פורום הריון ולידה (עמוד 1613)

בזמן שהיה אמור להיות לי הביוץ, ועכשיו מסתבר שכמה ימים אח"כ נכנסתי להריון... כמה זמן כבר יש לך אותן?

לקח להתקן להתאפס בערך 5 חודשים ואז ההפרשות היו יותר דמיות,
הנקודות התחילו בערך בחודשיים האחרונים , אני מקבלת ווסת רגיל אז זה לא הריון...
זה מתי שהו בחודש נפסק כאילו אולי זה שאריות אבל זה נורא מוזר שזה קיים בכלל... פעם כן פעם לא

לזה בביטול
מבחינתם כתמים עם התקן לא הורמונלי לא משנה באיזה צורה - הפרשות דמיות, נקודות אדומות, דימום קל - זה תקין.
זה בגלל שהוא פוצע את צוואר הרחם.
וכנראה שזה באמת תקין גם

זה נשמע הפרשות פוריות שמופיעות באופן טבעי לקראת הביוץ.
עקבות הדם זה גם נורמלי סביב הביוץ עם התקן. בקיצור לא נשמע מטריד.

הנוכחות של הנחושת גורמת לסוג של תגובה ,אחת ההשערות היא שזה מה שמונע את ההשתרשות.
בכל מקרה הפרשות צמיגיות עם התקן זה סופר נורמלי

גם הפרשות דמיות

נשמע לי ממש מההתקן
גם לי היה ככה פעם.
מה שכן, תשדלתי לא להסתכל על ההפרשות שיוצאות לך מהגוף. אם את ממש רןאה את ההפרשה כשיוצאת עם נ2ודות אולי זה נחשב כמו בדיקה פנימית. לא מבינה בזה. שווה לשאול רב שלא יאסור אותכם..

(אבל היה דימום, אז
א- תלוי בפסיקה שלכם בדיוק מה אוסר ומה לא
ב- אי אפשר להיטהר עם הכתמים, אז לא מומלץ לפני טבילה)
הייתי מתייעצת עם מכון פועה ועם הרופא שלך אם הוא דתי.

או שהתקשרת לבית חולים?

ד''ר רון רבינוביץ',הוא ניסה המון זמן אבל העקשנית שלי לא הסכימה לזוז. בסוף הוא ראה את מה שבאתי לשמו, אבל הוא רצה גם לבדוק את הקורת מוח וקרא למנהל מחלקה (ד''ר אורי חן) ורק ביחס הם הצליחו🤭

סתם הלחיץ כדי שנבוא אליו שוב
כשבאנו אליו שוב - הייתה מישהי שיצאה ממנו עם *בדיוק* אותה אבחנה.. ואמר גם לה לבוא שוב..
ואז פתאום בפעם השניה שבאנו הכל היה בסדר

קיצר. לא משנה. אם את מתכננת ללכת בתל אביב אז תגידי לי ואשלח לך בפרטי את השם שלו שתדעי לא ללכת.

את יכולה לבקש מהקופה שלך שמות של רופאים שעושים סקירה רגילה, ולהתקשר אליהם לשאול אם עושים גם מכוונת, ואז זה יהיה באופן פרטי.

וגם בתי חולים עושים, אני לא הצלחתי להשיג תור קרוב, אבל שווה לנסות!
בהצלחה!

אנחנו עשינו אצל פרופ יגל מהר הצופים, קבעו תור מהיום למחר, היתה השתתפות של הקופה (סל הריון, מאוחדת שיא) בכמעט כל הסכום

אגב לא עשינו ראש.. עשינו אולי ללב ולעוד כמה דברים...
בכללי זאת היתה סקירה מכוונת עקב משהו מסויים.
אבל הוא מומחה בהכל נראה לי

קבעתי דרך מעייני הישועה לד"ר מסינג... עם טופס 17 הייתי ממש מרוצה... לצערי לא זוכרת להגיד לך כמה זמן חיכיתי לתור, לא זוכרת...

ממש ממליצה עליו הוא סופר מקצועי בזה...

פחות האזור שלי

מאיזה היקף ראש שולחים לניתוח, והאם היקף ראש גדול מחייב ניתוח ?
אם מתברר עכשיו שאין בעיה וההיקף הגדול של הראש זה עניין גנטי, זה הגיוני לשלוח לזירוז כדי שלא יגדל יעוד ושיהיה צורך בניתוח?
אני גם אחרי ניתוח קיסרי אחד, אז ממש מטריד אותי העניין

אבל רוצה לדעת למה להתכונן ומה לקחת בחשבון

אבל כמובן שזה תלוי בעוד ככ הרבה נתונים...

(ורק עכשיו אני קולטת שזו את! לא ידעתי שאת בהריון בכלל🙈 מזל טוב!!!!!)

פשוט לא ככ קוראת שרשורים🙈

אבל לא מבינה בהיקף ראש גדול, אצלי הבעיה הפוכה
בהצלחה!!

מניחה שיש זירוזים שאפשריים גם אחרי ניתוח, לא?

דברים יותר מקומיים, בלון וכו'.. פיטוצין אסור.
בכל מקרה ממש בהצלחה! מן הסתם זה תלוי כמה ההיקף ראש גדול, ומה שאר הנתונים..

ממש רוצה לדבר עם הרופאה שלי אבל התור רק עוד שבוע ובכל מקרה צריך את התוצאות של הסקירה המכוונת

לק"י

בעז"ה שהכל יסתדר לטובה, לידה בעיתה ובזמנה ותינוק בריא ושלם!

בכלל לא הייתי לחוצה עד עכשיו

לק"י

אצלי בלידה השניה גם היה סיכוי שהייתי צריכה זירוז לפני התאריך, והייתי אחרי קיסרי.
בסוף ב"ה הסתדר וילדתי בלי שום זירוז.

לידה 3 ילדתי עם זירוז בגלל התאריך המתקדם, אבל כבר הייתי עם צירים ופתיחה.
עשו לי בלון וסטריפינג, וב"ה היה בסדר גמור.

תנסי ליצור איתם קשר ותבדקי אם אפשר בלי הפניה מרופא רק עם טופס 17.

הייתי אצל דר טרנר שהיה מעולה ממש..
מקבל גם במאוחדת בסניף קניון הפסגה בפסגת זאב בירושלים

יש לי הפניה, טופס 17 אין לי

אחרת זה כמה אלפים

רק שאין כל כך תורים

תנסי גם את ד"ר נג'ארי
יודעת שהוא ממש טוב

תגידי אם את צריכה טלפון אני פשוט לא זוכרת אם מותר לשים פה

אנסה מחר

אפשר גם לשלוח וואצאפ למספר הזה

זו המזכירה שלו?

הגדול העדיף תמיד להיות על הבטן והקטן לא אוהב בשום מצב
ועכשיו הוא בקושי מרים את הראש למרות שמההתחלה הרים מאוד יפה
אני שוכחת לשים אותו על הבטן
והעונש שקיבלתי על זה הוא פיזיוטרפיה
אז כדאי לך לזכור ולהקפיד

היא ערה ולך זה נוח ..
בהצלחה!

(הבעיות אצלו היו רציניות יותר מהרמת ראש)
אני מחכה שיהיה אפשר לשים אותה על הרצפה, כי בעגלה זה פחות נוח להשכיב על הבטן בשביל לתרגל הרמת ראש (ובעריסה היא רק בלילה, שאז אני מעדיפה להשכיב על הגב אם אפשר...)

אני אוהבת לתרגל הרמת ראש כשההתינוק על הברכיים שלי והראש קצת מעבר לברכיים והוא צריך להחזיק אותו (בגיל קצת יותר גדול הוא יכול להסתכל ככה על האחים מסביב).
או כשאני שוכבת על הגב במיטה שלי, ומניחה את התינוק מעלי על הבטן.
או שאני משכיבה את התינוק על הבטן על המיטה שלי, ויושבת ליד המיטה כדי להיות מולו בגובה העיניים.
רק נותנת רעיונות איך אפשר לתרגל גם לפני שאפשר להניח על הרצפה. תקחי מה שמסתדר לך...

אני תמיד ניסיתי להרגיל למוצץ ללא הצלחה וזה ממש הקשה עלי בחודשים הראשונים

ואם אוהבים ו מתרגלים לישון על הבטן אז כבר לא מסכימים לישון אחרת ואז כל החששות מהשינה ככה בלילה..

אבל ככה אולי רק אצלי.. בכל מקרה ניסיתי לעודד

ואיך היה בסוף אתמול?
לא חייבת לשתף 😗

עכשיו אין לי את נקיפות המצפון המושתקות שהיו לי כשהשכבתי את הקודמים על הבטן...
וגם מוצץ עוזר למניעת מוות בעריסה, ככה אומרים...

(ולגבי אתמול - לא הלכתי בסוף... היה לי תור בקופת חולים לפני כן, וזה התיש אותי מדי...)

וזה מתסכל
תמיד שנאתי את המרדפים הנואשים אחר מוצץ...
(ניסיתי לתת לה פטמה של בקבוק שבתוכה דחוס טישו, אבל היא לא מצליחה לתפוס אותה...)

ארבע בנות היו עם מוצץ כל הזמן. נגמלו בגיל יחסית בוגר.
בן שלא הסכים מוצץ בשום פנים אופן
ועכשיו בן שמוכן מוצץ רק כשהולך לישון, לא סתם ככה

מאז שהתחלתי להשתמש בגוזז במקום במספרים זה הרבה יותר קל

גם לא בהריון.
בהריון הקודם הגעתי למספרים ממש נמוכים (8 ומטה) והייתי צריכה מלא עירויים וזה.
אחרי הלידה החלטתי שלא בא לי עירוי אפילו שהברזל היה בירידה וכמו שאמרתי אני סובלת מברזל מאד נמוך כל החיים (אנמית..)
ולקחתי את השקיות של ברזל קומפורט של אלטמן- והעלה לי בטירוף! ובלי תופעות לוואי...
למה לא לנסות? מכירה מלא שזה ממש העלה להן...

בהריון הקודם הרופא ממש צחק עלי שלקחתי את זה, הוא אמר שברור שזה לא יועיל. 

הרופא שלי (רופא נשים מומחה בשע"צ) המליץ לי ובאמת מאד עזר

גם כתבת שרופא המליץ לך עכשיו, לא?

ואחרי שבועיים שהיא לקחה את זה פעמיים ביום היתה עליה משמעותית אז הרופא אמר שתמשיך עם זה ואין צורך בעירוי

 

לא עושה עצירות לא עולה הרבה כסף (מסובדסד במחיר קופה) וזה עזר לי ממש. הוא לא ממש מוכר אבל טוב.

אם יועיל, מצוין ואם לא, תמשיכי לנסות.
ממליצה ממש לאכול אגוזי מלך באופן קבוע, וגם אגוז ברזיל (נראה לי עד שניים ביום)
באחד ההריונות הגעתי ל10.7 או פחות וכלום לא עזר. אז התחלתי לאכול חופן אגוזים כל יום והגעתי ללידה עם מעל 12...

בכל מקרה זה נחשב למניעה מאד יעילה.

🌷

קוטל זרע בימים שסביב הביוץ

המניעה שלו טובה אבל אין אמצעי שמונע מאה אחוז
מצטרףת להמלצה של @בתי 123 להוסיף קוטל זרע סביב הביוץ אם את ממש ממש חוששת

(טוב, ועל שתי אחיות ושתי חברות)
כולנו עם בלרין, לכולנו המניעה היתה יעילה כל זמן שרצו (גם בטווח של שנים)
עושים מעקב אחרי חודש ואז אחת לשנה לראות שהוא במקום.
אחות נוספת שלי ניסתה והגוף שלה פלט את ההתקן.
אין וודאות, אבל יש סטטיסטיקה ותפילות

אולי כדאי לפנות לאפרת לעזרה? הם יכולים גם לסייע טיפונת כלכלית או סיוע פסיכולוגי.

כדאי מאד לפנות לקלינה מהידברות.הוא תוכל לעזור במה שצריך

אם ברור לך שאת משאירה אז מעולה, אבל אם מקננים בך ספקות מציעה לך ממש לדבר עם אשת מקצוע או מישהי קרובה שגם תדע לעזור לך לסדר היטב את המחשבות והרגשות.
ממש חשוב שתהיי שלמה עם ההחלטה שלך שלא תסתובבי עם תחושה שעשית טעות או שפספסת הזדמנות

אני חושבת שהכיוון של הורדת משרה הוא כיוון נהדר. הכי חשוב שתעניקי לעצמך את כל הנחת והרוגע שאפשר , הריון זה תובעני וילדים זה תובעני ואם יש חשש לדיכאון אז ללכת על הקצה זה טריגר ממש רע לזה.
תני לעצמך מרווח נשימה כמה שאת מרגישה צורך

תשבו יחד את ובעלך , אפשר גם עם מישהו מתחום הפיננסים אולי נציג של פעמונים ותראו איך אפשר להתנהל כלכלית עם משכורת וחצי, אולי אפילו להוריד רק רבע משרה יספיק

אתם תעשו את ההשתדלות שלכם
ובעז"ה מי שנתן לכם את הנשמה הזו גם יתן לכם כח לגדל אותה בטוב

בהצלחה!!

ב"ה אנחנו מתנהלים כלכלית די טוב, אבל דווקא עכשיו אני צריכה שיהיה לי אופציה להרבה פינוקים, מנקה, בייביסיטריות וכזה... אנחנו נסתדר בכל מצב אבל לא כיף לדעת שייכנס פחות...
גם תכננו להחליף רכב...
הקטע שתכננתי מתישהו בקרוב לחפש עבודה חדשה שאוכל להרוויח לפחות פי 2 מהנוכחית (אני מתכנתת) ואחרי שאמצא להוציא את ההתקן...
אבל עכשיו אין סיכוי שיהיה לי כח לראיונות וזה אומר שאשאר כנראה עם משכורת יחסית נמוכה עם מקסימום ציפיות ממני לעוד הרבה זמן ...

ויופי שאתם לא בדוחק!
לגבי הראיונות.. ממש ממש בהתחלה עוד לא מרגישים את העייפות אז אולי עוד תצליחי לשנות עבודה?
או שבגלל כל הסיטואציה לא יהיה לך כוח לזה?

ועכשיו בכלל...

ממש לא יודעת מה לייעץ ..
אבל אולי תתייעצו עם מישהו שלא יבוא עם הטיה כמו אגודת אפרת.. נגיד מכון פועה..
כי עבר של דיכאונות זה כן משהו לשקלל אותו בנסיבות..
ואת מדהימה שאת ככה מודעת לזה ויודעת להתייחס לזה אבל גם לבוא עם הרבה אמונה..
אבל אם כבר התייעצתם והחלטתם אז אל תתייחסי למה שכתבתי.. וכן כדאי לפנות לאגודת אפרת שאולי יעזרו בתמיכה כלכלית ופסיכולוגית שזה שני דברים מאוד משמעותיים

בכל מקרה גם בלי שום עבר זה לא תחושה קלה ואני מבינה אותך ממש!!! באמת באמת!!!
רק שב"ה עם כל ההפתעה יש בזה ברכה ושמחה עצומה ♡♡
שיהיה החלטות טובות והרבה טוב! איזה מדהימה את!!!!!

אנחנו מתייעצים עם רב של בעלי שקשור למכון פועה וגם מכיר את כל הסיפור שלנו... אבל בסוף ההחלטה היא רק שלנו...

הוא ממש לא המליץ חד משמעית להשאיר את ההריון... הכל מורכב

וגם טיפול דורש כוחות... הייתי בעבר ולא מצאתי מישהי שהרגשתי שממש טובה לי... ולפתוח הכל כל פעם זה קשה בטירוף...
תתפלאו שאמצא כוחות כי זה באמת חשוב

וואן זה באמת קשה לפתוח אבל באמת חשוב, היו פה בעבר בנות שהמליצו על מטפלות טובות..

ובאמת בהצלחה!! נראלי שטליה כתבה יפה על לקחת כמה ימים להחליט לאן הולכים♡♡♡

בהצלחה ענקית בכל!!!

והרגשות על דף או בכל צורה אחרת
לקחת ימים בודדים(לא להימרח עם זה) לעכל ולהיות שלמה עם ההחלטה. אני בזמנו נסעתי לי ליומיים לבד לצימר
חיבוק גדול! את גיבורה

לא הורמונלי..
אין לי מה להגחד חוץ מחיבוק גדול יקירה תקיפי את עצמך בכל העזרה והתמיכה שאפשר. פיזית ונפשית. ה' לא שם לאדם ניסיון שלא יכול לעמוד בו ואת יכולה לעמוד בזה ובגדול ובדרך הכי טובה ושמחה. תאמיני בזה, תחזקי את עצמך, תלכי אולי לשיחות לפרוק את כל התחושות והמתח. ובע"ה תראי את האוצר הקטן ותגידי תודה על כל רגע שהוביל אליו..

הרופא שלי אמר שראה רק 3 כאלה...
ואני עוד הקפדתי על בדיקות מסודרות כל 3 חודשים (גיליתי בבדיקה התקופתית, אבל גם איחר לי המחזור בשבוע והיו לי קצת בחילות)

תודה רבה על כל החיזוקים!

ב"ה אנחנו יציבים כלכלית, וגם יש אפשרות לקבל סבסוד לטיפול פסיכולוגי, אבל בשביל זה צריך מטפלת שמוכרת ע"י הביטוח לאומי וממש קשה למצוא... אם מישהי מכירה מטפלת כזאת באזור ירושלים אשמח לשמוע..
חוץ מזה שגם ללכת לטיפול דורש כוחות... אז אשמח לקבל חיזוקים ממי שעברה דבר כזה🤗

תסמכי על הרופאה לדעתי..
העלון לצרכן רושמים הרבה פעמים כל מיני דברים לכסות את עצמם

הבעיה שזאת הרופאת משפחה שלי, לא נשים..
והיא רופאה קצת מבוגרת, יצא שהיא פספסה דברים וכזה..
עקרונית אני רוצה לעבור אבל לא בא לי כי היא מזה מתוקה וגם ממש מרגישים איתה בנוח כי היא כזה של פעםם

וגם שאלתי את הרופא כי סתר את מה שכתוב בעלון..

אגב הנרות הן רק למצב של הריון ממה שאני זוכרת אם את לא בהריון אז פשוט יש קפסולות לבליעה..

הבטן זה הורמונים. זה עוד לא הרחם אבל בהחלט קשור להיריון.
לא יודעת אם יעודד אותך אבל בעיני נשים בהיריון הן הכי יפות שיש.

תתחילי בלסדר גבות ותתקדמי משם.
גבות מסודרות זה אור בפנים.

ותהני מזה!

אני קמצנית כרונית צריך לעשות עם זה משו...

גבות זה מאסט!
מכירה את התחושה שלא רוצה לבזבז. אני כזו עם בגדים. עד שאני קונה יוצא המיץ.
מדובר עלי. על הילדים שלי אני מפזרת

תקבעי לשבוע הזה ותראי איך כבר תרגישי טוב יותר

יואו איתיייי

איפור אם את משתמשת.
ותהני❤

מצד שני אני יכולה לעשות לעצמי קצת עם פינצטה וזה יראה נואמאלי
אבל זה יגרום לי לדחות אתזה שוב בעוד מלא זמן...

למה ללכת למישהי אחרת לסדר גבות אם יש לך פינצטה בבית...

בלי ניצול שערה לא במקום

שניםםם מסדר לעצמי, וכשמתאפרת מוסיםה קצת צבע

כי את הצורה החדה שאני רוצה- היא יודעת לתת לי ואז כמה חודשים אני רק מנקה סביב
אבל עכשיו לא הייתי מנגידדד חודש חשוון כזה
אז הן נזקקות ליד תומכת🤭

וצומחות בצורה כזו שאני לא יכולה להשתלט עליהן.
חברות שלי גם מסדרות לעצמן. אצלי זה בלתי אפשרי.

כמוני למשל

לעיר אחרת

מבינה אותך.
גם אני בשלב הזה של ההריון הרגשתי לא טוב עם הגוף שלי. כי הבטן ההריונית היפה עוד לא יוצאת וסתם הרגשתי כבדה, חסרת כוחות וצורה.

מבינה גם את העניין הכלכלי, הדברים האלו יקרים! אבל רק גבות יהיה יחסית זול, וזה הבדל משמעותי.
אז מציעה לך כן להחליט להשקיע בעצמך ולהסתכל על זה כהוצאה הכרחית, כי זה משפר ממש את המצב רוח.
מעבר לזה, אני משתדלת כל בוקר להתלבש, לשים מטפחת כאילו אני יוצאת, אפילו אם אני בבית. זה גם עוזר לי להרגיש טוב יותר.

חיבוק❤️

את צודקת לגמרי לגביי העניין הכלכלי... זה חשוב מה אני אגיד לך...
ובבית אני אוהבת שנוח לי🥴 כשאין עוד ילדים אפשר להיות בבית עם טייץ וחולצה קצרה...
ואז אם את לא מרגישה במיטבך- זה נראה לא יפה בכלללל
אבל מצד שני אני מרגישה ככה יותר טוב מאשר עם חולצה וחצאית רגילים כי זה מרגיש לי שמדגיש את מה שכן יפה בי...

אבל נשמה חח התחושות שלך כל כך מוכרות והגיוניות תמיד ובטח ובטח בתחילת הריון.

רק לגבי הגבות, למה לבזבז כסף על חודש ללכת למישהי בשביל זה?
תלמדי לעשות לבד זה הכי קל בעולם..
אפשר תמיד להעזר ביוטיוב בהסברים וכאלו .. חראם בשביל זה לבזבז כסף זמן ועצבים..

לעשות לבד, לא ביג דיל, אני עושה לבד גם 

אבל יש כאלו שזה כיף להן ושווה להן ת'כסף - ללכת למישהי - זה פינוק אצלן, זכותה אם בא לה להתפנק על זה 

סתם פשוט לפעמים יש דברים שנראים לנו יותר מסובכים ממה שהם באמת.. וברגע שמתרגלים לסדר לבד זה כבר נהיה פחות מאיים

אני למדתי ועושה לעצמי סביר..אולי אם לא לפותחת, אז לבנות אחרות יהיה מועיל

הרגע סיימתי לסדר לעצמי...
בעלי טוען שזה יפה😁

אבל תשתפי אותו בתחושה שלך
כמה רצית להתפנק בטיפול פנים
כמה קשה לך עם השינוי של ההריון בגוף (אל תגידי שאת מרגישה מכוערת!! זה לא אמירה שקל לגבר להבין ואל תכניסי לו לראש שישים לב לפצעים😅)

גם אל תאשימי אותו שקנה מכונה (גם אני לא חושבת שיש מה לכעוס עליו על זה, למרות שהתחושה הראשונית שלך הכי נורמלית ומובנת אבל לא תקדם אתכם. צריך להגיע לאיזה הסכמה איך מתנהלים כלכלית ואיזה קניות מצריכות תיאום מראש מן הסתם הוא לא חשב שהקניה הזו בעייתית)

אבל בהחלט טוב שתגידי שבגלל הקניה הזו את התקמצנת על הטיפול פנים. וגם תתפנקי במשהו אחר שחשוב לך אבל פחות יקר (אולי סבון טוב לפנים?)

החוויה עצמה חשובה גם אם בסוף היא כאילו חסרת משמעות כי "הכל הסתדר" ואת "סתם הורמונלית"(לא מאמינה בזה כמובן. הורמונים זה דבר אמיתי והתחושה הרגשית אמיתית לגמרי) החוויה של הפספוס והוויתור נצרבה אצלך, והיא לא טובה.... וזה כנראה יקרה עוד הרבה בהריון
אבל מקסים שאת יכולה לשתף בה מתוך רוגע ולא כשאת מוצפת כי אז הדברים יוצאים לא טוב

פשוט כל פעם שמדברים על הנושא הכלכל זה מתפוצץ בסוף...

הוא בא מחו"ל, ממקום שהכל זול ונגיש, ומבית עם אמצעים...

אני באתי מבית עם כסף אבל לא קיבלתי הכל על הקטע של חינוך.

אז זה כילו הבדלי תרבויות...

ישר כוח, מחזקת את ידייך! את עושה להם את הטובה הכי גדולה של החיים, להוריד את ההתמכרות לסוכר שפשוט יש מלא מחקרים איך זו המגפה העולמית שחייבים להילחם בה! מחלות, קושי בריפוי, חולניות, כאבים כרוניים, מחלות אוטואימוניות...
צריכת סוכר פשוט מביאה לזה...


אז לגבי שאלתך-

מה עם להחליט שיש שעה של ממתקים שבה את מגישה בצלחת כמות הגיונית של חטיפים/ממתקים. שעה קבועה. ולצד זה צלחת ירקות.
וזהו יש שעה שזה מונח וזהו אין לפני ואין אחרי...

שמעתי ממדריכת הורים את הטיפ הזה.
זה השעה של החטיפים.
עםהזמן תוסיפי לשם תמרים, פירות יבשים תוסיפי ירקות טעימים (זיתים פטריות תירס גמדי)
ותורידי בכמות המתוקים הסוכריים...

בהצלחה!

ירקות טעימים זה רעיון אדיר!

לא בבת אחת

ולא להיות קיצוניים, 

טוחנים את התמרים ומכינים מהם כדורים, אפשר בשילוב אגוזים טחונים.
אפשר להכין עוגות עם דבש במקום סוכר (אולי בהדרגה להפחית את הסוכר ולשים במקומו דבש).
אפשר גם לעניין אותם בקרקרים טעימים, ואולי גם להכין לבד.
ופירות חתוכים יפה זה גם מגרה הרבה פעמים.

יישר כוח! בקרוב אצלנו... מקווה שיהיה לי אומץ אי פעם (תכל'ס, אני בעייתית לא פחות מהילדים )

גם אני בעייתית לא פחות מהילדים...
מקווה שנצליח...

אמנם טבעי יותר אבל זה לגמרי סוכר.
דבש באפיה זה לגמרי סוכר לבן...אין הבדל...חוץ מהטעם.
סליחה אם אני מבאסת...
אני חושבת שצריך להפריד בין שני עניינים שונים
א. מעבר לאוכל יותר טבעי ופחות מעובד. ואז ברור שעדיף תמר מאשר סוכריה!!!!
ב. צריכה מופחתת של סוכר, ואז גם תמר הוא מתוק מאוד. סוכר לגמרי.
זה חשוב כי אנחנו מכורים לסוכר...וגם הילדים...אז כמה שאפשר למזער את הנזק הזה ככה יותר טוב.

לדעתי צלחת של ירקות חתוכים יפה אטרקטיבית לא פחות

יכולים להיות רק כצעד ראשון מהיפטרות מסוכר...

מתחילים בסוכר לבן, סוכר טבעי זה הרבה יוצר טוב

רק רציתי להדגיש שגם סוכר טבעי הוא סוכר.
גם אצלי בבית יש סוכר..אני לא מצליחה להימנע עם הילדים אבל משתדלת בכל מיני פינות

תכתבי בגוגל מתכונים 10 דקות,ושם באתר יש

עשרות מתכונים ללא סוכר.בהצלחה רבה רבה.

להשתמש בתרכיז תפוחים טבעי
אפשר תחליפי בריאים לסוכר (אבל זה לקחת בחשבון שזה עדיין סוכר לכל דבר אבל הגוף יכול להתמודד איתו ולא כמו סוכר לבן שהוא רעלים לגוף)
אם את אוהבת לאפות ולעשות ניסויים נסי להכין מחמצת ולאפות זה לגמרי משרדג את הבריאות והגלוטן בקמחים מתפרק באופן יעיל לגוף האנושי.
אני מכינה מזה המון דברים- פנקייקים, עוגת שמרים, עוגיות, קרקרים, לחמים, בייגלים, חלות ועוד
ועוד מתכונים בריאים וטעימים יש באינטרנט

יש לך אולי טיפים טובים בנושא?
או איזה אתר מומלץ ללמוד ממנו?

טיפים (מהפעם השניה שהכנתי מחמצת!!;)):
אחרי שבע ימים של הכנת המחמצת להמשיך להאכיל אותה ככה במשך שבועיים נוספים, לאחר מכן להאכיל פעמיים בשבוע, אחרי חודש וחצי אפשר להאכיל פעם בשבוע. (ככה היא הצלתי אותה בפעם השניה).
את הלחם הראשון להכין אחרי חודש, ככל שהמחמצת אוכלת יותר היא משתבחת עם הזמן (תופחת ומתפיחה מאפים הרבה הרבה יותר טוב), יש אנשים שמשביחים את המחמצת עם מיץ מצימוקים/דבש וזה מוסיף כשמרים וגם משביח את הטעם החמצמץ (לא ניסיתי..).
גם אם יש הפרה של איזון במחמצת לא לזרוק -מחמצת לא מתה עד שיש עליה עובש תמיד, ניתן להציל ע'י שלושה-שבוע החייאה והיא חוזרת לעצמה.

ממליצה על הסדנה של דורה לוי להכנת מחמצת היא ממש מסבירה מעולה וגם יש קבוצת ליווי בוואטסאפ
שתמיד אפשר לשאול במהלך תקופת הכנת המחמצת.
קבוצות בפייסבוק של מאפי שאור ולנסות ולאפות עד שמצליחים, לשתף ולהיעזר, גם נעזרתי פה בפורום עם כמה מתכוני בסיס ושיפרתי אותם.

נגיד לאכול תמר?
הסיבה להוצאת הסוכר היא הקטן שיש לו שיניים נורא רגישות... כמובן נשמח להרוויח בריאות על הדרך... אבל זו מטרת משנה כרגע...

תבדילי בין מאכלים שנדבקים לשיניים כמו: טופי, סוכריה, מסטיק, חמצוץ וכו, לבין כאילו שפחות נדבקים כמו: בסקויט, וופל, שוקולד וכו

אני לא מכניסה הביתה ממתקים שנדבקים, וגם אם הילד הביא אני זורקת לפח. ממתקים שפחות נדבקים משתדלת לצמצם.

אני משתדלת להביא לנשנוש ירק או פרי, ואם הילד רוצה יש ארון מלא בעיקר בחטיפים כמו במבה, בייגלה בסקויט וופל.
אני משתדלת להרגיל אותם לנשנש מעט ולאכול ארוחות מלאות, ואז צריכה של נשנושים באופן כללי מצטמצמת.

שנדבק לשיניים!!

ויורד בקלות מהשן

הוא מקור לבעיות
אין קשר למתוק או לא.
צחצוח בעיקר זה פתרון ובוודאי תזונה לחיזוק המערכת בכאופן כללי זה טוב.

כמו טופי, סוכריות למיניהם, שוקולד, גומי, ומישהי אמרה לי שרופאת שיניים אמרה לה שהמתוק הכי פחות מזיק זה גלידה.. אז אפשר להתנחם בזה..
גם תמרים זה לא כ"כ טוב מהבחינה הזו..
לגבי צריכת מתוק בכללי-,
אני פשוט לא קונה עוגוץ, עוגיות, שוקולדים,חטיפים, סוכרויות, מעדנים חוץ מלשבת ואז גם במידה.. (ובעצם כן עוד פעם-פעמיים באמצע השבוע שיוצאים לטיולים קצת רחוקים) בכללי שמתי לב שמ שיש מה שיש בבית אוכלים מה שאין לא..

מה שכן לתקופת הסתגלות כדאי באמת להשקיע בלקנות מגוון של פירות וירקות מגניבים וטעימים וגם לקנות דברים אחרים קרקרים ואפשר צ'ופרים שהם לא מתוקים כמו חטיפים.. וכן הרבה יותר בריא דברים שמכינים בבית עוגיות עוגיות וכאלה אפ שמים קמח מלא וסילון זה פחות מתוק וממכר מהדברים העובדים הקנויים...

ובכלל לגבי סוכר טבעי- יכול להיות שאפיה זה משתנה, אבל בפירות ( חוץ מתמרים נגיד) כמות הסוכר מאוזנת עם סיבים תזונתיים ועוד דברים בריאים ולכן זה לא ממכר..

אצלנו האמת הבריאות זה מצרכים בריאותיים שלי ושל בעלי ואז הילדים כבר התרגלו למרות. שהם כן אוכלים לא מעט, אצל סבא וסבתא וכאלה..
קיצר באמת צריך איזה משהו שיכריח אותך להשתנות ואז כבר מפנימים את ההרגלים..

של מתכונים קלים ומהירים 

למתוקים ללא סוכר ולפעמים גם ללא קמח 

קחי בחשבון שיש שם שוקולד שיש בו סוכר, אבל זה זניח

 

ראיתי אצלי שכשהייתי קיצונית מידי וחיפשתי מתכונים בלי ובלי ובלי ובלי, בסוף מרוב שההיצע היה דל, או לא טעים, לא עשיתי כלום וקניתי עוגיות במכולת

אז עדיף להתפשר על קצת סוכר או קצת דברים לא בריאים אחרים, מאשר להתייאש.

 

הנה הערוץ: (לא ניסיתי משם כלום, אבל היה נראה טוב)

 

יש לה כל מיני מתכונים בריאים

לא חייב להיות חום.
בד"כ אחרי שזה מתפוצץ זה פחות כואב.

ככה לבן שלי היה

שיש נקב בעור התוף והמוגלה יוצאת. צריך ללכת לרופא כמובן. עדיף אא''ג. וכדאי לבקש טיפות. כדי שהנוזל לא יעשה דלקת גם בתעלה (מאיפה שאת רואה שיוצא). אין סיבה לא ללכת למעון.

אותנו הרופאה הנחתה שעד שלא מפסיקה המוגלה אסור לשלוח למעון אבל לא בדקתי את זה..
היו לנו טיפות (עם מרשם) שהפסירו את המוגלה ברגע..

היא היתה עם קורונה, אז לא יכולתי לקחת לרופא.
ניקיתי לה את האוזניים עם מי חמצן. אחרי כמה ימים זה עבר.
אחרי כמה שבועות שוב נהיו הפרשות. אז לקחתי לרופא והוא נתן טיפות. אמר שאם לא יעזור, ניתן אנטיביוטיקה. הטיפות עזרו לה תוך יום אחד.

לאף אוזן גרון ולא מחכה לתור לרופא..

עזרתן לי מאוד

לבן שלי היה הרבה דונג באוזניים וכבר חשבתי שזה דלקת או מפריע לשמיעה.
רופא א.א.ג גרון אמר שהכל תקין ויש כאלה שיש להם יותר דונג מהרגיל בלי שזה חפריע לתפקוד

אם את לא מניקה אז אפשר כל קרם גוף

אם זה יעזור אז מצוין. אם לא אז כדאי באמת לראות רופא עור

אם הוא מגיב יפה לסביבה ויוצר קשר עין שאומר את המילים האלה לא הייתי דואגת.. העתקתי לך מה חשוב שיעשה

אם עושה הכל טוב! :

מגיל שנה הפעוט הופך שותף מלא למעגלי תקשורת. בשלב זה הוא נענה באופן מיידי לקריאה בשמו, הוא יפיק הנאה ממשחק משותף עם מבוגר, יציג וישתף את המבוגר בחפץ אהוב או מעניין. בנוסף, הפעוט יפנה אל מבוגר לצורך קבלת עזרה וינסה להושיט יד או להצביע אל עבר דבר רצוי.

בשלב הזה, מתפתחת מאוד גם יכולת ההבנה של הפעוט והוא מגיב בצורה מתאימה להוראות פשוטות שהוא שומע, כגון: "תן לי כדור".

בנוסף, הפעוט נענה על ידי הצבעה לשאלות מסוג "איפה?". כגון "איפה אור?" "איפה אף?" וכדומה.

כעת, הפעוט רוכש עוד מילים חדשות ומצופה כי עד גיל שנה וחצי, הפעוט ידע להפיק לפחות 10 מילים שונות.

חוץ מהמשפט האחרון.. הוא לא אומר 10 מילים רק 3

בעזרת השם הוא ידבר בקצב שלו נשמע תקין לגמרי!

 

עד גיל שנתיים אם אני לא טועה צריך להיות 50 מילים.
ומילה זה גם אמאמ למשל שהוא רוצה לאכול..

או בקבוק בה בה זה גם מילה

הוא יודע מה כל דבר ולא מכנה את זה גם לא בכינוי
אוף
אני קצת נלחצת אני פשוט אלך לרופאת ילדים

קודם כל זה שאת אומרת שהוא מתקשר ומבין זה כבר מעולה וסימן טוב.
הקטן שלי אמר מילה אחת בגיל שנה וחצי.
התחלנו תהליך בהתפתחות הילד (זה לוקח זמן עד שמגישים טפסים ועד שמתקבל אישור והכל). ולקראת העליה שלו לגן טרום-טרום התחלנו בעבודה עם קלינאית (בגיל שנתיים וחצי. יכולנו גם קודם, פשוט אז התחילה הקורונה).
העבודה עם הקלינאית הקפיצה אותו כמה מדרגות קדימה והיום לא מורגש אצלו שום פער.

מה שאני באה להגיד זה שלא כדאי להילחץ, גם עיכוב שפתי קל הוא בר טיפול ובהחלט אפשר להתחיל את התהליך בהתפתחות הילד ובתפילה שעד שיגיע תורכם הוא כבר ידבר שוטף.
בכל מקרה התייעצות עם רופא הילדים כצעד ראשון זה רעיון טוב.

אולי בחודש הזה משהו ישתנה...
תודה לכולן הנרגעתן אותי❤

לפעמים הם פתאום מתחילים לדבר.

לק"י

וזה כולל גם חלקי מילים או הברות שהוא אומר בעקביות ומתכוון למילה קבועה (נגיד "בו" לבקבוק).
קולות של חיות גם נחשב.

הבן שלי בגיל שנה וחצי לא אמר 10 מילים.  (הבכור. אולי זה קשור.. הקטן עוד מעט שנה וחצי וגם הוא לא ככ בכיוון. אבל אולי יפתיע )
אמר: אבא, אמא, "מיאו", תודה, מים, וזהו בערך (יצא 7 "מילים" שספרתי עם האחות)

לא עשה קולות של חיות חוץ מחתול.. והאחות אמרה שלעקוב אחרי זה ואני חושבת שהיא רשמה לעצמה לבדוק את זה בגיל 2. כי בגיל 2 היא בדקה את זה והיה לו (קצת) יותר מ10 ב"ה

הוא התחיל לדבר ממש (ולחזור על מילים חדשות שאנחנו מלמדים אותו) בגיל שנתיים וכמה חודשים.


מליצה להתייעץ עם אחות טיפת חלב מנוסה או אולי רופא ילדים טוב

בהצלחה

מילה נספרת גם אם היא הברה בודדת כל עוד היא בכוונה קבועה
למשל אם הוא אומר בה ומתכוון לבובה אבא ובקבקוק, זה 3 מילים

חחחחח לא נראלי זה נחשב.. שואלים אותו איפה אוטו? הוא מצביע ואומר הנה. איפה חתולה? הנה. חיים שלי הילד הזה

הבן שלי אומר 'אמ' והוא מתכוון לכמה דברים קבועים, זה שווה 4 מילים 😅.

לי היתה ממש קפיצה בין שנה וחמש לשנה וחצי

בגיל שנה וחצי אמורים להגיד כ10 מילים, זה מה שאמרה לי האחות בטיפת חלב לא מזמן (הילד בן שנה ו-8).

ואני איתך לגבי המילה אמא.. לבחור'ציק שלי יש אוצר מילים לא רע ביחס לגילו ואומר אבא בלי הפסקה, אבל חס וחלילה שיגיד אמא!!! 

אני חושבת ששווה לך לפנות למישהי מקצועית.
המליצו פה פעם על פסיכאטרית שמתמחה בנשים בתקופות הורמונליות אני לא זוכרת את השם.
יש את ארגון ניצה שהם נותנים מלווה בטלפון ואולי יכולים להפנות אותך למישהו מקצועי. שמעתי על נשים שהן עזרו להן
אני פחות התחברתי אבל שווה לך לנסות.

אם זה בסדר- למה לא התחברת אליהם?

בניצה מצמידים מתנדבת שמתקשרת פעם ב. פשוט בגלל שהכל אנונימי גם האישה וגם המתנדבת אז הן לא יכולות להתאים כל אחת לאופי שלה

אבל לפחות מידע בטח יהיה להם...
וכמובן לשתף את הקרובים לך שאפשר לסמוך שיועילו - בן הזוג כמובן, הורים, מי שמתאים

כל הכבוד על המודעות!
אין שום בושה בדיכאון, זה לא תלוי בך...

לא כזה קריטי אם זה זה או לא זה, אם את מרגישה משהו לא טוב איתך מעולה לפנות ולקבל סיוע. כמובן חשוב איזה סיוע בוחרים אבל אם זה טיפול נכון רק טוב יכול לצאת מזה
והכי חשוב לטפל לפני הלידה כי אחר כך הלידה והטיפול והעייפות הם טריגר חזק להגביר את החוויות הקשות אצל כל אחת

אם את לא רוצה דרך הקופה אז חיפשתי מטפחת רגשית/פסיכולוגית בנפרד שתיתן תמיכה במהלך ההריון.
קצת שינוי תפיסה אבל לי עזר ללכת דווקא לטיפול אלטרנטיבי של מוח אחד. שעזר לי לצאת מהדיכאון.

שאת מזהה ופונה לטיפול!
אפשר גם לפנות לאחות ליווי הריון, אחות טיפת חלב, עובדת סוציאלית של המרפאה ואפשר גם ישירות לפסיכולוגית. יש כאלה בהסדר עם הקופות (ולא צריך שום תיווך או הפניה) וכמובן אם את רוצה אפשר פרטי.
בהצלחה!!

היי, עובדת כפסיכולוגית ומכירה דכאון מקרוב- אז אולי אכתוב כאן סימנים של דכאון למקרה שיש עוד מישהי שחווה כל מיני תופעות וקושי בתפקוד (מציעה גם לנסות לשים לב לשכנות/חברות/בנות מהמשפחה, כי לפעמים האשה מתקשה לעזור לעצמה..):
1. שינויים בהרגלי אכילה- אובדן תיאבון או אכילת יתר
2. שינויים בהרגלי שינה- קשיי הירדמות או דווקא שינה מרובה, סיוטים, נדודי שינה
3. שינויים ותנודות במצב רוח- נטייה להתכנסות, עצב גדול, עצבנות, התפרצויות בכי/כעס.
4. חוסר הנאה מדברים שבעבר כן גרמו הנאה.
5. חוויה של חוסר ערך וחוסר משמעות.
6. חולשה גופנית וקושי לבצע משימות יומיומיות פשוטות
7. תפיסה שלילית ומחשבות לא טובות על מה שקורה במציאות.
7. מחשבות אובדניות/פגיעה עצמית- נחשבות כסימן של דיכאון במצב יחסית חמור ומחייבות ממש טיפול בהקדם.

ממליצה לכל מי שחווה גם במהלך הריון ולידה (כמובן מעבר ליום-יומיים..), וגם בהקשרים אחרים, להתייעץ עם מי שמרגישה בנוח ולא להישאר לבד, כי במצב של דיכאון הבדידות היא הכי מסוכנת.

אצל ילדים ובני נוער דיכאון מתבטא קצת אחרת- בעיקר בהתפרצויות זעם ועצבנות שלא הייתה בעבר.

כמה מתוך הרשימה ''צריך'' שהתשובה עליהם תהיה חיובית?

ושנמשך לאורך תקופה ללא שיפור.
זה ממש מידע שיכול לעזור לנו להיות רגישות לאחרות ולשים לב למי שצריכה עזרה..
שיחה אמיתית של מה שלומך או אם יש דרך שאפשר להקל ממש יכול להציל חיים, רק לא להשאיר לבד..
והיום כל אחות ליווי הריון וכל רופאת נשים ומשפחה אמורות לדעת לייעץ ולהפנות למי שצריך.

לא יודעת אם יוכל לתת אישור גורף כי אולי מתישהו באמת יהיה שלשול אמיתי? כאילו לדעתי לא, אבל לא יודעת אם הוא יסכים.

בכל מקרה אשמח לרעיונות להקשות קצת את היציאות, אם יש למישהי.

לק"י

צריך 3 פעמים ביום.
וגם זה תלוי במרקם- רך או ממש נוזלי.

תתייעצי עם רופא.

בערך ב-10 בבוקר עשתה שם, קראו לנו לבוא לקחת אותה. לקחנו.
למחרת דיברתי עם המנהלת, אמרתי שלא עשתה בבית כל היום מעבר למה שעשתה בגן (כלומר זה לא שלשול), הסכימה שאביא לגן.
בערך ב-10 בבוקר של אותו יום - שוב עשתה בגן, שוב קראו לנו לאסוף. ואני בטוחה שחשבו ששיקרנו וששלשלה בבית יום קודם ואמרנו שלא (מה שבאמת לא היה, לא שיקרנו).
לא עשתה שוב כל אותו היום בבית.
למחרת כבר השארנו בבית כדי לראות מה הולך, עשתה רק בסביבות 4 אחרה״צ (כלומר יום וחצי אחרי הפעם הקודמת) - רך מאוד, אבל לא שלשול.

בעיניי פעם ביום (או יותר) זה ממש לא שלשול. גם הצבע היה הצבע הרגיל ולא בהיר של שלשול.
אבל מבחינתם ברור לי שהם בטוחים ששיקרנו כשהבאנו אותה שוב אחרי הפעם הראשונה שזה קרה, אז זה הציב אותנו במצב קצת בעייתי ולא נעים מולם.

לכן מנסה מעבר לבירור עם הרופא לראות אם יש משהו שאפשר אולי לתת לה לאכול כדי קצת להקשיח את המרקם.

מספיק טלפון לרופא שיגיד שיציאה ביום לא נחשבת שלשול. ושיפסיקו לקרוא לך!

אני מבינה שאת לא רוצה להתעמת , גם ברור שהכל צריך להתנהל בכבוד ומתוך הבהרה שגם את לא היית רוצה בשום פנים ואופן להדביק ילדים אחרים לו זה היה שלשול
אבל זה כבר ממש התעללות בהורים...

תפוח ירוק זה פרי שטוב לשלשול במיוחד אם מקלפים.

אבל לדעתי בכלל לא בריא לאלץ לה את התזונה ככה, יציאה רכה זה בריא וטוב לגוף
בחיים לא הייתי שולחת ילד הביתה על דבר כזה

אולי באמת מכתב מרופא ירגיע אותם אם ההגיון הבריא אצלם לא עובד

קרה פעם אחת (בבוקר) - מיד ביקשו שניקח.
הסכימו שנביא למחרת ואז כשזה שוב קרה (שוב בבוקר) - ושוב מיהרו לבקש שניקח.
אז הם בכלל לא מודעים לעובדה שבין הפעם הראשונה לשניה לא היה ***כלום*** בבית. כלומר, אמרנו להם שלא היה כלום, אבל אני בטוחה שהם חושבים ששיקרנו להם...

אז אני מרגישה לא נעים למרות שתכלס לא עשיתי כלום לא בסדר! (וגם זה באמת לא היה שלשול!)

מבקשת אישור רופא, אפשר היום בתור טלפוני, ושלום.
רפואית זה בסדר שיש יציאות רכות יותר.
אז זה ממש לא מצריך שום התערבות באוכל שלה (מעולה שהיא אוכלת פירות) כדי לפתור את זה.
שתמשיך להיות בריאה ושמחה!!

יונק להפסיק לאכול חלבי
תמל להחליף לצמחי.
ניסיתם סימקול וכאלה?

הפחתתי חלבי, לא מצליחה להוריד לגמרי...
ניסינו כמה סוגי תמלים, אבל צמחי הבנתי שכדאי רק שמוכח שיש אלרגיה לחלבי..ואין לו, הוא מעכל יחסית בסדר, רק אחכ גזים וכאבי בטן.

לדעתי אם הוא ממש סובל, צריך לנסות להוריד חלבי לגמרי..
לא תמיד זה עוזר אבל כדאי לנסות שבוע שבועיים.
ואם הוא גם יונק לא חושבת שיש בעיה שהשאר יהיה צמחי.
אבל אני לא רופאה..
אבל אני חושבת שתינוק סובל זה מספיק סיבה טובה

אם זה רק בערב, הייתי מחכה שיעבור, זה נשמע "גזים".

אם זה אחרי כל ארוחה - זה מצריך בעייני בירור מעמיק יותר.

אפשר לנסות לעבור לצמחי לכמה ימים ולבדוק שיפור, או לבקש מרשם למפורק ולנסות. או תרופה לריפלוקס, אולי זה ריפלוקס סמוי.

גם אני יחלתי ליום המדובר שיגיע בגיל שלושה חודשים. אבל לא,זה עוד לא קרה.
לפי מה שקראתי כנראה יש לה קדדת, שזה כאבי בטן ברמה יותר חזקה מגזים ויכול לעבור עד גיל תשעה חודשים. בתפילות שלפני. חיבוק הזדהות!! ממש לא פשוט

וכולם אמרו לנו שזה מוזר ורק אצלינו ככה...ולא ידעו מה זה
טוב לדעת ..

אבל לרוב אוכל רגיל דוקא עשה טוב..כמה שפחות הנקה..
לא יודעת למה

חלק עד גיל שנה בערך ..היה קשוח😕

אבל עם כל ילד השתפר קצת..

אני העברתי מסימילאק למטרנה וראיתי ישועות
יש גם מטרנה קומפורט שהבנתי שהיא יותר טובה לגזים.
זה באמת קשה לסחוב ככה הרבה זמן
ותשתמשי בסימיקול ואם לא עוזר תעברי לליק צ'יק או לתחליף אחר. אולי זה יעזור

מטרנה ספיישל שזה דל לקטוז
באמת ראיתי שיפור מהקודמים
והכי המליצו לי עליו..
אני כנראה ינסה להוריד לגמריי חלבי אצלי..לבדוק עם יעזור
תודה

אבל הכי חשוב לזכור שזה עובר
אל תמדדי במדויק את הזמן ותצפי שבזמן x זה ייעלם כלא היה. לא אצל כולם זה אותו דבר ולפעמים הציפייה והאכזבה מקשות את החוויה

קודם כל אם הוא רגיש לחלבון פרה - דל לקטוז לא יעזור לגמרי.

וקחי בחשבון שמרגע שאל מפסיקה לאכול חלב, לוקח כשבוע עד שהחלבון פרה מתנקה מהחלב שלך, ורק אחר כך עוד כמה ימים עד שהוא מתנקה מהמערכת שלו. אז תהי סבלנית עם הניסוי כדי לבדוק אם באמת עזר.

אולי זה ריפלוקס?

אפילו שזה די נראה גזים..
הוא כל הזמן מאמץ את הבטן, מאדים..
וגם שומעים כל הזמן(:

בריפלוקס רגיל יש הרבה פליטות, אבל יש גם ריפלוקס סמוי.

מתייעצים עם רופא ילדים

טיפול באוסטיאופתיה

ניסינו כל מיני דברים וכלום לא עזר
בסוף שיחררתי מזה.. זה חלק מההתפתחות ואין מה לעשות זה היה ככה מאז ומתמיד לתינוקות וזה לא בשליטתינו
אחד הילדים שלי לא סבל מגזים כמעט רק בגיל שלושה וחצי-4 חודשים התחילו קצת גזים
אין לזה חוקיות מתי וכמה, זה חלק מהתהליך וצריך לעבור את זה בסבלנות

אבל שווה לבדוק אולי

וזה שהוא נשרט אומר שכנראה יש לו ציפורניים 😅
תנסי לשים לו כפפותת אם הוא עדיין קטן
אצלי כמה שלא הקפדתי על הגזיזת ציפורניים לפעמים הם היו נראים כאילו הותקפו על ידי גור חתולים. הם לא ככ זרמו עם הכפפות

הוא בן שמונה חודשים, אז כפפות לא רלוונטי, אבל הוא למד לא לשרוט, רק אם מגרד ספציפית במקום מסוים...