פורום הריון ולידה (עמוד 1565)

והבעל הפוך מתחיל מאוחר ומסיים מאוחר (או להפך)

ככה אחד מכניס למסגרות והשני מוציא.

או שמשלמים למטפלת שמוציאה מהמסגרות.

ומסיימת מוקדם בהתאמה.

כרגע עובדת 6:15-16:15, כשאחרים נשארים עד 17, 18 ו19.
בהמשך אפרוס על יותר ימים ואוכל לצאת אפילו יותר מוקדם.

את ממש חיונית האא ;)

תודי על זה לא מובן מאליו,

 

אני עדיין חושבת להיות מטפלת אחרי השרשור האחרון שנפתח בנושא 

אומרת תודה לה' כל יום

חח לכי תעשי הסבה למטפלת

ואפשר לשאול באיזה סוג עבודה? אני לא מכירה משרדים שנפתחים בשעות האלו

העבודה שלי מתבססת על מפגשים פרטניים ואני קובעת אותם לפי מה שנח לי.

יש יום אחד בו אני עובדת עד 19 ובעלי חוזר מוקדם, שאר הימים אני קובעת בצורה שתאפשר לי להגיע למסגרת בנחת

מעון+צהרונים
עזרה של בייביסיטר כשצריך
הבעל שם בבקרים ולפעמים גם מוציא. תלוי מה הלוז. כרדע הוא סטודנט +עובד אז יחסית גמיש

איך משלבים את זה עם האמהות
כי אני בכל זאת כן רוצה לבלות את הצהריים לפחות עם הילדים
אני גרה יחסית בחור ואין לי אפשרות לעבור דירה כדאי כרגע אז יש לי גם את הנסיעות שעה+
לגיטימי לבקש גמישות בשעות מלכתחילה? זה לא מראה חוסר רצינות? אני מחפשת משרה התחלתית בתחום
ו

אז באמת נשמע שמשרה מלאה תהייה קשה... אבל לפעמים מתחילים ב100 אחוז ויורדים ל80 בהמשך...

ונעזרים כמו שכתבתי... מעון, צהרון, בייביסיטר...
ובאמת אפשר להתחיל מוקדם, באיזור 6, 6 וחצי ואז תיהי בבית עם הילדים אחהצ... וזה מעולה לישון מוקדם.. (שלא תרגישי שלוקחים לך את הלילה)

בשביל להיות איתם עוד קצת.
ובעלי מעיר אותם יותר מאוחר בבוקר, כי יש לו את האופציה.

יום אחד עושה יום ארוך ואז כל יום יוצאת יותר מוקדם להספיק לקחת מהמעון. האמת? מחכה ליום שבעלי יסיים את הלימודים ויעבוד ואז מקווה להוריד ל75 אחוז

אני עובדת פעמיים בשבוע ערב 
שאר הימים עד 15 וחצי 16 
אז בייביסטר בערבים ושאר הבקרים בעלי לוקח אותם למעון ומחזיר ואז אני איתם עד הערב... 

אבל רק באלי לחזק אותך
שאם את עצמך לא רוצה משרה מלאה, ואת מחפשת רק כי "זה מה שכולם נותנים"
אז באלי לומר לך
שאל תעשי את זה.
תחפשי משרה חלקית,תתפללי על זה הרבה, ובע"ה ה' יביא לך משרה עם התנאים החשובים לך.
אני באמת מאמינה בכל ליבי שצריך לעשות השתדלות והתגמשות במציאת מקום עבודה, ועם זה מאמינה בכל ליבי שעול הפרנסה הוא לא על האישה ואם את *רוצה* לעבוד פחות משרה ולהיות יותר עם הילדים, מאמינה בכל ליבי שה' ימציא לך עבודה כמו שאת מחפשת.

שוב, אם את רוצה לעבוד משרה מלאה לכי על זה, אני מדברת על מצב שבו מישהי לא רוצה ועושה את זה רק כי בעיניים רגילות "אין עבודה" בפחות ממשרה מלאה...

תודה על התגובה
אני כרגע עובדת במשרה חלקית אבל לא במשהו שמעניין אותי וממלא אותי
חשוב לי להיות עם הילדים ולחוות איתם את החיים אבל חשובה לי גם עבודה שתהיה לי משמעותית ומאתגרת. להוציא את הכוחות שלי אל הפועל
ממש חיזקת אותי באמת אני צריכה יותר להתפלל על זה כי לפעמים זה מייאש
וגם בעלי אברך אז כן כרגע עול הפרנסה עלי

חיזקת אותי, תודה!!

גם ל @יוקי

מתחילה בשבע יוצאת בשלוש, ועוד יום- יומיים עושה ימים ארוכים ויוצאת בחמש וחצי - שש (ואז יום אחד בדכ ההורים שלי שומרים ויום אחד בעלי)
מקווה לעבור יותר קרוב לעבודה ואז יהיה יותר קל

או השלמת שעות בערב מהבית וכאלו
ועובדים ביחד עפ הבעל. הבוקר עליו ויוצאים מוקדם ובצהרים חוזרים לאיסוף
אם בעלך יכול לאסוף ואת יכולה להגיע בארבע וחצי נגיד ולא בהיסטריה להספיק לאיסוף אז את כבר גמישה מאד
אנחנו אישית מתחלקים יש ימים שהוא מסיים מוקדם ויש ימים שאני.

שיוצאת ב15 בלי בעיות

לדעתי אם זה משהו שאת מקצועית בו את גם יכולה להתגמש עם המעסיק על שעות העבודה

מחפשת משהו התחלתי בתחום ופה בדיוק הבעיה😔

קל וחומר אם את בעלת ניסיון

זהו. אין לי מה להוסיף.

מבינה את מי שמחליטה להיות עקרת בית במשרה מלאה.אני מנסה לחפש מקום שמשלב יותר עבודה מהבית כדי לשחרר לחץ.

ניסיתי לברר על טיפולים אלטרנטיביים, תכלס לא הגעתי למסקנה.. יש כאלה שממש ממליצים על חדרי מלח, הרופא שלי אומר שזה שטויות🤷

ברור שרופא יגיד שזה שטויות. רופאים לא מכירים מספיק. בזמנו, כשהיינו, היו שם כמה ילדים שזה ממש עזר להם באופן משמעותי

אני ממש אשמח לשמוע שזה עזר, לי לא היה מספיק אנרגיות להשקיע בנסיעות וכו' בלי לדעת שזה בטוח עוזר..

יכול להיות שזה לא עוזר לכולם.
אבל היו שם איתי כמה הורים שאמרו שאמנם לקח זמן (15 טיפולים) אבל הם ראו שיפור משמעותי מאוד.

אני מקווה שאנחנו כבר בסוף אבל אולי ננסה..

ולשמוח שזה "רק" אסטמה של גיל הילדות שבד"כ חולפת.

ממחקרים שקראתי אז רק ב 15 עד 10 אחוז מהמקרים האסתמה חולפת לחלוטין..
הלוואי

קיבלה את שמה בגלל שרוב מקרי האסתמה מתחילים בילדות ונעשים קלים יותר במהלך ההתבגרות, כשרק חמישית מהם ממוגרים לחלוטין.

אמרה לי רופאה בסורוקה שזה חולף עד גיל ההתבגרות.
אני הכרתי שחולף עד גיל 7.

אם זה לא מספיק נותנים סטרואידים בפה וזה הרבה פחות בריא לגוף:/
ואם ח"ו יש הרבה התקפים אז מתחילים טיפול מונע עם המשאף הכתום או עם סיגולייר...

יש המלצה לקחת ויטמין סי ופרוביוטיקה באופן קבוע למניעת אסתמה, כדאי לנסות (יש באבקה ובנוזל בשביל תינוק) אין מה להפסיד...

בעז"ה שיעלם כמו שבא וזהו

פעם שעברה קיבל גם סטרואידים, הפעם התחלנו לטפל לפני שזה הגיע למצב הזה.
איזו פרוביוטיקה את מתכוונת? סוג ספציפי?

יש לסופהרב אבקה ביוטיקיד לילדים, אבל בטח יש גם אחרים שאפשר לתת

זה קל יותר מלתת באבקה
הבן שלי מאד אוהב אותם

גם אנחנו עם אסטמה
ועןץם משאפים והמתאם הצהוב הזה.

ומקווים שיעבור עם הגיל כמו שהרופא צופה

דיקור למשל ממש עוזר.
לאח שלי הקטן זה די הפסיק את האסטמה ויש לנו במשפחה אסטמה גם בגילאים מאוחרים יותר.
לאמא שלי, דיקור ורפלקסולוגיה עוזרים לצלוח את עונות המעבר והחורף בשלום

אין סיכוי.. עושים בכלל דיקור לתינוקות? אוחי רפלקסוחוגיה באמת..
תודה רבה!

הוא אפילו לא זז מהדקירה...

דוקרים עם מחט דקה דקה במקום מסויים ומשאירים שם לכמה שניות את המחט.
כאמור, לבן שלי זה לא דיגדג בכלל

לטענתה גם בפעם אחת יש שיפור, אני לא ראיתי

לאח שלי עשו עם מדבקות כאלה שמחוברת להן מחט קצרצרה..
וצריך ללכת למישהו/י שיודע/ת לעבוד עם ילדים

ופשוט היא הביאה מחט דקה וקטנה ודקרה באיזה מקום והשאירה לכמה שניות (נראה לי אמרה שבגיל שנה זה דקה אז אצלו פחות, משהו כזה)

וניראיל שדיקור ממש מומלץ.

יש בגיל חודש- חיסון צהבת b, ויש בגיל חודשיים- כמה חיסונים בו זמנית. בכל מקרה אין מה לעשות כהכנה.

כי עושים פוליו ואת החיסון של גיל חודשיים. עדיף לחכות עם זה או שזה לא משנה?

אם הם אמרו לך לבוא אז, זה כנראה בסדר. פשוט זה לא זמן סטנדרטי ממה שאני מכירה. אולי מבחינת התורים זה הסתדר להם להקדים לך קצת.

אבל מחפשת עכשיו בגוגל. רואה שכתוב בכמה מקומות (הארץ, ישראל היום)

https://www.haaretz.co.il/news/health/1.2069649

https://www.israelhayom.co.il/health/article/9216341

והיא אמרה שתמיד יש פוליו בביוב בגלל שנותנים חיסון חי מוחלש וחלק ממנו יוצא בצואה...משו כזה. אז זה ממש לא אמור להלחיץ.. זה תמיד היה, ולא קשור בכלל להתפרצות שעכשיו מדברים עליה....אלא לחיסון דוקא. אולי עכשיו יש קצת יותר דווקא בגלל שאנשים יותר מתחסנים...

אבל בכל זאת היתה הדבקות...
אין ממה לפחד?

למרות שכרגע זה ממש מקרים ספורים ובכלל לא בגדר התפרצות...
אבל הפוליו שמצאו בביוב הוא בכלל לא קשור ולא מעיד כלום...

חוץ מזה, אני לא זוכרת בדיוק את האחוזים אבל גם מי שנדבק בפוליו יש אחוזים מאוד מאוד קטנים של סיבוכים... הרוב יתפסו את זה כמחלה קלה ממש...

בעזה יהיה בסדר!!
ואאלט החיסון שהוא קיבל כבר מספק הגנה כלשהי בטוח..

גם אני מעט חוששת.
אבל אמרו לי בקופה שאין חיסון פוליו בודד, רק כחלק מהחיסון המחומש.
ולא בא לי לתת אותו לילד שכבר קיבל את כל מנות החיסון המשולש . נראה לי הזוי.

מבחינתי פוליו הוא אחד החיסונים החשובים🤭
גם בגללו אני נותנת את המחומשת (חיסון יחיד שאני נותנת לפני גיל שנה).
דווקא בגלל שהפוליו החי מסתובב ביציאות של תינוקות מתחסנים...

אבל מכיוון שהוא לא מסתובב אז הסיכוי להידבק הוא אפסי ולכן אני מפצלת ונותנת אותו אחרי גיל שנתיים ואפילו יותר- שלוש, ארבע...
תראי, מצד אחד אומרים שצריך להיזהר עם יציאות של ילדים מחוסנים במוחלש, מצד שני אין מקרים של פוליו, למעט המקרה הבודד שעכשיו קרה.

אלו ילדות שהיו איתה במגע קרוב.
ובאמת רוב החולים הם בלי תסמינים.
גם צריך לזכור שזו לא מחלה מדבקת כמו חצבת או קורונה

הסיבה להדבקה היתה חיסון מוחלש שהחברה שלה קיבלה.
זה לא שיש פה עכשיו איזו התפרצות מחלת פוליו.
ולפי עשר שנים מצאו בהרבה מקומות בביוב אבל לא היה אפילו חולה אחד.
אז אם יש תינוק קטן, והוא קיבל חיסון ראשון לדעתי ממש אין לך מה להילחץ.

שמת לב לתאריך?
הכתבה הזו היא מ2013.

חיסון אחד של מומות
ילד שנדבק זה בעצם כמו לקבל את החיסון החי מוחלש

ניתן אחרי 4 חיסוני פוליו, לדעתי.
פעם גם לא נתנו אותו בשגרה בכלל.
והילד שנדבקה לא היתה מחוסנת גם במומת.
לכן מי שילדיו לא מחוסנים למומת צריכים לשים לב לענין הזה. שלא ידבקו מחבריהם שמקבלים את המוחלש, ואם באמת יהיה פה קצת פוליו (האמת לא נראה שזה הולך לשם...) אז כדאי לשקול לחסן את מי שלא.

פעם היה רק את החיסון החי מוחלש אנחנו קיבלנו אותו בתור ילדים.
אח"כ הגיע החיסון המומת והפסיקו עם החי מוחלש בגלל שהוא יכול לגרום למחלה.
לפני כמה שנים החליטו להחזיר כי המומת רק נגד תחלואה ולא נגד הדבקה.
אמרו שהוא בטוח עבור מי שעשה לפחות חיסון אחד של הנגיף המומת. בין אם זה בחיסון ובין אם זה בהדבקה מחיסון של ילד אחר.
דרך אגב פעם ההנחייה היתה תקופה לא קצרה לחתל ילד שחוסן בצורה סטרילית ולסרוק רק בשקית אטומה את הטיטול

רק בפועל, לא מקבלים את המוחלש אחרי גיל חודשיים אלא רק אחרי כמה מנות

עבור תינוק קטנצ'יק- הוא לא אמור להידבק! נדבקים בעיקר בים/ בבריכה וממגע בצואה...

אבל הגיוני גם שזה סתם

ובהריונות חוזרים, אחרי שאת כבר יודעת מה זה תנועות, אז מ16 אפשר להרגיש...
תכלס, אין לך איך לדעת אם זה היה תנועות או לא אם תמשיכי להרגיש אז כנראה שכן, אם לא אז כנראה שלא, אבל לא בטוח...
כשכבר תרגישי בבירור אז תנסי לחשוב אם זה היה דומה😅

וגם זה מוטל בספק🤣

פשוט אמרו לי שזה כמו בועות בבטן, או כמו דג קטן ששוחה, וזה תואם חי את ההגדרה

אני בדיוק בשבוע שלך חשתי בועות..איזה מרגש זה

הריון שלישי שלי אז כבר ידעתי שזה זה

משבוע לשבוע זה הופך לחזק יותר

אני בשבוע 26 וזה כבר אגרופים

זו התחושה הכי טובה בעולם

אין דבר שמשתווה לזה 

התאמצתי בשביל זה, שכבתי במיטה ולחצתי על הבטן.
התרגשתי ממש
אבל אני עם תחושתיות יתר קצת...

עם שליה קדמית בשבוע 16

ניראלי
עכשיו זה סתם נחמד כן?

הגיוני מאוד שגם אם הרגשת היום עכשיו כמה ימים לא תרגישי...

לעקוב החל משבוע 28

כי יש לקטני עוד מלאאא מקום בבטן אז יכול להיות שהיום תרגישי ומחר הוא כבר יהיה בתנוחה אחרת ופחות תרגישי אותו

רק שהיה לי קיצור צוואר של שמונה מילימטר ופתיחה אישרו לי. אבל אולי זה קשור למקרה שלי. לפני שנתיים

אבל היה תיעוד של קיצור צוואר באולטראסאונד
כמה יש לך? כי אולי זה כן מספיק.
הבעיה היא שאפשר להגיש בקשה לשמירה רק אם היית 60 ימים בבית, אז השאלה אם שווה לך לקחת את הסיכון ולצאת בכל זאת, אם תקבלי- מעולה, אם לא- יגמרו לך הימי מחלה..

אפשר מראש?

קיבלתי על סימפיזיוליזיס. לא נראה לי שהנוהל שונה.

מה שהייתי צריכה זה אישור של 30 ימי מחלה (חוץ מהמלצות, אורתופד וכו)
אישרו לי מיידי שמירה לכמעט 3 חודשים, עד הלידה.
אני מדגישה - לא הגשתי אחרי סיום ה30 ימים, ניצלתי בעבודה רק 7 ימים (כי לקח זמן לקבל את כך הטפסים שהייתי צריכה להגיש), ואישרו לי את השמירה עוד לפני שנגמרו ה30 יום.

צירפתי המלצה לשמירה מרופא נשים, אבחנה והמלצה מאורתופד וסיכום טיפול של פיזיותרפיסטית שהלכתי אליה בקביעות עם החוות דעת שלה, ואישרו.

אבל אני יודעת שלא לכולם מאשרים, כנראה נפלתי על יום טוב שם...ברוך ה

לי אישרו נראלי רק אחרי 30 יום אבל לא סגורה על זה..

מהניסיון שלי וגם של חברות, והרופא שלי גם אמר שהוא ממליץ מלא פעמים (רופא הריון בסיכון) ובדרכ לא מאשרים..

ותסבירי לה כמה את הכי סןמכת עליה בעולם עם הילדים וכמה את זקוקה לעסרה הזאת..

ככה היא לא תרגיש דחויה אלא ההפך - שבחרת בה מכולם בשביל הילדים..

ולא כי את לא רוצה אותה בלידה, אלא כי את תהי הכי רגועה שתדעי שהיא זאת שתשמור על הילדים

אבל אני יודעת שהיא תעלב מאוד שהיא לא תהיה וחמותי כן

למשל דולה או חברה

שהיא קצת תפגע מלהיות בלידה עם מישהי שלא מביאה לך אנרגיות טובות...
זו דעתי.
לידה זה בין האירועים הבודדים בחיים שהכי נכון זה לחשוב על עצמך. מה יעשה **לך** ורק לך טוב...

למה היא צריכה לדעת שחמותך כן היתה בלידה?

אמאלה.

טוב?

עשתה לי רע על הלב

אני שמתי את הבן שלי בגיל 4 חודשים .בחיל וברעדה ממש לא זרקתי אותו.
לא היתה לי ברירה.
יש בית לפרנס.

נשמע שהיא קצת מנותקת מהמציאות.
בעיני תתעלמי. בטח אם זה לא קשור אלייך.

שאמרתי לה את הקטע של הפרנסה, היא אומרת "הבעיה שיש בעיה באמונה..."

כאילו מה נסגר?

גם היא בעצמה עבדה עד שנולדה לה הבת הרביעית...

וגם עכשיו היא עובדת, מהבית...

תשמעי זה באמת דור אחר כמו שאמרה מיואשת.
חבל לך על האנרגיות, באמת.

זה לא תמיד המצב כן?
אבל בדור הקודם הרבה נשים ויתרו על שאיפות, רצונות, קריירה, סתם תחומי ענין ובעצם הכל בערך כדי לשבת בבית עם הילדים.
מי מבחירה
ומי לא מבחירה כי לא היתה עבודה שמתאימה לאימהות, כי לא היה בעל שיתחלק, כי היה מקובל. וכו.
ויש לא מעט נשים כאלו שעמוק איפשהו מרגישות החמצה ופספוס.
בין אם זה מוצדק ובים אם לא זה לא חשוב
זה שלא היתה להם בחירה זה לא משנה כרגע
מציאות שחלקן - רק חלקן כן? יש הרבה שמאושרות מזה עד היום ולא חסר להן כלום- אבל חלקן רואות מה הדור הצעיר עושה חווה ונהנה (שוב, חלקו, לא כולן) מהעבודה מה הגשמה וכו
וזה כואב וצובט להן
וככה זה יוצא
יפה זה לא
נעים זה לא
אבל כן יש מקום לחשוב קצת איך הם מרגישות ואולי זה מהמקום הזה
לפחות אצל אמא שלי אני רואה שזה מאד משם והיא מדברת הרבה על מה שהיא יכלה להיות היום אם רק לא היתה נשארת איתנו, ובאותה נשימה מסבירה לי למה זה לא טוב איך שאני עובדת.
הייתי מתבאסת נורא
ואז הבנתי שזה קשה לה
היא מרגישה שהיום יכלה להיות של דבר בתחום שהיא מאד אוהבת
והיא הקריבה את זה בשביל לגדל ילדים, חלק מאידיאל הרב מחוסר ברירה…
וקשה לה לראות את האפשרויות שיש היום לנשים , פשוט קשה. ועולה לה כנראה התהייה למה זה היה שווה לה? הרי אם אפשר כמו היום לשלוח לגן ולמעון ויוצאים ילדים מתוקים ושמחים וגם אשה שעושה דברים שאוהבת, אז למה היא סבלה כל כך? למה היא הקריבה? כאילו הכאב שלה בעצם הוא ״סתם״ לריק.
אז היא חייבת להסביר לי למה אני לא בסדר, היא חייבת להדגיש כמה שהיה לנו יותר טוב כשהיא היתה בבית, אחרת זה יכאב לה מדי.

כל זה בא אך ורק כשהסבר למה שקורה בלב של אנשים
לא באתי לומר מה נכון, מה כדאי, לאיזה דור יותר טוב, האם מתאים לשים במעון ובאיזה גיל, האם הילדים חשובים יותר מה אמא וכן הלאה והלאה. לא נכנסת לנושא בשום אופן!!! רק מסבירה את הלך המחשבה של נשים מבוגרות שמסתכלות עלינו היום.

אז זה לא נגדך יקירה, תנסי לגייס קצת אמפטיה אפילו שזה ממש אימרות לא נעימות בכלל ❤️❤️❤️❤️

הארת לי נקודה חשובה.

עוד צריכה להרהר בה...

תודה על התגובה המושקעת!

אל תתיחסי

נשמע שהכוונה שלה טובה

אבל היא לא מספיק מבינה בענינים של הצעירים מה הולך היום

 

היא לא מבינה שכיום זה המצב , ששולחים ילדים למעון וזה מקובל,

בין אם האמא עובדת ובין אם היא בבית

 

(בדיוק כמו שקשה לי להבין איך פעם היו מתחתנים עם 2 נשים.... היה מקובל וזו התשובה....)

 

תפנימי שחמותך מתקשה לסגל את המחשבה שלה ולהיות גמישה ולשים לב מה קורה והיא יותר מרובעת בתוך התפיסות המיושנות שלה

זה לא אומר שהיא אישה לא טובה, זה אומר שזו תפיסת חיים שלה ואת לא צריכה להסכים או להפגע 

רק להבין שהיא חושבת שיותר חשוב להיות עם הילדים 

ואולי היא גם לא מבינה את הלחץ הכלכלי כיום, פעם נדמה לי שהיו מקבלים יותר קצבאות ילדים והיום משמעותי מאוד ההוצאות כבדות ופחות עזרה מהמדינה - אז היא לא מבינה מציאותית שזה לא אפשרי כיום כמעט שלא לשלוח למעון/גן ישר אחרי חופשת לידה

 

בקיצור לטעמי "תסכימו לא להסכים" ותביני אותה , יכולה להגיד לה משפט כמו -

"אני מבינה אותך שאת חושבת שיותר חשוב להשקיע בילד, וזה באמת מאוד חשוב , מצד שני הגננות משקיעות המון גם כן ויש להן נסיון ומקצועיות ואוכל טוב וכו'"

ואם היא ממשיכה להתפלא, את יכולה להגיד לה משהו כמו - "זה מאוד מקובל היום, כמעט אין אמא שלא מוציאה ילדים לגן, הוצאות היום מאוד כבדות וצריך לפרנס וממילא להוציא את הילדים למעון"

ואם היא ממשיכה לא להסכים, לכבד אותה ולא חיבת להסכים איתה, להנהן בנחת בשמחה וזהו , לא  להמשיך את הדיון, וזכותכן לחשוב אחרת - זה לא פגם "כשם שפרצופיהן..כך דעותיהן שונות"

לגמרי "להסכים שלא להסכים"

שאני מרגישה בדיוק אותו דבר.
אני אוטוטו צריכה לחזור לעבודה ופשוט לא מסוגלת. מרגישה אמא מזניחה. מה, בגלל כסף אני זורקת את הילד שלי? הוא ככ צריך אותי! הוא אפרוח קטן. איך אני יכולה לשלוח אותו? אני בוכה על זה המון אבל פשוט אין לי ברירה. המקסימום שאני יכולה זה להישאר איתו חודש-חודשיים, וזהו. זה פשוט כואב לי ברמות

שמעתי הרבה נשים אומרות את זה

אבל ...כי אני בחיים לא עלה לי בראש המחשבה הזו, למה הילד זקוק לי כל כך? בכיף שלחתי אותו למעון

להפך, כשהוא קטן הוא כאילו פחות צריך אותך - הוא לא יכול לספר או לדבר איתך , יותר טכנית בקבוק, טיטול וכו' .... 

מענין לשמוע רגשות של אנשים...

תחשבי שהוא יונק, שזה כבר חיבור הזוי. הוא מריח אותי, מזהה את הקול שלי, מקבל מענה למה שהוא צריך בלי לצרוח שעות כמו במעון.
אני ממש לא רואה את זה טכני. כשהוא שומע אותי הוא ישר מחפש אותי, או מתבכיין שארים אותו, וכו.
אני גם כל הזמן דואגת שהכל בסדר, דווקא בגלל שהוא חסר אונים

היה עושה שביתת רעב אצל המטפלת. אוכל 20 סיסי בקושי.
הם הכי מחוברים.

אני כן מבינה למה הילד זקוק לי.
אבל אני זקוקה לעבודה

לא מסוגלת להשאר סתם בבית...

קודם כל תינוק יונק זה פשוט עוד חלק מהגוף שלך, זה כאילו לשלוח את הברך שלך לגן, לא יכולתי פיזית לעשות את זה, רק מהמחשבה שיום אחד אצטרך לשלוח הייתי מתחילה לבכות.

חוץ מזה שהיא לא יכולה לטפל בו באותה מסירות כמוך, לא באותה אהבה ויש לה עוד ילדים, וזה גיל שצריך בו להיות ממש עטוף אז קשה. גם אם היא מטפלת מדהימה, אף אחת לא תתנהג אליו בדיוק כמו שאת רוצה. בבית אני לא נותנת לתינוק קטן לבכות שנייה ושם זה לא ככה.

והכי גרוע שהוא לא מדבר, אז אין לי דרך לדעת אם טוב לו איפה שהוא נמצא. אוף. הלוואי שהייתי יכולה להישאר בבית לנצח.

זה ממש קשה! מבינה אותך מאד!!!

זה רמתיח הדיעות של הסביבה שחושבים שהם יכולים לשנות את העולם

המיוחד כשהסביבה זה חמותך,

מבינה את העצבים שלך ממש

 

לנשום עמוקקקק

 

חמות כלה....

רק לומר שלא משנה מה תעשי או תבחרי בחיים שלך,תמיד יהיה למישהו משהו לומר.
אני מהצד השני, נשארת בבית מבחירה, אבל כל כך הרבה ביקורת למה אני לא יוצאת לעבוד..שה' יעזור. השאלה הקבועה היא נו, מצאת עבודה? (לא, אני לא מחפשת) את רואה, הילדים שלך ביישנים נורא כי הם בבית ולא במעון(באים אליהם פעם בשנה בערך..וכל מי שבמעון כמובן חסר ביישנות) קיצ...הרבה פנינים למקום.
לא מבינה מה כואב לאנשים. ולעולם לא אבין כנראה..
אבל הבנתי שצריך לנתק בין מה שאני בוחרת לעשות לבין הדעות של אנשים על זה. עוד עובדת על זה..חח

אתן כל כך פעילות שנאלצתי לגלול ממש ממש ממש למטה כדי למצוא את זה 

זה אחד המאפיינים של שחלות פוליציסטיות, היעדר ביוץ או ביוץ לא סדיר בכלל.. בהצלחה!

פשוט מפלי אואתי שיכוליות שנאי לא מבייצת בחיים לא חשבתי את זה על עצמי 

בגלל אופן, אני לא עשיתי אף פעם החזרה המחזור טבעי ועשתי כמה פעמים בלי ביוץ בכלל (קיבלתי אסטרופם לעבות את הרירית וכמה ימים לפני ההחזרה הוספתי אנדומטרין ודופסטון)

יש ממש שלוש סעודות כולל הכל בהכשר טוב.

לא זוכרת מחירים, אבל שהילד היה מאושפז שם בעלי לקח לנו משם.

נראה לי צריך לשלם מראש, אבל אם לא משלמים אפשר עדיין לקחת ולהעביר את כסף אח"כ.

(נראה לי עולה 40 שקל לבנ"א)

יש חדר אוכל בקומה 3 אפשר לבוא לקחת משם אוכל אחרי התפילות ולשלם במוצאי שבת סכום סמלי. לא זוכרת כמה אמור להיות כתוב שם.

ויש את ארגון עושים שמח שמארגן ארוחות בשבת. מנסה לצרף
20220324174244

*ארגון ׳עושים שמח׳ - סעודות שבת בביה"ח שערי צדק.*

בשורה משמחת, ארגון עושים שמח בשירות סעודות שבת כיד המלך בביה"ח.

לרווחת המטופלים ובני משפחותיהם הסעודות יתקיימו באוהל שהוקם בקומה 4 בחלל שבין הבנין החדש (ביה"ח לילדים) לבית הספר לאחיות. הכניסה לאוהל מחוץ לבנין בסמוך לכניסה הראשית של קומה 4. 

סעודת ליל שבת תתקיים לאחר תפילת ערבית.
הסעודה בבוקר תתקיים בשעה 10:30.
כשרות המאכלים בד"ץ העדה"ח.

התפילות, והקידושים במחלקות יתקיימו בשעות הקבועות, כמו"כ קיימת עמדת שתיה חמה וקרה ומאפים סביב השעון בכניסה למתחם האוכל, בנוסף קיים אופציה ללינה בדירות מפוארות בסמיכות לביה"ח בהרשמה מראש בטלפון המשרד 02-3011500.
או בוואטסאפ 053-2375258



בברכת רפואה שלמה ושבת שלום.

ואפשר גם גרעיני דלעת קלויים

פרוסות לחם מרוחות בשמן זית, מלח ושום
ולאכול ביחד עם המרק
משדרג

אבל מלא

שלחתי את בעלי לקנות גן שקדי מרק וגם קרוטונים
נראה מה יהיה הכי טעים

אשרייך שזכית
ואיזה חוסר טקט מצידה לדחוף את האף....

ממש חוסר טאקט מצידה😑

את בריאה
ההריון מתפתח

למי אכפת בכלל מה אחרים חושבים?

יכול להיות שזה בעיניה כבר ממש ניכר ואולי יהיה חוסר טאקט מצידה להתעלם..
בואי נגיד שאני עם בטן תמידית, וכמו שלא הייתי רוצה לשמוע איחולי בשעה טווובה על ריק, לא הייתי מאחלת לאחרות אלא רק כשהייתי ממש בטוחה..
אבל תנסי לדון אותה לכך זכות, זה בטוח מעין טובה.

אנשים מעצבנים

אני שאני בהיריון אומרים לי "ידענו". וזה אחד המעצבנים!
כי תמיד אנישם חושדים שאני בהיריון! ועושים לי חישובים שאני כבר צריכה להיות בהיריון. ואני תמיד אומרת לבעלי..חשדו הרבה זמן והפעם הצליח להם. זה אחד המרגיזים!!

בייחוד שזה מגיע מחמותך ואחות של בעלך!!!😬😬😐

בגלל זה שונאת לספר לחמותי על היריון..צמיד זה מגיע עם משפט שהיא ידעה. פשוט מעצבנת!!

וואי..סליחה על הפריקה בשירשור שלך.

והיא סתם חסרת טאקט! את יכולה לעשות את עצמך שלא הבנת מה היא רוצה ;)

עד לא מזמן... והיא בת שנתיים וחצי 

אני חושבת שבגלל שרוב הזמן אני ה״מחנכת״
כלומר עושה איתו דברים שלאו דווקא בא לו
(לשבת לאכול, להתלבש, לישון)
הוא עצבני עליי

היא עדיין מורדת, וזה גם כבר יותר מחצי שנה.. 

תוהה לעצמי אם גם אצלנו התחיל גיל ההתבגרות של גיל שנתיים לפני הזמן...😅

צרחות 
בעיטות
מכות
(סתם קצת פחות מכות עכשיו..)
אבל הרבה צרחות ולא באלי 
וכל דבר שאנחנו אומרים היא שמה פס...

זה ממש קרב....

זה קרב אצלינו על הכל כמעט 
נס שהצלחנו לגמול אותה 

אבל אולי תיזכרי אולי צעקת עליו נגיד לרוץ למיטה אז הוא "נעלב" ועושה לך הצגות? 

ואולי כשהוא אצל אנשים/אורחים/מתארחים - הוא לא רוצה לבזבז זמן עליך כי את "בכיס שלו" אז מתיחס לכולם חוץ ממך , כי "חבל לו לבזבז את הזמן עליך" ?

 

אל תדאגי, זה יעבור כנראה..... הוא כאילו מנסה להפגין עצמאות , ככה נראה

אבל בסוף כשהוא יקבל מכה........... למי הוא ירוץ??????????? רק אליך!!!!! 

תשני לו את השרה היומיומית ותראי איך הוא מתגעגע..
ככה קבוע איך שאבא מתחיל להביא ולהחזיר אותם הם פתאום נזכרים שהם מתגעגעים אליי חח

אבל תכלס, יודעת שזה יפגע בי ואני איעלב.
אז חיבוק 💗

וזה גם לא היה ממש נא, בכל זאת עבר טיגון...
יהיה בסדר בעז"ה ❤️

אני פשוט ממש חוששת. מנסה להרגיע את עצמי שגם אם זה לא היה מבושל עד הסוף, זה עבר צליה ואז בישול בתנור (למרות שעבר קצת זמן)

אני צודקת או חיה בסרט?

פנים קדימה - כנ''ל. ולךחות 4-6 חודשים.
אבל ככלל זה מנח פחות מומלץ.

ממליצה לקרוא באתר 'המנשא הנכון'

מעולה בטירוף!!
והייתי איתה בשאיבה מלאה לגמרי כמה חודשים...

 

@המקורית

ככה זכור לי

היא טובה?
יש לך קישור? או יודעת על חנות?

Biamba Pump

לא התנסיתי.

אוף פעם לא ניסיתי את זה אז אני לא יודעת אם זה שואב באותה עוצמה ולכמה זמן..

הם לא באמת חזקות עם בטריות ולא לגמרי עושות את העבודה..
ככה אני מכירה מהניסיון שלי ומחברות...

אבל היום יש אותה בקופות חולים אז זה יותר ממש זול.
והיא מעולה!!

בית מרקחת כאילו?

דוצ
אבל יקרה. עלתה אז 1300

שהיתה עם החזר מהקופנ אז הלכתי על הכפולה והיא הצילה אותי.
היום הייתי קונה אלחוטית וזהו. כמו ששלחתי לך. יש כאלה גם בעליאקספרס אגב באיזה 150 שח. החיבור לחשמל וההגבלה למיקום וידיים לא ככ אידאליים. ואהבתי ממש לשאוב

זה מעולה או לא אידאלי?
ואני מה זה לא טובה באליאקספרס🙈

עובדת על בטריות
והיא ממש אחלה ולא יקרה

יש בחנויות של שילב וגם במכבי.. אם אני לא טועה זה בהנחה דרך מכבי... 

 

@זוית חדשה באיזה קופה את??
בחלק מהקופות, יש הנחות משמעותיות על מוצרי הנקה בבית המרקחת של הקופה.
אני קניתי משאבה של לנסינו ב-500 בערך, אני חושבת, עם הנחה של הקופה.

אני אבדוק את זה, תודה!

כולל משלוח

כרגע אני רואה ב100$ כולל רפידות  ומשלוח עדיין זה יותר זול מהארץ (שימי לב לבחור את אופציה ב' כי אופציה א' זה 80$ אבל הדמי יבוא זזה עוד 20$ ככה שיוצא אותו דבר ובאופציה ב' את מקבלת רפידות)

מצ"ב לינק

amazon.com/-/he/משאבת-חשמלית-כפולה-Signature-לנסינו/dp/B000P9XJ5E/ref=sr_1_2?crid=3KBSZ4MMEVDL&keywords=lansinoh+pump&qid=1648129210&sprefix=לנסינו%2Caps%2C277&sr=8-2

אני שואבת  מאז החזרה לעבודה כל יום כבר מעל חצי שנה

יצא לי ערך מטורף. אז זה כן יכול להעיד על סכרת בטוח.
ואם יש לכן המלצות, כללית בירושלים

זה לא בהכרח מעיד סכרת. יכול להיות קשור למה שאכלת בבוקר כי הבדיקה של ה50 היא לא בצום.
את לא תקבלי הפניה להיריון בסיכון אם לא תהיה הוכחה שאכן יש לך סכרת.

ואם יש לך תובנות בשבילי.
כרגע מרגישה שנחת עלי משהו ממש מפחיד.
אולי כי יצא לי לעבוד הרבה עם חולי סכרת מבוגרים עם שלל ההשלכות הנוראיות. וזו אחת המחלות שאני הכי מפחדת מהן

לא הולך לקרות לך כלום.
את פשוט תצטרכי להקפיד על תזונה נכונה. ובמידת הצורך לקבל טיפול תרופתי.
ואישה עפ סכרת היריונית נמצאת בקבוצת סיכון לפתח סכרת סוג 2 בעתיד ולכן מאד חשוב לשמור על תזונה גם אחרי ההיריון.

מרפאה להיריון בסיכון- שם עוקבים אחרייך. יש רופא מתאים. יש דיאטנית. בשלבים המתקדמים גם עושים מוניטור וא.ס להערכות משקל. עד שמחליטים שהגיע הזמן ללדת אם זה לא מתפתח לבד

זה היריון שלישי שלי עם סכרת.
ומודה לה' שזה הניסיון שקיבלתי.
השד לא נורא.
זה לא קל. אבל גם לא דרמטי. יש דברים קשים יותר.

ובאמת היה לי סכרת.
אבל מכירה 2 שיצאו להם ערכים כאלו בערך ובהעמסה של ה100 יצא תקין לגמרי
לכן ההנחיה היא שרק מעל 180 או משהו כזה לא צריך העמסה של 100...
כי תמיד יש סיכוי שזה טעות כי זאת בדיקת סקר..
אז עם כל הסיוט שבבדיקה, ואני ממש מסכימה איתך שהעמסת סוכר של 100 היא ממש נוראית, כדאי לעשות כדי לוודא...
זה שווה לך את הסיכוי שאולי אין לך סכרת...
תאמיני לי.

מכירה שחלק מהרופאים מעל 180/190 כבר שולחים למרפאת הריון בסיכון ומגדירים כסכרת

כי נגיד בהעמסה של ה100 בבן הבכור שלי יצא לי ערך אחרי שעה מעל 200 ושאר הערכים תקינים. ואמרו לי שאני לא זכאית למרפאה להיריון בסיכון.
אבל כן התנהגתי כסכרתית וגם זורזתי בסופו של דבר.
המעקב היה אצל הרופאת נשים שלי.
ובחודש תשיעי מעקב בבית חולים במיון יולדות.

בהיריון השני והשלישי כבר היו 2 ערכים חריגים אז כבר הוםנתי למרפאה להיריוו בסיכון.

שתדעי לך שאני גיליתי שיש הרבה הרבה הבדלים בין רופאים בכל העניינים האלה של סכרת הריון....

כי אני רוב ההריון פשוט הייתי מטופלת אצל רופא הריון בסיכון...
והיו בדיקות שהייתי צריכה לנסוע בשבילם למרפאת הריון בסיכון או לבית חולים
מה ההבדל?

בילד השני הייתי במרפאה בבית חולים.
בהיריון הנוכחי אני אצל רופא להיריון בסיכוו שנמצא בקופה אצלנו.
הכוונה שלא הייתי זכאית לאף אחד מ2 אלה. לפחות זה מה שנאמר לי בזמנו🤷‍♀️

אכלתי משהו קל בבוקר. נראה לי אבוקדו. משהו כזה. והייתי אחרי צום של 12 שעות.
ויצא סוכר בשמים. לא 130-140

לא יודעת מה הסיבה אבל יודעת בוודאות שזה קורה

סתם כי זה בבדיקה מגעילה?

אז מרגיש לי בזבוז זמן לעשות את הבדיקה ולא ישר להבין שיש סכרת וצריך להתמודד עם זה.
סמיילי הסבירה שאני צריכה הכרה רשמית בשביל שאוכל לקבל המשך טיפול

אז כדאי לבדוק מול הרופא שלך מה הוא אומר.
אולי באמת יוותר לך על הגועל נפש הזה.

הוא יכול לתת לי הניה למה שצריך או שצריך דווקא רופא נשים?
ומה בדיוק צריך לבקש? רק הפניה לדיאטנית. עשיתי את כל הסקירות וכרגע המדדים של העובר בסדר.

אני צמודה לרופאת נשים שלי🤷‍♀️
וברוך השם שהכל בסדר❤

מבחינתם זה לא נחשב ערך מטורף...

זאת תוצאה שממש לא בהכרח מצביעה על סכרת.
וגם את צריכה הכרה רשמית בשביל המשך טיפול...
בקיצור, ממש לא הייתי מוותרת..

הצלחתי לקבוע תור לרופא נשים ביום ראשון. ואברר הכל.
מה עד אז אני יכולה לעשות מבחינת תזונה?

כדי שלא ישפיע על הבדיקה.