פורום הריון ולידה (עמוד 1715)

לי זה התבהר עד לרמה שממש לא הציק לי כי בקושי ראו.
(מפחדת מהרגע שהם יצאו שוב עכשיו 😖)

הלוואי שגם אצלי זה יתבהר עם הזמן..
כרגע זה נראה מזעזע מרגישה ככ לא נשית 😣

הכי נשית שיש!

כי להריון ממש עזר לי חמאת שיאה.
עד תשיעי לא היה לי בכלל, ואחרי זה קיבלתי שמן של חברה שנחשבת מעולה והתחלתי להשתמש בזה במקום. פתאום החלו לצוץ סימנים מזעזעים!
אבל לאחרי לידה אין לי ניסיון עדיין... מחכה😝

קראתי על החמאת שיאה השאלה אח זה יעזור אחרי הלידה… אנסה לקרןא על זה
אבל כן שמעתי שזה טוב ללידה! מקווה שחזרת לזה ו.. הלוואי שלא יהיו לך סימנים בכלל

אמן!!!!

גם לך!

קראתי על חמאה שיאה בכמה מקומות שזה באמת עוזר למרוח בזמן ההיריון
הבעיה שאני כבר אחריי 🤦‍♀️

אני לא מרחתי כלום כל ההריון והם צצו בתשיעי במלוא העוצמה.

לי יצא ולא התפתח. פשוט יצא בבום וזהו.
אבל אולי...

לא באמת באמת משנה מה מורחים - העיקר שיהיה בזה איזשהו שמן (שקדים, חמאת שיאה וכו) בשביל לחות, והפעולה של העיסוי (שאי אפשר ממש לעשות בהריון)

אחפש אז שמן שרלוונטי לנושא/ מה שימליצו ומקווה שיעזור..

נקרא קרם פוליגונום למניעת סימני מתיחה.
בהריון הקודם לא היו לי סימני מתיחה בבטן כשהשתמשתי, ועכשיו אני רק נכנסת לשביעי, אז נראה..

אני בעה גם אשים אותו אחרי הלידה
ראיתי ממש במוחש את הסימנים שלהם מצטמצמים וחלקם גם ממש נעלמו וגם מה שנשאר נראה עדין

סופר פארם או אינטרנט?

יש 2 קודים שאני מכירה ושמרתי לי
NWL
daniela10

תבדקי איזה מהם נותן הנחה יותר גדולה או שאולי אפשר לשים את שניהם?!
תראי את השינוי תוך חודש רק של שימוש וזה מקרה של סימנים ממש קשים

אלפא אי פקטור.
לי אישית לא עזר, אבל שמעתי על הרבה שממש טישטש להן.

בחנויות טבע, פשוט מדהים!

אני משתמשת בשל ד"ר פישר שנקרא ליידי פיצפון

ולפני השינה בשמן של וולדה לסימני מתיחה

הבנתי שכדאי לשלב גם קרם וגם שמן (אני שמה קרם בבוקר ושמן לפני השינה אחרי המקלחת).

לא יודעת אם דווקא בגללם, אבל ב"ה אין סימנים, והם מרגישים מצויין מצד הלחות שהם משאירים.

כאב בצלעות שמפריע לי לישון...

סיימתי להניק

התינוק לא נרדם🥱🥱🥱

תינוק שלא ישן

והיה לי חום ממש גבוה הלילה, אז בקושי ישנתי גם אני

תרגישי טוב!

קודם כל לגבי מסעדה, תמיד אפשר לנסוע גם יותר רחוק.. (לא יודעת איפה את גרה אבל בערים\ קניון יש מלא מבחר)

 

- לנסוע למקום יפה ולעשות פק"ל רק לא מתאים בחורף.

 

- ללכת לגן החיות, ממש נחמד לפי דעתי, גם בלי הילדים..

 

- קברי צדיקים

 

- טיולים, מעיינות

 

- בבית- להשקיע באוכל טעים.. לערוך שולחן יפה ולאכול. 

 

- יש משחקים זוגיים, קלפים עם כל מיני שאלות

 

- לצפות יחד בסרט (מי שמתאים לו כמובן

 

- יש בירושלים לפעמים דברים מיוחדים כמו פסטיבל האורות, פסטיבל המוזיקה..

 

- הופעות

בקיצור, כל דבר שאוהבים.. תלוי גם בתקציב

לוקחת מה שמתאים לנו

למשל פלאפל
חומוס
בית קפה
ארוחת בוקר

טיילת עם נוף
אפשר להכין קפה/ תה
ולהביא עוגיות שוות
לשבת ולדבר

לשבת מול חוף הים בזמנים נוחים
תמיד מרגיע ומקרב

עם כרטיסשיח/משחק זוגי כלשהו
להחליט שלא מדברים על הילדים.... זה אתגר ומשחק בפני עצמו...

כותל/קבר רחל/מערת המכפלה... גם בעד אבל כשבהריון לרוב בעיה ללכת לבתי קברות...

* משחקי קופסה לשניים.
* לצאת לטבע הקרוב, ופשוט לשבת ולהסתכל ולדבר.
* לעשות ציור זוגי - על דף גדול, כל אחד מצייר מה שהוא רוצה, ובסוף מתחברים לציור אחד.
* יצירה בחומרים שונים (יש גם ערכות מוכנות).
* תחרות מאסטר שף.
* צפייה בכוכבים (במקום שבו השמים נקיים מזיהום אוויר - פורשים שמיכה על הקרקע, שוכבים עליה ומתבוננים בנפלאות תבל).
* הליכה באזור הבית - אפשר לחפש ביחד מקומות חדשים.
* כתיבת חלומות ויעדים לשנה הקרובה/לשנים הקרובות.
* השלמת סיפור - כל אחד בתורו כותב משפט על דף, מקפל אותו ונותן לשני, וכן הלאה. בסוף יוצא סיפור מצחיק.
* כתיבת סיפור משותף (הפעם בצורה גלויה) או שיר משותף.
* לנגן ולשיר ביחד.
* וכמובן - הפעילויות הזוגיות שהכי מחברות הן: נענוע משותף של העגלה עם התינוק הבוכה, או טיול משותף בחוץ כדי להרדים את התינוק, או פשוט להניח את התינוק הבוכה בין ההורים על המיטה כדי שהם ירגישו את ה"דבק" המחבר ביניהם... וכו' וכו'....

(צוחק)

פשוט מעולה!!!

ובייגלה מלוח. זה מה שעזר לי (וככה עליתי 3 קילו בשליש הראשון 🙈)

פירות הדר גורמים לליחה שמגבירה בחילות.
קמומיל מרגיע בטן.

קמומיל אפשר למצוא בתה רק?

לסנן ולשתות.

אני חייבת לצאת ולהתאוורר עשיתי את זה מאז שהיו תינוקות (במידה)

אני משקיענית אבל וותרנית

ואין ספק שהמסרים שלנו לא ברורים

בעלי מצליח להרדים אותם אבל לפעמים הוא חסר סבלנות אליהם (כשמתעוררים בלילה 8000 פעם)

אני חמה ועדינה אבל גם לפעמים זה למעלה מכוחותיי ונוח לי שבעלי מטפל בזה

אני יותר נלחצת מהבכי שלהם וזה גורם לי לחוסר אונים כי הם מדליקים אחד את השני

כשניסיתי את השיטה של להרדים אותם לבד בחדר ולחכות כמה דק שיבכו לא הצלחתי לעמוד בזה אבל מצד שני הם משגעים אותנו

אחד מקיץ 5 פעמים בלילה!

בגיל הזה אני מציבה גבולות רק לדברים מסוכנים.
אסור לגעת בתנור / בחשמל / לטפס על משהו מסוכן.
אם עושה את זה, אני מזיזה אותו מיד ובפרצוף רציני אומרת שאסור בשום פנים ואופן.

לגבי שאר הדברים, זה הגיל. לא חושבת שזה עניין של בדיקת גבולות כמו גיל מבוגר יותר. הוא באמת רוצה לצאת מהמיטה והוא מבין שהכי יעזור לו לצאת, הוא לא עושה את זה דווקא. אז מבינים שזה הגיל, אם צריך לישון, מחבקים, מלטפים בחיוך ואומרים שעכשיו הולכים לישון.
על סינר אני בכלל לא מתעקשת, ואם זה חשוב לך יש סינרי מגבת עם תיקתקים שהם לא יכולים להוריד לבד.
גם לגבי זריקה האוכל מהצלחת, זה חלק מהכיף שלהם וזו דרך להגיד אני לא רוצה לאכול אז מרימה בחיוך, אומרת שלא זורקים ומוציאה אותו מהכסא

זוכרת שרק הרגע ילדת!
לגבי גבולות, זה לא קשור רק לתאומים, אלא לגידול של כל ילד, אבל עם תאומים זה נצרך פי כמה.
אני אגיד לך מה הגישה שלי - יש לי את הדברים שאני מחליטה שעליהם אני לא מוותרת (למשל: לאכול עם סינר, לצחצח שיניים, לא להתפרץ לכביש, שינה עצמאית בשלב המתאים וכו'), ועליהם אני בשום אופן לא מוותרת, גם אם זה דורש ממני להיות יותר קשוחה ובאותו רגע להיות קצת םחות נחמדה ולחוות צעקות. אלך עם הדוגמה שנתת על האוכל: הוא לא רוצה סינר - מבחינתי אין כזה דבר לאכול בלי סינר. אני לא מוכנה שכל הבגדים יוכתמו, בגדים זה עסק יקר. במצב כזה אני פשוט לא נותנת לו לאכול. אני מאמינה באמונה שלמה שילד רעב אוכל, ואם הוא באמת רעב הוא יסכים בסוף שאשים לו את הסינר. אפשר וכדאי לחבק, להכיל את הקושי שלו לקבל את העמידה של על שלך, אבל לא להישבר ולתת לו לאכול בלי סינר. ושוב, להאמין כל הזמן שמה שאת עושה זה נכון ושאת אמא מצוינת גם אם הילד בוכה.
מבחינתי אותו דבר תקף לגבי הקימות בלילה. עם אותה גישה עזרתי לכל ילדיי, גם לתאומים שלנו, להפסיק לקום בלילה.

אני אגיד לך את האמת, כשאני כותבת עולים לי עוד ועוד עצות, וזה לא מהו שאפשר רק לכתוב פה בפורום. מרגיש לי שאתם צריכים ליווי והכוונה יותר צמודים ומפורטים. גם לגבי השינה וגם לגבי חינוך בכלל. אני ממש לא מבינה גדולה בחינוך, אבל יכולה לתת לך עצות מאיך שאני פועלת עם ילדי. מוזמנת לפרטי ואם יש צורך נעבור לטלפון...

זכור לי שהיה כבר שרשור עם שאלה לקרם לידיים

ומזוקק מנפט

חמאת שיאה מתנהגת אותו דבר והרבה יותר בריאה.

פנג'ל ניסיתי בעקבות השרשור הקודם.עזר במידה מסוימת, אבל לא מספיק. פלקסיטול הוא בעיניי ליגה אחרת.

מעולים

משפיע תוך שניות

אם בראש - לא לתת לה לישון שעה, לראות שהיא מגיבה טוב, שאין אישונים מורחבים... אבל כמה כבר יכול להיות חזק מרפק? לא נשמע לי מלחיץ

אל תכעסי עליו הוא לא אשם. באותה מידה היה יכול לקרות גם לך.
לא נשמע לי קריטי בכלל.

אני החזקתי אותה כלפי חוץ.. והוא היה עם גב אלינו.

ובאמת תנסי לא לכעוס עליו... זה אפילו לא נעשה מחוסר אחריות. תאונה
תמיד כשקורה משהו בסגנון בגללי בעלי אומר לי מזל שזה קרה לך ולא לי... 🙈

המקלחת פיצית נכון? זה לא שהוא בא בתנופה. זה לא שהראש שלה נזרק אחורה.
קיבלה מכה קטנה.
היא בכתה כי כאב לה.זו הדרך שלה להגיד- כאב לי, כמו שמישהי כתבה פה בהמשך. ונרגעה מיד כי זה לא כאב לה מאד.
זה הכל. לא להילחץ

ממש בסדר.
בכי זאת הדרך של תינוקות לתקשר.
אדם מבוגר היה נושך שפתיים, מתקפל, אומר וואי זה ממש כאב לי. היא בוכה את זה במקום להגיד את זה.
אל תכעסי על בעלך בגלל זה, ברור שהוא לא התכוון, כולנו כהורים לפעמים לא מספיק שמים לב, זה קורה ולומדים לפעם הבאה להיזהר יותר.

תיארת את כל הנתונים לכך שהמכה הזו קרתה לגמרי בטעות. גם לך זה היה יכול לקרות...
מכות ונפילות זה דבר שקורה אצל תינוקות וילדים, ןזה חלק מהחיים. צריך להיזהר כמה שיותר, אבל לדעת שלמרות הזהירות זה יכול לקרות - ולא להאשים את עצמנו יותר מדי.
ובאמת מהתיאור שלך המכה שהיא קיבלה נשמעת ממש לא חמורה, ב"ה.
תרגישו טוב!

קצת זמן ובטן, והלכה לישון.
אני מקווה שהכול בסדר, היא הייתה נראת לי אחלה.
מקווה שהכול ימשיך טוב בע"ה 🙏

רובן יהיו בסדר, טיפה בכי ויעבור
חלק יהיו טיפה רציניות יותר, זה יקרה.
בכל מקרה כל עוד זה לא היה ממש בכוונה זו לא אשמתכם, לא שלך ולא של בעלך חלילה.
הכל בסדר וקורה והילדים גדלים וגדלים טוב.
צריך לדעת את זה, אנחנו חיים בעולם ולא בתוך צמר גפן.. בדיוק כמו שאת לפעמים מקבלת מכה/נפצעת וכו למרות שאת משתדלת מאוד להיזהר, ככה גם התינוקות והילדים שלנו.

ואם היא צחקה כנראה שלא היה מכה נוראית

אין מה לצבור ריבים כל כלום זה היה בטעות..

תקפידי על תזונה. יכול להיות שזה יספיק.

יש נשים שהגוף שלהן לא מתמודד עם השינוי הזה ועם השליה, זה לא בהכרח עודף משקל ותזונה.
שתדעי שיש גם מאמנות כושר עם סכרת הריון, זה לא קשור!
תאהבי את עצמך ותשאלי להיות מאוזנת מבחינת תזונה

מקפידים על הדיאטה (נשמע שאת עושה את זה מצוין), ומבינים שאנחנו יכולים רק להשתדל, לא לנהל את העולם, ולפעמים ההשתדלות הזו לא עוזרת.

 

 

ואח"כ עוברים על התוצאות וכו' זה לא כלל בדיקות פיזיות אף פעם מעבר ללח"ד ושאלה על הרגשה כללית.

השאלה היא לאו דווקא בגלל בדיקה פיזית אלא באופן כללי
אני הולכת על דעת עצמי מאחר ולא רוצים לתת לי הפניות לבדיקת בלוטת התריס ופרופיל הורמונלי ואני מרגישה שמשו אצלי השתבש בקטע הזה
הקטע שהתורים ממש רחוקים 😒

אבל אני במעקב רציף אצלו. עד לתור הראשון לקח באמת זמן, אבל אח"כ הוא הכניס אותי למעקב קבוע בתדירות גבוהה (אבל זה כמובן בהתאם למקרה, אני מקווה לסיים אצלו בהקדם בעז"ה, ומקווה שאצלך לא יהיה צורך כזה).

שנתנו לך?
מקווה בשבילך שיסתיים בעז״ה בקרוב

זה נכון באופן כללי, ובהנקה בכלל.
חשוב שבכל ארוחה תהיה פחמימה. אומנם במידה, אבל לא לוותר על זה לגמרי.
לשתות המון מים (2 ליטר + אם את יכולה)

וכמו כולם - להקפיד על צלחת מנצחת חצי חלבון, רבע פחמימה, רבע ירקות. אם עדיין רעבים, להוסיף חלבון.

שיהיה כמה שיותר בריא ומאוזן.
אבל לא להיות רעבה

וכמובן לשתות המון המון זה הכי מועיל להכל

לא מנסיון
שלי עדיין קרחים בגיל הזה...

גומיה לא תתפוס
נראה לי שאין ברירה ואצטרך לגזור טיפונת..
חבל על השיער היפה הזה..
תודה!

ואם אתם נוהגים לספר לפני 3.אפשר לעשות לו פוני

תודה!
זה עדיין מלחיץ אותי שאיכשהו יגיע לפה שלו..

אני מגיל שנה גוזרת לו את הפוני כח הבנתי מבעלי שזה רק מנהג חסידות לא לגזור עד גיל 3.

את הגומיות הדקיקות, אלו שמשתמשים בהם לתסרוקות לשיער
זה אמור לתפוס

עושה לו קוקו עם גומיות דקיקות של תסרוקות.
הן ממש לא יורדות בקלות, גם לי קשה להוריד אותן.

קניתי מwow, עכשיו יש להם מחסור אז הלכתי לביוטיקר אבל שם הן לא מספיק קטנות לדעתי והוא עלול להצליח להוריד אותן אז נראה מה אעשה כשיגמרו אלה מwow

רק להוריד אותן לא במשיכה אלא לגזור בזהירות, כי המשיכה כואבת ממש

או סיכות גדולות, כאלו שלא סכנת חנק

מפחיד שיפול ויגיע לפה אבל בהשגחה זה הרבה יותר בטיחותי מסיכה שיכולה ליפול בקלות

עם גומיות סיליקון קטנות מביוטיקר.
אפשר גם סרט

אינהלציה של מי מלח

הייתי הולכת לרופא - אולי יש לו עצות טובות יותר למקרים קשים

לא קל שיהיו רפואה שלמה לקטנה ושינה טובה לכולכם!

אפשר גם לנסות לפני האוטריוין אינהלציה של מי מלח. לחתוך בצל ליד הראש.
בע''ה יעבור תוך כמה ימים.

אם היא ככה תמיד וזה לא צינון של כמה ימים תלכי לאא''ג. לפעמים יש שקדים או שקד שלישי (אדנואידים) מוגדלים שצריך להוריד בניתוח.
תרגישו טוב!

לפעמים זה מעבר לסתם צינון.

מי מלח

גם אוויר צח עוזר לשחרר.
וליתר בטחון לבדוק שזה רק אף סתום
רפואה שלמה

יצא

יש לי מלא נסייון בזה. הרופא יכול לראות אם יש גן צפצופים ואז לתת ונטולין. בעיקרון הכי עוזר לעשות אינהלציה עם מי מלח.

אם אין עכשיו- לא נורא, כמה ימים עד שתקנו.
אם מעיקרון- למען הבריאות שלה שווה להכניס הביתה לפחות רק בשבילה וכשתגדל תבחר אם זה מתאים לה או לא.

בכל מקרה, אפשר-
טונה
חביתה/ביצה קשה
אורז, פסטה

בד״כ בבוקר זה חביתה ואבוקדו
צהורים בשרי שיש
בערב פירות
הערב והבוקר הרבה פעמים מתחלף.
וכשאין אז נותנת לה גרבר

אז מה שאתם אוכלים כחלבון גם הילדה צריכה
זה קטניות (עדשים על כל הסוגים, שעועית מכל הסוגים, חומוס, אפונה ותירס קצת פחות חלבוני וגם בשלב הזה יותר קשה לאכול ככה. עוד כחודשיים)
קינואה
שיבולת שועל דגן שיחסית עשיר בחלבון..
מרקים זה מעולה, ירקות וקטניות עם שמן זית זה ארוחה מעולה.


לגבי ביצים לא כתבת, אבל נראה לי שאפשר להכין חביתה מקושקשת ולתת בחתיכות פיציות עכשיו או בשבועות הקרובים...



*התייעצתם על זה עם אחות טיפת חלב? אולי בגיל הזה צריך לעקוב אחרי ההמוגלובין... וכמובן אל תשכחי לתת לה ברזל!!!

כלומר, בתוך מה ואיך להפוך את זה לטחון. ביצים אוכלים, פשוט חשבתי שחצי שנה זה עוד קטן לביצה
התייעצנו בטיפת חלב, הם רק אמרו קטניות במקום בשר וזהו. לא היה כל כך מפורט מעבר לזה.

ובבוקר, מה אפשר לתת לה עם הפירות חוץ משיבולת שועל? זה שזה פירות בבוקר ממש מגביל אותי במחשבה...

למה להחליף?
זה אחד הדברים הכי טובים שאת יכולה לתת

לא כל יום שיבולת שועל (:

בבוקר פירות טחונים עם שקדיה/חמאת בוטנים/מסיבת אגוזים
(מלאאאא ויטמינים, פחמימה, ושומן איכותי)

צהריים מרק ירקות עם עדשים (כתומות, ירוקות, שחורות)/שעועית (גם כל הסוגים) /חומוס/קינואה...

ובערב דייסת שיבולת שועל עם שמן זית וקצת קינמון


שיא הבריאות

כי חשבתי שצריך גם פחמימה... פירות שיבולת שועל ומשהו מאגוזים (שקדייה חמאת בוטנים טחינה). מתי בכלל מתחילים עם הארוחה השלישית ביום? כשהשתיים הראשונות מבוססות כבר?

ושהרגשתי שזה הרצון שלו. כלומר, בהתחלה רצה רק כפית /2 מהארוחה השלישית ואז השלמתי עם הנקה בהמשך זה גדל ליותר עד שלא הייתי צריכה להשלים בהנקה... אני אוהבת שבגיל שנה כבר אין צורך בכלל בהנקה וזה רק בונוס...

בינתיים זה רק כדי לבסס מוצקים ולהעשיר את התפריט.

פירות עם אגוזים בצורת מחית זה נהדר(אפשר להרחיב מעבר לשקדיה את כל הסוגים כולל חמאת בוטנים אבל לאט לאט כי זה אלרגני)
אבוקדו זה ארוחה בשבילה
מרקי ירקות טחונים

מותר לתת את כל הדגנים והקטניות במרקם מתאים ובגדול כל מה שאתם אוכלים חוץ מדבש וחלב
אבל כדאי לאט ובהדרגה כי מערכת העיכול פחות בנויה לקטניות בשלב הזה

בכללי בגיל הזה הם צריכים מעט מאוד חלבון. גם חלב אם מכיל כמות קטנה של חלבונים.
פחמימה עם שומן בריא זה לגמרי מספיק

בטיפת חלב אמרה שזה מצוין קטניות עם המרקים בגיל הזה... לא אמרה לי משהו שזה פחות מתאים לשלב...
ואני חושבת שיש חלבונים בחלב אם....

ולכן כדאי להיות עדינים..
אם התינוק זורם וטוב לו אז סבבה

בוודאי שיש חלבונים בחלב אם, אבל בכמות יחסית נמוכה (בהשוואה ליחס פחמימות-חלבונים שמומלץ למבוגרים)
ולכן ממש לא חיב חלבון כל ארוחה

כשמתחילים לאכול בעיקר מוצקים יותר חשוב להקפיד על חלבונים

ולפותחת- בגלל שאין מוצרים מהחי חשוב להקפיד יותר על ברזל ובמיוחד בי12. תתיעצו/תבדקו מתי ואיך להוסיף ככל שהמוצקים תופסים מקום של חלב/תמל

ביצה עם גבינה ואבוקדו
שקשוקה עם טחינה
מרק ירקות ועדשים כתומות עם עוף (או בלי עוף)
תבשילי אורז למיניהם (נגיד בשבת אכל תבשיל אוכל ועוף שישב על הפלטה)
ביצה ותפוח אדמה מעוכים
לביבות בטטה
פשטידות

אין לה שיניים והיא רגילה רק לטחון, לא יודעת איך לעבור לדברים פחות טחונים

נגיד לא לטחון את המרק עד הסוף ממש
ולתת קצת קצת טיפה טיפה על הכפית עד שתתרגל.

לתת דברים מעוכים
למשל
בננה
אבוקדו
פשטידה מעוכה

אורז צריך שיהיה מבושל טוב טוב ורך
עדיף לא בסמטי
יותר פרסי למשל
ואז למעוך אותו קצת
אבל זה בהמשך כ שתתרגל למרקמים

עוד לא הגענו לפשטידות ולביבות אבל זה באמת רעיון.למה עדיף אורז פרסי ולא בסמטי? הבנתי פעם שבסמטי יותר בריא מפרסי

אותו טיפה יותר מדי
ואז לכדרר אותו לכדורים ולתת להם לאכול לבד ביד

גם פשטידה אפשר לתת להם לנסות לבד
רבעי בננה
לביבות

חביתה שחותכים אותה לרצועות

גרסה חלבית:
חותכים בטטה קטנה ומבשלים במים, מסננים היטב את המים ומועכים במזלג (לא חייב שיהיה ממש טחון מספיק מעוך)
מקררים קצת
מוסיפים ביצה
2 כפות קוטג׳
2 כפות שיבולת שועל להכנה מהירה (אפשר לטחון אותה שיהיה יותר במרקם אבקתי כמו קמח)
2 כפות קמח
מלח
פלפל
קצת פפריקה (לא חובה)
(אפשר לשים גם כף טחינה או כף שמן זית אם רוצים להכניס גם שומן בריא בפנים)
מערבבים הכל היטב, מטגנים בשמן זית או אופים (לשים לב אם הבלילה נוזלית מדי להוסיף עוד מעט קמח)

גרסה בשרית:
בטטה מבושלת מעוכה
250 גרם עוף טחון
ביצה
שיבולת שועל + קמח
אפשר לשים כף סויה + כף טריאקי זה משדרג (לשים לב שזה טריאקי ללא דבש!)
מלח
פלפל
פפריקה
כף שמן זית
לאפות או לטגן
אפשר גם לשים ברוטב זה מאוד טעים גם למבןגרים

לא מכניסה אותו לשיקולים שלי.

חשוב לי שיגדל חזק ומאוזן.

 

 

טוב לדעת


שיהיה בבריאות ובקלות בע"ה!!

אמור להיות לך מהמכתב שחרור של הלידה הקודמת.. שמרת את המכתב שחרור?

ולגבי רופא פרטי תבדקי בביטוחי בריאות למיניהם יש הרבה החזרים..

בהצלחה!!

לק"י

ואחרי 2 לידות רגילות זה כבר פחות נצרך.
אבל אני סקרנית לקרוא אותו....

אמרו לי שצריך לפנות/ להגיע לבית החולים שבו ילדתי ולבקש מהם.

לויב"ק (אחרי קיסרי מתוכנן) דולה תותחית וזהו... ייעצה לי על לבדוק כמה בתי חולים שפחות מקדמים קיסרי חוזר...

אני אישית לקחתי רופאה פרטית אחרי הניתוח הראשון שלי, אבל זה לא חובה בהכרח. אפשר ללכת לבית חולים שתומך מלכתחילה בויב"ק ובע"ה יהיה בסדר. בירושלים אלה ביקור חולים ושערי צדק.
אם חשוב לך הרוגע הנפשי במיוחד ויש לך את האמצעים הכלכליים לזה - אז אולי כן כדאי לקחת רופא פרטי. רופאים מומלצים (לא ממש מניסיון אישי): ד"ר פלוטקין, ד"ר רחל מייקלסון ונדמה לי שגם ד"ר שווד.
לא יודעת לגבי החזרים.
בהצלחה!

לידה ראשונה ניתוח ואח״כ 3 לידות רגילות
לא לקחתי רופא פרטי באף לידה
לידה כזו היא יותר בסיכון ולכן מומלץ ללכת על המקצועיים ביותר, במקרה של ירושלים הדסה עין כרם בכמה רמות מעל כל מקום אחר.
בעקרון אם הלידה הולכת חלק, אין סיבה שיהיה בעיה ללדת בלידה רגילה, כי הניתוח שלך היה בגלל מצג ולא בגלל חוסר יכולת שלך ללדת רגיל.

בע"ה אתפנה מחר להגיב לכל אחת..

לק"י

היתה מצוקה עוברית ולכן ניתחו. כך שזה לא משהו שקשור לגוף שלי/ מבנה וכו'.
ילדתי בלידות רגילות בלי רופא פרטי.

אין לי נסיון בזה אבל הבנתי מחברות שבדרך כלל הביטוח מכסה רופא פרטי לניתוח ולא ללידה ובלידה אין השתתפות.

מציעה לך לברר ישירות מול הביטוח שלך

בשערי צדק בירושלים.

נאמר לי שהם מאד תומכים בויב"ק וזה היה נכון. 

(היה איתי סיפור ארוך ומורכב מאד ובכל זאת המשיכו ב- ויב"ק, עד הסוף הטוב, ולא דחפו לניתוח).

 

אני לא לקחתי רופא פרטי.

הרופאים שהיו בחדרי לידה היו מצויינים ולא הרגשתי צורך.

 

תבקשי את דוח הניתוח הקודם מבית החולים שילדת בו (אא"כ את הולכת הפעם לאותו אחד- ואז זה שמור להם בארכיון).

תביאי את זה איתך ללידה,

ותדעי את הפרטים - למה ניתחו אותך,

איזה סוג חתך עשו (רגיל או לאורך),

ניתוח מוזמן או דחוף או חירום,

איזה שבוע היה הניתוח,

מה היו ההמלצות בשחרור לגבי לידה הבאה (בד"כ יהיה רום בסוף הדוח המלצה ללידה הבאה).

 

ממליצה על דר פלוטקין משעצ

אבל בכללי
חושבת שעדיף דולה טובה ומקצועית ולא רופא פרטי.
רופא לא באמת נמצא איתך בכל הזמן של הלידה
דולה כן, והיא יכולה לנסות לעזור לך לקדם את הלידה, לשים לב להאטות בדופק ולנסות תנוחה אחרת ובכלל... לנסות למנוע מפל התערבויות רפואיות שיכולות להוביל בסוף לקיסרי...
אז נכון שאף אחד לא מבטיח לך כלום, אבל לדעתי ברמת ההשתדלות היא עדיפה מאשר רופא.

ואגב
ממליצה על יפעת חובב שעושה מלא לידות ויבק (לקחתי אותב גם לויבק)

כל הזמן.
ככה היה לי בלידה שלקחה ארבע שעות מההגעה לבית החולים. בלידה שלקחה יממה - באמת הרופאה לא הייתה כל הזמן נוכחת, אבל הייתה איתי ועם הרופאים שהיו בסביבה בקשר תכוף. ברגע שנכנסתי לחדר הלידה ממש - היא לא עזבה אותי.

עד כמה שניתן,

שהלידה תתחיל בצורה טבעית

(הכוונה שתתחיל מעצמה, ולא בהתערבות רפואית של זירוז לידה, סטריפינג וכו')

בהמשך אין בעיה אם צריך אפידורל וכו'

 

אם תאריך הלידה עובר ויש לזרז,

לנסות קודם זירוזים טבעיים, רפלקסולוגיה וכו' לפני התערבות רפואית 

(כמובן כל עוד אין סיכון מבחינה רפואית)

אני ביקשתי מהרופאה שעשתה לי מעקב הריון שתשלח בקשה לבית החולים לדוח ניתוח, ככה לא צריך לשלם על זה. (אחרת להבנתי יש איזה תשלום על רשומות רפואיות).
לגבי ליווי לי עזר מאוד שהיתה דולה, לא יודעת לגבי רופא פרטי.

גרם לי לכאבים ממש חזקים בקיום יחסים, לקח לי המון זמן לעשות את הקשר בין ההתקן לכאב המטורף הזה, ושמעתי לכך לאחרונה הוכחות ממדריכה לשיטת המודעות לפוריות ששמעת מכמה מודרכות שלה על אותה חוויה, הכאבים נגרמים בגלל שזה נעוץ ברחם.

התסמונת הזאת שאמרת ששכחתי את שמה?

ועכשיו אני חושבת שיכולה לוצר שבכלל לא כואב. והיו לי לפעמים כאבים מטורפים ממש.
אז הפסקתי עם הבירור הרפואי לאנדומטריוזיס, ברוך השם!

והחלפת התקן?

עברתי לדיאפרגמה עם קוטל זרע, ובגלל שהביוץ שלי יוצא ממש סמוך לטבילה, אני גם בקושי צריכה להשתמש בדיאפרגמה

דאי. אני בשוק שזה היה מזה!

אני הייתי עם גניפיקס ומאוד נהניתי

לא היו כאבים ולא דימומים, ולא ווסת מופרעת המיוחד (רק בחודשיים הראשונים)

אבל כל אחת והגוף שלה, ולכל אחת מתאים משהו אחר

עד שלא תנסי, לא תדעי

רק בגלל הנעיצה שלו יש לו יותר סיכוי לגרום לכאבים חזקים, מנסיון שלי ושל עוד נשים. ובעיני חבל לנסות התקן שיש לו כזה פוטנציאל. אני הייתי מאד שמחה אם מישהי היתה חולקת איתי את הידע הזה.

אין ספק שטוב לדעת את כל הסיכונים

רק כתבתי בשביל לאזן, שלא חייב להיות שזה מה שיקרה לה, לכל מניעה יש את הסיכונים שלה

ותגידי כמה עלה לך את זוכרת?

ואת ההתקן קניתי בקופה

לא שמעתי על כזה דבר... מזל שעלית על זה!
אוף אין דרך לדעת אם גם לי זה יקרה... אבל זה באמת מבחינת כתמים דימומים ומחזור ארוך היה טוב יותר?

וענתה לי בשמחה רבה... תשובה ארוכה ומפורטת

ממליצה בחום! יש לו עדינות נפש ורגישות מיוחדת ממליצה ממש לפנות אליו

את לוקחת תוסף ברזל? לי היו סחרחורות כשירד לי קצת ההמוגלובין, הוא ירד ממש בקצת - לערך שעדיין נחשב נורמלי בהריון, ורק אחרי שהתחלתי לקחת תוסף ברזל זה הסתדר

אני לוקחת ברזל בעיקרון אבל לא מספיק מקפידה על זה.. אני אעשה עוד בדיקת דם בעוד חודש בערך. אולי באמת ירד עוד.. (כי בתחילת ההריון היה דווקא 13 ומשהו, קרוב ל14)

היה לי 14 וירד ל11.9 שנחשב תקין, אבל הרופא אמר לי להתחיל ברזל ואז גם נעלמו הסחרחורות - יכול להיות שבלי קשר.. כי גם עבר חודש מאז, אבל לדעתי זה קשור

הסחרחורות ממשיכות, ואני לא יודעת מה לעשות...
ודווקא מדדתי לחץ דם עכשיו (יש לי מד לח"ד בבית) והוא בכלל לא נמוך. (אולי אפילו קצת גבוה? זה היה 136/72)
אז מה עושים?

עליה בלחץ דם זה תסמין של רעלת - יכול להיות סתם שבמדידה אחת יצא גבוה ומחר יצא נמוך/ תקין ואז תשכחי מזה.. אבל חשוב לשים לב

לא התרגשו ממני.
אבל שווה לך לברר ולעקוב.

היו לי לחצי דם גבוהים אצל האחות אז אני גם עוקבת אחרי עצמי בבית.
יש לי תסמונת החלוק הלבן🙄

אצל האחות מעקב הריון הלחץ דם שלי קבוע מעל 130 והדופק גבוה גם, ואצל האחות הרגילה בחדר ליד - לחץ דם נמוך 😅

והכי מעצבן שהיא צחקה עלי כאילו אני סתם חושבת שיש לי.
כמעט שלחו אותי להיריון בסיכון.
עשיתי מעקב בבית. ראו שהלחצי דם בסדר גמור.
הראיתי לרופאה אמרה זה רק תסמונת החלוק הלבן.

בהיריון הראשון אישףזו אותי בגלל לחצי דם גבוהים. לכמה ימים. מאז אני בתסביך.

הרופא הכריח אותי לבוא לקופת חולים כל יום במשך שבועיים שימדדו לי לחץ דם, ורק אז כשראה שהתוצאות סבבה הפסיק עם זה..

ואז יורד

נשאר על הטווח של 140-150 בכמה מדידות.
הערך השני היה 90 פלוס. זה גבוה מאד.

בבית זה עומד על 115/70 שזה תקין. לךעמים 125/75.
לא עושה אצלה יותר. רק בבית.

זה ממש גורם לי להרגיש רע אחכ, הם ממש מלחיצים אותי כזה.. יושבת שם מלא זמן ועם המסכה ואין אוויר.. והמבטים שעושים לי כשיוצא לחץ דם גבוה.. לא בשבילי.
בבית תקין ואפילו נמוך

ואז צריך כמה לעמעם

אני עושה לפחות פעמיים.
ואם גם בפעם השניה יוצא גבוה אני עישה גם שלישית ורביעית.

לחצי דם שלה היו 190/110.

זה גבוה מאודדד

למרות שאותי אשפזו על לחצי דם של 140/80.
עשו איסוף שתן יצא 500 אבל שאר המדדים תקינים. תודה לאל אף אחד לא זירז אותי (זה היה שבוע 35).
שחררו הביתה. עשיתי איסוף חוזר יצא 120🤷‍♀️
מההתחלה התעקשתי שמישהו טעה באיסוף הראשון.

לכן אני ככ חוששת מהמכשיר הזה.

ממש סובלת מסחרחורות.
הפעם קיבלתי עירוי ברזל וזה שיפר קצת את המצב (מה שכן - יום אחרי העירוי יש יותר סחרחורות כי העירוי עצמו מוריד גם לח"ד...)

וב"ה מדדתי עכשיו לח"ד והוא היה תקין. אז לפחות אני לא דואגת מרעלת...

רוב היום שוכבת/יושבת על הספה, ועדיין דח מרגישה אותן, וכמובן בכל פעם שאני קמה. כמעט לא יכולה לתפקד ככה!
לח"ד תקין. ממשיכה לקחת ברזל.
כדאי להתייעץ עם הרופאת משפחה ליתר ביטחון? תור לרופאת נשים יש לי רק בעוד חודש...
(ובדיקת דם אני מעדיפה לעשות בעוד שלושה שבועות, כי אני צריכה לעשות אז גם בדיקה שגרתית של בלוטת התריס, שנמצאת במעקב אצל אנדוקרינולוג...)

בע"ה שהכל יהיה בסדר.

קבעתי באמת תןר טלפוני לרופאת משפחה
מקווה שיהיה לה מה לעזור לי...

(אפשר גם עם שעוני ספורט שמודדים)

בעלי כל הזמן שאל אותי למה אני ככ מתנשפת, הרופאה אמרה שזה תקין והכל בסדר.. אולי שווה לך להתייעץ אבל ממה שאני יודעת זה תקין, יש עומס על המערכת, בכל זאת

פשוט מאז שהם העירו לי אני יותר מודעת ושמה לב שזה באמת קורה הרבה ובלי הרבה סיבה...
(אני עולה מלא במשקל בהריונות אז להוסיף על הלב תוך כמה חודשים 20 קילו נשמע לי הגיוני שקשה לו... עוד מעט ירד חזרה בעז"ה)

בהחלט נשמע כמו עומס
בכל מקרה תשימי לב לעצמך, שאת נושמת טוב, שאת נחה הרבה.. בלי קשר להתנשפויות..
ויאללה שההמשך יעבור בקלות💗💗

גם אני הייתי מתנשפת כמו לא יודעת מה מ0 מאמץ חחח
הרגשתי ממש פרונצ קטנה
אבל זה טבעי ונורמלי..

אני יושבת ונגיד זזה בספה וכו ומתנשפת ממש 🤣🤣