פורום הריון ולידה (עמוד 1730)

זה נורא נורא נורא מדבק, ואף אמא בעולם לא רוצה שהילד שלה ידבק..

מתי להחזיר למוסדות חינוך ילד עם אימפטיגו?
ככתוב בחלק באתר שמנחה על חזרת ילדים למוסדות חינוך, אזי ניתן לחזור למוסד החינוכי כיממה אחרי התחלת טיפול אנטיביוטי הולם ובתנאי שכל הנגעים שפתוחים או מפרישים הינם מכוסים.

לנו כל עוד הפצע היה במקום שמכוסה בבגד הרופאה אמרה שאפשר לשלוח.
כשהגיע לפנים השארנו עד יומיים טיפול וכיסינו בפלסטר

מזל טוב

אתכל כך נורמלית!!
תחילת הריון זו תקופה מאוד קשה
וצריך נשימה ארוכה שיעבור...
הקושי לא סותר את ההודיה על ההריון, באמת לפעמים קשה לשמוח עם כל ההתמודדות...

גם לי היו בהריונות שני ושלישי תופעות יותר קשות מהראשון. במיוחד שעכשיו יש כבר מישו לטפל בו ודורש את שלו.
בחילות - ממליצה לך ממש על דיקלקטין נגד בחילות. הציל את חיי!!
לאכול דברים יבשים כמו קרקרים, טוסט ובכמויות קטנות.

לגבי העבודה, אני חושבת שגם אם עוד לא מספרים בעיקרון, כדאי שיהיה בעבודה מישו שיודע.זה ככ מקל.
בימים ממש קשים תרשי לעצמך לקחת יום מחלה.

אם יש לך במי להיעזר, להזמין ארוחות, להביא עוזרת, בייבי סיטר- תקלי על עצמך כמה שאפשר.
ובעז"ה זה ישתפר! לא מרגישים ככה לנצח...
בשעה טובה ותרגישי טוב 💗

דבר ראשון זה לא סותר! אפשר גם להיות מאושרת מעצם ההריון וגם מתוסכלת מהקושי! זה בסדר לגמרי!! הריון זה קשה! מאד אפילו...
ברמה הטכנית, דיקלקטין ניסית? מקל מאד, העייפות אמנם מתגברת אבל חוזרים להיות בנאדם.... יש לך איך לקחת עזרה? לפעמים אנחנו באמת במצב של חוסר יכולת לתפקד ויש דברים שמשהו קרוב או אפילו בתשלום יכולים לעזור מאד!
ובקשר לעבודה, אני ממש לא רציתי לספר, אבל אנשים מבינים... ברגע שסיפרתי למנהלת ולמורה המקבילה שלי נהיה טיפה יותר קל, ממליצה לך לשקול את זה...
בהצלחה!!!

מכירה רופאת ילדים מומלצת מאד

https://www.d.co.il/41609250/32060/

 

הוא ואשתו מומלצים מאד.

מקבלים פרטי.

 

אשמח לעוד המלצות

אולי סתם חלום רע🙈

אבל יש להם חלומות בשלב הזה??
הוא באמת נורא מבוהל

לפחות זה מה שאני רואה אצלינו..

מציק לו אז מתעורר ואז נרגע אז חוזר לישון

שיעבור כבר אמןןןן
למרות שהרופאה אמרה לי להימנע ממוצרי חלב וסויה ואני שבוע כבר נמנעת ואני רואה שיפור בכאבי בטן ועם השיפור החל הקטע הזה

כל דבר יכול להיות

תולעים זה ממש מציק להם וטורדני. לא רק מתעוררים וחוזרים לישון

הוא חוזר לישון מאוד מהר

אצלי כשהם שוכבים ויש להם דלקת הם בוכים המון בלילה

זה קורה לו מידי פעם. לא כל לילה ובאמת קצרצר..

מקווה מאוד שזה לא אוזניים

פתאום בכי היסטרי ממש, מתוך שינה, וכמו שזה בא ככה זה נעלם והיא חזרה לישון. לדעתי זה היה חלום רע

אני באה ושמה לה מוצץ והיא נרגעת, אני די בטוחה שזה סתם חלומות..
שאר הזמן היא רגועה ב"ה

אם את עם אפידורל

זה להתחיל לידה מ0

נותנים אפידורל בד"כ יותר מוקדם

לי עשו זירוז אחרי התאריך, אמרו לי שאני יכולה לקבל אפידורל מפתיחה 4 ומעלה.
בפועל התחילו לי את הזירוז עם בלון ולא הרגשתי כלום. רק אחר כך עם הפיטוצין זה כבר היה ממש כואב והייתי חייבת אפידורל.

ילדתי את שניהם בזירוז.
בראשון קיבלתי בפתיחה 3
בשני בפתיחה 9.5

בדכ נותנים מארבע

האמת הייתי ממש כאובה בגלל הזירוזים. והיה חדר לידה פנוי אז הביאו לי ב3.

עד שהכניסו לחדר זה קודם כל.
לאחר מכן המכשיר של המוניטור היה לא תקין. אז עד שהצליחו להוציא 20-30 דקות של מוניטור תקין- לקח זמן.
קוראים למרדים. המרדים בפתח של החדר, קריאה בכריזה לתרגיל חירום בבית חולים, לקחו אותו.
עד שחזר,מלאאאא זמן, ישר שם לי בלי שבדקו אותי. מיד אחרי ששם בדקו-9.5🤷‍♀️

הבנתי שזה עדיין לא כמו ללדת בלי בכלל .

לא נכנסים לחדר לידה?

אצלי הבלון היה במחלקת הריון בסיכון
אחרי שהבלון יצא העבירו לחדר לידה לפיטוצין.

מחכים שיתקדם ואז מכניסים.
עשו לי זירוזים והעלו אותי למחלקת יולדות עד שיתקדם

אבל נותנים אותו רק בחדר לידה, ובדרך כלל נראה לי מציעים איתו אפידורל..

אם יש לך מזל - תחסכי את כל הכאב של הצירים

סטריפינג - יחסית התערבות 'עדינה' ביחס לזירוזים

אם הטבעיים לא עובדים ואת חייבת התערבות רפואית.
@בארץ אהבתי

פעמיים הייתי צריכה לעבור זירוז, פעם בשבוע 37 ופעם בשבוע 38.
ניסיתי לפני הרבה מהשיטות לזירוז טבעי (דיקור סיני, רפלקסולוגיה, עיסוי פטמות וכו'). זה לא הצליח להביא ללידה. בלידה השניה הדיקור כן גרם להתחלה של צירים סדירים (לא כואבים) אבל אחר כך הם נרגעו ולא התפתחה לידה.
כן נראה לי שזה עזר להכין את הגוף לקראת הלידה, כי הזירוז הצליח להשפיע בצורה די אפקטיבית, מה שלא תמיד קורה (אבל אין לי דרך לדעת מה היה קורה בלי זה).

בסופו של דבר הזירוז היה פיטוצין (לא היה צורך בדברים מקדימים, כי הגעתי עם פתיחה 1.5-2 בערך. אם אין פתיחה אז צריך להתחיל קודם עם דברים אחרים שיגרמו לפתיחה).
לי היה חשוב שהלידה תהיה כמה שיותר טבעית, העדפתי גם בלי אפידורל.
מצרפת פה הודעה שפירטתי פעם על הלידות, בעיקר על מה שעזר לי עם הכאב.
מפרטת על דרכי ההתמודדות עם הכאב- - הריון ולידה
אם יש לך עוד שאלות, אשמח לענות.

שיש נשים שזה עובד להם (אני ביניהם ב"ה)
אבל יש גם לא מעט נשים שלא
שהפותחת תדע ולא תתאכזב...

בערך, בלידת זירוז שהתארכה לכמה ימים, כאב כאבי תופת ולא עזר בכלל

ניסיתי את כל סוגי הזירוז הטבעיים נראה לי והיחידי שעשה משהו, היה עיסוי פטמות

גם אצלי זה מה שעזר בסוף. שעה אחרי העיסוי הייתי בחדר לידה.

עשיתי לפניכן סטריפינגים שגרמו לפתיחה מלאכותית (בערך 3, ואחרי כמה שעות נסגרה בחזרה). רק העיסוי קידם את הלידה בסופו של דבר.

פעם אחת בגלל גודל עובר ופעם אחרת בכלל מצוקה.

סליחה שלא מעודדת על הכאב, בשניהם כאב כאבי תופת😬

אבל היה שווה כל רגע של כאב כי קידם את הלידה בצורה תקינה וטבעית בלי עוד התערבויות.

הבנתי שהכל שיותר כואב, כך יותר ייעל. אז באהבה מאחלת לך שמאוד ייכאב לך (ויעבור מהר!!!)

ותתקדם לידה טבעית בבריאות חסידיים מלאות!

זה כואב, כן.
אבל בעיני ברגע שאת יודעת מה המטרה של זה זה עושה את הכאב נסבל במידה מסוימת.
עשו לי בלון וסטריפינג.

בלידה הראשונה הבלון הוביל ללידה. בלידה השניה 2 סטריפינגים הובילו. ובאמת, ככל שהזירוז כואב יותר זה יותר אפקטיבי.

אם יש איזו פתיחה קטנה אפילו אז זה מצוין

ותלוי אולי בי"ח אבל אני יודעת ששמים אפידול מ2.5- 3 פתיחה

כשאת כאובה בפרט

😫

כל אחת והגוף שלה

אני עברתי זירוז בשבוע 37, זה נמשך יומיים ומשהו, והתקדם באיטיות-לידה 5

חדר לידי היתה אישה לידה 2, שבוע 36, זרוז בגלל רעלת, וילדה תוך כמה שעות

 

ככה שעד שלא תנסי, לא תדעי איך זה יעבוד עליך

 

איך היו הלידוץ הקודמות? זה מאוד משנה...

אם בכלל צריך זרוז או לא. מניסיון...

זה אולי נח יותר.
אבל שלומדים לשחרר ולא להיות מתוסכלים מזה שהתינוק לא לוקח מוצץ, זה פשוט יותר.

בהצלחה. לי לקח שנה וחצי אצל חלק מהילדים.

אצבע בפה זה יותר גרוע

תנסי את הלטקס של מאמ.
או את הגומי הפשוטים.

בסוך לקח מוצץ. העיף אותו בגיל שלוש

והניס אצבע.

היום בן 9 ונלחם על הגמילה של עצמו.

לפעמים אצבע חזקה מהכול...

הילד שאחר כך לא התעקשתי, הכניס אצבע. הוציא מעצמו בגיל 5...

עם הילדה, כי אני הייתי המוצץ שלה עד גיל שנה וארבעה. היא אשכרה ישנה מחוברת אליי, אין לי מילים לתאר כמה זה היה סיוט.

לא אמרתי לא לנסות. אלא אם זה לא הלך, לא להיות מתוסכלת מזה. כי אז קשה יותר להתמודד.

את כמובן יכולה לנסות ולהציע שוב ושוב ולנסות סוגים שונים וכו׳, אבל בסופו של דבר אם התינוק לא לוקח אז הוא לא לוקח... את לא יכולה להכריח אותו.

ממליצה על טומי טיפי

אצלי גם הייתה ככה כשהייתה קטנה אבל כן הצלחתי לתת לה במיוח6ס כשהייתה עייפה , תוציאי שירגע ושוב תכניסי בעדינות אצל הבת שלי סה היה רפלקס נראה בנסיון ראשון אבל כשניסיתי שוב כן לקחה לפעמים וככה כן התרגלה ועכשיו היא רואה את המוצץ מתלהבת ו לוקחת בעצמה ומנסה להכניס לפה...

אם הוא מתנגד וכועס אז תנסי סוג אחר

ומסתדרת עם זה נהדר. עכשיו הקטנה שלי קצת בכיינית יותר ואני מנסה לתת לה והיא לא רוצה. לא מתעקשת על זה. זה לא חובה בעיניי. כן לשים לב שלא יהיה לה חסך ברפלקס המציצה, כי לגדול שלי יש.

אם את לא מקבלת ווסת, אז זה אומר שכרגע אין ביוץ ואין דרך לדעת מתי הגוף יחזור לבייץ כל עוד את מניקה (וכמובן שכל עוד אין ביוץ אי אפשר להיכנס להריון).
אם את כן מקבלת ווסת, אז כנראה שיש ביוץ, ואז אפשר להיכנס להריון. יש כאלו שלמרות שיש להן ווסת עדיין ההנקה משפיעה ומונעת כניסה להיריון, אבל הרבה נשים כן נכנסות להריון במצב כזה, גם תוך כדי הנקה.
כמובן קיימת גם אפשרות שבביוץ הראשון תיכנסי להריון, אבל אין דרך לצפות את זה.

מה שאני כן רוצה להגיד (בתור אחת שההנקה בהחלט מעכבת אצלי כניסה להריון לאורך זמן יחסית מכובד), שאני חושבת שחשוב לזכור שהקב"ה ברא אותנו ככה לא סתם. זו הדרך הטבעית של הגוף, ויש משמעות לזה שהגוף צריך את הזמן לתת לתינוק שנולד בלי להפנות את המשאבים לעובר הבא.
יש אפילו הלכה שאומרת שאישה שהתאלמנה ויש לה תינוק בן פחות משנתיים - אסור לה להתחתן שוב עד שהוא יהיה בן שנתיים, כדי שהבעל החדש לא ירצה שהיא תפסיק את ההנקה כדי להיכנס להריון ממנו. להלכה כמובן שיש מקום להתיר בהתאם למצב, זה יותר מורכב ממה שכתבתי פה. אבל אני חושבת שזה מדגיש כמה חשוב להמשיך את ההנקה, וזה מה שה' רוצה, גם כשזה מעכב את ההריון הבא.

בעבר ראיתי שיש דיעות שאומרות שזה בעייתי להפסיק להניק בשביל הריון.
כדאי לברר מול הרב שלכם.

לא צריכה לענות אבל בעיני אלו שאלות חשובות לצורך קבלת החלטה. יש אמהות שאם יעשו שינויים בהנקה כמו רווח בין הנקות או הפסקת הנקה בלילה הווסת תחזור. אם התינוקת בת שנה או גדולה יותר אפשר לעשות ניסויים כאלה. אם היא קטנה יותר ואת בגיל שמאפשר לך לחכות כמה חודשים, כדאי לקחת בחשבון שהריון עלול להוריד כמויות חלב..

אחרי הלידה הראשונה, קיבלתי מחזור מסודר כל חודש על השעון, למרות שהנקתי הנקה מלאה ולא נכנסתי להריון, גם כשירדתי להנקה ביום.

הפסקתי להניק לגמרי לגמרי ותוך חודש נכנסתי להריון.

אחרי ההריון שני, סמכתי על זה שכנראה הנקה מונעת אצלי, והתברר שלא🤭 כשהקטן היה בן חצי שנה עם הנקה מלאה לגמרי נכנסתי להריון 💞

קיצר, אי אפשר לדעת🤷

והסמיילי כן עובד אצלך

בס"ד

 

פשוט שמעתי מנשים אחרות שהם לא קיבלו וסת בהנקה ונכנסו להריון (לפחות ככה הבנתי), מעניין אותי לדעת איך זה עובד..

 

ולגבי הסמיילים, התכוונתי שכשאני לוחצת על הסמיילי כדי לבחור סמיילים זה לא עובד/נלחץ לי, לא פותח את האפשרויות של בחירת סמיילים..

כביכול אם הם לא היו נכנסות להריון אחרי שבועיים הם היו מקבלות וסת.. פשוט עד אז הם לא בייצו ולכן גם לא קיבלו וסת.

הספקתי לקרוא...
גם אצלי לאחרונה השיר הזה מתנגן....

ורק זורקת רעיון, אני מניחה שאת גרה בעיר, אבל אולי יש אפשרות לחפש דירה קטנה יותר? אולי עיר אחרת יותר זולה שבאזור? בהצלחנ

תראי,
מצד אחד אפשר ללכת על הגישה של מה יש לך להפסיד? לכי דברי איתו..
אבל אני פחות דוגלת בזה.
תהיי כנה עם עצמך- את עובדת טובה? מגיעה לך העלאת שכר שאת יכןלה לבןא ולדרוש?
אם את מאמינה שכן, ומרוצים ממך זכותך לבוא ולבקש או לדעת מה עתיד להיות השכר שלך שתחזרי
סיכוי גדול שימרחו אותך והבוס שלך יגיד לך נדבר אחרי החןפשת לידה
ותנסי להבין אם הוא מורח אותך ואז תדעי לחפש במקום אחר או שאולי תןפתעי לטובה?

אין פה נכון ולא נכון לדעתי.
את מכירה את הבוס שלך ואם קריטי לך לדעת מה צפוי לך העתיד..

מממ דילמה אבל ככל ואת חושבת שבאמת מגיע לך והרוג הגדול כן מקבלים העלאה אחרי חצי שנה- דעתי שתלכי ותנסי לבקש מה יש לך להפסיד?

מקוןה שעזרתי טיפה….

זה לא ממש נכון.
השוק הוא לא הביג פור. השוק הוא בעיקר המשרדים קטנים ובינוניים.
ומה לעשות. שם שכר של רואת חשבון יכול להגיע ל9-10 בשנים הראשונות. אבל לא כמתמחה.
צר לי🥺
גם אני הייתי שם.

מה שכן הייתי מנסה לראות איך מתקבלת העלאה אפילו של כמה שקלים. 29.12 זה באמת נמוך מאד.
אני קיבלתי בהתחלה 30. אבל הוא העלה לי בהדרגה תוך כדי ההתמחות.
אולי עדיף שאחרי החופשת לידה תבקשי העלאה. ואם לא, ץעברי למקום אחר. זה נצבר לך כתקופת התמחות

מכירה מאמנים שאגורה מעל 29.12 לא נותנים🤦‍♀️

הוא לא צריך לדעת מזה. לך יש ביטחון שהוא חייב להחזיר אותך. אם את מתפטרת תוך כדי חופשת לידה זה נחשב פיטורין ואת מקבלת פיצויים.
כל התנאים מתאימים.
חודש וחצי אחרי הלידה תתחילי לחפש ותשלחי קוח. תמצאי מקום יותר טוב- קחי, תמצאי מקום שאת מתלבטת לגביו- תלכי לעשות איתו שיחה לראות מה את יכולה להוציא ממנו.
אם את ממש רוצה להישאר שם אחרי שתקבלי הצעות אחרות תגידי לו- קיבלתי כך וכך הצעה ממקומות אחרים, אשמח להישאר פה אם אתה יכול להשוות.
בהצלחה

לחשוב איך בדיוק.

כי אז את מקבלת כפו בחופשת לידה אז זה יכול להיות ממש משמעותי.

 

נשים מרוויחות פחות בשוק כי הן מבקשות פחות!

תלכי לבוס שלך ותגידי לו ככה.

מה נשמע, אני אשמח לדבר איתך בנוגע להעלאת שכר, האם זה אפשרי עכשיו? (תבדקי קודם האם זה בכלל פתוח לדיון).

אני עובדת פה כבר כמעט שנה. מרגישה שהתקדמתי ואני תורמת הרבה למשרד. אני מרגישה שהמשכורת שלי בהחלט לא משקפת את זה. אני לפני לידה עכשיו ואני אשמח לדעת לפניה האם המשכורת שלי תעלה במיוחד שאני יודעת שההוצאות שלי בעתיד הקרוב מאוד הולכות לעלות.

לומר על משכורת או לא, זו בחירה שלך.

אבל הכי חשוב שתלכי אליו. ותעשי את זה כשאת משננת לעצמך שאת טובה ושווה. לא חושבת שאת פחות טובה משאר האנשים שם. ןמאמינה שיש טיפשים ממך שקיבלו העלאות.

ואם הוא לא נותן העלאה. הייתי מחפשת מקום אחר. לא מאיימת אפילו. הכי חשוב לעבוד במקום שאת מרגישה מוערכת!

עוד לא החלטתי מה לעשות.. 

לא באמת מרגישה שאני תורמת גדולה למשרד, בקטע הזה חסרת ביטחון ממש.. בגלל זה לא נכנסתי עד עכשיו כי הרגשתי שלא 'מגיע לי'.. 

עדיין מתלבטת מה לעשות אבל נתתן כיוון, תודה רבה לכולן!! 

אני לא יודעת במה זה מתבטא במשרד כמו שלכם אבל תדאגי להיות בולטת בעבודה טובה.

לעשות עם ראש גדול ויסודי
ולהצליח להפגין את זה בעדינות

אם את רוצה לשכנע את הבוס שאת שווה יותר, תשכנעי קודם את עצמך

בהצלחה!

ורוצה לשאול אותך מה את מחפשת במשרד קטן?? מה בדיוק יצא לך משם? לשעתי תלכי מהר מהר לביג פור ידוע כיום שהם מחפשים מתמחים בנרות וזה יתן לך גם משכורת טובה יותר גם חשיפה לתיקים ולקוחות טובים יותר וגם שורה נהדרת בקו״ח

עובדים שם כמו חמורים. חברים שלי בהתמחות יצאו ב12 בלילה.
לפני חמש בשגרה אין מה לדבר (יש אולי אפשרות לעבודה מהבית אבל זה גם במשרד קטן).
ומי שלא גר במרכז זה תיק בשבילו ליסוע לשם.

משרד קטן, פחות כסף אבל שעות גמישות. בטח עם ילדים.

אני בתור אמא העדפתי להיות במשרד קטן. שהבוס גמיש אם הילד חולה חלילה או אם יש שביתה במעונות למשל. ואני לא צריכה לעבוד 9 שעות ביום בשביל לקבל משכורת שמספקת אותנו.

והתקשרו אלי מbdo. אחרי שסיימתי את כל השלבים. וביקשו שאגיע לעבוד אצלם למרות שכבר מצאתי עבודה אחרת עד שחזרו אלי.
וסירבתי.

זה מהניסיון שלי.
לא יצא לי לעבוד שם. אבל שמעתי מספיק.

אא"כ את מרגישה צורך ואז זה ממש אינדיוידואלי כמובן

אם את יוצאת מוקדם-את גם חוזרת מוקדם.

תלוי מתי את יולדת..
אני מתכננת לקחת סביבות שבוע 38 בע"ה.
מי שואל אותה? מודיעים..

אם נגיד איןלי הרבה.. ויוצאת שבוע לפני
ונניח לא יולדת במשוער
אז מה אני שמה את עצמי בחלת?

את מרגישה שהעבודה קשה לך מידי?

מאמצת?

את מרגישה צורך לנוח לפני הלידה?

לא כדאי לשבת בבית ולחכות.

אני הייתי הולכת עד הסוף אם אפשרי, ולוקחת ימי מחלה לפי הצורך למעקבים שונים או ימים שאני הייתי מידי עייפה.

השאלה כמה העבודה שלך מחייבת מילוי מקום וכמה היא יכולה להתעכב, לי זה היה אפשרי ב"ה בלידות קודמות.

הפעם למשל אני חצי משרה בעזרת ד' יעשה כך, וחצי משרה אני יפסיק בתל"מ עצמו כי חשוב לי לעשות שם סיום יותר ברור וחד...

אז ממש תלוי בצרכים...

כשהרגשתי כבר מותשת והתקשתי להתנייד לעבודה.
לא תכננתי את היציאה המוקדמת מראש, פשוט קמתי בבוקר והרגשתי שאני כבר לא מסוגלת לצאת לעבודה, התקשרתי לבוסית ואמרתי לה, סליחה שזה מהרגע להרגע, אבל אני לא מסוגלת יותר להגיע לעבודה, ואני לוקחת ימי מחלה עד הלידה,
והיא ממש הבינה אותי, וזה היה סבבה מבחינתה.

וממש כאב לי

לא הצלחתי לחשוב על להכנס לאוטו ולנסוע לעבודה, היו לי צירים כואבים כל תשיעי.

כאילו אני יכולה פשוט להודיע לה וזו זכותי המלאה אבל זה לא מקובל אצלנו לא רוצה לפגוע ביחסים איתה

את יכולה לומר שבהמלצת הרופאה.
אצלי הרופאה החל משבוע 36 שואל בביקורת אל אני צריכה להוציא מחלה.
סליחה שאני שואלת- הבוסית דתיה?

בוסים לא דתיים שנורא 'חומלים' על נשים בהריון
ודוסיות שכאילו- גם אני עברתי את זה מה את מתמסכנת
עכשיו רואה שזה לא בהכרח

למרות חוסר רציני בברזל וקושי לנסוע בתחב"צ ולעבוד המון שעות כל יום.

פולניה או לא? 🤷‍♀️🤷‍♀️
(הרופאה 😏)

לק"י

אני ביקשתי מרופאת משפחה באתר רטרואקטיבית, והיא נתנה בלי בעיה.

גם כבקשתי פנים מול פנים ממנה לא היתה בעיה.

לעבור מגן לגן לבי"ס וכד' ממש קשה לי

מפרגנת לעצמי לא לעבוד בחודש תשיעי.
גם ככה מרגישה זוועה אז פשוט יוצאת לנוח.
מסביבי הרוב יוצאות ב38.

והרופא לא שואל שאלות ונותן?
ומה את עושה בבית עד הלידה? לא בטוחה מה יותר גרוע - לעבוד עד הרגע האחרון או לשבת ולחכות שזה יגיע 😅

על הימים עד הלידה, כתבתי באפליקציה שהייתי בימי מחלה כי הייתי בתשיעי ולא חשתי בטוב. הרופא לא שאל כלום ונתן חודש מחלה.
צפיתי הרבה בנטפליקס כששעמם לי. היה לי מזל שלקחתי חופש לפני הלידה, כי כמה ימים אחרי הלידה סגרו את בתי הספר בפעם הראשונה של הקורונה ואחכ היה הסגר הראשון, והיה ממש קשוח.

לק"י

בקשתי מרופאת משפחה והיא נתנה בלי בעיות.
אפשר דרך האתר, תמיד נותנים לי (גם למחלת ילד וכו').

לא שואלים כלום..
אני מנקה..מסדרת..
מכינה את הבית..
ישנה צהריים..פשוט נחה ממש ככה.
עבר לי בטיל כל החודש הזה לא טיפסתי על הקירות תמיד יש מה לעשות.

ילדתי אחרי יומיים....

הדימום שיש בזמן שלוקחים גלולות הוא לא בדיוק מחזור, אלא דמוי מחזור - כי אין ביוץ.

היי אהובה, אני יודעת את זה, אבל אני כבר בהפסקה שבוע מגלולות

הגוף צריך לקלוט שהוא לוקח את הפיקוד חזרה...
לא יודעת כמה בדיוק, אבל בחודש הראשון ממש הגיוני שיהיו שיבושים

בהריון שבוע 24
האמת שלא חשבתי לרגע שזה בעייתי ולא מרגיש לי בעייתי אבל לא בדקתי את זה מבחינה רפואית

אני לא עשיתי

אבל כן דאגתי לדעת מראש איפה מיון יולדות וחדרי לידה

דודה שלי ילדה במסדרון כי לא מצאה את החדרי לידה 🤦‍♀️

יש לי בעזרת השם שבוע הבא סיור בחדרי לידה אצלנו בבי"ח

סתם רציתי לדעת מה התכנים שמועברים שם מלבד לסייר, בשביל לבוא ערוכה עם עצמי

לא זוכרת בדיוק מה מסבירים חח
חלק היה משמעותי וחלק סתם חפירות ושיווק...

אבל סך הכל שמחתי שהלכתי כי ככה הכרתי את המקום וידעתי לאן לגשת...

כי היא אומרת שכשבאים בצירים ולחץ עדיף שתדעי איפה עושים כל דבר וכו'

אני הסתובבתי חצי שעה תוך כדי צירים בכל רחבי בית החולים עד שאחות נחמדה הראתה לי את הדרך. כנראה קידם את הלידה לפחות

הסבירו על הגישה של המקום, האפשרויות, מהלך מאז שמגיעים, נותנים מקום לשאלות..


וזה ממש מרגש שאת כבר שם

אני חשבתי שאין בגלל הקורונה

ומסתבר שיש

אז ישר נרשמתי

בעיקר מסבירים לך איפה כל דבר
מה צריך לעשות כשאת מגיעה איפה בחדרי לידה וכו. לי זה עזר בעיקר להרגשה שידעתי מה לעשות כשהגעתי ללדת ולא הרגשתי אבודה

לבוא בעזרת השם לא אבודה

מעולה תודה

ככה שאוותר על סיור רשמי, אבל נראלי זה חשוב, לא היית רוצה להיות בלחץ ולאבד את עצמך....
מכירההחברה שעד שרלטן איפה הם, ילדה בקבלה לידה מורכבת

אמרה לי שכשהיא הגיעה עם צירים, אז זה שהיא עשתה סיור זה ממש עזר לה לדעת מי מה מו ומה סביבה

וגם שהסבירו לה כל מיני דברים על אחרי הלידה והטיפול בתינוק וכל זה שאמנם היא סיפרה לי אבל אמרה לי לא לוותר על הסיור בשום פניםם באופן במיוחד מעצם העובדה שאני כזאת פריק קונטרול

בעיקרון ברובו זה חפירה של שיווק ובלה בלה
לא הצטערתי שהלכתי למרות שכמעט ונרדמתי משעמום כי אומרים שם גם דברים חשובים:
מיקום, חניות, מדיניות של בית החולים, ונותנים מקום לשאלות
אז לפני לידה ראשונה הייתי ממליצה ללכת למקום ששם את מתכוונת ללדת רק להתכונן נפשית שזה ארוך ןמשעמם וכולל הרבה מלל...

כי זה הבית חולים היחיד פה באיזור חחח, אין לו במה להתחרות יותר מידי חחח

 

נראה לי נכין את בעלי נפשית לא את עצמי חח לחפירה

 

כמה זמן אורך סיור כזה?

זימנו אותנו לשעה 16:00 בעזרת השם ביום שזה מתקיים

וגם אני בעיקר הכנתי את בעלי חחח
הם צריכים להיות מוכנים נפשית לדברים האלא
כל הזמן אמר לי באוזן אבל מתי החלק של החניה? חחחח

שמעי היינו שם לא מעט כי המיון ליד היולדות וביקרנו 304870 חברים שילדו

 

בעיקר אני צריכה אותו מפוקס שאם אני ממש אהיה כאובה שהוא ידע איפה כל דבר מי מה מו שיקח פיקוד ובשביל זה אני צריכה שישמע מה יש לומר וכל זה

כי סבבה אני אדע אבסל לכי תדעי אגיע בעזרת השםםםםם כאובה... צריך אותו מפוקס

גם ככה הוא בלחץ מסכן שלי חחחחח

בסוף בין הלידה השנייה לשלישית שינו את המחלקה וחדרי הקבלה עברו מקום...

ומה שקרה שהגעתי בשנייה האחורנה והריצו אותי על כסא גלגלים ולא הבנתי לאן הולכים, ואיאמ שלי שהייתה איתי גם לא ידעה איפה קבלה (התעכבה שנייה לשלם לנהג מונית) והפסידה את הלידה...

מסקנה מומלץ לברר אם לא הששתנה בלידות מתקדמות

ויש להם לשבוע הבא אצלי... זה פעם בכמה זמן תחייגי שלא תתקעי בליי

וזה הקרןב
היא גם אומאת שזה הקרוב ולא פתחו עדיין עוד תאריכין
כאילו באתי דקה 90 חחח
לא יודעת כל כמנ זמן יש פשוט
יודעת שחברה שלי עשתה לפני משהו כמו שבועיים
ושלי בעזרת השם שבוע הבא

איך מגיעים למיון יולדות, כל השאר זה רק אם בא לך לבדוק איך נראה המקום

חח פשוט יש לי לידות ממש מהירות אז זה יתרון שכזה

ממש כדאי , במיוחד בלידה ראשונה. מסבירים על כל התהליכים, מראים את החדרים...

עברנו ליד חדרי הלידה והייתה שם צרחהההה מקפיאת דם. ואני כולי צעירה וירוקה, נבהלתי נורא.

להגיד לך את האמת כבר שיתפתי כאן בעבד שזה לא מה שמפחיד אותי
גם הייתי מחיץ לדלת של הלידה של אחת החברות שלי לפני 3 שנים.. חחח..

אפילו שאני בתוך הלידה, כבר בטוב עם האפידורל והכל, ואז שומעת משהי צורחת בחדר ליד ואני מי כזה - 'למה היא צורחת?', כאילו, היא יולדת, למה שתשב בשקט? חחח

עשיתי שינוי תודעתי

 

סתם ילדתי בשבת אבל צרחתי את נשמתי...
מה אני אעשה? לידה ראשונה והגעתי עם צירי לחץ של כל 3 דקות ופתיחה מלאה
חשבו שאני מגזימה עד שבדקו אותי😁

גםמאני צרחתי את חיי בלידה השנייה

האמת לא כי אצלי זה היה לפני 5+ שנים

הגעתי עם ראש בחוץ

צרחתי בכול הבית חולים לא רק בקבלה...

האמת שמעתי צרחה אחת, לא אלף צרחות..

חיבוק על התחושות.

אנסה בהמשך לענות יותר

כמה רגשות.... נשמע שהרבה דברים יושבים עליך ולא פלא שאת ככה.
לידה ראשונה זה באמת אירוע מטלטל, טוב שאת מתכוננת וזה בסדר לפחד ולחשוש וגם בסדר שדברים יהיו קצת מבולבלים (גם אחרי הלידה).
אני תמיד מפחדת לפני לידות ממה יהיה ואיך יהיה, גם בלידה חמישית. זה טבעי ונורמלי. רק צריך שלא ישתק אותך מתפקוד כדי שתגיעי ללידה עם כוחות נפש ולא מעולפת מחרדות.

הייתי מפרקת את הדברים לדברים שאת יכולה לטפל בהם עכשיו ולשחרר מעליך (להכין תיק לידה, לנסות לתכנן יחד עם בעלך איזו ברית אתם רוצים, לחפש קייטרינג, מוהל, לעשות רשימת ציוד לקניות של אחרי הלידה, לבחור עגלה, לחפש דירה, להשקיע בלימודים).

זה שאמא שלך המיילדת זה בונוס גדול בעיני, זה כיף שיש עם מי להתייעץ ועל מי לסמוך. וגם נחמד שהיא מגיבה ברוגע לכל החששות שלך.

לגבי שאלת רב, הייתי שואלת רב עם גישה מקלה בענין, נשמע שזה חשוב לך. חבל לדחות ולהוסיף לפחדים שלך סתם. זה משמעותי לרוגע שלך.

לגבי להחזיק את התינוק- אני זוכרת שבלידה ראשונה מרוב הפחד צעקתי למיילדת שתיקח ממני את התינוק. הכל בסדר. לא נגרם נזק מזה שהחזקתי אותו מאוחר יותר כשהייתי מוכנה (וזה לא חזר על עצמו בילדים הבאים).
על המחט של האפידורל אף פעם לא הסתכלתי אין לי מושג איך היא נראית (טוב שזה בגב). וכשכל כך כואב לי מהצירים, לא היה אכפת לי שיתקעו לי גם 20 מחטים אם זה מה שיקל עלי.

לגבי שאר הדברים שאת לא יודעת- ההתמודדות עם הכאב, האם תצליחי להניק, איך התינוק יהיה, איך את תהיי- שחררי לגמרי.

תחשבי על זה שהמון המון נשים יולדות ורובן המוחלט עוברות את זה בטוב (עובדה שהן ממשיכות ללדת). וגם אם חלילה תהיה לידה קשה, נשמע שיש לך מעטפת מאוד תומכת להתאוששות ועיבוד החוויה.



בהצלחה רבה רבה ושיעבור הכי בקלות ועם ידיים מלאות ושמחות.

ראשית כלול חשוב להפריד בין הדברים

כרגע את מודאגת מהמון דברים ביחד. וממש נפלא בהצלחת לכתוב את זה, מאמינה שזה לבד הקל עליך ועזר לך להתארגן.

תוכלי לדבר עם אימא שלך על כל הדברים? על הלידה על הברית וכ' זה נראה שיש הרבה דברים שקשורים לקשר בינכם וחשוב להרגיש אותם... גם תוכלי ללמוד ממנה הרפיות נשימות וכו... 

עשית קורס הכנה ללידה? אם לא אני מציעה שלפחות תפגשי דולה, או מיילדת שתוכל להכין אותך יותר ללידה עם שיטות הרפיה כמו נשימות מיינדפולנס וכד'

וגם לחבק אותך ולחזק את ידיך לידה זה הדבר הכי כואב שיש, אבל גם הכי מדהים שיש. עד שלא עברתי לידה לא קלטתי איזה קרבת ד' אני יכולה להגיע.

ועוד עצה קטנה ממני לגבי הברית. לא יודעת אם יתאים לך אבל בשבילי היה מעולה. לא להיות קשורה לאירוע הזה. שבעלך יארגן אותו איך שנראה לו עם הוריך או בלעדיהם ופשוט להגיד אני עם התינוקי אנא תסתדרו. זה ממש עזר לי בברית השנייה. ולא רוצה להיזכר בכלל בברית הראשונה.. אז ממש ממליצה בחום...

בעיקר בלהרפות מהברית בע"ה.. 

כן, בע"ה גם לגבי הנשימות, אמא שלי כמיילדת תעשה לי הכנה .. דיברתי איתה על זה בזכותך.. תודה רבה!

אולי יעסור לך גם לדבר עם אמא ולעשות איזשהוא תיאום ציפיות לגבי הגבולות:

מצד אחד היא גם אמא וגם מיילדת - וזה ממש מעולה ונותן בטחון והכי קרוב שבעולם

ומצד שני מותר לך שיהיה לך גם מרחב אישי או זוגי בלי אמא ולבחור מצי מתאים לך לערב אותה ובמה ומתי את מעדיםה להיות בלעדיה..

הערבוב הכאילו לא בחירי הזה בין אמא למיילדת נשמע שלא נותן לך מרחב לעצמך..

תחשבי על זה, ואם מתאים לך תשתפי את אמא ותנסו להגדיר או לפיות שהיא תהיה פתוחה לאפשרות שיש דברים שתרצי לבד/בלעדיה/שונה ממנה/עם מישהו אחר..

בסוף את היולדת וזאת הלידה שלך והתינוק שלך.
היא מלווה אותך וזה נהדר ממש!!
אבל עד המקום שבו מותר לך לבחור שלא להיעזר בה ובשירותיה..

מחכה בהמשך לסיפור הלידה שלך נשמע שיהיה מיוחד...

בעז"ה שגם אצלך יהיה ככה!
הכי חשוב- תפילות!

כתמים כאלה מרגיזים, ונגמר מצוין ב"ה.

בהריון הראשון נלחצתי, בהמשך הבנתי שככה זה.. שבוע שבועיים ועבר לי.

סינר.

לנסות למנוע כמה שיותר את הכתמים מראש. אין לי כח להתחיל להשקיע בניקוי של כל בגד בנפרד.

במקרה שכן התלכלך (ואם שמים סינר זה לא קורה המון) - לרסס סנו אוקסיג'ן ולמכונה. הרוב ממש יורד, ומה שלא - כפרת עוונות..

לבהירים אין סיכוי

וגם כל מכונה שמה וניש לצבעוני

לקחת בגדים יד 2.
ככה אפשר ללכלך כמה שרוצים בלי שיכאב הלב שמתלכלך וקשה להוריד את הכתמים.
אם לא יורד לי בכביסה- ישר לפח ולא מפריע לי כי יש עוד המון בגדים והם לא עלו לי אפילו לא שקל.

יש כאלה גם עם שרוולים (בבזאר שטראוס למשל).
ברגע שהתחלתי להתעקש איתו תמיד על סינר ירדו הכתמים כמעט ב100 אחוז..

סינר לא כזה עוזר לנו וגם אם כן רוב שעות היום הוא במעון אז זה לא תלוי בי. בבית אני משתדלת לתת לו לאכול רק עם חיתול אבל ראיתי שזה עושה לו גירוי בעור. באמת רוב הבגדים שלו מגיסות שלי אבל כבר רוב החולצות הלכו ואין ברירה חייב לקנות חדש
זהו אז רק כהה? אין תקווה להוריד את הכתמים מהבגדים היפים שלו?

אם לא סינר - אז אני מייעדת כמה בגדים רק לזמן האוכל. לדברים כמו ספגטי וכאלה שממש קשה להוריד, מבאס להחליף כל פעם אבל עובד

בנוסף - ספריי להסרת כתמים לפני הכביסה ותלייה בשמש. מורידה כל כתם

ובגדים לבנים - מכבסת ם אקונומיקה ותולה בשמש גם כן. נדיר שלא הצלחתי להוריד כתם מבגד 

1. למנוע כתמים- אם זה אוכל שגם ככה יש אחרי זה מקלחת, לפעמים אני מאכילה אפילו בלי חולצה
סינר- יש סינר שמתלבשת ממש כמו חולצה, יש לאיקאה סינר כזה.
2. כתמים קשים- להשפריץ סנו אוקסיג'ן ולהשרות.לא לכבס במעלות גבוהות! זה מקבע את הכתמים. צבעוני- מקסימום 30 מעלות, לבן מקסימום 40.
חוץ משפריץ של אוקסיג'ן מקומי על הכתם, אני מוסיפה ג'ל אוקסיג'ן למכונה.
כתמים ממש קשים- יש ג'ל אוקסיג'ן עם מברשת, שאפשר לשפשף.
-אין לי אחוזים על המוצר🤣🤣🤣-

אצלי לא עובד.. יודעת שיש הרבה שאוהבות

ותמיד ממליצה לכולם ואומרת שהייתי צריכה לבקש מהם אחוזים
רק - כתוב בפירוש לא להשרות בסנו אוקסיג׳ן - עד 10 דקות להכניס למכונה.
וחברה שלי גילתה למה...
זה פשוט אכל לה חור באחד הבגדים!!
הרס לה בגד שממש אהבה...
אז לא כדאי להשרות, וזהו 🙃

אולי בבגד עדין מאוד
אני משפריצה ואפילו משאירה ככה בסל על שמפעילה מכונית וזה יכול לקחת ימים..
אבל, אל תעשו ואז יקרה משהו ותגידו שבגללו 🤦‍♀️

חידשת לי

אני לא יודעת למה אבל אני אף פעם לא מצליחה להוריד איתו כתמים..

אוקסיג'ן... מדהים ממש ממש לכל סוגי הכתמים ולכל סוגי הבדים והצבעים.
פחות עוזר לכתם שכבר עבר כביסה אבל כתם טרי עובד מדהים.
מרססת על ומכניסה למכונה. מוריד לי גם כתמי שמן

1. לכבס באותו יום, או כמה שיותר קרוב להיווצרות הכתם, אם אין לך זמן, תשרי בקערה עם מים וסבון עד שתוכלי לכבס.

2. מערבבת סנו אוקסיגן=א.כביסה באותו יחס, מורחת על הכתמים, משאירה לכמה שעות (לא יותר, כי זה יוריד צבע מהבגד) ומכבסת

3. כתמים של צואה (כשבורח לתינוק מהטיטול) או פירות וירקות, אני מכבסת כרגיל ובייבוש שמה מול השמש והכול יורד (חוץ מאבטיח, אני חושבת)

לכבס מיד כשמתלכלך (או יום אחרי, אבל לא לתת לזה מלא ימים בסל כביסה).
וסנו אוקסיגן!! לרסס על הבגדים וגם לשים בתא את הנוזל של סנו אוקסיגן (שמים אותו לפני הפעלת המכונה יחד עם האבקת כביסה והמרכך, יש לו תא מיוחד). מכבסת על 40.
הוריד לי ממש ממש את רוב הכתמים. לא זוכרת מצב שבו הייתי צריכה להחליף קולקציה באמצע עונה כמו שאת מתארת.
כמו כן, בגדים איכותיים יותר, פחות ישארו עם כתמים אחרי כביסה.

הרבה ממה שאמרתם אני עושה - אני גם מרססת לפני הכביסה ומוסיףה את הנוזל למכונה ותולה בשמש ובדרך כלל זה עוזר אבל יש בגדים שלא הצלחתי להוריד מהם וזה ביאס אותי. מה שכן לפעמים אני עושה את זה רק כמה ימים אחרי שהתלכלך אז אני ינסה באמת באותו יום לעשות. תודה לכולם!!

על לבן מרססת אקונומיקה
שמה סנו אוקסיג'ן, לא מרססת פשוט מוסיפה למכונה, לפע המלצה כאן, אבל לפעמים זה לא עוזר

מושלם

אם זה ממש כתם אז לשפשף עם הסבון כלים במים ולכבס

אמרו לי שמומלץ לשים על זה הכתם את הסבון ואז בשמש ואחר כך לכבס- לא ניסיתי.

אני דוחפת למכונה ואחר כך ישר לשמש כל הכתמים יורדים.

בחורף זה קצת יותר מורכב וצריכה להשקיע לכן עדיף כהים בחורף.

היה בסדר גמור.