יקרות בבקשה עזרה לגבי גודש בחזהליאניי
אני ממש חייבת עזרה/ טיפים.
ניסיתי להניק מהרגע הראשון- ללא הצלחה.
יש חיבור מדהים אבל החלב פשוט לא יוצא, הייתי עם מעל 3 יועצות הנקה, הבאתי אפילו משאבה לבית חולים יוצא רק 2-4 טיפות של החלב הראשוני קולסום.
שוחררתי היום הביתה החזה הגיע למדדים ענקיים, כןאב לי ברמות היסטריות, כללל החזה גושים גושים גושים.
הצילן מה לעשות??
אני מנסה להצשיך לשאוב בבית אבל ממש בקושי יוצא. איך אני אקדם את התהליך?
לא מצליחה לסחןו לעצמי, וכן עשיתי מקלחת חמה לחזה לעיסוי.. לא יןדעת לא ככ עובד לי
מעבר לזנ שיש לי תפרים וטחור שיצא היום (מאבדת את השפיות מכאב!!!!)
כל טיפ לכל מה שכתבתי יתקבל בברכה.
מלבד שטיפות והמון במים קרים… מה עוד?
מזל טוב! למה את חושבת שהחלב בהנקה לא יוצא?בתי 123
מאוד קשה לדעת את זה ונעזרים בשקילת תינוק אחרי ולפני הנקה.
יניקה לא דומה לסחיטה ולא לשאיבה.
בכל אופן תנסי לסחוט לאט לאט עד להקלה
בדקו אותי גם היועצותליאניי
וניסו לסחוט.. בקושי יצא הן בעצמן ראו.
החלב תקוע כזה ולא רוצה לצאת.. בינתיים נהיה רק יותר ויותר גודש.
אני לא מצליחה לסחןט זה ממש כואב
אויי מסכנה אולי סתימה.. יש יועצות הנקה שעושות עיסויבתי 123
אולי… או שאני לא עושה מספיק טובליאניי
אני אנסה את כל מה שרשמתן כאן
הלוואי ואצליח לשחרר את החזה אין סיכוי שאני שורדת ככה אי אפשר לישון אפילו
אני חייבת לומר.דואגת!
גודש ביום השלישי בערך ללילדה זה דבר נורמלי שלא קשור בהאם ההנקה שלך טובה או לא.

זה סיוט וזה עובר.

נכון^^^ בדיוק מה שרציתי לכתובשחרית*
אם היו מנסים לסחוט ממני קולסטרום ביומיים הראשונים גם היו מצליחים בקושי טיפה או שתיים. ביום השלישי הכל מגיע. אני אף פעפ לא סובלת מגודש חוץ מביום השלישי.

קחי יועצת שתבוא עכשיו ותראה איך התינוק מתחבר וגם תשחרר לך קצת את הגודש אבנים הזה (כל כך מוכר!!). ותמשיכי להניק בכיף.
יועצות בבית חולים? כי ההכשרה שלהם בד"כ היא חלקיתמיקי מאוס
לפעמים יש אולי יועצות, אבל לרוב הן מדריכות הנקה ולא יועצות - זה אחיות שעברו קורס מתאים והכשרה אבל לא הכשרה רב שנתית כמו יועצת מוסמכת.
זה מקסים ולרוב זה מספיק כשהכל בסדר, אבל אם יש בעיה עדיף להזמין אליך הביתה יועצת מקצועית שתלווה אותך צעד צעד

אם את מאזור ירושלים אני ממליצה ממש על פרן ברונשטיין, אלופה. וזמינה לכמה טלפונים ומפגשים שצריך

בימים הראשונים אחרי לידה יש מעט מאוד חלב והוא די מרוכז, וזה גם באמת כל מה שהתינוק צריך.
כשמתחיל לזרום חלב אז נהיה לפעמים גודש ואז מתחיל להיות באמת הרבה.
יכול להיות שפשוט אצלך החלב הגיע עכשיו ובגלל שלא הנקת רציף נהיה לך יותר מדי גודש וכבר קשה לסחוט, מאוד מאוד ממליצה לקחת יועצת הנקה מומחית עכשיו שתבוא הביתה אם את רוצה להניק.

ואם לא- אז תפני לרופא שיתן לך כדורים לייבוש החלב ותשימי כרוב על החזה.

גודש זה ממש לא טוב אם הוא לא משתחרר, יכול ח"ו להיווצר דלקות וחסימות :/
וואי אהובה בהצלחהה ולגבי טיפיםליאל 24
תחפשי באינסטגרם
Nurse.with.love ואת bardula.doula
שתהין אחיות ודולות ויש להן מלאאא עצות מטורפות להתחלת הנקה ולמקרים כאלה
חברות שלי אמרו שהן ממש הצילו אותן ויש מלא מידע בעמודים שלהן
בהצחחהה רבה יקירה ❤❤
תודה רבה אהובה אני אבדוק את זה!ליאניי
קודם כל מזלטוב!!!נשואה צמאה
מה שעזר לי במקרים של גודש-
1. להתעקש על סחיטה ביד גם אם לכאורה נראה שלא עוזר .. ממש לסחוט בחוזקה ( למרות הכאב) ולחזור על זה כמה וכמה פעמים ,כמה שיותר יותר טוב, מלמעלה לכיוון הפטמה - ולהתמקד באזורים הנפוחים / אדומים . מנסיון שלי גם אם נראה שלא משחרר בהתעקשות ובהתמדה זה כן עוזר.
2. לשים מים חמים על האזור ולעסות .
3. לנסות להניק בכל הזדמנות .

זאת תקופה לא פשוטה , מאחלת לך שיעבור בקלות בע"ה !!!!
אוקייליאניי
כנראה שאני מתייאשת מהר מדי בגלל הכאב.
אני אנסה שוב את המקלחית החמות והסחיטה הידנית כמה שאפשר.. אני כנראה צריכה ללחוץ ממש חזק
זה יכול ממש לכאוב במיוחד שלא יוצא ונהיה גודשבזכותו
אבל אחרי שמשתחרר נרגע
אחרי מקלחת חמה ועיסוי שאמור לעזור לזרימת החלבלפניו ברננה!
צריך גם לקרר בעזרת מים/קומפרסים קרים!
כי החימום מעודד את זרימת הדם ואת ייצור החלב, וקירור יעזור לגודש לרדת קצת..
המשאבה מחוברת טוב? הגודל שלה מתאים?בזכותו
תנסי כמה שיותר שאיבות והנקות ולהוציא את הגודש.
ומקלחת חמה ולנסות להוציא חלב גם מתחת למים החמים. מה היועצות הנקה אמרו? כי אם יש גודש יש ב"ה חלב שזה מצוין רק לא למשוך את הגודש יותר מדי זה מאוד לא נעים וכואב..
כן היא מחוברת טוב, לקחתי של יד שרהליאניי
ומחר אקח של חברה משאבה נוספת.
פשוט יוצא ממש קצת ואולי כי לא ניסיתי לשאוב המון זמן? ז״א היום ניסיתי לשאוב 3-4 פעמים בפרקי זמן של 10-15 דק כל צד. לא הספקתי מעבר
אני בלחץ כי ממש כואב לי והחזה עצום ומלא מלא בגושים
קרה לי גםהמקורית
תמשיכי לשאוב, ותלחצי איפה שקשה לכיוון הפטמה
זה ישחרר.
זה סבל נוראי ממש.
סגור תודה רבה!!ליאניי
אם זה רק שאיבות בלי הנקה זה לא מספיקבזכותו
את צריכה לשאוב/להניק כל שלוש שעות בערך אפילו במצב של עכשיו נראה לי שאת יכולה בתדירות יותר גבוהה.
ותלחצי על הגושים/תעסי אותם אפילו שכואב ותנסי לקחת אותם לכיוון הפטמה (וזה כאבים בלתי נסבלים ממש אני יודעת אבל אחר כך זה יקל עלייך) תראי שיתחיל לצאת חלב בע'ה
גם לי לא ייצא חלב כשהיה גודש מטורףהילולא
אומרים שלשאוב כשלא יוצא במשך זמן משדר לגוף לייצר עוד חלב 🤷🤦
קרה גם לישבעבום

זה היה בלידה שביעית שכבר חשבתי שאני מכיר ויודעת.

שתי היועצות הנקה שהכרתי ל יכלו להגיע אבל אחת נתנה לי טיפ שהציל אותי ולא ראיתי שכתבו לך. 

פשוט לקחת כמה זמן לפני המקלחת 1-2 כדורי נורופון. גם נוגד דלקת וגם משכך כאבים. ואז העיסוי במקלחת יכול להתבצע הרבה יותר ביעילות כי פחות כואב. לאחר שהשד יותר רך יהיה יותר קל לתינוק לינוק...

התמודדתי עם זה לא מזמן. סיוט!!הילולא
נראה שלא יעבור לעולם, אבל מבטיחה לך (!) בע''ה כמובן שתוך שלושה ימים זה יעבור כמו שזה הגיע
כשאני השתגעתי ורק חיפשתי מה יכול לעזור לי, חלק אמרו תשאבי ! (אפילו שלא ככ יצא משו) חלק אמרו מים חמים, חלק קרים.
הגעתי למסקנה ומקווה לזכור את זה ללידה הבאה (כל פעם מחדש אני משתגעת בתקופה הקשה הזו ולא יודעת איך להיפטר מזה .)
הבנתי שאני צריכה לבחור שיטה מסויימת ולהתמיד בה 'רוטינה' כזו ולשדר לגוף משו אחיד ומסוים וזה גם עזר לי לשמור על השפיות שלי ללכת בדרך אחת וזהו (אפילו שיש מלא שיטות ודרכעם. לדבוק באחת)
מה שאני ראיתי שעזר לי, מלבד הזמן שעוזר במקרה הזה של גודש אחרי לידה (בעצת יועצת הנקה מעולה)
לקרר את השד עם קומפרסים- מרגיע את האודם והנפיחות ולי עזר גם עם הכאב וחוזר הנוחות המשגע. וגם מאיט את קצת ייצור החלב. ואחכ אולי ניסיתי טיפה לשאוב להקלה מה שיצא. אולי טיפה לסחוט להקלה
אני לא הצלחתי לחבר את התינוק לשד (אפילו שכולם התעקשו שאין דבר כזה לא מצליחה). פשוט לא עבד עם כל הגודש הזה. אז פה שחררתי ונתתי לו מטרנה. כבר הייתי יותר רגועה.
המטרה שלי הייתה - להקל על עצמי וזהו
אח''כ נתמודד עם ההנקה ומקווה לטוב
וכמובן שבינתיים התינוק יאכל תמ''ל
בהצלחה!! באמת שלב קשה
עובר בהבטחה ♥️
זה ידוע ביום השלישי יש גןדשביבוש
אני שמתי פדים קפואים על החזה בתוך שקית זה ממש ממש עוזר
הקולסטרןם הוא מאוד סמיך ובשאיבה בקושי יוצאנעליים ורודות
כשבאמת יש צורך אז סוחטים את זה ופילו מל זה ממש טוב.
בערך ביום השלישי אחרי הלידה מגיע החלב הרגיל ואז באמת יכול להיות גודש. הייתי מציעה לעסות את החזה כמה דקות ואז לתת לתינוק לינוק ולשים לב שמחובר כמו שצריך שהפה תופס לא רק את הפטמה אלא גם חלק משמעותי מהעטרה (ההלק הכהה יותר) בטח ביוטיוב יש סרטונים איך זה אמור להיות. אם התינוק לא יונק במצב כזה אפשר לשאוב אחרי עיסוי אמור לצאת הרבה יותר בקלות. כשיש גודש זה כבר לא קולסטרום אלא חלב אם נוזלי יותר והמשא בה אמורה להצליח להתמודד עם זה.
סחיטה זה מיומנות ואם עושים את זה הרבה בסוף ממש קל בגדול כמו בהנקה צריך לסחוט מהעטרה ולא מהפטמה. דמייני לעצמך שקית שוקו עם חור קטן שאת סוחטת לתוך כוס את תסחטי לא מהשפיץ אלא יותר מלמעלה איפה שנמצא השוקו ככה את יכולה לנסות על עצמך.. ממש בהצלחה והמון מזל טוב!
ליאנוש מהממת מזל טוב קודם כלדובדובה
דבר שני נשמה, כל לידה יש לי את הסיפור הזה. כמעט. מה שלי עזר לידה אחרונה זה פשוט להניק ולהניק... וזה הסתדר לבד ... אחח לא פשוטים הימים והחודש הראשון.
איך עברה הלידה?
בקשר לטחורים- מגבונים של פרוקטומיואשת******
בגל בית מרקחת סופר פארם
ויש גם משחה לטחורים ללא מרשם
בכל פעם שאת הולכת לשירותים תשתמשי בשתיהם בע״ה יקל במהרה
בקשר לגודש, תנסי כמה שיותר עם התינוק ולא עם המשאבה, לנסות לעשות עיסויים תוך כדי ההנקה באיזור הקשה, לשים מגבת חמה ולעסות ביחד איתה
תוך כדי הנקה. הנקה של תינוק מוציאה פי אלף ממשאבה אז לנסות כמה שיותר את זה
אוי, איהאורוש3
מקלחת חמה כדי לשחרר. לעסות את הגושים מתחת לזרם לכיוון הפטמה.
אח''כ קומפרסים קרים.
ההגיון זה שהחום מגביר את הזרימה כדי לשחרר את הגושים.
אבל אח''כ צריך קר כדי לכווץ ושיווצר שם פחות חלב.
תשימי עלי כרוב מהמקרר. תעטפי בהם את השד. לא על הפטמה. זה גם אמור ממש לעזור ןלשחרר. תחליפי כשנהיה מגעיל.
לנסות שוב לסחוט להקלה. לשאוב כשלא יוצא נשמע לי רק מחמיר את הבעיה.
לנסות כמה שיותר להניק.
בהצלחה אהובה
לא הייתי שמה כרוב מיד אחרי הלידהלפניו ברננה!
זה יכול לגרום לזה שלא יהיה מספיק חלב לתינוק..
לא סתם מגיע הגוף מייצר קצת עודף ביום השלישי.
לדעתי לקרר אחרי המקלחת החמה והעיסוי מספיק.
(כמובן שזה מניסיון וחוויה אישית שלי... לא ידע מיועצת הנקה)
זה מזרים בפנים ולא מייבש למיטב ידיעתיאורוש3
קודם כל חיבוקאישהואימא
היה לי את זה , אז מבינה אותך כל כך.
מה שלי עזר (גיליתי את זה אחרי כמה זמן.. יועצת הנקה אמרה לי)
זה לקחת כמוסות לציטין. קונים את זה בחנויות טבע.
ללציטין יש תכונה שהן עושות את החלב יותר מימי ופחות סמיך וגושי. ואז החלב יותר זורם ויש פחות סתימות.
בהצלחה יקרה
מוכר כ''כחדשה ישנה
ככה זה תמיד אצלי... ביום השלישי מהלידה מתחילה להתמלא עד שאני מתפוצצת והשדיים כמו אבנים. אאוצ'....
עינויים. 😵
אז נתחיל בזה- מבטיחה שזה עובר!! למרות שכל לידה אני בוכה ובטוחה שזה לא יעבור בחיים.
ואחרי פז''ם רציני בגודש וכד', אני אומרת לך בדוק וחתום- רק להניק. להניק. להניק. לא לשאוב. זה רק מייצר יותר חלב (אלא אם כן, התינוק ממש לא מצליח לינוק, אז טיפה לשאוב כדי לשחרר את החסימה, אבל עדיף לסחוט ביד בלי לגעת בפטמה, ככה החלב משתחרר בלי לייצר עוד ועוד).
תוך כדי הנקה לעסות חזק עם האצבעות באיזורים התקועים, איפה שיש גושים ולסחוט עם כף היד לכיוון הפטמה. כשהתינוק מסיים לינוק, תמשיכי לסחוט עם כף היד לתוך מגבת או חיתול בד, או אם בא לך להשקיע - לסחוט לתוך כלי ולשמור בהקפאה, אני האמת כ''כ כאובה שלא בא לי לחשוב על כלום חוץ מלהתרוקן מחלב, אז לא אכפת לי שהכל הולך לאבדון... ומשהו חשוב- לא לסחוט מהפטמה, בכלל לא לגעת בה כי זה גורם לייצר יותר חלב.

האמת, שאצלי זה באמת גודש קיצוני, אז אני תמיד שמה עלי כרוב על השד, זה מסריח, לא להיבהל, וזה סופח את הנוזלים, איזה יומיים-שלושה אני עם כרוב, זה נראה ומרגיש נורא, אבל ממש עוזר. תמיד אומרים לי לא לעשות את זה כי זה ייבש לי את החלב, אבל אני כבר מנוסה, זה אף פעם לא גמר לי את החלב, רק גרם לאיזון . אז אם את מרגישה שזה קיצוני, תנסי לשים קצת ולהוריד. אני אישית, שלושה ימים עם כרוב ועדיין נשארת ממש מלאה, אבל לא עם גודש כואב.
בהצלחה יקרה!!
הבת שלי היתה בפגיה אחרי הלידהאנונימית בהו"ל
אז שאבתי בלעדית.

בימים הראשונים לא שואבים אלא 'סוחטים' מכיוון שהקולוסטרום הוא כל כך קצת שהמעט שיש 'יאבד' במשאבה.

יכולה לומר לך שאחרי חצי שעה של סחיטה כל פעם היה יוצא לי 1 סיסי. ועוד אמרו לי שזה ממש יפה.

ההתחלה היתה קשה אבל הכל ממש מתגבר.

יכולה לשתף.

שאחרי חצי שעה של סחיטה טיפה טיפה שאני אוספת לתוך מזרק כדי לא לאבד כלום כדי לתת לבת שלי.

ניסיתי לסגור את המזרק. ועשיתי חזק מדי ככה שמתוך 1.5 סיסי שהצלחתי לסחוט- 1 סיסי מצא את עצמו מושפרץ על הקיר.
אין פזמון- תרקדו.
😱😭😭😭שחרית*
יוהו. בטח בכית את נשמתךאחתפלוס
אוי איזה דיכאון!!רק שאלה לי
אני זוכרת את עצמי גם בימים אחרי הלידה, כשהתאומים בפגיה, והסחיטות האלו...
זוכרת גם שממש פחדתי שהחלה ישפך מהמזרק, ואיך פיתחתי שיטות של איך לסגור קודם את המזרק עם הפקק שלו וכו'.
אני מדמיינת את עצמי בסיטואציה שכתבת בוכה יום שלם רק בגלל הדבר הזה...
ליאני, איך את הבוקר?פולניה12
אין לי יותר מידי טיפיםעדינה אבל בשטח
בטח לא בהנקה.. עברתי מצבים שלא היה לי כלום כלום. ומצב שהיה לי גודש ולא יצא, וגם לא הנקתי בסוף , גם כמוך ניסיתי לסחוט ולא יצא, אבל אני מהמתייאשות, אז אל תיקחי ממני דוגמא..
לגבי כל השאר הטיפ היחיד שאני יכולה לתת לך, ולכל התופעות והקשיים של אחרי הלידה: זה יעבור. הימים הראשונים קשים, את בקושי נוחתת , מעכלת, מלקקת את הפצעים (הטובים, כן?) אבל אז הכל עובר, עוד כמה שבועות תהיי בעז"ה במקום אחר לגמרי..
וואו ליאני, זה הכי טבעי ונורמלי בעולם.שמש בשמיים
דבר ראשון כמו שאמרו לך, הקולוסטרום יוצא בטיפות, לא שואבים אותו רק סוחטים (או מניקים...) וכמה טיפות כאלה הספיקו לה שלשום ואתמול, אבל היום היא צריכה יותר אז הגוף מייצר יותר. גודש זה דבר טבעי ונורמלי ביום השני או השלישי.

אז לא יודעת מי היועצות הנקה שפגשת ומה הן אמרו לך, אבל את נורמלית לגמרי והכל תקין אצלך.

אבל זה גם כואב... הכי עוזר להניק, התינוקת משחררת את השד הכי טוב ונכון. חוץ מזה לסחוט. בבית חולים סחטתי קולוסטרום ואחר כך אחות אחת הראתה לי איך לסחוט והיא ממש הכאיבה לי ובקושי יצאו כמה טיפות, וכשסוף סוף יצאה טיפה היא אמרה, הנה ככה תמשיכי והלכה, אז המשכתי בצורה וזווית אחרת של היד, איך שסחטתי לפני ההדגמה ויצא הרבה יותר. אז אם את לא מצליחה לסחוט תנסי לשנות זויות, לבוא מכיוונים אחרים, לעסות את כל השד עד הפטמה או לעסות רק את העטרה, תנסי תנועה סיבובית או ישרה... תראי מה עוזר לך.

ודבר אחרון- גודש יכול לעשות חום, אז קחי אקמול,תשתי כוס תה ולכי לישון. מבטיחה לך, זה יתאזן, היה סיוט, אבל עבר גם בלי שסחטתי יותר מדי...

ועוד דבר שאמרה לי חברה חכמה מהפורום- הנקה זה מלחמה בהתחלה, זה כואב וקשה ומתיש ומסובך אבל תילחמי על זה ותוך כמה ימים כבר יהיה טוב יותר ואחר כך זה אפילו יהיה כיף! (אני לא יכולתי לדמיין את זה, אבל זה קרה!)
יקרה תנסי להניק כמה שיותר זה מה שהכי פותח סתימות וגודשיםanonimit48
בנוסף ממליצה להזמין הביתה יועצת הנקה
ואחת באמת טובה
כי אין דבר כזה שאין חלב
רק לגבי ההערה שלך- יש דבר כזה שאין חלבמיקי מאוס
כי מי שבאמת לא היה לה וקוראת אותך שלא תרגיש דפוקה....

אבל צודקת שזה נדיר, וב90 אחוז מהמקרים זה פשוט ניהול הנקה לא נכון, ולכן תמיד תמיד שווה להתיעץ ולנסות
צודקת מצטערת. לי בעצמי היה מחסור בחלב ולא היה לח כמעט כלוםanonimit48
אבל
היא בשלב כלכך טרי של ההנקה
שמדריכות הנקה שבאות לחדר בבית חולים
ואומרות אין לך חלב
זה מה שהזוי.

כי חלקן אומרות הכל אבל הכל
לצערי
כל מה שיכול להוריד לאישה -
לי אמרו - החזה/הפטמה שלך שלך גדול מדי אז הוא לא מצליח
אין לך חלב בגלל הקיסרי
ועוד ועוד ועוד

אם היא בשלב של הקולוסטרום
אז זה מממשששש קשה לסחוט. שה לא אומר שאין לה חלב בפועל וברור שאי אפשר לאבחן את זה בכזו קלות
מה שהתינוק יונק אי אפשר לדעת כמו שבתי123 כתבה
רק על ידי שקילה.
צריך לצאת מנקודת הנחה שהנקה יותר אפקטיבית מכל סחיטה או שאיבה
זה נכון...מיקי מאוס
רק על התפריםיפהפיה
שימי כמה טיפות של שמן לבנדר על הפד, המליצו לי פעם..
וזה אכן מקל ומרגיע את האזור.

בריאות והחלמה בקלות ובטוב!
מה שלומך היום?חגהבגה
בשלב הזה שהכל גדוש וגושיםפרח חדש
את צריכה להיכנס לאמבטיה ולכוון לשם את הטוש במים חמים חמים ותוך כדי לעסות את הגושים.
את תראי שיתחיל קצת לטפטף חלב וזה טוב
מיד אחכ תשאבי עד שתרגישי הקלה
זה מניסיון שלי כאחת שב"ה יש לה שפע רב של חלב אבל בימים הראשונים זה סיוט ממש.
לי עזר טיפ שאחות בתינוקיה נתנה ליאוהבת את השבת
ללכת לשירותים להוריד כל לבוש בחלק העליון
להישען על הכיור כשהגב לגמרי שטוח (אופקית) והילדים ישרות קדימה ומחזיקות בכיור ולנענע את האזור של ההנקה (כותבת בעדינות כי פורום פתוח וזה.. הבנת אבל נכון?) כמה זמן, אפשר בעדינות אפשר יותר מהר אבל זה מזרים את החלב ומשחרר קצת את הגושים. זה בשילוב של עיסויים עדינים על הגושים ולכיוון הפטמה ולהוציא מה שאפשר, עד הקלה... בהצלחה ממש!!!!
היי יקרות חוזרת לעדכן במצבי.. סליחה שנעלמתיליאניי
לצערי, הגעתי למצב של דלקת חריפה ממש בחזה
הייתי אתמול במיון לא יכולתי יותר לשאת טת הכאב.
החלטתי סןפית שאני יורדת מהנקה (בבקשה לא לשפוט אותי או להעביר עליי ביקורת) אני שלמה עם זה לחלוטין וכרגע ממש מנסה לטפל בעצמי ולהחלים כמה שנותר מהר להתפנןת לתינוקת המהממת שלי שככ חיכיתי לה.
התחלתי עם המון המוו כרוב, קומפרסים קרים והביאו לי גם כדורים לייבוש אם כי זה פחות יעיל בשלב כזה
לצערי לא הצלחתי לשחרר את הגושים מספיק טוב וגם לא יצא הרבה בשאיבה
לא יכןלתי שהיא תינק ממני כי רמת הכאב שלי עברה את סף הגבול הנסבל…
ניסיתי מה שיכןלתי 😢
אני לא מרגישה רע עם עצמי מהבחינה הזו שלמה לחלוטין בהחלטה.
רק רוצה להבריא ומהר… התפרים גמרו אותי ויש רק כמה בודדים.
(כן עושה כמעוט כל שעתיים שטיפונת באיזור) אבל יודעת שזה חלק מההחלמה
הכל בסדר אהובה!!ליאל 24
את עושה מה שנכון לך וכשזה נכון לך זה גם נכון לה כי מגיע לה אמא שמחה ולא אמא כאובה ושבורה
את מהממת!! ואת יודעת הכי טוב מה יעשה לכן טוב
מקווה שההחלמה תהיה קלה מעכשיו ושתחזרי לעצמך כמה שיותר מהר ❤❤
את אלופה! תהיי שלמה בזה!Pandi99
גם אהי לא מתכננת להניק מראש, ואני שלמה עם זה לגמריי ומתעלמת מכל מילת ביקורת
ליאני יקרה את אלופה מחכה להריון

אני תמיד אומרת אין כמו אמא שמחה שיודעת מה טוב לה ולתינוק אני גם לא הנקתי את שני הילדים שלי וגם עכשיו אחרי שאני ילד בעזרת השם אני לא מתכננת להניק

לא התחברתי לרעיון והיה לי מאוד קשה נפשית  וזה אחת ההחלטות הכי טובות שאי פעם עשיתי

להרגיש טוב עם עצמי! ולהיות פנויה לתינוק ולילדים שבבית היתרונות בתמ"ל עולות בהרבה על היתרונות בלהניק תחשבי על זה

התאוששות מהירה אהובהפרח

את מלכההה וכל הכבוד לך ❤️Lana423
גם לדעת לשחרר זה חוכמה.
תרגישי טוב ❤️
טוב עשיתביבוש
אם לא הולך לא הולך חבל על הכוחות שלך והכאבים, וטוב שעה אחת קודם כי יכולת לסחוב את זה כמה שבועות ואז להישבר.
ממש כל הכבוד יש כאלה שלא מסוגלות...
העיקר שהתינוק תהיה שבעה ורגועה
נהדרת את, מדהימהחגהבגה
זה הדבר הכי טוב שיכול לעשות למען הבת שלך!
לדאוג לעצמך שתבריאי ותחזרו לכוחותייך כמה שיותר מהר..
רפואה שלמה ותתחזקי במהירות ❤❤
היי ליאניי, עכשיו באמת זה הזמן לטפל בעצמךפרח חדש
ולדאוג שהגודש ירד ולטפל תרופתית
אבל אני רוצה להגיד לך בכל זאת
שאת לא חייבת להחליט עכשיו אם את ממשיכה להניק או לא
השלב הזה שאת נמצאת אחרי לידה, הגוף ממשיך לייצר חלב באופן מאוד מהיר גם אם את לא ממש מניקה
כך שגם אם תטפלי בעצמך כמו שצריך ולא תניקי במשך שבוע, יהיה אפשר לחזור להנקה בלי בעיה.
אני לא מנסה לשכנע אותך להניק,
אבל יכול להיות שברגע שתרגישי הקלה אז תוכלי לחשוב בצורה יותר רגועה מה לעשות בעניין הזה.
חיפשתי את המילים, עזרת ליאביול
באמת לא צריך עכשיו להחליט על מה הלאה..
יאוו סבלאורוש3
את על אנטיביוטיקה? השתפר קצת?
ליאנושעדינה אבל בשטח
יש לי שלושה ילדים שקיבלו מטרנה והם יופי טופי ב"ה, אני מאמינה שאמא רגועה ובריאה, מגדלת ילד רגוע ובריא, ותודה להשם שנותן לנו היום פתרונות. תרגישי טוב♥️
אוייייי... מסכנה שלי... איזה מסע כואב 😭חדשה ישנה
חיבוק גדול...
נשמעת חוויה מפוקפקת למדי 😬
בע''ה שיעבור בקלות ובשלום... גם הדלקת וגם הטחורים והתפרים.... התאוששות נעימה
וואו יקרהאביול
איזה מסע... כל הכבוד לך!!
כואב לשמוע על הפסקת ההנקה, אבל אם את שלימה עם זה זו זכותך...
בהצלחה רבה!
את תותחית. תעשי מה שטוב לךדובדובה
זה הכי חשוב בעולם. שתרגישי טוב. שתהי שמחה. שתהי רגועה. כל התקופה הזאת תעבור במהירות.... ההתחלה לא נעימה וכואבת וקשה אבל זה יטוס לך והקטנה תגדל ותהני ממנה . בעזרת ה'. תחזיקי מעמד ותרגישי טוב.
שבוע טוב אהובות שכמוכן!ליאניי
מעדכנת שאני טיפונת יותר טוב, אבל המסע להחלמה עוד ארוך.
אני יןדעת שלא מאוחר עניין ההנקה גם להמשך אבל אני דבקה בהחלטה שלי..
כרגע ממוקדת בעצמי ובהחלמה הכי מהירה שאני יכולה ועושה כל דבר שניתן.
בע״ה שהשבוע יאיר פנים ותהיה החלמה משמעותית יותר

אני מודה לכן על הדאגה והתגובות!!!
בנימה זו שלא ישתמע אחרת- אני מאושרת מהבובה המתוקה שלי אין דברים כמוה ואני רק מחכה להרגיש טיפה יותר טוב לבלות איתה יותר ❤️🥰
יקרה שבוע טוב! קודם כל מזל טובלולית10

שמחה לקרוא שב''ה את מרגישה טוב יותר!!

ממש משמח

לגבי ההתאוששות, זה באמת לא קל בכלל,

זוכרת את עצמי אחרי הלידה הראשונה חושבת האם אי פעם הסבל הזה יגמר??

היו לי כאבים סיוטטט ממש...

ממליצה לך קודם כל להרים לעצמך את המצב רוח, לעשות דברים שיקלו עלייך וישמחו אותך, לדבר עם חברות...

זה באמת מקל.

דבר נוסף, גם הרבה מאוד זמן אחרי הלידה הכאבים באזור לא עברו, כן השתפרו ב''ה אבל עדיין היו כאבים לא פשוטים.

מה שממש עזר לי זה כמה דברים-

א. פיזיותרפיה רצפת אגן

ב. טיפול עם משחת אלופרופוליס של פוראוור שהכנתי ממנה נרות- זה הקל עליי ממש!! שיתפתי את דודה שלי שאני עדיין ממש סובלת מכאבים מהתפרים מהלידה ו'במקרה' היא משווקת את המוצרים, המליצה לי וב''ה זה עזר ממש ממש!! לפני זה כאב לי אפילו לשבת וזה כבר היה כמה חודשים טובים אחרי הלידה (אח''כ הצטרפתי בעצמי כשראיתי כמה זה עזר לי, אז אם את רוצה יכולה לפנות אליי בפרטי בשמחה) בעיקרון התרסיס אלופירסט מעולה ממש לתפרים, אבל לי היו תפרים פנימיים אז הוא לא עזר מספיק, אם יש לך תפרים חיצוניים ועדיין כואב לך אז הוא מומלץ בחום!

לגבי המשחה, היא יכולה לעזור מאוד גם לטחורים. בכללי טוב שיש אותה בבית, היא טובה לדברים נוספים גם- בעיות עור, פטריות (גם בשד, וגינאליות..) דלקות שמצריכות משחה אנטיביוטית.. ממליצה בחום!

הנה קישור למשחה- 

רישום חשבון חדש

ג. אם אחרי הרבה זמן תראי שעדיין כואב לך תפני לרופאת נשים טובה שמבינה בזה... בהריון שאחרי היה לי ממש קשה, רעדתי מפחד מהלידה כי עדיין לא עברו לי לגמרי הכאבים. רופאה מדהימה שהגעתי אליה 'במקרה' (=רק מה') אמרה לי משפט שפשוט הפך לי הכל- ''לכאבים יש פיתרון, את לא צריכה לסבול! אם ניסית משהו אחד וזה לא עזר אז מנסים משהו אחר...'' היא בדקה קודם מה המקור לכאבים, הסתבר שהיו כמה... גם כבאי שרירים, כי כנראה מרוב כאב כל הזמן כיווצתי... וגם רקמה שבאמת עדיין לא החלימה. בזכותה ב''ה חזרתי שוב לפיזיו רצפת אגן (בחודש חמישי) וזה היה לי מעולה! מאז אני רק אצל הרפואה הזאת.

וטיפ נוסף- אם המחשבה שלא תניקי משמחת אותך אז מצויין, אבל את לא חייבת להחליט עכשיו...

קודם כל הכי חשוב שתרגישי טוב כמובן ותחלימי, אבל ממליצה לך להשאר עם ראש פתוח, אולי כשיהיה לך קצת יותר קל תוכלי לחזור להנקה, זאת חוויה מדהימה!!

באמת נשמע שהיתה לך התחלה קשה מאוד,

אבל זה לא מחייב מה יהיה בהמשך.

מאחלת לך בהצלחה יקרה, החלמה מהירה והתאוששות בנחת ובשמחה! גידול  קל! תהני מהנסיכה והמון מזל טוב!!

ואם יש לך שאלות נוספות ואוכל לעזור מוזמנת לפנות אליי ממש בשמחה

 

תודה רבה על התגובה המפורטת!ליאניי
שאלונת לגבי הפיזיותרפיה- ראיתי שמלא מדברים על זה
למה? איפה זה מקל/ עוזר? ופשוט מתקשרים לקופ״ח?

לגבי המשחה- אני אקרא על זה נשמע שזה עושה פלאים.
שמעתי גם על תרסיס מסוים אני מבררת על שניהם במקביל

מעבר לכך המון תודה על הפירוט והעזרה!! 💗
בהצלחה ממש!!אוהבת את השבת
בשלב שלך הכי הכי הכי חשוב לדעתי זה להתמקד במנוחה ובכל דבר שמקל ומשמח אותך!!!


את כ"כ תהני ממנה עוד מעט שתרגישי קצת יותר טוב, כל יום שעובר מרגישים יותר טוב גם אם יש נפילות קטנות!!
חיבוק גדול!!!!♡♡♡
אני השתמשתי באלופירסט שזה תרסיסמאמינה ומתאמנת
עזר מאד לתפרים ולטחורים
ליאני אהובהמאמינה ומתאמנת
מעריכה אותך מאד על ההחלטה שלך.. להפסיק להניק זו לא החלטה קלה אבל את החלטת וזה מה שטוב לתינוקת, לך ולבעלך
מה שהכי חשוב זה אמא שמחה ורגועה ותינוקת שבעה שאוכלת כמו שצריך
בעזרת ה מיום ליום תתחזקי ויהיו לך יותר הזדמנויות להנות עם הקטנה שלך
החלמה קלה ומהירה והרבה שעות שינה❤️
תודה רבה רבה אהובה! ❤️ליאניי
ויקרה שאת!!! אני גם ממש מחזקת אותך על הבחירה של ההנקה עכשיו.אוהבת את השבתאחרונה
ואני לא יודעת אם על זה ספציפית אבל בכללי לגבי כל ההתאוששות אחרי הלידה ממליצה לך לשמוע בהנקות וכאלה את הפודקאסט "באות לעולם" מאפליקציית ספוטיפיי. הם מפרקות שם כל מה שקשור להריון ולידה בנחת ובנועם, מפרטות ומסבירות. לי זה ממש עזר והתבאסתי שלא הכרתי עד עכשיו
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדשאחרונה

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.יאחרונה

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

Pph כבר כמה לידות ברצף.אשירה לה'.

אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.

אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.

אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה

כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:

-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה

-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.

להבנתי יש בתי חוליםמוריה

שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.

שווה לברר.

אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.

אולי ישמע מוזרדפני11אחרונה

אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.

לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר

לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️