נפתח לי חלון כזה של תגובה חדשה, בלי הריבוע שבו כותבים את התגובה
יש לי בעיה להגיב מהפלא' גם לכן??מתחדשת11
היה לי גם. תעדכני את הדפדפן.כבת שבעים
איך עושים את זה?מתחדשת11
יש לך אנדרואיד?כבת שבעים
תכנסי לגוגל פליי ותעדכני את הכרום
נכנסתי וזה מעודכן.. ועדיין לא עובד..מתחדשת11
קרה לי גם. תבטלי חסימה של חלונות קופצים בהגדרותהמקורית
של האינטרנט. אצלי זה עזר
תעדכני את האפלקצייה של כרום.מוריה
זה מה שעזר לי.
אצלי גם היה . והיום חזר לעצמו בלי שום סיבה...אם מאושרתאחרונה
מפורקת...נא עידודכם.Batyam
שלום לכולן, מה נשמע?
אז לקחתי מטפלת לתאומים עד 16:00 אבל השנה גם לקחתי על עצמי משהו שמסתמן כמעל לכוחותיי ביג טיים.
התחלתי בי"ס חדש, ברמה סופר גבוהה, הרבה יותר ממה שהייתי רגילה אליו, כיתות מצטיינות שצריך לאתגר והתלמידים בהן סופר ביקורתיים ודעתניים וגם הוריהם וכל זה במשרה מלאה עם שתי השתלמויות. בינתיים איכשהו אני מצליחה גם בזה אבל זה מטורף.
מצאתי את עצמי לא מסרבת למשפחה שמגיעה לבקר ואז מכוונת שעון לבדוק משימות לבי"ס ב3 לפנות בוקר כי לא היה לי נעים לדחות את התלמידים, אני פשוט לא מגיעה לזה. זה היה דיי הזוי. וגם כשקמתי ב-3, עדיין אחד מילדיי בכה והייתי צריכה להרגיע אותו וכמעט לא התפניתי לבדיקה!
סדר היום שלי נראה בערך כך:
חוזרת בממוצע ב15:00, אוכלת בטיל, רצה לקחת אותם מהמטפלת, 16:00-18:00 איתם לבד (מיותר לציין שא"א לעשות כלום לא לעצמי ולא לבית איתם, הם לא קלים ודורשים תשומת לב והשגחה ואני מוציאה אותם מהלול לשחק איתי בלגו, בחיות, בצעצועים אלקטרוניים ולזחול במרחב). אפילו להסתכל במראה אין לי זמן.
אחרי שמשחקת איתם או מטיילת איתם שעתיים אחרי שבקושי אכלתי משהו בצהריים, בעלי מגיע ואז מכינה להם חביתה ואנחנו מאכילים, המטבח כמובן נוסע (אוכל ברצפה, כסאות אוכל מלוכלכים, ואז מקלחות, חיתולים, כביסה עניינים והם עדיין בוכים ולא רוצים לישון). אחד מאתנו מנסה להרדים והשני מתפנה לנקות אבל איכשהו זה מטורף, כמה שאני לא מנסה להשתלט על הבית, הכביסות מחכות, החדר שלהם מתבלגן, הספות מלאות בגדים שאני כבר לא יודעת מה עבר כביסה ומה לא, ההשתלטות על הניקיון במטבח והכלים בכיור וסידור הצעצועים וההתפנות לכביסות ולשטוף רצפה מכריעה אותי ואני גמורה מעייפות.
אין כח לשומדבר אחר, לא לשיחה עם בעלי במרפסת, לא לבדוק עבודות או מבחנים או כלום. ואיכשהו אני מנסה לשטוף רצפה כל ערב להעביר וויש, להשאיר את הבית נורמלי ומה שמעצבן שזה כל ערב חוזר חלילה.
אני מסתכלת על הבית ומיואשת מכובד המטלות. לא מדברת על זה שגם מי שמרדים שניים צריך סבלנות של ברזל כי הם שוב בוכים ושוב מתעוררים ואחד מעיר את השני וגם בלילה מתעוררים לסירוגין.
למחרת מחכה לי יום שלם של עוד 6-7 שעות עבודה שאיכשהו אני אמורה להכין את השיעורים שבו, לארגן תיק לילדים למטפלת כמו כל יום מחדש, אין לי כח וחשק להכין לעצמי כלום בערב, מסתפקת בקורנפלקס, מאכל לעצלנים ובבוקר אין לי זמן, אני כבר יום אחרי יום לוקחת בקושי עגבניה ומלפפון לעבודה בשקית, בתקווה שאוכל להכין סלט ולהכניס משהו בריא לפה, אם לא בבית בבוקר אז לפחות בעבודה ובקושי יש לי זמן לעצמי כי העבודה אינטנסיבית אני מלמדת ברצף שעות.
בקושי יש לי זמן לראות את המקרר.
תקעו לי משרה עם מלא שעות, יותר ימים ממה שרציתי ואפילו בשישי אני מסיימת ב13:00.
האיש שלי מקסים, אין לי מילים, ולולא הוא לא הייתי עושה את זה.
אבל שנינו מפורקים בסוף יום, גמורים, אפילו ששנינו מתחלקים במשימות ונותנים מעל 100%. יד ביד, משימה בצד משימה, זה עושה משהו אחד וזה עושה משהו שני.
אז כן, יש מלא אושר ואור, הצטלמנו עם הקטנים שלנו כחוויה משפחתית לגיל שנה והיה מדהים, לחשוב איך הם פחות בוכים ויותר צוחקים ומחבקים ומשחקים ומתקשרים והופכים לבני אדם קטנים, מטופחים, מושקעים, אהובים, יפים ומדהימים זה נפלא.
אבל הסיזיפיות הזו של ימי החורף בבית, הכמה שעות האינטנסיביות האלו מתישות כל כך וגובות מחיר אישי וזוגי יקר.
מרגישה שזו תקופה כ"כ טכנית שאני פועלת בה על אוטומט. זה לא דומה לעצמי, לא לנחת שלי, לא לעיסוקים האהובים שלי.
אין לי זמן אפילו לראות את עצמי או את גופי, כל שכן את בעלי. הסתכלתי על אולם תיאטרון בנסיעה לעבודה וכ"כ התגעגעתי לקריאת ספר, להצגה, לזמן עם עצמי או זמן לחשוב טיפה. זו כזו תקופה שהכל משוגע וכמה שאני לא מנסה לשמור על סדר בגלל שאין נחת ועוברים מבכי לבכי ורצים בין משימות הנטייה שלי לבלאגן מתעצמת. זו גם תקופה כזו שאפילו סידוריים אישיים פשוטים או אפילו להזיז כלי, לפתוח מכתב, ללכת לטיפול שיניים או רכב אין זמן והכל בלאגן. חשבתי שככל שגדלים יותר קל, אבל מרגיש לי רק יותר קשוח.
איך נשים צולחות את זה ועוד מנהלות קריירה ורוצות עוד ילדים?!
רק אצלי הכסף לא גדל על העצים?רינת 23
חצי משרה זה חצי משכורת, לא?
תגידו, מה קורה אם אני יוצאת בלי מכתב שחרור?פה לקצת
נכון אין להם מה לעשות?
המכתב מונח על הדלפק כבר מעל חצי שעה ומחכים לרופא שיחתום.
וזה לא נראה שזה הולך לקרות בקרוב...
המכתב מונח על הדלפק כבר מעל חצי שעה ומחכים לרופא שיחתום.
וזה לא נראה שזה הולך לקרות בקרוב...
תחכי תחכיאמא אבא ותינוק
צריך את זה
אני אחזור לקחת יותר מאוחרפה לקצת
אני הבנתי שאם את יוצאת בלי מכתב שיחרורכמהה ליותר
את צריכה לשלם את כל הטיפול במיון \ אישפוז שקיבלת. וזה הרבה כסף...
מי שלא מקבל את המימון במקרה כזה זה בית החולים ולאבתי 123
המטופל
נכון, אבל נראה לי שאז הם מגלגלים את זה על המטופל...אמא של בנותי
ממה שאני הבנתיכמהה ליותר
הקופת חולים לא משלמת על האישפוז, ולכן המטופל עצמו צריך לשלם...
אם את במיון והגעת עם הפניה של הקופה זהבתי 123
לא משנה אם את יוצאת עם חתימה או לא מהבחינה הזו
לפחות בקופה שלי וזה לא התעדכן בזמן האחרון.
אם אושפזת זה כבר משהו אחר הקופה מחוייבת על האשפוז וזה הסכמים שבין הקופה אליהם לא קשור למטופל.
לכן אם את אומרת שאת הולכת בלי מכתב שחרור הם ירוצו לחתום לך
לפחות בקופה שלי וזה לא התעדכן בזמן האחרון.
אם אושפזת זה כבר משהו אחר הקופה מחוייבת על האשפוז וזה הסכמים שבין הקופה אליהם לא קשור למטופל.
לכן אם את אומרת שאת הולכת בלי מכתב שחרור הם ירוצו לחתום לך
אני מבינה שאת בהריון במיון? תבקשי לחתום ולצאת תראיבתי 123
איך זה מזרז פתאום את הרופאה לבוא לחתום בעצמה.
לשאלתך אם את יוצאת בלי שחרור וחלילה באותו זמן קורה משהו זה לא באחריותם.
לשאלתך אם את יוצאת בלי שחרור וחלילה באותו זמן קורה משהו זה לא באחריותם.
אני במחלקה, לא במיוןפה לקצת
אני ועוד אחת אמרנו שאם המכתב לא יגיע עד שתיים אנחנו יוצאות בלי.
מקודם שמענו את האחות מתקשרת לאנשהוא ואומרת שצריך לבוא לחתום כי נשים יילכו בלי, מקווה שיעזור
מקודם שמענו את האחות מתקשרת לאנשהוא ואומרת שצריך לבוא לחתום כי נשים יילכו בלי, מקווה שיעזור
במחלקה זה עוד יותר בוער להם כי הם יכולים להפסידבתי 123
הרבה כסף
מסתבר שאת צודקת, אני כבר בדרך הביתהפה לקצת
טוב לדעת שהאיום הזה עובד ומזרז עניינים
ילדתתתתת 
חצילוש
מזל טוב מותק!!!!
לא לא. הוא לא רוצה לצאת עדייןפה לקצת
חזרתי איתו בבטן 
אההה😂חצילושאחרונה
הבנתי לא נכון
אז... שוב ילדים ופוסט טראומהאמא יקרה לי*
נגמר תרגיל פיקוד העורף. נגמר לי הכח. אחרי שעה שלמה שצמודים אלי 6 ילדים היסטריים.
הגדולים מדביקים את הקטנים בלחץ, שום דיבור והסבר לא מתיישב על ליבם, מפחדים ללכת לישון...
מה עושים עם זה? מרגישה שאין לי כלים לעזור להם. נראה לי אנחנו צריכים טיפול משפחתי בפוסט טראומה.
רעיונות?
מה עושים, למי פונים?
יד אצלכם מרכז חוסן?רינת 23
מסכנים… הם ידעו מראש שזה תרגיל?
שולחת לכם הרבה חיבוקים!
שולחת לכם הרבה חיבוקים!
ידעו, ידעו...אמא יקרה לי*
הכנו אותם לזה. הסברנו שזה לא באמת ואפילו לא תרגלנו באמת אלא נשארנו בסלון
כדי שירגישו שזה לא מרגש אותנו ואין בזה שום דבר. לא עזר 
איפה מבררים על מרכז חוסן? לאיזה גוף הוא קשור?
תחפשי בגוגל. בטח יש שם מידעיעל מהדרום
גם אצלי הילדים נלחצו ממשאני זה א
והסברתי להם שזה תרגיל.אחד הילדים פחד ממש ללכת לישון שלא יהיה שוב בלילה אבל בסוף נרגע ונרדם
אוף ואוף. וגם אין לי שום דרךאמא יקרה לי*
להבטיח שלא תהיה אזעקת אמת, אף פעם. אז זה כמו לופ במעגל סגור.
גם צפירות של יום הזכרון זה סרט פה...והם גדלים ולא נרגעים, זה רק מחמיר.
יואו איזה קשה זה נשמע!!דבורית
מקווה שיבואו בנות שידעו לענות
אולי @יעל מהדרום
אולי @יעל מהדרום
ממש. תודה יקרה...אמא יקרה לי*
ב"ה אין לי מושגיעל מהדרום
באמת ב"הדבורית
לפנות לקופת חוליםדיליה
או אם הילדים בבית הספר לשרות הפסיכולוגי המקומי.
חוץ מזה אני מציעה מידי יום לתרגל אזאקה.
להדליק אתא הקול הזה בפלאפון ותוך כדי להגיד מה אנחנו מרגישים לפרט את תחושות הפחד ממה? זה יכול להיות טיל שיפול עלינו אולי נמות אולי ניפצע הלב שלנו דופק, בואו נרגיש אותו זה ממש מבהיל אנחנו רוצים להיות ליד אימא.
אול ימפחיד אותנו שנהיה רחוקים...
לחשוב כל דבר שיכול לקרות ולדבר על כך. ולעשות את זה ממש כל יום.
בהמשך להגיד להם מחר אני פתאום ידליק את זה ותבואו להגיד לי מה אתם מרגישים...
באמת אזעקות הם מפחידות וטוב שכך כי זה המטרה שנדע להתגונן, אז להביר להם איזה טוב שד' ברא לנו את פהחד, ככה אנחנו לומדים להיזהר, אם לא היינו מפחדים היינו נשארים בחוץ ח"ו ולא מתגוננים. אבל פחד שלא עובר הוא כבר לא בריא, ולכ אחרי שהאזעקה נגמרת לא תריך לפחד יותר.
וגם חשוב שאת תהיה רגועה בעצמך כמובן לא להילחץ ללכת בנחת (כן גם באזעקת אמת ח"ו) לחדר האטום בלי צעקות והיסטריה ללמד את עצמך לחוש רגועה לנשום ולדעת שפוסט טראומה היא החלק הכי גרוע כמעט....
כדאי לפנות למרכז חוסןמאמינה ומתאמנת
יש להם כל מיני הדרכות להורים וטיפולים רגשיים לילדים שסובלים מחרדות וקשיים בעקבות המצב הבטחוני (בת משפחה שלי מטופלת במרכז חוסן וזה ממש עוזר לה)
מצרפת לך קישור לאתר כל זכות שמסביר על זה
מרכז חוסן קהילתי
אפשר גם לפנות ליועצת בית הספר ולבקש ממנה עזרה (יש כל מיני טיפולים מטעם בית הספר או מטעם המועצה שהיועצת יכולה להפנות אליהם)
בהצלחה!
מצרפת לך קישור לאתר כל זכות שמסביר על זה
מרכז חוסן קהילתי
אפשר גם לפנות ליועצת בית הספר ולבקש ממנה עזרה (יש כל מיני טיפולים מטעם בית הספר או מטעם המועצה שהיועצת יכולה להפנות אליהם)
בהצלחה!
ממליצה על ספר (אפשר לקרוא באינטרנט)בארץ אהבתי
עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך כ"ט בחשון תשפ"ב 00:28
עוד לא קראתי בעצמי, אבל ממה שהתחלתי לקרוא נראה לי שיכול להיות לך רלוונטיחיים עומר ואלי ליבוביץ: פחדים של ילדים
(הספר הוא על 'פחדים של ילדים' ועל התפקיד ההורים. את ההמלצה עליו שמעתי בהרצאה של אודליה אלקובי בהקשר של ילדים ביישנים, אבל הוא מדבר באופן כללי על חרדות שונות של ילדים, ויש שם גם פרק על חרדות סביב מלחמות, אני מניחה שיהיו שם דברים רלוונטיים).
כמובן לא במקום ההצעות שכתבו לך על פניה לאנשי מקצוע בתחום. אבל בנוסף אולי זה יכול לתת לך כלים.
בהצלחה רבה!
תודה לכולן!אמא יקרה לי*
התחלנו להתניע תהליכים, בעלי פנה היום לאיש מקצוע בתחום וקבענו פגישה.
אבל בהחלט מאמצת את העצות הטובות שלכן. תודה רבה
איזו אלופה!!דבורית
לא יודעת עד כמהבשורות משמחות
עוזר מרכז חוסן לפי העדויות..
הייתי הולכת על יועצת/פסיכולוגית ילדים פרטית שאת מכירה או שומעת על מישהי מומלצת מאוד שכבר עזרה לילדים עם טראומה-פוסט-טראומה בנושא הזה[פשוט זה מעגל שלא מפסיק
]
בהצלחה ושתמצאו מזור לנפש כמה שיותר מהר!!
הייתי הולכת על יועצת/פסיכולוגית ילדים פרטית שאת מכירה או שומעת על מישהי מומלצת מאוד שכבר עזרה לילדים עם טראומה-פוסט-טראומה בנושא הזה[פשוט זה מעגל שלא מפסיק
]בהצלחה ושתמצאו מזור לנפש כמה שיותר מהר!!
עוזר מאוד.מוריה
מרכזי חוסן באיזורי עימות מקצועיים מאוד מאודטארקו
דווקא עליהםבשורות משמחותאחרונה
התכוונתי שהאנשים שאני מכירה לא קיבלו מענה מספיק לטיפול במצב..
אם עזר לכם מצויין.
אני חושבת שכדאי בתור הורה מודע וער למצב, בעצמו לחפש חומר על מהי פוסט-טראומה מה התסמינים ואיך מתמודדים גם בלי קשר למרכזי חוסן.
פעילות גופנית, נשימות הרפיות המון המון!, דמיון מודרך כדאי לחפש את הכלים והידע בנוסף באופן עצמאי ולא להמתין רק למרכזי חוסן
אם עזר לכם מצויין.
אני חושבת שכדאי בתור הורה מודע וער למצב, בעצמו לחפש חומר על מהי פוסט-טראומה מה התסמינים ואיך מתמודדים גם בלי קשר למרכזי חוסן.
פעילות גופנית, נשימות הרפיות המון המון!, דמיון מודרך כדאי לחפש את הכלים והידע בנוסף באופן עצמאי ולא להמתין רק למרכזי חוסן
רציתי להגיב לך. אבל היה לי באג ולא יכלתי.מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך ד' בכסלו תשפ"ב 12:21
ב"ה אני רואה שהתחלתם למצוא פתרון.אנחנו מחזיקים בממד בועות סבון או מקטרות כאלה עם כדורי קלקר. בהמלצת מטפלת מקסימה ממרכז חוסן.
זה מפחית חרדה.
זה מכריח לנשום.
גם פעילות פיזית זה מאוד חשוב. כמו לרקוד. לשיר. לשחרר את הגוף.
ויש גם את הספר הזה-
הפתעת נשימה | סטימצקי
תודה לך. שומרת את עצתךאמא יקרה לי*
יווו אני שונאת לדבר עם מורות!מיואשת******
סליחה מחברותי המורות פה, הכוונה למורות בתיכון. הכבודות האלו. הקפדניות ו מפחידות שאת מרגישה מולי שוב כמי ילדה סוררת בת חמש עשרה ולא אמא של ילדה בגיל הזה שיש לה משהו צודק לומר!
כולי צמרמורות
בחיי מעדיפה עקירת שן וזהו.
בלעכס!
כולי צמרמורות
בחיי מעדיפה עקירת שן וזהו.
בלעכס!
בתור עובדת הוראה, אני כל כך מזדהה...אם ל3+
קשה לי תמיד להיות בצד של ההורה באספת הורים,
מרגיש לי חוקר ולא נח בכלל.
פתאום אני מאבדת את הבטחון שלי
אז זהו, רק מזדהה
מרגיש לי חוקר ולא נח בכלל.
פתאום אני מאבדת את הבטחון שלי
אז זהו, רק מזדהה
❤️מיואשת******
טלפון ראשון בחיים שאני עושה למורה מאז תחילת הילדה בתיכון והיא התייחסה כאילו אני מתקשרת
כל יומיים ומציקה לה
כל יומיים ומציקה לה
אוי זה נורא כשאנחנו מנסות לעשות טוב ומקבלות דלת סגורה בפרצוףקמה ש.
בס״ד
אוף.
ועוד להיות עם הידיעה שהילדה ״תקועה״ איתה...
ולא להעביר לילדה את מלוא הרגשות שלנו כלפי אותה המורה...
והעלבון...
והדאגה...
וחוסר האונים...
אוף.
גם זו לטובה, איכשהו, אבל זה לא קל לזכור כשמשהו כזה קורה. ממש יכולה להזדהות איתך. חיבוק גדול!! אלופה שניסית את מה שניסית, אמא נהדרת שכמוך 🧡
אוף.
ועוד להיות עם הידיעה שהילדה ״תקועה״ איתה...
ולא להעביר לילדה את מלוא הרגשות שלנו כלפי אותה המורה...
והעלבון...
והדאגה...
וחוסר האונים...
אוף.
גם זו לטובה, איכשהו, אבל זה לא קל לזכור כשמשהו כזה קורה. ממש יכולה להזדהות איתך. חיבוק גדול!! אלופה שניסית את מה שניסית, אמא נהדרת שכמוך 🧡
בררר. מעצבנות המורות האלואחתפלוס
אוי באמת!! איזה הרגשה מעצבנת, חיבוק!מק"ר
לי אמרה בפירושאמא יקרה לי*
בגיל הזה אנחנו מצפים מהבנות לבוא ולדבר. אין צורך שההורים יתקשרו, תפנימו שנגמר היסודי
מסכימה, אבל כבר עברנו את השלב הזהמיואשת******
היא התנהגה אל הילדה כמי ילדה ולא כמו מבוגרת , אז המבוגרת צריכה להתקשר 🤦🏻♀️
בסדר, עד שלב מסוים. גיל 15-16 זה עדיין ילדותטארקו
ונכון שהתקשורת הישירה היא התלמידה למורה וזה עדיף, אבל אם זה לא עובד ב"ה שיש הורים.
יש סיטואציות שגם להורים יש מה לומראמא יקרה לי*אחרונה
ונערה צעירה לא תמיד יודעת לבטא את עצמה. לי מאד הפריע שהשאירו
את זה בלעדית לתקשורת מול נערה צעירה.
מזדהה איתך כל כךאני זה א
אומנם אצלי זה עוד ביסודי אבל איכשהו גם אני מרגישה ממש לא נעים כשמתקשרת
תודה לכולן על ההזדהות! 💕מיואשת******
אולי תעברו לתיכון אחר?אורי8
אני יועצת בתיכון, ובאמת שרוב המורות אצלנו( חוץ מכמה בודדות כמו שתארת, והן לא מחנכות), כבר דור אחר, לא כבודות, לא קפדניות ולא מפחידות. ממש אכפתיות, נעימות, מדברות עם התלמידות בגובה העיניים.
זה לא עד כדי כך מיואשת******
סתם יורה ממש מעצבנת אבל לא כזה היסטרי
תודה 🌹
תודה 🌹
איפה הבת שלך לומדת שהמורות שלה בתיכון כאלה כבודות וקפדניות??מצטרפת למועדון
אפשר מהכשרון הזה קצת??
אני מורה בתיכון ואני לא מצליחה להיות קפדנית וכבודה.. ניסיתי.. הגננת של הבת שלי יותר כבודה ממני..
כשהיא שמעה שאני מורה בתיכון היא לא הבינה מאיזה כיוון זה נדבק..
אני מורה בתיכון ואני לא מצליחה להיות קפדנית וכבודה.. ניסיתי.. הגננת של הבת שלי יותר כבודה ממני..
כשהיא שמעה שאני מורה בתיכון היא לא הבינה מאיזה כיוון זה נדבק..
חחחחח. זה רק שתיים כאלו שנשארו לפליטה… 🤭מיואשת******
אשמח ממש לעצות חכמות..מחכה עד מאוד
הבן המתוק שלי בן 4 נכנס שנה שעברה לגן עיריה בגיל 3.
היה לו ממש הלם ,התנהג בחוסר בטחון,בלי לדבר בלי לשחק...
לאט ובסבלנות הוא נפתח וממש נהנה.
הגננת ממש התפאלה מהשינוי לטובה.
וממש עפה עליו!
עכשיו הוא נשאר באותו גן עוד שנה והוא מהגדולים.
הגננת הקבועה יצאה לחלד.
נכנסה אחת חדשה ,בשנת סטאז.ו...התהפכו היוצרות
הילד העדין שלי נהיה שובב קצת..
היא מתקשרת אליי ואומרת שהוא משתולל
צוחק עם חברים-מודה שקצת שמחתי.
שתבינו הוא לא דיבר שנה שעברה!
שאלתי אותה מה סדר היום?
מסתבר ש"זורם"
שזה אומר שילדים מחליטים יצירה או פינה,
אמרתי לה שזה לא מתאים לילד שלי הוא צריך הנחיות ברורות!
מאז לא שמעתי ממנה תלונות(עברו כמה שבועות)
אז מה קשה לי עכשיו-
היא שולחת פתק ענק מבריסטול שעליו כתוב:
לאמא של *******
הוא התנהג היום יפה ולא הרביץ!
מאיתנו הגננות.
מה נסגר??
מה קשור לא הרביץ?? הילד שלי הוא ילד שלא קשור להגדרה הזו!(זוכרות איך הוא עם הגננת השנייה)
ומי כותב פתק כזה?
אפשר ככ הרבה מילים אחרות.
אז בהתחלה העברתי,אבל זה חוזר על עצמו!
מה עושים?
זאת גישה מעצבנת וגרועה
ולא יודעת איך להפסיק את זה....יש פה לקות בסיסית שלה או שאני מגזימה?
היה לו ממש הלם ,התנהג בחוסר בטחון,בלי לדבר בלי לשחק...
לאט ובסבלנות הוא נפתח וממש נהנה.
הגננת ממש התפאלה מהשינוי לטובה.
וממש עפה עליו!
עכשיו הוא נשאר באותו גן עוד שנה והוא מהגדולים.
הגננת הקבועה יצאה לחלד.
נכנסה אחת חדשה ,בשנת סטאז.ו...התהפכו היוצרות
הילד העדין שלי נהיה שובב קצת..
היא מתקשרת אליי ואומרת שהוא משתולל
צוחק עם חברים-מודה שקצת שמחתי.
שתבינו הוא לא דיבר שנה שעברה!
שאלתי אותה מה סדר היום?
מסתבר ש"זורם"
שזה אומר שילדים מחליטים יצירה או פינה,
אמרתי לה שזה לא מתאים לילד שלי הוא צריך הנחיות ברורות!
מאז לא שמעתי ממנה תלונות(עברו כמה שבועות)
אז מה קשה לי עכשיו-
היא שולחת פתק ענק מבריסטול שעליו כתוב:
לאמא של *******
הוא התנהג היום יפה ולא הרביץ!
מאיתנו הגננות.
מה נסגר??
מה קשור לא הרביץ?? הילד שלי הוא ילד שלא קשור להגדרה הזו!(זוכרות איך הוא עם הגננת השנייה)
ומי כותב פתק כזה?
אפשר ככ הרבה מילים אחרות.
אז בהתחלה העברתי,אבל זה חוזר על עצמו!
מה עושים?
זאת גישה מעצבנת וגרועה
ולא יודעת איך להפסיק את זה....יש פה לקות בסיסית שלה או שאני מגזימה?
את צודקת לדעתיאמא_טריה_ל-2
בכמה היבטים -
קודם כל הייתי מבקשת שאם יש לה מה להגיד שתדבר איתי ולא תכתוב פתקים.
דבר שני הייתי אומרת לה שאני לא מרגישה בנוח עם זה שהיא שמה תוויות לילד. כשילד מרביץ צריך להבין ממה זה נובע, האם קשה לו להתבטא, או שהוא מרגיש חסר ביטחון... בכל מקרה זו לו הדרך לדבר את זה.
קודם כל הייתי מבקשת שאם יש לה מה להגיד שתדבר איתי ולא תכתוב פתקים.
דבר שני הייתי אומרת לה שאני לא מרגישה בנוח עם זה שהיא שמה תוויות לילד. כשילד מרביץ צריך להבין ממה זה נובע, האם קשה לו להתבטא, או שהוא מרגיש חסר ביטחון... בכל מקרה זו לו הדרך לדבר את זה.
זה כאילו "פרס"לילד הפתק ה"טוב" לאמאמחכה עד מאוד
אבל זה מה שזה מלמד אותו .
איך לפנות
מה להגיד?
לא רוצה לפגוע....
איך לפנות
מה להגיד?
לא רוצה לפגוע....
אם כבראמא_טריה_ל-2
אז שיהיה בדרך החיוב -
במקום לא הרביץ - שיחק יפה, שיתף פעולה, היה נעים ורגיש...
זה מאוד חשוב בעייני - קודם כל בשבילך, אבל עוד יותר בשביל הילד.
שפה יוצרת הבניות, תפיסת עצמי.
פשוט תגידי בעדינות, אבל אל תחששי!
במקום לא הרביץ - שיחק יפה, שיתף פעולה, היה נעים ורגיש...
זה מאוד חשוב בעייני - קודם כל בשבילך, אבל עוד יותר בשביל הילד.
שפה יוצרת הבניות, תפיסת עצמי.
פשוט תגידי בעדינות, אבל אל תחששי!
אבל פתק טוב צריך להיות עם מעשה טובסמיילי12
לא עם אי עשיית מעשה רע.
גננת מוזרה קצת.
גננת מוזרה קצת.
דברי איתה, תשמעי ממנה מה היה בתקוםה האחרונהמקרמה
ומה הרקע לפתקים האלו.
יכול להיות שהילד העדין שלך נפתח, כבר מהילדים הבוגרים שיש להם יותר השפעה, כח, טון בגן, וגם הפך לקצת שובב
ולפעמים (כמו הרבה ילדים) גילה את הידיים ואת הכח שלו.
והיא הציבה לו מטרה שכל יום שהוא לא מרביץ הוא מקבל פתק *גדול* ויפה לאמא כי הוא התנהג כמו ילד בוגר והתגבר על היצר.
נשמע קצת אחרת, לא?
יכול להיות שהילד העדין שלך נפתח, כבר מהילדים הבוגרים שיש להם יותר השפעה, כח, טון בגן, וגם הפך לקצת שובב
ולפעמים (כמו הרבה ילדים) גילה את הידיים ואת הכח שלו.
והיא הציבה לו מטרה שכל יום שהוא לא מרביץ הוא מקבל פתק *גדול* ויפה לאמא כי הוא התנהג כמו ילד בוגר והתגבר על היצר.
נשמע קצת אחרת, לא?
לדעתי את לא מגזימהפה לקצת
הייתי מבקשת ממנה בצורה נעימה אם אפשר לכתוב מה הוא כן עשה במקום מה הוא לא עשה.
לדוגמא, במקום לא הרביץ- שיחק יפה עם החברים.
בלי קשר לאם מכות קשורות לילד או לא, לדעתי זאת לא צורה להחמיא ועדיף לציין את החיוב ולא להזכיר את השלילה
לדוגמא, במקום לא הרביץ- שיחק יפה עם החברים.
בלי קשר לאם מכות קשורות לילד או לא, לדעתי זאת לא צורה להחמיא ועדיף לציין את החיוב ולא להזכיר את השלילה
אז לא להעביר נכון?מחכה עד מאוד
הייתן מרימות על זה טלפון?
הודעה?
תודה שאתן מחזקות אותי חברות יקרות
הודעה?
תודה שאתן מחזקות אותי חברות יקרות
טלפוןסמיילי12
טלפוןפה לקצת
ומציעה להתחיל מדברים טובים שיש לך לומר עליה או להודות לה ואת זה לומר כבדרך אגב.
יכול להיותחדשה ישנה
שהחמודי שלך גדל ונהיה קצת שובב,
אז שנה שעברה היה עדין וביישן, והשנה בוא צריך חיזוק בגבולות. זה נורמלי וקורה להמון ילדים, לוקח להם זמן עד שהם מקבלים בטחון עצמי, וכשיש להם צריך לזכור להציב גבולות, יכול להיות שיש גם קצת בלאגן כי היא חדשה, אבל זה לא יעזור להאשים אותה, הילד צריך לדעת שלא מרביצים גם אם אין סדר בגן. וגן זורם זה מה שנכנס עכשיו בכל הגנים כמעט, קטע חדש של משרד החינוך...
מה הילד מספר בבית?
אז שנה שעברה היה עדין וביישן, והשנה בוא צריך חיזוק בגבולות. זה נורמלי וקורה להמון ילדים, לוקח להם זמן עד שהם מקבלים בטחון עצמי, וכשיש להם צריך לזכור להציב גבולות, יכול להיות שיש גם קצת בלאגן כי היא חדשה, אבל זה לא יעזור להאשים אותה, הילד צריך לדעת שלא מרביצים גם אם אין סדר בגן. וגן זורם זה מה שנכנס עכשיו בכל הגנים כמעט, קטע חדש של משרד החינוך...
מה הילד מספר בבית?
לפני שאת עושה משהו תנסי להכנס לראש שלה-אם מאושרת
היה לה כנראה "שמח" בגן, ( מהצד שלך זה טוב-שהוא גדל לעומת השקט של שנה שעברה,אבל לה זה קשה)
ניסתה לדבר איתך-
ולא שיתפת פעולה-( היא "זורמת" ואמרת לה שלילד שלך זה לא מתאים,גם אם לילד שלך זה לא טוב,היא בתור גננת לא יכולה לשנות גישה לפי דרישה של כל אמא,זה לא ייגמר).
אז מה יכלה לעשות- (אני מנסה לדמיין מה הולך בגן של שובבים בני 4...)
עשתה מבצע-ונהיה שקט ( וזה לא שקט בשבילה,זה בשביל שאר הילדים,תחשבי על הילד שלך הקטןמשנה שעברה,שיש גדולים שמרביצים לו)עכשיו תתחילי להתפלמס איתה על כל מילה?
ואני מניחה שהבן שלך עדיין לא קורא,אז זה גם לא ממש מזיז לו הניסוח שכתוב בדף.
ניסתה לדבר איתך-
ולא שיתפת פעולה-( היא "זורמת" ואמרת לה שלילד שלך זה לא מתאים,גם אם לילד שלך זה לא טוב,היא בתור גננת לא יכולה לשנות גישה לפי דרישה של כל אמא,זה לא ייגמר).
אז מה יכלה לעשות- (אני מנסה לדמיין מה הולך בגן של שובבים בני 4...)
עשתה מבצע-ונהיה שקט ( וזה לא שקט בשבילה,זה בשביל שאר הילדים,תחשבי על הילד שלך הקטןמשנה שעברה,שיש גדולים שמרביצים לו)עכשיו תתחילי להתפלמס איתה על כל מילה?
ואני מניחה שהבן שלך עדיין לא קורא,אז זה גם לא ממש מזיז לו הניסוח שכתוב בדף.
אין לי בעיה עם גבולות .אדרבהמחכה עד מאוד
אבל צריך לדעת איך לעשות.
לא כל הזמן הכללים הם:
לא זה
ולא זה
מה כן??
לא כל הזמן הכללים הם:
לא זה
ולא זה
מה כן??
כן,הבנתי כבר מהתחלה שאת בעד גבולות ( יותר מהגננת)אם מאושרת
אבל איך הבנת מהפתק שזה המצב בגן?
אם היא היתה כל היום אומרת לא,היית רואה את זה על הבן שלך.
היא כן כתבה בפתק- מתנהג יפה...
ולא נראה לי שהילד שלך לקח את זה קשה- הוא הרי לא קורא,אז תבליטי בבית את זה שהוא התנהג יפה!
ודרך אגב- נשמע שהוא ממש ילד טוב- אז יכול להיות שהוא שמח מהפתק.
וזה לא אומר שהוא הרביץ...
( קרה לנו פעם- שילד עדין ושקט נורא נעלב מהגננת שהוא לא קיבל פרס אף פעם... אז הוא ניסה להרביץ כדי לקבל פתק ועדשים .כמו שאר החברים בגן... כשעלינו על זה- ביקשתי מהגננת לצ'פר גם אותו והוא הפסיק לנסות להרביץ)
אם היא היתה כל היום אומרת לא,היית רואה את זה על הבן שלך.
היא כן כתבה בפתק- מתנהג יפה...
ולא נראה לי שהילד שלך לקח את זה קשה- הוא הרי לא קורא,אז תבליטי בבית את זה שהוא התנהג יפה!
ודרך אגב- נשמע שהוא ממש ילד טוב- אז יכול להיות שהוא שמח מהפתק.
וזה לא אומר שהוא הרביץ...
( קרה לנו פעם- שילד עדין ושקט נורא נעלב מהגננת שהוא לא קיבל פרס אף פעם... אז הוא ניסה להרביץ כדי לקבל פתק ועדשים .כמו שאר החברים בגן... כשעלינו על זה- ביקשתי מהגננת לצ'פר גם אותו והוא הפסיק לנסות להרביץ)
את תעשי חס עצום עם הגננת שתעזרי לה להביןדיליהאחרונה
כן, ל]עמים בן אדם לא חושב וחבל!!
להראות ולהסביר בצורה נעימה ובבנועם יהיה פשוט דרך לעזור לה להיות גננת טובה יותר.
רק לחשוב על הדרך הרגישה עשות את זה ולהבין שאת עושה איתה טובה ענקית!!
אומרת את זה ממקום של משהי שהייתה צריכה שיגידו לה!!
טוב.. אז שבוע 38 וממש ממש בא לי ללדת.הילושש
די אין לי כוח לסחוב יותר, רוצה ללדת.
עושה הליכות, יחסית הרבה..
בשבוע 36 היו לי כל מיני כאבים בבטן, זרמים כאלה מהבטן לרגליים (כמו כאבי מחזור), במוניטור ראו צירים והייתי בטוחה שאני קרובה אבל הכל נעלם..
לא באלי יותר ללכת לעבודה.. קשות לי הנסיעות באוטובוס 50 דק' ועוד הליכה של 20 דק'..
אין לי כוחות..
ויש לי מבחן השבוע, ולא, ממש לא באלי לגשת. אז שלפחות תהיה לי סיבה מוצדקת!!!! בבקשה אלוקים!
שאלה, שמעתי על טיפות עלי פטל,
מותר להשתמש בזה? כלומר, אם יש יום מסוים שה' החליט שהילד ייוולד, אז מותר לי לעשות דברים בשביל לזרז את זה?
וגם.. איך מרגישים צירים?! כל פעם מנחשת.. על כל כאב בעלי רוצה לרוץ לבי"ח ואני בטוחה שזה לא זה.. כי אמרו ש'צירים זה כואב למות' ואני לא מתה.. אולי סף הסבל שלי גבוה? חח
איזה מרגש שזה מתקרב❤️❤️מאמינה ומתאמנת
הלוואי וזה יקרה מהר ובקלות בעזרת ה
לי הצירים בבית לא מאד כאבו, יותר הציקו. כשהם הצטופפו הם כאבו הרבה יותר
תזמנו את הצירים ושהיה ציר של 45 שניות- דקה כל שתיים- שלוש דקות התקשרנו לדולה שתבוא וקצת אחרי יצאנו (יכול להיות שהיינו צריכים להתקשר אליה לפני אבל היה שבת ורצינו לוודא שזה בטוח צירים. חוץ מזה שאני התכחשתי לעובדה שאני לקראת לידה
)
לי הצירים בבית לא מאד כאבו, יותר הציקו. כשהם הצטופפו הם כאבו הרבה יותר
תזמנו את הצירים ושהיה ציר של 45 שניות- דקה כל שתיים- שלוש דקות התקשרנו לדולה שתבוא וקצת אחרי יצאנו (יכול להיות שהיינו צריכים להתקשר אליה לפני אבל היה שבת ורצינו לוודא שזה בטוח צירים. חוץ מזה שאני התכחשתי לעובדה שאני לקראת לידה
)אל תחכי שיהיה כואב למות;)רק טוב=)
כדאי שזה יהיה כבר בבית חולים..
כשיהיה לך כמה צירים שיהיה לך כבר קשה להמשיך לתפקד ולדבר אז תדעי שזה כנראה זה..
כשיהיה לך כמה צירים שיהיה לך כבר קשה להמשיך לתפקד ולדבר אז תדעי שזה כנראה זה..
הפטל לא מזרז, לפי מה שהבנתי, אלאיופיטופיבה
עוזר שהצירים, כשיהיו, יהיו טובים ויעילים.
אני שתיתי ומאמינה שזה עזר לי
אני שתיתי ומאמינה שזה עזר לי
בתור אחת שהיה לי צירים מחודש חמישי בערך וממש לא רציתיאנונימית בהו"ל
ללכת סתם ולחזור מצד שני מתתי ללדת כבר, היה לי פרמטר אחד שלפיו ידעתי מתי ללכת( ובאמת ילדתי) וזה גם יש כאבים שבאים והולכים ומתגברים, לי לא היה צירים סדירים, וגם עד פתיחה כמעט 10 בהחלט שרדתי את הצירים, כאב כאב כאב, רקדתי מכאב אבל לא הרגשתי שאני מתה עוד רגע( סף כאב גבוה מסתבר) לכן ממליצה לך ללכת רק כשהכאבים מתגברים, כשכל פעם את אומרת לעצמך זה יותר כואב מהפעם הקודמת.. לי זה ההדרכה שנתנה לי חברה מיילדת ותיקה וזה באמת עזר לי לסנן מתי זה סתם צירים ומתי רגע האמת..
מכירה את השלב ממש!חגהבגה
עונה-
1. כל הדברים שעושים בבית כדי לזרז, לא נקרא התערבות בתכנית של ה'.
מהסיבה הפשוטה שיש נשים שעוזר להן, ויש שלא- ז"א שה' מחליט מתי ואיך. מה שאומרים שכדאי להתייעץ עם רב, בחלק מהמקרים לגבי זירוז, זה רק בהתערבות רפואית משמעותית חיצונית, את עוד לא שם.
2. אם קשה לך ללכת לעבודה- קחי ימי מחלה, מה הבעיה לגמרי מקובל ולגמרי מותר לך!
3.עלי פטל- הם לא מזרזים לידה. יש שטוענים שהם גורמים לצירי הלידה להיות יותר יעילים.
הליכות- לא באמת עוזר, רק מעייף.
לגבי כאבים שונים ומשונים-
רוב הפעמים, ואני מדגישה רוב כי יש אחוז קטן שלא, את תרגישי צירים משמעותיים ותדעי שזה זה.
כל שאר הדברים- כאבי בטן תחתונה, התקשורת, זרמים, צריך לשים אם מספיק עצמתי, ולאורך זמן.
מקלחת חמה, מנוחה, שתיית מים מעבירים את ה' בכאילו' רוב הפעמים- את יכולה לבדוק כך.
בהצלחה!
1. כל הדברים שעושים בבית כדי לזרז, לא נקרא התערבות בתכנית של ה'.
מהסיבה הפשוטה שיש נשים שעוזר להן, ויש שלא- ז"א שה' מחליט מתי ואיך. מה שאומרים שכדאי להתייעץ עם רב, בחלק מהמקרים לגבי זירוז, זה רק בהתערבות רפואית משמעותית חיצונית, את עוד לא שם.
2. אם קשה לך ללכת לעבודה- קחי ימי מחלה, מה הבעיה לגמרי מקובל ולגמרי מותר לך!
3.עלי פטל- הם לא מזרזים לידה. יש שטוענים שהם גורמים לצירי הלידה להיות יותר יעילים.
הליכות- לא באמת עוזר, רק מעייף.
לגבי כאבים שונים ומשונים-
רוב הפעמים, ואני מדגישה רוב כי יש אחוז קטן שלא, את תרגישי צירים משמעותיים ותדעי שזה זה.
כל שאר הדברים- כאבי בטן תחתונה, התקשורת, זרמים, צריך לשים אם מספיק עצמתי, ולאורך זמן.
מקלחת חמה, מנוחה, שתיית מים מעבירים את ה' בכאילו' רוב הפעמים- את יכולה לבדוק כך.
בהצלחה!
וואי אלופות אתן, תודה על הטיפים והעצות..הילוששאחרונה
רצה לקנות את הפטל הזה.. חח
כמה זמן לוקח לילד להתרגל לישון בלי מוצץ?מחי
בן 4 וחצי, לילה שני בלי מוצץ. מאוד קשה לו להירדם... שוכב במיטה חצי שעה בערך בשעה הרגילה ולא נרדם, ואז יוצא מהמיטה ומסתובב בבית עד 10, ורק אז מצליח להירדם מרוב עייפות. זה אמור להשתפר, נכון? וגם העצבנות שלו במשך היום קשורה לגמילה, כמו כל גמילה שמלווה בעצבנות? יש משהו שאני יכולה לעשות כדי להקל עליו?
מקפיצהמחי
לא יודעת, מתה מפחד מהשלב הזה❤️מיואשת******
זו הסיבה שאת הגדולה גמלתי בגיל ממש ממש מאוחראני זה א
בלילה.ביום נגמלה סביבות גיל 4 ואז נולד לה אח חדש אז לא רציתי שתגנוב לו מוצצים בליחה אז חיכיתי והיא היתה בת כמעט 6 כשנגמלה סופית וזה בא ממנה והיה ממש קל בגלל הגיל והרצון שלה להיגמל. את השני לא אני גמלתי הוא ואחותו החליטו לזרוק את המוצץ בלי ידיעתי הוא היה בן 3 וחצי בערך אז ניצלתי את זה חגמילה.היה קשה כמה ימים ועבר מהר .השלישי גמל את עצמו בגיל שנה וחצי אבל גם לא היה מכור לפני כן.הרביעי סרב למוצץ שזה היה סיוט בגיל הקטן אבל חסך לי גמילה אחת והקטנה הולכת בעקבות הסרבן..
בד"כ לוקח כמה ימים. אבל אני לא דוגמה מוצלחת לגמילה ממוצץ 🤭יראת גאולה
מה שכן - נתתי תחליפים כמו בובה להתכרבל איתה או שמיכי.
זה אומר להשתפר תוך כמה לילותoo
אני גמלתי בגיל שלוש פלוס, נראלי שכבר בלילה השלישי היה שיפור ואחרי שבוע נשארו רק הגעגועים וכבר לא בכה. אחרי חודש הוא כבר שכח מהמוצץ, ואז הוא מצא איזה מוצץ שנשכח באנשהו, שם אותו בפה וזה כבר לא היה לו טעים..
מסכני קטןשחרית*
שונאת לגמול.
זה יקח כמה לילות ותראו שיפור. אפשר לתת לו בינתיים בובה או שמיכה או חיבוק שלכם ומילים מעודדות.
אפשר להשמיע לו סיפורים או שירים לפני השינה שיסיחו קצת את דעתו.
העצבנות בהחלט קשורה.
קצת סבלנות וזה מאחוריכם.
זה יקח כמה לילות ותראו שיפור. אפשר לתת לו בינתיים בובה או שמיכה או חיבוק שלכם ומילים מעודדות.
אפשר להשמיע לו סיפורים או שירים לפני השינה שיסיחו קצת את דעתו.
העצבנות בהחלט קשורה.
קצת סבלנות וזה מאחוריכם.
תודה לכולן!מחי
יש לו שמיכי, ונתתי לו גם בובה אם הוא ירצה להתכרבל איתה בנוסף.
הוא לא בוכה, רק מתקשה להירדם, מסתובב מצד לצד ובסוף יוצא מהמיטה...
הגמילה פחות או יותר באה ממנו אז אני שלמה עם זה שהוא בשל לכך. הוא כבר מדבר הרבה זמן על זה שכשהוא יהיה גדול הוא ישן בלי מוצץ, וכמה פעמים הכריז "היום אני הולך לישון בלי מוצץ" והניח את המוצץ על השידה בחדר, רק שכמובן אחרי 10 דקות בערך התחרט ולקח אותו בחזרה. ביום שישי המוצץ נעלם, ואז הוא החליט שהוא לא צריך אותו כי הוא כבר גדול וישן בלעדיו. אז שמחתי וגם אחרי שמצאתי אותו לא נתתי לו והוא לא ידע שמצאתי, אז מבחינתו אין יותר מוצץ בבית.
היום לקחתי אותו לחנות משחקים וקנינו מכונית קטנה, וכל היום מרעיפה עליו שבחים שהוא כל כך גדול וישן בלי מוצץ, ובלילה אומרת לו שהוא גדול ומסוגל והוא יצליח להירדם בלי המוצץ.
רק תוהה אולי יש לו איזה צורך ללעוס או להתעסק עם משהו בפה במשך היום ואז יהיה לו יותר קל בלילה, או שאין קשר בין הדברים וזה ישתפר מעצמו תוך כמה ימים.
בנוסף, בשבת לא יהיה בבית ואני מפחדת שיהיה לו נורא קשה להירדם במקום לא מוכר ועוד בלי המוצץ 🤦♀️
הוא לא בוכה, רק מתקשה להירדם, מסתובב מצד לצד ובסוף יוצא מהמיטה...
הגמילה פחות או יותר באה ממנו אז אני שלמה עם זה שהוא בשל לכך. הוא כבר מדבר הרבה זמן על זה שכשהוא יהיה גדול הוא ישן בלי מוצץ, וכמה פעמים הכריז "היום אני הולך לישון בלי מוצץ" והניח את המוצץ על השידה בחדר, רק שכמובן אחרי 10 דקות בערך התחרט ולקח אותו בחזרה. ביום שישי המוצץ נעלם, ואז הוא החליט שהוא לא צריך אותו כי הוא כבר גדול וישן בלעדיו. אז שמחתי וגם אחרי שמצאתי אותו לא נתתי לו והוא לא ידע שמצאתי, אז מבחינתו אין יותר מוצץ בבית.
היום לקחתי אותו לחנות משחקים וקנינו מכונית קטנה, וכל היום מרעיפה עליו שבחים שהוא כל כך גדול וישן בלי מוצץ, ובלילה אומרת לו שהוא גדול ומסוגל והוא יצליח להירדם בלי המוצץ.
רק תוהה אולי יש לו איזה צורך ללעוס או להתעסק עם משהו בפה במשך היום ואז יהיה לו יותר קל בלילה, או שאין קשר בין הדברים וזה ישתפר מעצמו תוך כמה ימים.
בנוסף, בשבת לא יהיה בבית ואני מפחדת שיהיה לו נורא קשה להירדם במקום לא מוכר ועוד בלי המוצץ 🤦♀️
וואה אני גם מהדוחות את הקץמק"ר
יפה לך שקפצת למים!
האמת שבקבוק בלילה היא נגמר חב"ד, פשוט החליטה שהיא גדולה וזהו
מחכה שתגיע לתובנה הזאת גם לגבי המוצץ😅
האמת שבקבוק בלילה היא נגמר חב"ד, פשוט החליטה שהיא גדולה וזהו
מחכה שתגיע לתובנה הזאת גם לגבי המוצץ😅
וואו!מחי
ממה ששמעתי מגיסות לגמול מבקבוק זה עוד יותר קשה ממוצץ, אז איזה כייף שהיא נגמלה לבד!
יפה שהבנת מה רציתי בכלל😅מק"ר
המתקן האוטומטי
נגמלה לבד כמובן
נגמלה לבד כמובן
😂😂😂😂מיואשת******
😅😅😅😅מק"ר
וזה לא נותן לי לערוך...
🤣🤣מחי
הצחקת אותי!
ברגע הראשון באמת תהיתי למה מק"ר מקשרת את חב"ד לבקבוק, אחרי שניה הבנתי 😅
ברגע הראשון באמת תהיתי למה מק"ר מקשרת את חב"ד לבקבוק, אחרי שניה הבנתי 😅
כן הגיוני לגמרי..מתחדשת11
לא יודעת מה כבר עברתם בדרך לגמילה וכמה אתם בתוך זה, אבל אצלי זה היה לשחרר את המוצץ במהלך היום ולתת רק בזמן שינה. במשך הזמן גם את זה הורדנו. זה לא נעשה בבת אחת. אצלי עבד הסחות דעת. להביא בובה, דובי, משהו שאוהבים לתת חיבוק, בוא נשיר להם לילה טוב, נגיד המלאך הגואל.. עד שנרדמים.
והעצבים- לגמרי לגמרי תקין.. סבלנות כלפיו, והבנה..
תודה!מחי
כמה ימין קשיםנעליים ורודות
ואחרי שבועיים בערך כבר לגמרי השתחררה מזה.
התחלנו את זה בפסח ככה שהיו כמה לילות שהלכו לישון מאוחר והייתה מאוד עייפה אז נרדמה מהר יחסית. אחכ לקח קצת יותר זמן אבל ידעה שיכולה כי כבר עשתה את זה...
התחלנו את זה בפסח ככה שהיו כמה לילות שהלכו לישון מאוחר והייתה מאוד עייפה אז נרדמה מהר יחסית. אחכ לקח קצת יותר זמן אבל ידעה שיכולה כי כבר עשתה את זה...
תודה! נקווה לטוב!מחי
חמודיאורוש3
משתנה אבל מניחה שתוך שבוע שבועיים. גג שלושה.
בטח שהגיוני שהוא עצבני.
לחבק, לנשק, לשבת לידו קצת כדי לעזור לו להרדם. אני עשיתי לאחד מהם שהיה לו באמת חיפש תחושה בפה קצת עיסויים מסביב לפה לפני השינה.
בהצלחה!
בטח שהגיוני שהוא עצבני.
לחבק, לנשק, לשבת לידו קצת כדי לעזור לו להרדם. אני עשיתי לאחד מהם שהיה לו באמת חיפש תחושה בפה קצת עיסויים מסביב לפה לפני השינה.
בהצלחה!
מקווה שלפני 🙃מחי
רואה אותו מוצץ אצבע לפעמים, וקצת לפני השינה גם. מקווה שהוא לא יחליף את המוצץ באצבע... קצת למצוץ כי הוא מתגעגע לתחושה זה בסדר, אבל רק שלא יהפוך להרגל חדש יותר גרוע 😒
וואי לא לא אצבעאורוש3
אם את רואה שזה נהיה אצבעלא כרגע
אולי כדאי להחזיר את המוצץ.
לא יודעת, אני ראיתי שמוצץ - בכמעט מאה אחוז מהמקרים, כשילד בשל לזה לגמרי, הגמילה קלה.
יש ילדים שבגיל 3 בשלים ויש בגיל 5.
גמילה מאצבע - היא אחר כך סיפור הרבה יותר רציני.
לא יודעת, אני ראיתי שמוצץ - בכמעט מאה אחוז מהמקרים, כשילד בשל לזה לגמרי, הגמילה קלה.
יש ילדים שבגיל 3 בשלים ויש בגיל 5.
גמילה מאצבע - היא אחר כך סיפור הרבה יותר רציני.
ב"ה זה לאמחיאחרונה
ואתמול בלילה הוא נרדם הרבה יותר מהר ב"ה!!
רציתי לכתוב לך שתשימי לב שהוא לא מכניס דברים אחריםמוריה
לפה כדי לספק את הצורך הזה.
אצבע זה עוד סביר.
וגם בגדים.
אבל זה יכול להיות גם חפצים קטנים ומסוכנים.
אצבע זה עוד סביר.
וגם בגדים.
אבל זה יכול להיות גם חפצים קטנים ומסוכנים.
העצבנות שלו כי הוא ישן ב10 🤭חדשה ישנה
חח בהחלטמחי
אבל יש הבדל בין עצבנות עצבנות עייפות לעצבנות שלו בימים האחרונים... סוג אחר קצת
המלצות על קורס הכנה ללידה טוב? ודולה?תיתיל
לא יודעת מה אני מחפשת אז פשוט תכתבו ואני כבר אברר כשיהיה לי כמה בראש חחח...
בנוסף יש למישהי המלצה לדולה באיזור המרכז?
מקפיצה לךמאמינה ומתאמנת
יעל גריינררק אמונהה
שמעתי אותה כמה פעמים ומתכוונת להירשם לקורס שלה, יש גם סבסוד מהקופה, תבדקי אם מתאים לך היא מקסימה ממש
קיבלתי מלא המלצות על עצמי סגל. ממש חמות!:-)אחרונה
רק מתחילה עכשיו אז לא יודעת מניסיון...
איכשהו ממש התעכבתי עם זה
איכשהו ממש התעכבתי עם זה
כל יום כמו נס (או פורקת בצרורות, ראו הוזהרתן)מק"ר
עבר עריכה על ידי מק"ר בתאריך ב' בכסלו תשפ"ב 21:21
למה רציתי את זה? למה? ואני רק בשבוע 6מרגיש כאילו כבר חודשיים אני בהריון
כל יום כמו...
לתאר לכן את שישי שבת שלי?
שרועה או על הספה או במיטה, לא הרמתי כפית!
לא יכולה להריח אף אחד
לא לאכול כלום (כל מה שכבר בבית כבר הספיק לעבור בחזרה בוושט והזיכרון לא כזה מלבב בשביל להכניס לפה פעם שניה)
הריח, מה למען השם הריח קשור להריון? למה אי אפשר בלעדיו???
לא יכולה להריח כלום ואף אחד
לא כביסה נקיה, בטח שלא מלוכלכלת
לא את המקרר ולא את הכיור (גם אם יוצא ממנו ריח של ניקיון)
מטבח ונגררותיו מחוץ לתחום
הילד שלי, החתלתול המתפנק שלי שבא להתכרבל איתי בספה, צריכה לדחות אותו מעלי כי הריחח😰
מה עוד אלוקים?
אה זה
שכבר שיתפתי כמה בסביבה הקרובה שלי, גם כי אי אפשר להסתיר וגם כי חשבתי שאולי אולי אקבל אמפתיה, שלא לדבר על סיוע... (ואפילו דופק עוד לא ראינו)
נראה לכם?
אני חיה באזור אנאלפבת
היפרמאזיס? למפונקות
לכי לעבודה, את רואה ששם היום עובר לך יותר בטוב (נכון, שם באמת כל דקה היא לא דקה וחצי, אבל היי, זה לא ששם אני לא סובלת! אותו סובלת, אבל לפחות יש משהו שמעסיק לי קצת את המחשבה, זה לא עושה את הבחילות והקאות לפסיכולוגי, פשוט לא)
אז מצטערת לבנתיים על היום ששיתפתי, כי אני מקבלת ההפך ממה שאני צריכה.
מישהי רוצה לבוא להיות שכנה או חברה שלי?
וכן אני לוקחת דיקלקטין, כרגע רק מסוממת ממנו
וחור בכיס
340 ש"ח לכמות שאפילו לחודש לא מספיקה!
❤❤❤מק"ר
אדי רוזמרין ותה פטל, כמה שאלות..דפני11
היי חברות!
אשמח לתזכורת ממי שיודעת, אדי רוזמרין- כמה פעמים בשבוע עושים? כל יום או רק פעמיים בשבוע?
ותה פטל- מאיזה שבןע מתחילים וכמה כוסות?
המון תודה...
נמחק לי כבר המוח ולא זוכרת כלום מלידה קודמת...
אשמח לתזכורת ממי שיודעת, אדי רוזמרין- כמה פעמים בשבוע עושים? כל יום או רק פעמיים בשבוע?
ותה פטל- מאיזה שבןע מתחילים וכמה כוסות?
המון תודה...
נמחק לי כבר המוח ולא זוכרת כלום מלידה קודמת...
מקפיצה לי😀דפני11
מה אף אחת?דפני11
אדי רוזמרין לריכוך האזור, ממה שאני זוכרת בלידה הראשונהאם ל3+
המליצו כמה שיותר, לא הייתה הגבלה
בלידות חוזרות כבר לא התעסקתי בזה, אז זה רק ממה שאני זוכרת מאז
בלידות חוזרות כבר לא התעסקתי בזה, אז זה רק ממה שאני זוכרת מאז
מה זה אדי רוזמרין?ציפיפיצי
שואלת כי בכל לידה יש לי תפרים
את מניחהדפני11
עלים/ענפים של רוזמרין בתוך כלי עם מים רותחים באסלה.. ויושבת 20 דק מעל..
זה אמור לרכך ולהגמיש את כל האיזור...
אבל לא מומלץ במקרים של טחורים/דליות..
זה אמור לרכך ולהגמיש את כל האיזור...
אבל לא מומלץ במקרים של טחורים/דליות..
כמובן תזהרי לא לקבל כוויהדפני11
אם זה חם מידי אז לחכות קצת
למה לא במקרה של דליות?ממעלממש
האזור שם אצלי ממש התנפח..
איך אדי רוזמרין יכולים להזיק?
איך אדי רוזמרין יכולים להזיק?
לא הבנתי אם זה נפוח סתם או נפוח של ורידים..דפני11אחרונה
והאמת לא יודעת למה אסור.. אבל ככה אמרו לי..
תודה רבה!!דפני11
תה פטלמחי
משבוע 37 כוס אחת ביום
מ38 2 כוסות
39 אפשר 3 כוסות
אני הסתפקתי בכוס אחת ביום משבוע 39
מ38 2 כוסות
39 אפשר 3 כוסות
אני הסתפקתי בכוס אחת ביום משבוע 39
תודה ענקית גם לך!דפני11
שק שינה לתינוקמאמינה ומתאמנת
איך אני יודעת באיזה עובי לקנות?
אנחנו גרים בדרום אבל בחורף ישנים עם חימום ועם שמיכת פוך/ צמר
אנחנו גרים בדרום אבל בחורף ישנים עם חימום ועם שמיכת פוך/ צמר
מקפיצה לימאמינה ומתאמנת
גם אני בהתלבטות דומה בסוף קניתי אחד לחורףמצפה88
תמיד אפשר להלביש מתחת פחות, וגם כשאנחנו מחממים את החדר זה לרוב עם רדיאטור ולא מזגן חם…
הבנתי. רעיון טובמאמינה ומתאמנתאחרונה
ככה גם היא תרגיש משוחררת מבפנים ולא עם מלא שכבות
אני עצבנית עצבנית עצבניתמאמינה ומתאמנת
קמתי היום יחסית מוקדם והתחלתי לארגן את הבית ובעיקר כביסות
פותחת את החלון ורואה אפר של סיגריות על הבגדים
וזה כביסה לבנה ובעיקר חולצות של בעלי שגם ככה אני שונאת להתעסק עם הכביסה הזו
נמאס לי מהשכנים החדשים שהגיעו מעלינו
לפני כמה שבועות מצאתי מסטיק על בגדים בחבל כביסה
הם משמיעים מלא רעשים ומוזיקה מעצבנת בלי סוף
אוףףףף
פותחת את החלון ורואה אפר של סיגריות על הבגדים
וזה כביסה לבנה ובעיקר חולצות של בעלי שגם ככה אני שונאת להתעסק עם הכביסה הזו
נמאס לי מהשכנים החדשים שהגיעו מעלינו
לפני כמה שבועות מצאתי מסטיק על בגדים בחבל כביסה
הם משמיעים מלא רעשים ומוזיקה מעצבנת בלי סוף
אוףףףף
מעצבן ממשאחד מכולם
אין שום אפשרות לדבר איתם? להאיר ולהעיר את עיניהם לעניין?
מתסכל ממש
מתסכל ממש
דיברנו איתם כמה פעמים ועזר קצת. לא יותר מידימאמינה ומתאמנת
זה כמה בחורים צעירים שגרים שם
התקשרתי לבעל הדירה שלהם ודיברתי איתו על זה
מקווה שזה יעזור
התקשרתי לבעל הדירה שלהם ודיברתי איתו על זה
מקווה שזה יעזור
באמת מתסכלאחד מכולם
בעיקר שמדובר בכאלה שלא ממש אכפת להם.
יש עוד שכנים שסובלים מהם?
יש עוד שכנים שסובלים מהם?
לדעתי אלו שגרים צמוד אליהםמאמינה ומתאמנת
אבל הם עובדים זרים ולא חושבת שהם ידברו על זה עם מישהו
אז באמת אתם לבד בסיפוראחד מכולם
שוב, לדבר עם בעל הדירה. אין ברירה.
וואי איזה מרגיז!!!סמיילי12
היו לי שכנים כאלה.
באתי להעיר לאמא של הילדים שזרקו לי על הכביסה חומר שלא יורד בכביסה.
היא מסתכלת עלי ואומאת לי אני אקנה לך חדש.
אמרתי לה את רצינית? זה ממש לא הכסף.
בבקשה שהילדים לא יזרקו.
ואתמול גיליתי שחיה ישבה לי על הכביסה! מלא שערות🤮🤮🤮
כמובן הכל לכביסה חוזרת.
באתי להעיר לאמא של הילדים שזרקו לי על הכביסה חומר שלא יורד בכביסה.
היא מסתכלת עלי ואומאת לי אני אקנה לך חדש.
אמרתי לה את רצינית? זה ממש לא הכסף.
בבקשה שהילדים לא יזרקו.
ואתמול גיליתי שחיה ישבה לי על הכביסה! מלא שערות🤮🤮🤮
כמובן הכל לכביסה חוזרת.
וואי ממש. זה בכלל לא הכסףמאמינה ומתאמנת
וחיה על הבגדים זה מגעיל🤦
זה דוחה.סמיילי12
זרקתי את החולצה שהיתה הכי למעלה.
את השאר הכנסתי לכביסה שוב
את השאר הכנסתי לכביסה שוב
וואי ממש. צודקתמאמינה ומתאמנת
יואו אני בשוק! בטח שזה מעצבן! איזה באסהמטילדה
ממש מעצבן וגם מגעיל אותי נוראמאמינה ומתאמנת
ביקשתי מבעלי שיוריד את הכביסה הזו כי זה פשוט מגעיל
תודה לכולכן על ההשתתפות, זה עוזר לי להרגע❤️
תודה לכולכן על ההשתתפות, זה עוזר לי להרגע❤️
וואו חיבוק. הייתי קורעת אותם, סתם חחח אבל חובה להעיר!השלך על ה' יהבך
תודה❤️מאמינה ומתאמנת
דיברתי עם בעל הדירה שלהם ומקווה שזה יעזור
וואי אמאלה את לגמרי צודקת!מתחדשת11
גמלי קרה פעם שהשכנים מלמעלה צבעו ובדיוק תליתי כביסה ביום חם במיוחד, כך שלא רק שהצבע נפל על הבגדים הוא גם הספיק להתייבש במהירות שיא, והייתי צריכה לקלף אותו מהבגדים חלק בהצלחה חלק לא
טוב שפנית לבעל הדירה!
וואו איזה זה הזיה זהמאמינה ומתאמנת
לצבוע מעל חבלי כביסה ולא להזהיר
לגמרי.. זה כמובן לא הם אישית אלא בעל המקצוע שהם הביאומתחדשת11
מניחה שזה היה ממש בלי כוונה, אבל זה נוראאא מתסכל.. מקווה שהדברים יסתדרו אצלכם
ברור! אמן שיסתדרמאמינה ומתאמנת
אולי לנסות1הריון
למתוח אצלכם מעל הכביסה איזה חתיכת ניילון או משהו כזה.
לפחות שזה לא יגיע לכביסה הנקייה שלכם...
וזה בלי קשר לטיפול מול בעל הדירה וכו'.
לפחות שזה לא יגיע לכביסה הנקייה שלכם...
וזה בלי קשר לטיפול מול בעל הדירה וכו'.
רעיון טוב. נבדוק את זהמאמינה ומתאמנת
גגון גגוןמיואשת******
מעצבן נורא
חצופים
מגעילים!!
אבל גגון הכי פשוט שיש יעלים את הבעיה והעצבים הרבה יותר משנה של מריבות
חיבוק גדול ! ❤️
חצופים
מגעילים!!
אבל גגון הכי פשוט שיש יעלים את הבעיה והעצבים הרבה יותר משנה של מריבות
חיבוק גדול ! ❤️
תודה רבהמאמינה ומתאמנת
זה רעיון טוב
נדבר עליו עם בעל הבית שלנו
נדבר עליו עם בעל הבית שלנו
באמת מעצבן..חיים של
ואם זו דירה שלך, אולי שווה לשים גגון מעל המקום שאת תולה בו כביסה.
זו אמנם השקעה אבל ייתן לך שקט נפשי.
זו אמנם השקעה אבל ייתן לך שקט נפשי.
תודה. זו דירה שכורהמאמינה ומתאמנתאחרונה
ובמרץ נגמר לנו החוזה ואנחנו לא בטוחים שנמשיך שם עוד שנה בלי קשר לשכנים האלו
הם רק גורמים לנו עוד יותר לרצות לעזוב😅
הם רק גורמים לנו עוד יותר לרצות לעזוב😅
שאלות בקשר לויטמיניםאחתפלוס
1) חומצה פולית וויטמין די אפשר לקחת עם חלב?
2) איזה סוגי אוכל יכול להעלות ברזל?
תודה
2) איזה סוגי אוכל יכול להעלות ברזל?
תודה
מקפיצה לךמאמינה ומתאמנת
עונהקל"ת
1. כן למיטב ידיעתי
2.עוף, בשר
2.עוף, בשר
תודה. מחפשת משהו יותר ספציפי שמעלה ברזל. יותר מהראחתפלוס
כבד טחינה אבוקדו אגוזיםמזלטוב
תודה. יש אגוזים מומלצים?אחתפלוס
לעזור לברזל שאוכלים באופן טבעי להיספגבימבה אדומה
שזה אומר לאכול אוכל כמה שיותר טבעי וכמה שפחות מעובד.
אקח לתשומת לב. תודהאחתפלוס
מולסהבאר מרים
מזה? ןאיפה קונים אותה?אחתפלוס
בחנויות טבע..באר מרים
זה משהו שעשוי לדעתי מסוכר שרוף או משהו דומה..
כמו ממרח בצבע שחור (דומה לסילאן אבל כהה יותר) בטעם שקצת מזכיר ליקריץ.
לתינוקות שלי אני באופן קבוע הייתי מוסיפה לדייסת קוואר..
אפשר למרוח על לחם.
אני מכינה עם זה "תחליף קפה" (מים, חלב וכפית מולסה)
ומנסיון שלי זה ממש מעלה יפה את הברזל..
כמו ממרח בצבע שחור (דומה לסילאן אבל כהה יותר) בטעם שקצת מזכיר ליקריץ.
לתינוקות שלי אני באופן קבוע הייתי מוסיפה לדייסת קוואר..
אפשר למרוח על לחם.
אני מכינה עם זה "תחליף קפה" (מים, חלב וכפית מולסה)
ומנסיון שלי זה ממש מעלה יפה את הברזל..
מוכרים את זה בצנצנת צכוכיתבאר מרים
כמו ריבה/דבש/סילאן וכאלה.
ממש תודה, שווה לנסותאחתפלוסאחרונה
שאלה למניקות צמד או מניקות למרחקים ארוכים1112
מה גורם לילד הגדול (בן השלוש) להחליט שהוא כבר לא מעוניין בהנקה. וכבר לא מתגרה כשהתינוק החדש יונק.
תודה רבה רבה
תודה רבה רבה
למי שלא רגיל לזה זה באמת נראה מוזרבארץ אהבתי
אבל הגישה שלי היא הפוכה. הדרך הטבעית בשבילי היא להניק עד שהילד כבר לא צריך את זה. אלא אם כן יש סיבה אחרת להפסיק. כל עוד זה נוח וטוב לי וגם לו, אז אני לא רואה צורך להפסיק אותו. (כמובן שהגבול העליון הוא גיל 4, כמו שקבעה ההלכה, אם הייתי מגיעה לגיל הזה, גם אם היה לי ולו נוח וטוב בכל מקרה הייתי מפסיקה).
הקטן שלי עכשיו בן 3 ועדיין יונק, בעיקר לפני השינה, ולפעמים גם כשמתעורר בלילה (בדרך כלל אני לוקחת אותו לשירותים והוא מיד חוזר לישון, לפעמים קצת בוכה ורוצה לינוק ואני נותנת לו ואחר כך חוזרת למיטה שלי). ביום הוא כבר לא רוצה (מעצמו). כשאני לא יכולה להשכיב אותו בלילה הוא נרדם בלי בעיה גם בלי הנקה, אבל כשאני משכיבה אותו זה כיף לשנינו.
אני מרגישה שאם אני אחליט עכשיו לגמול אותו, הסיבה היחידה תהיה שזה מה שמצופה מהסביבה, שזה כבר לא מקובל להניק בגיל הזה. אבל לא חושבת שזה מה שצריך להוביל אותי.
ואולי זה גם קשור לזה שאין לו מוצץ (וגם לקודמים). וכמו שברור לכולם שילד בגיל הזה שרגיל להירדם עם מוצץ, זה בסדר ומתאים לגיל, ולא צריך לגמול בכוח כי יש לו עדיין את הצורך הזה, אז מבחינתי ההנקה מספקת את אותו צורך, פלוס יתרונות נוספים (הקרבה לאמא, יתרונות תזונתיים), ולא רואה סיבה להפסיק.
הקטן שלי עכשיו בן 3 ועדיין יונק, בעיקר לפני השינה, ולפעמים גם כשמתעורר בלילה (בדרך כלל אני לוקחת אותו לשירותים והוא מיד חוזר לישון, לפעמים קצת בוכה ורוצה לינוק ואני נותנת לו ואחר כך חוזרת למיטה שלי). ביום הוא כבר לא רוצה (מעצמו). כשאני לא יכולה להשכיב אותו בלילה הוא נרדם בלי בעיה גם בלי הנקה, אבל כשאני משכיבה אותו זה כיף לשנינו.
אני מרגישה שאם אני אחליט עכשיו לגמול אותו, הסיבה היחידה תהיה שזה מה שמצופה מהסביבה, שזה כבר לא מקובל להניק בגיל הזה. אבל לא חושבת שזה מה שצריך להוביל אותי.
ואולי זה גם קשור לזה שאין לו מוצץ (וגם לקודמים). וכמו שברור לכולם שילד בגיל הזה שרגיל להירדם עם מוצץ, זה בסדר ומתאים לגיל, ולא צריך לגמול בכוח כי יש לו עדיין את הצורך הזה, אז מבחינתי ההנקה מספקת את אותו צורך, פלוס יתרונות נוספים (הקרבה לאמא, יתרונות תזונתיים), ולא רואה סיבה להפסיק.
שאלהסליל
קבעתם מפגש עם חברות
חברה משתפת שאולי תאחר, כי לתינוק שלה בן חודש יש חום (ילד ראשון). אומרת שרק מתארגנת ובאה...
הייתם אומרות לה שבגיל הזה תינוק בן חודש עם חום צריך לראות רופא? או שזה יכול לפגוע ויותר מידי להתערב לה?
חברה משתפת שאולי תאחר, כי לתינוק שלה בן חודש יש חום (ילד ראשון). אומרת שרק מתארגנת ובאה...
הייתם אומרות לה שבגיל הזה תינוק בן חודש עם חום צריך לראות רופא? או שזה יכול לפגוע ויותר מידי להתערב לה?
ילד ראשון שלה? הייתי אומרת ממש-ממש בעדינותקמה ש.
בס״ד
למקרה שהיא לא יודעת... זה חשוב...
למקרה שהיא לא יודעת... זה חשוב...
בעיקרון, ממה שזכור לי, בכלל מפנים למיון בגיל הזה.........קמה ש.
עד 12 שבועות ישר למיוןאם הבנים שמחההה
תאמרי לה! ברור! מיד למיוןחדשה ישנה
תגידי לה שרוב הסיכויים שהכל בסדר, אבל פשוט בגיל הזה גם דברים מסוכנים עלולים להיות בלי שיש סימנים לכך מלבד חום, לכן ההנחיה היא ללכת למיון.
בהחלט. אולי היא לא זוכרת..רחפת..
ב8 שבועות ראשונים אפילו סיכוי גדול שצריך מיון. המאוחדת יש מוקד להתייעצות בכל עת ומקבלים הפניה למיון אם צריך.
לא חייב מיון, אפשר מרפאת בריאות הילד בשעות היוםאמא_טריה_ל-2
בטח להגידפה לקצת
אני לקראת לידה שנייה ולא נראה לי ששמעתי על זה אי פעם
כדאי להגידשחרית*
אולי לשאול- וואי, מסכן? מה קרה לו? ראיתם רופא? ולפי התגובה להמשיך.
אגב, אתמול אחות טיפת חלב אמרה לי שממש לא צריך ישר מיון בגיל הזה, ובשעות שיש רופא אז ללכת קודם לרופא.
אגב, אתמול אחות טיפת חלב אמרה לי שממש לא צריך ישר מיון בגיל הזה, ובשעות שיש רופא אז ללכת קודם לרופא.
תודה לכם!סליל
אמרתי לה בעדינות שכדאי לראות רופא (אני מכירה שההנחייה היא עד גיל חודש מיון, בין חודש לשלשה חודשים לראות רופא באותו היום)
תלוי כמה חוםמזלטוב
הבן שלי היה בן כמעט חודשייםחדשה ישנהאחרונה
היה לו רק חום, הןא חייך ואכל כרגיל, אבל מיד שלחו אותנו למיון, לבירור.
חלבון עובריbula
עשיתי שקיפות שיצאה תקינה
ואחכ במקום אחר עשיתי חלבון. הרופאה התקשרה להגיד שהחלבון לא תקין, אבל זה היה נראה לה מוזר כי השקיפות היתה טובה
היא אמרה שזה כנראה שבגלל שעשיתי את החלבון במחוז אחר ולא שיקללו את הבדיקות יחד
קרה למישהי???
ואחכ במקום אחר עשיתי חלבון. הרופאה התקשרה להגיד שהחלבון לא תקין, אבל זה היה נראה לה מוזר כי השקיפות היתה טובה
היא אמרה שזה כנראה שבגלל שעשיתי את החלבון במחוז אחר ולא שיקללו את הבדיקות יחד
קרה למישהי???
איזה הזויLana423
איזה קופה את?
ובתוצאות של הבדיקת דם לא מופיעות התוצאות של השקיפות? אצלי כן מופיעות וככה אני יודעת ששיכללו את זה ביחד
ובתוצאות של הבדיקת דם לא מופיעות התוצאות של השקיפות? אצלי כן מופיעות וככה אני יודעת ששיכללו את זה ביחד
באמת לא כתוב שם תוצאות של שקיפותbula
אני בכללית
ממש מוזר ומלחיץ
אשמח לשמוע אם קרה למישהי
אולי לא הבנתי ככ את הרופאה. היא רק לחצה שאעשה שוב את הבדיקה באותו מחוז, לא היתה פנויה להסברים
ממש מוזר ומלחיץ
אשמח לשמוע אם קרה למישהי
אולי לא הבנתי ככ את הרופאה. היא רק לחצה שאעשה שוב את הבדיקה באותו מחוז, לא היתה פנויה להסברים
הזוי לגמרישחרית*
אמורים לצרף לבדיקת חלבון עוברי את התוצאות של השקיפות, אז מה אכפת להם באיזה מחוז...
הכוונה לבדיקת דם שעושים מיד אחרי השקיפות?Dove
גם אצלי השקיפות היתה תקינה ובבדיקת דם התוצאה לא היתה תקינה והוגדרתי הריון בסיכון.
לא עשיתי אותה באותו מקום של השקיפות אבל לא חושבת שיש קשר.
גם את החלבון עוברי עשיתי במקום אחר ושקללו את הנתונים ביחד.
את יודעת מה הערך שיצא לא תקין?
לא עשיתי אותה באותו מקום של השקיפות אבל לא חושבת שיש קשר.
גם את החלבון עוברי עשיתי במקום אחר ושקללו את הנתונים ביחד.
את יודעת מה הערך שיצא לא תקין?
מה שלא יצא תקיןbula
זה גונדוטרופין שלייתי- בבדיקת חלבון עוברי
השקיפות והבדיקת דם יצאו תקינות
השאלה אם משקללים את השקיפות והחלבון יחד, או שמסתכלים על שניהם ולפי זה קובעים סבירות למומים...את זה לא הבנתי מהרופאה
השקיפות והבדיקת דם יצאו תקינות
השאלה אם משקללים את השקיפות והחלבון יחד, או שמסתכלים על שניהם ולפי זה קובעים סבירות למומים...את זה לא הבנתי מהרופאה
בעיקרון משקללים הכלDove
אני גם בכללית ועשיתי כל אחת מהבדיקות במקום אחר ולא היתה בעיה לסנכרן את הבדיקות.
את יכולה לראות את התוצאה האפליקציה ואמור להיות את התוצאה שכוללת את כל הנתונים - שקיפות, סקר שליש ראשון וחלבון עוברי
את יכולה לראות את התוצאה האפליקציה ואמור להיות את התוצאה שכוללת את כל הנתונים - שקיפות, סקר שליש ראשון וחלבון עוברי
באותו מסמך?bula
מופיע לי במסמך רק חלבון עוברי
ןזה מה שהרופאה אמרה, שזה בגלל שעשיתי את זה במחוז אחר..
אבל לא מבינה אם הבדיקה של החלבון עומדת בפני עצמה עם התוצאות שלה או שעושים איזה שקלול
משותף
ןזה מה שהרופאה אמרה, שזה בגלל שעשיתי את זה במחוז אחר..
אבל לא מבינה אם הבדיקה של החלבון עומדת בפני עצמה עם התוצאות שלה או שעושים איזה שקלול
משותף
כן אצלי זה מופיע באותו מסמךDove
כשאני נכנסת לאפליקציה/תיק רפואי/חלבון עוברי וסקר שליש ראשון ושם יש את המסמך של הבדיקה
מתי עשית את הבדיקה? יכול להיות שלוקח לזה זמן להתעדכן?
מתי עשית את הבדיקה? יכול להיות שלוקח לזה זמן להתעדכן?
את השקיפות עשיתי כמה שבועות לפני החלבוןbula
התכוונתי מתי עשית את הבדיקה של החלבון עובריDove
אם זה ממש לפני כמה ימים יכול להיות שלא התעדכן עדיין
זה מוזר כי יש תוצאה של החלבוןbula
אז מה הכונה לא התעדכן? עשיתי את זה לפני 3 ימים ..
האמת שאני קיבלתי תוצאה רק אחרי 10 ימים.Dove
חוזרת לעדכןbula
עשיתי שוב חלבון עוברי והפעם באותו מקום של השקיפות
התוצאה עדין לא תקינה ( hcg גבוה)
אבל בסטטיסטיקה לת. דאון הסיכוי השתפר
במקום 1:160, הסיכוי עכשיו הוא 1:1200
אני מניחה שזה בגלל שעכשיו זה משוקלל עם השקיפות שהיא תקינה,וביחד הם אומרים שהסיכון יותר קטן, אך עדיין משהו לא תקין
אשמח לעידודים או סיפורים מעודדים אם זה קרה למישהי
אני מודעת לזה שזה בדיקת סקר..ושלחו אותי לא'וס מכוון, שאני מקווה שיצא תקין
מקווה שאשרוד את הציפיה והמתח עד אז
לצערי היה לנו הריון אחד לא תקין שהסתיים בהפסקת הריון. ככ לא רוצה להכנס לסרט כזה שוב....☹️
התוצאה עדין לא תקינה ( hcg גבוה)
אבל בסטטיסטיקה לת. דאון הסיכוי השתפר
במקום 1:160, הסיכוי עכשיו הוא 1:1200
אני מניחה שזה בגלל שעכשיו זה משוקלל עם השקיפות שהיא תקינה,וביחד הם אומרים שהסיכון יותר קטן, אך עדיין משהו לא תקין
אשמח לעידודים או סיפורים מעודדים אם זה קרה למישהי
אני מודעת לזה שזה בדיקת סקר..ושלחו אותי לא'וס מכוון, שאני מקווה שיצא תקין
מקווה שאשרוד את הציפיה והמתח עד אז
לצערי היה לנו הריון אחד לא תקין שהסתיים בהפסקת הריון. ככ לא רוצה להכנס לסרט כזה שוב....☹️
וואי איזה קשה❤❤❤רקלתשוהנ
איזה מתח....
בעז"ה שהכל יהיה תקין
בעז"ה שהכל יהיה תקין
לי{ר}צינית
היה חלבון עוברי לא תקין לא הhcg אלא הAFP. עשיתי מיליון ואחת בדיקות ומעקבים בגלל חשד לספינה ביפידה בסוף יצא תינוק מתוק מתוק בלי שום פגם.
יכולה להגיד לך שגם באולטרסאונדים ראו כביכול ממצאים(לדעתי זה פסיכולוגי, חיפשו אז חשבו שראו) עשיתי גם MRI ובסוף לא היה כלום
/>בע"ה גם אצלך. זאת בדיקה סטטיסטית
יכולה להגיד לך שגם באולטרסאונדים ראו כביכול ממצאים(לדעתי זה פסיכולוגי, חיפשו אז חשבו שראו) עשיתי גם MRI ובסוף לא היה כלום
/>בע"ה גם אצלך. זאת בדיקה סטטיסטית
יקרה!ליאניי
קודם כל כמו שכתבת זה בדיקת סקר, זה סטטסטיקה- לא הייתע ממהרת להילחץ מכלןם.
בהיריון הראשון שלי (שגם נגמר בהפסקת היריון ) אומנם החלבון עוברי היה תקין אבל הסטטיטי לא ויצא אחוז מאוד נמוך (1:57)
עשיתי סיסי שליה- והכל יצא תקין.
אני באה לומר שזה רק סטטסטיקה, בשביל להיות רגועים באמת עדיף לעשות מי שפיר (אם את מאלה שבעד..) ולהיות רגועה.
איך עברו שאר הבדיקות? השקיפות? הכל היה בסדר?
בעיני עוד ממש מוקדם לשפוט ולהחליט שההיריון לא תקין אלא אם יש משהו וודאי כמו מומים.
הלוואי הלוואי שהכל יהיה בסדר ותבשרי לנו אחרת!!!
לא לאבד תקווה הכל עוד פתוח.
💗
בהיריון הראשון שלי (שגם נגמר בהפסקת היריון ) אומנם החלבון עוברי היה תקין אבל הסטטיטי לא ויצא אחוז מאוד נמוך (1:57)
עשיתי סיסי שליה- והכל יצא תקין.
אני באה לומר שזה רק סטטסטיקה, בשביל להיות רגועים באמת עדיף לעשות מי שפיר (אם את מאלה שבעד..) ולהיות רגועה.
איך עברו שאר הבדיקות? השקיפות? הכל היה בסדר?
בעיני עוד ממש מוקדם לשפוט ולהחליט שההיריון לא תקין אלא אם יש משהו וודאי כמו מומים.
הלוואי הלוואי שהכל יהיה בסדר ותבשרי לנו אחרת!!!
לא לאבד תקווה הכל עוד פתוח.
💗
יקרה ❤️ כמה שזה קשה ❤️Lana423
אני יודעת שאת יודעת את זה אבל זה באמת סיכון כל כך נמוך 1:1200! 1 מכל 1200!!!!
זאת בדיקה מטופשת שבאמת לא אומרת שוםםם דבר (אלא אם באמת הסיכון שיוצא הוא 1:10 וגם אז יש סיכוי ענק שהכל בסדר)
עם כמה שזה קשה תנסי להפנים שרוב הסיכויים שהכל בסדר, ובעזרת השם הבדיקות הבאות יהיו תקינות לחלוטין.
מתי האולטרסאונד המכוון?
זאת בדיקה מטופשת שבאמת לא אומרת שוםםם דבר (אלא אם באמת הסיכון שיוצא הוא 1:10 וגם אז יש סיכוי ענק שהכל בסדר)
עם כמה שזה קשה תנסי להפנים שרוב הסיכויים שהכל בסדר, ובעזרת השם הבדיקות הבאות יהיו תקינות לחלוטין.
מתי האולטרסאונד המכוון?
באמת קשה. בע''ה יהיה בסדר. מתפללת. חיבוקאורוש3
אמרו לי לפנות לב'יח ולקבועbula
לדעתי אתייצב שם
ואגיד שאני לא זזה משם עד שעושים לי בדיקה מכוונת
( ולעמוד בתוך מעגל )
חצי רצינית חצי צוחקת
אמרתי לבעלי שאני מעדיפה להיות אדישה ואפילו להתכונן לגרוע מכל
מאשר לצפות ולהתאכזב
ואגיד שאני לא זזה משם עד שעושים לי בדיקה מכוונת
( ולעמוד בתוך מעגל )
חצי רצינית חצי צוחקת
אמרתי לבעלי שאני מעדיפה להיות אדישה ואפילו להתכונן לגרוע מכל
מאשר לצפות ולהתאכזב
אכן חשוב לקבועYaelL
אבל אין באמת מה להתייצב ולהתעקש, אם את לפני שבוע 20- ונשמע ככה אם עשית לאחרונה חלבון עוברי, לא עושים סקירה מכוונת כל כך מוקדם. לרוב רק אחרי המאוחרת. מה שכן תקבעי גם למרפאת הריון בסיכון גבוה.
בכל מקרה תתקשרי אליהם הכי מוקדם שאפשרLana423
אני הייתי צריכה תור לסקירה מכוונת והיה תור רק לאחרי הלידה 🤷♀️ בבית חולים ספציפי
ממליצהברכת ה
להתייעץ עם מכון פועה.
למיטב ידיעתי hcg גבוה יותר קשור לתפקודי שליה מאשר למומים עובריים, ועושים מעקב בהתאם בהמשך ההריון.
אבל הכי טוב להתייעץ עם גורם מוסמך שיסביר לך בדיוק.
בהצלחה!
למיטב ידיעתי hcg גבוה יותר קשור לתפקודי שליה מאשר למומים עובריים, ועושים מעקב בהתאם בהמשך ההריון.
אבל הכי טוב להתייעץ עם גורם מוסמך שיסביר לך בדיוק.
בהצלחה!
שוב אניbula
אז הרופאת נשים דברה איתי היום ואמרה שלא מדובר על סיכון למומים, אלא יותר סיבוכים של שליה וכו כמו שכתבו פה וכמו שקראתי בגוגל
פשוט אמרה שאבוא אליה לעיתים יותר תכופות
לגבי סקירה מכוונת היא אמרה שלא צריך, אלא רק סקירה מאוחרת
זה מוזר לי כי בתוצאות של החלבון כתבו-
לעשות או'ס מכוון ( scond level us(
והרופאה אמרה שמה שבסוגריים הכוונה זה סקירה מאוחרת
מצד שני היא התעלמה ממה שלפני הסוגריים שנשמע יותר כמו סקירה מכוונת
מצד שלישי, אני אומרת לעצמי אולי לא כדאי להתעקש, לםעמים אם מחפשים לעומק יותר מדי עלולים סתם להלחיץ
בכל מקרה יש לי תור לסקירה עוד חודש
ועוד חודשיים למכוונת
קשה לי המתח והציפיה
רוצה כבר תשובות
רוצה כבר ללדת
רוצה לישון רצוף בלילה( מזה התופעה הזאת??? כמה באמצע הלילה כאילו בוקר, וכל שעה בלי קשר קמה לשירותים..גמורה!)
פשוט אמרה שאבוא אליה לעיתים יותר תכופות
לגבי סקירה מכוונת היא אמרה שלא צריך, אלא רק סקירה מאוחרת
זה מוזר לי כי בתוצאות של החלבון כתבו-
לעשות או'ס מכוון ( scond level us(
והרופאה אמרה שמה שבסוגריים הכוונה זה סקירה מאוחרת
מצד שני היא התעלמה ממה שלפני הסוגריים שנשמע יותר כמו סקירה מכוונת
מצד שלישי, אני אומרת לעצמי אולי לא כדאי להתעקש, לםעמים אם מחפשים לעומק יותר מדי עלולים סתם להלחיץ
בכל מקרה יש לי תור לסקירה עוד חודש
ועוד חודשיים למכוונת
קשה לי המתח והציפיה
רוצה כבר תשובות
רוצה כבר ללדת
רוצה לישון רצוף בלילה( מזה התופעה הזאת??? כמה באמצע הלילה כאילו בוקר, וכל שעה בלי קשר קמה לשירותים..גמורה!)
אני חושבת שזה בשורות טובות!מכחול
תבורי באמת ליותר ביקורות, כמה שהיא אומרת לך, ובעז"ה הכל יהיה בסדר!
אין צורך בסקירה מכוונתאמא_טריה_ל-2
הכי חשוב זה תשומת הלב שלך -
לתסמיני רעלת הריון - עליה בלחץ דם, כאב ראש פתאומי וחזק, טשטוש בראיה,
ולתנועות עובר בהמשך
ממליצה להשאיל מכשיר לחץ דם
ואם תצליחי גם סטיקים של שתן, חסך לי ביקור שבועי בסוף ההריון (תדירות המעקב עלתה לקראת הסוף).
ולגבי השינה - ממש מוכר, הורמונים...
אכן מחרפן!
לתסמיני רעלת הריון - עליה בלחץ דם, כאב ראש פתאומי וחזק, טשטוש בראיה,
ולתנועות עובר בהמשך
ממליצה להשאיל מכשיר לחץ דם
ואם תצליחי גם סטיקים של שתן, חסך לי ביקור שבועי בסוף ההריון (תדירות המעקב עלתה לקראת הסוף).
ולגבי השינה - ממש מוכר, הורמונים...
אכן מחרפן!
ליאמא_טריה_ל-2
2 הריונות עם hcg גבוה.
הייתי במעקב הריון בסיכון, אבל פרט לכך לא היו בעיות.
בהריון השני היה לי סיכוי 1:130 אז עשיתי מי שפיר.
Hcg גבוה מעלה מעט את הסיכוי לסיבוך שילייתי- או להיפרדות שיליה, משקל עובר נמוך, או רעלת הריון.
לכן מגבירים תדירות מעקבי לחץ דם ושתן, עושים יותר מוניטור והערכות משקל, ובסוף ההריון ימליצו לך זירוז משבוע 39.
יש לי הרבה ניסיון אם זה, בראשונה זירזתי, בשני לא.
אם יש לך שאלות - מוזמנת!
הייתי במעקב הריון בסיכון, אבל פרט לכך לא היו בעיות.
בהריון השני היה לי סיכוי 1:130 אז עשיתי מי שפיר.
Hcg גבוה מעלה מעט את הסיכוי לסיבוך שילייתי- או להיפרדות שיליה, משקל עובר נמוך, או רעלת הריון.
לכן מגבירים תדירות מעקבי לחץ דם ושתן, עושים יותר מוניטור והערכות משקל, ובסוף ההריון ימליצו לך זירוז משבוע 39.
יש לי הרבה ניסיון אם זה, בראשונה זירזתי, בשני לא.
אם יש לך שאלות - מוזמנת!
ואי איזה יופי למצוא מישהי שעברה את זהbula
זה ככ מרגיע אותי
לשמוע הפי אנד
עלתה לי מחשבה שאולי ההורמון יותר גבוה בגלל שהרופאה תיקנה לי את גיל ההריון בהתחלה?
באתי בשבוע 7 לראות דופק והיא עוד לא ראתה דופק וגם השק היה קטן
שבוע וחצי אחרי זה ראו דופק והגדילה היתה לפי המצופה, אז היא חשבתה שכנראה זה היה ביוץ מאוחר ולפי זה עדכנה את שבוע ההריון...
אולי במקרה קרה לך?
ואיך בכללי זה נשמע למישהי תיאוריה הגיונית?
מחפשת משהו הגיוני להתלות בו שיסביר לי למה הערך של הhcg יצא גבוה מהנורמה ( הריון שישי ולא קרה לי, וגם לא שמעתי על זה)
לשמוע הפי אנד
עלתה לי מחשבה שאולי ההורמון יותר גבוה בגלל שהרופאה תיקנה לי את גיל ההריון בהתחלה?
באתי בשבוע 7 לראות דופק והיא עוד לא ראתה דופק וגם השק היה קטן
שבוע וחצי אחרי זה ראו דופק והגדילה היתה לפי המצופה, אז היא חשבתה שכנראה זה היה ביוץ מאוחר ולפי זה עדכנה את שבוע ההריון...
אולי במקרה קרה לך?
ואיך בכללי זה נשמע למישהי תיאוריה הגיונית?
מחפשת משהו הגיוני להתלות בו שיסביר לי למה הערך של הhcg יצא גבוה מהנורמה ( הריון שישי ולא קרה לי, וגם לא שמעתי על זה)
לא נשמע ליאמא_טריה_ל-2אחרונה
אבל מה הערך?
בכל מקרה בסקר שליש שני יבדקו שוב
זה מעלה את הסיכוי לסיבוכים באחוזים בודדים למול האוכלוסייה הכללית.
יש מדינות שבהן בכלל לא מתייחסים לזה.
בישראל יש החמרה...
בכל מקרה בסקר שליש שני יבדקו שוב
זה מעלה את הסיכוי לסיבוכים באחוזים בודדים למול האוכלוסייה הכללית.
יש מדינות שבהן בכלל לא מתייחסים לזה.
בישראל יש החמרה...
בנות חייבת לפרוק אולי אני טועה?? זוג דתיים להורים שלאשבת עמוסה
השבת היינו אצל ההורים שלי.. אני ובעלי חוזרים בתשובה. ההורים של שנינו לא שומרים שבת אבל כשאנחנו מתארחים אצלם מכבדים אותנו וגם אנחנו לא באים יותר מדי בדרישות מוגזמות..
היום בבוקר שבת הייתה סיטואציה שלאחת כמוני שלוקחת ללב - פשוט חירבה את השבת!
אמא שלי רצתה לקחת את הקטן לטיול. איך שבעלי יצא לתפילה קמתי התארגנתי מהר מהר כימשום מה היא הייתה ממש בלחץ כבר להוציא אותו ורצינו לצאת ביחד ואז כשסיימתי להתארגן היא הלכה להתארגן ואני שמרתי עליו בינתיים. קראתי מהר ברכות השחר, עשיתי קידוש תוך כדי שאני איתו ובדיוק אמא שלי אמרה שמוכנה. אני בהריון מתקדם וממש רציתי לפחות לקחת לי משהו לשתות אפילו שזאת הליכה של לא יותר מחצי שעה.. והמעלית שבת כבר הגיעה אלינו תוך כדי שאמי מאיצה בי ואומרת לי להביא את זה ואת זה ואני גם רוצה להכין לי משהו. בקיצור פספסנו אותה (מי שישמע אז נחכה עוד 5 דקות) ואמא שלי גם לא הרגישה טוב יום לפני ואמרה שגם בבוקר לא מרגישה טוב (אז למה התעקשת על טיול??) ואז היא אומרת לי "אני יורדת איתו במעלית הרגילה הוא לא רגוע" והקטן היה רגוע כן?
אמרתי לה שלא ושאני לא מעוניינת שהוא ירד במעלית רגילה. ואז היא אומרת לי כמו הרבה פעמים שכבר אמרה "הוא תינוק הוא לא צריך לשמור שבת עדיין" אז אמרתי לה שהןא לא אבל יש לו שני הורים שומרי שבת ואפשר לחכות למעלית שבת.
היא אמרה שכבר לא מרגישה טוב ושהיא לא עושה שום טיול. הלכה להסתגר בחדר ועוד כעסה עליי! שמה ביקשתי סך הכול. אחר כך יצאה ולקחה אותו לבד ועוד כעסה עליי שוב ואמרה שאני מגזימה!
נעלבתי מאוד. אני באמת מכבדת. עוזרת במה שאפשר ונותנת מעצמי. נכון גם ההורים שלי. אבל למה לא לכבד אותי??
הייתי כעוסה ובשעתיים ששמרתי על הקטן עד שבעלי הגיע ועד שהיא ממש התעקשה לצאת לטיול עם הילד הייתי חסרת סבלנות לגמרי. יום קודם נקרעתי כדי לעזור בכל הכנות השבת. ביטלתי תוכניות שלי. בערב שבת בעלי ואני פינינו הכול וסידרנו כי שני ההורים שלי לא הרגישו טוב.
אז למה לכעוס עליי על כלום?? מה עשיתי??
זה היה הקש ששבר את גב הגמל כי אני משתדלת מאוד לכבד את הוריי במיוחד שאחיות שלי לא דתיות והן אדישות לגמרי. בקושי נמצאות בארוחות שישי. אז למה אני שכל כך משתדלת סופגת ביקורת?
במשך השבת הייתי קרה לאמי. הקטן לא היה רגוע והיא באה ואמרה שתיקח אותו אליהם לחדר. אז אמרתי לה שלא כי היא רואה טלוויזיה. והיא אמרה שהיא לא תשים לו אז אמרתי לה שלא צריך והכול טוב (כמה פעמים היא ואבא שלי כבר שמו לו בשבת בטענה שהוא קטן ולא מבין ומותר.גם כשאמרתי שלו עד שלקחתי אותו ושמרתי עליי בעצמי).
כל השבת הייתה התעלמות מוחלטת גם אבא שלי כאילו נעלב.
הם באו לצאת לפני צאת שבת ואמא שלי שיחקה עם הקטן ובאתי אליה ואמרתי לה שנפגעתי היום.. היא ישר יצאה עליי ואמרה לי "את נפגעת?? את אומרת לי שאת לא רוצה להביא לי לשמור על הילד כי אני רואה טלוויזיה? אמרתי לך שלא אראה!! ובבוקר?? את מתעקשת על שמיקת שבת אבל יש דברים יותר חשובים שזה לכבד! את לא מתביישת לבייביסיטר אני טובה אבל פתאום כשלא נוח לך את אומרת לי שאני רואה טלוויזיה? יש אנשים רשעים גמורים ששומרים שבת זה לא אומר כלום! אני מרגישה טוב עם עצמי ואני עושה הרבה מעשים טובים! אולי אני לא עם שביס ועם הצדיקות שלי אבל אני מרגישה טוב מאוד עם עצמי ואני עם הרבה אמונה!" פה נשברתי. מה קשור הכיסוי ראש שלי?גם אחותה פעם אמרה "אמנם לי אין ילדה עם כיסוי ראש אבל אני גם מאמינה. מה אתם רוצים מהכיסוי ראש שלי ומה זה קשור אליכם?? רק ה' יודע כמה קשה לי איתו! אני לא הולכת איתו בשביל אף אחד חוץ מבורא עולם ובעלי! זה נושא כל כך רגיש אצלי ונפגעתי עד עמקי נשמתי בדרך שבה אמרה את זה. באותו רגע כבר איבדתי את זה וצעקתי שתתבייש לה שהיא ככה שופטת אותי ומה היא רוצה ממני בכלל.
אבא שלי נכנס לתמונה ואמר שלכבד חשוב יותר מהדת ושהם לא פחות מאמינים ממני. מה עשיתי לכם?? מי לא כיבד? אני גם בן אדם ואני לא עשויה מברזל! אחר כך הסתגרתי בחדר עם הקטן ואמא שלי אומרת לי מעבר לדלת שהם יוצאים ושאני יודעת שהיא לא התכוונה ושפירשתי את זה לא נכון ושאפסיק עם ההצגות. באמת? הצגות??
הייתה לי שבת קשה... מאוד. ואני ואמא שלי וגם אבא שלי ביחסים טובים מאוד. ולא הבנתי מה היא רוצה וכבר כמה פעמים לא שמעה לי עם הקטן ועם הטלוויזיה בשבת וגם אבא שלי לא הקשיב לי.
יצא לי ממש ארוך אם מישהי קראה עד עכשיו תודה. מה אני עושה עכשיו? איך להתנהג מולם? להפחית בתדירות של השסת זה החלטתי כבר מעכשיו. אפילו שהם מאוד רוצים שנבוא. כמה אתן מתעקשות על כאלה דברים וכמה חיכוכים זה גורם לכן מול ההורים? לאלו שההורים שלהן לא דתיים.
רק תעודדו אותי או תחזקו או אפילו תנסו להראות לי את הצד שלהם למרות שלא בא לי להבין אותם כי הם לא מבינים ומכבדים את הדרך שלי כשזה פתאום לא נוח להם.
מותשת אחרי שבת קשה.. ואולי זה נשמע שטותי אבל זה היה לי קשוח לנפש. במיוחד שבאמצע שבוע אני ובעלי מאוד מותשים ורק מחכים למנוחה קטנה בשבת וזה לא קרה רק הכביד על הנפש שלנו יותר..
היום בבוקר שבת הייתה סיטואציה שלאחת כמוני שלוקחת ללב - פשוט חירבה את השבת!
אמא שלי רצתה לקחת את הקטן לטיול. איך שבעלי יצא לתפילה קמתי התארגנתי מהר מהר כימשום מה היא הייתה ממש בלחץ כבר להוציא אותו ורצינו לצאת ביחד ואז כשסיימתי להתארגן היא הלכה להתארגן ואני שמרתי עליו בינתיים. קראתי מהר ברכות השחר, עשיתי קידוש תוך כדי שאני איתו ובדיוק אמא שלי אמרה שמוכנה. אני בהריון מתקדם וממש רציתי לפחות לקחת לי משהו לשתות אפילו שזאת הליכה של לא יותר מחצי שעה.. והמעלית שבת כבר הגיעה אלינו תוך כדי שאמי מאיצה בי ואומרת לי להביא את זה ואת זה ואני גם רוצה להכין לי משהו. בקיצור פספסנו אותה (מי שישמע אז נחכה עוד 5 דקות) ואמא שלי גם לא הרגישה טוב יום לפני ואמרה שגם בבוקר לא מרגישה טוב (אז למה התעקשת על טיול??) ואז היא אומרת לי "אני יורדת איתו במעלית הרגילה הוא לא רגוע" והקטן היה רגוע כן?
אמרתי לה שלא ושאני לא מעוניינת שהוא ירד במעלית רגילה. ואז היא אומרת לי כמו הרבה פעמים שכבר אמרה "הוא תינוק הוא לא צריך לשמור שבת עדיין" אז אמרתי לה שהןא לא אבל יש לו שני הורים שומרי שבת ואפשר לחכות למעלית שבת.
היא אמרה שכבר לא מרגישה טוב ושהיא לא עושה שום טיול. הלכה להסתגר בחדר ועוד כעסה עליי! שמה ביקשתי סך הכול. אחר כך יצאה ולקחה אותו לבד ועוד כעסה עליי שוב ואמרה שאני מגזימה!
נעלבתי מאוד. אני באמת מכבדת. עוזרת במה שאפשר ונותנת מעצמי. נכון גם ההורים שלי. אבל למה לא לכבד אותי??
הייתי כעוסה ובשעתיים ששמרתי על הקטן עד שבעלי הגיע ועד שהיא ממש התעקשה לצאת לטיול עם הילד הייתי חסרת סבלנות לגמרי. יום קודם נקרעתי כדי לעזור בכל הכנות השבת. ביטלתי תוכניות שלי. בערב שבת בעלי ואני פינינו הכול וסידרנו כי שני ההורים שלי לא הרגישו טוב.
אז למה לכעוס עליי על כלום?? מה עשיתי??
זה היה הקש ששבר את גב הגמל כי אני משתדלת מאוד לכבד את הוריי במיוחד שאחיות שלי לא דתיות והן אדישות לגמרי. בקושי נמצאות בארוחות שישי. אז למה אני שכל כך משתדלת סופגת ביקורת?
במשך השבת הייתי קרה לאמי. הקטן לא היה רגוע והיא באה ואמרה שתיקח אותו אליהם לחדר. אז אמרתי לה שלא כי היא רואה טלוויזיה. והיא אמרה שהיא לא תשים לו אז אמרתי לה שלא צריך והכול טוב (כמה פעמים היא ואבא שלי כבר שמו לו בשבת בטענה שהוא קטן ולא מבין ומותר.גם כשאמרתי שלו עד שלקחתי אותו ושמרתי עליי בעצמי).
כל השבת הייתה התעלמות מוחלטת גם אבא שלי כאילו נעלב.
הם באו לצאת לפני צאת שבת ואמא שלי שיחקה עם הקטן ובאתי אליה ואמרתי לה שנפגעתי היום.. היא ישר יצאה עליי ואמרה לי "את נפגעת?? את אומרת לי שאת לא רוצה להביא לי לשמור על הילד כי אני רואה טלוויזיה? אמרתי לך שלא אראה!! ובבוקר?? את מתעקשת על שמיקת שבת אבל יש דברים יותר חשובים שזה לכבד! את לא מתביישת לבייביסיטר אני טובה אבל פתאום כשלא נוח לך את אומרת לי שאני רואה טלוויזיה? יש אנשים רשעים גמורים ששומרים שבת זה לא אומר כלום! אני מרגישה טוב עם עצמי ואני עושה הרבה מעשים טובים! אולי אני לא עם שביס ועם הצדיקות שלי אבל אני מרגישה טוב מאוד עם עצמי ואני עם הרבה אמונה!" פה נשברתי. מה קשור הכיסוי ראש שלי?גם אחותה פעם אמרה "אמנם לי אין ילדה עם כיסוי ראש אבל אני גם מאמינה. מה אתם רוצים מהכיסוי ראש שלי ומה זה קשור אליכם?? רק ה' יודע כמה קשה לי איתו! אני לא הולכת איתו בשביל אף אחד חוץ מבורא עולם ובעלי! זה נושא כל כך רגיש אצלי ונפגעתי עד עמקי נשמתי בדרך שבה אמרה את זה. באותו רגע כבר איבדתי את זה וצעקתי שתתבייש לה שהיא ככה שופטת אותי ומה היא רוצה ממני בכלל.
אבא שלי נכנס לתמונה ואמר שלכבד חשוב יותר מהדת ושהם לא פחות מאמינים ממני. מה עשיתי לכם?? מי לא כיבד? אני גם בן אדם ואני לא עשויה מברזל! אחר כך הסתגרתי בחדר עם הקטן ואמא שלי אומרת לי מעבר לדלת שהם יוצאים ושאני יודעת שהיא לא התכוונה ושפירשתי את זה לא נכון ושאפסיק עם ההצגות. באמת? הצגות??
הייתה לי שבת קשה... מאוד. ואני ואמא שלי וגם אבא שלי ביחסים טובים מאוד. ולא הבנתי מה היא רוצה וכבר כמה פעמים לא שמעה לי עם הקטן ועם הטלוויזיה בשבת וגם אבא שלי לא הקשיב לי.
יצא לי ממש ארוך אם מישהי קראה עד עכשיו תודה. מה אני עושה עכשיו? איך להתנהג מולם? להפחית בתדירות של השסת זה החלטתי כבר מעכשיו. אפילו שהם מאוד רוצים שנבוא. כמה אתן מתעקשות על כאלה דברים וכמה חיכוכים זה גורם לכן מול ההורים? לאלו שההורים שלהן לא דתיים.
רק תעודדו אותי או תחזקו או אפילו תנסו להראות לי את הצד שלהם למרות שלא בא לי להבין אותם כי הם לא מבינים ומכבדים את הדרך שלי כשזה פתאום לא נוח להם.
מותשת אחרי שבת קשה.. ואולי זה נשמע שטותי אבל זה היה לי קשוח לנפש. במיוחד שבאמצע שבוע אני ובעלי מאוד מותשים ורק מחכים למנוחה קטנה בשבת וזה לא קרה רק הכביד על הנפש שלנו יותר..
אויש....לא פשוט בכלל. ואתם כל כך משתדליםיעל מהדרום
נשמע קשה ממש... חיבוק גדול, יקרה!מתואמת
כותבת לך בתור בת להורים שחזרו בתשובה:
ההורים של אבא שלי חזרו בתשובה בעקבותיו ובעקבות אחותו, אז היינו באים אליהם לשבתות, אבל ההורים של אמא שלי לא - ופשוט לא היינו באים אליהם בשבתות.
היה לנו קשר מצוין איתם! והם כיבדו אותנו ממש, והיו להם כלים מיוחדים בשבילנו אצלם, ובתור ילדים קטנים אפילו היינו נשארים אצלם לבדנו (בלי ההורים) לכמה ימים. אבל בשבת לא. כי באמת שבת מאתגרת יותר, וקשה לצפות מהם לשמור שבת שלמה בשבילנו.
כתבת שכבר הגעת למסקנה הזו בעצמך, של להפחית את כמות השבתות אצלם. מציעה לך לדבר איתם ולהציג את מקרה השבת הזו (בצורה מכבדת) כ"הוכחה" לכך שעדיף שתבואו לבקרם בימות החול, פשוט כדי שיהיו פחות עימותים. ובאמת תאמרי להם את רוצה לכבד אותם, ושכיבוד הורים היא גם מצווה יקרה וחשובה, ולכן כדאי שתחשבו ביחד איך לא להגיע לתאקלים "דתיים", כדי שתוכלו להישאר ביחסים קרובים וחמים.
ועוד משהו (כותבת ממחשבה שלי) - יש מי שמלווה אתכם בחיים גם כעת, אחרי שחזרתם בתשובה? אולי רב, או זוג שחזר בתשובה לפנח הרבה שנים וכבר בעל ניסיון... נשמע שאתם זקוקים למישהו כזה.
שוב חיבוק, והרבה-הרבה הערכה. עשיתם צעד ענקי בחיים שלכם, צעד שלא כל אחד יכול לעשות (במיוחד שהוא ממשיך להיות מלווה באתגרים גם אחר כך) - ואתם באמת ראויים להערכה עצומה על כך! מאחלת שהזכות הזו של המעשה הזה שלכם תעמוד לכם לתמיד
ההורים של אבא שלי חזרו בתשובה בעקבותיו ובעקבות אחותו, אז היינו באים אליהם לשבתות, אבל ההורים של אמא שלי לא - ופשוט לא היינו באים אליהם בשבתות.
היה לנו קשר מצוין איתם! והם כיבדו אותנו ממש, והיו להם כלים מיוחדים בשבילנו אצלם, ובתור ילדים קטנים אפילו היינו נשארים אצלם לבדנו (בלי ההורים) לכמה ימים. אבל בשבת לא. כי באמת שבת מאתגרת יותר, וקשה לצפות מהם לשמור שבת שלמה בשבילנו.
כתבת שכבר הגעת למסקנה הזו בעצמך, של להפחית את כמות השבתות אצלם. מציעה לך לדבר איתם ולהציג את מקרה השבת הזו (בצורה מכבדת) כ"הוכחה" לכך שעדיף שתבואו לבקרם בימות החול, פשוט כדי שיהיו פחות עימותים. ובאמת תאמרי להם את רוצה לכבד אותם, ושכיבוד הורים היא גם מצווה יקרה וחשובה, ולכן כדאי שתחשבו ביחד איך לא להגיע לתאקלים "דתיים", כדי שתוכלו להישאר ביחסים קרובים וחמים.
ועוד משהו (כותבת ממחשבה שלי) - יש מי שמלווה אתכם בחיים גם כעת, אחרי שחזרתם בתשובה? אולי רב, או זוג שחזר בתשובה לפנח הרבה שנים וכבר בעל ניסיון... נשמע שאתם זקוקים למישהו כזה.
שוב חיבוק, והרבה-הרבה הערכה. עשיתם צעד ענקי בחיים שלכם, צעד שלא כל אחד יכול לעשות (במיוחד שהוא ממשיך להיות מלווה באתגרים גם אחר כך) - ואתם באמת ראויים להערכה עצומה על כך! מאחלת שהזכות הזו של המעשה הזה שלכם תעמוד לכם לתמיד
מנסה לענות מה שעולה ליבארץ אהבתי
אבל באמת אין לי ניסיון עם הסיטואציה בכלל, אז תקחי רק מה שנראה לך מתאים…
קודם כל, אני מאוד מאוד מבינה את הקושי שלך. זה נשמע מאתגר מאוד לבוא לשבת להורים שלא שומרים שבת, ועם כל כמה שהם כביכול מנסים לבוא לקראתכם, בסוף הם עושים דברים שמפריעים לך, וזה באמת מתסכל להיות במקום הזה.
והסיטואציה שהיתה בבוקר, עם כל הלחץ להתארגן לטיול, ואז הלחץ שהופעל עלייך לאפשר לינוק לרדת במעלית רגילה למרות שבאמת אין סיבה, זה באמת פוגע ומעליב.
והמילים שנאמרו לך בסוף השבת, כשרציתי לפתוח ולשתף ממה שנפגעת, ורק הותקפת בחזרה, זה ממש פוגע! ולקבל את זה מאמא זה בכלל הרבה יותר רגיש..
אני רוצה להתייחס רגע למה שכתבת על מה שאמא שלך (וגם אחותך) אמרה לך - " אני מרגישה טוב עם עצמי ואני עושה הרבה מעשים טובים! אולי אני לא עם שביס ועם הצדיקות שלי אבל אני מרגישה טוב מאוד עם עצמי ואני עם הרבה אמונה!"
אני לא יודעת אם אני מפרשת נכון, אבל מהמבט שלי זה נשמע שהיא עצמה סה"כ מאמינה בזה שנכון וראוי להיות אנשים טובים, ואפילו מאמינה בה', ועד עכשיו היא חיה די טוב עם עצמה והרגישה שהיא חיה כמו שהיא מאמינה שנכון. אבל כשאת באה ומקיימת מצוות, גם בלי להגיד לה כלום, זה כביכול אומר לה שהיא לא מספיק טובה.
וגם כשאת לא מרוצה מדברים שהיא עושה עם התינוק, שמבחינתה אין בהם שום רע, אבל לך זה כל כך מפריע עד שאת כועסת ונפגעת ממנה, זה מתסכל אותה, כי היא סה"כ רואה את עצמה כאדם טוב שפועל נכון, ואת באה אומרת לה שמה שהיא עושה לא טוב, זו לא הדרך הנכונה לחיות. זה מעבר למה שהיא עושה עם התינוק, זה בעצם אומר על כל דרך החיים שלה. ולכן זה פוגע בה.
ואני חושבת שלכן היא גם לא היתה מסוגלת לשמוע את זה שאת נפגעת, ותקפה אותך בחזרה, כי כל הסיטואציה הזו פגעה בה, למרות שאת היית באמת הכי בסדר שיכולת, ואת באמת נשמעת כל כך מכבדת ומשתדלת…
אין לי עצה מעשית איך לנהוג, זה באמת נשמע ממש מאתגר ומורכב. אבל אולי אם הצלחתי לעזור לך להבין קצת יותר גם את הקושי שלה, זה יעזור לך פחות להיפגע מהכעס שלה, להבין שזה לא אומר עלייך כלום.
ואולי גם יעזור להכביר יותר בביטוי הערכה למה שהיא כן עושה, שכל בקשה שאת מבקשת ממנה, וכל סירוב להצעת עזרה מכל סיבה שהיא, תמיד תלווה בהרבה תודה על כל מה שהיא כן עושה, על המאמץ שלה להתאים את עצמה, וכו'.
בהצלחה רבה! מקווה שעזרתי...
קודם כל, אני מאוד מאוד מבינה את הקושי שלך. זה נשמע מאתגר מאוד לבוא לשבת להורים שלא שומרים שבת, ועם כל כמה שהם כביכול מנסים לבוא לקראתכם, בסוף הם עושים דברים שמפריעים לך, וזה באמת מתסכל להיות במקום הזה.
והסיטואציה שהיתה בבוקר, עם כל הלחץ להתארגן לטיול, ואז הלחץ שהופעל עלייך לאפשר לינוק לרדת במעלית רגילה למרות שבאמת אין סיבה, זה באמת פוגע ומעליב.
והמילים שנאמרו לך בסוף השבת, כשרציתי לפתוח ולשתף ממה שנפגעת, ורק הותקפת בחזרה, זה ממש פוגע! ולקבל את זה מאמא זה בכלל הרבה יותר רגיש..
אני רוצה להתייחס רגע למה שכתבת על מה שאמא שלך (וגם אחותך) אמרה לך - " אני מרגישה טוב עם עצמי ואני עושה הרבה מעשים טובים! אולי אני לא עם שביס ועם הצדיקות שלי אבל אני מרגישה טוב מאוד עם עצמי ואני עם הרבה אמונה!"
אני לא יודעת אם אני מפרשת נכון, אבל מהמבט שלי זה נשמע שהיא עצמה סה"כ מאמינה בזה שנכון וראוי להיות אנשים טובים, ואפילו מאמינה בה', ועד עכשיו היא חיה די טוב עם עצמה והרגישה שהיא חיה כמו שהיא מאמינה שנכון. אבל כשאת באה ומקיימת מצוות, גם בלי להגיד לה כלום, זה כביכול אומר לה שהיא לא מספיק טובה.
וגם כשאת לא מרוצה מדברים שהיא עושה עם התינוק, שמבחינתה אין בהם שום רע, אבל לך זה כל כך מפריע עד שאת כועסת ונפגעת ממנה, זה מתסכל אותה, כי היא סה"כ רואה את עצמה כאדם טוב שפועל נכון, ואת באה אומרת לה שמה שהיא עושה לא טוב, זו לא הדרך הנכונה לחיות. זה מעבר למה שהיא עושה עם התינוק, זה בעצם אומר על כל דרך החיים שלה. ולכן זה פוגע בה.
ואני חושבת שלכן היא גם לא היתה מסוגלת לשמוע את זה שאת נפגעת, ותקפה אותך בחזרה, כי כל הסיטואציה הזו פגעה בה, למרות שאת היית באמת הכי בסדר שיכולת, ואת באמת נשמעת כל כך מכבדת ומשתדלת…
אין לי עצה מעשית איך לנהוג, זה באמת נשמע ממש מאתגר ומורכב. אבל אולי אם הצלחתי לעזור לך להבין קצת יותר גם את הקושי שלה, זה יעזור לך פחות להיפגע מהכעס שלה, להבין שזה לא אומר עלייך כלום.
ואולי גם יעזור להכביר יותר בביטוי הערכה למה שהיא כן עושה, שכל בקשה שאת מבקשת ממנה, וכל סירוב להצעת עזרה מכל סיבה שהיא, תמיד תלווה בהרבה תודה על כל מה שהיא כן עושה, על המאמץ שלה להתאים את עצמה, וכו'.
בהצלחה רבה! מקווה שעזרתי...
מסכימה ומוסיפה עצה מעשיתמיואשת******
יקרה, אמא שלך פשוט מרגישה פגועה כי בהרגשה שלה את כאילו מרגישה את עצמך יותר טובה ממנה, יותר צדיקה, ולא מרשה לה עם הילד כל מיני דברים, אז זה כאילו מרגיש בעיניה משפיל לכאורה את מתייחסת אליה כרשעית וכו.
ברור שזה לא מה שאת עושה כן? אני רק מנסה להסביר לך כיתד אמא שלך מרגישה.
לדעתי מה שהכי יעזור פה עוד כמה ימים אחרי שתירגעי, סעי לבד, בלי הבעל ובלי הילד לשיחה איתם
תפתחי בשבחים מפה ועד להודעה חדשה. כמה את מעריכה, כמה הם מיוחדים, איזה חינוך קיבלת מהם, איך את אוהבת אותם, את כל הדברים הטובים והערכים שהם לימדו אותך, הכל. תשפכי עליהם מלא מלא מלא שבחים.
ואז תבהירי שזה שבחרת דרך אחרת זה לא כי את יושבת שהם לא בסדר, חס ושלום הם אנשים צדיקים ומיוחדים וכך גם בע״ה הילדים שלך ישמעו עליהם ממך רק דברים טובים והערכה, וכמה שאת מקווה שזה ברור להם שאמנם את החלטת לעשות דברים אחרים אבל זה שלך אישי, וזה לא אומר שום דבר עליהם ועל מה שאת חושבת עליהם.
אחרי כל זה, תבקשי יפה, שאמנם הילד קטן והוא לא מבין, אבל לילד חשוב מאד עקביות, וחשוב לכם בחינוך שלו שהןא לא יהיה מבולבל שלפעמים כך ולפעמים כך. ולכן מאד חשוב לכם כרגע כשהוא קטן שהוא יגדל לפי הכללים שלכם. תגידי להם כמו שלמשל אם היינו מחליטים שבבית שלנו צמחוניים אז הייתי מבקשת שלא תבלבלו אותו ותכבדו, ככה פה. זה לא אומר שמה שאתם עושים לא בסדר, אבל לנו חשוב שהילד יגדל בצורה עקבית מגיל אפס, לפי ההחלטות שלנו. ולכן אנחנו מאד מבקשים שתכבדו אותנו בזה. אנחנו נכבד אתכם ולעולם לעולם הילד שלנו לא ישמע חס ושלום מילת ביקורת על הבחירה שלכם, אנחנו מאד מכבדים אתכם ואוהבים ומעריכים , אבל אנחנו מבקשים בחזרה שתכבדו את דרך החינוך שלנו וזה לא יהיה משהו שנתווכח עליו עם הילד ולא דברים שיעשו מאחורי הגב שלנו.
ומסכימה איתך שצריך להוריד מינון של פגישות כרגע.
מקווה שעזרתי קצת
חיבוק גדול
ברור שזה לא מה שאת עושה כן? אני רק מנסה להסביר לך כיתד אמא שלך מרגישה.
לדעתי מה שהכי יעזור פה עוד כמה ימים אחרי שתירגעי, סעי לבד, בלי הבעל ובלי הילד לשיחה איתם
תפתחי בשבחים מפה ועד להודעה חדשה. כמה את מעריכה, כמה הם מיוחדים, איזה חינוך קיבלת מהם, איך את אוהבת אותם, את כל הדברים הטובים והערכים שהם לימדו אותך, הכל. תשפכי עליהם מלא מלא מלא שבחים.
ואז תבהירי שזה שבחרת דרך אחרת זה לא כי את יושבת שהם לא בסדר, חס ושלום הם אנשים צדיקים ומיוחדים וכך גם בע״ה הילדים שלך ישמעו עליהם ממך רק דברים טובים והערכה, וכמה שאת מקווה שזה ברור להם שאמנם את החלטת לעשות דברים אחרים אבל זה שלך אישי, וזה לא אומר שום דבר עליהם ועל מה שאת חושבת עליהם.
אחרי כל זה, תבקשי יפה, שאמנם הילד קטן והוא לא מבין, אבל לילד חשוב מאד עקביות, וחשוב לכם בחינוך שלו שהןא לא יהיה מבולבל שלפעמים כך ולפעמים כך. ולכן מאד חשוב לכם כרגע כשהוא קטן שהוא יגדל לפי הכללים שלכם. תגידי להם כמו שלמשל אם היינו מחליטים שבבית שלנו צמחוניים אז הייתי מבקשת שלא תבלבלו אותו ותכבדו, ככה פה. זה לא אומר שמה שאתם עושים לא בסדר, אבל לנו חשוב שהילד יגדל בצורה עקבית מגיל אפס, לפי ההחלטות שלנו. ולכן אנחנו מאד מבקשים שתכבדו אותנו בזה. אנחנו נכבד אתכם ולעולם לעולם הילד שלנו לא ישמע חס ושלום מילת ביקורת על הבחירה שלכם, אנחנו מאד מכבדים אתכם ואוהבים ומעריכים , אבל אנחנו מבקשים בחזרה שתכבדו את דרך החינוך שלנו וזה לא יהיה משהו שנתווכח עליו עם הילד ולא דברים שיעשו מאחורי הגב שלנו.
ומסכימה איתך שצריך להוריד מינון של פגישות כרגע.
מקווה שעזרתי קצת
חיבוק גדול
מנסה לעזור לךהמקורית
קודם כל השוני באידאולוגיה ממש מקשה על התנהלות משפחתית רגילה ומעלה הרבה אמוציות. ואצל ההורים יותר אצל הילדים שתדעי לך. לא מספיק שהילד בחר אחרת ממה שהם חינכו, הם פתאום הופכים לכאלה שלא מספיק מאמינים ואי אפשר לסמוך עליהם. זה לא פשוט בכלל להורים, מניסיון שלי
ואגב, גם אם זה לא נשמע לך רגיש מצדי להגיד כרגע, אמא שלך צודקת- אם לבייביסיטר ביום חול היא טובה ואת סומכת עליה שלא תראה לילד טלוויזיה, אין שוני מהבחינה הזו בשבת. ככה אני רואה זאת בכל מקרה.
היא צודקת שהיא נעלבה, וזה שהיא דרכה לך על מקום רגיש זה משהו אחר (היא לא יודעת כמה קשה לך לשים כיסוי ראש)
איך עוקפים את זה? קודם כל לא ליצור שיח שלילי מולם של אתם עושים ככה ואנחנו אחרת. זה רק מפריע יותר. ולא לדבר כמה שאפשר על דברים ונושאים נפיצים. אין צורך להעמיק את הפער.
אני ממליצה גם לא ללכת ממקום שאת עושה להם טובה שאת באה, כי זה מציב אותך נפשית במקום שדורש תמורה את ההבנה וההתגמשות שלהם. מין: הנה באתי אליכם כי אתם מבקשים / אני משתדלת יותר ולא כמו אחיות שלי, וגם עזרתי בבישולים ואני עייפה, מה אתם גם שמים לי רגליים בקיום המצוות? מה אתם דורשים עוד?
ברגע שתבואי ממקום ששלם עם הסיטואציה על כל חלקיה, יהיה לך יותר קל ושלם, הכוונה - את יודעת לאן את נכנסת כשאת נוסעת לשבת ובהתאם לכך גם התרחישים הצפויים, שאחיות שלך לא נמצאות ושאת צריכה לעזור בהכנות ושההורים שלך לא מבינים עד הסוף מה זה לקיים מצוות אבל עדיין מאוד חשוב להם לבוא לקראתך כי את הבת שלהם וזה בכלל בכלל לא מובן מאליו.
ועוד משהו - זה שהם ההורים שלך, זה לא אומר שהם חפים מביקורת על אורח החיים שלך, להיפך, את נבחנת במאה עיניים, ובגלל זה הם באים ואומרים לך: הכבוד יותר חשוב. הם מבינים שכיבוד הורים זו מצווה חשובה אבל השבת קצת שחוקה אצלם בהבנה של החשיבות שלה. זה לא בכוונה, הם פשוט לא במקום שאת נמצאת בו.
ואגב, גם אם זה לא נשמע לך רגיש מצדי להגיד כרגע, אמא שלך צודקת- אם לבייביסיטר ביום חול היא טובה ואת סומכת עליה שלא תראה לילד טלוויזיה, אין שוני מהבחינה הזו בשבת. ככה אני רואה זאת בכל מקרה.
היא צודקת שהיא נעלבה, וזה שהיא דרכה לך על מקום רגיש זה משהו אחר (היא לא יודעת כמה קשה לך לשים כיסוי ראש)
איך עוקפים את זה? קודם כל לא ליצור שיח שלילי מולם של אתם עושים ככה ואנחנו אחרת. זה רק מפריע יותר. ולא לדבר כמה שאפשר על דברים ונושאים נפיצים. אין צורך להעמיק את הפער.
אני ממליצה גם לא ללכת ממקום שאת עושה להם טובה שאת באה, כי זה מציב אותך נפשית במקום שדורש תמורה את ההבנה וההתגמשות שלהם. מין: הנה באתי אליכם כי אתם מבקשים / אני משתדלת יותר ולא כמו אחיות שלי, וגם עזרתי בבישולים ואני עייפה, מה אתם גם שמים לי רגליים בקיום המצוות? מה אתם דורשים עוד?
ברגע שתבואי ממקום ששלם עם הסיטואציה על כל חלקיה, יהיה לך יותר קל ושלם, הכוונה - את יודעת לאן את נכנסת כשאת נוסעת לשבת ובהתאם לכך גם התרחישים הצפויים, שאחיות שלך לא נמצאות ושאת צריכה לעזור בהכנות ושההורים שלך לא מבינים עד הסוף מה זה לקיים מצוות אבל עדיין מאוד חשוב להם לבוא לקראתך כי את הבת שלהם וזה בכלל בכלל לא מובן מאליו.
ועוד משהו - זה שהם ההורים שלך, זה לא אומר שהם חפים מביקורת על אורח החיים שלך, להיפך, את נבחנת במאה עיניים, ובגלל זה הם באים ואומרים לך: הכבוד יותר חשוב. הם מבינים שכיבוד הורים זו מצווה חשובה אבל השבת קצת שחוקה אצלם בהבנה של החשיבות שלה. זה לא בכוונה, הם פשוט לא במקום שאת נמצאת בו.
לפי איך שנשמע לימיץ ענבים
את צריכה פשוט להזכיר ולחזק בהם את העובדה שאת מעריכה אותם מאד, ושבעיניך הם צדיקי עולם
ולא משנה אם הם רואים ט' או נוסעים במעלית, ללא כיסוי ראש, מבחינתך הם מעולים וצדיקים ואנשים טובים ובעלי חסד וכיו''ב- כי את המצוות העיקריות והחמורות הם שומרים כגון - לא תרצח, חסד, ואהבת לרעך כמוך, וכן הלאה
ולהציג זאת כ'' ג'וק' '' שלך כדתיה, ושכך את מעדיפה לבנך
כך הם ירגישו הערכה מצידך כלפיהם, ולא ירגישו צורך 'להיעלב'....
המון המון כח!!!!! חיבוק! את מדהימה וזה באמת לא פשוט!!!!!! כל האי הבנות האלו - לא נעימות!
ולא משנה אם הם רואים ט' או נוסעים במעלית, ללא כיסוי ראש, מבחינתך הם מעולים וצדיקים ואנשים טובים ובעלי חסד וכיו''ב- כי את המצוות העיקריות והחמורות הם שומרים כגון - לא תרצח, חסד, ואהבת לרעך כמוך, וכן הלאה
ולהציג זאת כ'' ג'וק' '' שלך כדתיה, ושכך את מעדיפה לבנך
כך הם ירגישו הערכה מצידך כלפיהם, ולא ירגישו צורך 'להיעלב'....
המון המון כח!!!!! חיבוק! את מדהימה וזה באמת לא פשוט!!!!!! כל האי הבנות האלו - לא נעימות!
איזו תגובה חכמה!!שוקולד פרה.
קודם כל חיבוק באמת חוויה לא פשוטה. מנסה קצת לעזוראני זה א
כבת לחוזר בתשובה וכנשואה לחוזר בתשובה ואפשר לומר גם כבת להורים שאומנם דתיים אבל שייכים למגזר שונה משלי..
אז כבת אני אכן זוכרת כילדה שכמה שסבא וסבתא שלי השתדלו לכבד היה קשה להם עם מעט הבקשות שהיו להורים שלי ובאמת כשהיינו שם לבד היינו רואים טלויזיה למרות שידענו שההורים שלי לא היו רוצים.
כנשואה לחוזר בתשובה וגרה בצמידות להורים שלא שומרים באמת לא תמיד קל אז,דבר ראשון קבענו גבולות שמבחינתנו הם קו אדום למשל טלויזיה בשבת או מוזיקה וגם דברים שלא בהכרח קשורים ישירות לשבת ופשוט עמדנו עליהם בכבוד ובדרך ארץ אבל ממש עמדנו עליהם ואמרנו להם שאם הם לא יכולים לעמוד בבקשות שלהם אנחנו נקום ונלך .וקרה כמה פעמים שקמנו עם הילדים באמצע סעודה בגלל דברים.אז באותו רגע היתה הרבה ביקורת אבל אחכ הסברנו להם את הדברים והם למדו לכבד. היום למשל הילדים אומרים לחמי מה שאנחנו לא מעיזים לומר והוא לא נעלב הוא אומנם לא מתייחס כל כך אבל שמתי לב שהוא כן מפנים לפעמים ועדין מאוד אוהב אותם.
אז ממליצה לך בעוד כמה ימים כשתרגעי קצת מהחוויה וגם אמא שלך והפגיעה קצת תשקע לדבר עם אמא לא בצורה של מאשימה אלא בצורה שמספרת לה שאת מאוד רוצה לתת לה להיות עם הילד אבל זה חשוב לך ואפילו שקטן מבחינתך שמירת שבת זה כולל את התינוק ואת לא נכנסת לה למה היא עושה עם עצמה ואת גם לא שופטת אותה או מודדת לה כמה היא אדם טוב כי את יודעת שהיא אדם טוב.
ואולי תנסו שהם יבואו להתארח אצלכם אם זה מציב פחות אתגרים בשמירת שבת.
והלוואי שתצליחו למצוא את הדרך הנכונה עבורכם.בהצלחה
אז כבת אני אכן זוכרת כילדה שכמה שסבא וסבתא שלי השתדלו לכבד היה קשה להם עם מעט הבקשות שהיו להורים שלי ובאמת כשהיינו שם לבד היינו רואים טלויזיה למרות שידענו שההורים שלי לא היו רוצים.
כנשואה לחוזר בתשובה וגרה בצמידות להורים שלא שומרים באמת לא תמיד קל אז,דבר ראשון קבענו גבולות שמבחינתנו הם קו אדום למשל טלויזיה בשבת או מוזיקה וגם דברים שלא בהכרח קשורים ישירות לשבת ופשוט עמדנו עליהם בכבוד ובדרך ארץ אבל ממש עמדנו עליהם ואמרנו להם שאם הם לא יכולים לעמוד בבקשות שלהם אנחנו נקום ונלך .וקרה כמה פעמים שקמנו עם הילדים באמצע סעודה בגלל דברים.אז באותו רגע היתה הרבה ביקורת אבל אחכ הסברנו להם את הדברים והם למדו לכבד. היום למשל הילדים אומרים לחמי מה שאנחנו לא מעיזים לומר והוא לא נעלב הוא אומנם לא מתייחס כל כך אבל שמתי לב שהוא כן מפנים לפעמים ועדין מאוד אוהב אותם.
אז ממליצה לך בעוד כמה ימים כשתרגעי קצת מהחוויה וגם אמא שלך והפגיעה קצת תשקע לדבר עם אמא לא בצורה של מאשימה אלא בצורה שמספרת לה שאת מאוד רוצה לתת לה להיות עם הילד אבל זה חשוב לך ואפילו שקטן מבחינתך שמירת שבת זה כולל את התינוק ואת לא נכנסת לה למה היא עושה עם עצמה ואת גם לא שופטת אותה או מודדת לה כמה היא אדם טוב כי את יודעת שהיא אדם טוב.
ואולי תנסו שהם יבואו להתארח אצלכם אם זה מציב פחות אתגרים בשמירת שבת.
והלוואי שתצליחו למצוא את הדרך הנכונה עבורכם.בהצלחה
אוף, ממש קשה לי לשמוע את זהשוקולד פרה.
שהודעתם להם שאם הם לא יכבדו את הבקשה שלכם אז פשוט תקומו ותלכו... ושגם עשיתם את זה.
יא- אללה, כמה כאב לב היה להורים באותו רגע.
אם הבת שלי תחליט שאני לא מספיק דתיה בעיניה,
ושאם אני לא אשנה את עצמי
היא פשוט תקום ותלך
אז מבחינתי זו יריקה בפרצוף.
הקרירות הזאת
שהופכת "בקשה" לתנאי לקשר עם ההורים
זו קרירות שלדעתי צריכה לצאת לאלתר מהמשוואה.
כן, גם אם ההורים אוכלים סרטנים.
לא הייתי אוכלת סרטנים לידם
אבל אם היו אוכלים לידי
הייתי שותקת ולא אומרת מילה.
לידם=איתםשוקולד פרה.
נכון גם לנו כאב לעשות את זה אבל בסעודת שבתאני זה א
אם מדליקים לידי טלויזיה או שמדברים בצורה מאוד מאוד בוטה ואפילו אלימה( כלפי בן משפחה אחר) אז,זה גבול אדום ולכן קמנו והלכנו ובאנו בזמנים אחרים במקום זה לא שניתקנו קשר איתם חלילה
וואי יקרה אחת!! חיבוק!מזלטוב
שומעים את הסיטואציה המורכבת והרצון שלך להיטיב בכל צעד.. ממש לא פשוט
נשמע ששבת שלימה בחברת ההורים בשלב הזה היא לא נכונה עבורכם.
אבל תכלס הכי את צריכה להתייעץ עם אדם בעל חכמת חיים שהוא גם דתי כמוכם אבל יחד עם זה 'בן אדם' שמבין שכיבוד הורים לא נמחק כשחוזרעים בתשובה..
חיבוק ענק!! בהצלחה גדולה!!
נשמע ששבת שלימה בחברת ההורים בשלב הזה היא לא נכונה עבורכם.
אבל תכלס הכי את צריכה להתייעץ עם אדם בעל חכמת חיים שהוא גם דתי כמוכם אבל יחד עם זה 'בן אדם' שמבין שכיבוד הורים לא נמחק כשחוזרעים בתשובה..
חיבוק ענק!! בהצלחה גדולה!!
נשמע לא פשוט בכלל!!רק שאלה לי
אין לי ניסיון בנושא... אבל לדעתי הייתי מחליפה את השהיה שם בביקורים באמצע שבוע, ושבת אולי פעם-פעמיים בשנה, שאליה אתם מתכוננים נפשית הרבה מאוד (וגם על למשל איך לענות בצורה הכי נכונה על "הוא קטן, הוא לא צריך לשמור שבת").
עוד כמה שנים אולי תוכלו לחזור לתדירות קצת יותר גבוהה של ביקורים בשבתות.
עוד כמה שנים אולי תוכלו לחזור לתדירות קצת יותר גבוהה של ביקורים בשבתות.
לא פשוט בכלל❤️אין לי הסבר
יכולה להזדהות עם חלק מהדברים ..
בעלי מגיע מבית שלא שומר תורה ומצוות, ואנחנו גם משתדלים להגיע מידי פעם לשבתות על אף הקושי.
אצלנו הקש ששבר את גב הגמל היה שקיבלתי תמונות של הבת שלי מ''לפני ואחרי שבת'' והייתה שם תמונה משבת. אני יודעת לפי הבגדים שהיא לבשה.
באמת ההתמודדות עם הורים חילוניים לא פשוטה.
התגובות שלך מובנות לי לגמרי❤️
למרות זאת,
אשמח להאיר לך כמה נקודות
ברור שמצוות כיבוד הורים לא צריכה לבוא על חשבון השבת, אבל גם השבת לא צריכה לבוא על חשבון כיבוד ההורים.
אני חושבת שהקב''ה מזמן לך כאן מתנה מופלאה!
הוא מזמן לך ניסיון בכיבוד הורים!
ואם הוא מנסה אותך- כנראה הוא מאמין שיש לך את היכולת לעבור אותו!!
אני חושבת שכדאי להסביר להורים בצורה מאוד עדינה, שאתם מאוד רוצים להגיע לשבת, אבל לצערכם בלי תנאים מסויימים זה פשוט מורכב מידי בעבורכם.
תסבירו בצורה הכי פשוטה ונעימה, שאם קשה להם עם כל הדת, אפשר כתחליף להגיע באמצע שבוע...
אני חושבת שעם מאמץ משותף של שני הצדדים תוכלו להגיע להבנה ולהסכם ביניכם❤️
חשוב לזכור שלהורים שלך בטח ממש קשה עם אורח החיים שבחרת. זה לא רל לראות את הילד שלך, אותו אחד שגידלת וטיפחת, בוחר בדרך שונה ולפעמים אף מנוגדת משלך.
תראי להורים שאת מעריכה אותם! שאת אוהבת אותם ושמחה בהם על אף השוני!
כחבוד הורים זו מצווה ששקולה להכרת הטוב לה'.
אם אדם לא מכיר טובה להוריו שהביאו אותו לעולם, איך הוא יוכיר טובה לקב''ה?
בעיני הכי חשוב לזכור-
ההורים הם אלו שגידלו אותנו. לכן אנחנו צריכים להשתדל לרצות אותם ופחות שהם ירצו אותנו.
תעשי השתדלות כמה שיותר להורייך, אבל גם להציב קו ברור ונעים על שמירת ההלכה.
משהו אלד אחרון-
אם ההורים שלך חלילה ישנאו את הקב''ה והתורה, יצא שכרך בהפסדך😬
אם את צריכה הזדהות, התייעצות, פריקה,
מוזמנת בשמחה❤️
בעלי מגיע מבית שלא שומר תורה ומצוות, ואנחנו גם משתדלים להגיע מידי פעם לשבתות על אף הקושי.
אצלנו הקש ששבר את גב הגמל היה שקיבלתי תמונות של הבת שלי מ''לפני ואחרי שבת'' והייתה שם תמונה משבת. אני יודעת לפי הבגדים שהיא לבשה.
באמת ההתמודדות עם הורים חילוניים לא פשוטה.
התגובות שלך מובנות לי לגמרי❤️
למרות זאת,
אשמח להאיר לך כמה נקודות
ברור שמצוות כיבוד הורים לא צריכה לבוא על חשבון השבת, אבל גם השבת לא צריכה לבוא על חשבון כיבוד ההורים.
אני חושבת שהקב''ה מזמן לך כאן מתנה מופלאה!
הוא מזמן לך ניסיון בכיבוד הורים!
ואם הוא מנסה אותך- כנראה הוא מאמין שיש לך את היכולת לעבור אותו!!
אני חושבת שכדאי להסביר להורים בצורה מאוד עדינה, שאתם מאוד רוצים להגיע לשבת, אבל לצערכם בלי תנאים מסויימים זה פשוט מורכב מידי בעבורכם.
תסבירו בצורה הכי פשוטה ונעימה, שאם קשה להם עם כל הדת, אפשר כתחליף להגיע באמצע שבוע...
אני חושבת שעם מאמץ משותף של שני הצדדים תוכלו להגיע להבנה ולהסכם ביניכם❤️
חשוב לזכור שלהורים שלך בטח ממש קשה עם אורח החיים שבחרת. זה לא רל לראות את הילד שלך, אותו אחד שגידלת וטיפחת, בוחר בדרך שונה ולפעמים אף מנוגדת משלך.
תראי להורים שאת מעריכה אותם! שאת אוהבת אותם ושמחה בהם על אף השוני!
כחבוד הורים זו מצווה ששקולה להכרת הטוב לה'.
אם אדם לא מכיר טובה להוריו שהביאו אותו לעולם, איך הוא יוכיר טובה לקב''ה?
בעיני הכי חשוב לזכור-
ההורים הם אלו שגידלו אותנו. לכן אנחנו צריכים להשתדל לרצות אותם ופחות שהם ירצו אותנו.
תעשי השתדלות כמה שיותר להורייך, אבל גם להציב קו ברור ונעים על שמירת ההלכה.
משהו אלד אחרון-
אם ההורים שלך חלילה ישנאו את הקב''ה והתורה, יצא שכרך בהפסדך😬
אם את צריכה הזדהות, התייעצות, פריקה,
מוזמנת בשמחה❤️
אין לי ניסיון בזה, אז כותבת בזהירותשלומצ'
מסתמכת על הניסיון שלי בדברים אחרים שחשובים לי ויש לי בהם חוסר הסכמה עם ההורים.
נשמע לי שהייתם בסיטואציה שכל הצדדים בה היו על הקצה- את בהריון מתקדם, אמא שלך לא הרגישה טוב (ובכל זאת רצתה לקחת את הנכד לטיול, זה מקסים לדעתי). איזה נושא שלא היה עולה כאן, יש פה פוטנציאל לפיצוץ.
נשמע גם שיש בינך לבין המשפחה שלך הרבה כבוד והבנה. וגם זה מקסים ולא ברור מאליו.
לדעתי השבתות המשפחתיות חשובות יותר מהטלויזיה. אחת המתנות הכי גדולות שאת יכולה לתת לילד שלך זו האהבה של סבא וסבתא. זו לדעתי רשת ביטחון שאין לה תחליף והיא משמעותית מאוד להמשך החיים.
יודעת שאני מוותרת בחינוך ובהרגלים של הבנות שלי בנושאים אחרים, לטובת הקשר שלהן עם סבא וסבתא. ואנחנו שם כמעט כל יום כי גרים קרוב מאוד. אמא שלי עושה מאמצים לבוא לקראתי בדברים מסויימים, אני מוותרת בדברים אחרים. וכל אחת מאיתנו מרגישה שסחבו אותה לקצה והיא נתנה את המקסימום שהיא יכולה 
יש הרבה דרכים לגדל ילדים, והם בד"כ יוצאים בסדר גמור (למעט מקרי קיצון כמובן). אני מבינה את הרצון לחנך את הילד לשמירת שבת. אבל בסופו של דבר, בעוד 20 שנה, יתכן שהוא יחליט שזה לא מתאים לו, עם או בלי להגיע לסבא וסבתא בשבת ולראות טלויזיה.
כתבו לך יפה שההורים כנראה מרגישים שהבחירה השונה שלך היא סוג של ביקורת מולם (וזה לא חשוב שאת לא מרגישה ככה. ככה הם מרגישים, ואני קצת מבינה אותם).
אם חשוב לך בכל זאת להגיע לשבתות, אולי תגדירי שניים שלושה דברים שקריטיים לך בהתנהלות מול הילד, ותבקשי שעל זה יקפידו.
ונסיים במילותיה של האחת והיחידה-@מיואשת****** אם כתבתי שטויות- תזרקי לפח.
חיבוק על הסיטואציה הכואבת.
זה אף פעם לא קל ההתמודדויות האלה
אני חושבת שהביחד חשוב מאוד אבל גם העקרונות שלנושבת עמוסה
וכשבני יגדל הוא יחליט על חייו ויבחר את הבחירות שלו. לטוב ולרע. אבל כל עוד ה' שם הנשמה הטהורה הזו באחריותי המלאה - אני אעשה את ההשתדלות שלי כדי שיגדל כמה שיותר בבית של תורה. ואני חושבת שהורים שמחים ורגועים שמחנכים למידות טובות ונותנים דוגמא אישית, וגם בנוסף מחנכים לאהבת ה' ממקום של שמחה גדולה וראיית הטוב - זו רשת הביטחון הכי גדולה שיש לילד. לא זמן טלוויזיה אצל סבא וסבתא. עם כל הכבוד ויש באמת הרבה..
ויש הרבה דרכים אחרות לחוות ביחד עם המשפחה המורחת לא רק בשבת ולא רק בסיטואציות שגורמות לחיכוכים
ויש הרבה דרכים אחרות לחוות ביחד עם המשפחה המורחת לא רק בשבת ולא רק בסיטואציות שגורמות לחיכוכים
ברור לך שלא התכוונתי שהטלוויזיה היא רשת הביטחון, כן?שלומצ'
לא חושבת שאתם צריכים להתפשר על העקרונות שלכם. אלא כמו שבחינוך הילדים ובזוגיות אנחנו בוחרות את הקרבות שלנו, אותו דבר גם עם ההורים.
ובעצם מה שבאתי לכתוב זה שמבחינתי העיקרון של "משפחה" עולה על הרבה עקרונות אחרים. אני מוכנה לבלוע הרבה בשביל זה. לא כל דבר, מן הסתם. אבל הרבה.
את סדר העדיפויות המדוייק עבורכם רק את ובעלך יכולים לעשות. לא התיימרתי חלילה לעשות אותו עבורך, אלא רק להאיר דרך נוספת להסתכל על הסיטואציה.
קודם כל ... חיבוק ענק. את מקסימה!!ציפיפיצי
וכל הכבוד לך, מעריצה אותך!!!
על הדרך שעשית ועושה ועל זה שאת יחד עם זה כ"כ משתדלת לכבד את ההורים.
ממליצה בחום להתייעץ עם רב שמקובל עליכם ולעשות מה שהוא יגיד בדיוק. זו הדרך היחידה.
מעדכנתשבת עמוסה
עבר עריכה על ידי שבת עמוסה בתאריך ג' בכסלו תשפ"ב 10:35
תודה לכולן על התגובות והחיזוקים. ממש הייתי צריכה את זה! הייתה לי שבת קשה ומבחינה נפשית עד עכשיו מושפעת מזה...כתבתי להורים שלי הודעה בבוקר והסברתי להם את הכול. הרבה תגובות כאן גרמו לי לראות את הצד שלהם שנפגע ואולי מרגיש שאני מעבירה עליהם ביקורת ובאמת מסתבר שהרגישו ככה אפילו שמהצד שלי ניסיתי להיות הכי עדינה אבל הם לקחו את זה למקום הזה..
הסברתי כמה חשוב לי שיבינו אותי ושזה לא אומר כלום לגביהם ושאני מעריכה ומכבדת מאוד.. ניסיתי להיות הכי עדינה אבל גם להבהיר שזו הדרך שלי. ובאמת הם הבינו. אמא שלי אמרה שגם הם מצטערים ולא יודעים למה היו ככה.. גם להם יש לחצים ועניינים.. ושהם מכבדים מאוד ושהיו רוצים גם להיות במקום הזה של שמירת שבת אבל קשה להם. ושמעתה ישימו לב.
ירדה לי אבן מהלב.קשה לי מאוד להיות בריב במיוחד עם ההורים שלי.. זו מועקה שהולכת איתי לכל מקום. ועכשיו שהכול נפתר אז תודה לאל יש לי הקלה גדולה.
תודה לכן נשים יקרות ידעתי שתתנו לי עצות שיעזרו לי. ובזכותכן החלטתי 'להוריד מכבודי' ולהתנצל בפניהם קודם כל ולהחמיא ואז רק להגיד וגם זה בעדינות אבל זה השיג את המטרה
כל הכבוד לךמיואשת******
שהשכלת לקבל ולשמוע ולחשוב עליהם ועל הצד שלהם
ורק רוצה לומר לך, שבפני ההורים אין כזה דבר ״להוריד מהכבוד שלנו״ מכיון שנצטווינו לכבד אותם, ולכן תמיד תמיד תמיד הכבוד שלהם קודם, ואם בשביל לכבד אולם צריך להשפיל את עצמינו, קצת או הרבה, הרי שזה רק הופך את המצווה ליקרה יותר 💕
ואני חושבת שאת מדהימה, זה ממש קשה מה שעשית וזה קשר מורכב עם ההורים במצבים כאלו ונדרשת כל כך הרבה עבודה
תזכרי שהבן שלך יראה אותך מכבד הורים אפילו שקשה לך לאורך החיים, וזה יעביר לו מצווה כל כך חשובה בדוגמא אישית שאין כמוה, זה נכס בשבילו עד מאה ועשרים ללמוד ממכם כיבוד הורים.
❤️
ורק רוצה לומר לך, שבפני ההורים אין כזה דבר ״להוריד מהכבוד שלנו״ מכיון שנצטווינו לכבד אותם, ולכן תמיד תמיד תמיד הכבוד שלהם קודם, ואם בשביל לכבד אולם צריך להשפיל את עצמינו, קצת או הרבה, הרי שזה רק הופך את המצווה ליקרה יותר 💕
ואני חושבת שאת מדהימה, זה ממש קשה מה שעשית וזה קשר מורכב עם ההורים במצבים כאלו ונדרשת כל כך הרבה עבודה
תזכרי שהבן שלך יראה אותך מכבד הורים אפילו שקשה לך לאורך החיים, וזה יעביר לו מצווה כל כך חשובה בדוגמא אישית שאין כמוה, זה נכס בשבילו עד מאה ועשרים ללמוד ממכם כיבוד הורים.
❤️
באמת כל הכבוד לך!מטילדה
מהממת, אשרייך!המקורית
כולם רק ירוויחו מזה
אלופה!מכחול
מקסימה! ומקסימים ההורים שלך!מתואמת
באמת נראה שיש לכם בסיס טוב לקשר איתן וטוב ביניכם, שיכול לגבור גם על ההבדלים שיש ביניכם ♡
יו, איזה מרגש!שלומצ'
כל הכבוד לך!!! בטוחה שזה לא היה פשוט.
ואשרי ההורים שלך שגידלו אותך כך שיש לכם קשר פתוח כל כך. הלוואי ואני אצליח ככה עם הבנות שלי.
באמת באמת לא ברור מאליו.
זכיתם כולכם
את אישה נפלאה ומיוחדת!!!!!מזלטובאחרונה
הזמנות בנקסטאמא טובה---דיה!
תוך כמה זמן זה מגיע? פעם ראשונה שמזמינה... ואם אני מזמינה כמה דברים הכל מגיע ביחד או כל אחד בנפרד? ולאיפה זה מגיע?
תודה!!!
בד"כ תוך כמה ימים. זה מגיע לדואר או לנקודת איסוףבתי 123
חבילות של הדואר בכל מני קיוסקים הכי טוב לשאול את השכנות שלך לאן זה מגיע
בגדול מגיע מהר תוך שבוע אבל יש פעמים שגם לקח שבועייםהמקורית
שימי לב לא להזמין מעל 75 דולר כי זה מחייב אותך במכס
גם את עושה שתי הזמנות אחת אחרי השנייה כל אחת עד 75 דולר הם מאחדים אותם ומחויבים במכס.
מה כן? לחכות שהזמנה אחת תישלח ואז להזמין את הבאה בתור
ולגבי לאיפה - לרוב מאפשרים לבחור בין כמה נקודות איסוף אם את גרה בעיר, אפשר לבחור באתר של דואר ישראל לאחר קבלת הsms שמודיע על כך
גם את עושה שתי הזמנות אחת אחרי השנייה כל אחת עד 75 דולר הם מאחדים אותם ומחויבים במכס.
מה כן? לחכות שהזמנה אחת תישלח ואז להזמין את הבאה בתור
ולגבי לאיפה - לרוב מאפשרים לבחור בין כמה נקודות איסוף אם את גרה בעיר, אפשר לבחור באתר של דואר ישראל לאחר קבלת הsms שמודיע על כך
עד 75 דולראמא טובה---דיה!
משלמים רק את המחיר של המוצר עצמו?
תודההה!
כן. ואין תגובות על המוצר וביקורות בנקסטהמקורית
שימי לבחיים של
שבהזמנה מעל 75$ משלמים מכס.
יש איפה לראות תגובות על המוצר?אמא טובה---דיה!
אני לא מוצאת שם...
יש קבוצה בפייסבוקעוד תשובה
נקסט IL . הרבה שואלות שם על מוצרים שוני איך הם. מה העובי, האורך, איזו מידה וכו.
הבגדים שם טובים ואיכותיים.
הבגדים שם טובים ואיכותיים.
אין לי פייסבוק, תודה!אמא טובה---דיה!
מכירות מקום שאפשר לקנות בו נעליים לילדים בזול?אמא טובה---דיה!
בירושלים?
גלי עודפים בתלפיותטל..אחרונה
לנימרוד בקניון הדר בתלפיות יש אגף של עודפים, עדיין לא זול אבל פחות יקר מהמחירים הרגילים שלהם.
שוק רמלה לוד במתחם של הרכבת במלחה - יש בימי שני.
בגילה יש נעלי ליאת, מחירים לא יקרים, אבל לא בטוחה כמה מבחר יש, אפשר להתקשר לשאול.
שוק רמלה לוד במתחם של הרכבת במלחה - יש בימי שני.
בגילה יש נעלי ליאת, מחירים לא יקרים, אבל לא בטוחה כמה מבחר יש, אפשר להתקשר לשאול.