פורום הריון ולידה (עמוד 1566)

לא יודעת לעזור לך..

כולל פעם אחת עד חודש שישי, שאז היונק פשוט הפסיק מעצמו.
לפי מה שהבנתי, אין הרבה מה לעשות כדי לשמר בכוח את ההנקה, חוץ מלהמשיך להיניק כמה שיותר ולדאוג לחיזוק הגוף שלך (פשוט כדי שלא תקרסי). לפעמים טעם החלב משתנה בהיריון (בהתחלה או בהמשך) ואז היונק פשוט לא ירצה. או שהוא מתמעט, ואין מה לעשות, נראה לי.
אבל אולי כן כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה, ולוודא גם שהיונק מקבל את מה שהוא צריך.
בשעה טובה!

ואז לקחת תוספים לפי החוסרים (בתקווה שלא ישפיעו עלייך לרעה בקיבה וכו').
וגם לנסות לאכול טוב ובריא... אם כי זה ממש קשה בתחילת היריון...
בכל אופן, אני ממש לא הקפדתי על תזונה בריאה בהיריונות שבהם הינקתי, וסך הכול היה בסדר...

הפעם החלטתי שאני אקח דיקלקטין אם צריך. הריון קודם עד שהביאו לי מרשם חשבתי שיגמר ובסוף הייתי כל ההריון איתן

אז זה כבר יכול "לפתור" לך את הבעיה...

כל כך חשוב לי להמשיך להניק עוד קצת. הוא קטן

הנקה הרבה פעמים מפחיתה בחילות בהיריון, אולי לא תצטרכי...

להתייעץ עם טרטולוגי

לדג' ספאטון - תוסף ברזל שלט עושה עצירות... ואז את השאר אפשר לקחת גם בכדורים נפרדים

@בארץ אהבתי
והמון מזל טוב!!!
מה שכן, מנסיוני,תהיי קשובה לעצמך... אני התחלתי הריון עם הנקה והיה מעולה וחשבתי שאמשיך בסבבה, ובערך בשבוע 8 פתאום היה לי לא כיף להניק ולא נעים ופשוט הפסקתי....

(כולל בהריון אחד שהנקתי עד הלידה וגם אחרי..)
אבל לא היו לי הריונות צפופים כל כך.
אין לי זמן להאריך, אולי בהמשך. ואם יש שאלות - אפשר בשמחה פה או בפרטי.

לא במקום הנקה
רק ללמד שידע לתפוס

אם כן, איך ממליצים לעבור לזה לאט לאט? חוששת שיום אחד פשוט יגמר לו. בינתיים כבר רואה שהתמעט משמעותית והוא כמעט ועל הנקה מלאה

אני הנקתי 2 ביחד..

אבל בשלב מסוים בהריון יצאתי לעבוד וההנקה של הגדול הפכה להיות סמלית והוא לקח בעיקר מטרנה...

אחרי הלידה דווקא רצה יוצר לינוק...

 

תהיי קשובה לעצמך, ותזרמי בהתאם למציאות...

ותפנקי את עצמך על זה, לא פשוט להניק, לא פשוט להיות בהריון, ובטח שניהם יחד מאתגרים.

לא הרגשת שההנקה נגמרת בגלל שזה היה סימלי בעיקר?
יש לך טיפ להרגיל למטרנה תינוק שלא רגיל?

אצלי אהב מטרנה בקלות זה לא דרש מאמץ...

די מהר ירדתי לפעם ביום, ובשבועמ15 הפסקתי כי כבר היה לי לא נעים וכאב. אבל היה חלב כרגיל...

@פש@פשיטא @1@112233445566

אם יש לך שאלות, מוזמנת לפנות בפרטי.

יצא לי להניק טנדם.
אבל הילד היה מעל גיל שנתיים. ויינק פעם-פעמיים ביום.

משכתי את ההנקה לכיוון שיל שנה/ תחיל שליש שנה ואז גמחתי.

בגיל הזה כבר אוכלים רגין ואפשר לתת חלב ניגר אז אף פעם לא נתתי תמ"ל..

כי יש בו גם ויטמינים חלבונים וכו...

ולא מטרנה.
חוץ מהמחיר כמובן

במיוחד אם מביאים מדולל.

לתינוק מתחת לגיל שנה

חלב ניגר כיום מותר מגיל שנה בלבד.
חושבת לנסות מטרנה, מעניין איך הוא יגיב.

או לחנות עם בגדי ילדים יפים כמו קסטרו

או צעצוע ממש שווה לגיל גדול יותר, נגיד חצי שנה+.
זה ישמש אותה אחכ וזה מעולה.
תמיד מביאים מתנות לניו בורן, מנסיון אישי המתנות הכי שימושיות היו לגילאים גדולים יותר.

ואם זה מיותר או מעדיפים משהו אחר - ילכו להחליף.
זה כמעט כמו לתת זיכוי, אבל אם כן יאהבו את זה - זו מתנה יותר אישית מאשר זיכוי.

שואלים.
אני רציתי שובר לחנות קרובה של מוצרי תינוקות.
גיסתי רצתה כרית הנקה.

אני הייתי הולכת על משהו שמפנק את היולדת..

אם לא - לשאול אותה..

אם זה לילד ראשון יש המון מה לעשות עם סכום כזה. המלצה שלי לבדוק מולה קודם מה חסר לה.
מקסימום לקנות בחנות ולצרף שובר החלפה (בעדיפות לחנות מוכרת שיש לה הרבה סניפים בפריסה נוחה ברחבי הארץ. הכי פחות נוח זה שקונים לך מתנה יוקרתית באיזה חנות בוטיק בודדת בארץ במרחק נסיעה של שעה פלוס עם שובר החלפה לחודש הקרוב..)

הצעות:
כרית הנקה (גם אם מקבלים שניים זה תמיד נוח כשהתינוק פולט על אחד מהם)
ביבי נסט לתינוק
ריפודית לעגלה
ספרון/צעצוע לעגלה
בגדים לחודשים 3-6 (מניסיון כולם נותנים NB או 0-3. אחרי שלושה חודשים נתקעים בלי בגדים ועדיין יש הוצאות חדשות בילד ראשון. לא אשכח את דודה שלי שנתנה לי בגדים לתקופה הזאת, פשוט הצילה אותנו)
שובר (תלוי בחנויות הקרובות לבית שלה. אני אישית לא הייתי רוצה סופר פארם, המחירים שם בשמים. אבל כל אחת ומה שנוח לה).
אם זה לא ילד ראשון - מתנה או צעצוע לילד/ים הגדול/ים.

תשמעי, שבוע אחרי לידה נשמע לי הגיוני הכל.
סמרטוט ועייפות וחולשה, נשמע סופר הגיןני- הרגע ילדת!
מעלה נקודה של לבדוק המוגלובין (אמור להיות לך ערך ההמוגלובין בטופס שחרור ממחלקת יולדות).

ולגבי הכאבי גב- לי היו כאבי גב תחתון בנקודה שבה נכנסה המחט של האפידורל. לא ברמה משתקת, אבל כן מציקים.
אני חושבת שאם את לא חווה שיפור, תפני לרופא.

בקשר לכאבי גב, המלצה שלי מאוד עזרה- לעשות דיקור סיני
עבד עלי כמו קסם. האמת שעשיתי בהריון, אבל חשוב ללכת למישהו מומחה.

גם לי היה, חשבתי שזה בגלל האפידורל או התנוחה שהייתי בה כמה שעות עם האפידורל (חצי ישיבה כזה) אבל הרופא אמר לי שזה הרחם שמתחיל לזוז אחורה - שזה חלק מהכאבים של הכיווץ שלו. אחרי שבועיים בערך מהלידה עבר

לפעמים מתפתחת לידה באופן טבעי לאחר ההיפוך
ולפעמים לא

אם יראו מצוקה עוברית בעקבות ההחפוך- יזרזו או ינתחו

אצלי ההיפוך לא הצליח וקבעו ניתוח לשבוע אחרי

אוף, אני בלחץ. למה אף הריון שלי לא יכול להיגמר ברוגע🙈?!
בקודם זה היה iugr
עכשיו עכוז....

אצלי היו עוד נתונים שכנראה בגללם לא הצליח ההיפוך

ואפשר לנסות ללדת עכוז,
אני העדפתי ללכת מראש לניתוח ולא להגיע לניתוח חירום כי משהו מסתבך בלידה

הם גם יהיו היחידים שיקבלו תעודת הצטיינות בתיכון

יש מישהי מומלצת ממש מירושלים אם את רוצה מספר בפרטי (היא בטח תדע גם להמליץ באזורים אחרים בארץ) , שעושה היפוך באמצעות תרגילים ותנועות שאת עושה, במעקב צמוד עם א"ס איך זה משפיע על התינוק עד שהוא מתהפך ומתמקם יפה

הרבה פעמים יש משהו שמפריע להם להתהפך כמו למשל חבל הטבור ואם מנסים להפוך מבחוץ בכח לפעמים מפספסים את הנקודה החשובה

זה לא פולשני ולא כואב כך שאין בזה שום סיכון מלבד המחיר...

את אחת הלידות שלי התחלתי בשבוע 41+4

ילדתי כמה לידות ב41++
ברור להיות במעקב צמוד
להתיעץ
לערוב אחרי תנועות
אבל אני לא רצה לזרוז בשבוע 41 אפס אפס
גם לזרוז יש השלכות ..מעבר ללידה ארוכה וקשה
גם יכל להביא להתערבויות נוספות ובעיות בדופק

זה לא סוף היולם- גם אם בסוף צריך.. אז תקחי אפידורל ובעז''ה יכל לעבור בחוויה טובה !!!

אבל לא היתי רצה לזה

יש לך תנאי התחלה כבר שזה פלוס

לכי לשיאצו-דיקור-רפלקסולוגיה
יש גם מטפלות שמומחיות במיקום המנח של העובר- וזה ממש מזרז

אפשר לשאוב עם משאבה או ביד
אבל זמן ממושך

לק"י

אם זה רק כי עברת את התאריך והכל תקין, אין סיבה לזרז.

1. אם הכל תקין אפשר לחכות.. ילדתי כמ ומה מילדי בשלב יותר מתקדם ממך.. (40+5, 40+6, 41+1, 41+6) ככה שבהחלט אפשר לחכות - ובתנאי שאת במעקב והכל תקין..

2. גם את את מחליטה לזרז - אם זה לא כי יש סיבה דחופה אסור לדעתי להתחיל את הזירוז בשבת. תתייעצי עם רב.. - אזצלפחות תדחי את הזירוז ליום ראשון (כמובן במצב חירום כשדחוף לזרז ודחית הזירוז עשיוה לסכן את האם/העובר הכל מותר.. אבל זה לא שמע המצב אצלך..)

שאני לא מתכוונת להגיע בשבת
ושאני רוצה לחכות עוד!!!
היא תצא בזמן שלה אני מאמינה בה

כמה דברים:

- ברוב בתי החולים מאפשרים למשוך עד 41+5 אם את מגיעה למעקב סדיר.

- יש לך יתרון עצום! זו לידה שניה אז הגוף שלך יודע איך ללדת. אם נניח יתנו פיטוצין זה יכול להיות כמו דחיפה קטנה מעבר לקצה ואז, התקדמות מטורפת. בקיצור, אל תבואי לזה בגישה שלילית.

 

שיהיה בקלות, וביידים מלאות!

 

 

ומה קורה 🥴

בגלל שכבר יש לך פתיחה אז סיכוי מאד גבוה שיעזור!
אם הגוף בתהליך של לידה זה עוזר מאד.

ברור שתצליחי, זה טבע האדם בסוף, האינסקטינקט קיים. צריך רק לפתח אותו.
סבלנות ואמונה, ממליצה לפנות ליוצעת הנקה עוד היום.
אם הצלחת תאומים- את אלופה ואין ספק שיהיה בסדר.
בהצלחה ובשעה טובה בעז"ה!

שלי נולד 2.900 וגם היה כמו שתיארת רק ללא בעיית הסוכר אז לא קיבל בקבוק (הבריאות הכי חשובה! מה שצריך צריך!). אחות עזרה לי קצת לסחוט לכפית כמה טיפות ולתת לו. לאט לאט הוא השתפר. כל פעם מעט.
בהצלחה יקרה.

גם לא הצליחה לינוק בהתחלה, נרדמה, לא תפסה
בפוטבול הצלחתי להניק יותר כי היה לה יותר קל.
ועור לעור.
די מהר היא ינקה הנקה מלאה

א. היא קטנה אז היא מתעייפת מהר.
ב. היא קטנה ולכן יותר קשה לה ליצור וואקום בלחיים. (כתבתי נכון? לחי אחת. שתי לחיים).

ממליצה לפנות ליועצת הנקה. אם את באזור ירושלים אני יכולנ לחפש לך המלצות בקרב חברות.

מה שאפשר לעשות:
- להשאיר אותה קרוב אלייך כמה שיותר עדיף בעור לעור ועל הגוף שלך. לא תינוקייה, ואפילו עריסה מפחיתה הנקות.
- להציע לינוק כשרק מתחילה להתעורר/לזוז
- לסחוט לה לתוך הפה
- מאד הגיוני שהכמויות זעירות בשלב הזה הקיבה שלהם מכילה כ5-7 מ"ל! אם ישנונית, לסחוט חלב למזרק (האחיות יכולות לתת לך עם מכסה) כל שעתיים ולתת לה.

זה יעזור גם לך וגם לה להתאושש.
התינוק שלי בקושי היה לבוש במשהו בחודש-חודשיים הראשונים שלו בעולם. הוא כל הזמן היה עלינו, עור לעור.

שתיים ורבע.
וזאת היתה לידה ראשונה, אז עוד לא ידעתי להניק.
בימים הראשונים היה לה קשה לינוק ונתתי לה תוספת של בקבוק. בהתחלה מטרנה, ואחר כך שאוב. והשתמשתי בפטמת סיליקון להנקה.
אחרי שבוע היא כבר רק ינקה, ואחרי עוד כמה ימים גם הפסקתי עם הסיליקון.

ינקה בסוף עד גיל שנה ותשע בערך.

היית בכלל בהריון???
מזל טוב נשמה!!!!

לא שאני מומחית גדולה, אבל נראה לי יותר הגיוני שזה בגלל שהיא קטנה...ואז היא מתעייפת מהר מדי. זה בטח תקופה של מאמץ עד שהיא תתחזק.

וגם למשקל
גם אני ילדתי את אחת מהן בשבוע 37, לעומת אחיותיה שהיו ב38 פלוס וב40
הבדל תהומי ממש. מרגישים שהם צריכים את העוד זמן הזה בפנים, מה לעשות.
אל תאשימי את עצמך בכלום
זה יקח שבוע שבועיים של קצת מאמץ ואז זה יזרום בע״ה
היא פשוט עדיין רוצה להיות בפנים ולהמשיך להתפתח עוד טיפונת…

יהיה בסדר בע"ה!
ברור שיש תקווה, ברור

אם יעודד אותך לשמוע, הבן שלי לא ינק בכלל ביומיים אחרי הלידה, כשהייתי בבית חולים, רק בקבוק ואפילו לא של שאוב.

מלבד בחדר הנקה שינק נהדר, הבחור הפגין יכולות עקשנות מופלגות ולא הסכים לינוק בשום אופן.
חזרנו הביתה, נרגעתי, הייתי במיטה שלי, בסביבה שלי, גם הוא הגיע לשקט ולמנוחה, ומאז ינק 10 חודשים רצוף בלי להסכים להעיף מבט על בקבוק!
לקח לראשונה מאז הבית חולים בקבוק רק בגיל הזה...

מזל טוב, תנוחי תרגעי, ואם יהיה צורך תתייעצי עם יועצת הנקה

ובקושי הצליח לינוק ביום וחצי הראשונים. יועצת ההנקה המליצה לי לסחוט לו לכפית ולתת לו בפה והוא אכל רק ככה כל עד שהוא פתאום קלט את הקטע ולא ירד ממני שעות.

בהתחלה כשהם קטנטנים זה באמת קשה יותר
והם לא שומרים על ערכי סוכר, זה מוכר
בינתיים תשאבי זה יעודד גם ייצור (אם יש לך כח)
היא תתחזק ותתפוס טוב יותר
בבית- עור לעור זה נהדר

פעם הייתי מתוסכלת מזה שלא ינקו אצלי בהתחלה,
עד שקראתי שיש תינוקות שבכלל לא רעבים בימים הראשונים.אז הרפיתי
אני מניקה גם אם הם לא באמת יונקים,בשביל לייצר חלב אצלי.
בשבילם אני לא לחוצה בכלל שיאכלו.
כמובן שאם יש צורך מביאה בקבוק ששאבתי/ מטרנה.
וב"ה ינקו אחר כך עד גיל שנתיים.

אבל אל תשכחי שאת עם הורמונים של יולדת וההורמונים תמיד מתעצבנים שתוקעים להם בקבוק😯

2 סיפורים ממש מעודדים שאני מכירה מקרוב-
תינוק שנולד פג
לא אכל בכלל (רק זונדה) עד גיל שלושה שבועות
לא ינק בכלל עד גיל חודשיים(רק בקבוקים)
אח''כ הצליח לינוק חלק מהארוחות ולשלב ולאט לאט הורידו את הבקבוקים
ינק מגיל חודשיים עד גיל 2.8

ותינוקת נוספת, לא פגה, אבל נולדה עם בעיה שלא איפשרה לה לינוק, קיבלה זונדה בהתחלה ואחכ בקבוקים
מגיל חודש בערך יונקת בלעדית.

ואלה סיפורים קיצוניים. בע"ה אצלך זה רק החולשה של ההתחלה והיא תשתפר ותלמד ותהיה אלופה.

בטח שיש תקווה. הכל יסתדר בעז"ה
הבכור שלי נולד במשקל הזה, כל פעם שניסיתי להניק אותו הוא לא התחבר טוב וצרח. סחטתי לכפית ונתתי לו, הרגיע אותו קצת אבל לא מספיק. היה צרחני קטן ואני יולדת טריה ואבודה. עד שאמא שלי הגיעה ונתנה לו קצת מטרנה בבקבוק, שתה 10 מ"ל ונרגע. אחר כך ראיתי שהיה לו יותר כח לינוק.
וגם שאבתי ויצא המון חלב, ואז גיליתי שלפני זה היה לי גודש וגם זה הקשה עליו לינוק כמו שצריך.

אבל אני תמיד נתתי בקבוק, שניים, יותר לפעמים, בבי'ח , כי אין לי נחת שם לנהל את ההנקה כמו שאני רוצה. אני אומרת לעצמי ''בבית, הכל יסתדר''. תמיד תמיד כשהגעתי הביתה והייתי במיטה שלי, בבית שלי, בשקט שלי, בלי צוות ועוד יולדת על הראש, ההנקה הסתדרה מהר מאוד, ואף אחד מילדי לא טעם מטרנה מעבר לבקבוק שניים האלה בבי''ח.

אז בטח ובטח שיש תקווה....

באמת התייעצתי אתמול עם הדולה שלי שהיא גם יועצת הנקה, והיא נתנה לי את העצה של לסחוט חלב למזרק.
אבל מלפנות בוקר בלע"ה היא יונקת ממש יפה (ואני מקווה שיעיל) ואפילו די תכוף.
והאמת שקיבלתי פרופורציות, כי היולדות שאיתי בחדר ילדו פגים (גם בניתוח), אז הן בכלל לא יכולות להיניק עכשיו כמו שצריך... (ואני מקווה שזה בסדר מבחינתן שאני עם התינוקת כאן בחדר )
אני מקווה לעבור היום לביות, ואז בע"ה הכול יהיה קל יותר...

אפילו רק הרצון.. בטח אם תצליחי

באמת לא סיימנו את אותו דבר,
אבל בעלי יותר חשוב לי מהעניין הזה.
וגאה בעצמי בטירוף שהצלחתי לשדר לו שהתאכזבתי וציפיתי למשהו אחר, בלי לפגוע בו ובלי לריב.
וברור לי שחלק מההצלחה זה שפרקתי פה, והבנתי מול עצמי מה בדיוק מפריע לי (שהוא ישן ואני לא) אז דאגתי לישון קצת במקביל לזה שהתחיל טיפה את מה שהיה צריך למרות שהיו לי דברים אחרים לעשות. פשוט כי הרגשתי שגם לי מגיע לישון. ובעלי ממש פירגן לי עם זה (:

שכשרוצים משמיים להשפיע לאדם שפע פרנסה, אז מתעורר הכעס, כדי למנוע את ירידת השפע. ואם מצליחים לכבוש את הכעס, אז מגיע שפע...

הרבה פעמים אני מרגישה שהכעס יושב על מקום מסוים שאפשר לטפל בו גם בלי לכעוס וצריך להצליח לברר על מה... מדהים שהצלחת!

את עדיין רק שבועיים אחרי לידה
אז זה ממש ממש מובן
רצפת האגן וכל אזור הרחם צריכים להחלים וזה לוקח זמן
אני אחרי 2 הלידות, אחת וואקום ואחת רגילה, הרגשתי ככה, שיש לי משקולת שמאיימת ליפול ולקחת איתה הכל ביחד לרצפה
תנוחי הרבה, הגוף שלך זקוק לזה

הגוף שלך דורש בתוקף לשכב הרבה 🙃
אם זה לא משתפר או חלילה מחמיר - תחזרי לרופאה.
אבל הכי הכי חשוב לשכב הרבה, לישון לנוח לשתות ולאכול, ולא להרים דברים כבדים.

אין לי כח עוד

את רק שבועיים אחרי לידה
אולי את דורשת מהגוף שלך יותר מדי
המח עובד בקצב שונה מהגוף לפעמים

אני חודש אחרי ועדיין לפעמים כואב.. מניחה שעשו לך חתך?

גם בלי וואקום.
פשוט תחושה שכל הגוף מתפרק ואני לא יכולה להחזיק את עצמי.

תחשבי שבמשך תשעה חודשים הגוף השתנה בשביל התינוק שנוצר בתוכו, לוקח זמן להחזיר את הגוף לרמת שהיה קודם.
צריך לנוח כמה שיותר, את באמת לא אמורה לעמוד להרבה זמן.

בס״ד

בטוחה שיש לה המון נחת ממך!

מזדהה איתך
רק עם תחושת החמצה שלא מספיק נפגשנו..
איזה כיף שהייתן קשורות!!!

מה עם בייביסיטר?

יהיו כאלה שישמחו לעזור (מקווה)

עד שילדתי אני הייתי הכתובת לביביסיטר, אבל שכנות עם ילדים משלהם, לא יודעת אם יהיה חהם נוח לשמור על עוד אחד...

מה עשית בסוף?

לפעמים זה גם השראה לעוד נשים שאולי יצטרכו בעתיד ויתביישו ..ובזכותך יעשו להעזר

בס״ד

אלופה שאת בכלל חושבת על הכיוון הזה! מחזקת אותך ממש ללכת על זה!!!!!!!!!!!!!!

חיבוק אהובה ♥️♥️♥️♥️♥️

בס״ד

1) זה שזה בקבוצה של השכונה, זה פלוס כי זה לא מחייב אף אחת. (הייתי זקוקה לטובה מסוימת לא מזמן וביקשתי ככה בקבוצה של הבניין...).

2) בדרך כלל אנשים אוהבים לעזור ולעשות טוב ♥️

3) לפעמים אנחנו זקוקות לעזרה ולפעמים אנחנו במקום של להעניק לאחרים. זה מאד טוב לדעת לבקש...

4) נשמע שאת במצב קצה... אחרת נראה לי שלא היית מעלה את האופציה על דעתך בכלל...

מקווה שמשהי תוכל לעזור לך ♥️♥️♥️

הרבה פעמים אמא עם שלושה ילדים ילד נוסף של שכנים לא מורגש
מקסימום זה תעסוקה לילדים ויש יותר שקט ככה זה אצלי בכלאופן

הייתי מתביישת לשאול אני אם הייתי במקומך,
אבל הייתי ממש מצטערת לגלות על שכנה שהיתה במצב כזה ולא ביקשה עזרה. לרוב זה לא המון מאמץ, בטח אם גם לשכנות יש ילדים. פשוט שמים אותם ביחד... ונשמע שיציל אותך.

מסכימה ממש עם @הריון ולידה_פצ הייתי ממליצה לעצמי לבקש, בטח! כמוכן ⁦❤️⁩ אבל בפועל בתפדחתי.לפחות הוא נרדם וישנתי ארבעים דקות בערך, עד שהוא התחיל לבכות לא נורא, עוד מעט בעלי יגיע...

זה רק כי הדמיון עובד שעות נוספות. מדמיינת איך 5 שכנות היו אומרות לי, אני ממש אשמח לעזור, חבל שאני לא יכולה כי... ועוד אחת הייתה אומרת כן אבל מתפללת שאני לא באמת אשלח אליה ובסוף מישהי מותשת בעצמה רק קצת פחות ממני הייתה שומרת עליו ומתה לישון בזמן שאני ישנה...

בתור שכנה, הייתי ממש שמחה לעזור ולשמור על תינוק שעה כדי שאמא שלו תוכל קצת לנוח!!

היו לה 3 ילדים ואנחנו לא חברות טובות רק קשר סתמי של שכנות וביקשה אם אוכל לשמור עליהם כי היא קורסת.

כל כך שמחתי שהיא עשתה את זה, לי זה חא הפריע גם ככה אני עם הילדים ואני בטוחה שלה זה היה עזרה.

בס״ד

זוכרת 3-4 פעמים כאלה...

קרה לי כבר כמה פעמים
שהייתי על סף קריסה ממש..
אבל תמיד התפדחתי בסוף לבקש עזרה..
אז מבינה
חיבוק גדול
מקווה שנחת עוד עכשיו שבעלך חזר...

תדפוק לי בדלת ותבקש עזרה !
או אפילו הודעה או טלפון
בשמחה רבה!

איזה נשים מלאות חסד וטוב אתן
אני מודה שזה משהו שממש ממש קשה לי
אפילו ילד אחד
ואפילו של חברות ממש טובות
הכי קשה לי זה לעזור עם ילדים
להציע לעזור עם הילדים אני עושה רק אחרי שאני מגייסת את כל הכוחות שיש בי ועוד קצת

לכל אחת יש את החסדיל שבאים לה בקלות וזורמים בלי שום קושי ויש את אלה שנראים כמו הר ענק.

אחת תארח בשמחה ילדים לא שלה ליום שלם בקלות והשניה תרגיש מאויימת מלהשגיח על ילד אחד נוסף לחצי שעה.

אחת תוכל לבשל למשפחה נוספת בכל שבת באופן שבוע את כל הארוחות בלי להרגיש ואחת תקרוס מהמחשבה להכין ארוחת אמצע שבוע אחת לזוג

אחת מארחת את כל המשפחה המורחבת בשמחה ובנחת ואחת נלחצת מ3 אורחים שאמורים להגיע

וכן הלאה..

לך זה נראה חסד עצום, ומישהי אחרת תסתכל עליך ותתפעל ממשהו שבא לך בקלות..

אפילו שיתפתי את בעלי בזה.. כי גם עלו לי כמה תובנות מעניינות בעקבות מה שכתבת..
תודה לך על זה♥♥

אפילו למשפחה קשה לי לעשות טובות כאלה. פעם בשנה שומרת על אחיין/ית, כי זה פשוט מלחיץ אותי. נכון שאורח זה תעסוקה לילדים, אבל זה גם מקור למריבות ואין לי כח להתעסק עם עוד מריבות, מספיק לי עם הילדים שלי...

אני בשמחה אשמור על ילדים, לרוב זה לא סיפור בשבילי אבל לשלוח ארוחה זה ממש קשה לי. אני עושה את זה כשצריך אבל צריכה לגייס הרבה כוחות בשביל זה.

והייתי מציעה תשלום..

בתור השכנה לא בטוח שהייתי מסכימה לקחת, אבל בטוח הייתי מציעה.

לא בטוח שלהציע תשלום זה רעיון טוב.
תלוי כמובן בנורמות המקובלות ובמצב, אבל עלול להיות מעלה או מביך.
אם את מציעה תשלום, את בעצם סוג של מבקשת משכנה שלך להיות בייביסיטר.
אז תלוי כמובן בשכנה, אבל אני בשלב בחיים שבו אני לא רוצה לעשות בייביסיטר, יש לי עבודה "אמיתית" וילדים משלי וממש לא מעניין אותי.
מצד שני, אני חושבת שהייתי מסכימה לעזור לשכנע בשמחה.
אם משלמים על העזרה הזאת זה לפעמים מקטין את החסד ואילו לא מעריך אותו.
לא יודעת אם הצלחתי להסביר כמו שצריך.

שמדי פעם כשקורסת מבקשת ממנה לשמור על הקטנה שלי.
אבל לה אין ילדים והיא עושה את זה בשמחה. זה התחיל מזה שפעם אחת אמרה לי "תביאי אותה אליי מדי פעם".
אבל מודה, עושה עת זה כשממש ממש אין בררה..לא נעים לי🤷‍♀️לרוב אם צריכה להנחיל סדר אחרי הגדולות שלי/ לשטוף את הבית.

שהייתי מאוד שמחה אם שכנות שלי היו מבקשות עזרה במצבים שבאמת צריך.
אין מה לעשות, אם לא גרים צמוד למשפחה, אז השכנים או הקהילה מהווים סוג של תחליף...לא רק להשתתף בשמחות, אלא גם לסייע כשצריך.

אתמול
שואב אבק שיאומי ב499 ש"ח

בסניף גבעת שאול

רק עכשיו ראיתי את התגובה...

אתמול בצהריים נראש שם איזה 10 בתצוגה
לא יודעת אם נשאר

הלכתי לשם רק בשביל לקנות מגנטים של הילדים בזול
ולא נשארה חבילה אחת של מגנטים
כשלילה לפני חברה שלי הייתה ואמרה שהיה מלא

אבל לא יודעת אם נשאר.. תבררי אם בסניף שקרוב אלייך לא חיסלו הכל

קשה ממש😓
זוכרת שכתבת פה על זה😔
מקווה שבקרוב מאד תבשרי אותנו בשורות טובות🙏🏻

בע"ה שה' ימלא חסרונכם במהרה 🤗🤗🤗🤗🤗🤗

את בתפילות שלי תמיד❤

אין לי מילים, רק דמעות בעיניים.

עכשיו חשבתי שאולי אלה מחשבות שכל מה שהן עושות זה להחליש אותנו וכדאי לנסות לחזור להווה.. ולהתפלל על העתיד
לא מתכוונת שצריך למחוק מה שהיה , אבל צריך לראות איך לעבד את החוויה בצורה בונה. 

אוף, כבר מכירה את זה.. פשוט שולחת חיבוקים מחזקים!.. אנחנו פה

חיבוק חזק

 

אני מתפללת כל כך שכבר יגיע היום שתהי מאושרת עם בייבי בידיים ושלא תשימי לב שהתאריך הזה הגיע ❤❤❤❤❤

איזה כואב...

שה' ימלא חסרונך

מלא כוחות!!
וואי קשה...

את קבוע בתפילות שלי..♥
הלוואי שתתבשרי טוב במהירה!

קורה

שינוי בתזונה, מחלה, מתחים נפשיים, שינוי קיצוני בשעות שינה, תרופות, הפסקת גלולות, הפלה, לידה


כל אלה ועוד גורמים לשינויים במחזור

בא לי לקחת כדור שינה

אבל למזליברוב הימים הגוף שלי חצי קורס לכמה שעות שינה בין הנקה להנקה שלו

זה גם תקופה ארוכה ככה

😪😪😪

אולי ככה בעלי יתעורר על החיים שלו ויפסיק לקחת הכל כמובן מאליו.

ובעיקר לכל הנשים ששכחו הבוקר את הכתר שלהם 👑

…

מוקדש לכל עקרות הבית.
הסצנה בפוסט שלי מתחילה כשהבעל פוגש פסיכולוג:
הפסיכולוג: - ממה אתה מתפרנס, אדוני?
הבעל: - אני עובד כרואה חשבון בבנק.
הפסיכולוג: - מה עם אשתך?
הבעל: - היא לא עובדת. היא עקרת בית.
הפסיכולוג: - מי מבשל ארוחת בוקר למשפחה שלך❓
הבעל: - אשתי, כי היא לא עובדת.
הפסיכולוג: - באיזה שעה היא מתעוררת❓
הבעל: - היא קמה מוקדם, כי היא צריכה לסדר הכל:
לארוז ולהלביש את הילדים, לוודא שהם אוכלים,
לצחצח שיניים ולארוז להם כל מה שהם צריכים.
היא מתעוררת עם התינוק,
מחליפה לו חיתול. ומחליפה לו בגדים. מניקה אותו.
ומכינה לכולם את הבלמים.
הפסיכולוג: - איך הילדים שלכם מגיעים לבית הספר❓
הבעל: - אשתי מסיעה אותם כי היא לא עובדת.
הפסיכולוג: - מה היא עושה הלאה❓
הבעל: - היא נוסעת למרכז העיר לבצע קנייה בסופר היותר זול,
בדרך היא עוצרת בדואר לשלם את החשבונות של הוצאות הבית.
כשהיא מגיעה הביתה,
היא מאכילה את התינוק, מחליפה לו חיתולים.
ומשכיבה אותו לשעת השינה,
מנקה את המטבח, עושה כביסה. ומנקה את הבית.
טוב ''יש לה זמן'' היא ''לא'' עובדת.
הפסיכולוג: - מה אתה עושה בערב כשאתה חוזר הביתה מהעבודה❓
הבעל: - נח, כמובן. אני עייף אחרי יום שלם של עבודה בבנק.
הפסיכולוג: - מה אשתך עושה בערב❓
הבעל: - היא מבשלת ארוחת ערב,
מאכילה אותי ואת הילדים, שוטפת כלים, ומנקה שוב את המטבח.
לוקחת את הכלב לטיול. עוזרת לילדים בשיעורי בית.
ואז מכינה את התינוק למיטה - נותנת לו חלב חם.
דואגת להלביש את הילדים פיג'מה, ושיצחצחו שיניים.
ואז במהלך הלילה...
היא קמה להניק את התינוק.
ובמידת הצורך מחליפה לו חיתול.
היא לא צריכה לקום לעבודה בבוקר.
הפסיכולוג: - זמן הפגישה שלנו הסתיים.
.
זו דעתי:
ימי החול של רוב הנשים ברחבי העולם מתחילים מוקדם בבוקר
וממשיכים עד הלילה...
ולזה גברים קוראים "היא עקרת בית היא לא עובדת"?!
לעקרות בית אין תעודות,
אבל יש להן תפקיד מרכזי בחייה של משפחה.
.
גברים, אני פונה אלכם בבקשה
''תעריכו את האישה''
אמא, סבתא, דודה, אחות, בת.
כי הקרבתן לא תסולא בפז.
.
ולכן נשים, אם מישהו שואל אותך:
"את עובדת או רק עקרת בית❓ "
תעני כך:
"אני עובדת 24 שעות ביממה,
אני אמא, אישה, בת, שעון מעורר, טבחית,
עוזרת, מטפלת, מאבטחת, יועצת,
זו עבודה שאין בה ימי חופשה,
אני עובדת ימים ולילות, ולא משלמים לי על זה...
.
לכבוד יום האם שחל ב- 1 בפברואר
אני שולח נשיקה על ידה של כל אמא
ממני באהבה והערכה.
לכל הנשים שנתנו את חייהן לטובת משפחתן.
.
עקרת בית היא כמו מלח. גבר אינו זוכר את נוכחותה,
אך היעדרותה שוללת כל טעם לחיים.
.

אבל עברנו את השלב הזה כבר חחח

ויש את אלה שבנוסף לכל זה גם עובדות בחוץ!!!

חיבוק יקרה😘

וואי מקווה שהיום היה יותר טוב!

ולא לשים עוד חומר?

* יותר מדי אבקת כביסה (נסי להפחית את המינון ולראות אם עוזר)

* לשים יותר מרכך כביסה

*להפעיל מכונת כביסה ריקה עם חומץ בתא אבקת כביסה - מדי פעם , נגיד פעם בחודש או חודשיים..

*לנקות את החור למטה (פילטר קוראים לזה?)

אולי זה זה?

ואת החומץ עדיף בתא של האבקה או בתוף כמו ש@anonimit48 כתבה?

ככה אני חושבת.... "הכל נכנס לבטן"

האמת היא שאין לי מושג כמה שמים. אני סתם שופכת... כמה אמורים לשים? 

אצלנו זה גורם מס׳ 1 לכן משתדלת לא לדחוף הכל עם אין אוורור בתוך

תודה!

 שיהיה מפוצץ נגיד ב-95% ולא 100% 

הטכנאי לימד אותי שצריך שיהיה אפשר להכניס יד בקלות.
עוד משהו שלא ראיתי שכתבו- לנקות את המגירה של האבקה ואת הגומי של הדלת.

אני רוצה לדעת בכוסות, נגיד כוס, חצי כוס וכו'.

למכונה של 5-6 קג משהו כזה.

כי המכונה שלי להרבה קילו... לא זוכרת אולי 8 

אני שמה כפית כזו בערך.

1. יותר מדי אבקת כביסה

2. מכונה דחוסה

 

כדאי לפתוח למטה את הפתח הקטן ולנקות

אחת לשבוע לנקות עם חצי כוס חומץ ומעט אקונומיקה את המכונה

וזהו

אני ככה שנים וב״ה הכל בסדר..
ולא מערבבת,
קודם מנקה עם אקנומיקה
ואז מפעילה עם חומץ

אם את לא מערבבים אין בעיה.

אני הבנתי מהכתוב שביחד.

ניקיון זה עניין מדעי

זה גם מרכך וגם מנקה אבנית (אם כי עלול להיות סיכון - אם המכונה ישנה והצטברה הרבה אבנית).

יש פתרון
קצת ארוך
אז אכתוב מחר בעז"ה

הייתי מתקשרת גם למוקד של הקופה.
ואפשר לברר באזור שלך אם יש אירגונים שמשאילים.

רפואה שלמה!!

בדקתי בבית

 

ברוך השם

הכי חשוב להקפיד על תנועות... אם יש שינוי תידכני מוקד ישר.
גם אחרי ההחלמה חשוב מאוד להקפיד, אל תזלזלי..

תלחצי על הקופה יש עכשיו כזה עומס אז שלא תתפספסי..

מכבסים סדינים וכדים בהרתחה
ומסיימים עם הסיפור

אני מכירה שעושים טיפול משפחתי לכולם אם מוצאים אצל ילד אחד.
אבל אם את בהריון אני חושבת שאסור לך

אצלי ילדים עם טיטול נדבקו במעון או מאחים גדולים, אבל הם לא ממשיכים להדביק הלאה (כי הם לא נוגעים באזור).
לכן לא נתתי לכולם וגם לא כיבסתי במיוחד (אבל אני מייבשת במייבש, אולי זה כמו לכבס בהרתחה).

אלא אם כן ההורים ממש קשוחים על זה.

אין לי עניין להלחם איתה. כוס שוקו אחת ליום זה נראה לי סביר ממש!!
סתם כי זה בלילה זה יותר מזיר לשיניים אבל לא נראה לי שלהוריד מהתפריט זה הכרחי...

 

 

לדעתי זה מיותר להרגיל אותם למתוק מגיל צעיר.
הם יגלו את זה כבר.
ועדיף לדחות את זה.
זה לא בריא. לא לשיניים ולא לגוף.

בהצלחה.

רק מניסיון של חברותיי שלא הפסיקו עם המנהג הזה בדיוק עלו להם טיפולי שיניים לילדים 20 אלף שקל..

אפשר מתוק רק הטיימינג שלפני השינה מאוד בעייתי בעיקר לשיניים וגם לתולעים

גם ןרמוקס
אבל גם להעביר את השוקו לבוקר, זה גם חלב וגם סוכר!
לפני השינה זה מתכון לתולעים, לבעיות שיניים קשות, טיפולים יכולים לעלות אלפי שקלים וגם.. ממש לא בריא..
בקיצור ממליצה להשקיע מאמץ בלשנות את ההרגל הזה..

ובהצלחה גדולה!!!

והיה לך שקט שבועיים, שלושה.
אבל קחי בחשבון שהמסגרות שורצות תולעים והיא בודאי תידבק שוב. וכל עוד התזונה שלה עשירה בסוכר אתם תסבלו מאד...

אני פשוט לא מחוברת לפורום באופן שותף, סליחה...

לגבי הורמוקס- אני מעדיפה דרך טבעית אם יש למישהיא הצעה אשמח ממש.

בנתיים קנינו שום ושמתי לה לפני שהלכה לישון הלילה והיא לא קמה בוכה. אז כנראה שעזר. בוא נקווה שזה הרג אותם..

השום מונע מהם לצאת (גם זה לא תמיד)
מנסיון (😏) ילדים יכולים להתרגל לתחושה ולהפסיק להתלונן - זה לא בהכרח אומר שאם הם ישנים טוב אין להם תולעים. את יכולה להציץ כשהיא ישנה מידי פעם.

דרכים טבעיות לנסות להרוג תולעים:
גרעיני דלעת
שמן זרעי אשכוליות
שום (לאכול)
למרוח שמן שום על כפות הרגליים

ניסיתי את כל הדברים האלו. אף אחד מהם לא זבנג וגמרנו והיעילות שלהם בינונית במקרה הטוב.

בסופו של דבר מה שהכי עוזר זה:
א. להוריד סוכרים!!! (אגב תולעים מגבירות את המשיכה למתוק)
ב. היגיינה. את כותבת שהיא עם טיטול אבל באופן כללי לרחוץ ידיים לעתים קרובות עם סבון, להקפיד על גזיזת ציפורניים.

אז אם היא ישנה טוב לא לבנות על זה שאין לה?

היום לא שמתי לה שום, נראה מה יהיה.

לא נראה לי שהיא תתרגל להרגשה, זה ממש ממש הציק לה. צרחות כאילו ממש!!! וכשהיא נרגעה זה היה אחרי זמן רב של התייפחויות...

 

אם היא ישנה טוב, איך אני אדע אם השום עזר או שסתם היא לא אומרת לי?

 

זה נראה לי חשוב ויכול להועיל..

תקפיצו לטובת מי שתוכל להיעזר בזה..

כי לפני שפתחתי ניסית לחפש האם מישהי פתחה..

זה זום לשאילת שאלות?

תראי האם זה כתוב בקישור..

זה נורמלי שמחזור ראשון כבד יותר אבל זה נשמע קצת מוגזם וכדאי לוודא שהכל בסדר. גם מבחינת ההמוגלובין שלך

אחרי שבוע מסיבי התחיל קצת להתמעט ואז בהתייעצות עם הרופאה לקחתי פרימולוטנור ויום או יומיים למחרת התחלתי לספור שבעה נקיים

לא יודעת מה היה קור אם לא הייתי לקחת את הפרימולוט, פשוט הייתי מאד בלחץ כי זה היה כמעט שמונה שבועות אחרי לידה ועוד לא טבלתי

אחרי ששהפסקתי עם הפרימולוט וקיבלתי מחזור עוד היו לי כתמים כמה חודשים, מעט מאד אבל יש מדי פעם, בליווי רב אף פעם לא נאסרתי מהכתמים אבל הם קיימים (משגעים אותי בעיקר בשבעה נקיים שאחרי כל מחזור)

צריך לחשוב איך בדיוק לנסח, ולעטוף גם במחמאות..
אבל לא למנהלת. זה מאוד פוגע שהולכים ישר למנהלת.
אני בעבודה שלי- אם חליחה עושה טעות, ארצה שיבואו אלי ישירות, ולא דרך המנהלת.. אל המנהלת רק מחמאות כמובן שאם אחכ זה יחזור על עצמו אז הייתי מערבת את המנהלת.

לגבי איך לומר
יש לי 2 כיוונים שעולים לי
1. להביא עוגה לצוות מחר- לכבוד שבת/טירוף הקורונה. ואז ביום שני לדבר איתה.. ככה שהיא תרגיש שאת גם מעריכה את הפעילות שלה ולא רק נזכרת לדבר כשיש ביקורת..
2. כשמדברים- חברה לימדה אותי על שיטת הסדנביץ: מחמאה ביקורת מחמאה.
ואז זה נכנס ללב בעדינות ובטוב.
(רק שאזכה ליישם בעצמי יותר את השיטה הזאת.. היא תעזור לי מאוד בחיים😆)

חשוב גם לברר עם המטפלת (מצטרפת לדעת שעדיף מולה ולא למנהלת) מה בדיוק נאמר ואיך.
את הרי לא שמעת ישירות, אלא מחברה ששמעה מבעלה, וחשוב לברר בדיוק מה נאמר, הטון וכו