פורום הריון ולידה (עמוד 1491)

מה נחשב לבינוני-קשה?

הרופא שלה הוא טיפוס אנטיפת כזה "יעבור שתלדי"

קשה? היא לא מצליחה ללכת. מתחילה לשקול ברצינות להשיג כסא גלגלים לבית.
כואב לזוז, כואב לישון, כואב הכל.
יצאה חודש לפני הזמן לחופשת לידה כי לא מסוגלת לזוז כבר

ויש כאלה שמקבלותצהמלצות לזרוז בתחילת תשיעי. אבל זה רק מי שממש במצב בלתי נסבל
הכתובת לכך הוא אורטופד אגב לא רופא נשים

לי הרופאה אמרה לקחת סידן בלי קשר בהריון. אבל אני לא גורם רפואי. ואני לא יכולה לקחת אחריות על אחרים.

עוד דבר, לשים טייץ. ושכל הבגדים באיזור לא "יחתכו" באגן.

מהתיאור שלך אני מבינה שאני לא יודעת ב"ה.

בשניהם הייתי מאוד מוגבלת וכאובה ובשמירה
אז לא היה ידוע לי שיש אוסטואפתיה אז לא ניסיתי
וממה שהבנתי זה עלול לחזור שוב בהריונות הבאים

אמן שלא תסבלי יותר מזה

בואו לפה! יותר יעיל!!

אני סבלתי מסימפיזיוליזיס קשה מאד, התניידתי בכיסא גלגלים
עזר לי מאד שיאצו ואוסטאופתיה. בזכות זה הצלחתי לעמוד על הרגליים בסוף ההריון
לגבי ההריונות הבאים אני לא יודעת, זה היה ההריון הראשון שלי
אם את צריכה לשאול עוד משהו אז בכיף

היה לי בהריון הרביעי. ואחריו היו עוד שניים בלי.
בהחלט יש איך לטפל-
או פיזיותרפיסטית מומחית בנושא
או אוסתיאופט טוב.
מכירה מישהי שנכנסה לאוסתיאופט על כסא גלגלים ויצאה בהליכה...
אחרי הלידה, ללכת לחוג יוגה או פילאטיס, ולהקפיד כל הזמן , בהריון ובהנקה על מולטי ויטמין כמו פרנטל וכד'.

מה הקשר למולטיויטמין? בכללי לחיזוק או שידוע לך שהסימפי קשור לחוסר מסויים?

כיף חיים של חוסר וודאות

פיזיותרפיסטית שלי אמרה שאן הולכים בהיריון לפיזיותרפיה רואים בוודאי שיפור בתפקוד.
גם דיקור, הידרותרפיה ואוסטאופתיה מומלצים ועוזרים מאד לחלק מהנשים

הנה קישור ביוטיוב בו הוא מסביר על התופעה והטיפול: 

 

 

זה טיפול יקר, אבל עוזר מיידית למי שמדובר באמת בסימפיו' (לפעמים זה לא סימפיו' אלא משהו אחר)

 

 

לפעמים מחמיר

אם משפיע על הלידה רק לטובה כי העסק כאילו מרווח יותר.

אוסטאופתיה, הציל אותי. זה טיפול של לחיצות ומשיכות זה מחזיר את האגן למקום מאוזן אחרי טיפול אחד כמעט הכל עבר, אחרי השני כאילו מעולם לא היה. אחרי הלידה היה לי עןד קצת כאבים ועבר...
שתנסה, כבר אומרת לא בטוח שלכולן זה עןזר..

אם היא בשלב מוקדם וייתכן שתצטרך שמירת הריון שתלך מעכשיו לאורטופד להתלונן! ושתוודא שהתלונות והאבחנה כתובים!
לי זה מה שדפק את השמירה.
בקשר ללידה, היתה לי ב"ה לידה מדהימה! אבל כן הרגשתי עד לאפידורל מאד מותשת כי כאילו לא היה לי הפסקות בין הצירים (התנוחה במוניטור גמרה עלי). אבל במצב כזה הם הציעו לי אפידורל בשלב מאד מוקדם (לא יודעת איך זה ברגיל... ולא רציתי מיד)
התמודדות: כרית הריון טובה ונוחה! נעליים טובות שתופסות את הרגל, חגורת גב תומכת עוזרת מעט, כדור פיזיו...

בהצלחה!!

שיהיה גם וגם...

את מכירה את הסיפור על האחד שאחר להגיע ליריד בגלל השלג?

אז הרב אמר לו שהוא חייב לשלם לאדם ששכר אותו

אז הוא אמר לו מאיפה החלטת

הרב אמר על פי ההלכה

אז הוא אמר שהתורה נתנה בקיץ והיא לא רלוונטית לחורף...

 

בקיצור לא יודעת מה היה קורה אם גברים היו בהריון

ברצינות..
הטרטרנו בכל מיני בדיקות.. שלחו אותו לבדוק תפקודי כבד.. אולטרסאונד כבד..
עד שזה פשוט עבר אחרי כמה ימים

גם הוא לא היה יכול ללדת

אבל אחים שלי היו חופשי יולדים 100 ילדים

אין גבר שלא מרגיש טוב זה כמו סוף העןלם זה מדהיםםםם

למרות שלפעמים לצאת ולעבוד עוזר לאסוף את עצמך ולא לשקוע בעייפות ובבחילות של ההתחלה

אני לגמרי לא תפקדתי, למזלי זה נפל על החגים ועל אוגוסט שהייתי בחופש. הרבה יותר קשה לי ההתחלה לעומת הסוף והאחרי לידה
לכן שיתנו לכל אחת להחליט.
אדבר עם בנט ואעדכן אתכן

להתחיל את החופשות לידה של תינוקות פגים מהתאריך.ל. המשוער ולא מחודשיים לפני זה!
התינוקת עוד לא גדלה, הטיפול בה מטורףףףף
וכבר מתקשרים מהעבודה ..
מה זה "חופשת לידה" בכלל???
ומי הגבר שהמציא את המושג🤦🤦🤦

של התינוק אז זה מאריך את החופשת לידה קצת..

של הלידה ואחכ עוד אשפוז...

גיסתי ילדה תאומים. אחד היה חודש וחצי והשני חודשיים וחצי בפגיעה. בחופשת לידה התחילה מהרגע שהשני השתחרר.

אשפוז ממושך רצוף של התינוק ( מעל 14 יום נראה לי ), חופשת הלידה מתארכת במשך האשפוז.
זה לא מחייב שאשפוז התינוק יהיה מגיל הלידה שלו. אפשר שזה יהיה מגיל לידה - למשל פג שמאושפז בפגייה, אבל לא חייב.
יודעת מנסיון- הבת שלי אושפזה לאשפוז ארוך ( מאד... ) בגיל שבועיים וחצי, וכך היה אצלנו.

טוב שיש אפשרות להאשים את הטפשת🤪
ספויילר- זה לא עובר גם אחרי הלידה

נהיה לי זכרון של פרוסת לחם

בשבוע 11 היה לי תור
ואני רגילה שכל בדיקת א.ס היתה פנימית.. אז הרוםא אמר לי לכי למיטה ותרימי רק חולצה.. ממש.. בביררוורר...
ואני ממש התעלמתי
והלכתי
והכנתי את עצמי לבדיקה פנימית
עם הסדין עליי
והוא אומר לי מה כבר התחילה הטפשת? את כבר שבוע 11 ואת רזה אני עושה לך בדיקה מהבטן
וזה היה מביךךךךךך...!!! כי הרגשתי סתומה בלחץ כי הוא ממש אמר לח במפורש להרים חולצה רק לבטן

בושותתת
מזל שהוא זרם!!!

בכללי היה לי מלא צחוקים איתו וגם כשבעלי היה בבדיקות היה צחוקים חחח אז המבוכה עברה לי מהר אבל שמעי זה רק מהטפשת בואי נגיד שלפני ההריון בחיים לא היה קורה לי משהו כזה

כיום אחרי הלידה יש לי זכרון של פרוסת לחם.
כבר חודש מנסה לקנות אלכוהול לחיטוי
אני בממוצע 3 פעמים בשבוע בסופרפארם
אלכוהןל לחיטוי אין בבית. למה? זכרון של פרןסת לחם

מעודד שאני לא לבד בסיפור הזה😝

הזכרון אחרי הלידה

כמה העבודה הנוכחית רחוקה לך מהבית החדש?
אם לא במרחק שמאפשר להישאר בה בטוח אז אולי לא לקחת על חשבונם חודשיים בתשלום. הייתי מתייעצת עם דיין שמבין בדיני ממונות אבל חודשיים נוספים בתשלום זה וואו. במיוחד שאת צריכה את זה

אני מאמינה שהחודשיים הללו הכרחיים לך. ושפרנסה מהשם. הוא נתן לך פרנסה בנקל בחודשיים הללו, הוא ייתן לך גם בהמשך. תהני מהמתנה שהשם נתן לך. אבל זו רק אני 🤷

מישהי מבפנים אמרה ״שיש סיכוי״? זה לא שווה כלום ולא מבטיח לך כלום.
תגידי לעבודה החדשה שאת מוכנה רק אם חותמים איתך חוזה קבוע. אם הם באמת צריכים אותך הם יסכימו ותהיה סיבה לנסיעות
אחרת את עלולה למצוא את עצמך גם הורגת את עצמך בנסיעות וגם אחרי כמה חודשים מחפשת עבודה חדשה.

אבל היא טוענת שכל מי שנכנס שם בזמן האחרון נשאר, כי זו חברה שגודלת כל הזמן.
אוף ממש התלבטות קשה

אבל היא טוענת שכל מי שנכנס בזמן האחרון נשאר, כי זו חברה שרק גודלת

ולעצם השאלה, לפי דעתי תישארי עכשיו בבית
אח"כ תמצאי עבןדה בע"ה
בלי קשק חזה שבקושי הייתה לך חופשת לידה, זה קשוח לעבוד עכשיו ועוד הנסיעות

שכאילו מתעוררים אבל הגוף עדיין ישן? או משהו אחר

שאת ערה אבל הגןף לא? שאת לא מצליחה להזיז את הגןף בכלל אבל את מרגישה שאת ערה בתוכו?

אם כן.. הייתה לי תקןפה ארןכה שזה קרה לי ובסןך זה חלף.
זאת תקןפה שחוויתי הרבה סיוטים בשינה ולכן זה קרה לי

בדקו לך אנדומטריוזיס?
ואיך הפסקת ההנקה תעזור להפסקת המחזור?
מאד ממליצה לך לעשות הפרדה בין נידה לבין מחזוריות טבעית. אמנם כשאשה דתיה שני הדברים תלויים אחד בשני אך הם עדיין נפרדים. ואפשר ללמוש דרך שיטות שונות להתחבר למחזוריות הטבעית כמו שיטת המודעות לפוריות או שיטת שרמן. בשרמן את יכולה ללמוד גם איך לקצר את ימי הדימום ולהפחית כאבים.
ולגבי נידה וטבילה יש כל מיני דרכים להפוך את המצווה הזו ליותר טובה לנפש שלך. אני יכולה לשתף שהתייעצתי עם הרבנית מלכה פיוטרקובסקי שהיא יועצת הלכה שעזרה לי בנושא הזה.

לא בדקו לי אנדומטריוזיס... אבל יצא לי לקרוא די הרבה על זה ולא נראה לי שזה זה. אולי שווה בדיקה?

כתבת דברים נכונים. צריכה עוד לחשוב על זה... כרגע עוד קצת שקועה באובדן על החלום שלי לא לקבל מחזור בהנקה...

את ימי המחזור כן הצלחתי לקצר קצת (וחבל שלא נתנו לי הדרכה טובה בנושא בהדרכת כלות...)

 

ולא הסברתי את עצמי טוב - התכוונתי שאחד הבונוסים בהנקה הוא שלא מקבלים מחזור. לפחות לחלק מהזמן... וזה גם נתן לי מוטיבציה להתאמץ כל כך בשביל ההנקה

גם אני קיבלתי מחזור בהנקה מלאה בלי מוצץ ובלי בקבוק ובלילה, ומה שמאד עזר לי חהתגבר על האבדן של החלום היו כמה נקודות:
להבין את היתרונות העצומים של הנקה
להבין מה זה אומר אשה מבייצת. ומלא פעמים יש כאן שרשורים על נשים מניקות שיש חהן אפס עגול של חשק מיני, ואשה שמקבלת מחזור בהנקה לא צריכה להתמודד עם זה
כשיש תינוק קטן ועייפות רבה, יש משהו בשבועיים שבועיים שבגלל שזה קצוב, יכול לעודד אנרגיה וחשק לקיים יחסים ולהיות באינטימיות בזמן שמותרים
אצחי ההנקה גם הרזתה אז בכלל בונוס נחמד
וכמובן שהכי לגיטימי להתבאס ותמיד אפשר לשקול לוותר על ההנקה ולהרוויח דברים אחרים במקום.
ולגבי אנדו יש נשים שאין להן בכלל תסמינים. יש כאלו עם תסמין אחד, את ציינת כמה.. ואני לא יודעת מה הסיבה שלא נכנסתם להריון בקלות אבל זה גם יכול להיות תסמין לאנדו

אוהבת לקרוא אותך

אותי ההנקה לא מרזה... אולי ההפך

אבל לגבי שאר השיקולים - זה בהחלט חלק גדול ממה שעוזר לי להחזיק בזה למרות הקושי.

ובאמת יש לי חשק מיני גבוה, לא הבנתי למה כולן מדברות על חוסר חשק בהנקה...

 

אה, וגם - למה כולן אומרות שאחרי לידה המחזור נהיה קל יותר? כל כך לא!

 

אהמממ. אבדוק לגבי האנדו... זה בוודאות לא קשור לקושי להיכנס להריון.

כשפניתי לרופאים בעבר לגבי הכאבים והתסמונת הקדם וסתית כולם נורא זלזלו ואמרו שיש שני פתרונות: גלולות, או להיכנס להריון.

גלולות אני לא רוצה, כתבתי למטה

ולהיכנס להיריון, נו. אצלי גם זה לא עזר 

 

אבל בכל מקרה גם אם את בוחרת לא לקחת גלולות נראה לי כן כדאי לקבל אבחנה מסודרת אם זה מה שיש לך, ואז יש עוד פתרונות, כמו רפואה משלימה, ושוב, גם שרמן יכול לעזור לך. גם אם זה לא אנדו.
בעיקרון מחזור לא אמור לכאוב מאד או להיות כבד מאד
ועצוב לשמוע שרופאים זלזלו, זה ממש כואב.
יש קבוצת בפייסבוק בשם המלצות ואזהרות על גניקולוגים/ות, ושם את יכולה לברר למי מומלץ ללכת אם את מעונינת
בהצלחה יקרה!

שיטת אביבה מתאימה להקלה במקרים של PMS
ועל הדרך מגבירה פוריות

חוץ מזה ממש מזדהה עם הבאסה. גם אני מהמקבלות מחזור סדיר בהנקה מלאה, אצל הבכור החל מגיל ארבעה חודשים... אבל בשניים שאחריו שיניתי כמה דברים בהנקה וחזרתי למחזוריות רק אחרי שבעה חודשים.
(את שלושתם הינקתי עד גיל שנתיים לפחות).

שגרם למחזור להגיע מאוחר יותר?

אצל הגדול ישנתי איתו במיטה עד גיל חודש וגמלתי מהנקות לילה בגיל חודשיים. הכנסתי למעון בגיל ארבעה חודשים (שאבתי בעבודה והינקתי בשאר היממה)
האחרים ישנו איתי במיטה עד גיל 3-4 חודשים, הינקתי בלילה עד גיל עשרה חודשים בערך והכנסתי למסגרת יותר מאוחר (השניה) או באותו גיל אבל מסגרת חלקית (השלישי)

באחזה גיל הכנסת את השניה?
סתם סקרנית.

אני כרגע ישנה יחד איתה, מניקה בלילה ומתכננת לחזור לעבודה בגיל 7 חודשים.
בינתיים עוד לא חזר המחזור ואני מקווה ממש שיחזור רק בסיום ההנקה.... תכלס סקרנית ממש לגלות מתי יחזור באמת. מקווה מאוד כמה שפחות להתאכזב.

אגב אצל אמא שלי חזר לה 9 חודשים מהלידה. זה משהו שיכול להיות גנטי או לא קשור?

אחינעם לב-שגיא הצילה אותי ועוד הרבה נשים, ויש לה תלמידות ויש החזרים מהביטוח.
לא אמור לכאוב לך ככה, ולרוב הרופאים אין מושג בדברים האלה.
קודם שתהיה אבחנה, אחר כך יהיה יותר קל לחפש מה יכול לעזור.

אני ממש מבינה אותך, היו לי דימומים ברמה שהייתי צריכה עירוי ברזל בסוף המחזור, פשוט סבל שרופאים גברים לא יכולים לתפוס. תהיי חזקה.

שמחה שמצאת.פתרון
תוכלי לשתף מה גרם לדימומים ההזויים האלו?

היה מיומה (שרירן, גידול שפיר ברחם למי שלא מכירה), שהיה ענק וישב במיקום ממש גרוע.

רופאים גברים הציעו לי פתרונות הזויים בעיני (להכניס את עצמי עם תרופות ל״בלות״ למשך כמה שנים) או פשוט לחיות עם זה. אבל מי שלא עבר דבר כזה לא יכול להבין, אם לא החלפתי כל שעה לפחות זה היה מלכלך אותי את הכסא וכו׳ ממש מביך בעבודה! אי אפשר לבקר בבתים של אחרים, זה גם לא סדיר במצבים האלה, יכול להגיע כל שבועיים, וגם עם גלולות. בקיצור, מייאש. בסוף עשיתי ניתוח.

אבל לא נשמע לי נורמלי מה שהפותחת מתארת, וגם לי בהתחלה אמרו שנים שאין לי כלום וזו רק ״בעיה אסתטית״, עד שהגעתי לרופאה טובה.

@תוהה לי!

 

גם אני הנקתי הנקה מלאה בלי מוצץ ובקבוק

קיבלתי כל חודש ולפעמים היה בלאגן של חודש שלם שהיינו אסורים

 

אבל כיום סובלת מעניינים אחרים של כמויות ושטפונות.

כבר כתבתי באחת מתגובותי למישהי שעברתי טיפול.

 

מנסיון, תבדקי אם אין לך שרירנים ברחם

רגשתן אותי מאד

אני יודעת שאני יכולה להפסיק להניק אבל אני גם אוהבת את זה כמובן. ורוצה לתת לה מה שאני יכולה.

 

גלולות אני לא רוצה. הורומונים משפיעים עליי ממש לרעה. אולי אם לא תהיה ברירה אחשוב על זה.

(וגם תמיד יש לי את התקווה הקלושה להיכנס להריון טבעי... קצת מסובך להעביר כאן את כל מכלול הרגשות כלפי זה...)

 

@באר מרים מה הכוונה מלמדת את הדברים האלה?

ומלמדת נשים על הקשר בין גוף ונפש ועבודת ה'.

למדתי אצלה בקורס לפני המון שנים (יותר מ 10) והיה מעולה! והבנתי שמאז היא עוד השתכללה.

פעם היה לי קישור לקבוצה שהיא פתחה לקראת הקורס אבל החלפתי מאז פלאפון וכבר אין לי אותו..

היו כאן כמה נשים שהיו בקבוצה שלה אבל אני כבר לא זוכרת מי..

ונדמה לי שגם @ורד הבר אבל היא מזמן לא היתה כאן לדעתי..

אכן הרבה פחות נמצאת כאן, וגם אם כן יותר קוראת ופחות מגיבה...
ממליצה בחום על התכנים של ליאון קנדיל! מדהים בעיניי

לצערי אין לי עצות או רעיונות, גם אני מקבלת מחזור רגיל בהנקה מלאה. כל כך מבינה את הקושי עם התקופות שאסורים, גם לי מאוד מאוד קשה עם זה ובעיני זו גבורה עצומה וכמעט בלתי אפשרית! ממש מעריצה אתכם! ובטוחה שזה מוסיף הרבה זכויות לעם ישראל.
מקווה שיהיו פה חכמים ממני שגם יועילו עם עצות. בנתיים הרבה כוחות בעז"ה.

נשמע ממש ממש מבאס. חיבוק גדול על זה!!
מחזור ואסורים זה באמת איכסה. לא מתרגלים לזה.

אני יודעת שהיא בונה קורס דיגיטלי בנושא אבל לא יודעת האם הוא כבר יצא..

המייל שלה: binathalevana@gmail.com
תוכלי לפנות אליה לברר..

נשמע ממש לא קל.. ולהיות אסורים זה באמת מבאס.
ראיתי שרשמת שאת לא בקטע של גלולות, מכל מיני סיבות.
אני רק אגיד, שגלולות של הנקה הן יחסית עדינות. רק פרוגסטרון, וכמעט בלי תופעות לוואי.. אני ממש ממש מרוצה מהן.
ובשילוב עם ההנקה, הן מונעות מחזור. אני מניקה גוזלית בת שנה וארבע, וטרם קיבלתי מחזור בזכות הגלולות ..
אם גם ככה את רוצה להניק עד גיל שנה, אולי שווה עד גיל שנה לקחת גלולות של הנקה..?

איזה גיבורה את על כל המסע הזה!!
וואו דבר ראשון באמת למחוא לך יפיים ולהעריץ אותך!!

ודבר שני, מכירה מקרוב משהו עם בעיה הורמונלית שהקפדה על אורח חיים בריא ממש ממש אבל ממש עזרה לו לאזן עת הגוף..
דבר ראשון תזונה! בלי מעובד, קמח לבן,סוכר, שמנים שהם לא זית
דבר שני, פעילות גופנית, אפילו רבע שעה הליכה כל יום
דבר שלישי וזה כאמא קצת בעייתי, מספיק שעות שינה..

ועוד משהו, מכירה ששיח אברהם מאוד עוזר לאיזון הורמונלי..

מהתיאורים שלך עולה שוב ושוב האיזון ההורמונלי בגוף לא בטוב.. תיאור המחזורים, תסמונת קדם וסתית, כאבים בהנקה במחזור...

בהצלחה ממש!!!
זה נשמע אטלי שינוי גדול אז הייתי ממליצה להתחיל אפילו בקטן ובאמת שראיתי שזה ממש משפיע וככ כ"כ שווה את זה!!!

הגיוני להפסיק הנקה במצב כזה.
מי אמר שחייבים לשלם כל מחיר?
אם את ממילא מקבלת מחזור וההנקה מקשה עלייך - ממש לא חובה להקריב על מזבח ההנקה!
תינוקות גדלים מעולה עם תמל!!
אני ממש מאמינה בהנקה אבל לא בכל מחיר!
וסתם שתדעי
הרבה נשים אחרי לידה ראשונה מקבלות סדיר עם הנקה ובהריונות אחכ ההנקה מונעת.

מאחלת לך ימים טהורים ורגועים!

אני לא מגיבה לכל אחת כדי לא להעמיס על השרשור...

נתתן לי כיוונים טובים ותובנות לחשוב עליהן

כרגע אין לי מספיק כח נפשי להתעסק בזה... קצת נמאס לי מרופאים...

שינוי באורח החיים אני בהחלט רוצה לעשות אבל לא מגיעה לזה, צריכה לנסות יותר.

 

מקווה כן להצליח להמשיך עם ההנקה... הלילה למשל היה מאתגר, בקושי ישנתי, אבל מצד שני היא כל כך אוהבת את זה (וגם אני... למרות כל הקושי) שאני לא רואה איך אני מפסיקה...

 

תודה! נירמלתן לי את התחושות וזה בפני עצמו דבר גדול.

דבר ראשון אני איתך שונאת שונאת נידה, נורא מבחינתי הכי נורא שבעולם.
ויש לי גם מחזור קשה- ואני מאמינה שזה משפיע
תבדקי אנדומטריוזיס יש כמה מומחים בארץ, אל תלכי לסתם רופא..
זה ממש משנה את החיים.
ולמה לא גלולות??
אתמול אמרתי לבעלי שאיזה יופי שכמעט שנתיים היה נידה רק אחרי לידה..
תקשיבי שזה איכות חיים לא צריכה להתמודד עם כל המצבי רוח , חוסך לי דימום כבד ועוד ככ הרבה דברים.

לק"י

חיבוק לך יקירה!

איזה מבאס!

יש מצב שאת יכולה לפנות אליו בצורה בוגרת, לומר שאת מתנצלת על מה שהיה וממש בא לך לסיים כבר עם המריבה הזו, ולחזור לתקשר?

נראה לך הוא יוכל לקבל את זה?

בגדול את צודקת, אבל נראה לי זה יהיה לו קשה מידי כרגע.

אני צריכה לשחרר כרגע ולא לדבר איתו, אבל קשה לי ממש

הייתי עוקפת אותו ומחפשת בייביסיטר בעצמי. הוא לא משאיר לך הרבה בררות.
אני מאמינה שהוא באמת מאוד מאוד פגוע אם הוא עד כדי כך לא מוכן לתקשר, אפילו שהביקורת שלו לא הייתה במקום. אני מניחה שגם את היית על הקצה. קורה. תנסי לשוחח איתו ולהתנצל כדי ליישר את ההדורים.
חיבוק ❤️

כן אני לא חושבת שאני טלית שכולה תכלת. ממש לא
זה באמת לא היה בסדר איך שהתפרצתי

הוא אמר שזה מהרגעים שהוא מצטער שהוא התחתן ושאני לא יודעת להכיל את התסכול שלו.
הוא אמר את זה כבר לפני הרבה זמן, בזמן של פיצוץ רציני שהיה לנו, אז מודה שלא לקחתי את זה ברצינות, ונראה לי זה רק פגע בו עוד יותר.

באופן אובייקטיבי, אני מאוד מאוד מכילה.
העצבים שלו על הסדר בבית מגיעים בצורה הזו לא מעט, אבל למדתי לקבל את זה ובדרך כלל אני ממש זורמת
הפעם זה היה לי יותר מידי

אני לא גאה באיך שהתפרצתי, ממש לא.
כרגע קשה לי מידי להתנצל, כי תמיד אני מתנצלת והוא באמת חושב שהדרך שבה הוא מעביר ביקורת היא לגיטימית, ואם מישהו כועס, זה לגיטימי שהוא יתעצבן והוא לא צריך לבקש סליחה על זה.

אני יודעת שאני צריכה פשוט לשחרר כרגע
אבל ממש קשה לי עם זה

ברור. הרי אנחנו בסהכ בני אדם.

וגם בעלי אחד כזה שלא סובל צעקות. בכלל..הוא אומר שזה משפיל אותו אז אני יכולה להבין מאיזה מקום בעלך אמר את מה שאמר.
לא פשוט. מקווה שתצליחי לתת לו את הזמן להתאושש מהחוויה. וגם לך. ושתשבו לדבר על הדברים.
ואומרת משו נוסף, יכול להיות שלא רלוונטי: אולי נראה לך שאת מכילה את הביקורת כשלמעשה את רק מדחיקה את התחושחת שעולות לך בעקבותיה ועכשיו זה התפוצץ לשניכם בפרצוף.

אני באמת לא בעד צעקות.
אני לרגע לא מנסה להצדיק את עצמי
אני באמת חושבת שפשוט שנינו הגענו לקצה (בצדק) ושנינו לא היינו במצב להכיל אחד את השני.

אבל לא מוכנה לקבל את זה שכל האחריות היא עלי, בדרך כלל אני ממש לוקחת אחריות. הפעם לא

לגבי מה שאמרת, פעם הייתי "מכילה". היום אני יודעת להגיד בלב שלם שלם שזה באמת לא מפריע לי. שאני יודעת להעביר דברים בצורה אמיתית ואני לא מתחשבנת, ולא עושה רישומים ושומרת טינה. הפעם לא הצלחתי

אולי לא הסברתי נכון. סליחה.
התכוונתי שמצד אחד את צריכה לשים לב לקווים האדומים של בעלך
ומצד שני, גם לשים לב לקווים האדומים שלך. ביקורת, נגיד. או עייפות.
או שניהם. אצלי לפחות.
בעלי למשל יודע שכל עוד זה תלוי בי ואני במצב שמאפשר את זה - הבית יהיה נקי.
אבל יש מצבים שבהם זה לא יקרה גם אם אני ממש רוצה. וזמן של עייפות קיצונית אחרי שבוע מעייף הוא לגמרי אחד מהם.
ובאופן כללי כשאני עייפה אני לא מתפקדת, לעומתו. לקח לו זמן להבין את זה, ברמת הכמה שנים.
ולגבי ביקורת - אני מאוד נגד ביקורת. בעיניי היא דבר הרסני. אני לא מכילה ביקורת, למשל. בשנים הראשונות לנישואין, חשבתי שאני מכילה כשזה למעשה גרם לי להרגיש אשמה. עד שהחלטתי שאין ביקורת. בכלל. אמרתי לבעלי מס פעמים באופן עקבי שאני לא מוכנה לקבל ביקורת. מבחינתי ביקורת הכוונה להאשמה. הבית לא מסודר מבחינתי זו האשמה. מפריע לך אז תסדר. ואם גם אתה לא במצב לסדר, ואתה יודע שכל עוד מבחינתי כשאני יכולה הבית מסודר, ועכשיו הוא לא - משמע אני לא יכולה, מבחינתי זו האשמה. ואין מקום להאשמות אצלנו בבית.
מפרחע לך שהבית לא מסודר? תגיד שמפריע לך. אל תתלה את זה בי. כרגע זה לא משו שבשליטתי או בתחום היכולת שלי.
זה לקח לנו הרבה זמן להחיל את הדבר הזה וזה עוד לא בשלב שאני רוצה. אבל זה מאוד עזר לנו לעשות הפרדה בין האשמה והשלכה של הרגשות שלנו לבין מסר שאנחנו רוצים להעביר כדי שמערעת היחסים או מערך הכוחות בבית ישתפר

הייתי מנסה לכתוב לו מכתב ולתת לו לפני שאני יוצאת לאנשהו כי נראה שלדבר זה בלתי אפשרי, ובכללי שכל תגובה שלו עכשיו מולך תהיה מתנגדת...

בהצלחה !!

יכול להיות שזה באמת רעיון טוב

מכתב קודם כל לעצמי כדי להוציא עצבים ולא להתעצבן עליו

ואחרי זה לכתוב גם לו

שימי לב אם תכתבי או תתנצלי בפניו על הצעקות שלך האם זה יבסס את המצב שבו את אמורה להכיל את התסכול שלו שמתבטא בעצבים בעוד הוא לא מוכן לקבל את הצעקות שלך (זו גם דרך להביע תסכול..)
חשוב שתתני מקום לרגש שצף בתוכך ומה הוביל לזה
אומנם כולנו צריכים לעבוד על מידותינו כל אחד בתחומו ואני לא באה להצדיק את הצעקות אלא שאני לא חושבת שנכון לראות רק צד אחד בסיפור.
אני כותבת את זה לא כדי שכל אחד יתבצר בכעסו אלא כדי שאם תכתבי לו חשוב שהמסר הזה יעבור כדי שיהיה ברור ששניכם כעסתם וזו לא את שעשית משהו רע והוא הפגוע היחידי פה, אם המסר הזה לא עובר אתם תתקבעו במשחק תפקידים שבו את אמורה להכיל אותו בעוד כנגד אין הכלה כלפייך בדרך שלך בהבעת תסכול.

כל מה שכתבתי זה עפ"י מה ששיתפת ככה שייתכן שאני לא רואה את כל התמונה באמת (מן הסתם..)

ברור שלצעוק זה לא טוב. ואת יודעת את זה מעולה. אבל דרך העברת הביקורת שלו גם לא לגיטימית (אם הבנתי נכון שהביקורת על הבלאגן כללה אמירה של- חבל שהתחתנתי או משהו בסגנון. יכול להיות שלא הבנתי נכון) וגם השתיקה פחות.
נשמע ששניכם צרכים לרדת מהעץ ולהתנצל. אולי אחרי שתרגעי תתנצלי ראשונה על הצעקות ותסבירי לו כמה נפגעת מהאמירה הזו, אחרי שבוע מטורף ועם ילד חולה. שלך קשה לקבל ביקורת כזו כמו שלו קשה לשמוע צעקות. וגם שהשתיקה מהעלבון מובנת אבל בעיניך היא מוגזמת ולמרות הפגיעה שניכם צרכים ללמוד לתקשר ולסיים מריבה. תבואי ממש במקום מבין ונכון לשינוי. אבל לא נכון בעיני להכיל ולהכיל בלי הדדיות מהצד השני.
בהצלחה רבה! וחיבוק ורפואה שלמה!

הביקורת לא הייתה קשורה לחבל שהתחתנתי איתך.
הייתה ביקורת על הבלאגן בבית, אני התעצבנתי בחזרה כי זה היה נראה לי ממש לא לעניין להתעצבן על בלאגן, שכבר כמה ימים אני כל היום עם ילד על הידיים, וכל ערב בכל אופן הבית היה מסודר והבלאגן הזה היה אומנם כאוטי, אבל הצטבר מהבוקר...
אחרי זה זה כבר התדרדר, כי שנינו עייפים ועצבניים ואז זה כבר הגיע גם לאמירה הזו.

ברור ששניכם צרכים להתנצל. אבל שניכם. לא רק את....

את צודקת

מכתב זה באמת רעיון יותר טוב...

נשמע לא פשוט בכלל.
בעיניי חשוב מאוד למצוא איזה בייביסיטר לערב, לצאת שניכם ולנסות לגשר על הפערים. זה יכול לקחת זמן, אבל זה חשוב. בהצלחה!

היה לי לא מזמן סיפור דומה מאוד מאוד
שצעקתי עליו (כמו שאףפעם לא צעקתי נראה לי) ליד הילדים.והוא נפגע ממש ושתק איזה יומיים בקטע מוגזם.... ואחכ עוד איזה שבוע עד שבכלל דיברנו על מה שהיה שם.
הוא הסביר לי אחכ שזה שצעקתי עליו ליד הילדים ממש פגע בו, אבל ממש. כשהסברתי לעצמי אחכ הבנתי שזה בעצם הוריד את הכבוד שלו מולם לפחות מאפס, וזה נקודה ככ רגישה אצל הגברים (כמובן גם נשים אבל גברים זה ממש ציפור נפשם) הכבוד שלהם.
ולכן לקח ככ קשה......

חיבוק, זה באמת סיוט מתמשך.

מה שטוב, זה שיוצאים מזה מחוזקים לעולם אחכ....

מציעה להוריד קצת מכבודך ולכתוב לו מכתב או לפחות להיות פתוחה לפיוס למרות שבטח את עוד שניה מתפוצצת על זה שלא מגיב לך...
עצה שלי, אל תתקשרי דרך הילדים! לא בריא ולא נעים להם לראות הורים רבים, בטח לא כשהם צריכים לגשר..... אל תכניסי אותם לזה.
במקסימום לומר לילד ולזרוק לחלל האויר משהו כמו" אם תבוא מחר בייביסיטר אז אני אקח אותך לרופא... ואם לא תגיע אז אני..." כדי שיתן לבעלך פתח..
חכי שהוא יפתח מולך... זה דורש המון סבלנות... חיבוק ליבי איתך!!

שיש דברים קריטים שלא עונה לך, כמו תרופה וכאלה
אני הייתי מתעקשת להבין נורמלי במילה פשוטה וברורה מתי קיבל ומה, לא משחקת עם דברים שיכולים להיות סכנה.
לגבי בייביסיטר הייתי אומר לו ישר שאם לא מחזיר לי תשובה ברורה אני אחפש מישהי ומיד מרימה טלפונים...
יש דברים שלמרות שרבים צריך להבין שיש לנו אחריות משותפת על עוד גורמים שתלויים בנו (ילדים, עבודה..) ולמענם צריך ללמוד להיות ילדים גדולים ולהניח לרגע את המריבה והפגיעה בצד בשביל לתפקד טכני....
מאמינה שזה משהו שלפעמים צריך לומר אותו ולהסביר " קובי, תגיד לי בבקשה מתי נתת ומה כי הילד קודח ואי אפשר לריב על חשבונו זה סכנת נפשות, אני חייבת לתת לו אקמול ולא יודעת מתי קיבל, אחכ תמשיך לשתוק" "אין בעיה אל תדבר רק תסמן לי עם היד באיזה שעה נתת אקמול" (קצת הומור לעצמך זה מביא אנרגיה חח) תתעקשי על זה שיענה לך בענייניות על תפקוד הבית והילדים ואל תנסי למשוך מזה שיח מעבר.
בעלי בהתחלה גם היה נשאב לדברים האלו כל כולו עד שהסברתי לו והוא הבין שהכל טוב ויפה לריב (או רע ומר חחח) אבל הילדים צריכים לתפקד ולכן צריך להתעלות על המריבה כדי שהילדים יוכלו לתפקד. הם תלויים בנו.

נשמע שזה די דומה למה שהולך לקרות אצלנו.
אבל כמו שזיקוקים כתבה, אני צריכה לראות איך אני עושה את זה בצורה שלא תשאיר לי את כל האחריות.
כי זה מה שקורה כל פעם, ואנחנו מגיעים כל פעם לנקודה הזו...

אני אישית ראיתי שכשאני מסבירה דברים מפורשות (כולל לומר, גם אתה לא היית בסדר, זה היה צריך להיות כך וכך.. או סגנון של, אני מבינה אותך, זה באמת פוגע ואני מבקשת סליחה. ועם זה אתה חייב להבין מה קורה איתי, כשאתה אומרxyz אתה פוגע בי ממש... וכו וכו. לפרט בדיוק למה נפגעת. שיבין.
ואז הוא יבין.

מה שאני רוצה לומר זה שזה שאת עכשיו תורידי קצת מכבודך בשביל לפתוח פתח לדיבור זה לא מה שיגרום לו להבין שכל האחריות עליך.
אפשר לפתוח פתח, לתת לו מקום לחזור ולרדת מהעץ, ויחד עם זה ברגע שמתחיל לרדת, להבהיר לו ברור את המקום שלך וזה שגם הןא התנהג בצורה לא לגיטימית.
זה יכןל להיות ביחד.

אחד הדברים שהכי גרוע לעשות זה לערב ילדים במריבות בין ההורים. הילדים לא צד בסיפור ולא צריכים להיות חלק מהסיטואציה הזאת, יש דברים שהם גבולות וקווים אדומים והילדים הם אחד מהם.
אז גם אם הסיטואציה מאוד מאוד קשה ולא נעימה אני כן חושבת שצריך להעמיד במקום ולהגיד שלא משנה מה, אין מצב כזה שהוא לא עונה לך על דברים כאלה (וכשזה קורה מול הילדים איזה מסר עובר אליהם? מה ימנע מהם להתנהג אליכם ככה בסיטואציה דומה? הם לומדים שזו הדרך להתמודד עם הקושי).
בכל מקרה חיבוק גדול ובהצלחה!! בעז״ה שיעבור מהר ושיהיה לימוד משמעותי ומחזק לזוגיות ולגבולות שלכם בבית♥️

ניסיתי להגיד את זה, לא היה עם מי לדבר.
כרגע ניתן לגל לחלוף, ומדבר על זה אחרי זה ברוגע.

מזל שהילדים יחסית קטנים

באמת לא פשוט ולא קל

תני לעצמך לבכות

 

זה מאוד מאוד כואב, כאב עצום

 

יש מצבי מתח בזוגיות וזה לא פשוט בכלל

 

גם אני כשהתחילו מצבי מתח ולא היתי רגילה לזה, כי עד עכשיו הכל היה רגוע וטוב, לא היתי מסוגלת להכיל את הכאב העצום 

 

אבל צריך להתרגל להיות חזקים, החיים לא פשוטים - לא להתלות בבעלך, לפתח שמחה עצמאית בלעדיו (כמה שאפשר) שגם אם יש מצב מתח, תוכלי עדיין להיות שמחה (כמה שאת יכולה..)

ואהבתי את הרעיון  ש  @רקלתשוהנ  כתבה - לכתוב מכתב - ככה זה ברוגע ומתוך מחשבה שקולה

תכתבי לו משהו כמו "מצטערת שצעקתי עליך, אוהבת אותך" וזהו

 

לא נורא, בינתים תשמחי שלפחות הוא לא צועק עליך, עדיף שתיקה מאשר הקנטות במילים, תאמיני לי זה יותר גרוע , אז תשמחי בינתים שהמצב שלך לא גרוע עד כדי כך 

 

וזה לא אשמתך, זה שהוא צעק עליך על הבלגן בבית - זה לא בסדר! את לא שפחה שלו, ולא קרה כלום אם הבית קצת מבולגן, לא עשית שום דבר לא בסדר, זכותך לפעמים לנוח - זה לא בסדר שהוא צעק עליך! זה שהוא עצבני בגלל חוסר סיפוק או סיבה אחרת ומפיל את זה עליך - אל "תענישי" את עצמך ותהיי עצובה בגללו, זה לא שווה את זה, תנסי איכשהוא למצוא סיבות לשמוח בלעדיו, אחרי השלב שתאפשרי לעצמך לבכות.....

יש לך , ולכל אדם בעולם, זכות להיות שמחה ומאושרת

 

הלוואי שהיתי יכולה לבוא ולתת לך חיבוק 

 

 

מעבר לעניין השתיקה והצעקות שאין לי מה להוסיף על הנשים החכמות שהגיבו לפני,
צריך לדעתי גם לדבר (בזמן רגוע ונינוח ולא בתוך התפרצות וזה) על עניין הסדר והניקיון.
לי יש כלל: מה שאין עליו הסכמה ברורה וידועה מי עושה מה, ושאני לא מצפה מעצמי לעשות, אני גם לא מצפה מבעלי לעשות. אי אפשר שלי יפריע שלא מסודר או מטוטא או כלים בכיור, אבל אני אבוא בטענות לבן הזוג שזה לא נעשה. אם לי זה מפריע, אני אצטרך לדאוג שזה יקרה. לעשות בעצמי, למנות מישהו מהילדים, להביא מישהו בתשלום, או בבקשה יפה ונעימה מהבעל לעשות את זה- ועם ידיעה ברורה שמותר לו להגיד לא, כמו שעל ביצוע בעצמי אני אומרת לא.
כנ"ל הוא. אם הוא לא חושב שזה מתפקידו לבצע, שלא תהיה לו ציפיה ש'מישהו' יעשה את זה כי זה מפריע לו. בעיני חשוב שזה יהיה מדובר ומיושב ומוסכם. בהצלחה יקרה!

איזו סיטואציה לא פשוטה

ממש מבאס.
נכון, זה לא בסדר שהתפרצת וכו', אבל זה שהוא "מעניש" אותך דרך השתיקה זה לפעמים לא פחות משפיל ולא הוגן מצעקות.

נשמע ששניכם מאוד טעונים אחד על השני,

קודם כל, בעיני להשתמש בילדים כדי להעביר מסר זאת לא אופציה,
גם אם הם קטנים יחסית, אם הם גדולים מספיק כדי להעביר מסרים הם גם גדולים מספיק להרגיש את מה שקורה ביניכם והשימוש בהם מכניס אותם לתפקיד שהם לא אמורים להיות בו.
אני מציעה להשאיר אותם מחוץ לסיפור הזה.
אם את צריכה נניח בייביסיטר תגידי לו בלי שישמעו שבגלל שהוא לא עונה לך את קובעת בייביסיטר כי את לא יכולה לדעת אם קבע או לא

ובקשר למריבה עצמה-
הרעיון של מכתב נשמע לי מעולה.
שימי לב שאת לא אומרת דברים שאת לא מתכוונת אליהם.
מכתב יכול לעזור לדייק מה את רוצה

בעיני חשוב שתשקפי לו שאת לא רצית לצעוק וכן משהו שאת מתחרטת עליו, וגם שתשקפי לו איך את מרגישה עם השתיקה שלו ומה זה עושה לך.

בסוף מישהו מכם ירצה כנראה להתרכך ולהשלים.
ויהיה בסדר.
נכון, נשמע באמת חציית גבול. אבל אפשר גם מזה לחזור חזרה לגבולות הגזרה שלכם

חיבוק גדול גדול

את יכולה להיכנס לאפליקציה של סופר פארם ולבדוק אם באחד הסניפים הקרובים אלייך יש
אצלנו עזר מאד ליקציק של דר' קי, קונים את זה בחנויות טבע ובבתי מרקחת פרטיים

"מקווה נט" יש שם אפשרות לחפש מקווה עפ"י מרחק מכתובת, או באיזור מסויים עפ"י ההגדרות שאת בוחרת.

מאוד נח

מוזמנת לשלוח לי הודעה

או כמה הוא עמוס ?;)

אצלינו הכרנו מישו שלא לוקח הרבה מידי ושמענו עליו תגובות טובות מאנשים 

אולי ביקורות בגוגל?

אזור ירושלים/גוש עציון/בית שמש.
לפותחת-לא יודעת איך לתייג אותך-זה בסדר שנצלשתי?

היה לנו מעולה.

קיבלתי המלצה ממכרה, אנחנו העברנו איתם אח"כ והיינו מרוצים מאד.
שולחת לך במסר

כי עבושה עברית זה יותר יקר... חשוב מאוד לפרנס יהודים אבל שואלת מראש

לפני חצי שנה עברתי דירה, המנהל של החברת הובלות הוא חרדי יר'ש והצוות אללה יוסטור ולהקתו. 2 ערבים, רוסי ויהודי (ממש תחילה של בדיחה..) עבודה מזעזעת. לא הייתי מרוצה בכלל!!!!! 
אז חשוב גם הצוות.. 

לכן צריך לשמוע המלצות

כל הכולל של בעלי עברו איתם..

ברור שהקבלן הוא יהודי, השאלה על הפועלים. אחר כך אחפש עוד מספרים

רואה שכבר אמרו.... (אז ערכתי )

לא ניסינו ספציפית עם מוביל אבל כל פעם מקצוע שלקחנו משם בתחומים שונים, עם דירוג מאוד גבוה, היינו מאוד מרוצים

תכתבי אזור יש לי כמה המלצות

גם מפרק ומרכיב רהיטים
אבל הוא קצת יקר... אבל ההורים שלי עברו רק איתו (וב'ה עברו הרבה..) אני גם עברתי איתו פעם אחת ואני ממש מרוצה ממנו.
בעלי התעקש על מישהו זול יותר במעבר האחרון וזה עלה לנו ביוקר....

הובלות בית אל 052-840-8506
הרצליך הובלות אין לי מספר

אלכס הובלות - היינו מרוצים ממנו מאוד! רוסים.. לא דווקא באזור הזה אבל אולי מגיעים גם לשם.
054-661-7881
הובלות גב ההר052-607-1171

פתאום אני רואה שאני היחידה, אופס

הרבה פעמים כותבים פה מספרים

מאיפה ההמלצות?

אבל בפועל, רק עם אלכס והרצליך באמת העברתי. השאר זה שכנים ומכרים. פעם אחת היה לנו תקל עם הרצליך , אבל הוא פיצה אותנו מיד אז לא נראה לי פייר לא להמליץ עליו.

מחיר-כולל מע"מ או לא כולל מע"מ

שעות

כמה ארגזים בערך

כמה רהיטים

וכמה טיפים

 

אותנו סחטו בטיפים ובמע"מ

ופשוט כואב לו למצוץ בקבוק?

יכול להיות שהפעם זה כן מפריע לו?

ואולי עדיין לא חזר לו התיאבון מהוירוס

רק תשתדלי שישתה

ויאכל מעט

לאט לאט זה יעבור

אם נראה חלש, הייתי הולכת לרופא

הייתי הולכת לרופא

אני אשמח לעזור לך בפרטי אבל שבוע הבא
אם לא דחוף לך תכתבי לי שבוע הבא בשמחה ❤️

אם לא אסתדר אפנה אלייך שבוע הבא
תודה רבה רבה
ממש מעריכה את זה❤️

אהיה פנויה מחר בערב, אז אתה יכולה בשמחה לשלוח הודעה בפרטי

סליחה שאני לא מעודדת, לוקח להם המון זמן לענות. ממליצה להתקשר על הבוקר ולקוות שיענו.

אני הגשתי מסמכים לעדכן ב14.2, לפני שבוע בערך התקשרתי והם היו רק במסמכים שהתקבלו ב19.1, אז זה לוקח להם המון זמן

ולא ענו.. חשבתי אולי זה מספר לא נכון. איזה מבאסים. אני מפחדת שעד שיגיעו לבקשה שלנו נגלה שחסר לנו מסמכים ואז מחכה עוד פעם מלא. את יודעת מה צריך חוץ מתלושים ואישורים לסטודנטים?

להכניס את כל הפרטים בסימולטור מסמכים, ככה את לא אמורה לפספס משהו. מכירה את הסימולטור?

אבל בגדול:
מערכת שעות שמצויין בה כמה שעות ההורה לומד.
אישור לימודים לשנת הלימודים הנוכחית
3 תלושי שכר רצופים (של שני ההורים, במידה ושניהם עובדים)
*אם בתלושי השכר לא כתוב מספר שעות, יש לצרף קובץ מהמעסיק על כך. יש טופס מיוחד בשביל זה.
הצהרת הורה לומד - טופס שצריך להוריד ולמלא

זה ממה שאני זוכרת...

להתקשר ולנדנד, ואם אומרים במוקד שעדיין נמצאים במסמכים של הרבה זמן אחורה, לבקש שתחזור אליך מנהלת משמרת, ולדבר ממש בתקיפות.
לנו זה עבד... וקיבלנו דרגה באותו יום.
אני בד''כ לא נודניקית, אבל המעון הוריד לנו רטרואקטיבית ₪4000 כי לא נקבעה דרגה!

אולי מישהי תדע, עד שאני אצליח לתפוס אותם.
אם יש לי שעות של מילויי מקום, בנוסף לשעות קבועות. זה נספר לי כשעות בשביל הדרגה, או שמתייחסים רק לשעות הקבועות?

נותן לי כאלה מתטך שינה ואני רצה אליו ורואה שישן
לדעתי סוג של חלום כמי כשמחייך מתוך שינה

היא כאילו מסתלבט עליך?

או שמבחינתו הוא באמת מאשים ואת חושבת שהוא לא צודק?

הוא מתקיף ללא קשר לכלום, אומר דברים שקרו (שליליים עלי) בלי פרופורציות,  רק אחרי זמן הוא מודה באמת שהדברים שאמר היו כתוצאה מכך שנפגע .... מדבר דברים לא כנים ולא אמיתיים....

בזמן רגוע, לא תוך כדי שזה קורה, ולשאול אותו על זה, למה זה קורה, האם הוא שם לב לזה וכו'

חוץ מזה, כמובן לנסות למצוא מה ייתן לו סיפוק... (לא בצורה מתנשאת, אלא איתו) זה מאוד קשה לחיות בלי תכלית.

ובכללי, תוך כדי שזה קורה, אם זה דברים שבוודאות הם סתם ולא באמת קשורים לדעתי להתעלם ולא להגרר לתוך מריבה 

זה אחלה רעיון

וקשה לי מאוד לחשוב מה יתן לו סיפוק, אני עמוסה בחיים שלי עד מעל היכולת שלי, איך אני יכולה למצוא זמן ופניות נפשית לזה? 

ובקשר ללהתעלם ולא להגרר את ממש צודקת אהבתי

בגדול זה תפקיד שלו ולא שלך.

יותר להיות שם בשבילו, אם הוא מעלה רעיון שנראה לך טוב (כגון ללמוד משהו מסויים או כל דבר אחר) לעודד אותו לזה.

בכללי לעודד אותו למצוא תכלית, הגיוני שיהיו לו רעיונות מעצמו מה מעניין אותו וכו' (כמובן לא בצורה מתנשאת של להורות לו אלא לחשוב ביחד איתו)

הרבה כוחות!

מעצבן אותי שבמוקד שירות לא אמרו לי

תלחצי על עוצמצ ייבוש ואפשריות נוספות ביחד
וזה יפתח
אחלה מייבש😜

ממליצה לך מאוד אםילו ללכת אפילו חד פעמי לשיחת אימון אישי ולעשות הכנה ממוקדת לראיון. זה יכל לעזור ממש מנסיון!

האמת שחשבתי על הכיוון הזה, אבל ספציפית הראיון הקרוב ביום שלישי...

בסביבה הקרובה שלי אני מרגישה בנוח,
אבל כשאני לא מכירה לא לא מספיק בטוחה, אני ממש מעורערת. לפני מבחן או אם אני צריכה להציג משהו לפני כיתה או משהו כזה, אני ממש רועדת, עם בחילות ואני מרגישה פיזית את הלחץ בגוף.

שמעתי פעם הרצאת טד לגבי זה, אנסה לחפש לך.
אבל מה שאני זוכרת משם, זה לנסות לאלץ את הגוף לשדר ביטחון וממילא גם תחושת הביטחון תגיע.
נגיד לפני הראיון לעמוד מול המראה, גב זקוף, חיוך, להגיד לעצמך כמה את אלופה, אפילו לקפוץ, להרים ידיים באוויר. ששפת הגוף שלך תשדר ביטחון וחוזק, ואז זה עוזר גם לתחושה.

וכמובן שבקטע הפרקטי, אם יש חומר שאת צריכה לדעת לפני הראיון, או שאלות מסויימות, את יכולה להתכונן מראש וזה גם ייתן לך יותר ביטחון

אם תמצאי את הקישור אני ממש אשמח לקבל...
ותודה על ההזדהות וההבנה♥️

אמי קדי: שפת הגוף שלכם מעצבת אתכם

בהצלחה!!

כתיבה בפורום היא ממש לא העולם האמיתי. כל אחת טובה במשהו אחר. תרימי לעצמך!!
ובהצלחה רבה בראיון.

וגם לי יש הרבה סיטואציות שאני ממש רועדת פיזית מלחץ (פעם זה היה הרבה יותר. הייתי יושבת בקבוצה, ורק מזה שחשבתי להגיד משהו, אפילו אם לא אמרתי בסוף, הייתי מרגישה את הלב שלי דופק ממש מהר).
וכתיבה בפורום בהחלט לא מעידה על רמת הביטחון העצמי של הכותבת. כתיבה זה אחרת לגמרי מאשר מפגש פיזי.

לגבי רכישת כלים - אימון אישי נשמע כמו רעיון טוב, אבל לא יעזור להפעם.
באופן כללי, קשה לעשות שינוי ברגע אחד. זה תהליך שצריך לעבור. וזה בסדר גם לקבל את הקושי שלך בזה. את ממש לא היחידה.
אולי יעזור לך לעשות סימולציה של המפגש עם מישהו (בעלך אולי?) - לעשות הצגה של המפגש, לתכנן מה את רוצה להגיד, איזה שאלות את רוצה לשאול. ולשאול את בעלך איזה תחושה את משדרת לו. אם זה לא מספיק - אז לנסות שוב, ולנסות לבחור מראש איך את רוצה להיות - באיזה 'הוויה' את בוחרת להיות.
מצרפת לך משהו שקיבלתי ממכללת כוונה (בהשתלמות שעשיתי אצלם) שמיועד להכנה לפגישה (עם רשימת 'הוויות' שאפשר לבחור מתוכן מה אני רוצה להיות בפגישה). אולי זה יעזור לך.



בהצלחה רבה!

והאמת שאני לא מאמינה שאני אעבור את הראיון הפעם (עוד פעם חוסר בטחון, אבל מי באמת מצליח לעבור ראיון מקצועי ראשון בחייו בפעם הראשונה?)
אז נשמע לי פשוט כמו אימון טוב לפעם הזאת וחשיבה מה אני עושה עם הדבר הזה הלאה...

ותודה על מה שכתבת!! ומה שצרפת ממש יפה!
אני צריכה לחשוב על זה. בטוחה שזה יעזור לי.

עם שאלות שממקדות ומזכירות לה מי היא רוצה להיות שם ואיך

וזה רלוונטי גם אם זה בשלישי הקרוב... זה חד פעמי. לא יפתור את זה מהשורש
אבל לראיון יכל לעזור

נראה לי רוב העולם חווה את זה, כל אחד במקום אחר.
חוץ כמובן מאלו שתמיידדדד יש להם בטחון
השנקל שלי, ידע הוא כח.
ברגע שיש לך ידע במשהו מסויים, יש לך גם ביטחון בעצמך ובמה שאת יודעת ומשם הכל יותר פשוט....

אז מציעה לשבת עם עצמך ולחשוב איזה תחומים חשובים לך שאת מרגישה בהם לא מספיק יודעת.. ופשוט לשבת וללמוד.
ככה עשיתי בחזרה מחופשת לידה לעבודה, שהרגשתי כמו עלה נידף ברוח אל מול הקולגות שלי.
חודש לפני החזרה ישבתי יום יום וחזרתי על כל החומר, סיכמתי לעצמי... הגעתי בנאדם אחר. ממש על הסוס.
(ועכשיו אחרי הטפשת צריכה הכל שוב מהתחלה... אללה יסתור...)

קודם כל שיהיה גם לך מלא בהצלחה!!
ודבר שני, אולי בגלל זה אני הכי חוששת, כי אני ממש מאמינה שידע זה כח אבל אני לא מאמינה שאני אצליח להקיף ולהגיע להכל, לא משנה כמה אני לומדת.
ואז זה עוד יותר מלחיץ כי אני פשוט מרגישה שאני מגיעה לראיון ואני לא יודעת!!!

אוי מה יהיה איתי?🤪

והלוואי אמן!

תראי, אף אחד לא מושלם, גם אם לפעמים זה נראה ככה.
מה שאני אומרת לעצמי, זה שכל עוד את בתחילת הדרך אז זה גם לגיטימי לא לדעת הכל ולהיות משופשפת.... כולם פעם היו מתחילים.
אז מנסים לעשות הכי טוב שאפשר ומשתדלים להעמיק וללמוד מה שאפשר תוך כדי....אבל נכון, אנחנו לא מושלמים.
ומאמינה שאם תהיי בנחת עם זה, ותקבלי את עצמך גם לא מושלמת, אבל תמיד *משתלמת* (כלומר מנסה להתקדם וללמוד, שואפת לשלמות, אז גם הקולגות או המנהלים יסתכלו עליך בחמלה ויעריכו מאוד את הנכונות שלך ללמוד ולהשתפר...

בסוף זה מה שמנהלים מחפשים. מישהו שמוכן ללמוד, להתקדם, להשקיע....
גם הם יודעים שאף אחד לא נולד מושלם וידען...

קראתי כמה פעמים

שיהיה בהצלחה ענקית!!!!
תזכרי שמי שיקח אותך מרוויח!

נשמע שnlp יכול לעזור,אבל זה גם תהליך ודורש זמן🙂
ורק אספר לך שזה הכי נורמלי להרגיש ככה! זה הראיון הראשון שלך!
גם אני כל פעם שצריכה להתקשר ללקוחה מרגישה קצת לחוצה.
אין מה לשהשוות בכלל לפורום. פה אף אחד לא מכיר אותי ובכתיבה יש לי הרבה יותר בטחון מאשר בעל פה.

לבינתיים אספר לך מה אני עושה:
1) משננת לעצמי כמו מנטרה "לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון".משחררת. ה' ישם את המילים הנכונות בפי.
2)דמיון מודרך. אפשר להזכר ברגע שהרגשת בטחון עצמי ואח"כ לדמיין את המצב הראיון לצורך דוגמא. ולהרגיש את אותה הרגשה של שלווה ובטחון , לדמיין איך את יושבת זקופה עונה בבטחון, שיש אווירה טובה בחדר, המראיין מתייחס אליך בכבוד ויש בינכם כימיה טובה וכו"..
3) ללמוד על שפת גוף. יש לנועה לזרי תכנים חינמיים בתחום. יש אותה גם בפייס וגם ביוטיוב. לפעמים מתוך שפת גוף שמשדרת בטחון מגיע הבטחון.

ותודה על התזכורת בנקודה 1. את כ"כ צודקת.
ובכלל כתבת מהמם❣

ורק שתדעי שזה טבעי, נורמלי, וקורה לכולםםםםםםםם
גם לי שאולי נראה פה שאני יודעת מלא
בראיון שקשקתי כמו עלה נידף
💕💕💕💕💕

רק הבעיה שהוא לא באמת מהתחום אז הוא לא יודע לשאול את השאלות או אם אני מדברת שטויות.

די גם את שיקשקת?? אז אני מרגישה חופשי לשקשק גם😅♥️

יותר חשוב הביטחון לענות מול מישהו תשובה בקול שאת מתרגלת מולו.
הידע יש לך. הוא קיים אצלך. את יודעת ואת מעולה!!!
התרגיל הוא להורדת לחץ של לענות בקול מול מישהו
❤️