פורום הריון ולידה (עמוד 1456)

שני ספרים ממש מומלצים של הארוויל אנדריקס, ספרי תרגול וקריאה על זוגיות ועבודה זוגית בתחום ההורות.

או לימוד/קריאה?

אי זוגי- ספר ללימוד זוגי ממש יפה!

תרגילים בחיבור- כנ"ל גם טוב, אני יותר אהבתי את הראשון

לבנות בית בישראל- הרב בלייכר

שמחם בבניין שלם- הרב גיאמי

להבדיל

לדעת להכנע- ספר לנשים, מעולה

נשים ממאדים וגברים מנוגה

אם יש שאלות יותר ספציפיות תדייקי

 

למיטב ידיעתי לא מקבלים שכר על זמני שביתה,
ומי שמפר שביתה ועובד (בשביל השכר או מכל סיבה אחרת) מסתכן בהוצאה מהארגון שחבר בו (ארגון/הסתדרות המורים).
נכון ללפני כמה שנים

שלוקחים מעבר ללוח חופשות.
ותישיבי שלפעמים אין ברירה.. אירוע משפחתי וכו. מורידים מהמשכורת סכום גדול יותר ממה שמורה מקבלת לשעה.
אין מה לקנא במורות אל דאגה לא סתם יש חוסר מאוד גדול.

אצלי בבית ספר אמרו שאולי נצטרך להחזיר את השעות האלו

אבל אין מה לקנא בהן, מניסיון
אני הייתי שם וברחתי
גם אם היו מקבלות שכר על השעות האלה זאת עדיין עבודה שלא שווה את השכר וההערכה שמקבלים עליה ומצדיעה לכל מורה וגננת שעוד שורדת במקצוע הזה בצורה כזאת.

ש"מחייבים" לקחת חופש/להשלים את הזמנים האלה..
@אני10
@מאמינה ומתאמנת

@בתי 123 @פה לקצת
אין בי קנאה במורות/גננות (חוץ מאשר באסרו חג ובחודש אוגוסט ). היתה לי גם את האופציה ללמוד הוראה ובחרתי ללמוד משהו אחר .

ושלא יובן לא נכון, אני מאוד מעריכה את הגננות והסייעות בגן של הילד שלי. אני רואה את ההשקעה שלהן והיחס החם לילדים .

שלא היינו.

יורד לו השעות.
וגם מי שלא היה אמור לעבוד בשעות האלו...

לק"י

לא שאצלינו שובתים בדרך כלל (חנ"מ).

למה באופן עקרוני? כי הרבה פעמים המו"מ כולל בתוכו גם סעיף של תשלום עבור ימי השביתה.

הלוך וכבוס עד שזה אולי ירד ברבות הימים
נראה לי שתלוי איזה סוג זה. לי יש בבית סוג שיורד בכביסה.

אין לי מושג מה הסוג
חזר ככה מהמעון🤦🏻‍♀️

או סנו אוקסיגן ולשמש
בקיצור שמש
לא יודעת אם יעזור אבל עבד לנו בכתמים קשים מאוד

אין לי ניסיון עם טושטושים אבל תנסי, אולי יעזור גם פה.
להשרות את הכתם בחלב למשך כמה שעות/ לילה, לשטוף טוב במים- אמור להוריד הכל. ואז לכבס רגיל.
עם כתמים של ארטליין זה עובד כמו קסם!

מגניב
את כותבת מניסיון?

תודה!

תעדכני אם עזר עם הטושטושים

תודה רבה!!

תודה שעדכנת! ככה גם אני אדע לנסות במקרה ש...

שומרת לי

לכן אני מנסה לכבס קודם עם מסיר כתמים על 20 מעלות.
לא יודעת אם זה עוזר.

זה כשנגיע לשלב הכביסה

תודה!

לי יש כזה וזה ממש נוח. קניתי במיני אלנבי, חולצה וחצאית שמחובר אליה מכנס. גם צנוע וגם ממש נוח ואין מה לפחד שהחולצה תעלה במים או משהו כזה..

זה משהו שמיועד להיות בגד ים? לא ראיתי באתר שלהם

ובמים אני פשוט שמה בתוך החצאית וככה היא לא עולה לי.
לי זה ממש נוח. קניתי בבזאר שטראוס

לעומת בגד ים רגיל שלם. אבל הרבה יותר נח מחצאית וחולצה רגילים. אין לי ניסיון עם אמנדה קיי אבל בגד הים שאני משתמשת בו הוא סוג של חיקוי לבגדי הים שלה
(קניתי אותו ממש מזמן, לפני כמה שנים, כשהרעיון לבגד ים שכזה רק פרץ)

זוכרת מאיפה קנית?

בגד ים צנוע, חולצה וחצאית (שמתחת יש מכנסיים), ב70 שח!!!
אין לי אחוזים ולא משלמים לי
שולחת לטובת כולן

קנית במקרה? יודעת אם זה מוצלח?

שמתי לב שזה זויה ולא מקימי
הנה לינק

בגד ים קשירה במותן - 76-71951 - zoya - בית לאופנה צנועה

זה כולל חצאית עם טייץ למטה
חולצה
וכובע ים
יש צבעים למטה
ועולה 79.90

בגד ים לנשים-חולצה וחצאית שתפור אליה מכנס.

מחיר היה סביבות 80 ₪ .

מאד מרוצה.

אבל נוח מאוד חצאית וחולצה.

מתחת לחצאית זה מכנס כמובן

הגומי ממשטוב והחצאית לא בורחת.

כל חיי שנאתי בגד ים שלם כי אי אפשר ללכת לשירותים עם זה

ולגבי מה שכואב אולי זה ורידים

עוזר שלא יחמיר.

אם את אחרי לידה זה יכול גם קצת להרים את הצניחה , אם מצב של הרבה שנים בדרכ זה משמר את הקיים.

המיילדת הלחיצה אותי שיש לי צניחה מטורפת
ובבדיקה אחרי לידה הרופא אמר לי שלא דובים ולא יער הכל בסדר ואם אני רוצה לבזבז את הזמן שאלך לפיזיו..

בנושא הזה עדיף לבזבז זמן וללכת לבדיקה. מאשר לשאת בתוצאות כשזה מחמיר.

מומלץ לכל אישה אחרי לידה ללכת לפיזיו' לרצפת האגן.

פרופ' מומחה

ממליצה לבזבז את הזמן וללכת לפיזיוט' לרצפת האגן.

מקסימום תאמר שהכל בסדר.

פרופ הכי גדול זה פשוט לא תחום ההתמחות שלהם
וההמלצה הגורפת היא לכל אישה להבדק אחרי כל לידה!!
ובדיקה אצל רופא נשים לא מחליפה את זה

לי אגב הפיזיותרפיסטית הייתה בטוחה שיש צניחה רצינית והלכתי לרופא אורגניקולוג כדי שיתקין לי פרסרי שמחזיק את האזור שם והוא אמר שבכלל אין צניחה..

מה שעזר לי האמת ממש זה ללכת קבוע קבוע עם נעלי ספורט טובות!! כי לפני שהקפדתי על זה כל הזמן הרגשתי כל הזמן שהאזור של הנרתיק כמעט נופל לי, אחרי מאמצים ממש קטנטנים.. לעמוד חצי שעה וכו ..

מאז שאני עם נעלי ספורט נושעתי!
אני לא יודעת מה בדיוק המנגנון אבל אני בכלל לא מרגישה את האזור הזה טפוטפוטפו!!
רק הכאבים גב נשארו למרות שגם בהם שיפור רציני מאז הנעלי ספורט!

לפי מה שכתוב לך אם את מחזירה את כל הפריטים שברצונך להחזיר לשיין בפעם אחת, זה ללא עלות.
רק אם תזכרי בפריט נוסף שברצונך להחזיר מאותה קנייה אחרי שכבר שלחת, זה יעלה 30 שקלים

אם הכוונה שבגד אחד מההחזרה בחינם והשאר לא, או שבבת אחת בחינם ובחבילה נוספת בעלות.

 

החזרת לשיין פעם?

קצה נפשי בלבזבז כסף על החזרות

זה בדיוק כמו ש@השם בשימוש כבר אמרה.

בהצלחה!

זה לא נכון?

(זה נכון גם אם תזמיני נגיד בעוד חודש שוב מספר פריטים משיין ותרצי להחזיר-אם תחזירי את כולם יחד בפעם אחת זה שוב יהיה ללא עלות, וכן הלאה)
כן, החזרתי לשיין, הפעם האחרונה הייתה לפני יותר משנה אז לא יודעת אם התחדשו דברים, אבל בעקרון צריך לפנות לשרות לקוחות שלהם דרך האתר, לכתוב להם שאת מעוניינת להחזיר. הם ישלחו לך קישור ובו תסמני את הפריטים שאת מעוניינת בהחזרתם, תשלחי להם בחזרה ואז הם ישלחו לך ברקוד להדפסה, אותו תדביקי על מעטפת החבילה שלתוכה תכניסי את הפריטים שהחזרת ותגשי לדואר
( לא החזרתי מעולם דרך הדואר אלא דרך נקודת איסוף, כנראה שהם שינו לדואר - כך מבינה ממה שכתבת)
שם יסרקו את הברקוד וישלחו את חבילתך. מהר מאוד תקבלי אישור משיין שקיבלו את החבילה ותראי את הכסף בחשבון. בהצלחה רבה ❤️

בעברית, הם רואים את זה מתורגם ופונים אלי עם קישור לכל הפריטים מההזמנה האחרונה שלי ואני מסמנת את מה שרוצה להחזיר.

אני כבר מעל שבוע מסתבכת עם הלהחזיר.
נראלי אני אנסה למכור🙄

החזרה ממש בקלות כמו שאמרה לנו @השם בשימוש כבר

 

לחצתי על צור קשר

כתבתי "שלום"

ענה לי נציג בעברית תוך שתי דקות, ביקשתי להחזיר פריטים, הוציא לי פתק החזרה, הדבקתי על החבילה ובהקדם ארד לדואר לשלוח בחינם...

משערת שלא תהיה בעיה עם ההחזר כי זה חברה גדולה

השלשולים היו גם בזמן שלקחת את הפמינט? אם כן יכול להפחית יעילות של מניעה

אז מה.
הם אוהבים אותך ומעריכים אותך ושמחים להיות הילדים שלך.

ובנקודות מסויימות בחיים הם יבחרו אחרת ממך. וזה לא הופך אותך לאמא פחות טובה🤷‍♀️

וחוצמיזה אני חושבת שלגדול בכיף זה הכי חשוב!

אם לא על זה אז על משהו אחר
ככה זה בחיים.
וזה בסדר גמור.
מותר לילדים לחשוב או לעשות אחרת מההורים שלהם..... כמו שאת עשית אחרת במשהו מסויים, הם יכולים גם לעשות אחרת במשהו אחר

בהתחלה זה בהתרסה ובנחרצות, לפעמים אחכ כשהם גדלים הם מבינים פתאום את אמא שלהם, לפעמים לא, וזה גם בסדר גמור

גם אני אמרתי על דברים מסויימים שלא אעשה ככה וכשגדלתי וראיתי דברים אחרת רני בטוחה שאעשה כמו שאמא שלי עשתה....
ויש דברים שלמרות שעבר זמן אני יודעת שלא אעשה כמוה.
זה לא סותר את זה שיש לי אמא מדהימה והלוואיייי שאזכה להיות ולו רק חצי מדהימה ממה שהיא עבורי.
אופי שונה, יכוחות שונות, גם בפרקטיקה מותר להיות שונים, הכל טוב ממוש❤

אהבתי ממש את הפסקה האחרונה שלך. ענית לעצמך מצויין. בעצם סתם כתבת כדי שכולנו נלמד ממך נכון? 😍
סתם בצחוק. תמיד יהיו לילדים תלונות וביקורל ורצון למצוא את הדרך שלהם. אנחנו רק יכולות להשתדל לעשות הכי טוב שביכולתנו.

שאפשר לעשות כדי שלילדים שלך לא תהיה ביקורת עלייך (לא תמיד זה עובד)

שלא תבקרי את ההורים שלך (מלשון ביקורת)

ילדים שרואים את ההורים מדברים על הוריהם, הם ידברו עליכם גם כן

 

ותמיד תמיד יש דברים שאנחנו פחות אהבנו אצל ההורים, וגם הילדים שלנו פחות אוהבים אצלינו , וזה בסדר גמור, יש להם את הדעה שלהם ואת הדרך שלהם.

בהצלחה

ברוך ה שאת קשובה לעצמך ולמה שמתאים לך. אני ממש מזדהה עם זה.
מה הילדים יעשו? הם יבחרו. יכול להיות שיבחרו שונה משלך. אבל זה ממש לא מעיד על טראומה.

זה לא משנה מה יהיה, תמיד יהיה אפשר להעביר עלינו ביקורת.
בבית אחד יכולים להיות ילד שישתגע מהבלאגן וילד שישתגע מהלחץ לסדר כל הזמן, ותכלס יש רק אמא אחת אז רק ילד אחד יעבור את החוויה הזאת
אני רואה את זה הרבה בשיחות עם אחותי. היא המון פעמים מדברת על דברים שהציקו בבית של ההורים שלי בתור נערה והיום.. ואני מסתכלת עליה ולא מבינה. גם כי אני זורמת יותר באופי, פחות ביקורתית. גם כי לשתינו יש נקודות דמיון לאמא שלי באופי אבל היא פחות מקבלת את התכונות אופי האלה ואני קצת יותר.. וגם כי בכל זאת אני גדלתי בבית אחר ממה שהיא בגלל המיקום במשפחה..

האמונה שה' הביא לי את הילדים המסויימים האלו כי זה מסלול החיים שמתאים להם, מורידה הרבה מהלחץ הזה. זה בכלל לא בידייך, זה בידיו, והוא ידע מה הכי טוב בשבילם כשהוא נתן אותם לך. (אגב גם בכיוון ההפוך כשיש התמודדות וקושי עם אחד הילדים צריך לזכור את זה שה' שלח אותו ואת ההתמודדות הזאת , שלא תמיד נראה שהיה מחוייב המציאות שיהיה ככה, כי שנינו נגדל מזה.)

אני חושבת שללמד את הילדים עין טובה, ללמד אותם להיות פחות ביקורתיים ולשמוח בחלקם, ולהבין שהכל מושגח ומדוייק להם, אולי ימנע מהמצב שיגידו אני אהיה אחר - בביקורתיות. זה טוב שהם יהיו מודעים למה שטוב להם וינהגו לפיו, שוב נשמע לי שהחשש שלך בעיקר הוא הביקורת. (כמובן שזה עי דוגמה אישית בעיקר ושזה השיח ומה שמוביל אותך. אם הם מרגישים שאת ביקורתית כלפי אמא שלך הם יהיו ככה גם כלפייך)

וגם לך, @בארץ אהבתי

הבית שלנו היה תמיד מבולגן, וכשדיברנו על זה, אמא שלי הסבירה שזה כי היא לא רוצה שיהיה לחץ, כי היא גדלה בבית שהיה יותר מידי לחץ על סדר.

וכשגדלתי היה שלב שזה כן הפריע לי. כי לפעמים זה היה קצת מוגזם, ולא מספיק קיבלנו הרגלים טובים לסדר וניקיון.
ובפועל הבית שלנו באמת הפוך מזה - אנחנו כן מקפידים על סדר. אבל לא כי אני רציתי אחרת מהבית שלי, אלא כי לבעלי זה מאוד חשוב, ואני משתדלת לזרום איתו, אבל גם לאזן ולשמור שזה לא יהיה בלחץ.

אבל אני בכלל לא מרגישה שיש לי ביקורת על אמא שלי בנושא הזה.
אני יודעת שהיא עשתה מה שהיה לה נכון.
ואני גם יודעת שבדברים החשובים באמת - חינוך למידות טובות, חום, אהבה, ועוד, היא השקיעה המון וזה בהחלט ניכר. ואלו דברים שהרבה יותר קשה להשלים...
ואת הרגלי הסדר אפשר לרכוש ולהשלים אם זה חשוב לנו (עד רמה מסויימת. עדיין יש דברים שלי זה ממש מאמץ כשלבעלי זה בסיסי וטבעי לגמרי, או שאני בכלל לא רואה כשלבעלי זה מפריע. אבל גם זה בסדר, אנחנו משלימים אחד את השני...).

וכמו שכבר כתבו - הילדים שלנו יכולים לבחור לעשות שונה מאיתנו. זה לא אומר שאנחנו עשינו לא טוב. לכל בית יש את הדרך שלו, ואנחנו עושים הכי טוב שנכון לנו.

שזה מצוין להעביר ביקורת גם על ההורים. הורים זה לא משהו קדוש שאסור לערער עליו.

יש הבדל בין ילד שמעביר ביקורת על ההורים, לבן ילד שיש לו טראומה מההורים, ויש מספיק ילדים שיש להם טראומות מוצדקות, כי יש הורים שהם על הפנים.

לא צריך לחשוב איך לא לגרום לטראומה לילד, צריך פשוט להתנהל בצורה תקינה ומאוזנת לילדים, ואז לא יהיה להם טראומה.

ביקורת על ההורה כמעט תמיד תהיה לילד, מוצדקת או לא, לא רואה בזה בעיה, זה טוב שילד יודע לחשוב/ להגיד מה מפריע לו.

ולכן אני לא מעמידה פנים שאני מושלמת
אני מנסה הכי טוב לפי יכולותיי ואין לי ספק שהן ירצו דברים אחרים
אני מאמינה שכשאנחנו מרגישים שמה שההורים עשו היה מתוך מחשבה שלהם שזה הכי טוב בשבילנו, אז גם אם יש לנו השגות על הבחירות שלהם אנחנו לא מרגישים רע עפ זה רק מבינים שאנחנו אחרים ונרצה לבחור בחירות אחרות.
זה לא אומר שהם לא הין טובים
ואני לא חושבת שהילדות שלי תחשובנה שאני לא אמא טובה
אבל הן תרצינה לבחור חלק מהדברים אחרת ממני
כי הן תהיינה נשים אחרות עם אישיות משל עצמן ותנאי חיים משל עצמן והכל בסדר
זה לא מפחיד אותי
במקביל, עם הגיל מעריכים יותר ויותר מה שאמא שלנו עשתה בשבילנו. גם זה יגיע לך. וגם לילדים שלך

עם כל ילד שנולד וכל עניין קטן שעוברת עם הילדים או אפילו בעבודה או סתם בחיים, אני פשוט מעריצה את הורים שלי יותר ויותר.
כמה הם עברו וואו.
ואיך צלחו את הכל בכזאת אצילות...
איפה אני ואיפה הם.
הלוואי שיגיעו מעשיי למחצית ממעשי אבותי🙏

תודה רבה.
נתתם לי הרבה הרבה נק' למחשבה

פעם גם היו עולים בי ההרהורים האלו

וככל שעוברות השנים אני קולטת ש.........

כן , מציאות, תמיד הילדים מצאו על מה למצוא בך חסרון

 

אבל , עם השנים הם יותר יעריכו את מה שקיבלו (איל בעיקר אחרי החתונה, שהם יראו כמה קשה זה לתחזק בית ולגדל ילדים), ואולי - אולי גם לעולם הם לא ידעו באמת כמה היה לך קשה ולא יבינו אותך באמת ורק ימצאו על מה לשפוט אותך

 

אבל, זה לא צריך להטריד אותך

כי זה יכול לבוא בהקשר לכל קשר עם כל אחד - עם בעלך, אמא שלך, חברות - שיכולים לבוא אליך בציפיות לא הגיוניות

 

ואם בא לך מישהו כזה שמצפה ממך בלי סוף, את צריכה להיות חזקה ולומר לעצמך - 

זה מה שאני יכולה ולא יותר, אני בנאדם והכוחות שלי מוגבלים

 

וכל אמא נותנת מה שהיא יכולה

אחת נותנת יותר הקשבה ותשומת לב

אחת - יותר מחמאות

אחת - אוכל ועוגות

וכל אמא נותנת לפי הכחות שלה

גם אמהות הן בני אדם, וכל אחת והכישורים שלה - אחת יותר אוהבת להכין אוכל, אחת יש לה יותר סבלנות, אחת אין לה סבלנות אבל קונה הרבה מתנות

 

בקיצור את בן אדם בפני עצמו ותלכי לפי אמת מידה של הכוחות והרצונות שלך, לא לפי מה הילדים יחשבו עליך

 

זה יעבור לך עם השנים, אני מקווה, כשתראי שזה לא הגיוני ולא מציאותי לצפות מעצמך בלי סוף ולהאשים את עצמך, כי זה לא נכון גם 

וכל הכבוד לך שאת כזו אמא אכפתית ויש לך נקיפות מצפון, רק זה מראה על רמת הדאגה והאכפתיות שלך כלפי הילדים

 

ואם לסכם באופן אחר - אין איזו "מדליה של האמא הכי טובה" בסוף המסלול - לא! ..... זה בינך לבין קונך ולא בינך לבין ילדייך, כי גם אם תעשי את הטוב ביותר - יתכן שהם לא מספיק יעריכו, אז אל תצפי מהם להערכה, זה רק בונוס נחמד אבל לא המטרה.... 

(הרבה פעמים יש אפשרות לעשות את הסקר הביוכימי במכון של השקיפות, אבל אין צורך בעקרון. בקטפה צריך לברר. לא תמיד נעשה בכל הסניפים).
אבל,
עם עשית הבדיקות הללו לפני חודש, בעקרון לא צריך שוב כרגע. רק בהמשך.

אני לא יודעת אם זה רופא לחוץ, או שבגלל שאני צריכה להשלים סרולוגיה זיהומית וסוג דם אז הוא כבר דחף עוד בדיקות על הדרך 🤷
מחר יש לי תור לאחות לבדיקת שתן, משקל ולח"ד אני אברר מה הנוהל במרפאה פה

חחחח סתם אבל באמת זה כלום ואל תשכחי שאת מגדלת בגוף שלך תינוק

ויכולה להגיד לך עליי שהיו חודשים שעליתי יותר ואז פתאום חודש שלא עליתי בכלל. בקיצור, הלקח שלי להריון הבא זה לא להשקל..סתם הייתי בלחץ כל פעם לפני האחות וזה מיותר.
כל עוד את אוכלת יחסית סביר ולא משתוללת אז זה בסדר. הגוף שלנו לא למד את מה שכתוב בגוגל והוא עושה מה שמתאים לו.

את לא בהמה
תבואי בהבנה שיש סיכןי שתעלי גם 20 או 25 קילו וזה בסדר ותקים ונפוץ.
אם יש לך אפשרות תנסי לשמור על תזונה בריאה ומאוזנת
אם באלך אפשר גם הליכות מתונות.
לא לצפות מעצמך להיות כמו הנשים בהרין בסרטים שעד חודש שישי נכנסות לסקיני
ואז עד סוף ההריון יוצאת להן בטן קטנה ונחמדה .
אולי זה יקרה רוב הסיכןיים שלא...
אל תתאכזבי זה תקין ובסדר

מקווה בשביל אף אדם בעולם שהוא לא ירגיש שהוא צריך לחוש כמו בהמה בגלל המשקל שלו. זה מסרים הרסניים של התרבות שלנו.. את מהממת ומקסימה כמו שאת,ובהריון אפשרות לעלות עשרים קילו ויותר וזה בסדר גמור..

קשה לעכל את השינויים האלו בהתחלה, אבל בסופו של דבר אלו שינויים מבורכים... נשים שלא עולות במשקל בהיריון זה בגלל בעיות בריאות...

ו2 קילו זה לא נורא. לא בהמה ולא כלום. למה את מדברת על עצמך ככה?
הגוף שלך מייצר חיים ומגדל ילד. תשתדלי לשמור על תזונה בריאה ותדעי שזה אינדיבידואלי. למשל אני עולה 25 קילו בהריונות ואחותי רק 7-10.

ובסך הכל כל ההריון עליתי סביב ה11-12 קילו, אז הכל טוב הרגשתי שמנה להיות על הסקאלה הגבוהה יותר של העלייה במשקל בחודשים הראשונים, אבל זה שטויות.. זה לא אומר כלום לגבי כמה תעלי וזה גם ממש לא אומר שאת בהמה.. הגוף מתחיל להגדיל את נפח הדם ואוגר נוזלים

זה קילואים שמוסיפים רק חן ויופי ונשיות
לאישה שאשכרה מצמיחה בתוך הגוף שלה יצור אחר!!
אני מכירה את התחושות המעפנות האלו מההריונות, אבל כשאני רואה את היצורים שלי אני אומרת לעצמי מה זה בכלל שינויים קלים בגוף בשביל הדברים האלו??? הם פשוט שווים הכל

זה מראה של אישה בריאה שנשואה לגבר שחפץ בה ורוצה בה

זה מראה של אישה בריאה שהגוף שלה עובד כמו שצריך והיא קיבלה מתנה - זכות להוסיף חיים בעולם

 

בעיניי הז מראה הכי יפה שיש

ולהיות רזה - בעיניי יותר מבייש חח ופדיחות 

אזרת כוחות כדי לכתוב פה, וזה כבר דבר גדול. תמצאי עוד טיפת כוח - ותהפכי את מה שכתבת כאן לתפילה לקב"ה. זה עוזר ומקל, מניסיון. לא בטוח שזה יפתור את הבעיה, אבל זו ההתחלה.

אולי אחרי עוד כמה תפילות כאלה הלב שלך יתרחב קצת יותר, ויצליח לחשוב על אפשרויות לצאת מהפלונטר הזה.
אולי הנחיית הורים?
אולי טיפול אישי?
אולי מציאת עזרה בתשלום או בהתנדבות?

אבל כרגע את עוד לא במקום הזה, וזה הגיוני לגמרי. ומותר לך לקרוס, רק נסי לכוון את הנפילה לידיו של ה'... ♥️♥️♥️




(כותבת לך את מה שאני מנסה לומר לעצמי...)

ועוד פעם חיבוק. ועוד אחד..
יש רגעים שאתה מרגיש בתחתית הבור, בקושי אינסופי..
אבל יגיעו גם רגעים עם יותר אוויר...
ואת נשמעת אמא מדהימה, אמא לביאה שחושבת ודואגת לילדים שלה..
ותדעי לך שגם אני רק עם 2 לבנתיים, מרגישה ככה המון פעמים...

הייתי שם גם השבוע. ובכללי מאז הלידה של השלישי אני מאד קצרה עם השניים הגדולים.
התפוצצתי עליהם השבוע ברמה מוגזמת. בעיקר על השני שלי.
זה כיף לי? לא.
בא לי להיעלם? בהחלט. לפעמים אני רוצה הפסקה מהחיים.
אז אני מחכה בקוצר רוח לשבתות שבעלי יכול לעזור לי יותר.
מוותרת על ארוחות מבושלות ואוכחים קורנפלקס. ובכללי מורידה רגל מהגז.
ויודעת שזה בסוף עובר. הכל עובר.
והם יגדלו ואת תשמחי שהם צפופים כאלה בע"ה.

חיבוק גדול!

קודם כל- את גיבורה!!! את בנקודת זמן מאד מאד עמוסה בחיים ורק עכשיו קרסת?! רק על זה מגיע לך כמה צל"שים!!!
ועכשיו למצפון- תזרקי אותו מהבית כמה שיותר מהר!!!
התאור שלך לא נורא בכלל- את חושבת שהילדים סובלים מאמא עמוסה ומהבלאגן?זה הכל?
זה מדהים- זה אומר שיש להם אוכל לאכול בגד ללבוש
שמחה בבית אחוות אחים-
אז לגבי הבלאגן - ליצור חי- בעל חיים או אדם יותר כיף לחיות הבלאגן מאשר בבית מסודר.
אז למה המצפון שכנע אותך שהם סובלים? מטבע הוויתם הם צריכים להנות מזה. ובעז"ה כשיגדלו והבלאגן יפריע להם- את כבר תהיי במקום אחר- עם ילדים גדולים שתורמים את חלקם לבית ותוכלו יחד להנות מבית יותר מסודר.
ולגבי אמא עמוסה- זה דבר מעניין- שה' צמצם לנו את זמן הפוריות לתקופה שאנחנו הכי כמוסים בחיים,ולא משך את זה על פני 50 שנה- בנחת וברוגע,אז כנראה שיש כאן טוב אלוקי בעומס הזה.

חזקי ואמצי! 💗💗💗💗💗

כמה זמן את אחרי לידה יקירה?
חלק מהילדים במסגרות?
את מוצאת לפעמים זמן לעצמך?
הבלאגן יחכה עד שיהיה לך כח. והילדים בגילאים קטנים יותר חווים את מה שאנחנו מביעים כלפיהם מאשר את הבלאגן בבית.
אז עם כל הקושי, תשמחי שהם לא יבקרו אותך על זה. את חווה קושי גדול, עומס גדול, וזה מובן מאוד. ובטח ובטח שבימי שישי הכל צף כי יש את הרצון שהכל יהיה מתוקתק לכבוד שבת, אבל זו לא העבודה שלך כרגע.. את צריכה לנסות לראות נקודות של אור במצב שאת נמצאת בו לפי הכוחות שלך ולהקל על עצמך כמה שיותר. גם פיזית, וגם נפשית - להוריד משימות מעלייך, להוריד את רגשות האשם. ובמקביל לבדוק אולי אופציה של טיפול עבורך או עזרה בבית בתשלום כי נשמע שממש ממש קשה לך

ביקשתי מבעלי לא ללכת לתפילות,
עוד מעט אדליק נרות ואכנס לחדר
שיתפלל בבית.
הנפש שלי צריכה את זה ממש!

הרבה פעמים שכבר מרגישים שדייייי
שהחושך הכי גדול
מיד אחרי זה מגיע עלות השחר
ומתחילים דברים קטנים להתבהר

ותודה לכל המגיבות!! קראתי אתכן ביום שישי וחיזקתם אותי,
ו @מתואמת
הקטע על התפילה שכתבת ממש נתן לי אמונה♡

נורא צבט לי את הלב שככה את מרגישה.

חשבתי הרבה על המשפט שרשמת,

כאב לי מאד כי נראה לי שכשאת לא בטוחה במה שעשית - יש מקום לחולשה להכנס (עמלק גימטריה ספק). כשאדם שלם עם עצמו יש לו יותר כח לצלוח משברים ועומס.

רציתי לכתוב על זה שני דברים- 

א. יהודי מאמין לא מתחרט על העבר אלא מאמין שגם אם עשה משהו לא נכון - ה' הוא זה שהכניס לו את המחשבה ה"לא נכונה כביכול".

ומאמין שמה שקרה בעבר זה משמיים.

יקרה - הילדים באו לעולם - משמע הקב"ה בכבודו ובעצמו הוריד נשמות מכסא הכבוד - זו לא טעות ולא שגגה!!!!

והנשמות האלו בחרו ביודעין בך כאמא שלהם (הרב קרליבך כותב על זה הרבה) וזה טוב - כי טוב ה' לכל.

(לגבי העתיד יש לך יכולת בחירה- את יכולה לעשות חושבים).

ב. בכלל לגבי אמצעי מניעה - זה נעשה מאד נפוץ - (תראי רק לפי כמות השאלות על כך בפורום) - אבל זה לא חובה בכלל. את לא צריכה להרגיש אשמה שלא "עשית" רווחים מרווחים יותר.

רק כדי לאזן - במשפחה המורחבת שלי וגם יש לי הרבה חברות כמונו-  השימוש באמצעי מניעה פחות מקובל, ומעדיפים לתכנן משפחה לא מכוון של מניעה אלא יותר מהכוון של - כל ילד נוסף זה ברכה עצומה - ומתפללים לה' שנזכה לכמה שיותר ברכות כאלה. ונתכנן איך נעשה את זה בצורה טובה - אמא מפסיקה לצאת לעבוד ,  אוכל פשוט יותר , רף סדר נמוך...

בהצלחה ענקית!!!♥♥♥

 

זה לא יימשך כך לנצח

וברור שיש ימים קשים שהילדים מקשקשים על הקירות וממש קשה

ויש ימים שהם כל כך רגועים, את תראי לא תאמיני מה זה השקט הזה, תתגעגעי לזה שהם צריכים אותך....

יש תקופות בחיים תתעודדי שזה לא לנצח ........ ואת גיבורה וחזקה באמת לא פשוט 

ותקחי נשימה עמוקה.
היךדים שלך זכו באמא מדהימה שכשקשה לה הדבר הראשון שהיא חושבת עליו זה עליהם!!!!! זה מה שהילדים מקבלים בשדר, גם עם על פניו זה לא מושלם כמו שרצית או. ציפית.
שתדעי שלכולם יש משברים. וכמעט אצל כולם יש זמנים שהכל נאאה כאוס אחד גדול.
עוד נשימה.
ועוד אחת.

את לא לבד, ולא יחידה.
כולנו כאן איתך לכל אחת יש תקופה כזו.
אם את רוצה עצות פרקטיות אמשיך לכתוב.
אם לא
חיבוק ענק
ועוד אחד
וטפיחה על השכם
כי את מדהימה באמת ♥️

תבדקי עם חשמלאי אם מישהו מוסמך אם אפשר להוריד את החשמל מהארון חשמל, ותוציאי את הבגדים מהמכונה ותחזירי את החשמל..

אם אין יש בעיה עם הארקה מהר למצוא חשמלאי מוסמך שיטפל בזה.
זה מסוכן.

קרה לנו במכשיר מסויים,
אבל רק אם היינו יחפים / ביד השניה נוגעים במשהו מוליך חשמל / יד רטובה.
אם מקפידים על כל זה, לא אמור להיות זרם.

אבל גם כשיחפים לא אמורים להרגיש לא? או שאני טועה?

אבל החשמל לא יעבור אלינו לגוף, אם אין לו לאן לצאת מהגוף.

זה די נפוץ. תזמיני חשמלאי והוא מסדר את זה בקלות.


במכונת כביסה זה מורגש כי המים מוליכים חשמל...

התייעצתי עם 3 חשמלאים שונים. כולם אמרו שכנראה זו הארקה.. אם זה קרה לך כנראה זה היה קשור לזה
עשו פה שיפוץ בצנרת של המטבח ויכול להיות שפגעו בהארקה
ייתכן שזה משהו נקודתי
אוף אין לי כח לעבור את הסרט הזה של קדיחות בבית וחול של הקירות בכל פינה אפשרית וילדים רעבים ועייפים כי אי אפשר להכנס עד שמסיימים, ואין לי עזרה🥵

פרוסות עם טונה?

בבניינים ישנים הארקה קשורה לצנרת ואז כשמחליפים אותה לפלסטיק נוצרת הבעיה. היה לנו זרם במקלחת . חשמלאי פתר את זה די בקלות , לא היה צריך לקדוח בקירות. מקווה שגם אצלכם זה יסתכם בתיקון קל ומהיר.

שלא רק יפתור את הבעיה
אלא תוכלו לדעת בוודאות שהוא טיפל ביסודיות
שלא נדע היה כמה מקרים בשנים האחרונות שהסתיימו בטרגדיה
כי לקחו חשמלאים לא מוסמכים..

נקח רק מי שמומלץ על ידי שנינו. לא נסתפק במישהו מטעם המשכיר בלי שאנחנו מוודאים לפני

אצלנו היה צריך לסדר את זה שלא יהיה קשור לצנרת.

כשהידיים רטובות אז קורה זרם חשמלי,

אם המצב ממשיך כדאי לך להתייעץ עם חשמלאי 

בעלי סידר את זה בקלות בעצמו.
תורידי את החשמל בבית ותוציאי את הבגדים. אחכ תזמיני חשמלאי שיסדר את השקע. זה איזה חוט קטן שצריך לחבר.

כי ממש אין לי כח שיקדחו לי בקירות או לגלות שיש חלילה בעיה בהארקה..
מה גם שהחשמל קופץ הרבה פעמים, כך שזה לא נראה לי הסיפור..

ממה שאני מבינה-אם הארקה לא תקינה אז החשמל לא עובד טוב כי כל חשש להתחשמלות הפחת מקפיץ.

שהמכשיר תקול ויש חשש להתחשמלות
זו הסיבה שהפחת קופץ במצב של הארקה, למנוע התחשמלות
מנסיון..

היה מקרה מצער ביותר שנגמר בטרגדיה בעקבות רשלנות שקשורה לכך.
אל תקחי סיכונים מיותרים. זה לא צחוק.

התכוונתי שיש בי תקווה שזה לא זה

באסה ההתעסקות הזו

בגיל הזה זה לפי מה שקורה עם ההורים.
אם הם משדרים לחץ, הם ילחצו.
אם משדרים כיף ומשחק זה יהיה כיף ומשחק.
עיקר העבודה זה על ההורים.

או מאוכל או מכל עיסוק אחר שלו.
אין זמן להסביר לו שעכשיו צריך ללכת למקום אחר.

וכמובן שלא להסביר מראש אבל אם תהיה הסלמה ותהיה פה אזעקה אז מנסה לחשוב מראש מה אמורים לעשות ולהגיד

כשחושבת על זה שוב אין באמת פתרון לדבר הזה, הוא כנראה פשוט ייאלץ לפחד מזה 🤷‍♀️
הוא קטן מידי בשביל הכנה מראש שאולי תרכך את זה

אני מאוד מבינה את הקושי הזה.

בועות סבון מאוד עוזר ללחץ.

לא הסברנו יותר מידי.
רק שעכשיו הולכים לממ"מ.
והיו פעמים שזה תפס אותנו באוכל, וגם באמצע הלילה..
ברגע שאתם תשדרו לו פרקטיות שעכשיו עושים ×
בלי היסטריה
הוא יקבל את זה as is

לא נרשמו טראומות לילד... לאמא שלו זה כבר סיפור אחר

אם הבנתי נכון מההודעה. ככה שבאמת באמת אין מה להכין את הילד.
ככל שמתרחקים מהעוטף, זמן ההתגוננות גדל.
דקה ואפילו יש מקומות גם דקה וחצי ויותר, זה המון זמן בשביל לעצור משחק וללכת עם הילד בנחת למקום מוגן בבית.
בגיל שלו זה גם לא יעזור לאמן אותו. בטח כשזה לא משהו יומיומי או שהוא חווה בכלל. ובאמת כמו שכתבו לך אם אתם תקבלו את זה ברוגע, של- יש אזעקה אז בסדר נעצור רגע, נלך למקום המוגן ואז נמשיך כרגיל, אז גם הוא יקבל את זה בנחת והכל טוב (הילד שומע כמונו את האעזקה ומבין שיש פה משהו לא רגיל, ומוכן לקבל את הנחיות ההורים)

וכל זה כותבת לך כתושבת העוטף, בטווח ה4 ק"מ מעזה. 7 שניות לכניסה לממ"ד! שעברנו את שומר החומות עם ילדה בת שנתיים. שכמה שנסינו בין האזעקות לאמן אותה, כלום לא עזר. ברגע האמת בגלל לחץ הזמן אצלנו, מי שהיה הכי קרוב אליה- הורים או אחים, תופס אותה ורץ איתה. וב"ה לא נרשמה שום טראומה. והיום בגיל 3 היא יודעת שבצבע אדום הולכים לממ"ד. גם במעון מתאמנים על זה. גם בבית, הילדים משחקים ב'צבע אדום'. מה יהיה בפועל בשעת מעשה?- לא נדע עד שיהיה. ב"ה משומר החומות לא היו אזעקות ביישוב שלנו.
(ואין לנו ממ"ד מעוצב/מפנק. ממ"ד דחוס במיטות ביום יום, ובשומר החומות עוד יותר צפוף כי גם אנחנו ההורים ישנים בממ"ד)

גם הוא יהיה רגוע

הילדים שלי זוכרים לטובה את כל התקופות האלה

והם אפילו קצת מחכים שיקרה שוב ח"ו

הלינה של כל המשפחה בממ"ד, השהייה של כולנו בבית וכו'

 

מאידך שכנה סיפרה לי שהם בורחים כל פעם כשזה מתחיל

כי היא צורחת ובוכה וכולם רועדים ביחד בממ"ד

מציינים עובדה
"כשיש אזעקה אמא באה לקחת אותך ואנחנו עומדים ביחד ליד הקיר. אחרי כן אפשר לחזור לשחק"
כשנגמרת האזעקה - סוגרים אירוע : "היתה אזעקה, לכן עמדנו ליד הקיר, עכשיו אפשר לחזור לשחק. אם תהיה אזעקה שוב, נעמוד ליד הקיר שוב".
אלה עובדות החיים, אנחנו מבנים לו את המציאות.

השיטה הזו טובה תמיד,
ילדים מתחילים להבין כשחברים שלהם מספרים להם את המשמעות, או כשהם ממש גדלים ושואלים שאלות. גיל 5-6-7.
וגם אז, האופן שבו אנו מתווכים את המציאות, ברוגע ובבטחון, ושיש לנו דרך להתגונן (גם אם היא לא מושלמת. זה מה יש), מפחית התפתחות חרדה.

אני מגדלת ילדים בטווח 15-30 שניות, ילדים רגישים,
עוד לא נצפו חרדות, גם כשכבר יש הבנה ויש חרדה בסביבה על ידי חברים.
אני כן אגיד, שתוך כדי מבצעים ועניינים, יש המון עבודה פנימית שלי להרגיע את עצמי, להיות ממוקדת בהורות, להפחית עומסים, וכו' כדי לשמור על יציבות עבורם.

אני ישמח לקישורים לשמלות משיין, יש למישהי?

והכל סוגר עלייך.
הייתי מתחילה מבדיקות דם פשוטות. נסי לבדוק המוגלובין, פריטין ובי12, בלוטת התריס וויטמין די.
האם את נפגשת עם חברות? מתאווררת? יש איזשהי תעסוקה שבה מצאת זמן לעצמך?
כדאי לשלב איזשהי פעילות גופנית קלה. אפילו סתם הליכה עם העגלה יחד עם בעלך בערב. אפשר לשים את הילדים אצל בייביסיטר ופשוט לנשום אויר

אור. כמה שזה נשמע מצחיק זה תורם לבריאות הנפשית
להדליק אורות בבית, לצאת לאור השמש.. האם את מקפידה?
איך מתנהל סדר היום שלך?

ואם כל זה לא עוזר הייתי ממליצה לך להוועץ בגורם מקצועי. זו לא בושה לעזור לעצמך להיות אמא שמחה♥️
שולחת לך מלא מלא כח וחיבוק💜💜💜

בעלי בתקופה משוגעת ובקושי נמצא כבר חודש בערך. הוא עושה כמיטב יכולתו אבל אין לו ברירה.

אז הכל נופל עלי בערך. והגדולים שלי כל כך מאתגרים אותי. קשה לי כל כך.

בא לי לחזור להיות ילדה. שלא יהיו כל כך הרבה נפשות רכות שתלויות בי

ככה תוכלי להעזר עם הילדים ולהיות פנויה לבית ולהתעסקויות מסביב,
או הפוך להיות יותר פנויה לילדים עם פחות התעסקות עם הבית..

קשה שהבעל לא נמצא תקופה אבל היום יום חדש והתקופה תעבור💛 קחי נשימה גדולה לפני שעוד גל מגיע
שמרי על עצמך. שולחת לך 🏆🏆🏆 כי פשוט מגיע לך

זה מה שאני מנסה להגיד לעצמי

אתמול ממש חשבתי שאני אובדנית. בניתי על זה שיעבור בבוקר. קצת הוקל לי אבל לא לגמרי

מכירה בעצמי את הפרפקציוניזם ורגשות האשמה והדאגות. זה אף פעם לא פגע לי בתפקוד. הפעם אני מרגישפה שזה חונק אותי ואני פוחדת מההמשך.

אבל אז תוהה אולי זה באמת גל ומשהו יתאזן בהמשך

אבל אולי לא?

ואולי זה ידרוש טיפול כדי שיעבור. (נשמע כמו דיכאון אחרי לידה או חרדות אחרי לידה)
אני מציעה לך לנסות לקרוא ולשמוע תכנים מחזקים (שיעורי תורה, ספרים שמדברים על דיכאון וחרדות) - ואם זה עוזר, אז מצוין.
אם לא - אז ממש כדאי לפנות לטיפול, כי זה עלול להיטמע יותר מדי חזק בנפש, ואז כבר ממש קשה לצאת מזה...

נשמע שכדאי גורם מקצועי שיעזור לך להבין מה קורה איתך...
אם יש ספק אין ספק... אם יש לך תחושת אובדנות אין שאלה בעיני. הכי הרבה תגיעי למסקנה שזה לא עד כדי כך גרוע וזה באמת משהו חולף.
קצת חריפה אבל בעיני זה הפיתרון כרגע.
ותזכרי שלא משנה כמה את מרגישה אמא גרועה הילדים שלך צריכים אותך פה ושואבים כוח מהמטען שאת רק מעצם הנוכחות שלך ! גם אם את לא בטוב. 3>

ולפעמים נדרשת עזרה מקצועית.
תנסי קודם את הדברים הבסיסיים
אור שמש
פעילות גופנית
ב.דם
תעסוקה קבועה
עזרה בנקיון או בבייביסיטר

אם תעשי הכל ועדיין תרגישי את אותן התחושות כדאי וחשוב להעזר

רק אומרת שגם אני הייתי ככה אחרי 2 מהלידות שלי.
ברמה שרציתי פשוט לפתוח את החלון ולקפוץ.
חשבתי זהו, מאשפזים אותי.
אגב פעם ראשונה זה היה עם סרזט, פעם שניה בלי הורמונים ובכל זאת.
הייתה איזו נקודת שבירה.
בבקשה אל תרימי ידיים, לילדים עדיף אמא עצבנית מאשר בלי אמא בכלל רחמנא לצלן.
מה שלי עזר זה לחזור לעבודה.
לא חייב עבודה, אבל לצאת החוצה ולעשות עם עצמך משהו. גם אם קשה ועייפים.
תהיי חזקה, זה עובר בעז"ה והחיים משתפרים

הלידה של הילד השני הרבה פעמים מקשה יותר ממה שהיה עד עכשיו, כי פתאום צריך ללמוד להסתדר עם שנים קטנטנים. לי זה לקח המון זמן והיה קשה... אבל לא לאו לומדים איך להסתדר ואיך לנהל את הבית בצורה טובה.

כולי תקווה שזה יעבור בקרוב🙏

או אחות טיפת חלב.
הקו בין דכדכוך ועומס רגיל אחרי לידה למשהו שמתחיל להתנפח הוא קו די דק.
עדיף להתיעץ ולטפל אלף פעם מיותרות מאשר לפספס משהו שמתחיל לדגור והכי קל לטפל כשהוא עוד קטן.

אז כמה שקשה לעצור את המרוץ את חייבת לקום ולדאוג לעצמך- לאוכל, לשינה, לטיפת זמן לנשום ולייעוץ.
גם אם זה אומר להוריד סטנדרטים מאוד בבית ובדברים הלא קריטיים
ואם זה לקחת עזרה מבחוץ כמה שאפשר

בהצלחה!

את בסדר! לפני הכל!
את בסדר לגמרי, רגילה ,נורמלית!
את לא משןנה, מוזרה או נוראית.
הרבה נשים חוות את מה שאת עוברת, זה טבעי ומובן לגמרי.
קחי נשימה.
גם אני הייתי שם. לי היה הכי קשה עם 2 יךדים. יןתר ממה שאני עכשיו עם 4.
תאט לאט נתחיל מהסוף
אל תחשבי על עבודה יש לך עןד זמן. כשיגיע הזמן תשברי את הראש. נקודה.
נקסט
קחי כמה עזרה שאת יכולה וגם עם זה תדעי שכל מה שאת עושה מבורך! וזה בסדר אם לא הכל מושלם ואפילו רחוק ממושלם.

תקבעי לך זמן שהוא רק שלך ויישרף העולפ לעשות מה שאת אוהבת בלי אך אחד.
ים חברה, קניון ספר, סדרה.
רק את.
רק.

בסוגריים אומרת שלי היה ככה כשלקחתי גלולות סרזט עשה לי נורא בלבול הורמונאלי.

את חשובה ןיקרה ורצויה וצריכיפ אותך והאמת שאי אפשר להתקיים בלעדייך.

בקשר להגדרה, זה יכול להיות כלום ויכול להיות הכל.
ממליצה לך לעשו. שאלון של אחרי לידה, כזה שנותנים בטיפת חלב יש גם באינטרנט. לעצמך.
ולפי הניקוד לראות. אולי זה סתם בייבי בלוז ויעבור.
ואם זה משהו יותר רציני, בנחת תפני לרופאת משפחה.
חיבןק ענק ענק