פורום הריון ולידה (עמוד 1566)

עד לא מזמן... והיא בת שנתיים וחצי 

אני חושבת שבגלל שרוב הזמן אני ה״מחנכת״
כלומר עושה איתו דברים שלאו דווקא בא לו
(לשבת לאכול, להתלבש, לישון)
הוא עצבני עליי

היא עדיין מורדת, וזה גם כבר יותר מחצי שנה.. 

תוהה לעצמי אם גם אצלנו התחיל גיל ההתבגרות של גיל שנתיים לפני הזמן...😅

צרחות 
בעיטות
מכות
(סתם קצת פחות מכות עכשיו..)
אבל הרבה צרחות ולא באלי 
וכל דבר שאנחנו אומרים היא שמה פס...

זה ממש קרב....

זה קרב אצלינו על הכל כמעט 
נס שהצלחנו לגמול אותה 

אבל אולי תיזכרי אולי צעקת עליו נגיד לרוץ למיטה אז הוא "נעלב" ועושה לך הצגות? 

ואולי כשהוא אצל אנשים/אורחים/מתארחים - הוא לא רוצה לבזבז זמן עליך כי את "בכיס שלו" אז מתיחס לכולם חוץ ממך , כי "חבל לו לבזבז את הזמן עליך" ?

 

אל תדאגי, זה יעבור כנראה..... הוא כאילו מנסה להפגין עצמאות , ככה נראה

אבל בסוף כשהוא יקבל מכה........... למי הוא ירוץ??????????? רק אליך!!!!! 

תשני לו את השרה היומיומית ותראי איך הוא מתגעגע..
ככה קבוע איך שאבא מתחיל להביא ולהחזיר אותם הם פתאום נזכרים שהם מתגעגעים אליי חח

אבל תכלס, יודעת שזה יפגע בי ואני איעלב.
אז חיבוק 💗

וזה גם לא היה ממש נא, בכל זאת עבר טיגון...
יהיה בסדר בעז"ה ❤️

אני פשוט ממש חוששת. מנסה להרגיע את עצמי שגם אם זה לא היה מבושל עד הסוף, זה עבר צליה ואז בישול בתנור (למרות שעבר קצת זמן)

אני צודקת או חיה בסרט?

פנים קדימה - כנ''ל. ולךחות 4-6 חודשים.
אבל ככלל זה מנח פחות מומלץ.

ממליצה לקרוא באתר 'המנשא הנכון'

מעולה בטירוף!!
והייתי איתה בשאיבה מלאה לגמרי כמה חודשים...

 

@המקורית

ככה זכור לי

היא טובה?
יש לך קישור? או יודעת על חנות?

Biamba Pump

לא התנסיתי.

אוף פעם לא ניסיתי את זה אז אני לא יודעת אם זה שואב באותה עוצמה ולכמה זמן..

הם לא באמת חזקות עם בטריות ולא לגמרי עושות את העבודה..
ככה אני מכירה מהניסיון שלי ומחברות...

אבל היום יש אותה בקופות חולים אז זה יותר ממש זול.
והיא מעולה!!

בית מרקחת כאילו?

דוצ
אבל יקרה. עלתה אז 1300

שהיתה עם החזר מהקופנ אז הלכתי על הכפולה והיא הצילה אותי.
היום הייתי קונה אלחוטית וזהו. כמו ששלחתי לך. יש כאלה גם בעליאקספרס אגב באיזה 150 שח. החיבור לחשמל וההגבלה למיקום וידיים לא ככ אידאליים. ואהבתי ממש לשאוב

זה מעולה או לא אידאלי?
ואני מה זה לא טובה באליאקספרס🙈

עובדת על בטריות
והיא ממש אחלה ולא יקרה

יש בחנויות של שילב וגם במכבי.. אם אני לא טועה זה בהנחה דרך מכבי... 

 

@זוית חדשה באיזה קופה את??
בחלק מהקופות, יש הנחות משמעותיות על מוצרי הנקה בבית המרקחת של הקופה.
אני קניתי משאבה של לנסינו ב-500 בערך, אני חושבת, עם הנחה של הקופה.

אני אבדוק את זה, תודה!

כולל משלוח

כרגע אני רואה ב100$ כולל רפידות  ומשלוח עדיין זה יותר זול מהארץ (שימי לב לבחור את אופציה ב' כי אופציה א' זה 80$ אבל הדמי יבוא זזה עוד 20$ ככה שיוצא אותו דבר ובאופציה ב' את מקבלת רפידות)

מצ"ב לינק

amazon.com/-/he/משאבת-חשמלית-כפולה-Signature-לנסינו/dp/B000P9XJ5E/ref=sr_1_2?crid=3KBSZ4MMEVDL&keywords=lansinoh+pump&qid=1648129210&sprefix=לנסינו%2Caps%2C277&sr=8-2

אני שואבת  מאז החזרה לעבודה כל יום כבר מעל חצי שנה

יצא לי ערך מטורף. אז זה כן יכול להעיד על סכרת בטוח.
ואם יש לכן המלצות, כללית בירושלים

זה לא בהכרח מעיד סכרת. יכול להיות קשור למה שאכלת בבוקר כי הבדיקה של ה50 היא לא בצום.
את לא תקבלי הפניה להיריון בסיכון אם לא תהיה הוכחה שאכן יש לך סכרת.

ואם יש לך תובנות בשבילי.
כרגע מרגישה שנחת עלי משהו ממש מפחיד.
אולי כי יצא לי לעבוד הרבה עם חולי סכרת מבוגרים עם שלל ההשלכות הנוראיות. וזו אחת המחלות שאני הכי מפחדת מהן

לא הולך לקרות לך כלום.
את פשוט תצטרכי להקפיד על תזונה נכונה. ובמידת הצורך לקבל טיפול תרופתי.
ואישה עפ סכרת היריונית נמצאת בקבוצת סיכון לפתח סכרת סוג 2 בעתיד ולכן מאד חשוב לשמור על תזונה גם אחרי ההיריון.

מרפאה להיריון בסיכון- שם עוקבים אחרייך. יש רופא מתאים. יש דיאטנית. בשלבים המתקדמים גם עושים מוניטור וא.ס להערכות משקל. עד שמחליטים שהגיע הזמן ללדת אם זה לא מתפתח לבד

זה היריון שלישי שלי עם סכרת.
ומודה לה' שזה הניסיון שקיבלתי.
השד לא נורא.
זה לא קל. אבל גם לא דרמטי. יש דברים קשים יותר.

ובאמת היה לי סכרת.
אבל מכירה 2 שיצאו להם ערכים כאלו בערך ובהעמסה של ה100 יצא תקין לגמרי
לכן ההנחיה היא שרק מעל 180 או משהו כזה לא צריך העמסה של 100...
כי תמיד יש סיכוי שזה טעות כי זאת בדיקת סקר..
אז עם כל הסיוט שבבדיקה, ואני ממש מסכימה איתך שהעמסת סוכר של 100 היא ממש נוראית, כדאי לעשות כדי לוודא...
זה שווה לך את הסיכוי שאולי אין לך סכרת...
תאמיני לי.

מכירה שחלק מהרופאים מעל 180/190 כבר שולחים למרפאת הריון בסיכון ומגדירים כסכרת

כי נגיד בהעמסה של ה100 בבן הבכור שלי יצא לי ערך אחרי שעה מעל 200 ושאר הערכים תקינים. ואמרו לי שאני לא זכאית למרפאה להיריון בסיכון.
אבל כן התנהגתי כסכרתית וגם זורזתי בסופו של דבר.
המעקב היה אצל הרופאת נשים שלי.
ובחודש תשיעי מעקב בבית חולים במיון יולדות.

בהיריון השני והשלישי כבר היו 2 ערכים חריגים אז כבר הוםנתי למרפאה להיריוו בסיכון.

שתדעי לך שאני גיליתי שיש הרבה הרבה הבדלים בין רופאים בכל העניינים האלה של סכרת הריון....

כי אני רוב ההריון פשוט הייתי מטופלת אצל רופא הריון בסיכון...
והיו בדיקות שהייתי צריכה לנסוע בשבילם למרפאת הריון בסיכון או לבית חולים
מה ההבדל?

בילד השני הייתי במרפאה בבית חולים.
בהיריון הנוכחי אני אצל רופא להיריון בסיכוו שנמצא בקופה אצלנו.
הכוונה שלא הייתי זכאית לאף אחד מ2 אלה. לפחות זה מה שנאמר לי בזמנו🤷‍♀️

אכלתי משהו קל בבוקר. נראה לי אבוקדו. משהו כזה. והייתי אחרי צום של 12 שעות.
ויצא סוכר בשמים. לא 130-140

לא יודעת מה הסיבה אבל יודעת בוודאות שזה קורה

סתם כי זה בבדיקה מגעילה?

אז מרגיש לי בזבוז זמן לעשות את הבדיקה ולא ישר להבין שיש סכרת וצריך להתמודד עם זה.
סמיילי הסבירה שאני צריכה הכרה רשמית בשביל שאוכל לקבל המשך טיפול

אז כדאי לבדוק מול הרופא שלך מה הוא אומר.
אולי באמת יוותר לך על הגועל נפש הזה.

הוא יכול לתת לי הניה למה שצריך או שצריך דווקא רופא נשים?
ומה בדיוק צריך לבקש? רק הפניה לדיאטנית. עשיתי את כל הסקירות וכרגע המדדים של העובר בסדר.

אני צמודה לרופאת נשים שלי🤷‍♀️
וברוך השם שהכל בסדר❤

מבחינתם זה לא נחשב ערך מטורף...

זאת תוצאה שממש לא בהכרח מצביעה על סכרת.
וגם את צריכה הכרה רשמית בשביל המשך טיפול...
בקיצור, ממש לא הייתי מוותרת..

הצלחתי לקבוע תור לרופא נשים ביום ראשון. ואברר הכל.
מה עד אז אני יכולה לעשות מבחינת תזונה?

כדי שלא ישפיע על הבדיקה.

ממש נשמע שזה מסטואידיטיס (דלקת בעצם של האוזן).
כנראה שתצטרך לקבל טיפול של אנטיביוטיקה בוריד (מה שאומר בד"כ אשפוז.
אז כן, להתקשר למוקד לקבל הפניה למיון.
(פחות כדאי לדחות את הטיפול כדי שהדלקת לא תחדור ח"ו יותר עמוק..)
רפואה שלמה!!

אנחנו כרגע באשפוז לקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד.
ב''ה תפסנו את זה כשזה ממש בהתחלה .
יש לה את מה ש@רק טוב=) כתבה.
תודה

ושה' ישלח לך כח ,אשפוז במחלקת ילדים זה מתיש...

ושתשתחררו מהר,הארגזים מחכים לך

מקווה שנשתחרר מהר

הרגשתי האמא הכי מזניחה שהבת שלי הגיעה לכזה דבר...
אבל בתכל'ס היא לא התלוננה על אף שכנראה סבלה,מסכנה שלי

יכול להיות שהרגישה שלא נעים לה שם אבל זה לא כזה כאב
כנראה אם היה כואב מאד כן היתה מתלוננת
ולכן כל הכבוד ששמת לב. באמת. את ממש לא אמא מזניחה

תמיד תופסים את זה בשלב הזה..

שיעבור בקלות ובמהירות בעז"ה

בעז"ה שיהיה שיפור מהר ואז תוכלו לעבור לאנטיביוטיקה דרך הפה..
יש מישהו שהיא מכירה שיוכל להחליף אותכם מידי פעם?
הרבה כוחות!!

והבית לא ארוז.
נדבר עם הקונה שנדחה בשבוע את המעבר.אין ברירה.
ויש מתנדבים להחליף אותנו.ב''ה
נראה כבר.תודה

בהצלחה!!

ועוד יותר מדהימה ששמת לב בתול כל הבלאגן הזה של מעבר! אלופה!
קראתי שללא טיפול זה יכול חס ושלום לפגוע בשמיעה
בה נס שתפסת את זה בזמן והעיקר בריאות
❤️❤️❤️❤️❤️

קחו גם אריזה מחברת ההובלה.
הם באים בבוקר, אורזים לפי חדרים, מסמנים כל ארגז מאיזה חדר יצא, ואז מעבירים. זה מקל מאד מאד...

אנחנו לקחנו אורזים, וזה ממש הציל אותנו.
אני מבינה שלא תכננתם, אבל אולי בגלל הנסיבות כדאי לכם לשקול שוב. ותמיינו בזמן הפריקה

הכי חשוב. רפואה שלמה!

יכול להיות שזה יצא פחות יקר מלהתחשבן עם הרונה
ובטוח פחות כאב ראש

איך מזה שהאוזן אדומה כולן פה ידעו להפנות למיון?? מה זה אומר? ואיך אתם יודעות שצריך מיון?

אבל פתאום אני רואה שהתנוך יצא החוצה,כאילו נהיה לה אוזן בולטת.לכן נבהלתי וכנראה שבנות מכירות את המקרה הזה.

כשהעצם מאחורי האוזן נהיית דלקתית היא אדומה ונפוחה מעט וככה היא מבליטה את האוזן וזה סימן היכר מאוד בולט לדלקת הזו..

כשמגיעים למיון מקבלים פרופורציות אז מודה לה' שזה רק זה ואני לא חושבת שם לדוגמא בלחץ מה יהיו תוצאות בדיקה או מה יהיה וכו'.
טוב שאנחנו הזה ולא באיזה סרט מלחיץ אחר.
ואת האריזה נדחה.לא מסוגלת שיכנסו לי אורזים הביתה.מקווה שלא נצטרך להגיע לזה בסוף

נשמע כמו דלקת אוזניים סטנדרטית

אני בכוונה כותבת כדי שאם יקרה לעוד מישהי שתדע מה לעשות.
אנחנו מאושפזים כרגע לחמישה ימים על מנת לקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד.
זו דלקת מסוכנת שיכולה להתפשט בתוך הראש ה' ישמור.

מבחינה הלכתית- אני יודעת שלא דוחים טבילה בגלל ריב אבל יש מצווה מאוד גדולה להתפייס לפני המקווה. אבל אני לא פוסקת הלכה וזה רק מה שלי אמרו ככלה

לילה של מקווה אמור להיות הכי מקרב שיש, אולי לנסות לנצל את השעות האלו להתקרב, לנסות להתחבר (למרות שקשה) אחד לשני.

לכתוב מכתב קטן ולשים לו ליד המיטה, לחכות שיקום ולשבת לדבר על זה על קפה ועוגיות?

 

אבל בהחלט לא פשוטה הסיטואציה... מבינה אותך ממש... 

 

קרה גם לנו פעם, ופשוט אני ניקיתי את הבית כמחווה של רצון טוב כשהוא יצא אחרי הריב לכולל וכשהוא חזר אמרתי לו שלום רגיל ומחייך והוא הבין שיש הפסקת אש והמשכנו לדבר... לפני שיצאתי למקווה דיברנו על זה קצת... (אציין שזה היה ריב באשמתו, פשוט היינו בתחילת הנישואין והיה לי מאוד חשוב להגיע לערב רגועה).

 

בהצלחה!!!

גם בלי להוסיף על זה "מטלה" להתפייס...

ברור שאם מצליחים וזה עובד זה נפלא ואידאלי. אין כמו טבילה מתוך קרבה ורצון לחיבור

אבל לדעתי לחבר בין טבילה לפיוס רק מעצים את הקושי שבטבילה
לדעתי עדיף "פרה פרה"
היא תקיים את מחויבותה לטבול
ואחר כך תחשוב על פיוס...

אולי לגבר זה הנחיה נהדרת


כמובן שוב- רק דעתי. אם לא מתאים תתעלמי. אין פה איזה הנחיה קובעת או משהו

אבל בחשיבה שלי (שוב, כנשואה פחות משנה שכל דבר נורא עוצמתי) לטבול בריב זה לא בא בחשבון

כי בראש שלי זו נקודת הטוהר הכי גדולה שיש לי, להגיע אליה בריב מרגיש לי קצת כמו להיכנס ליום כיפור בידיעה שמישו כועס עלייך ואפילו לא נסינו להתפייס... מבינה?

אז לי היה ברור שחייבת לבוא לקראתו ולפתור את זה...

אבל זה רק אנחנו

אני רק אומרת שלהתנות את זה אחד בשני יכול ליצור קושי לטבול ואז יוצא הפסד...

אם אני במריבה כל כוחות הנפש שלי מופנים ללהתארגן ובכלל לצאת מהבית(אני גם לא בדיוק אוהבת טבילות בכללי, בטח זה גם משנה). קרה לנו לצערי יותר מפעם, אז כתבתי לו הודעה בדרך חזרה מהמקווה או כשחזרתי הביתה... רק אז בכלל יכלתי לחשוב על משהו מעבר ללמצוא כח לטבול

אבל כל אחת יודעת איך הנפש שלה עובדת. אם זה מצליח לגרום לך להתפיס וגם לטבול אז מעולה

טבלתי כמה פעמים שהיינו בריב
אם הייתי מחכה לפיוס אז הייתי טובלת למחרת.. או אחרי..
וכל פעם כ"כ כ"כ שמחתי שטבלתי

היה פעם אחץ אפילו שבעלי היה סטרס מטורף ממשהו ופעם אחת חולה, וביקש שנדחה את הטבילה למחר.. קצת נעלבתי, אבל הבנתי שהוא באמת באירוע חדפ והלכתי לטבול בלי לערב אותו, ארגנתי בייביסיטר, התארגנתי כשהילדים בוידאו וככ שנינו שמחנו בסוף שהתעקשתי על זה.. זה פשוט יצה"ר מיוחד שמגיע להקשות כמה שיותר בימים האלה של הטבילה..

שלום צדיקה, 

היצר הרע אגיע לביקור בדיוק בזמן!! אני מבינה את הכאב והחוסר חשק אבל אל תיתני לו להשתלט לך על הבית !! המלצה שלי, מניסיון אישי שלי, תעזרי כוחות כדי להתגבר עליו, תדברי עם הקדוש ברוך תפרקי לפניו את כל מה שכואב לך תאמיני לי שהוא שומע הכל ויתן לך את הכוחות להתגבר על הכל ! 

תגידי לו תודה רבה לך אבא על הניסיון, ואני אתגבר אליו, והתארגן לטבילה שככ חיכיתי לה בשמחה, ותאמיני לי השם יעזור לך וישמח בך ככ !!! אל תיתני ליצר הרע לנצח אותך !! זה ברור שהוא יגיע דווקא לביקור דווקא ביום הכי מיוחד שהכי חיכית לו בעולם !! אל תקשיבי לו אהובה יקרה ! 

לגבי דחיית הטבילה, לפי ההלכה במקרה כזה אין היתר לדחות טבילה.

מתפללת עליך שהכל יסתדר !! תהיא חזקה !! 

אתם תתפייסו בעז"ה, לא סתם התחתנתם זה עם זו

תטבלי בבקשה , לטובתך, גם אם קשה לך , את תראי שאח"כ היה כדאי

וברור שזה מאמץ עבורך ומוריד לך את הרצון לטרוח ולהתאמץ, אני ממש מבינה

 

זה דבר שיכול לקרות, לא נעים אבל אל תתרגשי, אתם כנראה לא הזוג הראשון שזה קרה לו , תיישבו את הדברים ביניכם, (בין אם זה עכשיו ובין אם זה אחרי הטבילה), תשאלי אותו ממה הוא נפגע ותדברו... ויהי רצון שהכל יסתדר לכם לטובה ולברכה במהרה אמן

 

לפעמים יש מתח כשהרבה זמן אסורים והטבילה מרככת את האווירה, הוא גם יעריך שטבלת למרות הכעס שלך עליו וכתוצאה מזה יכבד אותך יותר בעזרת ה' שאת אוהבת אותו ומוכנה לעשות עבורו מאמץ , ואע"פ שרבתם את עדיין בתוך תוכך אוהבת אותו ומחוברת אליו 

שאני מרגישה וחושבת שריבים יכולים להיות... אבל ביום של טבילה זה השיא,

גם אם היה שקט הרבה זמן הוא יגיע ואיך לא... ביום של הטבילה כי היצה"ר הוא מעצבן והוא חולה על זה!!!

 

לא יודעת מה היה אצליכם מי התחיל ומי אשם, ולהתעלות על עצמך זה קשה, אם אני מוצאת את הכוחות אני משתדלת לחייך, או להגיד לו בוא נעביר את זה בוא נשמח עכשיו, ומבטיחה לעצמי שכשיגיע הרגע שיתאים לי אני "יראה לו מזה" ;) לרוב זה לא קורה..

 

 

לעניין הטבילה, לפי הידוע לי אין היתר לדחות טבילה אלא אם כן יש סיבה מוצדקת וגם אז צריך להתייעץ עם רב,

אני חושבת שעל אף העצבים והכעס עדאי שתטבלי, אי אפשרר לדעת מה יהיה, לפעמים אנחנו אומרים מילים ומשפטים כל כך מטופשים שאני נחרדת מעצמי, אולי פתאום תיפול עלייך רוח טובה ויצר טוב של סלחנות? אולי פתאום הוא יחשוב שהוא טעה ויתנצל,

או עוד אלף ואחת דברים ואז מה? תידו שחבל שלא טבלת, התחושה תהיה מצערת וזה יכול חלילה לבוא לידי איסור,

 

אז שורה תחתונה קודם כל לטבול, זה יהיה מאחורייך, שלא תהיה איזה פאדיחה, ואחרכך לחשוב מה לעשות ואיך לעשות 

נלחמת ממש כדי ללכת לטבול בכל זאת
לדעתי תלכי. ההחמצה שעולה מפספוס המצווה בזמנה זה היצר הרע בהתגלמותו.

לי מה שעוזר ברגעים כאלו, זה לזכור שהשטן משחק בימים של טבילה... אין לי מושג איפה שמעתי את זה ומה המקור, אבל זה מחזק אותי שזה לא אנחנו, זה השטן שמצא לו מתי להדחף...

לדעתי לא לוותר על הטבילה.

מציעה לך לבקש מהבלנית אחרי שהיא רואה שהטבילה כשרה לצאת ולתת לך כמה דקות להתפלל לבד במקווה.

אותי זה מרגיע ונותן כח.

ובהצלחה יקרה, חיבוק גדול!

לא הייתי דוחה טבילה.
פשוט כי לטבול זה לא משהו שאני אוהבת לעשות, ואני רוצה שזה יהיה מאחורי.
לא מרגישה מחוייבת ביום של טבילה שיהיה בהכרח משהו אינטימי אם זה לא מתאים לאחד מאיתנו, ולכן גם לא מרגישה רתיעה מלטבול.
אני טובלת בשביל לסיים עם זה.
ובהתאם למצב הזוגי, מחליטים אם מתאים לנו שיהיה משהו מעבר לטבילה או לא.

ובכנות- פשוט כדי לסיים עם זה ..
אחרי לידה תמיד יכול לחזור הדימום ברגע עם איזה כתמים או משהו מעצבן. כמה שברור ומובן שלא בא לך בכלל לדחות זה פתרון גרוע מכל הבחינות
זה בגזרת הטכני
תנסי להתפנק כמה שאת יכולה לקראת הטבילה ולהזכיר לך שזה בשביל עצמך וזו מצווה שלך ולא קשור אליו

בגזרה הזוגית- ממש ממש מעצבן
אבל אל תיבהלי...
זה נורמלי, זה נקודת זמן מאוד טעונה, והרבה פעמים הריבים מגיעים בזמנים כאלה...
בעזרת ה' תתגברו על זה!
איך? שאלה טובה..
תחשבי מה מתאים לכם - לשבת לדבר הלילה?
לקחת זמן יום יומיים ואז לדבר?
לצאת לדבר בבית קפה עם הבייבי או לקחת בייביסיטר?

בכל מקרה אני לא יודעת איך נושא הטבילה נתפס אצלכם אבל כן חשוב שיהיה ברור ביניכם שזה שאת טובלת לא אומר שאת מכינה עצמך לאינטימיות הלילה. זה דברים נפרדים (שכמובן הולכים יחד כשהכל בסדר) ושלא יהיה מתיחות או אי הבנות סביב זה.

אולי לכתוב לו יעזור לך לתאם מולו ציפיות?

בהצלחה!

שלא יעלו עוד ציפיות ועוד אכזבות. שלא תהיה תחושה של "ענישה".

ובעה גם הפיוס בוא יבוא בעיתו ובזמנו

קפה..
וגם אצלנו הרבה פעמים איכשהו ביום של המקווה יש מתח או כעס או ריב..
אפילו זכור לי שכבר בריב האחרון אמרתי בחיוך לבעלי שחיכיתי לזה כי איכשהו זה תמיד קורה ביום של המקווה גם אם בימים לפני היינו ממש בטוב ומצפים להיות מותרים..

אז כמו שכתבו לךתטבלי..
ואחכ תחשבו איך מתפייסים.. לאט לאט..
זה בנפרד אחד מהשני..
למרות שאחרי אבילה יש מתח כלשהו שממש נרגע ויותר קל להתפייס, גן בלי קשר למגע, משהו מתח שנרגע..

שולחת מלא כוחות וחיבוקים.
לא יכולה להאריך אבל נכנסת לי ללב אז רק אומרת שתדעי שאחרי טבילה יהיה קל יותר להתפייס
קחי את זה הזמן להתפנק לעצמך באמבטיה טובה בלי לחשוב על מה שהיה קודם ומה שיהיה אחר כך. שימי מוזיקה וזה..

בעיני הטבילה זה הדבר הכי מרגש ועוצמתי שיש.
זה הזמן שלך להטהר ועם כל טבילה להרגיש התחדשות וחיות חדשים.
ריב בליל הטבילה זה אחד הדברים הכי קשים שיש, בעיקר התחושה שמהצד שלך עשית את ההשתדלות להתפייס ונתקלת במחסום. זה לא נעים ומאוד פוגע.
אבל אני מאמינה שהקב״ה יעזור לכם להתפייס וגם הבעל שלך שכל כך אוהב אותך כנראה צריך פשוט קצת להרגע, ואז אפשר לדבר על הדברים בצורה יותר רגועה ובאהבה עצומה.
אני חושבת שאפשר להסתכל על זה גם בצורה של שליחות ואהבה -
אני הולכת לעשות עכשיו משהן שהוא רק בשבילי ובשביל הקב״ה, אף אחד (כרגע) לא דוחף אותי לזה ואני עושה את זה כי זה מה שה׳ רוצה בשבילי, ובזכות הטבילה הזאת ועוגמת הנפש של היום הזה הוא ידאג גם להחזיר לי כפל כפליים.
תעשי לך מקלחת טובה ותתארגני לטבילה ובעז״ה הקב״ה יחזיר לך על זה רק טוב❤️
ועצה שלי -
לפעמים הבעל שלנו (וגם אנחנו) מטפסים קצת גבוה מדי על העץ וצריך שאנחנו נעלה אליו, ניתן לו יד ונרד איתו ביחד.
חיבוק, הבנה של מה שהוא עובר, ושיח בלב פתוח.. לפעמים זה כל מה שצריך כדי להתפייס.
מתפללת איתך שיהיה ערב מרגש ומקרב ואוהב.

שטבלתי בסוף, וברוך ה' אחר כך התפייסנו ושמחה על המאמץ זה כאילו ממש היצר נכנס באותם רגעים.
והעצות שלכן נתנו לי כוח והסתכלות אחרת (לקחתי את זה גם למקום שהוא שלי בלי קשר לבעלי לפחות לא באותו הרגע). תודה אתן מהממות וממש הייתי צריכה את ההבנה והחיזוקים האלה שתזכו תמיד לחזק במיוחד בדברים כאלה.

מכירה תתחשובה ענקית שטבלת בסוף

מעריכה 

אין עליך

חשבתי עליך אתמול

מדהימה!!

זה באמת יום כל כך מתוח וכל כך טעון
שגם אם כל התקופה לפני היתה מושלמת אני מוצאת את עצמי מסתובבת בבית מתוחה כל כך ופגיעה מאד...שכל פיפס פוגע.

כל הכבוד לך

באותו יום השתחררה, אכלה במשך כמה שעות אוכל קר ורך, ולמחרת חזרה לשגרה. (מקווה שאני זוכרת טוב - עברו כמעט עשר שנים מאז)

היום רמת הלימודים נהייתה הרבה יותר גבוהה.
החל מהגן.
עדיף להיות גדול ומצליח מאשר לפגר אחרי כולם

יש ילדים שיהיה להם טוב להיות הקטנים בשנתון ולהרוויח שנה ויש כאלה שממש יעשה להם טוב עוד שנה במעון ובגן... עד שהילד לא יגדל לא תדעי אם זאת הייתה בחירה טובה או טעות...

מכירה ילד שההורים שלו כיוונו שהוא יהיה הקטן בשנתון כדי להרוויח שנה כביכול, שיכנס לגן בגיל שנתיים וחצי ולחסוך שנה של מעון שהוא יקר יותר. יכולה להגיד שספציפית ליחד הזה זה היה ממש גרוע.

אבל יכלו לבחור תאריך בתחילת ינואר. הזוי ⁦⁩

מוזר שבחרו שהילד יהיה קטן.מעניין.
אצלנו עושים כ''כ הרבה בעיות להשאיר שנה

כלכלית דצמבר 😅
אבל תמיד אפשר להשאיר..

הבת שלי נולדה בדצמבר ואם היא היתה נולדת בינואר זה אומר שהיא נכנסת למעון רק בגיל שלוש לתשעה חודשים. זה מטורף! חד משמעית אין לה מה לעשות עוד שנה במעון

באמת לא נראה לי אפשר לדעת לפני שהילד נולד

עם להשאיר עוד שנה במעון או מקסימום בגן הבא
ומה שאני רואה במעון שלה זה עדיף לרוב הילדים

עכשיו זה מאוד מסודר לפי תאריכי לידה, אם רוצים להשאיר ילד או להעלות מוקדם, צריך לבקש אישור מיוחד על זה. וזה לא כל כך פשוט לפי מה שהבנתי.
פעם היה טווח שהיה נתון לבחירת ההורים, היום כבר לא

להקפיץ פחות..

יכול להיות שבאמת יותר מאפשרים.
התכוונתי בעיקר למעבר בין מעון לגן, שתאריכי הרישום מאוד מסודרים מוגדרים
ולפעמים גם שם זה משמעותי לילד האם להישאר במעון או לא

בכל מקרה אצלנו הכיתה במעון הייתה 33 ילדים על 3 נשות צוות והגן גם..
ודווקא בגן יותר רגוע ויש יותר מקום לכל ילד לתחושתי..

והמעבר לא' יותר קריטי בעיני

מעניין איך זה מתנהל. כי מבחינת רישום, לי השנה נפתחה אופציה לרשום רק את הילד שבטווח התאריכים המתאים. אז אם הייתי רוצה להשאיר אותו עוד שנה, כן הייתי צריכה לבקש ממישהו (לא יודעת ממי). וזה תופס מקום של ילד אחר.
מודה שלא' עוד לא הגעתי, אז לכן אני לא מתייחסת לזה, כי אני פשוט לא יודעת.

אבל להקפיץ ילד זה בלתי אפשרי מהמעון לגן

אחיינית שלי נולדה ב10 בינואר
היא בוגרת ומפותחת ממש ממש(מדברת, התחילה גמילה וכו..)
בקלות הייתה יכולה לעלות לגן בתחילת שנה הקרובה
אבל חסרים לה עשרה ימים אז היא נשארת עוד שנה במעון. וממש מיותר לה וזה מלא כסף סתם.

אבל גם אם עולים לגן - משלמים תשלום מלא.

מאמינה שבבית הספר אמא שלה תודה על שהיא גדולה

יש ילדים שממש אין להם מה לחפש עוד שנה בגן..

אם היא לא מחוננת ,יהיה לה טוב להיות גדולה.
הרמה של הלימודים רק עולה ועולה

יש ילדים שממש בסדר להם לעלות קטנים לכיתה א...

טוב,סתם ויכוח מיותר♥️♥️

צריך לעבור וועדות.פסיכולוגית ועוד.
נורא מעצבן

אבל זה לא כל כך נתון לבחירתנו😅
הילד שלי היה אמור להיוולד בינואר, הקדים בשבוע, ונולד בדצמבד

וחד משמעי אם היו שואלים אותי עדיף להיות מהגדולים בשנתון.

מהצד הכלכלי

התינוק שלי סוף דצמבר ואשאיר אותו אם אראה צורך הכי קטן!
אני כמוהו, והייתי גדולה השנתון. זה מעולה!!!

רחוק יותר

זה מחקר שמסופר בתוך ספר "מצוינים" ומוסבר שיש להם יותר אפשרות לבלוט, להתקבל לפעילויות מעשירות וכו וכו כי הם פשוט יותר גדולים מכולם וזה הולך איתם לתמיד..

ואז אם הילד צריך משאירים שנה, זה די קל בימינו להשאיר. להקפיץ קשה יותר וילד שמתקדם וייתקע עוד שנה סתם זה דיי מייאש.

שאמרתי לרופאה את זה בערך שבוע 16, היא אמרה שהבטן נמתחת 

אמרתי לה אבל זה כואב. היא אמרה נכון זה כואב . 

אם זה ממש כואב לך הייתי הולכת להבדק אבל בעיקרון מנסיון אישי זה מה שהרופאים אומרים .

 

נראה לי שזה בסדר אבל כמובן אני לא רופאה
אם מטריד אותך ואת רוצה להיבדק בשביל השקט הנפשי אז את תמיד יכולה
בשורות טובות בעה❤️

בגלל שהרחם גדל.
ובכל מקרה היא הביאה לי לעשות בדיקת שתן.
למרות שלא יודעת תכלס אם צריכה.תודה לכן!

כפי הזכור לי היה די טוב

לעטוף אותו טוב טוב טוב שאפילו הראש לא יצץ בחוץ,

ואז הוא כאילו לא ירגיש את הקור והכל בסדר

קצת מלחיץ בהתחלה, אבל לא נורא 

עוטפים טוב במעיל ושמיכה ועם מטריה ואם זה עם אוטו ולא אוטובוס אז פצצה ובקושי יתרטב בעז"ה 

אבל אם נורא מכביד עליך , אז תדחי ת'תור (לטיפת חלב או מה שזה ) ליום אחר... כי פשוט לוקח יותר זמן לארגן אותו ....

אבל ממש רציתי ללכת לקניון 

להתאוורר

הילדים שלי נולדו בקיץ... לא כ"כ יודעת איך להתנהל בחורף הזה 

מעולה, ממש כיף לצאת עם התינוק

אני מצטערת על החופשות לידה שנשארתי בבית לנוח ולא כייפתי ויצאתי החוצה, עד שיש חופשה צריך לנצל גם לכיופים!!! אני בעד!!! אם לא עכשיו, מתי תכייפי? החיים עמוסים בלי חופשת לידה...

תעטפי אותו טוב טוב ותצאי, בשבילך!!!

הוא לא ירגיש בשינוי

 

הפחד הוא שייחשף לקור לא?!

 

גיסתי באה עם בן ה3 שבועות שלה באוטובוס מעיר לעיר בערב ובקורררר מכוסה בשמיכה

אנחנו הרמנו גבה על המסירות נפש המיותרת הזו,

אבל היא ממש רצתה 

תשימי אותו מהר מהר באוטו,
הרי באןטו חם ונעים וקניון זה מקום סגור.
את לא יוצאת איתו לסיבוב בעדלה בחוץ או לפארק חחח אז… אני בעד אם את זקוקה להתאורר.

הייתי יוצאת ועוטפת טוב

מלבישה טוב טוב ועוטפת בשמיכה מהרוח ויוצאת

חשוב ממש לתחזק את הגוף שלך. העובר יקבל מה שהוא צריך. וגם הריון אחד בלי פרנטל יהיה בסדר. אבל אחרי כמה הריונות והנקות המאגרים בגוף ממש עלולים להדלדל.

מה ש@בת 30 אמרה
ומוסיפה - יש תחליפים 
יותר יקר
אבל הרבה יותר נוח - פריג'נטלי (ניתן לחצות אותו), מולטי ויטמין של אלטמן (שמעתי שיש גם באבקה)...

זה חשוב מאוד, אבל לא חומצה פולית רגילה - אלא פולאט

מתירים במקרים מסויימים, אבל לא באופן גורף.
ובעיקרון זה בלתי הפיך (ולכן במיוחד בעייתי מבחינה הלכתית)/>ממליצה להתייעץ עם מכון פוע"ה.

שאפשר לשאוב מהן ביציות ולהכנס להריון עם ivf

ממה שהבנתי זה מזקין מהר את הגוף ומתחילות תופעות של גיל המעבר.
עדיף מניעה להרבה שנים מאשר תופעות גיל המעבר בגיל צעיר...

כי בקשירה אין שום פגיעה הורמונלית,זה נטו קשירה ולכן ההורמונים שמגיעים מהמוח ומהשחלות ממשיכים כרגיל....

בסיליקון
שזה כן הפיך
ולכן פחות קשה גם הלכתית ונראה לי גם לגוף
זה רק קראתי מלמעלה אבל כדאי לחפש על זה מידע ולשאול את הרופא

חיבוק! זה ממש לא פשוט להיות בסיטואציה הזאת

אמן שתמצאי פתרון הכי טוב בשבילך, והלכתית.

מכירה 2 שעשו את זה
זה בלתי הפיך בעקרון, אי אפשר לפרום חזרה😅
אם רוצים אחכ הריון זה רק IVF..


אבל
פעם שמעתי מהרבנית שרה אליסף שבאה אישה לטבול אצלה במקווה שההריון היה אחרי קשירת חצוצרות.... אבל זה סופר סופר סופר נדיר....

בגדול זה אסור, כי זה נחשב סירוס...
אבל מציעה להתייעץ עם מכון פועה

היה אסור לה ללדת עוד מסיבות בריאותיות. אין לי שום ספק שאם היא עשתה את זה זה אומר שזה לא אסור
באופן גורף וצריך לשאול לגופו של מקרה

בריאותית לבין מניעה כי לא רוצים מניעה אחרת מבחינת ההיתר לכך.

סירוס=גבר

עיקור=אישה

שהיא מאוד מאוד פוריה, והיא החליטה שהיא רוצה שקט מילדים , קשרה חצוצרות, מפלה הקשירה

ונכנסה לתאומים

זה רק מראה לי שכשהשם רוצה, מי יעמוד נגדו??????

סליחה ערכתי. מסתבר שיש איזה אלפית של אלפית של סיכוי
איזה סיפור הזוי!!!!

לפי מה שאני יודעת

אולי היום כבר לא?!

היא עצמה עברה דבר כזה אחרי לידה מסובכת וניסית מאד.

היא בטוח מתייחסת לנושא הזה.

זה נחשב סירוס ממש. וזה איסור תורה.
לא פשוטים הדברים האלה

מכל זה נשמע שהכי הגיוני זה סתימת חצוצרות בסיליקון כמו ש@מיואשת****** כתבה
אני עוד לא בהריון אבל כשזה יהיה אני אחפש רופא מומחה כדי להתייעץ איתו בעניין הזה ואז כמובן נשאל רב.
(@ביבוש- קשירת זרע זה בטח ממש אסור הלכתית.. לא?)




(וסתם, לא מאמינה בכלל שאני שואלת את השאלה הזאת, אחרי שמאז שהייתי ילדה תמיד אמרתי שאני רוצה כמה שיותר ילדים.. אבל מה לעשות שהמציאות לא מסתדרת עם הרצון הילדותי)

אמצעים חדישים למניעת הריון - היבט רפואי והלכתי - ד"ר חנה קטן

זה די ישן בטח כבר יש היום הקבה יותר מחקרים אבל סתם לקבל קצת מושג

יתנו לך אפשרויות של מניעה

אבל קשירת חצוצרות זה בלתי הפיך לפי מה שאני זוכרת

נראה שמתחת לגיל 35 לא יאפשרו 

 

אבל אני סתם אומרת ממה שנראה לי 

תקחי את הדברים בערבון מוגבל

 

יש בזה גם סיכונים

שנשים שעדיין בגיל הפריון יוכלו להרות במצב כזה ורוב ההריונות יהיו חוץ רחמיים

כשאין מעבר של הזרע לחצוצרה?

ולא תהיה השרשה
וגם שהזרע לא יעבור לחצוצרה
אני מניחה שהכשל שקורה הוא כשהזרע- שהרבה יותר קטן מהביציות - מצליח איכשהו להתגנב פנימה (כאן שמים תמונה של גבר מבסוט רצח ) ואז מופרית ביצית בתוך החצוצרה וזה החוץ רחמי.

ראיתי פעם סרטון על גבר שאשתו מודיעה לו שיש להם תאומים

איך הוא עף על עצמו, שזה בזכותו

לאישה זה אפילו לא עובר בראש, ולה יש יותר זכויות בעניין התאומים

היא בייצה 2 ביציות בחודש (אם הם לא זהים), והוא עשה מה שתמיד עושה

 

פשוט ילדים קטנים

לא הייתי אומרת ילדם קטנים כמו שהם בתודעת זרע- חותרים למטרה, הישגים, נחושים..

חח הרגת

 

יש כזה מושג?

וגם תודעת בייצית..

אבל צריך להתייעץ עם רב

מתחילה מהסוף.
את לא שומעת שמציעים כי זה ניתוח והוא בלתי הפיך ולנשים שעוברו כמה ניתוחים קיסריים דוקא כן מציעים לעשות יחד עם הלידה הבאה.
גם זה לא מאה אחוז הגנה וגם בזה יש סיבוכים. לא מזמן העתה כתבה על שיטה מסויימת שגרמה לזיהומים. זה לא קשירה זה סוג של התקן או סליל ששמים בחצוצרה.
זה בפתי הפיך ומי יודע מה יהיה בעתית. אני מכירה נשים שאמרו זהו אבל אז החיים הובילו אותם לעוד ילד.. פרק ב' טרגדיה שלא נדע..
הדרך להרות אחרי קשירה היא בטיפולי פוריות

אבל - אני מאמינה שרב יתיר באמת במקרים קיצוניים - ואני שמעתי על 2 מקרים אישית של חברות (שגם מטופלות שלי) שהרב התיר להן והן סופר חרדיות (וגם הרב..)
קשירה זה ניתוח - בד'כ עושים את זה במהלך ניתוח קיסרי אם האיש מעוניינת, אבל אפשר לעשות בנפרד
ובד'כ לא פותחים - אבל כן אפשר לעשות הפריה.. כי עדיין יש ביוץ ומחזור וכו' 

איזה רגשות קשים!
ממש לא נעים!
רוצה רק לומר שהוא פג והיה לן מלא אישפוזים וזה משפיע ממש על התפתחות..
אם תינוק לא מרגיש טוב/ שבע הוא לא יתפתח בקצב..
וזה בסדר! כי העיקר שהוא בריא עכשיו!
לדעתי תלכו לרופא מומחה שירגע.. ועד שלא תדעו אין למה להילחץ
טיפת חלב אלופים בלבלחיץ.. אני כבר לא מוכנה ללכת, רק בעלי לוקח.
הבת שלי גם לא ממש הגיבה לרעשים והיום היא מגיבה להכללל .

ועשיתי יום אחרייך למיטב זכרוני..

זה משפיע על כמות הדימום?

לא שאני לא הייתי עם דימומים, אבל מסיבה שונה. יותר מדויק בלי סיבה.... (עד כה לא נמצאה סיבה הגיונית לדימומים שלי)

 

תפקוד בלוטת התריס?
כשהייתי אצל אנדו היא אמרה שזה יכול להשפיע
חיבוק על הקושי ❤️

הדימום מהלידה הפסיק לי איזה חודש לפני כן

היה חשד לשארית. אז עשיתי אבחנתית ובאמת מצאו שאריות. ואז עשיתי את הטיפולית להוציא אותם.

וגם שיפתר לך כבר כל הסאגה הזו

כי גם יש לך את המחזוריות ההורמונלית שלך...

אולי אפשר להתיעץ עם מוקד אחיות? אולי מכון פועה ידעו לעזור? יש שם אנשים עם הרבה נסיון...

איזה קשה!
בשורות טובות

לא שווה לך לנסות להוציא את ההתקן?

אני עם שחלות פולוצסטיות.

הבעיה היא שגם כשאני מטפלת בזה הורמונאלית זה לא מסתדר. לכן ניסינו עוד בירורים מעוד כיוונים.

תודה יקרה על תגובתך.

אני עכשיו בתקופה של כתמים ועושה ככה-
בימים המותרים תמיד צבעוני
בסוף המחזור עושה הפסק, עושה רק בדיקה ביום הראשון והשביעי ועושה את זה בזמן שאני רואה שאין לי כתמים(בד"כ מסתכלת בטישו צבעוני)
בשבעה נקיים גם שמה תחתון צבעוני(הרב עובדיה מתיר את זה)
אז מקווה שלמישהי כמוך יש את כל ההקלות האפשריות
חוץ מזה ממליצה לך להסתכל באתר של מינה ברנשטוק, היא יכולה אולי לעזור...