פורום הריון ולידה (עמוד 1544)

בדיוק קרה לי ככה, שהתעוררתי לקבוע תור לשקיפות מאוחר מדי, ובסוף באמת וויתרתי.
מפוצץ אצלם. עם הסקירה היה לי נס שהסתדר בסוף.
קיצור זה לגמרי פץמפתיע הקטע הזה של הלקבוע ולתכנן שנתיים מראש...

ולגבי השאלה, זה חישוב שאנחנו עושים בראש אבל מתכוונים פשוט לשבוע 11 פורמלית- תחשבי מה יהיה כתוב בדף של הבדיקה- 10+ או 11..

ומצטרפת לשאלתך השניה
אני שבוע 16 עכשיו ומרחפת קצת עם הבדיקות... יודעות מה כדאי כבר לקבוע?

שאפשר לעשות את הבדיקות האלו גם אצל רופאים פרטיים בהסדר (כלומר לקבוע ישירות דרכם ולא דרך המוקד) ואז יש עוד אפשרויות למצוא תורים.

לי במוקד אמרו לפנות לרופא שעובד עם הקופה למרפאה הפרטית שלו והביאו כמה מספרים באזור שלי.

לא שמעתי על זה
אולי אנסה לבדוק

מהקופה... צריך לקבוע בהסדר. או שאת הסקירה השניה תעשי בהסדר ואת זאת בקופה...

לגבי איזה בדיקות מתי , אם את בכללית יש באתר אונליין בתיק רפואי שלך- מעקב הריון ורשום שם את כל הנתונים שהרופא מכניס וכו' וגם יש אפשרות לראות את כל השבועות בטור ואת כל הבדיקות שאפשר לעשות מאיזה שבוע ועד איזה שבוע... ממש עוזר לעשות סדר

את בטוחה שהן לא מהקופה? או שרק אחת מהן מהקופה?
מה הכוונה בכלל בבדיקות בהסדר? זה בתשלום נפרד מהתשלום הקבוע לקופה? מה הסדר גודל של העלויות?
בסוף הצלחתי לקבוע תור לסקירה מוקדמת בקופה (מכבי) אבל מציק לי שממש במקרה קבעתי תור וכאילו אני צריכה לנחש בעצמי או לשאוב מידע על הבדיקות בהמשך.
בקיצור, להבנתי, עוד צפויות לי הפתעות בהמשך …

את הסקירה השניה את עושה במכון שיש לו הסדר עם הקופה וזה בתשלום. אם יש לך ביטוח משלים כלשהו אז יש החזרים.
תקבעי תור לאחות טיפת חלב למעקב והיא תסביר לך הכל. מתי לעשות מה וכו'.
אני בהריון רביעי וגם אני הסתבכתי עם כל הדברים האלה כאילו... האחות הוציאה לי דף מסודר עם כל הבדיקות לפי שבועות...

לק"י

פשוט על אחת משלמים.
ואחות מעקב הריון יש גם בקופת חולים, לא רק בטיפת חלב.

פשוט על המוקדמת שילמתי יותר..

כשאומרים משבוע 11 אז מ11+0 ולא מ10.

לגבי התורים- יש אופציות פרטיות במידה ואין תורים בקופה שהן בהבדר עם הקופה

גם אני חשבתי ככה, בלי יותר מידי להסתבך…

ממש לא נשמע שהלכה המכונה אלא שיש סתימה..

תנסי להפעיל מכונה עם פחות חומר וכביזה.
אם זה חוזר על עצמו וזה מכונה חדשה יחסית כדאי להזמין טכנאי.

שאיזה בגד התלכלך לגמרי מהאבקה
ולבשתי אותו ולא שמתי לב☹️

ניסית לראות מאחורי המכונה איפה שניקוז, מאיפה המים יוצאים?

מבאס ככה בערב פסח.

יש מתחת למכונת כביסה מכסה כזה עגול..
תפתחי אותו ואז המים אמורים לצאת משם אז צריך לגרוף.. אחר כך תבדקי שם טוב אם אין שם משהו שנתקע... אולי בזה זה ייגמר..

נסי לפתוח ולראות.

עוקבת בהזדהות

נסי אולי למקד את המחשבה *בו*, ובמה *שהוא עובר וחווה תוך כדי*,

לשים את הזרקור שם -

 

ממש לעשות מהלך מחשבתי:

בעלי אוהב אותי.

איזו זכות זו.

ואיזה אושר זה.

 

וכנראה שאחת משפות האהבה שהוא מדבר בה בצורה מאוד טובה היא שפת המתנות.

כאשר הוא קונה לי מתנה - הוא כאילו בוחר בי מחדש.

הוא מביע את אהבתו אליי.

הוא כאילו אומר לי: את כל כך חשובה ויקרה ליף אני אוהב אותך.

את כל זה הוא מביע בעזרת המתנה.

 

ועבורו, עבור בעלי, שכמאור הוא איש נפרד ושונה ממני, 

עבורו לקנות מתנה זה להשקיע סכום כסף מכובד.

זה לקנות מוצר יותר איכותי, וכן, גם יותר יקר.

 

כאשר בעלי חשב עליי,

ואהבתו עלתה בליבו,

וראה דמות דיוקני מול פניו,

והלך לחנות שיודע שיש שם דברים יפים,

והסתכל

והסתובב

ובדק

ובחר

בחר תכשיט שנראה לו יפה.

בחר תכשיט שנראה לו שאני אוהב

בחר תכשיט שלדעתו הוא הטעם שלי

 

בעצם בכל המאמץ הזה שלו הוא שב ובוחר בי מחדש!

הוא ממש-ממש מגדיל את אהבתו אליי בליבו בצורה הזו!

הוא חושב: מה אשתי תאהב? ולכן עוד יותר מעמיק *בהיכרות* שלו אותי ואיתי

 

וכאשר הוא חוזר

ועוטף את המתנה

ומעניק לי אותה

הוא מבטא כל-כך כל-כך הרבה אהבה...

 

ואם אעצור רגע ואבין *אותו*

את מה זה עושה *לו* לקנות לי מתנה

את מה זה *עבורו*

את כמה שזה מרחיב את ליבו באהבה אליי

את כמה שזו דרך יקרה עבורו להביע אהבה -

או אז גם הרגשות שלי יוכלו להשתנות.

 

אז נכון, העגילים עלו 300.

זה יקר.

אבל יותר יקרה לי האהבה שלו.

אלו עגילים של אהבה.

אלו עגילים של בחירה.

בחירה מחדש.

אלו עגילים של השקעה.

אלו עגילים של הבעה.

 

לכן אענוד אותם בשמחה,

ובידיעה ברורה עד כמה אני משמחת *אותו* בכך

ואת כמה אני מגדילה את האהבה שלו *אליי* בכך.

 

 

מקסימה את, תהני ממש יקרה, איזה כיף לך ולכם, זכיתם ממש ב"ה ❤

שמחה מאוד לשמוע ❤

הוא משקיע בך, קונה משהו יקר
מצד שני באסה שזה לא בטעם שלך

אצלי אחר כמה מתנות יקרות ובלתי מוצלחות, בקשתי מבעלי להפסיק לקנות לי מתנות, במקום זה לקנות שוקולד או משהו טעים אחר, ואני אקנה מתנה לעצמי בטעם שלי. הסיכום הזה עובד נהדר שנים, לפעמים הוא לא מביא את השוקולד המדויק, אבל זה כולה טעות בחמישה שקלים

תודי לו הרבה פעמים עד שזה יצא מהלב..

וגם תאהבי את התכשיט

בהצלחה רבה וחג שמח

לקבוע דייט כדי לבחור משהו שהוא אוהב עליך ואת בוחרת, אולי אני טועה אבל נראה לי שתוך כדי ההסתובבות יחד בחנויות הוא ירגיש בודאות שאת מעדיפה בגד או כיסוי ראש או משהו משמח אחר לחדר או לבית.. וההתייעצות איתו ושהוא יגיד מה יפה בעיניו, זה יכול להיות ממש כיפי.
(אנחנו נשואים למעלה מ10 שנים ועדיין הברירת מחדל של בעלי זה תכשיט. הוא כבר לא קונה בעצמו אבל תמיד מבקש ממני לקנות לי. לא משנה כמה אני מסבירה לו שאני לא מעדיפה להתחדש דוקא בזה- לא עוזר)

אני חושבת שקודם כל תודי לו באמת מעומק הלב. ואז תבקשי ממנו בלי הפתעות, ואולי שתבחרו ביחד טת המתנה הבאה. או שישאל אותך מה את רוצה.

האמת בעלי כזה. אף פעם לא מרוצה מהמתנות שאני מביאה לו... וזה מתסכל... אז פושט למדתי לא להפתיע אותו. לשאול מה הוא רוצה

מסכים לי ללבוש רק זהב

אנחנו קונים ביחד, אני לא אוהבת הפתעות.

וממש קשה לי עם הסכומים!!!! כל תכשיט חצי משכורת...

מבינה אותך לגמרי וממש מזדהה

תשמחי שיש לך בעל כזה מפרגן, הרבה היו רוצות!!!

אני משתדלת להפריד בן המתנה לעלות וככה יותר קל לי לשמוח .

תחשבי שזה סכום שממילא היה צריך לצאת, ב"ה שזה יצא על דברים כאלה...

מחשבה שחשבתי עליה בקריאת הפרשה הקודמת:
כולנו יודעים שהצרעת באה על דברי לשון הרע. אלא שהעניין הזה לא כתוב בפירוש (כמדומני) בשום מקום בתורה (אלא רק בחז"ל).
למה זה?
אולי זה כדי להמחיש לנו בדיוק את מה שאסור לנו לעשות: לדבר. לדבר לשון הרע, כמובן, אבל כנראה גם לדבר *על* הלשון הרע זה לא טוב... לא טוב לדבר על דברים רעים, כאלה שקשורים ישירות בנפש של כל אחד, כאלה שעדינים כל-כך - כי כל-כך קשה לשלוט בדיבור שמחליק בטבעיות מהפה...
אז זהו, גם אני אפסיק לדבר פה
אשמח לשמוע מה דעתכן על המחשבה הזו...

אני גם חושבת שאולי האיסור על לשון הרע הוא קצת שונה מאיסורים אחרים, מצד זה שהוא 'עדין' יותר, יש בו פחות 'מעשה' מאשר בדברים אחרים. ובעצם הוא יותר קשור למידות - מי שיש לו מידות באמת מתוקנות של עין טובה ואהבת הבריות לא אמור להגיע בכלל ללשון הרע.

אולי לכן גם יש צרעת רק כשעם ישראל במצב מתוקן, יושבים על אדמתם, כל אחת בנחלתו, כי אז יש אפשרות להגיע למידות כל כך מתוקנות (אם היום היתה צרעת, כמעט כולנו היינו מן הסתם מצורעים, כי אנחנו עוד רחוקים ממצב כזה).

ועוד מחשבה שעלתה לי עכשיו - מאיפה לומדים שצרעת היא עונש על לשון הרע? מההקשרים שבהם מרים (וגם משה) קיבלו צרעת (אצל משה בצורה יותר עדינה - באותות שה' לימד אותו, בלי כל דיני הצרעת).
ואולי אם התורה היתה כותבת בפירוש שצרעת זה עונש על לשון הרע, זה בעצם היה קצת לשון הרע על מרים ומשה שטעו בזה.
ולכן הכל נכתב יותר ברמז, שמפשט הפסוקים לא ברור בכלל שצרעת באה כתוצאה מחטא, וכשמשה ומרים מקבלים את הצרעת לא כתוב בפירוש שזה עונש על החטא, אבל אפשר להבין את זה מתוך התבוננות, וחז"ל מלמדים אותנו מתוך זה את הקשר בין הדברים, ואת איסור לשון הרע.

ומוסיפה בהקשר של פסח משו ששמעתי פירוש של האריז"ל נראה לי
שפסח זה פה סח. מתחבר לחשיבות הדיבור על דברים טובים. וגם מצוות הלילה היא והגדת להרבות הדסיפור יציאת מצרים
וגם עם ישראל נגאלו בזכות שצעקו למשה שהם לא רוצים לטבוע בים והוא דיבר עם הקב"ה שאמר לו 'דבר אל בני ישראל ויסעו'

שנזכה להשתמש בפה שלנו רק לדיבורים טובים ולקיום מצוות!

תודה רבה!
לך ול @מתואמת

החיבור שעשית בין צרעת לבין מידות מתוקנות.
הלוואי שנזכה במהרה

לא כתבתי קודם, אבל חלק ממה שכתבתי בהשראת השיעור של הרב ראובן ששון על פרשת תזריע. לא הצלחתי להתרכז מספיק כששמעתי אותו בשביל לסכם בצורה מסודרת יותר, אבל הוא דיבר על הסיבה שהצרעת באה רק כשעמ"י במצב מתוקן, וחלק ממה שהוא דיבר נכנס בדברים שכתבתי...

(את השיעור של פרשת מצורע אני שומעת עכשיו, לא יודעת אם אספיק לשתף...)

גם אחרי שבת.. תודה!

אבל בהתחלה של השיעור הרב אמר משהו שמאוד התקשר לי למה שכתבנו פה -
הפרשה מתחילה בדיני טהרת המצורע. אבל בעצם הוא נקרא מצורע רק בפעם הראשונה שהוא מוזכר (שעל שמה נקבע שם הפרשה), ואחר כך לכל אורך הדרך עד הטהרה הסופית שלו (לאחר שמונה ימים), הוא לא נקרא יותר 'מצורע' אלא 'המיטהר'.
וזה חלק משמירת הלשון ומהתיקון שלו - ברגע שהוא נרפא מהנגע, הוא נטהר על ידי הכהן, שכבר לא רואה בו מצורע, אלא אדם שמיטהר, שלמרות שהוא עוד לא טהור - הוא בדרך לשם. זה העיקר, וזה חלק מהתיקון - להסתכל בעין טובה, לראות את מה שבעומק ועדיין לא נגלה, לראות את הפוטנציאל ולא רק את המציאות.

תודה רבה שכתבת!

וכהרגלך כתבת אותה כ"כ יפה!
הזכרת לי ששבת שעברה היה משהו שקשור לזה בעלון של הרב אברג'ל,הוא הביא מהרש"ב מלובביץ, שיש ארבעה שלבים בדיבור,{מחשבה שבמחשבה,דיבור שבמחשבה,מחשבה שבדיבור והדיבור עצמו.}
וצריך להיזהר מלשון הרע גם בדיבור שבמחשבה,ולא רק בדיבור עצמו, כי אפילו שלא יצא מפיו,הוא משאיר רושם בתוך האדם החושב.

האור החיים כותב שמחלת הצרעת ( הטבעית לא הרוחנית שמסופר עליה בפרשה)  נגרמת מזיהום הגוף ו"תגבורת" המרה שגורמת לפצע בבשר האדם.
וזה נגרם מעצבות ( דכאון),
והרפואה לזה זה להתרחק מהדברים המעציבים את האדם,
ולעשות דברים שמשמחים אותו.

וכשבאה לאדם צרעת בגלל לשון הרע, האדם יכול להגיד שזו רק מחלה,אין צורך לעשות תשובה,ומספיק לרפא את הצרעת בדרך הטבע.

לכן ה' ציווה שישב בדד מחוץ למחנה 7 ימים - הפוך מהתרופה למחלת הצרעת  ואחרי 7 ימים הוא יראה שנטהר,ואז יבין שזו היתה צרעת כעונש על לשון הרע ולא מחלה פיזית.

 

הפירוש

עוד נראה לפרש על זה הדרך להיות שהצרעת כפי הטבע תכונתו תתהוה מעפשות וזיהום הגוף ותגבורת המרה אשר תתגבר באדם ועושה רושם בבשרו, ודבר זה יסובבנו העצבון וצרת הלב ושממון השכל, והרפואה הטבעית לזה היא הרחקות העצבון ועניינים המרחיבים לבו של אדם ומשמחים אותו, והנה בבוא נגע צרעת על האדם יכול אדם לומר כי חולי טבעי הוא אשר יקרה להאדם, ובאמור לו כי הוא זה בשביל לשון הרע לא יאמין ולא יצדיק הדברים, לזה נתחכם אל עליון וצוה שיסגר המצורע בדד ישב ובגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה, ודברים אלו הם כפי הטבע נגדיים לרפואת סיבת הנגע ואדרבה יולידו הנגע מחדש, וכאשר יראה האדם שהגם שעשה דברים אלו שהם נגדיים אף על פי כן על ידי שהרהר תשובה והתודה חטאתו כי בעונו אשר פשט לשונו גילה הנגע את עינו וישוב מחטאתו ויטהר לשונו ויראה כי הפך הנגע את עינו בזה ידע ויוכיח הוכחה ברורה שלא בא לו הנגע אלא לצד שדבר לשון הרע, והוא אומרו זאת תהיה תורת מוציא שם רע, והכרת הדבר והוכחתו ביום טהרתו, שהגם שעשה דברים נגדיים לחוליו כנזכר אף על פי כן נטהר, בזה ידע כי תורת לשונו הרע הוא זה ולא מקרה הטבעי כחושבי מחשבות און וישמור פיו ולשונו, והוא מה שגמר אומר נרפא נגע הצרעת מן הצרוע פירוש מן הצרוע באה רפואתו ששב ורפא לו.

 

בסוף ליל הסדר יש אומרים את הפיוט- "חסל סידור פסח".
ויש על זה תמיהה - למה אומרים כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו? הרי כבר הגיע סוף ליל הסדר ולא הקריבו את הפסח?
התשובה לזה שזה מהיוצרות של שבת הגדול.
יש שם את הלכות הפסח בפיוטים בחרוזים.
ובסיום מבקשים מה' שכמו שזכינו השבת ללמוד את הלכות הפסח כן נזכה השבוע לקיים באמת את קרבן הפסח.

בעז"ה שנזכה השבת ללמוד את ההלכות,ושבת הבאה נזכה לעשות את הפסח באמת ולהקריבו.

אם הוא מדייק לך אז פחות סביר
אבל אם המחזור שלך לא סדיר או שהוא קצת באיחור אז זה נשמע מתאים למחזור כבד כזה...
אם היית בודקת בתחילת הדימום כנראה שעוד היתה בטא אם באמת זה מה שקרה זה אבל עכשיו לא יודעת אם יש איך לדעת דבר כזה

אם זה לא נחלש כדאי להבדק שלא איבדת יותר מדי דם
אבל אם זה הולך ונגמר אז לא צריך לדאוג אם זה חד פעמי

כך שזה לא דוחה ולא מוזר.

בגלל שזה לא רציף מהלידה אז מרגיש לי מוזר להביא לו את זה משום מקום.. בגלל התינוק הוא נראה לי די גדול (למרות שהוא בעצמו פיצפון) אז כנראה בגלל זה

לתינוק שהפסיק לינוק לחזור לינוק ממש..
ולשתות מכוס מותר בכל גיל.

לא נראה לי שזה יכול להזיק..

או לא יבין בכלל איך לינוק אבל אם זה בריא לו אשתדל לשאוב יותר

לא הייתי מתאמצת עם שאיבות בשביל זה, כי אני ממש לא אוהבת לשאוב... אבל זה ממש בריא ומכיל רכיבים חיסוניים.

אנסה את זה מקווה שבאמת יזרום ויאהב את זה כמו את התחליף.. וכשאני חושבת על זה נראה לי שאני חושבת שזה מוזר בגלל בעלי שלא הבין איך הוא שותה את זה וכאילו גרם לי להרגיש שזה כמו להביא למידהו גדול פתאום לשתות חלב אם ואיך הוא בכלל אוהב את זה (לא מעליב בכלל חח.. והוא תומך ובעד הנקה וגם חשב אחכ שזה רעיון טוב להביא לו.. סתם הגיב בצורה מוגזמת..)

סוג של תיקון כזה.

חלב אם זה פשוט כמו תרופה!!! זה הדבר הכי בריא שיש העולם הזה!!!
ברור שלהביא לו את זה בייחוד כשהוא לא מרגיש טוב או משהו
זה מדהין

יש לכם צפי להגדלת הכנסה או הקטנת הוצאות?
להתארח לפעמים בשבתות?

אין צפי להגדלת הכנסות
אין חופשות
אין אוכל בחוץ
בגדים לילדים הכל יד שניה

אני ממש בחרדה
לא מפסיקה לבכות...
מפחיד אותי הריבית על המינוס ואני יורדת בדירוג אשראי מאוד

נמאס לי
כמה אפשר לעבוד

אתם חוסכים כסף בצד לדירה? אם לא, אז עם כל הלחץ לדירוג אשראי טוב - כרגע אין לזה משמעות. מה גם שאם בעתיד תצטרכו אפשר למחוק נתוני אשראי. לא בכל מקרה, אבל עדיין אפשר.
כל עוד לא חוזרות לך הורדות חלילה - זה לא כזה גרוע כמו שזה נראה
אם זה לא באופק, אז תרפי מזה כרגע.
הלחץ הזה לא מוסיף

בנוגע לשאר הדברים - מסכימה איתך שזה מבאס ממש, אבל כרגע צריך לעשות שינוי תפיסה
אז חופשות אין וגם אוכל בחוץ אין וגם בגדים לא קונים. כי ככה צריך כרגע. לא יודעת אם זה ינחם אוץך אבל יש אנשים שחיים ככה מבחירה. וכשאת צריכה להתמודד עם משו שאת לא בוחרת בו, זה קשה. ואת מרגישה חנוקה, אני מבינה.
אבל חשוב שתביני שמלבד העניין של המינוס, אין עניין להוסיף עוד עניינים כמו לחץ מטורף, חרדות, עצבים, לילות ללא שינה וכל המרעין בישין שבאים עם זה.
יש מינוס, ורצוי שלא יהיה. כרגע הוא עוזר לכם להרים את הראש מעל המים. תשימי לב שאת לא חורגת עוד ועוד ומעמיקה אותו. תישארי על אותו רף של הוצאות.
במקביל, אולי אפשר לשקול מעבר לאזור מגורים יותר זול? החלפת מקום עבודה? חסכון בחשבון טלפון ואינטרנט? יש הרבה בחירה בדברים שנראה לנו שלא.

בהתנהלות הכלכלית. אם אתם עובדים ומנסים לחסוך ועדין במינוס צריך לראות למה.
עיניים מקצועיות בטח יכלו לתת תשובות.
ממש ממליצה לפנות, אני לא יודעת פרטים מדויקים אבל תכתבי באינטרנט פעמונים ותפני.
בהצלחה ענקית..חיבוק גדול
מבינה את הלחץ, אנחנו גן בתקופה לחוצה..לא כיף בכלל

בלי חופשות/ אוכל בחוץ/ לקנות בגדים
לקחתי קורס בנוסף לעבודה במשרה מלאה, בסיום הקורס מצאתי עבודה עם שכר גבוה יותר, ועם השנים שדרגתי אותו שוב ושוב.

כשאין צפי להגדלת הכנסה, כדאי למצוא את הדרך ליצור אותו.

יש לך רעיון לקורס כזה?

אולי הוא יכול להגדיל הכנסות?

עשיתי הסבה להייטק

זה מינוס שגדל כל חודש? כלומר ההוצאות שלכם באופן קבוע גדולות מההכנסות? 

או שזה משהו שקרה באופן חד פעמי/ בגלל תקופה מסוימת?

בס״ד

ניסיון גדול ממש.

גם ההרגשה הזאת שהכל סתם -
קורעים את עצמינו בעבודה - ולמה??
גם הוויתורים הלא פשוטים...💔
גם חוסר האור בקצה המנהרה...
וגם הפחד ממה יהיה אם זה ימשיך ככה...

מחבקת אותך חזק-חזק-חזק!!!

בגדול, התפקיד של הלחץ והחרדה הוא סוג של מצפן שאומר לנו מתי אנחנו כבר לא בכיוון הנכון ומתי אנחנו צריכים כבר שינוי. התחושה הבלתי נסבלת בגוף ובלב, הפחד והדמעות האלה באים לומר ״אנחנו לא יכולים ככה יותר, הגיע הזמן לשינוי!״.

אבל ״שינוי״ זאת מילה נורא אמורפית. על פניו אם ידענו מה אפשר לעשות, כבר היינו עושים אותו. אנחנו איפה שאנחנו כי אנחנו לא יודעים לעשות אחרת - *כרגע*. ולכן זה כל-כך מטלטל!!!! אנחנו מבינים בשכל שצריך משהו אחר אבל אנחנו חסרי אונים לחלוטין ולא יודעים מה.

הציעו כאן לפנות לפעמונים. אני חושבת שזה רעיון מצוין ממש. מדובר במתנדבים שמבינים את המורכבויות שיש בחיים של האנשים ושעוזרים בחינם בתהליך יסודי, ממש יד ביד. תהליך כזה מעניק כמה דברים שלבד קשה להגיע אליהם:

* מפנים זמן קבוע להתבוננות ולחשיבה על המצב הפיננסי של המשפחה. מה שביום יום קשה קצת לעשות, מרוב עומס ומרדף החיים.
* מישהו יושב עם בני הזוג ומשקף להם את הדברים. המבט החיצוני עוזר להגיע לחשיבה מחוץ לקופסה, שזה מה שנצרך כדי לחולל שינויים.
* מקבלים רעיונות שלא חשבנו עליהם לבד.
* מקבלים עידוד, תמיכה, חיזוק...
* מעבר לתהליך עצמו, יש להם סל שרותים שהם יכולים להציע למי שזה נראה להם מתאים. עזרה כספית לסגירת חובות, יעוץ תעסוקתי וכו׳
* הרגשה להיות ״מוחזקים״, להיות ״בידיים טובות״. זה עוצר את הנפילה החופשית המפחידה הזאת. אנחנו כבר לא לבד. אנחנו מקבלים ליווי של אנשים שראו מלא מקרים כמונו ויודעים לעזור במצבים כאלה.



מאחלת לך שהירידה הכואבת הזאת תביא לעלייה גדולה מלאת אור ושלווה, ושתצאו בסופו של דבר מכל המשבר הזה ברכוש גדול - בחומר וברוח. בניסן עתידין להיגאל, אל תעזבי ידיים 💛💛💛

ממש בזהירות אני אומרת...

אבל אולי לפנות לעזרה של צדקה וכד' לפעמים יש תקופות שאין מספיק וצריך נשמע שאת ממש לא מבזבזת ופשוט אין אז להיעזר באמת כדי לא להגיע למינוס גדול...

 

אם לא מתאים לך מיד תמחקי אותי כן? 

אבל באמת הרצון הוא לעזור לאנשים שלא מסתדרים ויודעים להתנהל נכון...

 

מאחלת לך שתראי רווחה בקרוב!

האם יש לכם חסכונות? קופות סגורות?
האם זה מצב זמני? (אחד מכם מובטל/חופשת לידה/היו הוצאות בלתי צפויות?)
האם יש מקום להצטמצם? מקום מגורים זול יותר?

אם רוצה יכולה לפרט על ההוצאות לראות איך אפשר לעזור.
גם לנו יש תקופה לא פשוטה אבל חלק מזה זה בגלל שבעלי לא מרוויח כמו שיכול להרוויח. ובכל אופן יש רק עוד 4 חודשים שהילדים במעון ושנה הבאה גן עירייה ונהיה במצב הרבה יותר טוב. בינתיים יש לנו חסכונות וזה משלים את החסר כל חודש...

אם המצב ממש קשה (לא יודעת כמה עמוק המינוס ומה מצב ההשתכרות) אז פחות הייתי הולכת למתנדבים אא"כ יש מישהו שידוע שהוא מעולה כי את חייבת מישהו שיעזור לך להרים את הראש מהמצב הזה, ואם הוא מתנדב הוא יכול להיות מעולה ויכול להיות שגם לא (ואז את עלולה להשחק ולהתייאש יותר..)
ממליצה ללכת לאיש מקצוע אף שזה בתשלום ואני מאמינה שאת דחוקה מאוד אבל זה שווה שיהיה מישהו שיהיה אתך במצב הזה ויתן לך יד לצאת משם
אל תוותרי!

בינתיים שבי ותהפכי כל אבן אפשרית בחיפוש אחר כל התוכן החינמי שקיים בהתנהלות כלכלית נבונה, איזון כלכלי וכיו'

ובעז"ה שבזכות חג הפסח הקרב ובא תצאו לחופשי מהמצב הזה!!

יקרה, לנשום עמוק...

הכל בסדר.

תאמיני לי שאני מכירה את הלחץ הזה מקרוב.  היינו במצב גרוע יותר.

קודם כל- להגיד תודה על כל מה שיש. גם כדי לקבל פרופורציות - יש בריאות. יש ילדים. יש בן זוג. יש שמחה. יש לכולם מה לאכול ומה ללבוש. כל הדברים האלה הם מתנות גדולות. 

כמו שאומרים- יש הרבה סוגים של צרות. צרות של ממון הן הצרות הכי קלות. 

ח"ו שלא יהיו לכם צרות של בריאות...

אז אפשר אפילו להגיד תודה שאלו הצרות שלנו ולא צרות אחרות.

דבר שני-  חצי ממדינת ישראל במינוס. לא שאני חושבת שזה טוב...אבל זה לא שאתם באיזה מצב קטסטרופלי חריג. 

דבר שלישי- תפילה...לקחת את הלחץ והחרדה ולהפוך אותם לתפילות מכל הלב. לה' יש הרבה דרכים לעזור לבנאדם. ה' גדול. 

ובע"ה מעבר לזה, באמת לחשוב איך להגדיל הכנסות, או אולי אפילו לעבור למקום שבו הוצאות הדיור זולות יותר בצורה משמעותית. 

בהצלחה!! 

לא להתייאש!! !ולא ליפול לעצבות!

חיזקת ממש.
פעם כתבתי למישהי דברים דומים, אז רק אעתיק:
עוזר לי להבין שהייסורים האלה הם מה',
שאין מה לחפש אשמים, להאשים את עצמי או את בעלי שהוצאנו יותר מדי.
כמו שיש ייסורים אחרים של בריאות/ חוסר שלום בית. ככה הייסורים של ממון. הם פשוט מגיעים.(והם יותר קלים משניים הקודמים) כדי ללמד אותנו אמונה.
וזה תקופה,שבסוף,אם צולחים אותה מקבלים בכיס את מידת הבטחון.
שלום הוא כלי שמחזיק ברכה, תחזיקי מעמד ביחד עם בעלך רק תעודדו אחד את השני, טובים השניים, ביחד תעברו את זה ותבוא אליכם תקופה טובה!
העיקר לא ליפול לייאוש ועצבות! לעשות סויץ' במח. לחשוב על התקופה הזאת לא כתקופה קשה אלא כתקופה מאתגרת.
אפשר להכין דף ולרשום כל הדברים שהיית רוצה וחסרים לך וככה להוציא אותם מהראש. חלק מהם את תביני שאפילו לא כל כך נחוצים.
ייתר מהכסף שחסר זה הלחץ לא לחיות ברמת חיים שרגילים אליה או ברמת חיים שיש לאחרים.
להתפלל, פחות לבקש, יותר להודות על מה שכן יש.
וה' ירעיף עלייך שפע, זה יכול לבוא בכסף או ברעיונות יצירתיים, שיביאו ברכה.בסוף תצאו מהתקופה הזאת מחוזקים עם מידת הבטחון בכיס.אמן🙏🙏

ממש הגיוני שהם לא מודעים לזה
אבל מבינה אותך כל כך!!
אני בטוח כבר מזמן הייתי שולחת את בעלי לחלץ אותו מהם ומאכילה בעצמי🤣

חושבת זה פשוט שטויות

מכירה את זה מדברים אחרים.
במקרים כאלה אם הבעל לא עוזר לנסות להיות קצת יותר אסרטיבית. או מראש לא לתת לה להאכיל אותו.
מה שהיה כבר היה ובעז"ה לא יקרה לו כלום אבל להבא את צריכה לדעת לשים את הגבולות. בצורה מכובדת והכל, אבל תנסי.

אותי בדיעות שלהם ... נגיד יש משו חם על השולחן-לא נורא תני לו לגעת הוא יראה שזה חם וילמד....
שהשם יעזור לי!!!!!!!!

באמת ניסיון לא קל... כי מצד אחד ברור שאת רוצה לשמור על בריאות הבן ומצד שני לכבד אותה ואת הנחת שלה שהיא מאכילה אותו... והיא לא מצליחה להתאפק...

קיצור, באסה!!!

לא צריך לכעוס כי ה מתמימות ולא מכוונה רעה-

ו לומר- אני מעדיפה להאכיל אותו בעצמי הפעם. פשוט את לא מרגישה טוב ואני מעדיפה שלא ידבק..

בלי להצטדק מדי
ובלי לכעוס

ואני רק חושבת על המשפחות שנהרסות עכשיו, על האנשים שאיבדו את היקר להם, על כל האנשים שדואגים לקרובים שלהם ולא יודעים מה איתם כי יש פצועים שלא זוהו.
שה' יגאל אותנו כבר.

ואני רק לא מבינה איך יכול להיות כזה רוע בעולם.
ואיך חמאס מגיב באהדה, ואיך יש אנשים ששמחים מזה שאחרים מתים.
ואף אחד לא מתנער ולמה לא נכנסים בהם פעם אחת חזק ואיך יש עוד שמאלנים שמאמינים בשלום???

והייתה הרגשה כזאת של רגיעה ואמרו שהשיא יהיה בטח בנסיונות לפגע בליל הסדר.. חשבתי אפילו לצאת עם הילדים מחר.
סיוט לחיות ככה.
קשה לי המחשבה שהבאתי ילדים לעולם כזה. וזה מפחיד אותי. ומהרגעים הבודדים שאני מודה שאני לא בהריון.

כבר מסוכן יותר ברחובות הערים וליד הבית😑
אוף צודקת כל כך שפשוט אי אפשר לחיות ככה, והם זורעים הרס ובהלה. אני מנסה להגיד לעצמי שזה מה שהם מנסים להשיג, שנפחד, ושלא ניתן להם להשיג את המטרה! אבל תכלס- זה באמת מפחיד.. מה לעשות🙈

שלפני שבוע כשחשבתי על פסח וחול המועד ממש הייתי בחרדות בגלל הפיגועים, וחששתי נורא לתכנן טיולים ומפגשים... והיום כשכבר עבר שבוע אז אני יותר רגועה ושמחה וברוך ה' שהמצב נרגע

אז זהו שלא 😔😔😔

תודה להשם שלא.
תודה להשם שהוא התנגד והתחיל לירות וככה יכלו להרוג אותו במקום ולא לעצור ולשחרר עוד שנתיים באיזו עסקה עלובה.

תודה להשם!
תרחם עלינו כבר...

מלחיץ

אחותי היתה שם באזור ממש קצת זמן לפני שזה קרה

ובעיקרון היתה אמורה להיות עד יותר מאוחר ובסוף שחררו אותן מוקדם ב''ה

ברגע הראשון זה היה חרדה עד שהיא הודיעה שהיא בדרך לבית ולא שם

 

ה' יעזור וירחם עלינו🙏🏻

היו לי כל כך הרבה תוכניות לאתמול בערב, בסוף הלכתי לישון וכמובן לא נרדמתי כל כך בקלות..
😒

עברה שבת ואני עדין ככה

בלי שום כוח ומוטיבציה לפסח או לנקיונות

יושבת ומורחת את הזמן

עצבות וצער ודאגה.

אוי איזה עולם זה... 

מרוב לחץ נכנסתי לפורומים כל דקה אבל לא הייתי מסוגלת לכתוב כלום... חיכיתי שמישהי תפתח שרשור כזה....
וכל ערב חמישי, שהיו לי הר של משימות וספקים- ישבתי בוכה על הספה אומרת תהילים ושאר הזמן מושבתת.

אבל גם אני כמו @משמעת עצמית שמתי שלפחות נהרג רק הוא בלי עוד קורבנות...

כל כך קשה.
רוצה כבר גאולה......

@מיואשת******
הייתכן?

והיה מצוין
לא יודעת לתת טיפים, לא אני הדבקתי

כל פסח אתם מכסים את השיש?

ואת הקירות שליד השיש
ואת השולחנות
להמשיך? 😅

מנקים עם חומרים, מכשירים עם מים רותחים וזהו (ספרדים)

רק א"א לשים על זה דברים חמים כמובן

ומקורית,לשאלתך- אנחנו מצפים כל שנה. 

קצת בעייתי להכשיר שיש...

נראה לי ככה זה נקרא 🙈 כזה שקונים מגליל לפי מידות כמפת שולחן.
גוזרים פעם אחת לפי המידות, מתנגב ומתנקה היטב ונשמר משנה לשנה! רק חשוב לייבש היטב לפני האחסון.
וזה רק להניח על השיש בלי להתעסק עם הדבקה!!

אותו כנל.....

לא מפריע לי...
כדאי לגזור טיפה מעבר למידה בקצוות שרלוונטי ואז פחות לחוץ על המילימטר

שם ריח לא נעים.

זה לא שעוונית אלא PVC- זה יותר עבה

 

אצל ההורים שלי היה pvc וזה באמת יותר בעייתי עם הרטיבות.
עם השעוונית הדקה, כמו מפת שולחן, לא חשתי בבעיה הזו.

עשיתי שנה שעברה פעם ראשונה, לא משתווה לשום דבר אחר.

הבת שלי ואני הדבקנו ביחד, יש לי 2 ידים שמאליות ויצא ממש בסדר.

זה נוח בטירוף

ממש אוהבת את זה

אוהבת גם לקנות דוג' יפה של שיש והרבה פעמים משאירה עוד קצת אחרי פסח גם ונהנית מהגיוון במטבח

לא בגליל, אלא לפי מטר...

לא שבטוח נצליח להגיע לירושלים, אבל כדי לדעת...

תודה

רח' מלכי ישראל 21.

איפה אפשר לקנות??

יש סוג אחד שמשאיר דבק ואחד שלא
יםה, נח, נדבק מהר, מוסר מהר לא מסריח כשמורידים כי לא נכנס מתחת מים

תודה מראש..

יומיים בהתחלה ולאט לאט זה דועך,תנסי לקחת וויטמין C וויטמין D

לשתות חם או אפילו מים לפחות ליטר וחצי,רפואה שלמה אמן,

(אולי זה יעודד אותך טיפה, שעד פסח הכל מאחוריך ואת תהיי בריאה ושמחה)

אומרים שויטמין די ואבץ עוזר.
אבל בגדול לדעת שזה עובר תוך יום יומיים...

הבנתי שאפשר לשים את החלקים של המשאבה במקרר בין שאיבות, ולעשות סטריליזציה פעם ביום. אישית אם אני יודעת שזה חלב שהיא תאכל היום/מחר - אני שמה את המשאבה כמו שהיא במקרר. אם זה חלב להקפאה אני מעדיפה לעשות סטריליזציה לפני השימוש (מניסיון שהפשרתי חלב והיה לו ריח לא טוב)

יש נוסחא לכמה תינוק צריך לאכול, זה אפילו לא קשור לגיל - משקל בק״ג כפול 150 חלקי כמות הפעמים ביום שהיא אוכלת.
חשוב לשים לב שמאכילים בצורה תומכת הנקה ועושים הפסקות.

לי הכי קל לשאוב בבוקר מוקדם? סביבות 6-7 יוצא לי הכי הרבה חלב

אני מקפיאה כל מיני, שיהיו גם מנות קטנות וגם גדולות. נגיד 60, 90 אם יוצא, 30 (פחות כי מתקמצנת על השקיות 😅)

איך את עושה סטריליזציה? אין לי סטריליזטור אז אני מרתיחה בסיר אבל זה נראה לי סרט לעשות את זה כמה פעמים ביום. ממליצה לקנות סטריליזטור?
ומה לגבי הבקבוק? צריך לעשות סטריליזציה כל פעם או שאחרי שהיא אכלה אפשר לשטוף במים וסבון ולמלא שוב?

אני קניתי אחרי חודשיים סטריליזטור למיקרו, שהוא גם מתקן ייבוש (קניתי בשילב) ומצטערת שלא קניתי קודם כי זה באמת הרבה יותר קל מאשר כל פעם בסיר

לעשות סטריליזציה בסוף היום ובין שאיבה לשאיבה לשטוף במים וסבון...הבן שלי בן חודשיים וחצי אוכל שבעים בארוחה בערך, אבל אני מקפיאה בכל מיני כמויות...ולדעתי השקיות מתאימות גם למקרר, אבל בטח כתוב עליהן, השאלה אם נוח לך...

וגם זה למחמירים ;)

אפשר לשמור במקרר בין השאיבות ואז לא צריך אפילו לשטוף בסבון בין שאיבה לשאיבה באותו יום
אפשר לאחסן בשקית גם במקרר אבל עדיף בקבוק גם כי חבל וגם כי שקית יכולה להשפך יותר בקלות
מנה בגיל חודשיים היא בערך 90 מ"ל תלוי בתינוק,תצטרכי לתת לה ארוחה שלמה שאובה ולראות כמה היא אוכלת אחרי כמה פעמים כבר תדעי
כדאי להקפיא מנות מדויקות וחלק במנות קטנות של 30 שאם היא רעבה מפשירים מהר עוד מנה

לשאיבה-
לעשות עיסוי קל לפני השאיבה
להריח משהו של התינוקת או תמונה
לשתות הרבה(בכללי להנקה)
לשאוב 10 דקות, הפסקה של 10 דקות ואז לשאוב עוד 5-10 דקות.

בטח לא כמה פעמים באותו יום
ואם אני שואבת כמה פעמים אני שמה את החלקים של המשאבה כמו שהם במקרר (רק שזה קר אחרי זה בתחילת השאיבה הבאה 😅)

בין שאיבה לשאיבה לשטוף במים וסבון או לשים בתוך שקית סגורה במקרר

כדאי להקפיא כל מיני כמויות לפחות עד שתביני כמה היא שותה. בחלב שאוב הכמויות יכולות ממש להיות שונות מבתמל..אצלי תקופה ארוכה יחסית היא אכלה 120 ורק בסביבות 7 חודשים רצתה 150.

ממליצה לבדוק אם יש בבית מרקחת של הקופה מוצרי הנקה בזול כי אז השקיות עולות חצי מחיר בערך (במאוחדת למשל זה ככה)

טיפים לשאיבה- לעסות את השד, לשאוב 10 דק' לעשות הפסקה של 5 דק ואז להמשיך, לשתות המון (נכון בכללי להנקה, לא עומדת בזה בתכלס😅) אם זה כואב, תבדקי מה את עושה לא נכון כי זה לא אמור לכאוב, ואם את צריכה לשאוב במקום ציבורי ואת לא מוצאת מיקום ממש נוח ומוסתר תשתמשי בסינר הנקה..

זה מה שעולה לי.

הגיוני שבקבוק אחד 'פתח' לה את התיאבון? בד"כ היא יונקת משהו כמו 7-10 דקות מכל צד ולא רוצה עוד.
עכשיו היא יונקת כבר 20 דקות ולא מפסיקה..

נתתי לה צד אחד ושאבתי צד שני. ועבר מאז שעה

לא צריך סטריליזציה בין לבין. אני לרוב שופכת פשוט מים חמים על זה ומנגבת. או שאפשר גם מים וסבון.
לרוב כדאי להקפיא מנות בכפולות של 60. בדרך כלל אוכלים בערך 120 אבל אולי עכשיו היא תאכל פחות. אז תשימי בשקית של 60 ומקסימום יוסיפו

מרחתי טבע קוטן, מכירה?
עבר...

אני מעולם לא הפסקתי..

1. עד היום (בן יותר מ20) הוא ישן עם פוך כל השנה. זה עניין תחושתי אצלו, הוא צריך את הכובד כדי להרדם.

2. אחד מהאחים שלי הפסיק לצאת מהבית יחף רק אחרי שדרך על מסמר בתור מתבגר. בתוך הבית כולנו סרבנו ללבוש נעליים או סנדלים. הרבה יותר נעים יחפים. אמא שלי השתגעה מאיתנו, אבל זה לא עזר...

3. נאמר לי ע"י אחות בטיפת חלב שזה סביר, אבל עד גיל 3 עוד עלול להשתנות

ואצל הילדים שלי האמת לא ככ שצתי לב כי זה לא כזה משנה לי עם או בלי נעליים אבל בגדול עכשעו כשאני חושבת על זה, פעם ככה ופעם ככה. אין קביעות.

לגבי 3 לא יודעת לענות האמת

גם בגיל עשר ומעלה... מן רגישות תחושתית שכזו
בקיץ זה באמת לא נורא...
3. נראה לי שרק בסביבות גיל חמש אפשר לראות אם הילד הוא ימני או שמאלי. עד אז הם דווקא אמורים מלכתחילה להשתמש בשתי הידיים.
ובכל זאת תשובה גם על 1 - יש לפעמים מקובעות כזו אצל ילדים... זוכרת שהיו לי ילדים שבמעבר לבגדי קיץ משכו כל הזמן את השרוולים כלפי מטה, כי הציק להם שהם קצרים פתאום... כל עוד זה לא משהו שמזיק להם - אני משחררת אותם לנהוג כרצונם.

רק מגיעה עד החדר קודם.
תלמדי אותו להעיף בחדר ולא בכניסה לבית ותראי אם הוא מוכן גרביים או נעלי בית במקום

לגבי שלוש לא בטוח אבל בהחלט יתכן. מה שתפס אותי זה שהוא אוכל עם מזלג 😅

גם לא בחורף
עוברת מיד לגרביים

אני יודעת שנותנים בדרך כלל לתינוק לאכול עם כפית, אבל יותר קשה לאכול בכפית מאשר לזלוג עם מזלג, אז אני תמיד נותנת לו מזלג והוא אוכל איתו ממש יפה.

(למרות שאני לא מרשה ועובדת איתם על זה אבל מרצונם החופשי ובשניה שאני לא אסתכל…)

1. לא נורא. יבעט בשינה אם יהיה לו חם.
2. מי לא מעיף? אני מעיפה בעצמי.
3. סביר ששמאלי. אבל לא תמיד הדומיננטיות מתבשלת בגיל הזה.

החכמתי
@בוקר אור
@היופי שבשקט
@המקורית
@מתואמת
@מיואשת******
@רקלתשוהנ
@אורוש3

לא הבנתי כלום על הנעליים, אצלנו זה כלל שמגיעים הביתה מורידים נעליים מיד כדי לא ללכלך את כל הבית. לא ידעתי שיש כלל הפוך בבתים אחרים שאסור להוריד נעליים 😆
כשקר אני מנסה להתעקש שילכו עם נעלי בית או גרביים... כמובן שזה לא תמיד עובד.
לגבי היד הדומיננטית אמרו לי שזה מתקבע בין גיל שנתיים לארבע.
והילדים שלי נצמדים לשמיכת חורף מאז שנולדים ונשארים איתה תמיד. כן, בקיץ הם מזיעים ואני מנסה להזיז אותה לצד אחרי שהם נרדמים

אחרי חורף כזה קר שהוא הלך רק עם גרביון ולא הסכים לשים כפכפים, אני כבר לא מוטרדת שהוא יחף.
פשוט בגלל ההקפדה שלו להוריד נעלים מיד שמגיע וגם אצל המטפלת, אני תוהה מה יהיה שנה הבאה בגן, אם ירצה להוריד וכל הילדים יהיו עם נעלים

וככה הלכה כל החורף זה מעולה

הוא נשאר עם גרביון כי הוא לא הצליח להוריד אותו

הבת שלי הפוך

דורשת שנשים לה "גביים"

היא התרגלה מהחורף ללכת רק עם גרביים

ולפעמים מהדרת לשים גם "נעיים" 

שלא יהיה להם קר...

ובכל זמן. בבית, באולם חתונה(!) טרי מהשבוע🤮כמובן בגן. אצלנו הגננת זורמת...

אצלי היא לא מוכנה בכלל להיות עם שמיכה... אני חושבת שאפשר לשחרר... זה לא כזה נורא

לפעמים צריך לסדר את הרגליים שיהיו באותו גובה.

רגליים לא מספיק יציבות או רצפה מחליקה

אם לא חדשה ולא שיניתם כלום הייתי מתייעצת עם טכנאי

תנסי לשים מתחתיה קצת קלקר כזה או משהו אחר שימנע תזוזה

שהרגל לא הייתה מחוברת.

לנו זה היה שילוב של זה
זה היה שהמיסבים של המכונה נהרסו

כוס שתיה חמה, ספל עם שוקולדים, קרמים,

אם זה פרטי..

לקבל מתנות...
(פעם הבאנו מתנת פרדה למטפלת רגשית פרטית שטיפלה באחד מילדיי, והיא אמרה שאסור לה מבחינה אתית לקבל אותה, ופשוט לקחנו אותה בחזרה...)

תודה שהעלית את זה

פעם מטופל צורף הביא גביע כסף לבן שלי, חחח, חא הסכים לשמוע לא.
גם מארז של מתוקים זה תמיד נחמד, או מגש פירות חתוכים זה בכלל

לקבל מתנות יקרות

לא משהו סמלי..

 

זה יותר ענין של אתיקה פחות מה אסור רשמית

לפחות ממה שאני מכירה

ואני גם עובדת פרא רפואית ,מענין לשמוע במה ואיפה את עובדת

כנראה נתרכז במכתב..

הכי משמח אותי מכתב, בונוס- עם ציור או מכתב מהילד עצמו, בונוס נוסף- עם שוקולד שווה.
אם פרטית באמת מאוד שווה לקבל משחק לקליניקה.
שימי לב שהרבה פעמים קלינאיות מוצפות בספלים ובקרמים מללין
חוץ מזה, אפשר לחשוב על מתנה לאישה שהיא, ולא לקלינאית, אז כל דבר שאת היית שמחה לקבל יכול להתאים...

דרך הקופה, לא פרטי

אפשר לצרף שוקולד, או כוס שוקולדים, או עוגיות שהכנת, או משהו קטן דוגמת עציץ סינטטי ממקסטוק, או אמיתי. אבל קטן.

הכי הרבה לא יצליח

אני חושבת שיש דעות שאומרות לחכות מספר מינימלי של ימים מאז שהייתם ביחד או שטיפה פנימית. תבדקו מה הפסיקה שלכם.

האם בטוח נאסרתם? כי יכול להיות שזה גם שאלה לרב ואולי לא נאסרתם בכלל

@באר מרים אולי יש לך חידודים בעניין

בהצלחה

זה תלוי פסיקה:

אשכנזיות (וחלק מהספרדיות) מחכות 5 ימים. וגם אותם הן סופרות מהיום שבו קיבלו מחזור ונאסרו.
לדוגמא: אישה שקיבלה מחזור ביום ראשון (לא משנה האם במוצש או בראשון בצהריים..) יכולה לעשות הפסק רק החל מיום חמישי לפני השקיעה.
(יש מצבים חריגים שבהם יקלו גם לאשכנזיות יותר מזה אבל רק בהוראה של רב ורק במצבים ממש חריגים..)

ספרדיות שנוהגות לפי הרב עובדיה:
לא צריכות לחכות 5 ימים אלא מספיק 4.
יש אפשרות לשטוף את עצמן היטב ולוותר על ההמתנה. (כדאי לברר את זה עם רב - אני לא בטוחה שבאמת נוהגים ככה אבל זה כתוב בספרים..)
ועוד קולא שתלוי ברב הספציפי שלכן (לא כל הפוסקים מקילים בזה, נגיד מכון פועה לא מקילים בזה, אבל זה כן מופיע ב"תורת הטהרה" של הבן של הרב עובדיה): את 4 הימים אפשר לספור מהפעם האחרונה שהייתם ביחד ולא מהיום שקיבלת מחזור.
בכל אופן לא הייתי סומכת על זה הלכה למעשה אלא אם כן מדובר בזוג שפוסק קבוע לפי הרב עובדיה, וגם אז הייתי מבררת עם הרב שלכם האם הוא באמת מתיר את זה.

ולשאלת הפותחת אכן כדאי לברר עם הרב שלכם האם נאסרתם, ואם כן - אם אתם אשכנזים כנראה שחייבים להמתין 5 ימים. אם אתם ספרדים שנוהגים לפי הרב עובדיה שווה לברר האם אפשר להקל..

לאשכנזיות מהרגע שהיו ביחד סופרים (לא זוכרת כמה ימים)
לספרדיות אפשר שטיפה טובה (אם רלוונטי למישהי אני יכולה לברר איך)

כי לא ידוע לי שמקילים ככה לאשכנזיותעל בסיס קבוע אלא אם כן זה משהו חד פעמי שממש ממש נחשב שעת הדחק..

ממש ממש ממש לא לכתחילה... אשכנזיות שהולכות לפי הרמ"א

רציתי להדגיש..

ולא יודעת... אולי יש דעות שאני לא מכירה, ייקים, חבדניקים, סתם.. לא יודעת.. רק הדגשתי...

יש מצב גם שהעא חא נאסרה בכלל תלוי בדעה

וביום השני והשלישי, קצת ממש בניגוב???

כי זה רחוק מדימום ויסתי תקין... כלומר, זה גם יכול להיות ביטוי לשינוי הורמונלי כלשהו, אבל די נדיר...

הייתי בודקת בבטא בלבד.

מציעה להתקשר למכון פוע"ה.
יש עדכון לגבי הדימום?

אוף, עשיתי הפסק ברביעי, ובדיקה בחמישי יצאה עם דם.

 

יש טעם לעשות בטא בכלל (דורש לקחת חצי יום חופש מהעבודה)

ככה שבעצם הבדיקות שעשו היו אחריו.
בכל מקרה, הביוץ קורה ב24 שעות אחרי שהבדיקה חיובית והביצית מחכה 24 שעות (או 48, לא זוכרת..) ככה שסכוי טוב שלא פספסת אותו..

רופאים שלא מתמחים בזה עלולים לפספס או לזלזל בתלונות..

המסים המרכזי זה תלונותעל כאב מחזור חזק במיוחד שממש מפריע לתפקוד.

מצרפת קישור לרשימת מרפאות מתמחות באנומטריוזיס:
לדעתי באתר שם יש עוד מידע על התסמינים.

מרפאות אנדומטריוזיס ברחבי הארץ - קהילת אנדומטריוזיס ישראל

יש כאלו עם אנדו בלי תסמינים, יש כאלו עם תסמין אחד
לא חייבים ניתוח כדי לאבחן, אפשר חפעמים גם עם אולטרהסאונד, בדיקה ידנית, תשאול
מחזור לא אמור לכאוב חזק.. טוב שאת בודקת ובהצלחה!

הייתי אצלו בהדסה. בנאדם מדהים מומחה ספציפית לזה
אבחן לי ב99% בלי ניתוח

בגדול אני יודעת שהתסמינים משתנים מאחת לשניה.אבל מחזור כואב זה אחד התסמינים הכי מוכרים שגרמו לרופאה שלי לשלוח אותי לבירור..
יש גם כאבים בזמן יחסים וקושי להיקלט להריון
אבל שוב, משתנה מאחת לשניה וגם תלוי ברמת האנדו שיש

תרגישי טוב אהובה ❤️

וסביר שאם תחפשי בגוגל תמצאי קישור לדרייב שמישהו העלה

אין כמו טימון ופומבה.

אם תכתבי אזור אולי בנות יוכלו להמליץ (למרות שלדעתי זה לא נצרך)

הרבה פעמים עובד כי יש ביטולים (אצלנו הסקירות הם יום אחד בשבוע..)
אז אל תבטלי את התור שכבר יש לך, אבל יש מצב שתצליחי להשיג תור לרופא שרצית

להכנס לרשימת המתנה.

ותכלס זה לא באמת משנה אם זה פרטי או לא.
לי עשתה בקופה רופאה שלפני כן הייתי אצלה בםרטי. בדקה הכל פשוט יותר מהר וזהו