פורום הריון ולידה (עמוד 1548)

מים רותחים אקנומיקה ופיירי כלים יחד וזה יורד
תנסי

טייץ הריון של נקסט או h&m?

אני לא מנוסה לגיל הזה בשביל לתת לה טיפים והמלצות
אבל… מבינה לליבך זה בססר לשחרר ״קיטור״ לגדל ילדים זה קשה!!!!!
אפשר לפעמים לאבד שפיות ולפי מה שאת מתארת כל הכבוד שאת מצליחה לשמור על סובלנות בטוחה שזה ממש קשה.
השאלה היא למה הוא בוכה מכל דבר קטן? ז״א איך אפשר לעבוד על זה איתו.. ניסית להתייעץ עם מישהו?
ואם הוא יבכה דקה שתיים ויבין שלא סוף העולם ורק אז תתייחסי אליו? הרי את לא חייבת לעזוב הכל ולעצןר בשניה שהוא בוכה תני לו קצת אולי הוא בוחן אותך ככה?

מקווה שיעזרו לך פה לעצות משכילות
לבינתיים חיבוק ענק יקרה! ❤️

וכולן הולכים לישון רק כשהוא ישן זה מטורף הרמת בכי שלו.
תודה על החיזוק מהממת

אצלי זה הפוך, בעלי נמצא איתו יותר, והוא מעדיף אותי בצורה ברורה.
הרבה פעמים מעדיפים את ההורה שנמצא פחות כי הזמן איתו יותר יקר לילד,
והוא בוכה שבעלך הולך כי הוא מתקשה להפרד ממנו, זה לא קשור אליך.

אני רוב הזמן עם הילדים ואני גם זו שאוסרת או כועסת עליהם יותר מן הסתם
ילדים הם ילדים ולא מבינים את המאמץ הכרוך בגידולם. הם רואים שחור ולבן - אמא ככה ואבא ככה
גם אותי זה מעצבן שאם אני אוסרת משו או כועסת הם מגיבים בכפיות הטובה האופיינית לילדים ורוצים את אבא. וגם בכללי הם נהנים יותר עם אבא כי אני עסוקה גם בחלק הטכני וגם בעבודה השחורה וגם בכיף, מתי שנשאר זמן
אני לא יודעת איך לפתור את זה. אני בשלב של קבלה והכלה והבנה.

אחד מילדינו היה ככה. בוכה כל הזמן. לא מעסיק את עצמו הכלל. פשוט ילד לא רגוע. לא מווסת. ממש ממש קשה. ומתיש.
וגם הבכי כמו שאמרת, על שטויות. כל דבר קטן היה גורם לו לעצור נשימה מתוך בכי כאילו הוא קיבל מכה מטורפת.
(וכשקיבל באמת מכה ממש ממש חזקה בראש, עצר נשימה ליותר זמן כולל גילגול עיניים. פחד ממש!!)


בערך סביב גיל שנתיים וחצי משהו השתנה בו.
והוא פשט הפך להיות ילד רגוע. משחק. מעסיק את עצמו. ילד טוב. פשוט ילד אחר. לא יודעת צה היתה הסיבה לבכי. אולי זה אופי. אולי באמת משהו הפריע לו. הציעו לנו בזמנו אסטואטופיה (או איך שכותבים את זה...) אבל חששנו לשלם סכומים גבוהים בלי לדעת שזה באמת יעזור.
היום שהוא כבר קרוב לגיל 6 עדיין יש לו קטעים שהוא נתפס לאיזה שטות ועושה על זה הפגנות מעצבנות אבל אין מה להשוות למה שהיה בילדות. בסה"כ הוא באמת ילד חכם ומתוק. והגננת שלו חולה עליו ואומרת שיש לו כזה לב גדול והוא אוהב לעזור. יש בו רגישות ורוגע.

מה שאני באה להגיד לך, שקודם כל, באמת יש ילדים כאלה וזה קשה ומובן שסוחט ממך כוחות. אבל זה לא אומר שהוא תמיד יהיה כזה.
מה שאני כן יכולה להציע זה פחות לתת יחס לבכיות שלו. הוא כבר מספיק גדול בשביל לדעת להרגיע את עצמו או לשלוט בעצמו. ואם הוא מעדיף עכשיו לשבת ולבכות כי אבא הלך לתפילה, בהצלחה. שיהנה, אין צורך לנחם או לנסות להרגיע, הוא רוצה ככה להיות בבכי וזה בסדר. אם קשה לך, לכי לחדר ותגידי לו אם הוא בא אחריך שיבוא רק אם הוא לא בוכה כי את רוצה עכשיו שקט ובחדר שלך לא בוכים עכשיו.

בהצלחה!

אם מתאים לך וזה נראה לך קשור אלייך הגישה הזאת, אני ממש התחברתי לגישה ההיקשרותית ולאיך שהיא מתייחסת לבכי. אם זה מתאים לך יש להם קבוצת פייסבוק ואתר, את יכולה להציץ.

אז לא רוצה להטעות.. תקראי על זה קצת וגם זוכרת שיש פה מדריכה בגישה הזאת אבל לא זוכרת איזה. היה לי חשוב לכתוב פה עוד צד כי כמה כתבו לך להתעלם מהבכי והגישה הזאת אומרת אחרת

שיש פודקאסט של הגישה המונטוסרית, אני פשוט מלקטת לי מה שמתחבר לי מכל גישה אז.. קוראים לפודקאסט מונטוסרית ובפרק 3 היא מדברת על גיל שנתיים. אולי תאהבי, לא יודעת למה את מתחברת אז זורקת אופציות

על דמעות ואגרסיה - חזרה ללב ההורות
גם אני לומדת את השיטה, אבל מאוד מתחברת לגישה שלה לבכי ובכלל לגישה. עזר לי לא מעט פעמים..
יש עוד המון מה לקרוא בבלוג הזה, לי הוא ממש מוסיף. ויש גם קורסים שאפשר להעמיק בעזרתם עוד יותר (יש שם באתר גם קישורים לקורסים, שיעורים מוקלטים לרכישה ועוד. בזה לא התנסיתי, אני בינתיים רק קוראת).

ואם מעניין אותך - אחרי פסח תיתי2 (מדריכת הורים על פי הגישה ההיקשרותית) תעביר למשתתפות הפורום מפגש על הגישה.
כתבתי פה יותר בפירוט -
מעלה גם פה (ברשות המנהלות) - מפגש על חינוך עם תיתי2 - הריון ולידה
אפשר לפנות אלי בפרטי לעוד פרטים.

יש לה גם פודקאסט מצוין

הפודקאסט - חזרה ללב ההורות
(כשאני ניסיתי לשמוע בנסיעה הוא עצר לי כמה פעמים באמצע בלי סיבה. יכול להיות שאפשר למצוא בספוטיפיי וזה יעבוד יותר טוב, אני פחות מכירה)

אז התכוונת שהוא לא במסגרת? יש מצב שמסגרת, חברה, שגרה מובנית ופעילה תעשה לו טוב, תעזור לו להיות יותר רגוע.
הבן שלי היה תקופה בבית בסביבות גיל 2.5 והוא היה צריך תשומת לב אישית כל רגע , זה היה ממש מאתגר, וברגע שנכנס למסגרת הוא נהיה הרבה יותר רגוע, ופתאום הצליח להעביר את עצמו גם בבית.

ועוד כיוון, אולי לבדוק כיוון של קושי בוויסות חושי ( אצל מרפאה בעיסוק) ילדים עם קושי בוויסות חושי מתקשים לעבד את כל מה שהם מרגישים בצורה מאוזנת וזה יכול לגרום להם להיות מאוד לא רגועים.

מקלחת והרדמה זה רק איתי

עוד משהו שיכול אולי לעזור, זה להחזיק בראש תמיד שהסכים שלו זה לא נגדך. הוא בוכה כי קשה לו. אין לו רצון שיהיה לך רע. הוא לא חושב שאת האויב. פשוט קשה לו וזאת הדרך שלו להביע את הקושי כרגע.

מה שהוא עושה עם בעלך זה טבעי ונורמלי וקורה לכולם, אבל זה לא הופך את זה פחות קשה ופוגע. הייתי בוכה מזה ממש. כל כך מבינה אותך!
ואין לי הרבה תובנות אבל הכרתי ילדה כזו שצרחה כל היום וכל הלילה עד איזה גיל ארבע ואז פתאום זה נעלם והיא הילדה הכי מתוקה עדינה ושקטה שיש היום. (היינו מסרבים להיות עם ההורים שלה שבת מרוב צרחות) מקווה שזה יעודד קצת

של התקפי צעקות ובכי כאלה. הרבה פחות קיצונית... בעבר זה היה יותר מהיום אבל לא כל היום, נגיד פעם ביומיים שלושה התקפי בכי וצעקות כאלה כי לא קיבלה מה שרצתה וכדו

אני עוזרת לה להתבטא ומבקשת ממנה לבקש יפה. אם זה דברים שאני מוכנה להתפשר אני מסבירה לה שהיא צריכה לבקש יפה ועוזרת לה מה בדיוק היא צריכה להגיד, לפעמים אפילו מסתפקת בזה שהיא תגיד רק בסוף את ה "בבקשה"
ואז ברגע שהיא מתבטאת נורמלי אני נותנת לה (גם אם מראש תכננתי לא לתת, כדי שהיא תרכוש אמון בביטוי מילולי)

זה לא תמיד מצליח אבל הרבה פעמים גורם לה להתאפס ולהרגע

לפעמים לא

בעיקר שתדעי שאת נורמלית, זה בעז"ה יעבור אבל זה קשה ומותר לך להתלונן ולהתבאס!

אצלנו בצרחות לא מקבלים. אם היא מבקשת סליחה ומבקשת יפה לפעמים היא מקבלת גם דברים שלא תיכננתי לאפשר...
בעיני יותר חשוב ללמוד לדבר ולא לצעוק מלא לאכול שוקולד

שלא תהיה נורמה כזאת שמשתולל ואז מבקש יפה ואז יקבל, וגם שלא תהיה הצניחה שתמיד כשמבקשים יפה מקבלים

אבל כשכן וכשאני רואה שזה יועיל זה מה שאני עושה.

כי אם לא, נשמע באופן כללי שחסר לו חברה ומשעמם לו
כתוצאה מכך ההסטריה שלו, מרוב שעמום או תסכול, רצון עז לחברה או משהו מעניין
וכתוצאה מכך גם הבכי שלו כשבעלך עוזב - זה לא כיהוא מתגעגע דווקא לבעלך, אלא ל'ריגוש' ול'חידוש'
של בנאדם 'חדש' שבא לבקר, וגם אולי קנאה בבעלך -כלומר הוא מקנא בבעלך שיוצא החוצה מהבית וכביכול עושה דברים מענינים בחיים ולא תקוע בבית

1) לצאת החוצה עם הילד כל יום, להשתדל - הוא רוצה לנשום אוויר ןלראות עולם
לדעתי תנסי לעשות לו חויות מענינות - או יותר לגינה, או לגינה רחוקה שלא הייתם שם לאחרונה, שיהיה קצת חידוש בשבילו
2) קשר עם חברים/משפחה - תנסי להזמין לו חבר או בן דוד, סבתא - או כל בנאדם שיוצר איתו קשר
כי נשמע שמשעמם לו מבחינה חברתית


וברור שהוא אוהב אותך וקשור אליך, אין לי ספק בזה!!!! הוא מרגיש שאת תמיד דואגת לו ובתוך תוכו יודע את זה- שאת שם תמיד בשבילו!!!! אל תדאגי זה רק משעמום חברתי ותסכול כנראה!

שצריך לזכור שהקושי הוא זמני והכללללללללללללללל עובר.

ואומרת את זה על סמך קשיים שהיו לנו עם הילד, שלפעמים הרגשתי שגדלות לי קרניים, ואחרי תקופה, אני אומרת לבעלי, אתה זוכר מה היינו עוברים איתו...

 

ועוד משהו, אני בהתקפי בכי או זעם, תופסת אותו חזק, אפילו קצת חיבוק "אגריסבי" שירגיש אותי בכל הכח ואומרת לו בוא ננסה להירגע, בוא תספר לי מה מפריע לך, איך אני יכולה לעזור לך, אבל זה בגיל יותר גדול.

 

בהצלחה ענקית.

ותתפללי על זה, שהילד יהיה רגוע, שיהיה לך סבלנות וכוחות. 

לא בוכה הרבה ב"ה אבל כן - רגיש ומבטא רגש בצורה מדהימה, וגם רגיש לאחרים, נשמה טהורה ואח בכור מהאגדות, מרעיף אהבה בלי סוף על האחים שלו. בדיעבד הוא היה ילד רגיש והרבה דברים שלא מפריעים לילדים אחרים הפריעו לו וכשהוא למד להגיד דברים בצורה ברורה ולהסביר מה קורה לו ומה הוא מרגיש זה מאד עזר לו והבכי נרגע מאד. עם ילד כזה שווה להשקיע בפיתוח שיח רגשי, לתת לו מילים להתבטא, כבר מגיל כזה.
ובקשר להעדפה של אבא - כל הילדים שלי מעדיפים את בעלי באופן ברור. מבינה אותם, הרבה יותר כיף איתו. הוא סבלני ומצחיק ומרים אותם וזורם איתם ולא מפריע לו לכלוך או רעש. יופי לו ויופי להם. היו זמנים שזה ביאס אותי אבל תכלס - הם זקוקים לי וקשורים אליי לא פחות, ואם הם אוהבים להשתולל עם אבא ולתת לי לנוח על הספה - נו, אני יכולה לחיות עם זה ;)

וכתבתי על זה פעם פוסט .בעיקר לעצמי. אולי יועיל למישהי.

#בבית על קטנטנים

היום אני הולכת לדבר על גיל שנתיים העקשן.🤯
גיל שבו הילד מבין שהוא אישות נפרדת, ונלחם על עצמאותו. גיל שבו מילים "לא רוצה" ו"לא" שגורים בפיו. וזה נורמלי. זה טוב. זה אפילו טוב מאוד. כי אם לא ילחם על עצמאותו, אם לא יעשה דברים לבד, אם לא יטעה, איך יהיה עצמאי ויגדל?

טיפים:
1) לבחור מלחמות.
להחליט מראש באיזה מקומות את מרפה (וכדאי לך שיהיו לך הרבה מקומות כאלה, בשביל הבריאות הנפשית שלך🤭) ואיפה זה בל יעבור ותתעקשי עם הפעוט.

עוד דרך, זה מראש לא להכנס למצב של עימות. הקטנים מחנכים אותנו ההורים להיות דיפלומטיים, בכלל בלימוד הורות יש המון ממנהיגות. אז לעניינינו, מראש לתת בחירה בלבוש, באוכל."איזה חולצה את בוחרת זאת או זאת?"מה את רוצה היום גבינה או אבקודו?" "את רוצה קודם לאכול ואח"כ להתקלח?" וכו'. כך, הפעוט מרגיש שהוא זה שמחליט ולרוב זורם איתך.

דבר נוסף, למזער נזקים.
הילדים בגילאים האלה נקראים גם "חבלנים" 😅, כי הם פשוט עושים המון המון בלאגן ומחבלים בכל דבר שפוגשים בדרכם. כדאי מראש להגדיר להם "טריטוריה" 🙅‍♀️🙅‍♀️🙅‍♀️בטוחה למעשי קונדס שלהם, לסגור ארונות (יש סוגרים מיוחדים, בדיוק הזמנתי ויכולה לשלוח קישור בתגובות), חדרים שלא רוצים שיכנסו בהם, מקרר (אם לא רוצים שהוא יתרוקן) את כל מה ששביר/ יקר לעלות למדף עליון.

מה כן?
💥לתת להם להשתחרר. לייחד חדר או מקום בו אתם מרשים מדי פעם לעשות בלאגן. מי שיש לה גינה, בכלל זכתה!
💥לצאת הרבה החוצה, ובחוץ להרשות להם לחקור את הסביבה, להרשות להם לגעת במה שלא מסכן אותם. לא יקרה שום דבר מזה שקצת יתלכלכו, מנערים אותם ויש מכונת כביסה.

ובעיקר להבין שבגיל הזה לפעוט יש הרבה תסכול, ההתפתחות השכלית שלו לפעמים גדולה מהתפתחות המילולית, הוא עוד לא יודע לבטא את עצמו.
תחשבי שאת בארץ זרה ואף אחד לא מצליח להבין אותך, או תזכרי בעצמך כילדה.
אולי את גיל שנתיים שלך את לא זוכרת, אבל תזכרי בגיל ההתבגרות שלך (זה לא היה כזה מזמן) איך רצית עצמאות, להחליט בעצמך על דברים.
תזכרי בעצמך כילדה ותפסיקי כבר להיות כל כך רצינית.

חצאיות הריון

וגם בחור בקיר

בכללי לפעמים אפשר לקנות חצאיות 'רגילות' פשוט במידות גדולות
בהצלחה יקרה ! מתסכל שממש אין מה ללבוש..

בלמטה...
ולא צר

קניתי שם 2 חצאיות גינס שחרשתי עליהן

וזה חנות לדתיות?

זה יקר... אבל ממש שווה!! החצאיות פונקציונליות, ובכללי היא מעצבת גם בגדים נוספים בקו יחסית צנוע (שמלות ולפעמים גם חולצות).
את יכולה לבדוק גם באתר (יש להם משלוחים ממש נוחים ויש מוקד טלפוני שעוזר להבין מידות גם מרחוק!)
קניתי גם 2 חצאיות ואני איתן עד היום, שנה מהלידה (חח כי עד כה פשוט התעצלתי ללכת לקנות בגדים במידה החדשה שלי, ולא יודעת, הן נשארו איתי).
לפעמים יש מבצעים ואז יוצא קצת פחות נורא מבחינה כלכלית...

חחח זו לא חנות לדתיות, אבל ממש אפשר למצוא שם גם לדתיות

יש משהו יותר זול אבל איכותי?

בעיני לא מצדיק...
מחרישה בעיר מצאתי לא פחות..
אז נכון, לקח מלא זמן וכוח ומדידות וכו...
אבל בסוף מצאתי לא מעט🙂 הרוב מידות גדולות יותר או גזרות שמתאימות להריון (שמלות עם חיתוך בין החזה לבטן וכו) ולאו דוקא מיועד להריון.
אבל לכן גם היה הרבה יותר זול בפער

איפה יש חולצות יפות שמכסות את הבטן עד למטה ושלא יגרמו לי להיראות כמו כדור פיזיו? אני מרגישה עצומהההה, לא יכולה עם צמוד!
אני מצאתי בתמנון כמה שמלות חמודות שאני די חורשת עליהן, מחפשת עוד.. חצאיות ג'ינס אני עדיין עם הרגילות (עדיין 🙈 אני בתשיעי, זה כבר לא ישתנה), גם מתמנון, וזה לא מפריע לי, מראש הן יושבות יחסית נמוך.. אבל אני לא אוהבת חצאיות הריון, לא נוח לי.
אין להשוות נוחות של שמלות, אבל הן ממש מתקצרות עם הבטן! ואם אני מוסיפה חצאית מתחת איבדתי את כל אפקט הנוחות

נשמע שת במצב מצויין.

בשיל מה הבחורים?

ועם הכלים הכי קשים - מקרר, תנור (לא מכשירים אבל כדאי שיהיה נקי), ארונות הספרים, הספות...

כל הכבוד לך לאחותך ולבעל שמביא עזרה.

גם אני צריכה להתקדם עם זה וידי אינה משגת בינתיים
לפחות אעשה קניות אונליין זה גם משו
מקווה להדביק את הקצב

תזמיני מישהי לעזור לך - זה ייתן לך מרץ להתחיל לבד

והאצת יותר צריכה מישהי שתהיה עם הילדים כי זה הקושי העיקרי שלי - להפריד מריבות ולהעסיק ולשטוף ידיים ולקחת לשירותים ולהכין צהריים.. כל הרגיל.
ואז כשאני מרדימה אותם אני חצי כח. בעלי עובד עד שעות מאוחרות ולא אכפת לו שאשלם למישהי כי הוא לא יכול לעזור רק שלא מצאתי בינתיים וכמוני כולם מנקים עכשיו. אבל אני בסדר יחסית נשאר לי מקפיאים, תנור, גז וארונות מטבח וקניות שכבר העגלה מוכנה באונליין
ואז מסילות במרפסת לשאוב ואת הספות לנקות
וסדר כללי בחדרים כי אני מנקה בשוטף. אני פשוט אוהבת שהכל מוכן מוקדם.

חפשי איזו ילדה בת 10-11 שבבית פחות צריכים אותה, ותני לה להעסיק את הילדים בתשלום מתאים לגיל. גם היא וגם את תיהנו מזה

כל כך כיף שהתאמצתי להגיב לך אפילו בפורמט החדש !! (שצריך פירמוט דחוף!)

משתתפת בשמחתך

 

(ולמה אי אפשר להוסיף אייקונים??

הוא נמכר ברמי לוי די בזול (איזור 40 שח) ויש עליו מבצעים לפעמים בפארמים.

יש להם כמה סוגים אבל בעיני הם מעולים.
יש גם של גייד קרם פנים רימןנים אבל המחיר שלו מופקע בגלל זה הפסקתי להשתמש בו..

ויש להם אחד חדש שקניתי. רוצה לנסות אותו עכשיו. עלה שם 47

את הקרם פנים ספציפית פחות אהבתי, הוא לא נספג לי בעור ממש. אבל הסרום מושלם ממש. אני משתמשת בו במקום קרם פנים. הוא נראה לי המוצר הכי יקר שם דווקא, משהו סביב ה70 שח אם אני לא טועה.

רק משמנים בכבישה קרה לתקופת מעבר עכשיו הוא מושלם,😍

אבישג מראה כאן איך מכינים קרם דומה למה שאני מכינה. רק ההרכב שלי קצת שונה, אבל הרעיון אותו רעיון🙂

ממש מחירים מעולים לעומת קרמים איכותיים ובריאים כמו שלה

ממליצה מאד

בקשר לטבילה תעשי כל מאמץ כדי לטבול כי לא דוחים סתם טבילה,

בקשר  למזגן אולי תביאו מישהו מומחה שמבין טוב במזגן ויתקן אותו,

גם מחר תנסי את לנקות את המסננים,וגם אולי מאוורר טוב יעזור.

בהצלחה רבה רבה לך אמן.

מבינה אותך מאוד!!!

היה פה שרשור לא מזמן בנושא טבילה,

תקיימי את המצווה קודם, לא כי באלך או משו אלא כי זו מצווה שצריך לקיים, אחר כך נתמודד עם השאר, עדיף מאשר לא תטבלי וההשלכות יהיו פחות ננעימות, בכל זאת אם לא רבתם, זה באמת יהיה וזר לא?

ולעניין של אחרי הטבילה מה עם לדבר איתו? להסביר לו בנחת כזה, בדיוק מה שכתבת פה, על החום שמציק לך ואת מעדיפה להריגע ביחד ואחר כך לגשת לעניין (אם ממש חובה היום) וכו...

 

זוהי הצעתי מקווה שילך לך טוב בע"ה

כנראה דווקא בגלל הקדושה של המצווה.
אני משתדלת טת רוב ההכהנות לעשות בגלל זה יום לפני ולעשןת את יום הטבילה כמה שיותר קל (לא לבשל, לקנות משהו לאכול וכו'..)
אבל אחרי הטבילה עצמה מרגישה כאילן טון יאד ממני, בעזרת ה' גם את תרגישי הקלה ושמחה אחרי הטבילה.

קראתי פעם באיזה ספר שרבנית אחת, כל פעם שהיו מתייעצים איתה על שלום בית, הייתה שואלת קודם כל אם יש מזגן בחדר. ואם אחן אומרת קודם כל להתקין, לחכות שבוע ואז לבוא אליה שוב

אבל האמת שעכשיו לא כזה חם בשביל מזגן בחדר על קור, אפילו בשבילי, אז לא ככ יודעת מה לומר לך.. אולי מזגן נייד? מאוורר?
זה נראה שהחום משםיע אבל למעשה אם היה לך מצברוח אולי זה היה מתגמד לעומת כל השאר. פעם @בת 30 כתבה לי שכדי לעשות צריך להיות בשמחה. תכלס אז שאלתי על ניקיון וסדר טארגון של זמן, אבל היום אני יודעת לומר לך שזה חולש על כל תחומי החיים אז בנוסף לטמפרטורות בחדר תדאגי לטמפרטורות הפנימיות שלך - שלך יהיה נעים ושמח. בעלך לא צריך להיות זה שעליו את משליכה את התסכול, וגם אם הוא כתובת לנחמה - אז הוא לא צריך להיות נפסד מזה עד כדי כך שלא תקיימו יחסים.
היחסים ביניכם תקינים ומשמחים אותך?
אם כן, אז אולי זה באמת היצר הרע שמתקרב לטבילה ועובד שעות נוסםות. תתפללי על זה ותחפשי פתרונות פרקטיים. אל תוותרי על הזוגיות

גם את יוצאת נפסדת מאי קיום יחסים. לא משנה מה הסיבה.
זה הדבק של הזוגיות שמחבר ביניכם.

לא התכוונתי לדחות את הטבילה,
אני מתגעגעת אליו מאוד,
אבל לא מצליחה לחשוב על סיטואציה שאנחנו נמצאים יחד,
החום!!
וגלידה או ארטיק זה נחמד אבל לא באמת מקרר אותי מבפנים,
מנסים לבדוק את המזגן בחדר שני אם הוא יותר יעיל ואם לא, אולי באמת נלך על מזגן ומאוורר כמו שהציעו פה.
תודה!

אבל לא בטוחה שזה מינון קבוע לכולם

בחיים לא נתנו לנו מינון כזה.
גם לילדים בני 4 ו6.5.

לנו הרופא אמר 2 לחיצות, כל פעם לספור עד 10. 4 ךחיצות נשמע לי המון
שימי לב שייתכנו לזה תופעות לוואי של אי שקט ועצבנות
בהצלחה!

זה מינון לא אחיד

לשים לב שהלשונית הלבנה עולה 5 פעמים

לכל אחד זה הוראה אחרת.

במכבי אפשר לראות באתר את הסיכום ביקור.

אל תסתמכי על ניסיונם של אחרים.

לי אמרו פעמיים ביום
כל פעם 2 לחיצות ולספור עד 10

כמו שמוריה אמרה, אם את במכבי את יכולה לראות באפליקציה את המרשם ושם יהיה כתוב לך כמה פעמים (או אם קנית את זה עכשיו אז על הקופסא אמורה להיות מודבקת מדבקה שבה כתוב המינון)

אבל יש לנו גם פלקסטטייד, לא רק ונטולין

מצמידים לפנים. לוחצים וסופאים 10 שניות

אצלנו ההוראה היתה שתי לחיצות כל פעם. אולי פעם ביום אבל לא זוכרת

וכדאי תמיד לבקש מרשם.
מקסימום לא קונים

אבל אצל הבת שלי יש המון פעמים שמורות חסרות...

וגם, לפעמים האבא נשאר...

נכון זה נשמע יותר מורכב מעבודה משרדית שזה לא נורא,

וכמורה הסגנית תצטרך לחפש לך מחליפה,

אבל נצא מנקודת הנחה שכל או רוב המורות אימהות, הילדים לש כולן חולים לפעמים,

אני בטוחה שהנהלת ביה"ס לוקחת את זה בחשבון,

את לא חריגה,

ולפעמים באמת הבעל יישאר, אצל אמא או אחות,

מניחה שתצטרכי יותר לתמרן ולהישאר בבית פחות בקלות,

אבל עדיין, כל המורות אימהות ולכולן ילדים שלעיתים חולים

אמא שהיא מורה זה מושלם לילדים,

לא עובדת שעות מוזרות

יוצאת ייחד איתם לחופשים

חלום

הכי היית רוצה להיות אמא מורה,

אבל ממש לא מצליחה להיכנס לשמרה קבועה,

נמאסו עלי המילויי מקום, שממש לא ממלאים משכורת

שאני אבוא, אולי אני מגזימה אבל פעם ביומיים.
והיו כיתות שהייתי חוזרת שוב ושוב.
זה קיים וזה קורה המון

ודיווחה עליה כעל המחליפה שלה, למרות שבעצם היא הייתה הולכת לעבודה, כי בלעדיה זה לא היה מתאפשר.
למצוא מחליפות זה סיוט, אבל אין מה לעשות, ככה זה.
אם אפשר מתחלקים עם האבא.
בנוגע לשאלה של השעות בבוקר -
גם אחות בקופת חולים צריכה להיות שם נורא מוקדם (אפילו יותר ממורה) גם אחרי לילות ללא שינה וכאלה..
וגם אחות בבית חולים (בכלל שעות הזויות), ופקידה במשרד של קבל קהל ומוכרת בסופר ועוד מלא מקצועות כאלה..
אם אין ברירה אין ברירה..
קמים ומעירים את הילדים מוקדם (או שבן הזוג מוציא למסגרות, ככה אנחנו עשינו עד עכשיו), והם יישנו בצהריים או מוקדם בלילה שאחרי..

מנסים תמיד למצוא פתרונות אחרים כדי לא לדפוק את המערכת.
השכנה, הגיסה, בייביסיטר, ועוד בייביסיטר. ועוד.

לפעמים לא מוצאים שום פתרון. אז אם הילד במצב נסבל ורלוונטי לטרטר אותו יום שלם בין כיתות אז זה מה שעושים. (כמובן אם אין סכנה להדבקה.) אבל אם לא אז אין ברירה.

לוקחים ימי מחלה כמו בכל עבודה. משתדלים להודיע כמה שיותר מראש כדי שיוכלו למצוא מחליפה . באמת הקטע של מחליפות זה קשה אבל לרוב יש מטרה שאחראית על זה אז את צריכה להודיע לה וקצת לחפש מחליפות.
הגעה בבקרים זה תלוי במשרה שלך, אני לא משרה מלאה אז מתחילה מאוחר.
ואם קוראים מהגן אז גן צריך למצוא מחליפה...

לפעמים אני מביאה את הילדים לבית ספר. לא אידיאלי אבל אין מה לעשות . הם סובלים והתלמידין חוגגים...

ומבקש שתעשו חצי חצי עם האבא...
אז סהכ לא אמור לצאת ברצף הרבה ימים.
כשהיה את הבלאגן של הקןרונה בלי הבידודים בכיתות אבל עם בידודים של הצוות אז היה באמת נוראי... כולם סבלו... סתם ככה זה באמת פחות מורגש ...קצת נדיר שילד חולה יותר מכמה ימים

אנחנו כאן אם תרצי לשתף בכל אופן

במצב רגיל
כולם בסופו של דבר נדבקים כמה שמנסים לשמור.
חוץ מזה שאני מכירה כמה וכמה משפחות שרק שילד אחד במשפחה לא נדבק

מרגישה ממש חסרת אחריות שהילד צריך להידבק סתם ככה

מחיר של לבודד ילד בן 3 מהמשפחה הוא גם מחיר.

וברמה הפרקטית- מכירה כמה משפחות שכולם נדבקו חוץ מאחד..
גם אצלנו במשפחה למשל, וגם אצל הרבה חברות..

ולכן עכשיו לא נדבק.
אצלנו זה קרה עם אחד הבנים שלא נדבק ולבסוף בבדיקה סורולוגית התברר שכבר היה חולה ואנחנו לא יודעים מתי.
רפואה שלמה

אבל אם כולכם חולים סבירות גדולה מאוד שהוא כבר נדבק וזה בשלב הדגירה

אין מעבר לזה מה לעשות.

מבינה אותך מאוד.

באופן אישי - אצלנו היינו חולים בבית ולא התבודדנו אחד מהשני, ועדיין לא כולם נדבקו. בעלי והקטן בן 3 יצאו שליליים בכל הבדיקות שעשו.

ועוד המלצה - שכל החולים וגם הבריאים יקחו ויטמינים - ויטמין D, C, אבץ וקוורטיצין. אצלנו לקחנו מהרגע שהראשון נדבק, וכולנו עברנו יחסית בקלות ובלי שום תופעות אחר כך. לא יודעת אם רק בגלל זה, אבל בטח לא מזיק לדעתי.
לילדים בבית מרקחת יש סירופ של ויטמין C ואבץ (על הקופסא כתוב 'זינקי'), ויטמין D אפשר לקנות בטיפות. קוורטיצין לא היה בסירופ אז הילדים שלנו לא לקחו. אבל גם לקחת 4ק את מה שאפשר זה עוזר.

זה טוב?

הוא יצא חיובי בPCR כשהיה בגיל 10 חודשים.
היינו איתו בבידוד כמעט חודש, יצאנו להבדק כל כמה ימים ויצאנו שוב ושוב שליליים.

יש גם מקרים כאלה...
לא הייתי מבודדת ולא בטוח שידבק.
אגב, ישמצב שכבר נדבק בגן בגלים הקודמים. רוב הסיכויים..

למרות שהייתה במשך שבועיים צמודה לשישה חולי קורונה (שחלו בזה אחר זה). (ואחר-כך היא נשארה בבית עוג חמישה ימים מדין בידוד לאחר חשיפה...)
ברור שאי אפשר להפריד בגיל הזה, מה לעשות...
אפשר רק להתפלל שגם אם יחלה - שלא יישארו לו מזה תסמיני פוסט קורונה למיניהם...

כשחלינו בדלתא, התינוק שהיה צמוד אלי לא נדבק, וגם ילדים בני 4 וחצי, שש, שישנו באותו חדר עם ילדות חולות עם תסמינים לא נדבקו.
רק אח''כ באומיקרון הם חלו...

אצלנו בעלי, הילד הגדול ואני היינו חולים בקורונה
הקטן שהיה אז בן חודש נשאר איתנו כמובן, לא שמרנו שום מרחק ושום השתדלות מצידנו- והוא נשאר שלילי לאורך כל התקופה שהיינו חולים ובבידוד

אה וגם היינו מאושפזים במחלקת קורונה לילדים (כי הוא היה צריך השגחה ואני הייתי עם קורונה) וגם שם לא שמרנו על בידוד מהמאושפזים האחרים והוא לא נדבק

בעזרת ה' הוא ייקח את זה בקלות. זה לא מחלה קשה לילדים

אצלנו לא כולם נדבקו למרות שכולם היו בבית. אין בזה חוקים

כי לי הי ככה והרופא אמר לי לשנות לנוחה בשינה כי אני ישנה באופן שעוצר להן את הדם

לצערי לא הצלחתי לשנות...

זה נורמלי ותקין…
זה נקרא בצקןת בידיים בתכלס וזה עובר ממש אחרי הלידה.

להשתדל לגרום להם להיות משוחררות ולא לישון עליהם וכו'
עובר אח''כ כלא היה

תסמומת התעלה הקרפאלית
היה לי את זה כמעט חצי מההריון
אפשר לסים סד לילה בכף היד
מודה שלא עשיתי עם זה כלום וזה עבר לבד

סובלת מחום ומצטננת בקלות,

כל היום נושפת באףףףף.....

פסיכי 

זה פחות נעים ונוח הצינון הזה בשיא הקיץ

אבל הוא בא והולך, זה נסבל

הטישו תמיד איתי 

זה לא איזה מחלה שקשה לסחוב..

 

אני למדתי לדוג' שאם אני שמה מאוור בלילה קייצי 

היום למחרת יהי אף סתום ואי יכולת לנשום,

לומדים מה נוח ומה לא 
 

כמציק לי אני לובשת סוודר חם לילנ אחד מתמלאת זיעה הצינון עובר.

למחר חוזר חלילה...

בעלי צוחק עלי שכתוב, "חמרא בימי תמוז קרירא לי"

אבל ככה אני מצוננת בקיץ.

(בחורף פחות...)

אם הם מזעים ואז נכנסים למזגן זה עושה נזלת.
כי זה בדיוק כמו לצאת עם חולצה רטובה בחורף.
מאז אני מקפידה וראיתי שזה עובד.
לא לעשות מעברים מטורפים מחום לקור ובכללי להלביש לפי מה שהולך.
בשבת הקטנה שלי הייתה רק עם טיטול ועדיין הזעיה..

אשמח גם להמלצות

תחליף למטאטא ולא נגמרת לו הסוללה מהר.

גרסא 8 אם אני לא טועה

משתמשת בעיקר בבית, כל יום ומאוד מרוצה... אני קניתי אותו ב1100 בא.ל.מ

 

 

ויש כמה באגים מעצבנים..

חלק יתוקן בהמשך אבל ממש כדאי להציף באגים קונקרטיים בפורום משוב, כדי שידעו עליהם ויוכלו לסדר אותם..

אבל בריזה שהוא שלב מתרגלים😬

ולגיטימי שמשנים.. העולם מתקדם וגם הפורומים.

מצד שני כל שינוי כזה מציף תקלות לא צפויות, ועליהן המנהלים צריכים לדעת כדי שיוכלו לסדר את זה שהשינוי יהיה נוח

ככשינו את כל הערוץ שמחתי שלא נגעו בפורומים, אז עכשיו זה קרה. מקווה שנתרגל מהר, או יותר טוב, שניגמל מהפורום

הוא ממש משמש לי כחברה שחסרה לי ומוסיף לי עניין

אבל גוזל המון זמן

חושבת שזה גם קשור לשלב ומצב בחיים...
עכשיו אני בבית עם ילדה אחת,
יש לי הרבה זמן פנוי יחסית שאני לא ככ מוצאת במה למלא אותו וגם מאד חסרה לי חברה...
אז אני מרגישה שהפורום הוא פתרון מוצלח🙂
כמובן במינון ובאיזון הנכון,
תכלס כמו כל דבר בחיים.....

עם מתבגרים בבית. וזה גם נותן לי מענה כי אין לי זמן וכח ליצור חברויות חדשות

ממש שינוי מציק
באסה...

בטוחה שנתרגל מהר
קצת חבל שאין את הלחצן של השם של הפורום שנשאר צמוד בראש העמוד בכל שרשור וכשגוללים למטה.

יותר מדויקות מהמומחיות שיש כאן ויגיבו בהמשך:

מה בעצם חסר לך כרגע? איזה עצות את מחפשת?
תארת בהודעה ששיתפת את בעלך בקשיים שלך ( מעולה בעיני כל הכבוד!) ושהגעתם להסכם שעוזר לך, פעמיים בשבוע עם הכנה מראש( כן זה נראה לי מצוין אם מתאים לשניכם! ).
אז עכשיו מה חסר לך? מה את רוצה לשפר? היית רוצה להיות מסוגלת לזרום יותר ללא הכנה מראש? פעמיים בשבוע זה לא מספיק לכם? משהו אחר?

שאני אהיה מסוגלת להנות יותר בצורה ספונטנית כי לבעלי זה כן חשוב הספונטניות..
התדירות בסדר רק שמרגישה שחסר לו יותר הזרימה שלי.
פעם הייתי באמת יותר זורמת ויותר ספונטנית היום עם העומס של הבית והילדים אני מרגישה שנהייתי קצת כבדה..

אנחנו צריכות יותר פניות שכלית/ רגשית בשביל זה...
לי מאוד עוזר שימוש בדמיון🙂

למשל אם קשה לך שזה בלי הכנה אפשר לתאם ביניכם איזה רמז שאומר שהוא מעוניין הערב, ושיאותת לך על זה מהצהריים/ארוחת ערב. שיהיה לך זמן להתכונן או לאותת לו חזרה שיוריד ציפיות (כמובן ששיחה מפורשת זה אידאלי אבל מציאות עמוסה עם ילדים הרבה יותר קל אם מצליחים לפשט את זה זה)

אם מפריע לך שאת צריכה לארגן את הבית שיהיה נקי בשביל הפניות הנפשית- הוא יכול לקחת את זה מהאחריות שלך בערב שהוא רוצה אותך יותר זורמת

אם זה השעה המאוחרת- תתאמו איך אפשר ביום ספציפי ללכת לישון מוקדם יותר

סתם זורקת לכל הכיוונים, תחשבו מה יתאים לכם...

אבל את בסדר גמור! אם לא זורם לך זה בסדר! אין טעם לנסות לאלץ את עצמך כן כמובן לחפש לחפש איך להוריד ממך הפרעות.

וגם אם מפריע לו שזה המצב כרגע זה שלו ולא שלך.
אבל כמובן שכל דבר שיכול לצמצם את הפער ביניכם ולקרב אתכם אחד לשני הוא מבורך

עוד כיוון חשוב- תנסי לשים לב אם יש דברים ש"מדליקים " אותך או מעוררים לך את החשק. אם את עושה בשבילו והחשק אצלך נמוך אז ברור שלא תהיי זורמת
(אם בפועל גם כשאתם כבר שם- את לא בעניין באמת בתקופה הזו אלא רק בשבילו אז זה כבר בכלל בעייתי לתחזוק התשוקה, אם זה המצב אז זה הדבר הכי חשוב וראשון לטפל בו)

אולי הוא יכול לקנות לך איזה משהו קטן עם מכתב שיתחבא איפשהו?
לשלוח הודעה נעימה באמצע היום?
לסדר יפה את המיטה?
מצעים ריחניים?
בישום אוויר?
משפטים מסוימים שהוא אומר לך בשקט?
מגע מסוים ספציפי? לפני השינה או אפילו כשכבר במיטה

כל דבר שיעשה לך את זה ומעורר לך את הגוף...זה הכי אישי שיש ולפעמים לוקח זמן לעלות על הדברים האלה אבל זה מפתח מדהים אם הוא מצליח פשוט לגרום לך להיות בתשוקה, ככה זה גם בידיים שלו אבל גם את לא צריכה לעשות את הצעד הזה בשבילו אלא את פשוט שם

באמת אני חושבת שזו תקופה ויעבור
מכירה את זה מהעבר.
כשאני כבר שם בתוך זה יש חשק וזורם רק הלהיכנס לזה לפעמים קשה לי קצת כמו מקלחת שבחורף קשה להיכנס אליה ואז לא רוצים לצאת חחח..
בכל מקרה באמת שאני יודעת שזה שלו ופחות שלי כי גם דיברנו על זה והוא מבין שזה לא מכוונה רעה פשוט לפעמים קשה לי.
הוא כן משתדל לעשות דברים שיקלו עלי להיכנס למוד של אינטמיות אבל לםעמים זה לא מצליח ולא תמיד מרגיש לי נכון לדחוק את עצמי להיכנס לאוירה כשכל מה שבא לי באותו הרגע זה לנוח עם עצמי.
וכשאני חושבת על זה איתכן "בקול רם" אולי זה מה שכביכול יוצר את החיכוך ההרגשה שאני מעדיפה את הזמן הזה לעצמי..
ואם אני מעמיקה עוד קצת לתוככי אולי זה שאין לי הרבה זמנים שהם שלי לעצמי מקשה עלי לוותר כאן כי באמת באופי שלי ( לא רק איתו) אני אדם וותרן ממש ולא עקשנית בכלל.
תודה אני באמת אמשיך לחשוב עם עצמי מה השורש שמפריע לי פה כדי לדעת מה הכי נכון

ואז תוכלו יותר להיות

את אומרת שפעם היה לך יותר קל לזרום

בתקופות של הריון /הנקה/גלולות/ התקן הורמונלי אצל הרבה נשים יש ממש ירידה בחשק

אם זה מפריע לך מאוד אפשר לנסות אצל רופאת נשים תוספת אסטרוגן הורמונלי (במשחה - אובסטין)

מן הסתם לא יתאים להריון , אבל בשאר המצבים שווה לנסות אצל הרופאה.

וכמובן העייפות ולחץ משימות זה אוייב מספר 2.

דיברתי עם אמא שלי**

חושבת שלא כדאי להזכיר את אמא שלך בשיחה כי זה יכול רק לעשות רע ולהחמיר את המצב.
בהצלחה יקרה

אבל נראה עליה מצוינת. ממש לא הרבה מדי. זה מוכפל כל יומיים בערך, אז הגיוני שהוכפל פעמיים

דיברתי עם אחות פוריות ואכן הכל בסדר ב"ה

 

שדיברתי עם אחות ממרפאת פוריות שאני מטופלת בה

 

הרופא אמר שהכל בסדר

עליה מצוינת גם של הבטא וגם של הפרוגסטרון

 

ב"ה

 

 

(כן, הריון יקר אחרי המון תפילות,

ועוד המון תפילות שיסתיים בידיים מלאות בעז"ה.

וגם חרדות)

המשך תקין קל ומשעמם!

שימשיך בבריאות בקלות ובשמחה!❤❤❤

מזל טוב