פורום הריון ולידה (עמוד 1644)

אני רק חיבוק❤

אבל לי היו התקפים של כאבי בטן מקרינים לגב וזה היה אבנים בכיס מרה

יש לי גם קצת כאבי גב לא יודעת אם במקביל

שחשבתי שאני מתה. הזמנתי אמבולנס ועד שהגענו לבית חולים ההתקף נרגע.

ושם עשו ברור.
גם בדיקת דם לתפקודי כבד.
וגם אולטראסאונד שם ראו את האבנים.

לא עשיתי עם זה כלום.
כי מחצי שנה אחרי הלידה ההיא. לא היו לי התקפים יותר.
נמנעתי בזמנו ממאכלים שומניים.

אולי טיפונת סילאן. תני לו קצת מים רתוחים בבקבוק ביחד עם האוכל. לרוב הם שותים שלוק שניים בהתחלה.

יכולה להוסיף סילאן במקום סוכר..
ומים כדאי אבל לא חובה, רתוחים בבקבוק נקי..
אפשר להשלים לו קצת מים בכפית גם..

כיום אומרים בטיפת חלב שלא צריך מים רתוחים, אפשר מים רגילים (ככה אמרו לי לפני חצי שנה בערך).
צריך לתת לו מים. בסיום ה'ארוחה' תתני לו לשתות, שישתה כמה שרוצה.

בשביל תמ"ל - רתוחים עד גיל שנה, בשביל שתייה - רתוחים עד גיל חצי שנה

אני גם תהיתי
אבל זה מה שמשרד הבריאות מנחה

האמת מרוב שהתרגלתי שמותר רק רתוחים, המשכתי לתת רתוחים, לפעמים חיפפתי ונתתי מים מינרליים 😏.

חוסך קצת התעסקות

הוא לא מכיר טעמים כאלה. אין סיבה להוסיף לו סוכר. בשבילו זה מספיק מתוק.

באופן כללי לא כדאי להרגיל למתיקות. זה רק יילך ויעלה.

במעבר למוצקים השתמשנו הרבה בדייסות כאלה להכנה עם חלב שלך שאוב...

ובכללי עדיף להרגיל לפחות סוכר, רובנו התרגלנו מילדות להרבה סוכר, וכבר בראש מתוק שווה אצלנו לטעים.
אבל זה לא בהכרח כך לכתחילה, הילד שלי בן שנתיים וחצי שותה תה/קפה נטול בלי סוכר (ברמת הטועם מהכוס שלנו, ובעיניו אם אני נותנת לו זה הפינוק הכי טעים שיש) והוא שותה שוקו מקקאו בלבד, בלי סוכר (והוא אוהב את זה!!!!! אצל ההורים שלי הוא שותה עם שוקולית, ואצלנו רק קקאו והוא קורה לזה שוקו של בית ומאוד אוהב)...

תדעי שיש לך ממש אחראיות בנושא!! אני כל חיי שתיתי רק מיצים, לא נגעתי במים, שוקו מ3 כפיות שוקולית גדושות, קפה עם 2 סוכר, מעדנים ממותקים ושוקלדים בלי הגבלה, ככה ההורים דלי גידלו אותי.. וכבן אדם בוגר הייתי צריכה המון כח רצון כדי לשנות את הראש בעיקר, כדי להצליח לשתות מים, ושלא הכל חייב להיות מתוק

המטרה של לא לתת סוכר בשנתיים הראשונות היא לא רק לא להרגיל למתוק. אלא כי בשנתיים האלה ראו שהתוצאות של סוכר הרסניות במיוחד

להוסיף רסק אגס לדיסה, זה גם ממתיק, עם מי הבישול.
מעט קינמון.
בננה טחונה.

ננסה להכין לו עם חלב שלי, תודה על העצה! אבל קצת מבאס אם הוא לא יאכל...
והוא כבר אוהב מתוק הויטמין די שלו ממותק (בלי קלוריות, ממתיק מלאכותי) והוא אוהב את זה... וגם החלב שלי, טעמתי וזה מתוק בערך כמו כוס קפה עם כפית סוכר אחת.

הוא בן חצי שנה 😍

ואני אישית באופן כללי מתנגדת להמתקות.
זה כ"כ מיותר ולא בריא ההרגל הזה.

ונבראנו ככה שמתוק טעים לנו, לא חושבת שזה רק עניין של הרגל, ככה זה בטבע.

מסכימה איתך שהמתקה של האוכל זה לא בריא...

כשמתרגלים לכמות סוכר מסויים, זה נהיה טעם נייטרלי. ואז מחפשים יותר מתוק ויותר מתוק.

ההמלצה לא להביא סוכר בשנתיים הראשונות כי בגילאים האלה יש לזה במיוחד השפעות לא טובות על הגוף. ברור שאוהבים מתוק אבל אפשר לאכול סילאן ולא סוכר.
זה אחלה שהוא אכל שתי כפיות, ככה הם אוכלים בהתחלה זה לאט לאט

היתה ה-מאכל של התינוקי שלי בהתחלה

 

היינו מביאים לו את זה בהתחלה את הדיסה עם תפוח-עץ מרוסק.

כלומר מכינים את הקוואקר עם מים רותחים בסיר 3 דק' ואז מקררים קצת ומוסיפה תפו"ע אחרי שריסקי אותו בבלנדר מוט...

ואם זה היה בשבת (שאי אפשר למעוך את התפו"ע) או מחוץ לבית (בטיולים היה להיט) - מערבבים את הדיסה עם גרבר. ככה גם טעים לו וגם משביע.

 

כיום, מדי פעם מביאה לאורחת ערב כמו שעושה לי- עם סילאן וקצת סוכר חום.

(טוב, לגרבר תמיד הוספנו דברים כי הוא אהב ורצינו שגם ישבע - הוספנו דייסת דגנים כמו של הבקבוקים (לא סימילאק), חתיכות לחם/לחם מפורר וכו'

 

 

הפסוק הראשון בפרשה מציג לנו את ההקדמה לתשובת ה' לטענות משה בסוף הפרשה הקודמת על כך שמסע השחרור של עם ישראל ממצרים מתנהל הפוך מהמצופה:
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
שניים משמותיו של הקב"ה מופיעים פה - אלוקים וה'. כידוע (ובפסוק הבא זה בעצם מתגלה לראשונה כמדומני) שם אלוקים שייך למידת הדין ושם ה' שייך למידת הרחמים.
רש"י כותב על הפסוק:
"דיבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר (לעיל ה כב) למה הרעותה לעם הזה."
כלומר, הקב"ה דיבר עם משה בלשון קשה, בעצם נזף בו. ואפשר לראות את זה בכך שהוא פונה אליו בשם אֱלֹהִ֖ים, של מידת הדין.
אבל אף שהוא פנה אליו במידת הדין, אנו רואים שבדבריו עצמם הקב"ה לכאורה "מתרכך" והופך ליְהוָֽה, למידת הרחמים.
ולא רק זה, הוא מגלה למשה שהוא הראשון שאליו הקב"ה מתגלה במידת הרחמים.
כמה נחמה יש בזה! כמה הבטחה טמונה רק בשינוי השם הזה, עוד לפני פירוט ההבטחה שפרעה בסוף - אחרי מופתים רבים - ישחרר את עם ישראל!

וכמה נחמה אנחנו יכולים לספוג מכך גם בחיינו... לפעמים נראה לנו שהקב"ה מדבר איתנו בלשון קשה, נוהג בנו במידת הדין, מקשה עלינו את חיינו.
אבל בעצם, אם רק "נקשיב" היטב, נגלה כמה רחמים גלומים בתוך מידת הדין שנראית לעינינו...
ה' אוהב אותנו! ה' מרחם עלינו, ובתוך כל הקשיים הוא נמצא איתנו.
ואת רחמיו האלה - אפילו לאבות הקדושים הוא לא גילה! ואנחנו - אנחנו כבר מכירים את שמו הזה, והוא אפילו זה ששגור יותר על שפתינו, שם *השם*, ובקיצור - ה'. (ואולי לא סתם בקרב אחינו שאינם שומרי מצוות השם השגור יותר הוא שם אלוקים... אולי להם עדיין קשה לראות את הרחמים שמעניק ה' לעולם...)
בתקווה ובאמונה שנרגיש תמיד את רחמיו של ה', גם בתוך ההסתר הרגעי של אלוקים...

זה כל כך חשוב לזכור את הרחמים שבתוך מידת הדין וההסתר. וזה מרגש שה' אומר את זה למשה, גם בתוך המצב של 'הרעות לעם הזה'.

מעורר בי מחשבות על זה שגם אנחנו כהורים לפעמים מתנהגים עם הילדים ב'מידת הדין', כשמבפנים זה נובע מתוך אהבה ואכפתיות.
ואולי לומדים מפה שזה חשוב גם להגיד את זה, להסביר ולהזכיר שגם הדין נובע מאהבה ורחמים.

(אמנם לפעמים הילדים שלי מתעקשים שאני לא אוהבת אותם אם אני כועסת עליהם אבל להדגיש את זה אפשר שוב ושוב, וזה בטח יחלחל... ואולי אפשר גם לומר את דבר התורה הזה בשולחן שבת - בצורה קצת פשוטה יותר - ולהדגיש גם את המשל שהוספת...)

איזה לימוד עמוק לימדת אותנו מהפסוק הראשון של הפרשה,שהוא לכאורה פסוק "פשוט" כי את השם של הפרשה בחרו מהפסוק שאחריו.
תודה רבה לך!

באמת לכאורה פסוק "ריק" - וכמה עומק יש בו...

אני גם רוצה להיגאל ושיהיה לי טוב יותר מעכשיו

נסי לדמיין את עצמך עברייה במצרים, כשהמכות מתחילות... באמת בהתחלה יש תחושה של חוסר אמון - באמת המצרים מקבלים מכות? הם באמת לא עליונים וחסרי פגע כמו שחשבנו? וזה הסימן הראשון לגאולה - ההבנה שהמשעבדים שלנו הם לא כל יכולים...

♥️ אמן שיהיה לך רק טוב!!!!!

בפרשתנו כתובות 4 לשונות של גאולה-
על זה יש מדרש מפורסם- שזכו ל4 לשונות של גאולה כנגד 4 זכויות שבידם- שלא שינו את לשונם ולא החליפו את שמלתם...לא גילו את סודם ולא ביטלו ברית מילה.

החת"ם סופר אומר שמצד אחד המדרש הנ"ל
ומצד שני עם ישראל הגיע עד מ"ט שערי טומאה.
אם נדמיין איך היה נראה יהודי במצרים- לבוש ומדבר כמו בימי יעקב אבינו ובניו,אבל שקוע עמוק בטומאת ומעשי מצריים.

אם משה רבינו היה חי איתם בשום אופן לא היה מוכן לגאול אותם,כי מלבד הדברים ששמרו היו מצריים לכל דבר.
לכן ה' סובב שמשה רבינו יברח לארץ כוש,יהיה שם 40 שנה אחר כך במדין, ויראה איך נראים הגויים,
וכשחזר למצריים ראה יהודים שמאמינים בה' אחד,ונראים כמו יהודים ,
ובאמת הם יותר טובים מהגויים ,ווודאי הם ראויים להיגאל.

כשקראתי את זה חשבתי לעצמי שבשגרת היום יום אנחנו שקועים בקשיים השגרתיים,באתגרים של הילדים,ומתעסקים בנקודות החולשה שלהם.
וכדאי לי מדי פעם להיות "הדודה שבאה מרחוק" לבקר ורואה ומתפעלת מהמתיקות של הילדים,
ופשוט לשבת ולהתבונן בטוב שבהם.

(כי זו שאלה ששואלים הרבה)
וגם ההשלכה למציאות שלנו! מאמצת לגמרי את נקודת המבט הזו! (אפשר גם לנצל אותה "לטובתנו" - למשל, אם הילדים רבים לידינו, האימהות, לומר להם שעכשיו אני "הדודה שבאה מרחוק" - וליד דודה מתנהגים יפה ולא רבים... )

וזה באמת מסר יפה וחזק... תודה!

(הפרשה האקטואלית בהקשר של הפרשה בתורה)
הגוף קדוש: הרבנית ימימה מזרחי על הפרשה המטלטלת

אף פעם לא חשבתי על ההיבט הזה של פרעה- אני רוצה לשלוט בגוף שלכם.
איזו ראייה אצילית לראות את הגוף שלי בתור משהו קדוש של ה' ולשמור עליו בהיבט כזה שהוא של הקב''ה.

בעיני זה סוג של חידוש..

תודה רבה!!!

בס״ד

קצת מתקשר למה ש@לפניו ברננה! שלחה בשם הרבנית ימימה מזרחי -

אבא שלי תמיד מזכיר (בשם אני לא זוכרת מי לצערי) שגזירת רצח התינוקות הזכריים מקבילה למה שקרה עם האבות, כשפרעה לקח את שרה ואבימלך לקח את רבקה. הגויים מעוניינים בעם ישראל, אבל רק באופן מאד מסוים - כשהבחינה הנקבית שלו באה לידי ביטוי. הם נמשכים להיבט הזה ואוהבים אותו. אבל כהבחינה הזכרית של עם ישראל באה לידי ביטוי, אנחנו הופכים לשנואיהם והם באים להזיק לנו.

מה זה בדיוק שתי הבחינות האלה? קטונתי כדי להבין ממש. אבל נראה לי שבאופן כללי הגויים מקבלים אותנו ואפילו אוהדים אותנו כשאנחנו פחות בולטים (כמו האשה שהיא יותר מופנית פנימה), ואולי פחות חזקים מבחינת הכוחות החיצוניים (כמו שברמת הכוח הפיזי הפשוט נשים עם פחות כוח שרירי מגברים בדרך כלל). ואיפה שעם ישראל מתחיל להרים את הראש, לבלוט החוצה, להיות ״חזק״ - זה בלתי נסבל להם והם שוב מתחילים להוקיע אותנו ולרצות ברעתנו.

ומה אפשר ללמוד מזה ברמת החיים האישיים שלנו? אני לא יודעת האמת... מוזמנות לכתוב אם עולה לכן משהו 🙂

שבת שלום!!!

ותודה לכולן על כל הפנינים שכתבתן 🤍

חשבתי הרבה על הדברים העמוקים שכתבת כ"כ יפה !
ושכחתי לכתוב לך...
לעתיד לבוא בעז"ה תתקיים נבואת ירמיהו- "ונקבה תסובב גבר". המצודות מפרש את הפסוק שזה עם ישראל ביחס לעמים- ממש התאים לי למה שכתבת.

וחשבתי שמעניין שעם ישראל ישאר בבחינת נקבה אבל ישלוט על אומות העולם. ולא שעם ישראל יתהפך לבחינת גבר,וישנה את תכונותיו הטבעיות...
ובחיים הפרטיים- אולי לזכור שגם כשבדורנו נשים הם לא במעמד נשי כמו פעם,לא לאבד את תכונותינו הנשיות .

בס״ד

את בעצם אומרת שעם ישראל מטבעו הוא יותר בעל בחינה נקבית (כמו שאומרים ״כנסת ישראל״ או זה שבשיר השירים עם ישראל משול לרעיה).

עד ההודעה שלך הבנתי את זה יותר שיש לעם ישראל שתי בחינות שוות בערך.

הוספת לי חומר למחשבה...

♥️

ומנצלת את ההודעה ברשותך - תודה גם לכן @לפניו ברננה!, @מתואמת ו@אם_שמחה_הללויה שהגבתן!

אפשר לתת לו נשכן, או נשכן קפוא. אפשר לעסות לו את החניכיים עם מגבת גסה.
לגבי ההנקה:
https://www.lllisrael.org.il/post/biting

כנ"ל שונא מוצצים...

תודה על הקישור. אעיין

תני לו לכרסם בהשגחה דברים יחסית קשים כמו מלפפון ובמקביל להציע לו בובה רכה שאותה אפשר לנשוך.

הוא דווקא אוהב מאוד לכרסם.. ביסטוויט, קרקר וכאלה.. אני נותנת לו.. אבל בזמן האחרון נראה שהוא ממש מחפש לנשוך אם זה נשמע הגיוני..

אצלנו ממש ראיתי איך הפה נפתח ומחפש מטרה קלה לביס הייתי אומרת שאת אמא אסור לנשוך אבל אפשר לנשוך את המלפפון/ גזר/ בובה או מסיטה לגמרי את הקשב לפעילות אחרת- וואי, הנה כדור/ חתול/ יונה וכו'

בהצלחה, בסוף זה עובר!!

אני אמרתי שוב ושוב שלא ינשך, אם היה על הידים הייתי מורידה אותו. הוא הבין אחרי שהייתי עקבית עם זה כמה ימים ברצף, בתחילה התדירות של הנשיכות פחתה, אח״כ הפסיק לגמרי.
וכן זה כואב ממש, אצלי הוא נשך עם פה מלא שיניים כולל טוחנות וניבים. הייתי מראה לו את העיגולים שהוא היה עושה לי

הוא נראה לי מבין מילים ברורות "לא" ו"כואב". ואני באמת מנתקת אותו ושמה אותו במיטה שלו/על השטיח..

לא יודעת מה לומר על הנשיכות אצלי הספיק מבט ולא קשוח. בגיל גדול יותר מכונת (יותר ליטוף אבל בהרגשה של הילד) על הפה ואמירה נחרצת שלא נושכים.

הוא פיציי! אבל באמת שלפעמים אני מרגישה שהוא מסובב אותנו על האצבע הקטנה ובודק גבולות🤣

אם הוא נושך בהנקה, להצמיד אותו אליך כדי להכריח אותו לפתוח את הלסת, ולא להרחיק אותו (כי אז הוא בעצם מודל אותך ומכאיב יותר).
אני חושבת שראיתי את זה פה, אבל אף פעם לא הצלחתי ליישם.

בהצלחה, זה ממש כואב...

יש לי כבר מחשבות כפירה להפסיק להניק.. תכלס אולי הייתי מפסיקה כבר אם הוא לא היה ממש תלותי בזה, כי אין לי כוח לדרמות עכשיו.. במיוחד כשסוף סמסטר ותקופת מבחנים אוטוטו..

גם שלי נושך אותי בהנקה לפעמים. הבעיה שזה תמיד בלילה כשאני ישנה ואז אני שמה צרחה מתוך שינה אז זה כנראה מרתיע אותו כי הוא מסתכל עלי בתמיהה

נתתי איזו צעקת כאב בלתי נשלטת, והוא באמת נבהל מזה ובכה בכי נעלב כזה..

לנשנש אותם מהר מהר לפני שהם גדלים!!!

ותציעי חלופה: שמיכה, בובה רכה שיכול לנשוך. אפשר גם אביזר רוטט שיכול להכניס לפה, כמו מברשת שיניים חשמלית, מסג'ר. זה מספק גרייה אורלית. ואולי גם במקום נשכן, מנגו מיובש למציצה. ומיד אחרי זה הסחת דעת, משחק, ספר, שיר וכו.
ואם נושך בהנקה, מיד, בלי לומר מילה, להכניס אצבע בין הפה לפטמ להוציא, ולהפסיק להניק. תיווצר התניה מהר מאד.

את הפה. שווה לנסות.
אגב-אצל הגדולה שלי שהנשיכה באה לי ממש בהפתעה.
נתתי ת'צרחה של החיים.
מאז היא לא נשכה🤭

אם עליכם- הייתי נוסעת
אם עליהם- הייתי נותת להם להחליט

אני כבר ממילא נחשפת לכל העולם

חמי וחמותי הם 2 אנשים שלא זזים ממש אין לי דאגה להידבר מהם.

אין לי כוח אבל גם להכניס אותם לסרטים...

ולהתחיל לספר להם על כל החולים בעולם...

אבל אולי במקום תשקיעו יום השבוע ללכת לביקור רציני ולהיפגש רק בחוץ?
אם זה כ"כ נפוץ אצלכם יכול להיות שמישהו ידבק ויצא אפילו שלילי בבדיקה לפני שבת ואחכ יהפוך למדבק.. ונשמע שמצבם הרפואי אי אפשר לסמוך על החיסון.. ולא הייתי מסכנת אותם בכזה פיק של גל , במיוחד שיש הרבה סביבכם.. איך אמר מנהל מפקדת הקורונה של פקער- האומיקרון בשונה מהזנים הקודמים אין כמעט סיכוי שתפגוש מישהו חולה ולא תידבק. בניגוד לקודמים שהרבה פעמים זה לא היה מדבק...

גם ככה קשה לי נסיעות בתח"צ והלוך חזור באותו יום מחוץ לעיר אין סיכוי.

אוףףףף

אם את תגידי אני לא באה בגלל הקורונה, ואז הם יזמינו זוג אחר עם ילדים שסהכ לפי מה שקורה כרגע כולם באותו מצב כמוך מי אחד יותר או פחות, אז זה כבר לא משנה.
אם הם יגידו נכון כואב אבל באמת עדיף שניזהר ולא נזמין אף אחד- לא הייתי הולכת.

זה נעלם ממש מהר...

סטטיסטית גם אם מקיימים יחסים בביוץ לא מחייב בכלל שתהיה הפריה ועוד פחות שתהיה השתרשות תקינה.
זה נס

אחרי לידה ובהנקה יכול להיות שהגוף עדיין לא מוכן להריון, אפילו אם יש מחזור וביוץ.
יש מקרים שכן ובאמת נכנסים מאוד מהר ויש נשים שלא גם כשהן לא מונעות יש להן מרווחים טבעיים.

בעיני זה אפילו טוב לך, מבינה שאת לא רצית למנוע אבל צפופים כ"כ זה מאוד מאוד קשה עם כל הברכה שבזה.
תהנו מהזמן עם התינוקי ובלי הריון. ובעז"ה בזמן המתאים זה יבוא.

באופן טבעי אחוזי הכניסה להריון הם בערך 18% בכל חודש.
אז אם בהריון הראשון את היית אחת מה 18%, עדיין יש סבירות גבוהה שבהריונות הבאין תהיי ב 82% שלא..
באופן סטטיסטי לפי החשבון הזה תוך שנה כ 85% מהזוגות יקלטו.

ומוסיפה - אם אם את מבייצת באופן סדיר בהנקות, יכול להיות שבגלל הנקה הרירית שלך דקה יותר והסיכוי שלך להיקלט קטן יותר. ממש אין לך מה לדאוג מזה, כשתפסיקי להניק או אפילו תפחיתי הרירית תחזור ותתעבה.

ומוסיפה באופן אישי: אני אמא להרבה ילדים ב"ה ולא מנעתי אחרי לידות..
אצלי המחזור חוזר להיות סדיר עם ביוץ כ 5-6 חודשים אחרי הלידה (גם בהנקה מלאה) . הכי מוקדם שנקלטתי היה 9 חודשים מהלידה, ובכמעט כל ההריונות היה שנה או יותר.
ככה שיצא שהיו לי לפחות 5 מחזורים, ובהרבה לידות יותר קרוב ל 10 מחזורים בין חזרת הביוץ לבין שנקלטתי, והכל טוב.. אנחנו ב"ה משפחה דו ספרתית.
כמו שאמרתי, אישית אף פעם לא נקלטתי בביוץ הראשון.. ובעצם גם לא בחמישה הראשונים..

עד שנה זה בסדר, זה סטטיסטיקות, כל חודש הסיכוי קטן בערך 20%, זה לא אומר שמשהו לא תקין אצלך. נראה לי כדאי לשכוח מזה בינתיים...

פעם ככה, פעם ככה
הכל בסדר
יש נשים שלוקח להן המון זמן להיכנס להריון הראשון ואז להריון השני נכנסון מאוד מהר.
כל דבר והזמן שלו

הרגעתן אותי.

כנראה שבאמת הכל בסדר, ולא צריך לדאוג.

עדיין, מבאס לקבל מחזור כשאני לכאורה אמורה להיות נקייה, אבל אני אתגבר על הבאסה.

ולמרות זאת, אני עדיין שואלת - יכול להיות מצב שאני מקבלת מחזור אבל אין ביוץ? אין מצב כזה, נכון?

כל עוד את מניקה יכול להיות שהביוץ וההורמונים חלשים מידי בשביל הריון.

שברגע שיש ביוץ לא ידוע לו שיש דבר כזה ביוץ חלש. או שיש או שאין.
רופא נשים כמובן..

אני רק להתבאס יחד

מקבלת סדיר החל מחודש וחצי מהלידה, מניקה כל שעתיים!
חיבוק

(בעבר שמעתי שהנקת לילה היא זו שבעיקר משפיעה על הווסתות)

ועם גנים של לא לקבל מחזור בהנקה.

חזר לי המחזור אחרי בערך חצי שנה, אבל לא כל כך סדיר. (עם מרווחים יותר גדולים ממה שהיה לפני). ולקחת לי קרוב לשנה עד ההריון הבא.

אחרי הלידה השנייה המחזור חזר יותר מאוחר (כנראה כי הוא ינק בלילה בניגוד לגדולה), אבל הוא חזר סדיר ואחרי חודשיים הגיע ההריון הבא.

יש מצב שבפעם הראשונה היה מחזור בלי ביוץ. אבל אם אצלך המחזור סדיר, אז יותר סיכוי שיש ביוץ.
בכל מקרה, זה תקין גם אם לוקח כמה חודשים עד שנקלטים.

8 חודשים וקיבלתי מחזור כרגיל. ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון.
אומרים שהביוץ חלש יותר, ובפרט בשישה חודשים הראשונים

ממש לא כיף
וזה שאין בחדר ציוד בסיסי ממש לא בסדר.
אולי שווה להתלונן על זה.

חוייה ככ לא פשוטה, פיזית ורגשית

תודה ששיתפת

ומזדהה עם מה שכתבת על לעבור כל-כך הרבה בשביל למנוע.מתסכל ממש

לא יודעת אם אפשר להצביע על משהו ספציפי שהיא אוביקטיבית לא בסדר אבל אל תלכי אליה שוב להתקין! גם זה שההתקן נמוך זה כנראה בגלל שהיא לא הכניסה נכון

זה יכול להיות כ"כ אחרת, ולטובה

החוויה שלי לא נעימה, ברור. פיקניק זה לא יהיה..
בכ"ז מתעסקים בצוואר הרחם....
אבל התהליך עבר ללא כאבים משמעותיים, ללא פגיעה בפרטיות יותר מהמינימום הההכרחי, יעיל, מהיר, הרגשתי בטוחה ממש אחרי...

אני לא כותבת כדי לבאס אותך ח"ו , כשבחרת להתקין אצלה לא חשבת שזה יהיה טעות ועשית את הדבר ההגיוני ביותר ועכשיו רק תחבקי את עצמך ותפרקי
אבל להבא, וגם להוצאה, לכי למישהו אחר! הכי טוב עם המלצה ספציפית לגבי התקן

אולי אפילו כבר לשלב הביקורת. לא הייתי חוזרת אליה שתתקן גם אם זה אומר לשלם שוב את המחיר של ההתקנה למישהו אחר

בהצלחה! הלוואי שההמשך יהיה נעים יותר וללא צער מההתקן

הלב שלי איתך ממש ממש.

ורק חשוב לי לומר למי שעוד לא התקינה ורוצה ומפחדת, שזה לא מחייב שיהיה כואב בצורה כזו.

חיבוק גדול לך על מה שעברת ומקווה שתחלימי מהתחושות הלא נעימות מהר🤗 (וגם שההתקן יואיל בטובו לעלות למקום שלו לבד).

המשפט הזה- למה לעבור את זה בשביל למנוע... 😢 אאוצ'.... נשמעת חוויה ממש ממש לא נעימה!! חיבוק גדול גדול!!

תחושות דומות בהתקנה של ההתקן. הרופאה בכלל לא היתה עדינה ועוד כעסה עלי שכל רגע שאלתי אם היא מסיימת ורעדתי כבר...כולי כאב יצאתי משם עם כאבים כמה ימים ודימומים. עזבי שהיא שמה לי גרוע ו8 חודשים היה לי בעיות בטהרה ואני עד היום בטראומה מכל התהליך הנורא הזה .. אבל זה כל כך קשה לנפש לעבור את זה. אני זוכרת שהתקשרתי לבעלי בוכה אחרי ההתקנה.. אמרתי לו אוף זה פשוט היה נורא וכואב. ושתביני עברתי לידה בלי אפידורל אבל היתה לי מיילדת כזאת נשמה טהורה. זה לדעתי תלוי באמת מי עושה ואיך ... אוף. ממש לא נעים החוויה הזאת שעברת. מזדהה איתך על הצער והכאב.
תרגישי טוב ובעזרת ה' שיעבור בקלות ותסתגלי אליו מהר.
לרוב נשים מסתגלות, אצלי הגוף לא הסתגל. כל אחת ומה שמתאים לגוף שלה

תודה רבה רבה
באמת מעודד כל החיבוקים שלכם וההזדהות.

רק לגבי הרופאה, היא באמת הייתה מאוד מאוד עדינה ונחמדה.
אני לא יודעת איך זה אמור להיות, כי כאמור לא התקנתי אף פעם.
אבל היא באמת הייתה עדינה, שאלה אם אני בסדר, זו מרפאה שהיא נמצאת בה רק יום בשבוע, והיא יחסית חדשה במרפאה (לא הרופאה, ספציפית במרפאה הזו) ולכן בעיניי לגבי החוסר ציוד זה יותר עניין של המרפאה מאשר שלה. היא לא נתנה לי תחושה שאני לא בסדר או משהו, ואני מבינה שבאמת יכול להיות שיש נשים שרגישות יותר. גם בגלל שכל כך כאב לי, אז היא לא ניסתה לדחוף אותו יותר. אולי לכאורה זה אמור להיות סימן שזה כבר מונח בפנים...
לא יודעת אם אצל רופאה אחרת היה יותר טוב, אבל ניסיתי לברר שמות של רופאים ולא כל כך הצלחתי למצוא רופאים מומלצים באזור שלנו, ולהתחיל לנסוע שעה וחצי בשביל זה היה נראה לי מוגזם...

ובאמת בכוונה רשמתי טריגר בהתחלה, כדי שמי שרוצה להתקין שלא תקרא ;)

תודה לכן מאוד
@אמא לאוצר❤

@Dove
@מטילדה
@אחת כמוני
@חצילוש
@קידום צירים
@מיקי מאוס
@שחרית*
@חדשה ישנה
@דובדובה

באסה שלא מצאת מישהו מומלץ באזורך 😞 זה באמת קשה למצוא....


אבל אני באמת רוצה לתת לך מוטיבציה שאפשרי אחרת. אני סופר רגישה בקטעים האלה. בדיקה פנימית של אחרי לידה כאבה לי יותר מהתקנה אצל ד"ר ברעם
(וגם השאירה לי חוויה אינטימית גרועה יותר, אבל זה באמת כי נפלתי על רופאה אנטיפטית)

אז הלוואי שתצליחי למצוא מישהו מוצלח באמת באזור שלך להוצאה/פעם הבאה.
אם את רוצה לשתף איזה אזור אולי יהיו כאן המלצות

(ואני הייתי נוסעת שעה וחצי בשביל זה אבל אני באמת פסיכית בנושא הזה אז לא דוגמא)

להרגיש אשמה. שכאילו לא בדקתי מספיק אצל מי להתקין לפני כן...

עכשיו גם סיפרתי לבעלי יותר, נראה לי אתמול הוא לא הבין כמה זה היה לי לא נעים... אז שמחה שהצלחתי להסביר לו יותר מה אני מרגישה.

מצד אחד, אני יודעת שזה הגיוני לנסוע שעה וחצי בשביל זה. אבל אני בתקופת מבחנים, גם ככה לא למדתי עכשיו חודש בגלל שהילדים היו חולים, התואר נמרח כבר מלא זמן... אז חשבתי שיהיה טוב לסיים עם זה כבר, ולא להקדיש יום שלם עכשיו בשביל זה.

ושלסוע זה פסיכי ואני פסיכית ולא לקחת דוגמא ממני😁

פשוט בדיעבד אחרי שכבר היית אצלה אני רוצה לחזק אותך שיכול להיות אחרת. לפעם הבאה. כי כואב לי שתעברי משהו דומה שוב כי תחשבי שאין ברירה וככה זה....

מה שהיה היה העיקר תדאגי לעצמך לנחמה ולדעת שהתחושות שלך לגיטימיות ואת לא מגזימה

תקשיבי באמת בכל מקום ברשת כתוב שכל רופא יכול להתקין...
ואפילו מכון פועה כששאלתי אותם אמרו שכל אחד יכול ולא צריך דווקא מישהו מסויים...
רק מהפורום הבנתי שזה כן חשוב! (גם בזכות @מיקי מאוס ) ומסתבר שזה באמת חשוב מישהו עם נסיון!
אז אל תרגישי רע.....
מבאס ממש שלא אומרים את זה. אבל כנראה שזה כן חשוב....

אצל איזה רופא התקנת?

אבל ששמעתי עליו המלצות מחברות
ומרופא הנשים הקבוע שלי
והבנצי שהרופאים פה באיזור מפנים אליו...

לי גם מאוד כאב אבל כי אני הייתי אחרי קיסריים עם רחם גבוה. אבל פה. נשמע עוד מעבר. האמת לא הייתי בונה על המניעה של זה עד שאת לא נבדקת שזה במקום.
אם לא הלך, ממליצה על ד''ר ברעם. הוא מתקין ממש טוב. יש את ההתקן שהוא המציא אבל יכול גם להתקין התקן רגיל.
ואולי כדאי לדבר עם המזכירה בסניף על עניין הציוד.
חיבוק

באמת לא מבינה למה אנחנו צריכות לעבור כאלה חוויות של סבל כדי למנוע
אני כל פעם שהתקנתי התקן (פעמיים) התעלפתי
כשבחיים בשום סיטואציה אחרת בחיים אני לא מתעלפת
ולוקח חי יומיים להתאושש
ועכשיו כנראה שאין לי ברירה אלא ללכת להתקין שוב
כי אני פשוט לא מסתדרת עם הדיאפרגמה
אוף, לפחות מקווה שזה יהיה לך טוב ויהיה לך שקט

כל העניין של מניעה הוא באמת קשוח!!
אבל הכרחי בעולמנו..

חיבוק ענקי ענקי ענקי!!!!
כל כך שולחת לך!
עברנו את זה די יחד מבחינת הזמן... ואני כל כך יכולה להזדהות עם החששות וחלק מהתחושות....
אבל באמת אובייקטיבית החוויה שלך לא קלה בכלל!!!
אוף.
זה מעצבן כי בכל מקום כתוב שכל רופא יכול להתקין את זה.... אבל רק כאן בפורום הבנתי שחשוב רופא מקצועי ומומחה *לזה ספציפית*!
וכנראה שלא מספיק רופא נעים ורגיש...
אבל שמעי רגע...
לא ממקום לחוץ,
אבל היא נשמעת לא הכי מקצועית בזה..
אולי כן תסעי רחוק אפילו עכשיו בשביל לודא שהוא אכן במקום טוב?
ולו בשביל לדעת שהוא במקומו.... שלא תאבדי סתם ימים של דימום בגלל שנניח הוא בצוואר וממשיך לשרוט שם במקום להיות ממוקם טוב ברחם?
וגם כמובן כדי שהוא יהיה במקום הנכון....

ושוב חיבוק על החוויה. כל כך לא נעים!
וקחי איתך פעם הבאה מישהו.... אל תהיי לבד....
זה חברה שלי המליצה לי ובאמת הרגשתי שזאת היתה עצה טובה. גם אם זה לא ממש כואב, הסיטואציה והחשיפה היא ככ לא נעימה.....
אולי בעלך? חברה טובה? מישהי מהמשפחה אולי....?
ואם אף אחד לא רלוונטי אז אוחי אחות מהסניף (בתנאי שהיא נראת לך מספיק רגישה ועדינה) שתכנס איתך...?

ממש מזדהה איתך, גם לי זה כאב מאוד, באותו רגע ובימים אח"כ, ממש בכיתי מכאב.
(נבדקתי כמה פעמים מאז והכל טוב...)
והייתי בלי משכך כאבים לפני..
.וגם בלי קשר לכאב נשמע שהיתה לך חוויה לא נעימה.
מקווה שעכשיו יהיה לך שקט מכאבים ושהגוף שלך יסתדר מעולה עם ההתקן💗

יש פסיקות שרק מהשטף עצמו נאסרים (שאת כבר חייבת למשל פד גדול או טמפון)

יש פסיקות שלפי דיני כתמים - גודל המראה, צבע המראה, על מה המראה נראה (אם גדול מגריס + נראה על צבע לבן + על דבר שמקבל טומאה כמו עד בדיקה פנימית או על הגוף או על בד לבן - זה יכול לאסור)

וכמובן שצריך להתייחס למציאות הספציפית שלך - אמרת שאת נוטלת גלולות, ועם גלולות בד"כ ההנחייה היא (שוב, לפי חלק מהפסיקות, אולי לך יש פסיקות שונות) - אז עם גלולות או מדבקות - אם מדובר בגלולות מניעה משולבות רגילות - כל עוד את איתן את נחשבת מסולקת דמים, ברגע שהפסקת ליטול - צריך לפרוש מ36 שעות לאחר נטילת הגלולה האחרונה ועד שיגיע הוסת (=השטף) - פורשים מאישות ומותרים במגע.

ואם עבר שבוע שלם מעת נטילת הגלולה האחרונה ולא מקבלים עדיין כלל וסת - אזי מותרים באישות לאחר בדיקה.

ואם כבר קבעת 3 פעמים של הפסקת גלולות בהם הווסת הגיעה אחרי 36 שעות, אז מהזמן הקצר ביותר שמבין 3 הפעמים צריך לפרוש מתשמיש עד להגעת הוסת (ובמגע מותרים).

 

ומציעה בחום לשאול רב שאתם הולכים על פיו עם תיאור המקרה המדויק, אפשר גם בסמס/וואסאפ...

 

הצלחה רבה

יוצא לי להוסיף אחרי ההנקה מטרנה מידי פעם? (בהנחייה של ט"ח כי לא עלתה במשקל אז מוסיפים חלב אם, ואם אין מספיק אז מטרנה)

 

ואיזה כיף, הייתי בטוחה שהנקה מלאה זה מינימום 8 פעמים ביממה..

 

אם הבקבוק זה משהו חד פעמי פעם ב נגיד לעיתים כשהיא יוצאת וחייבת להשאיר את התינוק זה עדיין נחשב הנקה מלאה לכל עניין. אם את נותנת כתוספת לתזונה אני חושבת שזה כבר פחות .
באמת משנה לאיזה עניין. צום. מחזור. מניעה. טיפת חלב.

אז מתחילים בלהוסיף הנקות כדי שיהיו 8 לפחות ביממה...

לי רק התוספת תמ"ל בסוף הנקה עזרה באמת להעלות במשקל ולצהבת לחלוף.

היועצות הנקה שהכריחו אותי להעלות הנקות (ע"י שאיבת תוספת אחרי הנקה!) רק גרמו לי לסבל, בכי, חוסר שינה וחוסר חיים.

יש תינוקות שצריכים תוספות, ב"ה אנחנו חיים בתקופה שאפשר.

 

בקיצור, כל תינוק לגופו, וממש לא בהכרח להעלות הנקות זה הפתרון.

 

 

אמרתי שבזה מתחילים.. בשביל זה יש מעקב ואם צריך משהו אחר אז משנים.

למרות שעדין אם אין עליה במשקל צריך לשקול אם להגביר הנקות או לתת תוספות, לא בהכרח להתחיל עם העלאת הנקות.

 

(לדוגמא אצלי לא היתי צריכה לעשות יותר הנקות - אלא שכל הנקה צריכה להיות משמעותית, מינ' 40 דק' +תוספות וכו')

 

ובכל אופן, תמיד חשוב שהאמא תהיה מודעת לעצמה מה יעשה לה טוב.

שאוהבים לישון הרבה.
מכירה תינוקות בני שנה שיודעים לישון לילה שלם (12 שעות) בלי לקום וכאלה שחייבים לקום באמצע לאכול.

אין שום דבר רע בתינוק שישן מעל 3 שעות (היא לא רשמה מה הגיל שלו, אינו דומה תינוק בן שבוע לחודש, חודשים וכו')

 

(ויכולה להגיד שהתינוק שלי יכל לישון 5 שעות ברציפות בגיל חודש-חודשיים , ולמרות שהיועצת הנקה אמרה לי להאכיל כל שעתיים וחצי, היא גם ידעה להגיד לי לפעמים לשחרר ולתת לו לישון למרות הלחץ של המשקל וגם אני לא ספרתי לה לפעמים שהרגשתי שהוא צריך לישון כי הוא עייף, קם לא אוכל  כמו שצריך ולכן אחרתי קצת את ההנקה...)

ובקיצור  - אין נכון לא נכון... וחשוב תמיד להיות עם יד על הדופק, במעקב עם אנשי מקצוע שצריך, ולהקשיב לאינטואיציות שהקב"ה תבע בנו כאמהות.

רק שכשמדברים על תינוק שלא עולה במשקל,
לא חייבים לרוץ לפתרון של תמ"ל,
הגיוני מאוד פשוט לתת לו את הארוחת הנקה שהוא מדלג עליה.



את אמרת שהוספת הנקה אצלך הייתה טירוף, וכללה שאיבה לאחר הנקה כדי להגביר ייצור חלב ועוד.
רק הזכרתי שבמקרה הזה מה שכתבה זו שהגבת לה - להשלים את הארוחה החסרה, זה פתרון מתבקש והגיוני. וזה ממש לא דומה למקרה שלך שהיה טו מאצ' מאמץ עבור בלעדיות ההנקה.

אז הוא לא יונק "על מלא"

באופן כללי הנקה מלאה זה ביטוי שמגיע כתלות במשהו

למה חשובה לך ההגדרה?

הנקה מלאה - כל תזונתו של התינוק היא מהנקה.
הנקה אקולוגית - בנוסף לכך שכל תזונתו של התינוק היא מהנקה ישירה, הוא גם לא פותח רווחים של מעל 3 שעות, ולא לוקח מוצץ ולא בקבוק. (המשמעות של זה היא בעיקר לגבי הסיכוי לחזרת הוסת. ככל שההנקה אקולוגית יותר, הסיכוי לחזרת הוסת רחוק יותר. למרות שזה לא הכרחי בכלל)

תינוק אמור לאכול כ 7-9 ארוחות ביממה. תינוקות בודדים יצליחו לעלות במשקל רק עם 6 ארוחות.

אם חשובה לך ההנקה המלאה, והנקודה היא שהיא לא עולה מספיק במשקל - כנראה שמספר ההנקות ביממה לא מספיקות לה. להעיר אותה כדי לאכול ארוחה נוספת במקום הארוחה שהיא מדלגת - אמור לפתור את הבעיה.
אם מתאים לכם להוסיף לה תמ"ל או בקבוק חלב שאוב - מעולה, העיקר שזה נוח לכם וטוב לתינוקת. מה זה משנה איך זה נקרא?

אם את לא מוצאת, תגידי ואחפש לך

נושא? איך כדאי?

ויש להם גם אפשרות של לשלב את זה עם סוג של משחק, כדי להקליל את זה..
פשוט תראו איך טוב לכם...
אנחנו ממש אוהבים!
גם כשאסורים וגם כשמותרים.
ממליצה מאד גם להוסיף את הערכה של הכרטיסים בנושא אינטימיות...

אוהבים את זה מאוד.

קנינו גם לאחות שהתחתנה אחרנו גם היא ממש אוהבת

עדיף מאוחר מאשר אף פעם חחח

כנראה התחתנו או התארסנו בערך באותו זמן

סתם כדי שלא יבאס..
בעלי למשל פחות בקטע. כשזה בא טבעי הוא יותר זורם
אבל פחות בקטע של כרטיסיות
מקווה שיעשה לכם טוב

אפשר להשאיל ללא עלות משחקים כאלו.
תראו למה אתם יותר מתחברים.

לע"נ יהונתן חברוני.

https://www.games-relationships.fun/

מה גודל הציסטה?

איזה סוג ציסטה? איך היא תוארה? מה המימדים שלה? יש ציסטות שהן פיזיולוגיות. תצטרכי להרחיב יותר כדי לקבל תשובה..

בגודל 43*39
הודגמה זרימה בפרניכמה. מה זה?

עד 5 ס"מ ציסטות בשחלה נחשבות בד"כ בטוחות עד כמה שאמרו לי

אבל כן כדאי ללכת לגניקולוג, אולי הוא ירצה מעקב לראות שהיא נעלמת, ואם לא - לראות אם היא גדלה

 

במקרה הכי גרוע - היה לי פעמיים ציסטות בגודל של 7 ו-9 ס"מ שלא יכלו להיעלם מעצמן - זה ניתוח מאוד פשוט, שאפשר אפילו לעשות בלפרוסקופיה

אבל שוב, ברב מוחלט של המקרים זה ממש לא מגיע לזה

אולי משהי יודעת עוד משו..
לחוצה..

ציסטות צלולות, אמרו לעקוב זוזה פשוט נעלם. זה מאוד נפוץ ביחוד במצבים של חוסר איזון. ככה הבנתי אז מהרופא.
וגם בביוץ יש ציסטות צלולות ממה שזכור לי...

מותר להיכנס להריון?

אמנם יותר גדול משלך ועם כמה מרקמים...
הבנתי שזה ממש נפוץ פשוט צריך לעקוב אחרי זה ולראות לאיזה כיוון זה הולך.. אני הייתי במעקב שנה ומשהו אצל רופא מהקופה שמתמחה בזה (מאמצע הריון עד שנה אחרי) בהתחלה גדל ואז נשאר כמעט שנה אותו גודל.. בסוף החלטתי ללכת למומחה בפרטי ליעוץ והוא המליץ כן לעבור ניתוח כי זה לא המצב שיכול להעלם.. עברתי את הניתוח ב"ה ועכשו הכל כבר בסדר.. לא ניתוח מסובך בכלל אבל בסוף תמיד ניתוח זה לא נחמד
הבנתי שמנתחים בדרך כלל רק מ5 ומעלה אבל כן יש כאלה שגם על טיפה יותר קטן ממליצים לנתח..
ממש ממש בהצלחה!!🤗
פה לכל שאלה אם צריך..

תתחילו מלבקש מכתבים או ברכות מאנשים- בני משפחה, חברים מכל תקופות החיים וכד'
תחשבו על מתנה או שתיים גדולות יותר שתרצו להביא לו (טלית ותיק לטלית, סטנדר שולחני, אוזניות איכותיות, שעון, ועוד..)
שאר ההפתעות- פשוט לכו לאיזה סטוק או משהו וחפשו שם רעיונות מה לקנות לו, אפשר אחר כך לכל אחד מהם לצרף ברכה קטנה מתאימה.

מעולה

לא אחשוף את המספר אבל לקחנו מספר מתנות שסימל את מס שנות היומהולדת וזה היה פחות מהמספר האמיתי ..
)נגיד 50 אז אפשר 5 כנגד 5 עשורים.. או מס אחר אפשר להמציא משמעויות למספר)
ואז קנינו חלק דברים ממש קטנים וחלק גדולים יותר והנכדים חילקו לו את המתנות לפי ברכה שחיברנו עם כל המתנות..

תלכו לסטוק ותקנו הרבה דברים קטנים ואחכ תחברו להם ברכות
ואולי אפשר כל מספר עגול (10, 20 ..) מתנה יותר רצינית
מכתבים/סרטוני ברכה מאנשים שונים שקשורים אליו
אולי חלק מההפתעות יכולות להיות תמונות שלכם...

בהצלחה

אני במחשבות של מה לעשות לבעלי ביומולדת 50 שלו שלא רחוק מאיתנו..

שייפתחו קצת יצירתיות
כל אחד יביא מתנה שמסמלת אותו (את האבא) אופיינית לו, קשורה באיזשהי דרך
אפשר לשתף את הנכדים..

של מלא אנשים. הגענו לחברי ילדות מהעבר. שכנים. דודים . בני דודים וכו'.

וגם הכנו מהילדים קופסא בצורת לב עם 50 סיבות לאהוב אותך
כתבנו 50 פתקים כדי שיהיה לה תמיד ליד המיטה והיא תוכל לשלוף כשתרצה (אמר שלי אוהבת את הדברים האלו..)

אסביר קצת יותר, בגלל הקורונה, החגיגה די מצומצמת, אחים של אבא שלי, סבא וסבתא והילדים (ואמא שלי כמובן). מבחינת נכדים, יש רק שניים, והם בני שלוש וחצי ושנה, אז אי אפשר כל כך לבקש מהם, למעט לצלם אותם לסרטון ברכה ;)

בגלל הקורונה, אנחנו רוצים שגם אם במקרה יהיו חולים במשפחה, עדיין יהיה משהו משמעותי שאפשר לעשות, ולכן אנחנו רוצים לעשות 50 הפתעות במהלך הימים שלפני היום הולדת ואחרי זה. אז זה כולל גם מתנות קטנות כמובן, הפעלות, סרטונים... בגלל שכל האחים שלי עדיין גרים בבית, גם ככה הם יוכלו לעשות את הדברים האלו, גם אם מישהו יהיה חולה חס וחלילה. פשוט בפורום קטן יותר.

קיצור, חמישים זה באמת המון. נראה אם נצליח להגיע לזה
תודה לכולכם!

אפשר לפתוח איתו קבוצת ווטסאפ מיוחדת "חוגגים יובל" או משהו בסגנון. ולשלוח בכל בוקר סרטון או ברכה מאדם קרוב. ולהתחיל את זה שבועיים לפני האירוע או משהו.

באקו לב התגלה ככלום וברוך ה המתוקה נולדה בריאה ושלמה
ממליצה לך לא לחפש מידע באינטרנט, שם הכל נשמע שחור
בשורות טובות❤️

כמו שכתבת שזה אומר שני כלים דם בחבל הטבור במקום 3... עשינו אקו לב עובר בתור מעקב ויצא תקין לחלוטין. נולדה ילדה בריאה ומהממת, שכבר בת שנתיים וחצי.. זה התחיל אותי אז וכשדיברנו עם הרופאה הקבועה היא אמרה שזה קורה בהרבה הריונות ורק ליתר ביטחון שולחים לאקו לב, רוב ההריונות עם זה תקינים.
הדבר היחיד זה שהגעתי למעקב הריון עודף ובגלל זה זרזו ואני לא בטוחה שבאמת היה צורך לזרז, הייתי בודקת אם הרופא שלך מה הוא חושב אם לא תלדי עד שבוע 40..

עם הגדול.
מוקד אקוגני בלב פלוס חשש לאיבר מין קטן שמעיד על בעיות נוספות.
אחרי כמה שבועות חזרנו לסקירה שוב וזה הסתדר.

לראות בבירור,ברןך השם הכל בסדר ילד מדהים ...הייתי בחרדות כל ההריון ,ברוך השם שלשווא

שמחה לראות שיש סוף טוב ...
אמן שיהיו בשורות טובות גם לנו.


תודה לכל מי שענתה!!!מעריכה מאוד ⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩

מאגרי ברזל?

פריטים זה ferritin

וחלבון 10 זה בסדר?

ההשערה שלי, שזה לא מספיק חשוב לו 

וזה פוגע בי, שהבקשות שלי ממנו לא חשובות, הוא תמיד שוכח אותן...

אין בהתנהגות הזו שום דבר אישי כלפייך
מסיבה מסוימת נעים לו/נוח לו/ לדבר בצורה כזאת. גם אם בעינייך זה לא נעים ודוחה אותך, בעיניו זה כנראה מתאים לו וטוב לו.
אפשר לבקש (זה גם יכול להעליב אז צריך בעדינות) והוא יכול להתחשב בך, אבל לא חייב.
תחשבי שהוא היה אומר לך שכשאת לובשת נעלי ספורט זה קצת דוחה אותו. אבל לך נוח ללבוש דוקא נעלי ספורט.. את יכולה להתחשב בו, אבל הגיוני שלא תמיד תעשי את זה. נכון?
בקיצור, אין פה שום דבר כלפייך, זה עניין שלו, ולדעתי כדאי לך לנסות לחשוב למה זה קשה לך ומה אכפת לך שהדיבור שלו קצת מוזר. לנסות לעשות עבודה אצלך שפחות יפריע לך.

בא לי לאהוב אותו באופן מושלם, נראה שאין דבר כזה בעולם.. כי הקולות האלה משגעים אותי.. אבל הדברים שכתבת נשמעים נכונים וגישה טובה - תודה רבה  לך יקרה על המענה המושקע 

האם לבקש ממנו להפסיק עם זה זה יגרום לי לאהוב אותו או לאהוב את עצמי.
לכן תמיד אני מנסה לעבוד על עצמי לפני שפותחת מולו.
ואם מצליחה לשים אצבע על הסיבה שזה מפריע לי כבר עשיתי חצי מהעבודה.

נראה לי זה היה קטע בישיבה שלו, כי כל פעם זה מתחלף למשהו אחר.
תאמת זרמתי.
ואם יש משהו שממש מחרפן, אז אני גם עושה את זה מלאאא כל היום וזהו הוא ממצה גם.

לעצבן אותו בחזרה? לא חשבתי על זה , נשמע לי קצת .... לא יפה .. במחילה 

או שהתכוונת למשהו אחר?

קודם כל למה שזה יעצבן אותו? אם הוא עושה כנראה זה לא מעצבן לדעתו, לא?
וזה יותר בקטע של תרגיש מה שכולם מרגישים
וגם זה מצחיק
ומוציא את הפואנטה מזה
בקיצור אם עושים את זה בהומור ולא העצבים זה נשמע לי פתרון טוב

והסברת מדויק! תודה על זה

בקיצור, אין סיכוי שתהיה תמימות דעים בין בעל לאישה שואפת לזה ומתאכזבת כל פעם מחדש...

טעויות לשוניות או שבשביל להצחיק מעוות את המילה?
תחשבי למה זה כ''כ מפריע לך...

(יודעת להגיד על עצמי שקשה לי ממש עם טעויות לשוניות כמו שאומרים 'תוזיזי' במקום 'תזיזי', השאלה על מה זה יושב? את חוששת שזה מראה שהוא טיפש? שהוא ילדותי? )

לימדו אותם את זה בבטן אימם. המלאך שלימד תורה לימד כנראה גם את הקטע הזה … אתה בן? תלמד תורה! תעשה גרעפס בקול!
🤣🤣🤣
2. אם הוא עושה את זה גם ליד אנשים אחרים אין לי מה לומר
אם ליד אנשים אחרים הוא נזהר אז הוא יכול. ואפשר לומר כמו שבעבודה אתה לא עושה את זה גם לי לא מגיע. את מי אתה אוהב יותר? חברים בעבודה או אותי? יופי. אז תראה לי 😆

1. הזדהיתי! כמה נכון! 

2. זה לא עוזר... הוא מבקש סליחה וממשיך שוב בלי לעפעף חתיכת קרציה אני עדיין אוהבת אותו אבל זה מעצבן  

ואחר כך הוא עוד אומר לי תרגעי כשהוא לא מקשיב  למה שאני מבקשת ממנו .... מתסכל אם לא היה עצוב, זה היה מצחיק

יש לך טיפים להתמודד עם זה?  

אני יוצאת עליו ״די אין לי כח אליך תפסיק לעצבן אותי בכוונה״ 🤣
אם אני ביןם טוב אני מתעלמת

ואני אני ביןם עוד יןתר טוב
אני עושה לו משהו מעצבן בחזרה.

ויותר ברצינות -
אם זה לא כל הזמן ורק פעם ב עדיף לדעתי להחליק... ולא לריב על זה חס וחלילה.
הם גברים
אל תשכחי שאנחנו ניחנו בבינה יתרה לא הם 😆

למשהו מעצבן בחזרה שאת עושה לו

 

אין לי יצירתיות בנושא הזה , לא רגילה לעצבן אנשים בכוונה אני לא בקטע הזה 

 

וכתבת נכון, תודה על ההשקעה יקרה  

אני חושבת פשוט תתעלמי.

 

ואולי זה נובע מאיזה לחץ או משהו??

חושבים או לחוצים

חחח סתם אין לי משהו חכם לומר, רק שזה קורה בהרבה בתים....

אל תנסי לעצבן אותו. תנסי לחזק את הקשר בנושאים לא קשורים.

יכול להיות פצע..

או מאמץ מסויים זה אף פעם לא קרה לי..

ב- תשאלי רב, אין לך מה להפסיד...

תשאלי את הרב שלך

אולי בכלל הצבע לא אוסר, רב שבקיא במראות יודע להתיר גם דברעם שנראים לנו אדום אבל בעצם זה לא צבע אוסר
ובמיוחד אם זה היה עם הפרשות שקופות אז עוד יותר נשמע שיש סיכוי

מבחינה רפואית קצת דם סמוך לווסת זה נורמלי לגמרי ויכול להיות קשור להורמונים שאת לוקחת. זה לא מדאיג או משהו

תשלחי לו את מה שכתבת לנו, שידע שככה מרגישה לגבי מה שהיה אתמול..
❤️❤️

אני כן הייתי שולחת לו הודעה, ומספרת לו עד כמה את מבואסת.
ושידע שכל הכעס היו בגלל ההורמונים. שיבין שאת לא מאשימה אותו.
מאד חשוב

ולמה שלא תשתפתי אותו? תגידי לו?

 

בהכי פשוט "וואי סליחה שהתעצבנתי עליך אתמול, זה באמת לא היה אשמתך, סתם סתם התעצבנתי בגלל שאני הייתי במצב רוח וההורמונים האלה משגעים אותי.."

 

ממני, שכבר יודעת לרקוד ואלס עם ההורמונים שלקראת המחזור, ובעל שכבר מבין ויודע, עקב הסברה בלתי פוסקת, והוא רק מהנהן ומחייך וחושב לעצמו שעדיף לסבול את זה מאשר כאבי מחזור

 

 

אבל לכן הפסקתי לנסות להיות מושלמת.
לומדת כמה שאני יכולה, ומכירה בזה שאני לא הסטודנטית הכי מצטיינת.
אבל בבית כן משתדלת להיות כמה שיותר נוכחת בזמן שאני עם הילדים. משתדלת לא לעשות דברים אחרים בזמן שאני איתם (למשל החלטתי שאני לא לומדת בזמן שהם איתי בבית, למרות שהתואר מאוד מאוד עמוס. זה סתם יוצר לחץ ומגיע להם שאמא תהיה פנויה להם)

לי מאוד עוזר להתמקד במשהו נקודתי ומשם להמשיך
בית מבולגן זה מושג כוללני. תנסי להתמקד במשהו אחד בלי להתפזר
זה עוזר להרגיש יעילים יותר. לפעמים מספיקים יותר משחושבים
וגם בתחושה מרגישים שהזמן נוצל נכון

והכי מושלמת בזה שלמדתי פשוט להשלים עם זה.