בחן שלה אומרת לי שבי לידי... אמרתי לה את כבר גדולה ויודעת להירדם לבד.
נכון, היא עוד קמה מהמיטה, מנסה להשיג תשומת לב אבל אני לא נותנת לה את זה. קרה גם שהיא פשוט חיכתה לי ליד המקלחת. ואז בלי להגיד יותר מידי פשוט החזרתי אותה למיטה, מוצץ ושמיכה ודי..
לדעתי תחליטי אצלך סופית שזהו!! ואם היא באה אלייך או שתקחי אותה למיטה שלה בלי להגיד שום דבר. או שתסגרו את הדלת שלכם ואפשר להניח מזרון ושהיא תבין שלא ישנים איתך בחדר.
זה קשה, בלילות הראשונים יהיה בכי אבל ככה היא תבין.
ושוב, זוהי דעתי...
מקריאה בגוגל יצאתי מבולבלת לגמרי
אני טיפה לחוצה
לאחרונה מרגישה כמו משהו קשה באיזור צוואר הרחם וכאילו זה ממש ממש נמוך.
יודעת שיש תקופות שזה משתנה אבל זה פשוט נשאר אותו דבר...
בנוסף הרגשתי בליטה רצינית בסוף צוואר הרחם, יש מצב שזה הרחם?
אמהלה נבהלתי מאוד ופעם ראשונה שהרגשתי את זה ככה ואני מאוד מודעת לגוף שלי.
אוף לחוצהה
אני ממש לא רוצה להיות שם
![]()