לידה ראשונה היו תפרים
לידה שנייה לא היה עם אפידורל ולחיצות מאוד בשליטה המיילדת מרחה מלא שמן תוך כדי
לידה שלישית- בלי אפידורל ולידה ממש מהירה לחיצות בלי שליטה- היו תפרים
לידה רביעית בלי אפידורל אבל יותר בשליטה היה קרע קטן שלא תפרו
לידה חמישית בלי. ילדתי בכריעה המיילדת אמרה שהקטנה הרימה את הראש תוך כדי הלידה והאף קרע אותי מעט. תפרו כי זה באיזור רגיש 3 תפרים שלא הרגשתי כי היו פנימיים...
ליד אחת רק חתך יזום ולידה שניה גם חתך יזום וגם קרע. זה גם נחשב?
הסיבה לזה שבלידה השניה בנוסף לחתך היה גם קרע דרגה 2 היא ביגלל שהתינוקת יצאה עם יד על הראש, ולכן היא קרעה אותי מבפנים, וגם כי היא היתה ממש גדולה והכתפיים שלה ניתקעו בתעלה של הלידה - מה שגרם לאיזור להימתח יותר ולהיקרע.
מבחינת החכים והקרעים. אבל לא מאותה סיבה. וואלה לא יודעת למה...
נראה לי תלוי גם במשקל ובגודל ראש....
בלידות מתקדמות לא היה גם במשקלים גבוהים....
חצי תפר ממש בקטנה
ולידה שניה ללא תפרים
נשמע לי ממש בלתי אפשרי..
ובכלל להבין עכשיו שהתפרים זה כי נקרע העור צמרמורתתתת איך אפשר לעבור דבר כזה????
פחד פחדים
אהבתי את הנקודה הזו
הרקולסיתוממש לא אמרו לי להרפות וכאלה. לגמרי להיפך.
האמת סיימתי עם תפרים, אבל אני לא יודעת האם זו הסיבה לכך.
אולי כי הייתה מצוקה נשימתית..
יזום.
הרופא שלי טען שזה רק מיומנות של מיילדת
בלידה הרביעית התינוק היה כמעט 4 קילו (1.5 יותר מהקודמים), עם ראש ענק!!! יצאתי בלי שריטה!
המיילדת באמת הייתה מקצועית מאד! וכיוונה אותי בדיוק מתי ללחוץ ואיך. רוב הלחיצות אמרה לי ללחות ותוך כדי לומר שששש
טענה שזה ממתן את הלחיצה.
הבת שלי בת 4 חטפה את זה קשה. חום ופצעים בכל הפה והגרון כל הלילה צורחתתתתת
עצות?
ויש גם אחת שפיצר בהר נוף-ירושלים שיש לה איזה טיפות/תרופה מעולה לזה
אחיין שלי היה מורדם ומונשם בגלל חיידק שעבר מהעז.
מפוסטר מאד מקל. אין לך מה להפסיד מלנסות.
וד"א- הכי חשוב לדאוג שלא תתייבש. כי כל לגימה כואבת!!! אז להביא אגלואים, מיץ ענבים, כל משקה שהוא העיקר שתשתה מספיק.
את החלב הזרקתי עם מזרק ישר לפה כי זה היה כשהיו קטנים ולא שתפו פעולה.
יכול להיות מסוכן.
יש איסור של משרד הבריאות כך שאם זה לא עז של סבא שלכם ומשהו נותן לך מהעז עצמה לברוח עוד יותר כי כנראה שהוא לא עובד לפי משרד הבריאות ואז גם העיזים לא מחוסנות וד' ישמור
ראיתי מלמעלה שכתבת מהעז עוזר יותר אז נבהלתי והגבתי
ALL GOODאמהלהגם ג'ל אלוורה של פוראוור, להשפריץ ולמרוח כמה שיותר פעמים, תוך יומיים שלושה וזה עובר
ג'ל אלוורה
בסוף הרופא נתן משחה מעולה וגם קנינו חלב עיזים מהחנות ויש הקלה משמעותית ב"ה
כבר כמה שעות טובות בלי אקמול
תודה יקרות 
בזמן האחרון מאז תחילת ההריון אני מרגישה שמאוד קשה לי להתארח אצל ההורים של בעלי שבתות
כואב לי שזה ככה אבל בכל פעם שאני חושבת שהנה מגיע הזמן שאנחנו צריכים להתארח אצלהם שבת אני נתקפת תחושות לא טובות
אני מאוד הורמונלית ויוצא שבכל פעם שאנחנו נוסעים אליהם יוצא שאני בוכה כי אני מקבלת הרבה הערות לא במקום
ישלי ילד עם אוטיזם שחמותי לא מקבלת מעירה הערות שבעלי לא נמצא ותופסת אותי לשיחות על כל מיני סגולות לרפואה וכאלה
מאוד קשה לי גם ההתמודדות שאני בכל פעם צריכה להשגיח עליו
אנחנו נוסעים פעם בחודש ואני מרגישה שזה גדול עליי
אני עכשיו בחודש שישי
חמותי לא מתחשבת בי ומבקשת שאעזור וכאלה
אני מרגישה נפשית שלא מסוגלת יותר להכיל את זה. מה גם שהריון קודם התפרצתי עליה מרוב שצברתי כלכך הרבה כעס בתוספת הורמונים אז אני כל פעם נזכרת בזה
עכשיו אני יכולה להגיד שבאופן כללי אני אחת שמתמודדת ולא לוקחת הרבה ללב אבל בהריון מאוד קשה לי ובעלי יודע את זה
ובכל זאת אפילו שקשה לי איך אני נוסעת לשם שבתות אם אני מרגישה שכלכך רע לי?
וגם חושבת על בעלי כי ניראלי שהוא לא יקבל את זה..הגיוני זה ההורים שלו..
וזהו זה הריון שלישי ודיברנו על זה שאחרי שאלד אז כנראה כבר לא נתארח כי זה יהיה יותר מידי בשבילנו גם להשגיח על שני ילדים וגם תינוק
בקיצור תחושות לא טובות ומה אני יכולה כבר לעשות.?
נוסעים אליהם פעם בחודש לשבת
זהו שאני באמת משתדלת לא להיות הרבה בבית ויוצאת.. אבל נגיד בבוקר עד שבעלי חוזר מהתפילה היא מעירה לי הערות על הילד וכאלה
מחכה להריוןהאמת שלצערי אין אופציה כזאת..אנחנו באים מעיר אחרת ואין שם מקום לישון חוץ מבבית שלהם
מה זה שהיא מעירה לך הערות? באמת מעצבן
וסגולות לרפואה - יכול להיות שאין לה על מה לדבר איתך והיא מנסה לשבור את הקרח... אל תקחי מדי רציני , לא נשמע שהיא מתכוונת לרעה בקטע הזה....
כדאי שתנסי לשכנע את בעלך שתבואו ביום חול - ככה הביקור יותר קצר ולא מתחייבים להיות איתם 24 שעות , שזה באמת קשה עם ההערות והילד המיוחד
אבל אם הוא לא יקבל את זה - אתם בבעיה, כי לא שייך לבוא לאנשים כשאת מרגישה לא טוב אצלם , עדיף לא לבוא מאשר להתפרץ, סתם מרגישים לא נעים אחר כך.......
ממש מבינה אותך, קשה לספוג את ההערות האלו וצריכים ממש להתאפק ולהבליג....
אל תרגישי רע עם עצמך, תתני לעצמך לבכות, חמלה, זה קשה לספוג הערות וילד מיוחד זה בכלל קושי גדול והמון סבלנות לילד וכל הכבוד לך ! אני בטוחה שאת מדהימה!
תלכו לשם כמה שפחות , או ביום חול, אם בעלך נורא מתעקש לא לוותר לך -
פשוט תהיי שם "על פרופיל נמוך" - נגיד תצאי עם הילדים כמה שאפשר לגינה/פארק/סיבוב/בית כנסת - כדי להיות במחיצתם כמה שפחות
בסעודות תהיי יותר בשקט, אם מפריע לך ליצור איתם שיחה והם גורמים לך הרגשות לא טובות
לקרוא הרבה או לישון כדי להתחמק משיחה, כדי להמנע כמה שיותר ממשהו לא נעים או התפרצות, צריך להשתדל שלא יקרה
ממש לא נורא שכבר קרה, אבל להשתדל שלהבא - למנוע זאת
וזהו ישר במוצאי שבת לעזוב, בקיצור להשתדל להיות איתם כמה שפחות במגע בשבת הזו, יותר בשביל לכבד את בעלך שרוצה להגיע לשם
לענות בנימוס ולא לפתח שיחות אם התגובות או ההערות שלהם לא לענין או לא רגישות מספיק ומעוררות בך כעס
מבינה אותך לגמרי, חיבוק ענק , זה מאוד קשה לעבור את זה, להיות בשבת עם אנשים שנותנים לך הערות! מקווה שהכל יעבור כלא היה! והריון קל ולידה קלה!
מחכה להריוןהערות לרפואה על הילד כדי שיתרפא מהאוטיזם
שזה עוד יותר כואב כי נולד ככה.. והשוואות לנכדים אחרים.שהוא לא מדבר בגלל שמקנא באחותו הקטנה
ואני לא נותנת לו יחס ולהפך הוא מקבל הכי הרבה יחס כי הוא ילד מיוחד אז אני איתו הרבה
דברים הזוים ופוגעים שלא אומרים לאמא
וזהו הפחד שלי שאני לא ישתלט על עצמי כי כבר ספגתי כלכך הרבה
וגם האשמות
צריכה לדבר עם בעלי לא יודעת
לא הייתי רוצה שהיחסים ביני לבין חמותי ידרדרו עד כדי כך במיוחד שאני במצב רגשי מאוד
תודה יקרה
כותבת לך בפרטי, בסדר?
והיא עוד אומרת לי תלמדי לקבל ביקורת
תודה יקרה על החיבוק
כמה נקודות חשיבה שעזרו לי בסיטואציות דומות,
קשה להקיש מאחת לשניה בהתמודדויות כאלו כי כל ילד וכל משפחה ייחודית ,אז כותבת לך כמה כיוונים- אולי יכול להתאים לך?
1. לכל אדם בעולם יש נסיון שה' נתן לו.
כמו שה' נתן לך נסיון עם ילד כזה, לה הוא נתן נסיון להיות סבתא לנכד כזה.
וה' נתן לך את הכוחות לנסיון שלך ולא לנסיון שלה, אז אם היא לא מסוגלת לקבל את הילד - בעיה שלה עם הנסיון שלה, אין לך יכולת וסיבה להתעסק עם הנסיון שלה.
מהרגע שהפנמתי את זה-
גם ההערות שלה לא מזיזות לי בכלל,כמו שהציפור מצייצת ואין לי מושג מה, כשהיא מדברת זה לא מעניין אותי בכלל.
וגם הרגש שלי הפך מהיעלבות לרחמים עליה.- במקום להינות מהנכד (ומכל ילד אפשר להנות) היא עסוקה בחיפוש פתרונות הזויים- מסכנה😒
2. לי מאד הפריע שהרגשתי שזה משפיע על הזוגיות שלנו, בעלי חושב כמוני/כמוה?
בקרב הורים לילדים מיוחדים יש בין 50-70% גירושין ומאד לא רציתי להיכנס לסטטיסטיקה הזו- אז ביקשתי ממנה שבשביל השלום בית שלנו- בבקשה לא לדבר בנושא הזה. כשזה בא ממקום כזה- נראה לי יותר קל לסבתא לקבל את זה- כי לא אמרתי שהיא טועה ואני צודקת.אלא ביקשתי את עזרתה למען הבן שלה.
3. עבודה עצמית- במשך שנים ועדיין אני עובדת על עצמי- דורש כנות עם עצמך.
הרבה ממה שהיא אומרת ומעירה היא לא באמת אמרה אלא אני חשבתי שתגיד, ולמילים שאמרה- אני ייחסתי הרבה יותר משמעות ממה שהיא התכוונה,
בגלל שלי בעצמי מפגש משפחתי מציף את הקושי.
לא בטוח שהיא באמת השוותה בין הנכדים- אלא בתוך הקושי שלי לראות את הבני דודים בגילו במקום אחר ממנו- אני מייחסת לה דברים שלא אמרה.
והפתרון לזה - זה עבודה על עצמך איך בלב פנימה להיות שלמה עם הילד שה' נתן לך.איך להרגיש בלב במפגש משפחתי.
אחרי שהגעתי לשבתות כאלו במקום נפשי בוגר יותר,גיליתי שלא כל ההערות שייחסתי לה בעבר היא באמת העירה.
ובראש ובראשונה להתפלל על זה - שנמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם
בהצלחה ענקית❤❤❤
זה פשוט לגזור ולשמור ותמיד לשנן את זה
זה נתן לי מלא כוחות מה שרשמת ובאמת יכולת להבין את זה טוב יותר את כל מה שאני באמת מרגישה
אני ממש מעריכה את זה שהשקעת ככה וכתבת לי !!!
באמת הרגשתי שמישהו מבין בדיוק את מה שאני מרגישה
אני ממש מודה לך ואזכור תמיד להפנים את זה!! תודה תודה תודה
הקטנה בת 7 חודשים על הנקה מלאה, אנחנו על מוצקים כבר זמן מה, טועמת נהנית אבל עוד לא ביססנו ארוחות ממש.
אני רוצה לסיים הנקה אך היא לא נענית לבקבוק.
יש לכן טיפים להבאת בקבוק ולהתחלת פורמולה?
אשמח לשמוע וללמוד,
תודה!
וחושבים אולי להחליף פורמולה...
דיליהנשמע ממש לגיטימי ונורמלי התחושות.
זה הריון ראשון ולידה היא שינוי ממש לא פשוט.
אפשר לפנות לעו"ס בקופת חולים לשיחה או שתיים.
אחרי הלידה עדיין יכול להיות מורכב.
הלכת לקורס הכנה ללידה? כי ה גם יכול לעזור אפילו עכשיו...
ותנסי לכתוב על דף את כל הפחדים שיש לך ולענות עליהם
חוץ מזה תנסי למצוא דברים חיוביים וכיפיים בחיים שלך ולהודות עליהם כל יום, זה פותח עיניים להסתכלות חיובית על החיים.
זה באמת קשה להיות כל הזמן לבד
או לימודים או עבודה או משפחה / חברות או אפילו תעסוקה רצינית כמו תחביב רציני או טיולים .... אולי תרשמי לאיזה קורס מענין שיתן לך תעסוקה וסיפוק?
ברור שתבכי ותרגישי בודדה
יש אנשים שיותר מסוגלים להיות לבד,
אני מזדהה - אם היתי לבד המון זמן, גם היתי משתגעת משעמום/בדידות, בלי קשר להריון
1 הגננת שואלת את רבקי,'רבקי מה אבא עושה',רבקי עונה 'כל מה שאמא אומרת'.
2 אבא בא לבית עם חבילת קרמבו,ואומר 'ילדים מי שישמע לאמא יקבל קרמבו',
הילדים אמרו ביניהם 'כנראה אבא יצטרך לאכול את הכל'
3 איש שמן מאוד עומד ליד גן ילדים,הגננת שואלת 'סליחה אתה מחכה לילד',
השמן עונה 'לא אני אני רק שמן'.
4 בעל בא לבית אומר לאשתו 'אני נורא רעב אולי נזמין פיצה',האשה אומרת לו 'אבל
יש המון אוכל בבית',הבעל עונה עכשיו אני מבין את הנשים שאומרות 'אין לי מה ללבוש'.
5 הנכד אומר לסבתא המרוקאית שלו 'סבתא אני בדרך אליך,'הסבתא עונה 'כפרה עליך הכנתי
לך קוסקוס בשר וסלטים' הנכד מתקשר לסבתא הפולניה שלו ואמור 'אני בדרך אליך',הסבתא עונה
יופי 'בא תתקן לי את השלט של המזגן.
6 כשאדם צעיר עושה טיול בפליפנים,כשהו זקן הפליפנים עושים לו טיול.
7 אישה מתקשרת לחברה,והחברה מספרת לה שבעלי היה צריך ''לחפור'' לי
היום ולא היה לי 'ראש' לשמוע אותו,אז שפכתי כוס מים ליד המכונת כביסה
וכבר שעתיים הוא מנסה למצוא איפה הנזילה
אם משהו הצחיק תכתבו או תפרגנו🤣 תוסיפו גם אתם
מה דעתכן? שווה את המחיר?
יש לי רגעים של קסם, השאלה אם שווה לקנות גם את זה?
אבל יאללה, רוצה כבר שיבריאו...על המון דברים.
אבל בעיקר שהיתה לי סבלנות לילדים בזמן ההשכבה ולפניה (לקח נצח...)
תודה לך ד' שהכוחות מתחילים לחזור אלי
תודה ד' שיש לי אורחים פה עוד מעט והבית במצב הגיוני כי אחיינת שלי היית העם הילדים היום
תודה ד' שיש לי כ"כ הרבה כביסות כי ב"ה יש מי שלובש כאן ומלכלך
תודה לך ד' שהצלחתי לעבור יום שלי להרגיש מותשת כהוגן (אלא רק מותשת רגיל )
תודה לד' שיש לי משפחה כל כך עוטפת שעזרו פה מלא בתקופת הלידה...
מקווה מחר להצליח לבשל ארוחת צהריים לכבוד ראש חודש (לראשונה מהלידה...)
ליד אנשים מסוימים יצא לי פעם להרגיש ככה בדיוק, שאני מקשיבה ומעודדת, ואם אני אשתף - לא יקשיבו ולא יתענינו ואפילו ינפנפו או יזלזלו
ויש אנשים שאת לא מרגישה ככה לידם
תלוי באמת באנשים ובדינאמיקה ביניכם
יכול להיות שהם תופסים אותך בחברה הזו שאת נמצאת בה כרגע , כאדם אחראי וטוב אבל קצת יותר משעמם - ולכן כשצריך הם זקוקים לך, אבל לצורך אקשן או דברים מענינים- פונים לאנשים אחרים?
זו הרגשה קשה, מבינה אותך, אבל - יש דברים יותר קשים מזה....... תתנחמי בזה שהדינאמיקה בין אנשים שונה, ולא בכל מקום אתה תהיה מסמר החברה, וזהו - ליהנות להיות חלק מהעולם , גם אתה לא במרכז הענינים בכל מקום.... זה מוריד קצת מה"עול" הכבד של "אני חיב להיות מושלם/מוצלח בהכל - ואם לא אני אפס" - לא, זה בסדר גם שבמקומות מסוימים את שקטה ואנשים אחרים יותר במרכז, בסדר תיהני להיות חלק מהחברה, בכל זאת יש לך מקום, מקווה שעזר לך מה שכתבתי, חיבוק
אז ב"ה ר"ח אדר, ובכמה הרקדות שהייתי למרות שרקדתי הכי סולידי בעולם כאבה לי אח"כ הבטן באזור של הרחם.
אני בעיקרון די בכושר טוב, אבל עם היסטוריה של הפלה.
כמובן שהפסקתי לרקוד, השאלה האם צריך לבדוק מה קורה? (הכאבים הפסיקו קצת אחרי המאמץ) והאם להימנע מלרקוד?
ויטמין D לקחת לפי משקל גוף למשל אם את שוקלת 70 אז 7 טיפות של 1000 (לקנות בטיפות ולא בכדורים)
סי ליפוזומלי עדיף בכדורים של סלינאול אבל אם אין לך בשלוף אז גם בנוזל של אקוסאפ עושה עבודה טובה
עשית לי דופק מהיר.
תודה על התזכורת!
לא יודעת אם שומעים הכל כי לא הקשבתי
תביאי לו מאכלים עם אופי קר
מלפפון, אננס, רימון (רימון סחוט עושה פלאיםםם), לימון
ולהפחית עד שיעבור מאכלים עם אופי חם-
תמרים, בננות, בצל, אגוזים, גם תפוח אדמה לא הרבה...
ותני לו גלידה ומעדן, זה עוזר לכאב...
