בבקשה תעזרו לי🙏עננים כחולים
ניק מוכר פה... פתחתי חדש לצורך השאלה כדי למנוע אאוטינג.
אני בן אדם מאוד פרקטי. מבחינתי לעבור את ההריון והלידה, לצאת בע''ה עם תינוק בריא ושלם, אני מתאוששת ושמחה וזהו, לא מחפשת חוויה מיוחדת מהלידה, לא מעניין אותי דמיון מודרך ודומיהם. כשבעלי שאל אותי מה התוכנית לידה שלי אמרתי לו "להישאר בבית עד שיש 5 דקות בין הצירים, ליסוע לבי''ח, לקבל אפידורל כשאני לא עומדת בכאבים וללדת".
לקחת או לא לקחת אפידורל לא היה בשבילי אפילו שאלה, אני פשוט לא רוצה שיכאב לי כ''כ וזהו. מפחדת מהכאבים מאוד מאוד.
ועכשיו, נשארו לי שבועיים לתאריך המשוער.
פתאום הרופא מתקשר אלי מודיע לי שבבדיקת דם האחרונה הטסיות שלי כ''כ ירדו שאני כנראה לא אוכל לקבל אפידורל אא''כ יתרחש נס והן יעלו חזרה.
אז בעצם כרגע אני שבועיים לפני התאריך המשוער, אין לי תכנית לידה, אני לא יודעת איך אני הולכת להתמודד עם הכאבים, אני לא יודעת מי להביא איתי (תכננתי על בעלי ועכשיו פתאום חושבת שאולי כדאי שתהיה שם בת כלשהי), ממש בלחץ ובלאגן.

אפילו לא יודעת כבר למה כתבתי את הפוסט הזה, אולי רק בשביל לפרוק, אולי בשביל איזה עצה חכמה או טיפ מועיל...
היאורוש3
לא מבינה בזה מספיק. אבל בעבר בנות כאן כתבו על משהו טבעי בשם מולסה, לאכול הרבה חסה וירוקים ולבקש בדיקת דם ידנית. יותר מדוייק. ואז יכול להיות שכן יהיו מספיק. זה בנוגע לטסיות.
בנוגע ללידה אולי במקרה כזה כדאי לקחת דולה שתסייע לך עם הכאבים.
אין לי טיפים בעצמי (קיסריים).
המון המון בהצלחה!
הי, תודה על התגובה!עננים כחולים
אני אמורה לעשות את הבדיקה הידנית השבוע, בגלל שבאמת מאוד נמוך לא ברור כמה זה ישתנה אבל מתפללת שזה באמת ישנה משהו!
את יודעת אם שינוי תזונה יועיל כ''כ קרוב לתאריך? ממה שקראתי נשמע שלוקח לטסיות חודשים לעלות עם שינוי תזונה...
ובאמת דולה זה אופציה, רק לא יודעת בכלל מאיפה להתחיל עם למצוא אחת
באיזה אזור את גרה?מקקה
ננסה להמליץ
לדעתי בלי אפידורל חובה דולה
ילדתי בלי אפידוראל ובלי נוכחות נשית לעזר (מלבד המיללדת)יעל מהדרום
לק"י

והיה בסדר.
היה כואב, כי זה צירים. אבל בסדר יחסית...

גם אניכן אני
וואי ממש תודה!עננים כחולים
איזה כיף לדעת שזה קיים! התחלתי לחשוב שזה או ללדת עם אפידורל או לצרף עוד מישהי ללידה (לא כ''כ מתלהבת מהרעיון)
אני גם חשבתי לקחת אפידוראליעל מהדרום
לק"י

בפועל הלידה התקדמה בינתיים ב"ה, והחלטתי לוותר.

ובלידות הקודמות הייתי איתי דודה שלי, היה נוח שהיא עשתה לי עיסוי בגב למשל.
בלידה האחרונה היא באה, אבל בגלל הקורונה המיילדת הציעה שהיא לא תשאר. אז היא הלכה.

ושרדתי בשפיות כדי לספר
בכל מקרה גם בלידה עם האפידוראל את צירי הלחץ הרגשתי.
גם אנימכחול
כמה פעמים
גם אני, זה בהחלט אפשריקטנה67
אזור ירושליםעננים כחולים
ממליצה על תמרה דהןמקקה
אם תחליטי בכל זאת שאת רוצה דולה
אני באמת לא יודעת יקרה. תכתבי באיזה אזור את יולדתאורוש3
מניחה שיוכלו להמליץ פה
נשמהמקקה
אל תדאגי, אמא שלי ילדה שמונה ילדים בלי אפידורל.
קודם כל לנשום
באמת בלתי צפוי ושיבוש תוכניות זה תמיד קשה
אבל אני בטוחה שתצליחי להתמודד. יש גז צחוק ובעז"ה יהיה לך מהר
תודה אהובה❤️עננים כחולים
ויטמין k!!!תב
העלה לי את הטסיות ממש!
יקר אבל לדעתי שווה את זה
צריך מרשם לזה? מאיפה משיגים?עננים כחולים
לא צריך מרשםתב
אפשר להשיג בחנויות טבע... כמו ניצת הדובדבן
תחפשיזמני לשליש1
בגוגל "סיפור לידה אוצרולי של אמא"
מתאר את המצב שלך וההתמודדות..
בכל מקרה כדאי להערךאוכמנית
ללידה ללא אפידורל גם בלי קשר לטסיות כי לפעמים יש ההפתעות וגם טוב לדעת איך להקל על הצירים עד האפידורל. ממליצה לך לקחת הדרכה פרטית לך ולבעלך, או למי שמלווה אותך בלידה. אני עשיתי כך לפני הלידה השניה ואני ממליצה מאוד. האם יש לך אפשרות לקחת דולה?
נכון (רק שלא באמת התכוננתי לזה יותר מידי)יעל מהדרום
לק"י

בטוח יש באינטרנט תרגילים להתמודדות עם הצירים.

@עננים כחולים איזו לידה זו?
אז ממש ממליצה לך ללמוד תנוחות שמתאימות לצירים ועוזרותיעל מהדרום
לק"י

לא תמיד הכל עוזר לכולן, ולפעמים זה משתנה בין לידה ללידה.
וואו אני ממש ממש מבינה אותך!!אנונימיות
אני בדיוק בגישה שלך. לסבול כמה שפחות גם לי אין ולא היה שום חזון ללידה טבעית. לא רואה בזה אידיאל.
ויש לי בעיה בקרישת דם שמונעת ממני לקבל אפידורל תמיד.
ההבדל היחיד ביננו שידעתי את זה מתחילת ההריון וידעתי שאין סיכוי שזה ישתנה ועדיין עד שבוע 35 התכחשתי.
ואז בלחצים של אמא שלי נלחצתי והתחלתי לחפש דולה שתתן לי קורס וכלים להתמודד... בלידה לא רציתי דולה רק את בעלי ואמא שלי.
רצה הקב"ה ואת 2 המפגשים התיאורטיים עשיתי אבל לפני המפגש המעשי גילו איזה בעיה אצל העוברית ופתאום נשלחתי לזירוז ולא הספקתי את המעשי...
מה שכן קראתי המון במהלך ההריון וראיתי סרטים.
עברתי את זה ממש בטוב יחסית.
מלא סיבובי אגן וכדור פיזיו, נשימות בצירים, מקלחת, תזוזה מסאז מאמא.
היתה לי לידה טובה ולא טראומטית בכלל.
ממש לא מחייב שיהיה לא טוב.
לקח 12 שעות בזירוז!! בלי אפידורל. שעתיים גז צחוק באמצע שלא אהבתי.
בהצלחה❤
ממליצה ממש על דולה!פעם אחת
בגדול ההתמודדות עם הכאב זה בעיקר תנועתיות, לזוז כמה שיותר ומתאפשר... מקלחת, כדור פיזיו, להרים את המשענת של המיטה ולעמוד על הברכיים עם הפנים לכיוון המשענת, ולהזיז את האגן בסיבובים. קשה להסביר את התנוחה בדיוק... לנשום ולהוציא קולות נמוכים. זה מה שעולה לי כרגע
נשמע מלחיץ לשנות תכניות ככה ברגע האחרון…בארץ אהבתי
נשמע לי שבהחלט כדאי לך להתכונן עם כלים ללידה בלי אפידורל. גם אם תנסי את כל מה שהוצע פה לגבי העלאת הטסיות, לא ברור שזה מספיק כדי שתוכלי לקחת.
ובאמת - לדעתי בכל מקרה כדאי שיהיו כלים להתמודדות עם כאב לקראת הלידה, גם למי שלוקחת אפידורל, כי לרוב לא מוכנים לתת אפידורל לפני פתיחה 3-4 לפחות (כך זכור לי ששמעתי, לא מניסיון אישי), ויש נשים שסובלות מאוד מהצירים לפני שזה מגיע לזה.

אז אני ילדתי 3 לידות בלי אפידורל, 2 מהן בזירוז עם פיטוצין. זה לגמרי אפשרי והחוויה שלי היתה טובה בשלושת הלידות.
מה שעזר לי בפועל למעשה זה בעיקר נשימות תוך כדי הצירים. (בלידה השלישית גם למדתי את שיטת אמית לידה וזה בהחלט הוסיף, אם רלוונטי לך אז אולי שווה לך לבדוק את האופציה - מדובר רק במפגש אחד אז אולי דווקא יש לך הזדמנות להספיק).
בכל מקרה - אני אפרט על השיטה של הנשימות שהשתמשתי בה. לי זה ממש עזר, וכבר הרבה נשים שסיפרתי להן על זה אמרו לי שעזר לכן מאוד. זה פשוט ללימוד, ועזר לי מאוד אפילו בלידה עם פיטוצין שהייתי תקועה במיטה לא יכולתי להשתמש בשום אמצעי אחד להפחתת הכאב (תנועה, מים וכו').
הרעיון הוא לספור עד 4 בשאיפה, ועד 8 בנשיפה, בקצב של שניות (סה"כ כ-12 שניות לכל נשימה מלאה. כמובן לא מסתכלים בשעון תוך כדי הצירים עצמם, אלא רק מתרגלים בהתחלה עם שעון כדי להבין את הקצב).
יותר טוב לנשום מהבטן (שהבטן מתמלאת כששואפים. אפשר לתרגל ולהרגיש איך זה בשכיבה על הגב כי אז אנחנו נושמים ככה אוטומטית).
שואפים אוויר מהאף ונושפים מהפה. בנשיפה כדאי לעשות בצורה שמרגישים את האוויר יוצא - אפשר להגיד ששששש או לנשוף כמו שנושפים על נר, או לכווץ קצת את הגרון ולהרגיש את האוויר יוצא דרכו.
כדאי לתרגל לפני הלידה מידי פעם. בהתחלה אולי הנשימות מרגישות ארוכות מידי וקשה להחזיק עד הסוף, אבל אחרי שמתרגלים כמה פעמים זה הופך להיות קל. אפשר לתרגל ביחד עם הבעל ואז אם בלידה את נלחצת ושוכחת הוא יכול להתחיל לנשום איתך בקול ואת תצטרפי אליו.
זה עוזר מכמה סיבות - קודם כל, פיזיולוגית כשנושמים עמוק ולאט זה משחרר ומרפה את הגוף, עוזר לזרימת דם טובה יותר ומאפשר שחרור של אנדורפינים שמקלים על כאב.
חוץ מזה - לי זה עוזר מאוד להרגיש שאני יודעת מה קורה איתי מבחינת הציר. במשך רוב הלידה הצירים אורכים בערך דקה. זה אומר שבכל ציר אני צריכה לנשום 5 נשימות (12x5=60), כשהשיא הוא בנשימה השלישית. ככה תוך כדי שאני נושמת אני יודעת איפה אני מבחינת הציר וכמה עוד נשאר לי. גם לקראת הסוף כשהצירים נהיים ארוכים יותר זה לא יותר מ7-8 נשימות לציר, וברגע שאני מרגישה שיש יותר נשימות בציר זה כבר סימן שאני לקראת הסוף אז זה מעודד.
בלידה, כדאי מאוד להתחיל עם הנשימות עוד לפני שהצירים נהיים כואבים מידי. ברגע שהצירים מספיק משמעותיים שאת כבר לא ממשיכה בעשייה אלא צריכה לעצור, זה הזמן להתחיל לנשום את הנשימות האלו תוך כדי הציר. ככה זה גם מאפשר לך לתרגל שוב, וגם זה כבר נהיה אוטומטי להתחיל בנשימות מיד כשמתחיל ציר, וגם כשנהיה כואב יותר את לא צריכה לחשוב ולהיזכר אלא את כבר בתוך זה.

חוץ מזה, הרבה מהלידה זה המחשבות בין הצירים (וגם תוך כדי הציר, אם מצליחים לחשוב…).
כשמגיעים ללידה בלי אפידורל בלי שאת רצית את זה מעצמך זה הרבה יותר קשה. אבל נראה לי בשביל שתעברי את הלידה טוב יותר, את ממש צריכה לעשות סוויץ' ושינוי מחשבתי משמעותי.
כי אם לא תעבדי על זה, אז באופן טבעי הגיוני שהמחשבות שיהיו לך יהיו מחשבות כמו 'מה זה הכאבים האלו?', 'למה אני לא יכולה לקחת אפידורל?', 'מתי כל זה יגמר?', וכו'. והבעיה שהמחשבות האלו מאוד מחלישות וזה ישפיע על כוח הסבל ועל הקושי של הלידה באופן ישיר.
מחשבות שיעזרו לעבור את הלידה זה מחשבות כמו 'אני עוברת כל ציר בפני עצמו', 'אני מסוגלת לעבור את זה', 'כל ציר מקרב אותי לקראת הלידה', וכו'.
אני יודעת שאצלי ממש הייתי צריכה לזכור לא לחשוב על כמה עוד צירים נשארו לי, כי זה היה מאוד מפחיד אותי, אבל ברגע שהזכרתי לעצמי שאני עוברת כל ציר בפני עצמו ובין הצירים מתמקדת במנוחה, זה ממש עזר.
יכול להיות שאפשר לבקש בזה עזרה מהסביבה (הבעל, או דולה אם תקחי). לחשוב על משפטים שיחזקו אותך ולבקש מהם שיגידו ויזכירו לך תוך כדי הלידה.

בהצלחה!
שיטה מעולהפרלין
ככה אני עשיתי בלידות שלי, בזכות ההסבר המפורט שכתבת (היית בעבר בניק אחר?) והיה לי מעולה!
כן, נכון..🙂בארץ אהבתי
כיף לשמוע שעזר לך...
הי יקרה~מרמלדה
אני ילדתי בלי אפידורל בגלל טסיות נמוכות.
יש כל מיני מאכלים שטוענים שעוזרים לעלות, אפשר לנסות. אבל לדעתי חשוב במקביל גם להתכונן נפשית לכך שיש סיכוי גדול שתלדי בלי אפידורל. וזה ממש לא סוף העולם. החוויה שלי היתה ממש טובה ב"ה, ברמה שמוזר לי לחשוב על לעבור לידה בלי להרגיש את הצירים🙊
לא כתבת אם זו לידה ראשונה או לא. אני אישית חושבת שכן כדאי שתהיה נוכחות נשית איתך בלידה. יש הרבה דרכים נוספות להקל על הכאב - טנס, גז צחוק, תנוחות שונות. ממליצה לקרוא את הספר 'לידה פעילה'.
והכי חשוב - ההכנה בראש. תחשבי שאת מסוגלת לעשות את זה, שמיליוני נשים לפניך ילדו ועברו את זה בשלום, שהכאב הוא כאב מקדם והוא סופי, ובסוף יש תינוק קטן ששווה את הכל.. מחשבות חיוביות משפיעות מאוד על איך שתחווי את זה. בהצלחה
ושכחתי להגיד~מרמלדה
לי הדבר שהכי עזר תוך כדי הצירים זה פשוט נשימות. נשמע פשוט אבל זה ממש עוזר.
אני ילדתי לידה ראשונה בלי אפידורל בגלל טסיות נמוכותאחתפלוס

ואם לא היתה איתי דולה ממש לא יודעת מה הייתי עושה.

לידה ראשונה זה ממש הפתעה והיא עזרה לי בעיסויים.תווכה לי ודברה עם הצוות.ממש שמחתי שלקחתי אותה.

בכל מקרה כשהצירים התגברו וכבר לא הייתי מסוגלת לשרוד נתנו לי טשטוש דרך הוריד.היה ממש מוצלח .נרדמתי והעירו אותי ללחיצות.

החיסרון היה שבגלל הטשטוש לא נתנו לי להחזיק את הקטנה בחדר לידה אבל בעלי החזיק אותה כך שזה לא היה כל כך נורא

בלידות הבאות הייתי עם גז צחוק שמאד עזר ליאחתפלוס

אם כי פה בפורום הרבה נשים אמרו שהוא לא עזר  להם או שעשה להם לא טוב

ממליצה על טנס!יראת גאולה
גם אני בראש שלך, לא מתחברת ל"חויית הלידה" ולא דמיון מודרך וכאלו,
טנס ממש יעיל מבחינתי כי הוא פיזי לגמרי, ואפשר ללחוץ ולהגביר אותו כשיש ציר.
אפשר להשיג ביד שרה, תמורת פיקדון של מאה ₪, וערכת מדבקות חדשה ב10-20₪.

חוץ מזה, התחברתי לשיטה של אמית לידה, כי היא מבוססת על תרגיל פיזי שמפחית את הכאב. כך לא חשתי חסרת אונים מול הצירים אלא היה לי כלי התמודדות מעשי.
ממליצה על 2 דברים עיקרזהר מרים
דולה כמו שכתבו
וקורס הכנה ממוקד ללידה טבעית

לפי מה שאת כותבת על עצמך יתאים לך קורס עם ידע פרקטי שיתן לך בטחון
שתצאי עם כלים מעשיים להתמודדות
וגם עם הגיון של מחשבות מקדמות ומחזקות

אפשר בהחלט גם בשבועיים להספיק כ2-3 מםגשים משמעותיים

בהחלט מאתגר הלא צפוי הזה

אבל תחשבי על זה!
הרי גם בכל לידה אפשר להתקל במצב כזה שאי אפשר אפידורל- בלי לדעת מראש!תוך כדי הצירים

ה' עשה איתך חסד ועודכנת על כך לפני
זה כבר מאפשר לך להסתגל לרעיון
לא יודעת אם יעזור אבלפריקה2
יש דברים שמעולם ויש דברים שמורידים את הכמות.

כדאי להימנע מאכילת עגבניות או כמות גדולה של עגבניות. אני לא זוכרת מה כדאי. .אולי חסה. וגם שמעתי שכדאי מולסה.
רוצה להוסיף עוד נקודהרוטב סלט
שאולי דווקא בגלל שאי כרגע אופציה של אפידורל, יהיה לך יותר קל לכאורה להתמודד ולהצליח
כמו שנשים בלידות בית לא לוקחות אפידורל, ויש הרבה שלקחו כשהן ילדו בבית חולים,
עדיין אופציה זמינה משהו אוטומטי משתנה בגישה

כמובן שצריך הכנה, אבל אולי בכל זאת זה יעזור לדעת שזה המצב נקודה
ועוד משהורגעים פשוטים
לרוב אומרים שמתחת ל100 אי אפשר
לכי להמטולוג טוב שיסתכל על כל הנתונים ויגיד לך מה נכוו לך.
ויש בתי חולים שבכללי מאפשרים מעל 80
לא מאוחראמא וגם
ללמוד דרכים להתמודד עם כאב.
יש ספרים (נניח ליד ה')
יש סרטונים וקורסים ברשת.חפשי משהו שאת מתחברת אליו.
לא הבנתי אם זו לידה ראשונה או לא, אבל יכול להיות שזה יהיה רעיון טוב לקחת דולה.
מוסיפה כמה נקודות מהחוויה והנסיון שליאפונה
הלידה הקשה והכואבת ביותר שהיתה לי היתה זו שבה לקחתי אפידורל. הגעתי אליה בלי הכנה פיזית מספקת (כי ילדתי קצת מוקדם ולא הספקתי), היה לי רק איזיטנס שלא עזר לי. לא היו לי כלים להתמודד עם הצירים ולקדם את הלידה, הגוף שלי היה מכווץ מכאב הפתיחה לא התקדמה. היינו אסורים משלב מאד מוקדם. קיבלתי אפידורל, הוא הקל על הצירים בבטן אבל לא השפיע כלל על פלג הגוף התחתון מהאגן ומטה. הלידה היתה ארוכה מאד (29 שעות מירידת מים ותחילת צירים) היו לי כאבי תופת ולא יכולתי לעזור לעצמי, גם כי לא ידעתי איך וגם כי לא הרשו לי להיות בתנועה (בגלל האפידורל).

הלידות הבאות היו עם הכנה של אמית לידה, ממליצה בחום! וגם הקורס שלה קצרצר אז בע"ה תספיקי אותו (סרטון מקדים שצופים בו בבית ומפגש בודד איתה). היא נתנה מענה מצויין להתמודדות עם הצירים הפחתת כאב וקידום לידה, והפכה את בעלי מצופה חסר אונים ומתוסכל לדולה נהדרת. את שתי הלידות הבאות ילדתי איתו ללא ליווי נוסף וללא אלחוש והיה הרבה יותר קצר, והרבה פחות כואב.
הקורס שלה יקר, אבל זו השקעה ממש משתלמת, פי כמה מעגלה או אביזרים אחרים לתינוק. וזה בעצם זול כשחושבים על זה כקורס הכשרה לדולות (עבור הבעל).

כן ממליצה שיהיה לך גם איזיטנס. לי לא עזר אבל להרבה נשים זה עוזר מאד ושווה לנסות.

ממליצה גם לקרוא את "לידה פעילה" (יש לי להשאיל, מוזמנת לפנות באישי וננסה למצוא דרך להעביר את זה).

והמלצה אחרונה או בעצמם ראשונה - להתפלל על זה!! אצלי כל אחת מהלידות התפללתי על משהו שמאוד היה חשוב לי, וממש ראיתי איך היתה לי ס"ד בו, גם אם דברים אחרים לא בהכרח הסתדרו כמו שרציתי.. בלידה הראשונה מאד חששתי שיהיו לי תפרים. התפללתי על זה המון כולל בלידה עצמה. הלידה היתה גיהנום אבל תפרים לא היו לי
בלידה השניה מאד פחדתי שניאסר ובעלי לא יוכל לעזור לי. התפללתי על זה מלא וב"ה מרגע שנכנסתי להיבדק בבי"ח ועד הלידה עברו בערך 10 דקות שבהן בעלי לא היה לידי בכלל... (הלך רגע להירשם, ראה שיש תור וחזר)
גם בלידה השלישית - חשבתי שקרה לי נס פעם אחת, אבל מה עכשיו? התפללתי המון והקב"ה עשה לי נס שלא דיממתי עד הסוף (אנחנו נוהגים 'אם אין דימום נאסרים רק כשהראש יוצא) ובעלי עזר לי ממש עד סוף הלידה. דולה כבר אמרנו...

מסכמת לך כי את בסוף היריון וקשה להתרכז:
להתפלל על זה!!
אמית לידה
לידה פעילה
איזטנס

בהצלחה בבריאות ובידיים מלאות!
וואו! ממש ממש תודה לכולם!עננים כחולים
קראתי הכל🙂 סליחה שלא עניתי לכולן אבל באמת שאתן נשמות! הצלחתו להרגיע ולתת לי כמה כיווני מחשבה אז באמת מודה לכן מאוד🙏
אהבתי שסיכמת בסוף😂בתנועה מתמדתאחרונה
ולפותחת- לידה קלה בע"ה בידיים מלאות!
אני גם ילדתי פעמיים בלי אפידורל, ועם הכנה מתאימה מראש היה ממש טוב (כשלא התכוננתי באמת חא היה לי כח לעבור את כל הצירים והגעתי מותשת ללידה... הרגשה שאין מה שעוזר לי.. אבל כשלמדתי לפני על תנועות/נשימות/שיההתי משפטים מחזקים הרגשתי שהכאב היה חיובי ומקדם את הלידה)
בהצלחה!! @עננים כחולים
בטח כתבו לך פה מלא דברים חכמים (לא קראתי) מאחלת לך לידההשם בשימוש כבר
קלה קלה וטבעית, ידיים מלאות💞
לי עזר מאוד גז צחוק. (בלי אפידורל)נעם85

בהצלחה יקרה

ושיטת אמית לידה אם עוד רלוונטי לך ללמוד..נעם85


אם את רוצה עצות מנסיון אשמח בפרטי..ילדתי 5 לידות בליזהר מרים
וגם יש לי הצעה לדולה ומדריכה ללפניזהר מרים
זו לידה ראשונה?תוהה לי
אם כן לדעתי חובה דולה כי זה יכול להיות מאד ארוך, מתיש וכואב
תודה!עננים כחולים
אכן, לידה ראשונה...
מים מקלים מאוד מאוד על הכאבים, אם יש לך אפשרותשקדיה.
לאמבטיה בחדר לידה
לפחות יש לך קצת זמן לרכוש כלים עד הלידהאמא בעבודה
לא קל לשנות תכנית , אני משערת שזו לידה ראשונה, אישית בלידה הראשונה לא הספקתי לקרוא מספיק ולהבין מה מקל על הכאבים והיה לי קשה להכיל את הצירים , אצלי הם מתחילים בעוצמה גבוה אין צירים חלשים, עד שלקחתי אפידורל, אבל ללידה הבאה לא יכולתי לקחת אפידורל והיה לי ממש חשוב לדעת איך להכין את עצמי וכמה כללי אצבע שעזרו לי,
1. כל ציר הוא עד 60 שניות המחשבה החיובית שאני יכולה אני טובה ממש אמרתי לעצמי לאורך הצירים הכל טוב אני יולדת אני יכולה, המחשבה שהציר מקדם את הלידה מרכך את כל המעבר של התינוק עזר לי מאוד וככל שאמרתי לעצמי אני טובה הרגשתי פחות את הציר,
2. פחות אדרנלין, קולות רגועים אם את בקטע של מוזיקה מרגיעה,
3. מכשיר טנס עזר לי מאוד להקל על הצירים, משאילים מיד שרה, מומלץ לנסות קודם איך שמים
, מקל גם על הצירים של חודש תשיעי, ולמקם בתחילת הצירים.

4. לדעתי לידה על הצד נוחה ללידה ומאפשרת שליטה על התנועה שלך בלידה עצמה(מבחינת הגב, ופיסוק) עד הלידה עזר לי כדור פיזיו לשבת בסיבוב עדין, להשען על המשענת של המיטה כשהיא בזווית של כמעט 90 מעלות עם הפנים למשענת,
5. לחשיבה חיובית ודימיון מודרך יש השפעה מדהימה על הלידה , לא להבהל מהכאב להכיל אותו, לזכור שהכאב הוא לא רע, הוא טוב זה כמו חלק מהתקדמות הלידה זה המערה הצרה להגיע לתינוק, התגובה הטבעית היא להתכווץ ללכאב,נשימה עמוקה שממלא את הריאות ואז נשיפה איטית ממש תוך כדי חשיבה על התינוק, הכאב שמתקדם, אני יכולה אני טובה אני יודעת ללדת הגוף מתרכך אני מחכה לתינוק, מאוד עוזרות, ככה כל ציר(זה בא והולך כמו גל כאב קצת דומה לכאבי מחזור בגב ובבטן כמו טבעת בקו המותניים, של 20-70 שניות ואז הקלה הפסקה ושוב ציר)

6.לקחת דולה או בת דודה, מישהי שאפשר להחזיק לה את היד שתוכל לתת עזרה לפי הצורך לעלות למיטה או להגיש מה שצריך, להרטיב את הפנים, או לפחות להשיג איזה סוג של הרפיה ללידה יש דולות שמוכרות פס שמע ללידה ולפני הלידה.

זה לא סוף העולם, ההתאוששות אחרי לידה בלי אפידורל מהירה יותר. אחרי אפידורל יש סוג של סחרחורת וכבדות לפעמים כאבי גב אז לפחות אם לא תוכלי לקחת אפידורל תדעי שיש גם יתרונות, ובכלל בכל לידה את יולדת גם יכולות חדשים לדעת לעבוד על חשיבה חיובית זה ממש מומלץ לא רק בלידה...
תודה רבה רבה!עננים כחולים
אני תכננתי אפידורל וברגע האחרון סירבו לילאה1234
כי אמרו שהפתיחה באופן מפתיע התקדמה מהר המצופה, תחשבי בחדר לידה פתאום הודיעו לי "אין אפידורל"
אז נתנו לי גז צחוק
והאמת הלידה אכן כואבת אבל מיד כשהתינוק יוצא כל הכאב נעלם!!! וההחלמה אחר כך הרבה יותר קלה! בקיצור גם אם היו לך מספיק טסיות אולי התוכנית הייתה משתנה,
אצלי עוד המשיכו קצת כאבים עד שהשיליה יצאהיעל מהדרום
לק"י

לא חזקים כמו צירים, אבל עדיין כאב לי.
(וזה היה כזה "טפשי"- שניה קודם עם צירי לחץ, ואז הכאבים החלשים יחסית עד שהשיליה יצאה כואבים לי.... כאילו מה?! כל כך מהר שכחתי כמה כאב לי קודם? ).
יואו החכמתי מהשרשור! תודה לך! יש מצב לנעוץ?פריקה2
אפשר להוסיף קישור לשרשור הזה בשרשור הנעוץיעל מהדרום
לכי על הקורס של עמית!שירה רננה
תוך יום אחד את יודעת מה לעשות וזה ממש ממש עוזר להקלה על הכאבים. עדיין לא נתקלתי במשהו אחר שאפילו מתקרב לרמה הזאת
מחשבה שעלתה לי בעקבות השרשור של משלוחי המנותהשקט הזה

מקווה שלא יהיה נפיץ מידי אבל שואלת באמת מתוך רצון להבין את הגישה.


היו כמה תגובות שכתבו שלא אוכלות משלוחים ביתיים כי לא סומכות על הכשרות.

עכשיו ממש התכווצתי לקרוא את ההודעות האלה.

בסוף המטרה של משלוחי מנות היא להרבות אהבה ואחווה, אז איך זה שאפשר בשם איזשהו הידור בכשרות לזרוק את המשלוח הזה לפח כלאחר יד? (אני לא מדברת על איסטנסטיות אלא על כשרות)

זה אפילו קצת הזכיר לי את הסיפורים מימי בית שני שהיו מחלוקות על טהרה וקבוצות שהחמירו יותר אז לא אכלו אחת אצל השניה בגלל המחלוקות וכולנו יודעות לצטט על מה חרב בית שני.


אצלי בבית הקפידו על כשרות מהדרין בהכל, בשר חלק, לא חלב נוכרי וכו' אבל כשהיינו נוסעים לסבא וסבתא שלי, למרות שההורים שלי ידעו שאצלם מספיקה כשרות רבנות- אכלנו הכל רגיל. אני חושבת שזה קשור לאיזו פסיקה שההורים שלי קיבלו בתחילת נישואיהם אבל בכל אופן יש פה איזה שיקול ערכי בתוך הפסיקה ההלכתית.


אני גם מכירה (מקווה שאני מדייקת) שאדם נאמן להעיד על עצמו, ואם אדם אומר שהוא שומר כשרות אז מותר לאכול אצלו (זה נכון כמובן רק במטבח פרטי ולא מסחרי- מסעדה וכו')


גם בסוף מה כבר מביאים במשלוחי מנות ביתיים- מאפים כאלה ואחרים בד"כ? מה כבר יכול להיות כ"כ משמעותי בכשרות? זה לא בשר, עוף וכו'.


וגם, נראה לי שבדכ גם אנשים שמסתפקים בכשרות רגילה (שהיא כשרה לחלוטין, חשוב לי להגיד), ישתדלו שהמשלוח יהיה באיזה סטנדרט שמתאים לכולם (נגיד חברים שלנו שתמיד מכינים משלוחים ממש שווים תמיד דואגים לכתוב שכל המוצרים מהדרין, כי הם עצמם ביום יום לאו דווקא משתמשים במהדרין)


בקיצור, חפרתי קצת מסביב אבל באמת אשמח להבין איך בשם הידור בכשרות, יוצרים התבדלות כזו ובעצם פוגמים ברעיון המקורי של משלוח מנות?


ובאמת שזה לא מופנה לאף אחת באופן אישי כביקורת. אני באמת אשמח להבין את הגישה שעומדת מאחורי זה


(ואני מדגישה גם שאני מדברת רק על העניין הכשרותי ולא על אלא שאמרו שזה מגעיל אותן מקטע איסטניסטי)

נכון. וגם אפשר לדייק מה אוכלים מבחינת הכשריעל מהדרום
לק"י

רגישויות וכו'.


ככה זה אצלינו בכל אופן.


שאלה רגישה אשמח שתערך אם פחות מנוסחת טוביש לי רק שאלה

כתבתי פה כמה פעמים על הילדה שישנה ליד בעלי מידי לילה

לאחרונה חל משבר מסויים בזוגיות ויש ריחוק בזוגיות הוא מטופל בציפרלקס לחרדה בעקבות משבר מסויים

מה שלאחרונה מרגיש לי לא תקין לאחרונה שהוא מענג את עצמו כשהיא איתו במיטה למרות שהיא ישנה בזמן זה מטריד אותי

מתלבטת אם אני זו שלחוצה ורואה כלא תקין או אכן יש מה לבדוק 

ממש כאב לי לקרוא אותךהבוקר יעלה
חיבוק גדול ❤️ 
למישהי יצא לקנות מחטב להריון?שאלות חדשות.

שלא לוחץ על הבטן אבל מסדר את כל המסביב?

לאירוע שיש לי בקרוב והייתי שמחה שיהיה לי משהו כזה..

חיפוש קטן בגוגל הראה שזה לא נפוץ ימתלבטת אם שווה הזמנה מנקסט, אם למישהי יש נסיון בזה

יש לי מאבישג ארבלשומשומ
זה היה לי נוח, אהבתי לשים את זה גם בלי אירוע, הרגשתי שזה מחזיק לי את הבטן 
את יודעת אם ישרקאני

לה אתר?

אני חייבת חצאיות הריון ואין לי זמן לנסוע למלחה

 

אני לא מוצאתרקאני

אולי את יכולה לשלוח קישור?

סליחה על הנצלו"ש🙈

תודה רבהההרקאני
לי יש שתי חצאיות ממנה וחורשת עליהןסטודנטית אלופה
מה זה חצאיתהריון?שורשי
שמתרחב בבטןרקאניאחרונה
והוא באמת מחטב?שאלות חדשות.
לא נעים אבל מדברת על הצדדים שמסביב לבטן.. לא בא לי שיראו דרך השמלה מה שהוא לא הבטן🙈

ואם את יודעת לומר אם המידות הן כמו המידות הרגילות שלי? לא רואה שאספיק להגיע לשם

חושבת שכן, זה כבר כמה שנים טובות לא היה בשימוששומשומ

בעיקר אהבתי את ההרגשה האסופה..

לא זוכרת את המראה

לגבי מידות - ההנחיה שלה זה לקחת את המידה הרגילה

בכל מקרה המיטה מבד מאוד נעים ונמתח 

ריח מהפה לפעוטאנונימית בהו"ל

לבן שלי בן שנתיים יש ריח לא משו מהפה

אני מריחה את זה כשאני מתקרבת ובודקת (לא הייתי שמה לב סתם ככה)

אבל לכאורה גם לגננת זה קורה מדי פעם כשחמתלת/ מקנחת אף וכו

וחברים שלו יותר בגובה שלו אז אולי גם.

 

יש מה לעשות?

הוא מצחצח שיניים בבוקר בדרך כלל, 

אבל בצהריים נגיד יש שוב את הריח- זה לא מהשינה

פעם שמעתי שלפעמים זה קורה כשיש דלקת חניכיים, תבררינפש חיה.
הוא מנוזל?לאחדשה
כן כבר מלא זמןאנונימית בהו"ל
זה בגלל ה הרבה פעמיםלאחדשה
כדאי לנסות לטפל בנזלת וזה אמור להסתדר ..
גלי לי איךאנונימית בהו"ל

הלוואי והיה לי רעיון

אינהלציותלאחדשה

מי מלח

בצל לבן פרוס בצלחת בחדר בלילה

ספריי מי מלחרקאני

לאף

אינהלציות של מי מלח

ובעיקר לדאוג שלא יהיה לו קר

 

הדבר היחיד שעזר לנו באמת זה שהיה שבוע מזג אוויר נעים חחח

תשקלי להפסיק מוצרי חלברק רגע קטאחרונה
הרבה פעמים זה גורם לנוזלים במערכת הנשימה.
אצלינו זה היה דלקת גרוןשומשומ
וואו איך עליך על זה?אנונימית בהו"ל
עם עוד תסמינים.. אבל הריח היה בלתי 🙃שומשומ
זה פשוט ענק (אזהרת צניעות קלה)נופנופ
ענק? כאב לי לראות וכאב לי שראיתישירה_11
ראיתי רק את ההתחלה, ומבינה אותךיעל מהדרום
לק"י

אני אוהבת הומור שחור במידה. אבל לא אהבתי....


פותחת, מתנצלת על הייבוש.

אני לא חושבת שזה הומור שחורממצולותאחרונה

זאת םשוט המציאות

ויש אשכרה נשים שזאת הלידה הראשונה שלהן וככה הן חוות את זה בדיוק

את החוסר אונים

את החוסר בעזרה

ואת ההרגשה שנגמרו לך החיים

אפשר תקציר?יעל מהדרום
מישהיאפרסקה

שיושבת עם תינוק בן 3 חודשים בגינה ואז ניגשת אליה איזו אישה קצת מבוגרת ודוחפת את האף- קצת קר למה הוא בלי גרביים?

ואז היא מתחילה לענות לה קצת בציניות קצת לפרוק את כל הבעיות שלה והאישה השניה כבר רוצה לברוח 😅

אהה. אויש. תודה!יעל מהדרום
ראיתי חחחאפרסקה
כל כך אמיתי
אויש זה נורא לא אהבתי בכלל, וגם אני שונאת מתערביםנפש חיה.
😂😂גב'

גדול.

אהבתי 

אהבתי את הרעיון, של להתחיל לחפור בחזרהקופצת רגע
פחות אהבתי את הביצוע ואת הירידה לפרטים 😵‍💫 
האמת זה יותר עצוב ממצחיק. האמא נראית בדיכאון...חילזון 123
רואים שזה נעשה כדי להעלות מודעות לתופעה...ירושלמית במקור
לא רק את החוסר טקט, אלא גם את הדיכאון או הדכדוך ולפחות את התנהגות התינוק...

האמת? נראתה ונשמעה בול כמוני ואפילו לא הייתי בדיכאון

אוי זה כואבמאמינה-בטוב
יש נשים שרואות את זה וזה לא גורם להן פחד ולחץ מהשלב הזה של הניו בורן?
וואי לא גמרתי לצחוק!!חוזרת בקרוב
נחמד...המסר מובן גם בלי כל מיני מיליםממתקית

לא נעימות לאוזן שנאמרות בסרטון (כמו למשל שנאמר בטיבעיות "כנעט הרגתי את הילד" ועל זו הדרך, נאמר שלוש פעמיים.
לי זה צרם!!!

אני תמיד אמרתי את זה והתכוונתי שזה מחוסר שינהירושלמית במקור
נניח מחזיקה וחוששת שייפול מרוב זומביות שלי, או בחוסר תשומת לב לסכנה שיש סביבו כרגע שוב מהזומביות שמחוסר השינה
אם כבר אז שאלה לדיוןפילה

מה לעשות אם באמת אין להורה שיקול דעת. פעם יצאתי עם ילדים בסוף אביב , היה חם לכל הדעות וראיתי אישה לבושה גופיה ותינוק שלה בחליפת פוטר , כובע חם ושמיכה .

שתקתי כמובן אבל ברור שילד שלה סבל.

מה עוד ? אם אני יוצאת עם תינוק בקיץ , אני חייבת לכסות אותו כמה שיותר עם בגדים דקים ולא לשכוח קרם הגנה אחרת הם נשרפים מהר מאוד.

פעם גם פגשתי אישה בחורף ירושלמי , היא עם מעיל , תינוק בלי גרביים.

אני לא מעירה אף פעם אבל ברור שאלו לא היו מצבים של סתם שכחה בגד כי היה חם כשיצאה או לבוש טיפה יותר חם כי יצאו מוקדם בבוקר והיה קר עדיין.

 

נשמע שיש בך הרבה רגישות לאחר^כיסופים^

וזה ממש יפה

אבל אני חושבת שלהעחר להורה זה כבר גבול (עבורי לפחות)

אמא רוצה הכי טוב לילד שלה. ואחרים לא תמיד מודעים לשיקולים

הבת שלי ב"ה היתה תפוחה ברמות (מעל כל האחוזונים)

והיתה לי חברה שהתינוקות שלה מאוד רזים שכל הזמן דאגה שאלביש יותר את הבת שלי. ברור לי שזה נעשה ממקום טוב! אבל לצורך העניין, היא לא הכירה את הבת שלי ואת הצורך השונה שהיה לה לחום/ קור.


וחוץ מזה,

האם ההערה שלי תועיל או תזיק?

מצוות התוכחה היא חשובה מאוד, אבל בתנאי שהיא נשמעת. אם אני יודעת מראש שהיא לא תשמע אז מצווה לשתוק ולא להוריד לאמא את הבטחון העצמי

וואי זה ממש לא העסק שלך או שלי או של כל אחד אחרדיאן ד.

התינוק הוא של האמא הזאת והיא תטפל בו ותלביש אותו כמיטב הבנתה/ יכולתה.

 

גם אם חלילה התינוק יצא בלי גרביים וקצת קריר.

נו אז מה?

אז קצת קר לו, ופעם הבאה אמא שלו תדע להביא לו גרביים.

 

ואם מעירים לה ומקטינים לה את הביטחון העצמי לרצפה זה הרבה יותר גרוע.

למה ככה? כתבתי שאני לא מעירהפילה

אבל אמא לא אמורה לאבד בטחון עצמי מכל אמירה.

וגם בטחון עצמי מופרז זה לא טוב.לפעמים עדיף ללמוד מניסיון של אנשים אחרים ולא לצבור אותו בעצמנו

פשוטרקאני

בדרך כלל אם אישה זרה תעיר לי

אני לא אקבל ממנה

מי היא? לא מכירה אותה למה שאקשיב לה?

 

 

אני זוכרת את עצמי בתור אמא צעירה עם אפס ביטחון עצמדיאן ד.

וכן לקחתי ללב כל הערה ואמירה.

והייתי בטוחה שזה סוף העולם אם טעיתי.

(ולא בטוח שטעיתי, פשוט זאת שהעירה לי נתנה לי את ההרגשה הזאת).

 

ובהחלט רציתי ללמוד מניסיון של אחרים, אבל זו החלטה שלי ממי ללמוד ואיך ללמוד.

ובסוף, הלמידה הכי טובה היא פשוט הניסיון שאנחנו רוכשים בדרך.

 

אלרגיות🤧🤧יהלומה..

אני כבר תקופה סובלת ממש מאלרגיות

זה מתבטא בעיקר בגירודים חזקים בעיניים והמון עיטושים אחד אחרי השני

אני לא מצליחה להבין ממה זה נגרם. ניסיתי להחליף לסבונים וקרמים טבעיים אבל עדיין סובלת מזה


אני ממש רוצה לטפל בזה מהשורש ולא רק להקל זמנית ככה שלקחת אלרגיקס לא בא בחשבון מבחינתי


יש כאן מישהי שסבלה מדבר כזה ויכולה לשתף מה עזר לה?

אולי זה יכול להצביע על חוסרים מסוימים? 

העונהדרקונית ירוקה

אני כבר חודשיים עם אלגיות

פריחה של משהו מסויים או בכללי

לי קרמים טבעיים גורמים יותר אלגיות מהאלה הקלסיים. שווה לבדוק גם

אבק (היה הרבה אובך לאחרונה)

אני סובלת מזההמקורית

ממש בשנים האחרונות

לא עליתי על הבעיה לצערי, חוצמיזה שלהישאר בבית ממש עושה לי טוב ואני שונאת את העבודה שלי  חח

 

זה קשור לעונה. אני גם ככהפרח חדש

בימים שזה ממש חריף לוקחת אלרגיקס וזה עוזר.

גם שימי בחדר מכשיר אדים, האוויר היבש בתקופה הזאת גם לא טוב

עונה כאמא וכאשה של אלרגיםמתיכון ועד מעון

ממה שאני רואה למזג האויר- אבק, פריחה יש השפעות דרמטיות על האלרגיה. לכן אני לא רואה איך אפשר לטפל את זה מהשורש. אצל הסובלים באופן דרמטי אלרג'יקס זה ממש הצלה, ומכיוון שיש דברים שהם בלתי נשלטים אני לא הייתי שוללת.

העונהכובע שמשאחרונה

תמיד קצת לפני חודש מרץ החגיגה מתחילה-----

ממליצה לשים לב: יש צמחיה שמחמירה (ברחוב מסוים למדתי לעבור לצד השני של הכביש, למשל..)

וכן את עבודות נקיון הפסח לבצע עם מסכה על האף

ולפעמים אין מנוס מאלרג'יקס.....

זמן רנהרקאני

אני לא מוצאת את השרשור האחרון

רוצה לקחת מעכשיו עד 19:30

חייבת רצינות אז צריכה לכתוב את זה איפשהו....

 

@שמש בשמיים @זמן רנה 

אולי אפשר לפתוח שרשור חדש?

מצטרפתהתלבטות טובה

לקחתי באמת כמה שעות בבוקר ושעתיים אחהצ.

שמחה לומר שזה מתחיל להיות חלק מהשיגרה והרבה יותר קל לשים בצד. עוד לא מספיק, אבל זה התחיל מכאן🙌

לא זוכרת בעל פה את השמות, אבל חושבת לעצמי שזה לעילוי נשמת הבנות הרשומות. אולי האמת כדאי שאעתיק את השמות לדף

איזה אלופה, מוסיפה כאן את השמות לע"נשמש בשמיים

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

איך היה לך?שמש בשמיים
אחלה ב"הרקאני
מצטרפת מעכשיו עד הבוקר בעזרת ה'שמש בשמיים
תודה על התיוג!עוד מעט פסח

מצטרפת ב''ה מעכשיו עד עשר.

ובשעות הצהריים- 2-4.

בע"ה עד 11.30אוהבת את השבתאחרונה
למה לידה זה מטלטל כל כך? פריקההריון ולידה

שבועיים אחרי

לא מכירים אותי פה בישוב אז לא יודעים שילדתי למעט כמה בודדות ואני לא מרגישה בנוח לברר מי ועדת יולדות ולפנות

אוכלת בכוח משהו שהכנתי לעצמי אחרי 24 שעות שלא אכלתי רק כי אני יודעת בראש שהגוף צריך את זה להנקה

אין לי תיאבון בכלל! והכנתי משהו שווה שהייתי קונה במסעדה אבל גם אליו אין לי תיאבון. ניסיתי לחשוב מה הייתי רוצה לאכול אם היה לי תיאבון והכנתי אבל בקושי מצליחה לבלוע

לא יודעת אם זה רק וירוס או גם דיכאון

האיש פה כדי כביכול לעזור אבל אנחנו לא בטוב כי שנינו גמורים ומוציאים את העצבים אחד על השני אז מחר ילך לעבודה כי סורי זה לא עוזר לי שהוא פה

למרות שמחר בטח אתחרט

וזהו

בוכה פה כי תוך כדי שכותבת בעלי שוב מציק

אין לי כוח וזהו!!!!

חיבוק ענקלאחדשה

יש משפחה קרובה שיכולה לעזור?
חברה שאפשר לשתף לה?
אנשים בד"כ מאוד אוהבים לעזור ליולדת...

נכון אבל אני מרגישה כל כך נזקקת בזמן אמתהריון ולידה

ויש כאלה ששואלים אבל זה נראה כל כך מנימוס ולא מבאמת רצון לעזור בפועל. אז זה לא נותן לי פתח להגיב בחיוב כשגם ככה זה לא משהו קונקרטי אלא "אם תצטרכי משהו תגידי"

המשפחה לא הכי יכולה לעזור ואם כן אז זה טרחה גדולה בשבילם כי זה כמה שעות נסיעה אז בוחרת בקפידה את הבקשות

תודה על החיבוק. מרגישה שכל מה שאני צריכה זה להרגיש שלמישהו אכפת ממני

כשאני אומרתרקאני

למישהי אם את צריכה משהו אני כאן

אני מתכוונת לזה בשיא הרצינות

ואומרת רק כשבאמת יש לי אפשרות לעזור

 

אולי יש לך מישהי שיכולה להעביר את המידע שילדת לנשים בשכונה?

שזה לא יצא שאת מבקשת עזרה

אלא שמישהי אחרת תפרסם "מזל טוב לפלונית שילדה בשעה טובה מי שרוצה לעזור לה זה המספר:05...."

כבר שלחו לי מזל טוב בקבוצההריון ולידה
זה לידה ראשונה?רוני 1234
אם כן, אולי יש אפשרות שתסעי לכמה ימים לאמא/חמות/ אחות? פשוט להיות עם אשה שתבין ללבך ותפנק אותך קצת… אולי לקראת שבת הבאה ותחברי את זה עם פורים או משהו כזה…

תזכרי שהכי נורמלי להרגיש ככה… כולל הריבים עם האיש…

לא, יש כמה ילדים בביתהריון ולידה

שקלתי בכל זאת לנסוע אבל זה לא יתאפשר

ולבד זה יהיה להם קשה מידי 

תודה מראש למגיבות אם יהיוהריון ולידה
אולי מתאים לך לכתוב אזור או מיקוםשמעונה
אפשר בפרטי, וננסה לברר לך מי אחראי באזור...

וחיבוק...את לא צריכה להרגיש לבד

לידה זה באמת אירוע ממש מטלטלחשבתי שאני חזקה

וסערת רגשות אחרי לידה זה ממש נורמלי.

יקרה, אחד הדברים שהכי עוזרים להתייצב זה תמיכה והרגשה שאת עטופה.

תנסו רגע לעשות סטופ, תנסי לבקש מבעלך שיפנה אותך למנוחה נורמלית. ותקבלי את הצעות העזרה שמציעים לך..

אבל לא באמת מציעים לי. תודה על הנרמולהריון ולידה

למרות שכן כל מי ששואל איך אני אני משתפת שלא בטוב

@שמעונה תודה

כרגע אין לי מספיק אומץ לצערי

עצוב לשמועשמעונה
אבל לפעמים באמת שמישהי לא מספיק קרובה משתפת אותי שהיא לא בטוב לא תמיד אני מוכנה לעשות את הצעד ולהציע עזרה , לחשוב עליה...
מצטרפת להצעה של שמעונהחשבתי שאני חזקה

אולי נוכל אנחנו לעזור?

לפעמים הגדולה זה להתגבר על הבושה... למרות שזה קשה.. ויש נשים שבאמת רוצות לעזור.

אפילו בפרטי למישהיכנה שנטעה

מוזמנת ממש אלי, אני לא מכירה אותך, אולי נוכל לקשר למישהי ויקל עלייך מאוד!

מההיכרות שלי מכמה מקומות עם ועדת יולדות, ממממששש ישמחו לעזור במה שצריך, באמת ולא רק מתוך נימוס❤️

תודה יקרות, האכפתיות שלכן מדהימה אותי ומרגיעההריון ולידה

אני חושבת שיזהו, גם אם לא אתן אז הן.

אני כנראה צריכה לאזור יותר אומץ למרות שכרגע לא רואה את זה קורה 

אז הנה מצאתי את עצמי עומדת ומבשלת ארוחצהריון ולידה

עם תינוקת צורחת כי אי אפשר להניח אותה

והתנור כבר דלוק מלא זמן כי עשיתי בהפסקות.

אוף

חיבוק יקרהאיזמרגד1
תקלי על עצמך כמה שאפשר- ארוחת צהריים הכי פשוטה שיש, אפשר לשבוע גם מפסטה וסויה כלשהו, לשבת אם אפשר, לשים את התינוק במנשא אן היא רוצה ידיים....
נשמע כואב ממשתהילה 3>

הצורך להרגיש שאת לא לבד ורואים אותך.

החויה הזאת שאין מי שידאג לך כשאת זקוקה לעזרה.

מציעה לבקש מבעלך שיהיה המקום הזה עבורך כרגע. שיביא איתו אוכל קנוי/יבשל/תזמינו משהו מוכן. זה באמת קשוח כל כך להיות בחולשה ולהרגיש שאין מי שיתפוס❤️


הם אפילו לא הסתכלו על מה שהכנתיהריון ולידה

התינוקת צורחת והגדולה בוכה ומתייפחת כנראה מתולעים בפעם המיליון

בעלי ממש פגע בי עכשיו אחרי שאני מתהלכת טרוטת עיניים פה אחרי יום מחריד שרק שחררתי אותו בו הכי הרבה מאז הלידה

אז אני שוכבת פגועה במיטה, הוציא לי את כל התיאבון שאגרתי בכוח

הדבר היחיד המזין שאכלתי היום היה לחם עם חביתה שהכרחתי את עצמי לבלוע בכוח בבוקר, אם מותר לקרוא ל13:00 בוקר

אין לי כוחות

והוא אשכרה יושב לאכול כאילו כלום לא קרה

אוףףףףרקאני

התקופה הזאת באמת כל כך קשה ומטלטלת

את חייבת לנוח ולאכול!

כשרעבים ועייפים הכל נראה יותר גרוע

 

אבל מה אני יכולה לעשות??😭הריון ולידה

אני עושה כל כך הרבה

מרגישה שהשם כאילו מנסה להעניש אותי ועוד אחרי ההריון שבכלל לא רציתי

אני 24/7 עם הבייבי שלא מאפשר מנוחה כרגע בכלל 

ומרגישה שעם כמה שבעלי מנסה להיות עם הילדים פשוט לא אכפת לו ממני

מוציא לי את כל הרוח מהמפרשים 

ובכלל רציתי להגיב לך משהו אחר 

תגובה למה ששלחת 

אבל יוצא ממני רק קיטור ודמעות

רק תנשמיאיזמרגד1
ותזכרי שעוד 3 חודשים בעז''ה הכל יהיה הרבה יותר טוב. זאת תקופה קשה ממש אבל היא תעבור🩷
יקרהעם ישראל חי🇮🇱

מבטיחה לך שזה יעבור...

תני לעצמך זמן את רק שבועיים אחרי .

כל הגוף משתולל מהורמונים

הנפש סוערת עדיין מהחוויה

יקח זמן להתרגל לדינמיקה החדשה בבית .

כל אחד ידע למצוא את מקומו

מילת המפתח כאן היא סבלנות.

גם אני חודשיים אחרי לידת תאומים ,ב"ה חויה מאתגרת וגם הרגשתי בדיוק כמוך

ממליצה לך לקחת את עצמך עם או בלי הבייבי כל יום לסיבוב של 10 דק לפחות

להתלבש להתאפר קצת לראות שמש ואנשים .

אין חשק אני יודעת והכל נראה עכשיו מעונן

אבל זה עובר.מבטיחה.

בייביבלוז לכולם יש וכולם חוות את זה כל אחת ברמה אחרת.

כשבעלך חוזר מהעבודה תבקשי ממנו שעה שעתיים לעצמך ,תלכי לקנות לך איזה בגד או כל דבר שבא לך, לכי לעשות טיפול פדיקור/מניקור

כל דבר שיעשה לך טוב ויאיר לך את הנפש...ממש חשוב ו מאוד מאוד מטיב.

מאחלת לך החלמה מהירה

גידול קל ונעים בנחת

הרבה שעות שינה

וסבלנות......😘

תודה מרגיע קצתהריון ולידה

לצערי אני לא במצב פיזי של לצאת

גם לא לחמש דקות

לדעתי צריך שמישהו ינער את בעלךיערת דבש

את שבועיים אחרי לידה!!

ברור שאין לך כוח

שיזמין לך אוכל

או יכין

וידאג שתוכלי לנוח ולאכול כמו שצריך

יש מישהו שיכול לעשות את זה?

ואם לא

אז בעצמך

לנער

לעשות סטופ

להכנס לנוח

להזמין לעצמך אוכל

לכתוב למישהי קרוב שאת זקוקה לעזרה

זה לא בושה

זה אמיתי וכנה ואני בטוחה שישמחו לעזור 

הוא הכיןהריון ולידה

אבל אז פגע בי ויצא לי כל האוויר ולא מסוגלת לאכול

זה אכן לא מונע ממנו לשבת לאכול בלעדיי, להיפך נהנה מהשקט ממני.

העגלה לידו אבל אני יודעת שזה לא יעזור ועד שלא אשן תוך כדי הנקה לא יהיה פה שקט אמיתי

חירפן אותי שהוא "בבית" אז שלחתי אותו לעבודה בעצבים אחרי שראיתי שבמקום לעזור לי הוא מוצא לעצמו פתרונות אחרים

כמו לארגן את הבית למשל אבל זה לא חשוב בעיני כמו לעזור לי פיזית.

כששלחתי לעבודה אגב הוא רק התלונן שהוא לא אוהב את העבודה הזאת ורוצה לעזוב

לא הבין את הקונספט בכלל

יש בינכם תאום ציפיותפה משתמש/ת

כי האמת נשמע שהוא משתדל ומתאמץ אבל לא קולע לצרכים שלך

ואז שניכם מתוסכלים


את יכולה לשבת להסביר לו ממש עניינית במה העזרה שאת צריכה מתבטאת ומה בדיוק יעשה לך טוב?

הוא פשוט גבר. רעב אז יאכל גם אם אני בוכה בחדרהריון ולידה

יחזיר את האוכל שהכין לי למקרר וישב בעצמו לאכול בלי לבדוק מה איתי. כי עכשיו הוא רעב אז הוא יאכל

יש לו קיבעונות מחשבתיים וצורך לחנך אותי

והוא חייב שהכל יהיה בדרך שלו. למשל אם אני מבקשת שהוא ירים על הידיים או ישים בטרמפולינה כי זה דברים שבאמת יכולים לתת לה להרגע ולהשתתק קצת אז הוא יתעקש שצריך דווקא בעגלה

ואז יהיה כל הזמן בכי מוחלש

אז נכון הוא כאילו בא להתנצל ואמר שהוא מבין על מה אני כועסת (פגועה במילים שלי זה כועסת במילים שלו) אבל התחושה היא שזה רק כי הודעתי לו שהוא לא ישן איתי באותו חדר הלילה.

כמובן הוא נוחר פה במיטה עכשיו ואני צריכה למצוא לי פתרון כי אין מקום בשבילי+תינוק להנקה כל הלילה. אגב גם זה הסברתי לו לפני שנרדם

רגע רגע לאט לאטהביתמתפורר

אני חושבת שאת מוצפת בטירוף והכל נראה לך הרבה יותר קיצוני.

אני רגע אגיד גם אם זה לא מה שרצית לשמוע זה ממש הגיוני שבעלך יאכל את האוכל גם אם את בוכה בחדר, זה אולי לא הכי נעים אבל גברים הם רייאלים והוא לא רגע שום היגיון בזה שאם את לא אוכלת הוא לא יאכל.

תחשבי על זה ככה אם הכל בקריסה אז עדיף שהוא יאכל שיהיה לו כוח לדאוג למה שיש, או אפילו מקופ להתייחס אליך.

תחשבי שהתקופה הזאת מטורללת גם בשבילו והוא אובד עצות ולדעתי הכי קשה לו לראות כמה קשה לך.

עכשיו לא באתי לעסוק בו אלא רגע להוריד את הדברים ולהראות לך שהוא לא נגדך הוא פשוט מנסה לעשות הכי חכם ואולי יוצא לו עקום.

ואני הכי מבינה אותך בעולם על הקושי והרעב.

אבל בכלל לא הבנתי למה את עומדת ומבשלת? למה אתם לא מזמיניפ אוכל? אני יודעת שזה לא הכי מזין אבל עדיף פחות מאשר כלום.

לקנות קצת אוכל שקליל ממש להכין כמו פיצות קפואות,שניצל תירס וכו.

כאילו שניה נראה לי אתם צריכים ךעצור ולחשוב מה ברמה הפרקטית הכי יכול לעזור לך.

ובא לי שניה לדבר על הכאב של להיות אחרי לידה ולא לקבל עזרה,זה אחד הקשוחיים. הייתי שם אחרי לידה ראשונה וזה נוראי, לא היה לי שום עזרה. יום אחד השכן פגש את בעלי ושאל מה נשמע וכו ובעלי החליט לשתף שקשוח וכו ובקושי אוכלים. יום למחרת קיבלנו ארוחת ערב חמה ומשביעה ואני עד היום זוכרת את התחושות שהיו לי שם. אז בא לי לשלוח חיבוק ענקק, כי הרבה פעמים זה מעבר לרמה הטכנית זה פשוט הרצון שמישהו יראה רגע וינסה לעזור והלוואי ומישהו יראה אתכם.

אבל עד אז תנסו לחשוב איך ברמה הטכנית מקילים כמה שיותר.

הרבה הרבה בהצלחה,

ותזכרי התקופה הזאת ממש עוד רגע חולפת והרוחות ירגעו והדברים ייתיצבו

ועוד משהו קטןהביתמתפורר

אולי לשלוח בקבוצה של היישוב אם מישהו מכיר המלצות על אוכל טוב באזור עם משלוחים.

או שתקבלי המלצות על מקומות או שתקבלי הצעות לעזרה.

זה אחלה דרך להעיר קצת אנשים לראות את המצב שלך 

יותר הפריע לי שהוא פשוט החזיר את האוכל למקררהריון ולידהאחרונה

ולא שידל אותי לבוא

אחרי שאכל

וכן אנחנו אוכלים הרבה פיצות קפואות וכזה אבל צריכים להצטייד עוד כי אי אפשר כל יום אותו דבר

ואכן אני מאוד מוצפת

חיבוק ענקמקלדתי פתח

אני לא מספיק מכירה אבל אולי ארגון אם לאם מיועדים לזה בדיוק?

תכתבי בגוגל איך פונים לאן לאן? הגמיני נתן לי טלפונים של אחראית באיזורים שונים 

אחפשהריון ולידה

אבל זה היה נראה לי יותר רגשי כשחיפשתי עזרה באינטרנט השבוע

ממש מרגישה במצוקה

מה עם שפרה ופועה של חב"ד?ואז את תראי
קיים בהרבה מקומות 
בדקתי ולא רלוונטי פה תודההריון ולידה
חיבוק יקרה!מחי

ואם זה רגשי? נשמע שאת זקוקה גם לזה ❤️

זו בדיוק עזרה להרגשה במצוקה.

אבל אני חושבת שהם עוזרים גם טכנית. אם אני זוכרת נכון, יש להם מתנדבות שיכולות להגיע לבית לעזור.

יתכן ואת צודקת אבלמקלדתי פתח

הזמן הזה שרק שלך אולי יאפשר עיבוד של המצב והעלאות פתרונות. ואולי קצת זמן שמישהו אחר מחזיק את התינוק בסבלנות...

אולי יעניין אותך