שרשור חדש
ירידת מים?ציפיפיצי

מיום שישי הרגשתי כל הזמן רטיבות

היו הפרשות בנוסף וגם בשבת לסירוגין

קמתי הבוקר בסדר גמור ולא ממשיך שום דבר

מתחילה שבוע 33

מה חושבות?

יש הפרשות בהיריוןסמיילי12
השאלה אם זה משהו חריג.
תריחי את זה. אומרים שלמי שפיר יש ריח של זרע.
אני אפעם לא הרחתי. תמיד המים ירדו לי בחדר לידה
אין ריחציפיפיצי

זה מה שמוזר

ובנוסף בהריון האחרון שלי התחילו טפטופים מסתבר קודם לכן לחוצה

יש לך אפשרות ללכת למרפאה בקהילה?סמיילי12
שמעתי פעם על תחתוניות שבודקות. אבל היינו צריכות לחברה שלי והפכנו את הרשת ולא מצאנו. זה היה לפני חודש אולי משהו השתנה מאז
כן אני חושבת שאלךציפיפיצי


תנסי לשים פד וללחוץ כזה. אם הוא נרטב יש מצב שזה ירידת מיםanonimit48
ללחוץ?ציפיפיצי

הגיוני ירידת מים עם הפסקות?

ממה שאני יודעת לא הגיוני. אם יש טפטוף אז יש טפטוףanonimit48
זהו, זה אמור להמשיך נכון?ציפיפיצי


כן זה אמור להיות טפטוף מתמשךanonimit48
אז אולי אחכה כי גם ככה אין לי זמן לנשום היוםציפיפיצי


לא הייתי מחכהמכחול
אם התחילה ירידת מים ביום שישי כדאי לדעת על זה.
טוב מעדכנת בינתייםציפיפיצי

אחות של קופ"ח אמרה ללכת מיד להיבדק כי קיים טפטופים לסירוגין.

אז בשורות טובות לכולנו בעז"ה ותודה על המענה המהיר שלכן

בשורות טובות❤סמיילי12
טוב שהלכת לבדוק סליחה אם הטעתי אותך 🙏🏼❤️anonimit48
הכל טובציפיפיצי

נבדקתי ואמר שכרגע אין סימן לירידת מים אבל שבאמת הם גם לא יכולים

לדעת בוודאות שזו אכן לא. והזהיר לבוא שוב אם ממשיכה להרגיש

ואמר שאם זו ירידת מים להתכונן ללידה...

מקווה מאוד שהכל ימשיך ויהיה בסדר בעז"ה

בעזרת ה׳ שימשיך תקין בעתו ובזמנו ❤️anonimit48
אמן! תודה רבה ציפיפיציאחרונה


מעדכנת לגבי בדיקה סרולוגיתאורוש3
יש באתר משרד הבריאות רשימה של מקומות שעושים להורדה. יש בבתי חולים שונים. קובעים דרך הזימון תורים. עולה סביב 180. אם יש נוגדנים זה מתעדכן לתו הירוק. לוקחים מהוריד זו לא הבדיקה של האצבע.
בדוק זה מתעדכן לתן הירוק ? כי הבנתי שכבר לא. או ששינו את זה?anonimit48
לודה על במידע
מתעדכן לילדים לא למי שהתחסן. סליחה שלא ציינתיאורוש3
ולמי שמחלים, אבל לא מחוסן?מזמור לתודה..
אם יצא נוגדנים בסרולוגית יהיה זכאי לתו ירוק?
לפי מה שראיתי רק לילדים מתחת לגיל 12אורוש3
כנראה שלא. לא התעדכן לי...רימון א"י
וגם התקשרתי למשרד הבריאות ואמרו לי שאני לא זכאית.
בטוחה שמתעדכן לתו בירןק?אהבתחינם
לי אמרו שלא …
לילדים כןאורוש3
אי אפשר יותר לעשות דרך קופות החולים?אמהלה


הרופאה אצלנו אמרה שלא. חלק מהבנות בשרשור ההואאורוש3
אמרו שכן נתנו להם.
אבל האמת שזה פשוט לא היה שיקול בשבילי. אם הכיתה שלה הייתה נכנסת לבידוד הייתי מפסידה הרבה יותר מאשר עלות הבדיקה. אז גם אם היה שלילי לא הייתי מתחרטת שניסיתי....
אצלנו ובעיר לידינו טר''ם עשו השבוע בדיקות סורולוגיות חינםאחתפלוס
לגלאי3עד12.
אולי כדאי לחכות קצת לראות אם עושים בעוד מקומות
אם זה הדקירה באצבע זה פחות אמיןאורוש3
מה הכוונה פחות אמין? מאד מעניין אותיאחתפלוס
כי לא היה לנו קורונה ולאחד הבנים שלי היו נוגדנים.
ומאד התפלאנו כח בשנתיים האחרונות לא היה לו אפילו חום
לא יודעת. קראתי ושמעתי מאחות. לכן הפסיקו עם זה.אורוש3
הן קצת פחות מ-3. שנתיים ו10. וחווינו בחודש האחרון 2 בידודיםאמהלה

כך שאין לי סבלנות לחכות עוד חודשיים בשביל זה.....

נמאסססס לי

אצלך זה באמת שיגעון. יוהו, כמה בידודים עברתאחתפלוס
הן כאלו מסכנוניות. כבר כ"כ מתגעגעות לגן. זה בלתי נסבלאמהלה


הבנתי שגן איחוד הצלה עושה בדיקות סורולוגיותאחתפלוס
לא יודעת אם זה עוזר לתו ירוק
כל עוד זה לא יתן לי תו ירוק זה לא יעזור. ולא מסכימים לעשותאמהלהאחרונה

מתחת גיל 3

 

תודה אורושאני זה א
האם הבטא תקינה לשבוע 4+2?אין שם פנויי
יצא לי בטא 154. האם זה תקין?
אני יודעת שהכי חשוב ההכפלה ואבקש מהרופא הפניה לעוד בדיקה אבל זה נשמע לי נמוך מידי לשבוע הזה
למישהי היה גם בטא נמוכה כזו בשבוע 4+2??
כן פעמייםאמאשוני
היה לי נמוך מזה, וב"ה התפתח תקין.
בשעה טובה!
ואי איזו מרגיעה! תודה! אני כבר בוכה מלחץאין שם פנויי
המסםר עצמו לא יכול לבשר על תקינותגולדסטאר
הוא לא ממש אומר כלום מלבד העובדה שיש הריון
טווח הבטא רחב מאוד בכל שבוע הריון..
כדי לדעת תקינות מומלץ לעשות הכפלה אחרי יומיים (אחרי שמגיע ל1000 אין טעם)
היה לי נמוך יותר...אנונימיות
זה תקין את רק בתחילת שבוע 4. אני סוף שבוע 3 הייתי עם 48 בטאanonimit48
תקיןציפיפיציאחרונה

אני בדקתי הכפלה, אם בא לך תבדקי

והתחלתי את ההריון בבטא 29!!!!

כאבי ראש מוזריםהיריון רביעי
חודשיים אחרי לידה. התקן לא הורמונאלי שגרם לדימומים.
הרופא נתן תרופה שמעלה את הקרשיות. ועכשיו התחילו לי דקירות ולחץ קל בראש בצד שמאל. מסתפקת אם זה קשור.
יש לך ברקע קרישיות ?ADE


להתייעץ עם מוקד אחיותאנונימיותאחרונה
רב הסיכויים שלא קשור אבל לא הייתי לוקחת סיכונים
פריקה... עצוב לירק שאלה ודיי
פתחתי ניק בשביל השרשור.
זה דיי טפשי וילדותי להיות עצובה מדבר כזה אבל זו המציאות.
בעלי בא מ’משפחה יפה’, ויש לו קבוצה של אחיות ואחים מתבגרים דפוקים שלא ממש עפים עלי. שלא תבינו אני ממש לא מכוערת, אני יפה, אבל אני (וגם בעלי) לא ממש תואמים למודל היופי שלהם. אחרי שהתחתנתי קיבלתי מאחת האחיות הערות מעליבות מאוד על משהו בפנים שלי שלא הכי יפה. כמובן שהיא ננזפה בצדיקקוותת עי האחיות הגדולות יותר, היא נסתה עוד כמה פעמים אז אבל קיבלה מטח של שששש ולחישות של ”זה לאא יפפהההה...” אני מצידי לא עניתי לה אפילו מילה. מאז היא דיי הפסיקה אמנם יש לה נסיונות מעצבנים כאלה יעני בתמימות לרדת עלי, (אין לי דוגמה) או שלמשל מספרים בדיחה ואני מחייכת (נגיד הן אומרות שהשיניים שלי לא יפות) והן מתחילות לדבר על למי יש שיניים יפות במשפחה, בלי לרדת עלי, אלא סתם מדברות ביניהן בשקט.. ואני לא עונה ורק מתכווצת מבפנים. עוד משהו שם זה ההשוואות, דיונים שקטים בכובד ראש מי הכי יפה בין כל הכלות (הם משפחה שהמראה החיצוני הככככייי אבל הכייי חשוב להם בעולם. לא רק לקטנים. גם לגדולים. לרובם לפחות.) הם החליטו שאני הכי פחות בכלות ובעלי הכי פחות בבנים ולבעלי גם אמרו את זה בפנים ”אתה הרסת את הרצף של היופי במשפחה”. בעלי לא מתייחס לזה הוא כבר מכיר אותם והוא גם גבר שלא ממש אכפת לא.. וגם אני מנסה שלא יהיה אכפת לי אבל לאחת האחיות יש איזשהי פעילות באולפנה והיא שאלה אתמול אם הבן שלי יכול לבוא עם חמותי. שאלתי ”אולי אני אבוא איתו? הוא בן שנה וחצי לא בא לי שילך לבד” ואז היא ענתה את לא יכולה לבוא אין לך תו ירוק לא יתנו לך להכנס. משום מה האמנתי לה למרות שזה באוויר הפתוח. אחרי זה שמעתיאותה מבקשת מהכלות האחרות שיבואו לפעילות וכשאחת מהן אמרה לא יודעת אם אני יכולה אז היא אמרה פליייז בואי אני רוצה שכל הבנות יראו איזה משפחה וגיסות יפות יש לי.. אממה לכללל הגיסות אין תו ירוק וחלקם מתנגדות חיסונים ידועות מאודד במשפחה. רק אז קלטתי את התירוץ הדפוק שלה. כנראה הבן שלי מספיק יפה בשביל ההשווצות שלה.. לא אמרתי מילה לבעלי ולא רוצה שידע . לא יודעת למה זה הוריד לי את המצב רוח ולא בא לי ללכת לשם יותר.זהו פרקתי..שיניתי מלא פרטים שלא יזהו מתנצלת
ממש מובן שזה מוריד את המצב רוחמטילדה
לא נעים בכלל וההתנהגות שלה ושלהן ממש לא יפה

חיבוק♥️
אויייייפלאי 1234
תת רמה ממש
יואו באמת מעצבן לקבל כזה יחס ולהיות חלק מכאלה שיחות מטופשות.
אבל אם תנסי להכניס לעצמך שזה שיחות מטופשות אולי זה פחות יפריע לך
וואי בכנות מרחמת עליהם עד עמקי נשמתי שזה מה שמעסיק אותםרקלרגעכאן
האמת נטו ראוי לרחמים..
באמת מסכנים שזה התפיסת עולם שלהם שזה מה שמעסיק ונחשב בעינהם

לא שווה להעלב אפילו...
לגמרי! כל מילה!!אוהבת את השבת
וסחתיין עלייך שאת לא משתפת עם זה פעולה אלא ביקורתית כלפי זה..

תנסי להסתכל על זה ככה ולהתפלל עליהם שיבינו מה הדברים החשובים בחיים...

ולדעתי האמת יופי זה מי שיש לו לב טוב זה מקרין לו על הפנים ולא אידיאל היופי המעוותתת והדוחה של התרבות המערבית (בחיי שיש דוגמניות שלדעתי ממש לא הייתי רוצה לראות)
אולי את מסתכלת על זה כמשהו מעליב כלפיךים...

אבל קראתי את זה וגם אם אני מחזיקה הערכה מסויימת כלפי אנשים אנונימיים כשאני קוראת פוסטים.

לרוב אני יוצאת מהנחה שהכותבת מגזימה

אבל לקראת סוף מה שכתבת כל ההערכה שלי כלפיהן נעלמה

לא מבינה למה את בכלל מייחסת חשיבות לרדידות הזאת, האמת שזה פשוט עצוב

תהי שלמה עם עצמך, תשמחי שבעלך לא חלק מזה ותדאגי שהילדים יקבלו עולם ערכים ערכי יתר

וואו. איזה תת רמה. ה' ירחם.חדשה ישנה
טוב, בואי נצא מנקודת הנחה שאת מכוערת עולם והן מלכות היופי (למרות שברור לי שלא כי 'בנות ישראל יפות הן..'). אבל נגיד שכן.
זו סיבה להעיר לך?!?!?
זו סיבה לצחקק על זה?!?!
זו פשוט תעודת עניות בשבילן שכל מה שחשוב להן זה החיצוניות.
בנאדם זה לא אוסף של איברים, לבנאדם יש נשמה עם עומק שאין לו סוף. לחיצוניןת יש התחלה וסוף. זה נגמר. מה יישאר מהן וממך ומכולנו אחרי 120? עיניים כחולות ושיער בלונדיני?! ישאר ממנו את המעשים שעשינו, הסיפורים שיספרו עלינו, השינויים שעשינו בעולם, הצאצאים שלנו.
באמת עצוב לשמוע שאנשים מבוגרים יכולים להיות עד כדי כך רדודים.
תחזקי את עצמך, תזכירי לעצמך שמי שברא אותנו זה ריבונו של עולם, ולכל אחד נתן מתנות כאלו ואחרות, אבל עלינו מוטלת המשימה שהנשמה שלנו תהיה טובה. החיצוניות זה זמני לגמרי.

פעם הבאה שירדו עלייך תעקצי שבגיל 80 כולנו נהיה מקומטות ורוטטות. ובגיל 120 כולנו עפר...
כל כך מסכימה איתך!!אשה שלו
@רק שאלה ודיי הן צריכות להתבייש לא את
כמה שטחיות השם ירחם
ובכלל יופי זה בעיני המתבונן
ולא משנה כמה יפות הן יהיו
אם הלב שלהן מכוער גם הן מכוערות
מסכימה ממש שזו תת רמה ושהם ראויים לרחמים שבזה הם עסוקים.לפניו ברננה!
ומצד שני לא נעים להיות דחויה מכל סיבה ובטח מסיבה כזאת טפשית.

את מלכה שלא אמרת לבעלך. אני במקומך אולי כן הייתי מספרת לו. שיבין שההתנהלות של המשפחה מעליבה אותך. שקשה לך. יעזור לך לצמצם מגע...

איפה חמותך בסיפור? מה דעתה על כל הדיבורים האלו? אולי שווה שבעלך יציב את המראה בפנים שלה ויבקש עזרה ממנה להעביר נושא.

השוואות זה דבר כל כך מטופש, בטח כשזה בדבר שהוא מתנת שמיים.. ובסוף היופי הולך לאיבוד ומה שנשאר זה האיכות הפנימית, שלפי מה שנשמע לך יש הרבה ממנה והם קצת לוקים בחסר, אם הם ככה לא רגישים ומתעסקים בדברים לא חשובים ובאנשים אחרים.

אני בטוחה שאת מהממת וטוב שאת מודעת לזה שאת יפה למרות שהם לא יודעים את זה.

ואני לא יודעת, אבל אולי שווה לעקוץ בחזרה. (מתוך מחשבה והתייעצות עם בעלך..) או לענות להם ולא להישאר לשתוק. (זה גם לא חייב להיות בעקיצה אלא פשוט לענות..) ובזה להראות להם כמה הם רדודים..
להגיד להם שהאדם הכי יפה בעולם יראה מכוער אם כל הזמן יהיה עסוק רק במי יותר יפה ואיך להיות יותר יפה ולא יהיה מאושר ושמח בחלקו.
שאת מכירה אנשים יפים שאין להם חן בעיני אנשים אחרים ואנשים מכוערים שכולם אוהבים אותם.

אם בכיוון של עקיצה - ממש חשוב איך השיניים נראות, הם לועסות יותר טוב ככל שהם יותר ישרות/לבנות.
אגב, אם קורה עוד פעם שהיא מבקשת בקשה כזאתלפניו ברננה!
תגידי לה -
הבן שלי הוא לא דוגמן ולא בובת תצוגה.
אז זהו שחמותי יכולה להעיר עד מחר..רק שאלה ודיי
ואני יודעת שהן קיבלו ממנה כמה פעמים שיחות נזיפה בגללי... (קרה פעם שהתחילו לדבר בשולחן שבת על למשל למי יש שינים יפות ואז אחת צעקה עם מבט רב משמעות לאחיות שלה ”יאלללה להעביר נושאאאא דייי שש” והציצה עלי כזה ’לראות אם אני בסדר’. ) ואת כל המילים של ’הפנימיות יותר חשובה’ אני בטוחה שהם מכירים בעל פה... אבל הם לא ממש בעלי ערכים האמת חלקן לא דתיות בכלל. הקטע שאני לא רוצה להגיד לבעלי על כך הוא בגלל שאני פוחדת שפתאום הוא יגיד ”ואלה באמת אולי היא לא הכי יפה..” אני בטוחה שאם אני יספר לו הדימוי העצמי שלי ירד עוד יותר, במיוחד לידו. אני תמיד אומרת לו שאני לא אוהבת ללכת לשם, לא אומרת למה. אולי הוא יודע ואולי לא. אמרתי לו פעם שיש להם הרבה שיחות על הגוף שלהם ובנושאים מיניים. הוא אמר מה באמת? למרות שמן הסתם הוא שומע (אם לא אז הוא עפיפון לגמריי) אבל חשוב לו ללכת להורים שלו.
לא להעיר אלא להעביר נושא עם טאקט...לפניו ברננה!
ואני בטוחה שאם את חושבת שאת יפה הוא לא יחשוב שאת לא רק בגלל שאחיות שלו שטחיות.
(הרבה פעמים יופי זה עניין של שדר...)
הכל תלוי איך את מציגה את זה ואיך את מתייחסת לעצמך 😘❤️
את יכולה לומר לו שמבחינתך השיח הזה רדוד..
וזה עושה לך תחושה לא נעימה להיות חלק מזה..
אני מניחה שזה היה צורם לך גם אם לא היה מולך, כי זה השוואות וזה מי יותר טוב וזה לדבר על אנשים אחרים בצורה לא מכבדת. אז להתייחס בעיקר לזה. את יכולה גם לומר שמבחינתך ההגדרה של יפה היא אחרת לגמרי אבל את בכלל לא רוצה לרדת לרמת השיח הזאת, בעיני זה מיותר קצת..
מה שווה יופי חיצוני שהיופי הפנימי מזעזע?אהבתחינם
עוד כמה שנים הפ יראו זוועה וגם טובי המנתחים לא יעזרו להן
ואז הן יהיו זוועה מבחוץ וזוועה מבפנים.
את מהממת
מאוד!
תרימי לעצמך בלי סוף
כל בוקר, כל הזמן.
לא רוצה לסכסך אבל שאפו על השתיקה לא לענות. אצלי זה היה נגמר בצעקות מטורפות ומשפילות.

הן כאלה קטנות. באמת.
ואת מושלמת!
תתחילי לענות להן. כשתראי חוזק ירדו ממךאמאשוני
בדיוק כמו בהערות מיניות או כל סוג של התייחסות לא רלוונטית. אין שום סיבה בעולם שתתני לזה מקום.
אולי בהתחלה הן יעוד פרצופים וסוג של ברוגז אבל עם הזמן ילמדו להעריך את עמוד השדרה שלך.

בדיוק כמו בסיפור חז"ל על האדם המכוער שאמר פנה לבורא עולם שעשני...
וגם לבת האולפנה את יכולה להגיד בפנים ועדיף גם בפני שאר המשפחה שאם היא הייתה צריכה לשקר בשביל שלא תבואי אז שתחשוב עם עצמה היטב למה...
את יכולה גם לכתוב בהודעה.

אני ממליצה לך לשתף את בעלך. את סופגת השפלות שם על לא עוול בכפך.
לו זה לא מפריע, לך זה כן. את אישה ואת לא גדלת עם הסגנון הזה ואין שום סיבה שתתרגלי לדבר הזה.
לא משתיק כדי שלא לומר דברים מעליבים... משתיק באופן שהן יבינו את הטעות.

אני אתן לך דוגמה למשל הבת שלי בת 7 מגמגמת. כחלק מהטיפול הקלינאית התייחסה להעלבות סביב הנושא. הרבה אנשים וילדים מחקים את הגמגמום שלה אפילו בלי לשים לב. אז היא למדה לענות.. וזה מדהים ממש.
ברמה שסבא שלה (שמת עליה) חיקה אותה אז היא אומרת לו מה, סבא גם אתה כמוני מגמגם?
הבחור נהיה לבן.
וכשילדים זרים צוחקים עליה היא אומרת אני כמו משה רבינו. בקיצור אם הייתה שותקת הייתה מושכת את הסבל עוד ועוד
החכמה היא לענות ולהיות שלמים עם מי שאנחנו איך שאנחנו ולא לתת לאנשים תת רמה להוריד לנו את הביטחון העצמי.

בהצלחה!
אני רק- וואו איזה בת את מגדלת! מדהיייימה!מיואשת******
וואו ממש נכוןאביול
וכל הכבוד לבת שלך!
וואו איך פספסתי את הפסקה האחרונה. מזל שמיואשת הגיבהלפניו ברננה!
זה גרם לי לקרוא שוב את ההודעה שלך!
ענו לך פה יפה אז אני רק חיבוק גדולמיואשת******
ואיזה הזוייייווווות
פיכס
אני מציעה לך לעצמך לומר כל בוקר בקול גדול כמה את יפה, אני בטוחה שאת יפה! ותגידי לבעלך גם מדי פעם איך אני יפה בבגד הזה, נכון החיוך שלי מהמם וכן הלאה
מגיע לך!
השוואות זה מעצבןמחכה עד מאוד
יש איזה נושא במשפחה שלי,גם משהו מטופש וחיצוני.
שכל אחת משוויצה כמה היא יותר טובה .
עכשיו אני לא משהו בזה ויכולה גם לקבל הערות..
פעם הייתי,או רבה או נעלבת ..היום אני יודעת שאני שווה
הרבה מאוד גם בלי להיות ספצ בנושא הזה!!!
תקשיבי -
כדאי לך לעשות עבודה פנימית אפילו לכי למשהי שתעזור
לך.
למה אם זה הנושא שיחה קשה לשנות אנשים...
ואצלל להתחזק זה ממש ישתלם
בהצלחה רבה
תודה לכן על כל התגובות המחבקותרק שאלה ודיי
עשיתן לי טוב בלב, באמת♥️♥️
ענו לך פה ממש יפה אבל מגיבה לך גםליאניי
קודם כל- את מקסימה וגאווה שאת מצליחה לשתוק ולא לענות, ממש מעיד על הצניעות והיופי שלך.

תת רמה כזו באמת שלא נתקלתי, פשוט רחמים על אנשים כאלה.
שלא יוריד לך את המצברןח לשניה!
אחותי היקרה, בעלך אוהב אותך בדיוק כמו שאת וזה מה שחשוב.
מה זה יוםי חיצוני? זה משהו שבא והולך עם הזמן למי איכפת??
משנה מה היופי הפנימי, משנה התקשורת והמערכת יחסים עם בעלך, המשפחתיות שלך.

אנשים קטנים תשאירי מאחןר אל תתני להם בכלל את המקום לחלחל ולהשפיע עלייך - הם לא שווים את זה.
את פי מיליון יותר טובה מהן וזה הגישה שאת צריכה לאמץ כשאת נתקלת בהן? לבןא בביטחון ובגאווה שאת הרבה יותר טובה מכולם שם
כי הם מתעסקים בשטויות.

פשוט רחמים באמת…
לא יאומן שיש אנשים כאלה ברמה כזו מזעזע אותי.
ברור שזה יוריד לך את המצב רוח!!רקלתשוהנ
איזה מדכא שמדברים עלייך ככה, ואיזה מדכא שזאת הסביבה שאת צריכה להיות איתה במפגשים משפחתיים! ממש מעורר חלחלה 🤢
אני בהלם איזה אנשים הזויים (ורעים!) יש בעולם, באמתמחכה_ומצפה
ממש כואב לקרוא. אני במקומך הייתי מצמצת מגע למינימום. לא רואה סיבה להישאר במקום שלא נעים לי בו.
איזה אנשים מגעילים, באמת.
משום מה העצה הזאת חוזרת הרבה בפורוםאביול
ולדעתי זה ממש לא נכון. עניינים משפחתיים תמיד קיימים, ועדיין המשפחה שלנו זה הדבר הכי חשוב שיכול להיות.
יש לנו במשפחה מלא סגנונות ומלא רמות של דתיות, וזה מזמן הרבה חיכוכים והרבה סיבות לנתק קשרים. ובכל זאת המשפחה חשובה לנו ואנחנו משתדלים לא להתרחק. בכל משפחה יש מיליון סיבות להתרחק כי כל משפחה מורכבת מכל מיני דברים. ועדיין הזה לא נכון לדעתי לנתק קשרים. יש לזה השלכות מאוד משמעותיות, וחבל.
יש לי עוד הרבה להגיד אבל אני לא יכולה עכשיו. רק אומר שגם אם יש בעיות במשפחה, חשוב לנסות לחשוב איך לפתור אותם. ולהתרחק בדרך כלל זה לא פיתרון.
לא אמרתי לנתק קשר, אמרתי לצמצם מגע למינימוםמחכה_ומצפה
מינימום מבחינתי זה מה שצריך כדי לשמור על יחסים פחות או יותר תקינים ולא מעבר.
זה אולי יכול לעזור בחלק מהמקריםאביול
אבל בהחלט לא תמיד. אני רואה את הכאב של ההורים שלי על אחים שהחליטו לצמצם מגע מודיעין לעיתים רחוקות. זה מעליב. ולא בטוח שזה שווה את זה. כמובן- כל מקרה לגופו
או מיי גאד איזה חוסר טקטאביול
אין לי עצות אני פשוט בהלם...
מרחמת עליהם ממש.
חיבוק!
רדידות תהומיתאמא אבא ותינוק
ממש אחיות של סינדרלה🤪
לא שווה שום יופי חיצוני בלי פנימי
חחח. אוי. ממש אחיות של סינדרלה!!!מיואשת******
חחחחחח תכל'סאם_שמחה_הללויה
קלעת בול!באר מרים
מגעיל ברמותביבוש

והאמת שכמה שזה רדוד זה באמת עושה הרגשה זבל

כי מה לעשות זה המשפחה ושם את נמצאת

מזדהה...ציפור מתוקה
המשפחה של בעלי די מזכירה את התיאור שלך אבל לא בכזאת רמה!!
זה שילוב של רוע וטימטום ביחד, גועל נפש
והייתי מציעה לך כן לשתף את בעלך, זה ממש יקל עלייך!
ואיך הצלחת לא לספר? נשגב מבחינתי, מלכה!!
חיבוק ענקי❤️❤️❤️
אמאל’ה ברור שעצוב לךהמקורית
איזה נוראי, וכשזה בא מהמשפחה והופך להיות כרוני זו בכלל התמודדות קשה
אבל, תנסי לעשות מהלימון לימונדה ולהתחשל מזה. תחזרי את עצמך ותאהבי את עצמך עוד יותר, כי קודם כל את באמת יפה ו׳חן אישה על בעלה׳ זה נס שהקב״ה עשה לנו, והכי חשוב - את יפה מבפנים. וזה מקרין וודאי החוצה
וגם - זה שלהם בלבד. ולא את זו שלא בסדר, אלא הן. אני במקומך עונה להן ומעמידה אותן במקום
יש מצב שגם הן עושות את זה מקנאה כדי להקטין ולהוריד אותך כי בתכונות אחרות שלך את עולה עליהן אז הן נתפסות במשהו מסוים. אצלנו במשפחה למשל אני הייתי זו ש׳יותר׳ מהאחיות שלי, לא משנה במה כרגע, אבל יכולה לומר לך שמגיל צעיר ועד היום אני חווה את הרצון שלהן לגמד את הפער בדרכים לא טובות, וצר לי על כך, אבל זה לא שלי, אפילו שהייתי רוצה שיהיה אחרת
האמת, רחמנות עליהן.סופי123
אפילו בשביל מתבגרות הן נשמעות ריקניות ומטופשות... הן ילמדו בדרך הקשה ככל הנראה שיופי זה עניין חולף...
כתבו לך כאן תגובות ממש טובותקפה הפוך

פשוט בא לי להגיד לך שאת מהממת ויפה!

 

וואו הן ממש מעליבות וזה באמת יוצר אווירה לא טובה, לדעתי באמת כדאי לצמצם שהות שם אם אפשרי.

 

וטוב שאת משתפת את בעלך (ולדעתי הוא גם  צריך להחזיר להן.)

ואולי אולי כדאי לענות להן - בסוג של ציניות - "אה אין לי שיניים יפות? טוב שאתן אומרות לא ידעתי",

"לא רצית שאבוא כי אני מכוערת? חבל אם הייתי באה היו רואים כמה את יפה לידי" - כאילו תראי שזה לא באמת מזיז לך, תגיחי את הטענות שלהן. תוציאי את האויר מהבלון הנפוח שלהן. אולי זה יעזור שכבר לא יהיה ענין לעקוץ אותך.

 

אמנם אני יכולה להבין זה לא כיף שיח כזה, רדוד, מעליב, יורד כזה שעושה איכס בלב, אבל אולי שם זאת התשובה...

 

וואו. מזעזע!אן אליוט
את ממש מלכה שאת לא עונה! איזה איפוק ומידות טובות.
אני חוששת שאני הייתי מתפרצת עליהן עם: יאללה מה נסגר אתך?! איזו אהבלה חסרת טאקט את! או משהו בסגנון 🤭.
פה בפורום שמעתי על העניין של אם נעלבים ולא עונים זו זכות גדולה, וכדאי לנצל אותה לתפילה על משהו שאת או אחרים צריכים בו ישועות. אוליי תנסי?
וממש לגיטימי להעלב ולהרגיש שאת לא רוצה להיות שם! וגם לא לרצות לאמר לבעלך. אולי בצורה כללית יותר?
באמת מעליב וכואבתהילה 3>
ממש לא נעים להכנס למשפחה שמתייחסת אלייך ככה.
נשמע שלא ללכת לשם לזמן מה יכול באמת לעזור
ואם תחליטי לחזור כדאי לדעתי לשמור על גבולות גזרה ולהעמיד במקום מי שמתייחס בצורה לא מכבדת או פוגע.
אני בהלם מהסיפורמיץ ענביםאחרונה
איזה משפחה מגעילה!
את הכי בסדר בעולם,
והם לא מקבלים אותך, בגלל סיבה הכי רדודה והכי לא הגיונית שיש ---- יופי?!?! מי מסתכל על זה בכלל - מסתכלים על הפנימיות, אם כבר......

ממש מעליב, שיא הלגיטימי מצידך......

לסיכום: למעשה:
דבר ראשון :
תני לעצמך את הרשות להעלב ולבכות מזה, את לא תינוקת, הם מתנהגים בצורה מעט אכזרית וזה באמת סבל לספוג את הפגיעות הקטנוניות והאפליות הנוראיות הללו! ממש בלתי נסבל!
זכותך לבכות 'ולהתאבל' על כך תקופה, תני לעצמך זמן להרגע ואל תרגישי רע עם זה שנעלבת!

דבר שני :
תפגשי איתם פחות בתקופה הקרובה,
נניח מזמינים לשבת - תסרבו
רק לשמחות הכרחיות תגיעו, (וגם אז על פרופיל נמוך....) כל השאר תבריזו
אתם לא צריכים להיות ליד מי שמתנהג אליכם מגעיל! זה החיים שלכם ותבחרו להיות ליד מי שמרומם ולא מי שמשפיל ומקטין!

דבר שלישי:
נסי לחפש חברות או משפחה בסביבתך שמרוממות ונותנות הרגשת ערך וטוב לעצמך, שימלאו את החסר החברתי, וכך לא 'תצטרכי' אותם



דבר רביעי:
הזמן יעשה את שלו -
בנוגע להתנהגות שלהם - יש סיכוי גבוה שאחרי תקופה הם יקלטו שהתנהגו בצורה מגעילה ויתחרטו על מעשיהם, אז בינתים תתרחקי אך קחי בחשבוןו ובתקווה שבעתיד הם ישתנו לטובה וכך הקשר ביניכם המרוחק היה זמני בלבד.... כלומר אל תשנאי אותם אלא תתרחקי באופן זמני עד שישתנו....
בהצלחה!
צריכה עצה לגבי הבעלמאוהבת בילדי

לבעלי אין ערך לזמן של האחר.

יש לו תחושת זמן, רק לא ערך.

הוא יכול להיות בבית, ולפני ארוחת בוקר ולהגיד לחבר שלו שעוד 10 דקות הוא בכולל.

איך?

לאכול ולברך- לוקח לו 20 דקות. ללכת עוד רבע שעה.

אז למה להגיד 10 דקות אם זה לא כך?

 

מקודם אמר לי להתקשר לאבא שלי כי הוא בא לעזור לו במשהו (בעלי לאבא שלי), אמר שמיד יוצא.

בפועל יצא אחרי רבע שעה...

יוצר לי פדיחות אצל אחרים.

מילא זה חברים שלו. אבל משפחה... ועוד שלי...

הוא יכול להגיד שבשעה מסוימת הוא בא, ובא אחרי שעה "דיברתי עם ההוא וההוא" הוא עוד חושב שיש לי עצבים לשמוע למה אחר!!!

 

עכשיו הוא התחיל לעשות את זה גם לי- אומר לי רבע שעה, בא אחרי חצי שעה.

אז למה אתה אומר סתם???????????????????

אני מתעצבנת מזה. כי אני אדם מאד דייקן.

אני מבינה שיש בלת"מים, אבל לא על בסיס קבוע...

גם מה הקטע להגיד שעה מסוימת ולאחר? אתה חושב שזה מרגיע אותי שאני יודעת שתבוא? זה רק גורם לי להתמרמר על כל דקה של איחור...

 

דיברתי איתו על זה כמה פעמים. הוא אומר "כן כן" ועושה " לא לא"

 

 

אני פשוט משתגעת!!!

 

חוץ מזה- הוא בעל מדהים, אכפתי, דואג, אוהב ומעניק.

אבל בנקודה הזו- אני מרגישה שהוא מזלזל בי. וזה גורם לי להתרחק ולהסתגר בעצמי. במיוחד שכשאני מדברצ איתו על הנושא- זה לא עוזר...

 

 

יצא ממש ארוך. מקווה שיצא מזה משהו.

לפחות פרקתי.

וואי מצחיק ממש! ואמיתי ומתסכל!מיץ ענבים
חלומות בהריון ופריקה קצרהגולדסטאר
אני לאחרונה חולמת המון חלומות שמבטאים את החשש העיקרי שלי מכל המצב
הבעיה שהם מתסכלים אותי כשאני מתעוררת כי אני נתקעת על החשש הזה
אני אשתף אותכן מה החשש שלי, החלומות פשוט ממש הופכים את זה לממשי

בכל הקשוק להריון והלידה בעזרת השם הדבר היחיד שיש לי חשש ממנו, זה מהאחרי
לא מהכאבים מהציקים מהשעות הארוכות שזה יכול לקחת
אלא מהאחרי, מהלתפקד כאמא, מלדעת מה התינוקי צריך, מלדעת מה אני עושה
חלמתי נגיד שאני לא מאכילה את התינוק איזה 10 שעות כשבמודעות יודעץ שצריכה כל 3 שעות ואז אני מאכילה בגזר מרוסק והוא מקיא כי הוא קטני שלא יכול לעכל את זה חוץ מחלב
ואז אני קמה בוכה!

אני יודעת שזה פשוט מבטא את החשש העיקרי שלי ואין כל כך מה לעשות

אבל קרה לכן? קורה לכן? זה לגיטימי?
החשש שלי הוא בעיקר כי אין לי אחים אחיינים או כל מצב כזה שיכלתי לשמור או להתאמן על זה, להבדיל מבעלי לצורך העניין
אף אחת לא התאמנה על תינוק קטנציקחדשה ישנה
גם מי שהיו לה אחים קטנים ואחיינים לא טיפלה ממש בתינוק פצפון, זה שלב שהוא רק של האמא.
ההנקה, הלקום בלילה וכו'..
אבל אני חושבת שיש משהו בטבע הכי פשוט ופרימיטיבי שהקב''ה טבע בנו, שאנחנו מרגישות את הצורך של התינוק גם כשאין לנו נסיון בכלל. כשאני חושבת על זה - איך ידעתי לגדל את הבכור שלי? אין לי מושג. כמובן שקראתי מידע וכו'. למשל- אם יש לו כאבי גזים, אז קראתי על תנוחות מסויימות להרגיע אותו. וכשלא ידעתי להניק אז יועצת הנקה עזרה לי. אבל בגדול, ביומיום, יש תחושת בטן פנימית שיודעת איך להרגיע, זה משהו אינסטקטיבי לדעתי. תסמכי על הקב''ה שאם הוא נתן לך ילד , סימן שאת מסוגלת לזה. את תהיי האמא הכי מדוייקת ומתאימה בעבורו. תאמיני בעצמך! תזכרי שיש גם אמהות עם כל מיני בעיות שכליות והתפתחותיות וגידלו תינוקות! לא צריך בשביל זה דוקטורט. צריך לב של אמא 💕
מהממת את!!גולדסטאר
אני סומכת על הקב"ה שיראה לי את הדרך
פשוט החשש קיים בתת מודע שלי, מקווה שזה חשש לגיטימי של כל אמא חדשה לעתיד
כמובן במקביל אני בדיוק מקבלת מחברה השבוע ספר על השנה הראשונה של התינוקות, כדי להעשיר את עצמי במידע על דברים שבחיים לא מתקלתי בהם
הבקרים של החלומות האלה קצת קשים מנטאלית :/
כן. יש חלומות שממש מאפילים עלינוחדשה ישנה
גם אחרי שראינו שזה רק חלום, וממשיך ללוות אותנו במהלך היום... לא נעים בכלל.
יש קטע בתפילת 18 שאפשר להגיד 'החולם חלום ונפשו עגומה עליו יאמר....' ואז להגיד, זה מרגיע...
חששות זה לגיטימי ממש, אבל אל תתני להן להשתלט עלייך.
משתדלת מאודגולדסטאר
זה רק לאחרונה
כנראה ההבנה שזה טרימסטר שלישי מקפיצה לי את זה
כתבת יפה!!גליאור
מבינה אותך מאוד..ציפייה:)
אני גם חלמתי כמה פעמים על החששות שלי מאחרי הלידה,
שלא אצליח לטפל בתינוק וכו',
אני חושבת שלכתוב ולדבר על זה יכול מאוד לעזור, אני מתכננת לעשות את זה גם בע"ה
קרה לי הרבה, ממש לגיטימי אני אמא
זה גם היה החשש העיקרי שלי, אבל ממש!
לידה זה חד פעמי, קשה אבל נעבור את זה. להיות אמא זה אחריות מטורפת כל הזמן! פחדתי מזה מאוד.
אבל יכולה לעודד אותך שזה טבעי וזורם (לפחות על ההתחלה, מתבגרים נראה לי קשוח ), עושים טעויות, אבל לא נורא, הילד יגדל בטוב ואת תאהבי אותו ותספקי לו את הצרכים שלו, את תדעי, תלמדי אותו ותכירי אותו, זה בסדר. ותמיד אפשר להתייעץ כאן בפורום או עם אמא שלך, יועצת הנקה, אחות טיפת חלב וכו'
מקסימותגולדסטאר
תודה על המילים לכולן
מרגיע קצת להבין שאני לא הזויה או מוזרה ושהפחדים שלי נורמליים
הלוואי בעזרת השם שכולנו נזכה לגדל ילדים באהבה
זה בסדר.סמיילי12
אף אחת לא נולדה אמא והחששות ברורים.
גם מי שגידלה את אחים שלה זה עדיין לא אותו דבר (אני בכורה, אז יודעת מה אני אומרת. ובעלי לא גידל אחים קטנים כמוני ותיק תק למד החלפת טיטולים וכאלה, לא צריך תואר).

ואני אגלה לך סוד? אנחנו עושות טעויות. לא רק בילד הראשון.
וזה גם בסדר, כמובן כל עוד את במודעות והכל טוב.
את תדעי הכי טוב מה נכון לתינוק שלך.

וכשאני עושה טעות עם הבן שלי אני אומרת לעצמי- סמיילי, את בן אדם. הילד בחר בך להיות האמא שלו סימן שאת הכי טובה בשבילו.
וזהו. זה לא משתיק לגמרי את נקיפות המצפון אבל זה מקל מעט.
הפחד שלי הוא כאילוגולדסטאר
לא להבין
לא לדעת מה הוא רוצה או צריך
כאילו כל ה"טכני" החלפות טיטולים זה אני אומרת בסדר נלמד
אני מפחדת יותר לא לדעת ולא להבין ולא להצליח להעניק כמו שבאידיאל שלי אני רוצה
אבל אני מבינה אחרי שפרקתי כאן שזה בא לבד בסוף
אבל זה בסדר.סמיילי12
בטח כשהם קטנים ולא מסבירים את עצמם.
את לאט לאט תלמדי אותו. אז לא ביום הראשון ולא בשבוע הראשון. את תדעי מה הוא צריך לאט לאט תזהי את הבכי.



ולא תמיד אנחנו כמו האידיאל שלנו. יש ימים שקשים לנו יותר. ושוב, זה בסדר. אנחנו בני אדם ולא מושלמים.
אני עושה טעויות עם הילדים שלי ואני גם בוכה בגלל זה.
אבל זה טבעי וזה נורמלי. אני בן אדם בסך הכל.
ואני משתדלת לעשות את המקסימום.
את צודקתגולדסטאר
ועצם זה שאני פותחת את זה פה ממש עוזר לי חהבין ולהרגע
❤ טוב שאת משתפת. ומודעת.סמיילי12
זה חששסליל
ממש הגיוני

אז קודם כל את יכולה לתת לו מקום ואף אחת לא נולדת להיות אמא, כולנו לומדות תוך כדי תנועה

יכולה להגיד שלי לפני הלידה היו כל מיני חששות (דווקא מהלידה עצמה) ומה שעזר לי היה להגדיר לעצמי בדיוק ממה אני חוששת ולמצוא כלים שיעזרו לי להתמודד. ככה נתן לי קצת יכולת שליטה וידעתי שגם אם יקרה מה שאני חוששת ממנו יש לזה פתרונות ויש לי כלים להתמודד.

אז אולי יעזור גם לך, לחשוב ממה בדיוק את מפחדת. זה לא פתרון קסם, ויש דברים שבאמת צריך לעבור בשביל לדעת איך להתנהל. נגיד לקרוא קצת על התפתחות של ילדים מיד אחרי לידה, לחשוב מי יהיה איתך, עם מי תוכלי להתייעץ. גם אם זה דברים קטנים, אבל אולי זה ייתן לך ביטחון ויקל עלייל
כן זה מה שאני עושהגולדסטאר
חברה מעבירה לי ספר מלידה עד גיל שנה. כדי להבין להכיר מושגים דברים
כמובן שאמא תהיה לי זמינה בעזרת השם לשאלות
אמנם עבר ים זמן משגידלה אותי אבל בטח לא שוכחים
יש לי סביבה תומכת אני פשוט בחשש אישי עם עצמי של לא לדעת ":/ אבל אני מרגישה שזה שאני מדברת על זה מרגיע אותי דווקא
יקרה א. זו תופעה שקורת בהריון. שהחלומות הופכים לסיוטיםפלא הבריאה
וזה קורה כי אנחנו מתעסקים בראש כל דבר אם נושא מסוים. וזה מובן לגמרי במיוחד לפני לידה ראשונה. שהכל חדש ולא ידוע. הדבר היחיד שאת יודעת זה שהחיים ישתנו...
לדוגמא אני פעם חלמתי שאני בהריון במשך שנתיים. זה אולי נשמע מצחיק אבל קמתי מבוהלת וחרדתית מאוד...
מה שאפשר לעשות זה א. להתחיל להעלות את הפחדים שלך על דף. את הכי קטנים הכי גדולים וגם את הכמוסים ביותר. שהפחד לפנינו מוגדר יותר קל להתמודד איתו. מאשר שהוא מסתובב באפלה בתוך הגוף. דבר שני לדבר עם חברה אמא או אפילו מטפלת רגשית על הפחדים שלנו. שאנחנו מוציאים אותם מהגוף הם נהיים פחות מאיימים. והם "יודעים" שזה בטיפול ולכן פחות מציקים לנו.
אפשר כל ערב להרדם עם הרפיות זה עוזר לשנה טובה. וגם עם מתעוררים בלילה שוב לשים הרפיה ולתת לגוף להרגע.
ולסיום להתחיל להתמודד עם הפחד בעזרת ידע. לקרוא ספרים על הורות וחינוך ילדים. להתחבר להרצאות של מדריכות הורות לתינוקות וכו'.
ואם את פתוחה לשיטות פחות קונבנציונלית אבל יותר מעמיקות.. יש שיטה מהממת שקוראים לה שפת התינוקות. בשיטה הזו האם לומדת לקרוא את השפה של הילד שלך ולהבין מה הוא רוצה עוד לפני הבכי. לפי סמנים מקדימים. תזוזות הפה, הגפיים והגוף מלמדים אותנו הרבה על מה התינוק צריך. ואם נדע לחפש אותם ולקרוא אותם. נבין שהתינוק מספר לנו מה קורה איתו. ולמה הוא יבכה עוד כמה דקות. האם הוא עייף, רעב, צריך להתרוקן?
אם את פתוחה להעמקה ולרצון לקשר עז עם התינוק שלך ממליצה ממש לפנות לשיטה הזו היא מדהימה. זה לא כללים של טיפת חלב. להאכיל כל 3 שעות, להתחיל מוצקים מגיל מסויים. אלא לימוד של התינוק שלך. יש אישה מדהימה שהכרתי שמלמדת את זה קוראים לה אורית ביבי ספני יכולה לחפש אותה נראה גם ביוטיוב.
ומעלה הכל תאמיני שאת רק את תהיי האמא הכי מדהימה ויודעת שתהיה לילד שלך!! כי ה' בחר דווקא בך להיות האמא שלו. למרות שהוא מכיר את הפחדים שלך ואת החולשות והיתרונות שלך. את תהיי אם מדהימה!!
אמן אמן !!גולדסטאר
אני מאוד בעד לדבר על החששות
אני משתפת את בעלי בעיקר בזה וחברה אחת מאוד קרובה (כי פשוט השאר בעלות אופי של שפיטה ומזה לא מתאים לי שישפטו כשאני םותחת משהי אישי וכנה)
אמא שלי כל הזמן נותנת לי כל מיני טיפים שעזרו לה איתי בזמעו גם ואני מכניסה הכל לראש שלי שיישב לי בארכיון לשליפה בבוא העת
חשש ממש הגיונילהשתמח
אני גם לא התאמנתי בכלל. גם לי לא היו אחים או אחיינים. ואני גם לא ידעתי איך לטפל בתינוק.
אבל הבסיס ממש פשוט- להאכיל כל 3 שעות. ואם שוכחים, אז התינוק מזכיר לך.
וכל השאר לומדים תוך כדי , ולא תמיד יודעים, ולפעמים התינוק בוכה ולוקח זמן להבין שזה גרעפס/ טיטול מלוכלך/ עייפות/ כאב בטן/ פשוט לא יודעים. ונכון זה קשה ומתסכל, אבל התינוק בסדר.

וכמו שאמרו יש המון טיפים שאפשר ללמוד מהאינטרנט וספרים. אבל בסופו של דבר את העיקר לומדים תוך כדי, מניסיון וטעייה.
וואי זה קורה לי מלא כשאני מפחדת ממשהוציפור מתוקה
אני חולמת על זה בלילה
לפני החתונה שלי חלמתי שאני מגיעה לאולם בלי שמלת כלה🤣🤣🤣

בקיצור זה ממש הגיוני💓
ואת תהיי אמא מהממת רואים את זה מכל הודעה שלך!
תודה רבה אמן אמןןןן🙏גולדסטאראחרונה
נשמע הגיוני?שמרית31
הצלחנו סוף סוף להעביר את התיק של הילדה למרפאת התפתחות הילד באזור מגורנו,
בעלי נסע לשם ואמרו לו שכדי שהילדה תיכנס לגן שפתי היא צריכה לעבור אצל רופא התפתחותי, פסיכולוגית ילדים וקלינאית תקשורת..
לילדה כבר יש אבחון של קלינאית תקשורת שממליץ על גן שפתי (היא כמעט בת 3 ואומרת רק מילה אחת..)

ברור לי שהרופאים האחרים גם ימליצו על כך אבל זו המון בירוקרטיה (לשלוח לאישור המחוז, תורים וכו׳)
מפחדת שנפספס את ההרשמה לשנה הבאה - אלא אם כן העירייה חייבת לרשום אותה לגן שפתי גם אם איחרנו את המועד?
אני חושבת שזה התהליך שצריך לעבור בשביל גן שפתימאמינה ומתאמנת
אפשר להתקשר כל כמה ימים למרפאה כדי לבדוק אם התפנה תור (ראיתי שבנות פה כתבו את זה)
יש עוד כמה חודשים עד לוועדות אפיון וזכאות של החינוך המיוחד
ואם תפספסו את הוועדות מכל מיני סיבות יש ועדת חריגים בקיץ (עדיף כמובן להספיק את הוועדות הרגילות)
בהצלחה❤️
בהצלחה, יקרה.עוד תשובה
כדאי לקבוע את התורים לרופא התפתחותי ולפסיכולוג התפתחותי, אבל לא לחכות רק להם.
אפשר להתקשר לעיריה לבדוק מתי יש ועדות, אולי יש ועדות חריגים גם עכשיו, וכך הילדה יכולה להכנס כבר עכשיו לגן שפתי, ולא תפסיד גם את השנה הזאת ללא טיפולים.
(לכניסה לגן שפתי מספיק אבחון של קלינאית, האבחונים האחרים נצרכים כדי לעזור לה, אבל לא רק כדי לקבל אישור לגן)
תנסו במחלקת חינוך בעיריה, תסבירו שיש לכם אבחון קלינאית, ואתם מחכים לתורות אחרים לרופא ופסיכולוג.
(אם היא עוד לא בת 3, אלא תהיה בת 3 רק אחרי ינואר- היא בעצם מתאימה בגיל למעון, ולשם בוודאי ילדים עם קשיים נכנסים באמצע השנה)

כדאי לנסות לבדוק בעיריה אם יש להם מענה כבר עכשיו, גם מחוץ לתורים הרשמיים. אין סיבה שהילדה שלך תחכה עוד שנה שלמה. (שמעתי על הורים, שמיד אחרי אבחון הקלינאית, בהמלצתה, הלכו ישר לעיריה, זה היה יום הועדות האחרון, ןפשוט ישבו שם כל היום עד שהכניסו אותם ושיבצו אותם בגן מתאים. )

את ההמלצה של מאמינה ומתאמנת להתקשר כל יומיים להתפתחות הילד את יכולה ליישם גם מול העיריה. להתקשר ולנג'ס, מתי אפשר לקבוע ועדה לבת שלך, שתכנס כבר השנה.

אם יש אנשים בסביבתך שמכירים או עובדים בעיריה, אולי כדאי לנסות להיעזר בהם לדחוף את הדברים
ככה זה. תעשו כמה שיותר מהר ושיקבעו לכם וועדה.אורוש3
אני לא יודעת איך זה הולך למי שלא במסגרת (במסגרת הגננת או מנהלת המעון מעלות לוועדה. עדיין את צריכה לדאוג לכל הטפסים).
כל רשות דורשת מספר אבחונים מעט שונה. יש מקומות שמספיק קלינאית. יש מקומות שדורשים גם רופא התפתחותי. בכל מקרה את חייבת בדיקות ראיה ושמיעה. תקבעי בהקדם.
גם אם חסר אבחון אחד לפעמים הוועדה מאשרת להשלים טפסים בהמשך (שמיעה וראיה חובה).
עדיין תוודאי שקובעים לך וועדה. בערך בינואר פברואר מעלים שמות. הוועדות עצמן בין מרץ למאי.
בהצלחה רבה.
נשמע הגיוניאבןישראל
מכירה מקרוב מקרה ממש דומה
בסוף השנה נזכרו לעשות לו אבחונים ועניינים וברוך ה' הילד נכנס לגן שפתי,
תעשו את מה שצריך ותהיו כל הזמן במעקב שזה מתקדם.
מאחלת לכם שילך בקלות ושיסתדר בעזרת ה'.
אין מה לעשות חייב אבחון של רופא התפתחותיעטרת בעלה
שזה בעצם יהיה מסמך קביל לוועדת זכאות ואפיון, אין איך לדלג על זה, רק לשגע את המרפאה ולנסות לזרז את התור לרופא התפתחותי
זה משהו בירוקרטי שהם מחייבים לצערי אבלאני זה א
תדברי עם המכוו להתפתחות הילד ואפשר שהרופא והפסיכולוגית רק יחתמו על המסמך של הקלינאית תקשורת.
גם זה הזמן שהגננת מתלא את הטפסיםדיליה

ניתן לגשת לוועדה גם אם יש רק תור ולא אם יש כבר את ההמלצה בפועל.

לכן קבעי תורים תנסי כמובן להקדים.

אבל ברגע שיש את האישור של הקלינאית יאשרו לך גן שפה על תנאי ותצטרכי אחר כך להוסיף את הטפסים.

אבל עכשיו זה זן טוה ומספיק מוקדם ובעזרת ד' עד הוועדות תפיקי כבר את כל התורים.....

עונהביבוש

לפי מה שאני יודעת מספיק אבחון שפתי.

הם מבקשים הרבה איבחונים במידה והילדה תצטרך גן עיכוב התפתחותי.

בכל מקרה תמיד אפשר להוסיף מסמכים במידת הצורך עד סוף אוגוסט (!)

אם את מדברת על שיבוץ לשנת תשפ"ג (שנה הבאה), עוד לא נפתחה המערכת, אפשר להגיש עד סוף מרץ

אם את מדברת על שיבוץ להשנה (תשפ"ב) את צריכה ועדת חריגים.

 

בקשר למה שאמרת שהעיריה חייבת וכו', זה לא נכון

 

מקווה שעזרתי

בהצלךחה

ענו לך לגבי גן שפתי לשנה הבאהיראת גאולהאחרונה
אבל מה לגבי טיפולי קלינאית תקשורת עד אז?

היא בפער ממש גדול,
וחבל על כל שבוע שהיא לא מקבלת קלינאית. עד שתיכנס לגן בספטמבר היא יכולה להספיק 10 חודשים של טיפולים.
אני בטוחה שבנוסף להמלצה על גן שפתי, האבחון ממליץ גם על טיפולי קלינאית.
לדעתי כדאי לכם לנסות בכל הכוח שתקבל בהקדם טיפולי קלינאית בהתפתחות הילד.

באופן אישי, שכנעתי את בעלי ללכת לקלינאית פרטית עד שיגיע התור שלנו (בסוף אישרו לנו החזר). אמרתי לו - הרי אתה רוצה לממן לילדים שלנו לרישיון נהיגה ולימודי תואר, כדי שיהיה להם קל יותר בחיים בעז"ה. אבל קלינאית תקשורת כרגע זה דבר שנחוץ לחיים הרבה יותר מאשר רישיון נהיגה!
חיסון שלישישיויתי לנגדי
נכנסת לשבוע 13 ב"ה. בעקבות התייעצות עם גורמים שאני סומכת עליהם לא התחסנתי עד היום. מחוסנת פעמיים. בינתיים סוחבת את עצמי פעמיים בשבוע לבדיקת pcr בשביל העבודה. סרט. אבל התרגלתי ואני לחלוטין שלמה עם זה
סוף השבוע הבא אהיה בסוף שבוע 13 בעז" ה. ואני שוקלת להתחסן אבל מתה מפחד. מי יודע מה ההשפעות? אולי כדאי לחכות עוד קצת? ונראה שהקורונה ממש נרגעה.

מצד שני-יש לי שני ילדים במסגרות
ואני ממשיכה בחיי כרגיל (מאלה שלא מורידים לשניה את המסכה מהפנים) וגםממש לא מתחשק לי לחטוף קורונה חלילה

מה אתן אומרות? מתחשק לי לחכות עוד אבל חוששת
דעתי האישיתזמני לשליש1
לחכות לשבוע 16 שזה סוף שליש ראשון לכל הדעות
הקורונה בדעיכה..
לדעתי זה מה שהייתי עושה
גם אני חושבת ככהשירלי1234


אני גם חושבתLana423אחרונה
עברתי הפלה בלי קשר לחיסון.. ולא התחסנתי כי פחדתי שאאשים את החיסון אם יקרה משהו.. השליש הראשון בעייתי מבחינת כמות הדברים שיכולים להשתבש.. בגלל זה לא הייתי מוסיפה עוד גורם למשוואה (כמובן שהלוואי שהכל ילך לך חלק והכל יהיה בסדר בעזרת השם)
מחזור אחרי לידהלא יודעת !
היי, אני כמעט 4 חודשים אחרי לידה.
לוקחת גלולות, לא מניקה.
הגיוני שלא קיבלתי מחזור עדיין, נכון?
אני מחברת חבילות אבל מתלבטת עדיין אם זה הגיוני..
אחרי הדימום של הלידה ועד עכשיו- כלום.
אם את לוקחת משולבות אז יכול להיות, למרות ש4 חפיסותהמקורית
זה יחסית הרבה לחבר בלי כתמים (טפו טפו טפו)
אם את עם גלולות אז בטח שהגיונישחרית*
אם את לוקחת גלולות ומחברת חבילות למה שתקבלי מחזור?טארקואחרונה
קרה לכן אמהות מניקות שהתינוק היה מצונן משתעל הרבהאמונה בה' יתברך
ולא עלה במשקל? הקטנה שלי עלתה רק 10 גר' השבוע וזה אחרי שהפסקתי עם הגלולות כי הרגשתי שזה ממש משפיע על החלב והתמעט לי בצורה מטורפת.
שקלתי אוצה היום והאחות אמרה שזה יכול להיות בגלל שחולה ומשתעלת... אני חושבת להוסיף לה תמל אבל היא סרבית בקבוקים רצינית! ויש לה 5 טיטולין רטובים ביומיים האחרונים אומנים לא ספוגים אבל כן רטובים וגם העבירה כמה פעמים יציאה.
מה עושים אני מרגישה אמא שמרעיבה את הילדה.
אם היא רע ה ולא אוכלת מספיק אפשר לתת חלב אם שאובanonimit48
או תמל במזרק
ככה לאט לאט עד שתתחזק
או אם את רוצה להשקיע, בצינורית מחוברת לשד
אבל זה הקטע שהיא לא ניראת לי רעבה היא מחייכתאמונה בה' יתברך
משחקת , ישנה לא הכי טוב אבל הנחתי שזה בגלל השיעולים והצינון.
אבל אם היא לא עולה במשקל כדאי לתת תוספת אפילו של שאןבanonimit48אחרונה
כשתינוק חולה הוא אוכל פחות.מוריה
במיוחד אם צריך לנשום תוך כדי.

מציעה בכל מקרה ללכת לרופא שיבדוק שזה רק נזלת ושיעול ולא מעבר.
בריאות שלמה!
מעבר כמו מה ?אמונה בה' יתברך
קוצר נשימה, ציפצופים, דלקת ריאות.מוריה
מישהי השתמשה במשאבה חשמלית של אוונט? איך היא לעומת אמדה?אנונימית בהו"ל
אני בזמנו קניתי אותה והיא הייתה ממש חלשההמקוריתאחרונה
אמדה הייתה בבית החולים אז לא יודעת אם היא כמו זו של שימוש ביתי אבל היא הייתה משמעותית יותר טובה
בסוף השתמשתי במדלה סווינג. הייתה מעולה.
הייתם בודקות הריון? אני אמא
אני עוד לא ארבעה חודשים אחרי הלידה, לא חזר המחזור, מונעת עם נרות אבל די מחפפת (הייתה פעם שלא שמתי כלום 🙈).
אתמול הייתה לי בחילה נוראית, הייתי בטוחה שזה הריון, אבל אני ממש יתאכזב אם לא לבדוק?
אני הייתי בודקת...כמהה ליותר

למה לא?

 

מצחיק, כי גם אני 4 חודשים אחרי לידה, אצלי כן חזר המחזור, ואני מונעת עם נרות(בינתים), אבל עכשיו אני כבר 34 ימים אחרי מחזור, ועוד לא קיבלתי, אז בדקתי הריון(למרות שהנורמה אצלי זה בין 30 ל40 ימים). היה שלילי - ברוך ה!!

אם חשוב לך לא להיות בהריון, כדאי למצוא אמצעי מניעהמוריה
יעילים יותר.
בעלי אומר שלא, פוחד שאני אפתח סרטים אני אמא
את תמשיכי להיות בסרטים עד שלא תדעי את התשובה במילא...אנונימית(:
יש בזה משהו... לחכות לשתן הראשון של הבוקר מחר?אני אמא
רצוי כן אנונימית(:
אני רק...חדשה_פה

מצדיעה לך שאת 4 חודשים אחרי לידה ותתאכזבי אם זה לא הריוןןןןןחיוך גדול

מאוהבת בקטני הזה, בא לי עוד אחד כמוהו 😍אני אמא
גם בהנקה יכולות להיות בחילות מההורמוניםקטנה67
לי היו
וואי גם לי היתה תקופת בחילות בהנקה...אנונימיות
במיוחד כשהגיע הקיץ שהזכיר לי במזג האוויר את תחילת ההריון
טוב, יותר הגיוני אז שזה מההנקהאני אמא
נכון גם ליanonimit48
סליחה שאני מנצלשת - אני קיבלתי פעמיים ב3.5 ו-4 חודשיםanonimit48
מחזור
ומאז לא קיבלתי כבר פעמיים !
מניקה חלקית

יכול להיות הריון?
אם את לא מונעת בצורה טובהסמיילי12
אז כן.
את מונעת? תמיד יכול להיות, השאלה מה הסיכוי...אני אמא
אוליכבתחילה
את אחרי קיסרי נכון?
תבדקי כמה שיותר מהר ותפני לרופא במידה ואת בהריון.
תודה יקרות. בדקתי לפני שבועיים בערך והיה שלילי השאלהanonimit48
אם משהו יכול להשתנות בכלל

אנחנו מונעים אבל לא בצורה טובה
נראה לי שזה יכול להיות מסוכן אם את אחרי קיסריהמקורית
אז אולי כדאי להיזהר עם זה
אם אסור לך להיכנס להיריון לא הייתי לוקחת סיכון.סמיילי12
עם כל הקושי באמצעים מורכבים יותר.
^^ בדיוקכבתחילהאחרונה
מדובר פה בבריאות שלך ובתקינות ההריונות הבאים.
מחשבות מחשבות...בעיקר צריכה לפרוק ולקבל חיזוקיםאנונימית(:
אתחיל בזה שאין לי באמת על מה להתלונן ברוך ה' !
הריון שחיכינו לו לא מעט. לא מובן מאליו שהכל תקין בבדיקות ושאני מרגישה אותו בועט בכל יום 🥰
כולנו בריאים ושלמים. לא חסר לנו דבר, באמת!!
אז למה אני מרגישה פשוט לא מאושרת?
עובדת כרגע בעבודה זמנית עד הלידה בעז"ה, עבודה שרציתי המון זמן והקב"ה זיכה אותי, ופתאום פשוט מרגישה חוסר חיבור מטורף לתחום. וכל יום שואלת את עצמי אם לא העבודה הזו אז מה כן? מה אעשה עם חיי? הייתי בטוחה שזה הכי מתאים לי התחום הזה !
בכללי אני מרגישה פשוט מותשת בטירוף. קמה מתוסכלת ורק רוצה לישון. הנסיעות קשות לי מאוד.. (תחב"צ לצערי הרב)
ובעיקר סופרת את הימים עד שזה ייגמר.
ואז עולה בי המחשבה שסבבה זה ייגמר, תלדי בע"ה, ואחכ תצטרכי שוב לצאת לעבוד. ומה יהיה אז?
הגעתי למסקנה שאני פשוט לא אוהבת לעבוד (כמו רוב בני האדם נראה לי )
בקיצור... לא יודעת מה אני רוצה מכן,
אולי לשמוע שאני נורמלית. ושזו רק תקופה קצת מאתגרת ותעבור, ושאין ברירה וכולם יוצאים לעבוד מתישהו ...
תודה מראש למי שקראה ❤
הי יקרהתוהה לי
יש לי כמה כיווני מחשבה..
קודם כל גם עבודה שאוהבים, לוקח זמן להתחבר, ללמוד את התחום, להתחבר לקולגות, למצוא במה את טובה ולהצטיין שם, לדייק את הצרכים ואת סדר היום וכו.. אז אולי שווה לתת לזה עוד זמן.
דבר שני יש תחומים שבהם יש הרבה נישות. לא כתבת במה את עובדת אבל אם לא אהבת נישה אחת בתחום, אולי יש נישה אחרת שיותר תדבר אלייך ואז את לא תצטרכי לעזוב לגמרי. אני שנאתי את העבודה הראשונה שלי בתחום שלי והייתי בטוחה שאני שונאת לעבוד, וגם הנסיעות הטריפו אותי כפי שאכתוב בהמשך, אבל בעיקר סוג האוכלוסיה שעבדתי איתה, זה חא דיבר אלי, לא אתגר אותי ולא עניין אותי. אז החלפתי נישה והיום אני ממש אוהבת את העבודה.
דבר נוסף, נסיעות עבור חלק מהאנשים זה סיוט. אני עברתי דירה כדי להתקרב לעבודה כי נסיעות עבורי זה סיוט. אז זה גם שיקול.
והדבר אולי הכי חשוב, אני לא יודעת אם הריון זה הזמן הנכון להחליט דברים כאלו, כי יש כל כך הרבה משתנים מתערבים בהריון שיכולים להשפיע על מחשבות, הגוף המשתנה, הורמונים, רגשות, חרדות, צרכים וכו, לא הייתי נכנסת ללופ של מחשבות קיצוניות של לא אוהבת בכלל לעבוד, מה אעשה בהמשך החיים שלי. אלא משקיעה משאבים בלהיות בהווה, ואחרי הלידה מנסה לדייק יותר את המקום של לעבוד בעבודה שאוהבים.
תודה יקירה על הדיוק !אנונימית(:
נתת לי כיוון מחשבה קצת אחר ממה שחשבתי עד עכשיו... ❤
נקודה שעלתה ליאמאשוני
בהריון ההורמונים סוערים.
ובתוך הסערה הזאת צריך לתת מקום לדאון.
להכיר בכך שבין הפסגות יש עמקים.
נכון, כשהיית בתחתית ההר לא ראית אותם, הכל היה נראה כפסגה אחת. לא ראית שהיא מורכבת מעליות ומורדות.
וזה בסדר. המחשבות שהיו לך אז, היו נכונות לשעתן.
מספיק האתגר להתחיל לטפס על ההר. אין צורך להתמודד עם מה שיבוא בהמשך.
עכשיו ב"ה כבשת פסגה. ראית שני פסים. וזה מתקדם הלאה ב"ה.
ועברת מה שעברת והגעת לעוד פסגה ואת מרגישה אותו זז ובועט.
ומהפסגה השניה את רואה את הפסגה השלישית.
מותר וכדאי ורצוי לשאוף אליה!
זה שלא ראית אותה מההתחלה, זה לא אומר שהיא לא שלך.
היא פה, לפנייך. מחכה לך. את זוכה לטוב, וראויה לעוד יותר טוב.
אז קודם כל, תרשי לעצמך לשאוף ליותר.
דבר שני, כדי להגיע לפסגה הבאה לפעמים תצטרכי לעבור דרך ירידות וואדיות.
תני לזה מקום. אל תפחדי זה. מותר לבכות, מותר להתלונן, מותר להתייאש, מותר. לא רק שזה מותר זה מה שיוביל אותך הלאה לעלייה גדולה.
לא סתם אומרים שילד מביא איתו שפע. מהפסגה של הזכות ללדת ילד רואים עוד הרבה פסגות אחרות של שפע.
שבע"ה תזכי להמון שפע בעיתו ובזמנו.
תסתכלי הלאה ולבינתיים תהני מהדרך. ותתלונני על מה שקשה. זה חלק מהעסקה חבילה.

בהצלחה!
איזה נשמה את !!!אנונימית(:אחרונה
תודה רבה
ריגשת אותי מאד🙏
למישהי יש בר מים של חברת "המעיין"? ממליצה?אנונימית בהו"ל
מקפיצהאנונימית בהו"לאחרונה
עזרה מישהי??כלהטרייה
הבן שלי בן 7 חודשים לא ישן כבר יומיים, אוכל בלי סוף (זה לא קפיצת גדילה הוא אוכל כדי להירגע לא כי הוא באמת רעב) בוכה המון ומשום מה לא מוכן לקחת את המוצץ והוא החיים לא עשה בעיות עם מוצץ תמיד לקח בשמחה.
חשבתי שזה בגלל השיניים אבל יש שן שכבר תקופה יוצאת ועד עכשיו הוא כן לקח מוצץ ואקמולי היה מרגיע אותו מה שלא קרה הפעם.
עצות מישהי?
ללכת לרופא..מוריה
יש רק מחרכלהטרייה
נשמע שיניים.. גם הבן שלי נרגע הלילה רק עם נובימולחצילוש
עוד כיוון- זה גיל שנחשפים לאוכל חדש ומערכת העיכול צריכה להתרגל..
זהו שהאקמולי לא עזר פעםכלהטרייה
התעורר כל שעה בערך ואז הייתי צריכה להניק אותו עד שנרדם ורק אז כשהוא חצי ישן היה מוכן לקחת את המוצץ
(הוא לא נרדם בלי מוצץ...)
נורופן!!אנונימית-אנמית
במצבים כאלה רק זה עזר וכבר מותר לו... ממליצה על נרות נורופן
וגם כדאי ללכת לרופא
שירגיש טוב
יש איזה פצע בפה?דבורית
הוא מרייר?
יכול להיות גם הפה והגפיים
תודה לכולןכלהטרייהאחרונה
לקחתי אותו לרופא והוא עם דלקת אוזניים...
די, איך חיים עם הסימפיוליזיס הזה?חגהבגה
מודה לה- על הזכות, ההריון הזה באמת
אבל זה כואבבבבבב
איך ישנים? ערה כבר מ2 ולא מצליחה לישון כי כל תנוחה כואבת...
דיקור!!!היריון רביעי
זה מחולל פלאים
וואי מבלא אומרים שזה פשוט חא עוזרחגהבגה
כל פעם השימוש ממש עוזר לי. עכשיו כבר אחרי 4 טיפולים, וכלום! 😫
תשאלי רופא לגבי תוספת סידן ומגנזיום.מוריה
טייץ שעוטף את הבטן והאגן. כנ"ל לגבי הלבשה תחתונה. שלא תחתוך את הבטן והאגן באמצע. אלא שתעטוף.
אני עם כאבים מטורפים! נראלי בסביבות השבוע שלך אז עוקבת...:-)
אבל כרית הריון, יש לך?
לי זה הדבר היחיד שעוזר קצת....
וחגורת גב, לנסיעות או זמן ארוך שצריך לשבת, כרית נסיעות זמינה כל הזמן..!
כל דבר מקל מעט..!
מבינה אותך ממשגולדסטאר
ואני עשיתי טעות ששמתי סנדל אתמול לאירןע ואני עכשיו לא מצליחה להזיז את הרגליים מהכאבים באגן
אוסטיאופטיהאם ל2


תודה לכול!! אנסה הכלחגהבגה
אעדכן בע"ה
יש לי שכנה שאמרה שתרופה הומאומפטית מאוד עזרה להפלא הבריאה
אני יודעת שהמטפלת היא מהשומרון וזה רחוק ממך. אבל אולי אפשר גם לדבר בטלפון. אם את רוצה אני יכולה לברר בשבילך פרטים.
הלכתי לאוסטאופתיתעלה למעלה
טיפול אחד
פשוט הצלה
וואלה...חגהבגה
אוףףף זה סיוטמאמינה ומתאמנת
אוסטואופתיה ושיאצו
עזר לי ממצב של התניידות בכיסא גלגלים למצב של הליכה כמעט כרגיל
שינה עם כרית הריון ועוד כריות בכל מקום
אם ישנים על הגב לשים כרית מתחת לברכיים. הצלת נפשות
אם על הצד לשים כרית בין הרגליים באיזור של הברכיים
אותי האוסטואופתית הדריכה קצת איך לקום מהמיטה ועוד כמה דברים שממש הועילו לי (לא זוכרת כרגע מה בדיוק)
להימנע לחלוטין מפעולות של פיסוק רגליים
ואולי לנסות לצאת לשמירה, ככה יכול להיות יותר קל
קבעתי אוסטאופתיה לשבוע הבאת טיםול במכבי רק 20 דק', הגיוני?חגהבגה
כן. זה אורך הטיפול. גם עשיתי דרך מכבימאמינה ומתאמנת
פעם אחת עשיתי טיפול כפול של 40 דקות וזה ממש גמר עלי לכמה ימים, אז עדיף 20 דקות
ויש מצב שישר אחרי הטיפול יכאב לך קצת יותר אבל בדרך כלל למחרת בבוקר זה משתפר
בהצלחה{ר}צינית
אני לא חייתי בערך מחודש חמישי...
לפחות תתנחמי שזה עובר מיד אחרי הלידה(לפחות אצל חלק)
מחכה לזה.. תודה ❤חגהבגה
חברה שלי{ר}צינית
שלחה לי בזמנו מספר של מישהי שמטפלת בזה...
יקרה מאוד מאוד אבל אומרת ששווה כל שקל.
אם תרצי אשלח לך
תודה יקירה, אני מנסה דרך הקופה בנתייםחגהבגה
ד"ר גיל פומפ, רופא נשים שפיתח הזרקות לשיכוך הכאביםאיזו נחמה

בד"כ צריך לחזור על ההזרקות כל כמה שבועות עד ללידה בע"ה.

 

אני הגעתי אליו רק אחרי הלידה וזה עזר חלקית כי הסתבר שהיה לי גם דיסק בגב.

 

זה יקר מאד, פעם ראשונה 1500 ש"ח ואח"כ כל פעם 600 ש"ח

 

אבל יש הרבה נשים שהוא הציל אותן.

 

אם זה מעניין אותך אכתוב לך באישי את המספר שלו

אני גם אצלוזמני לשליש1
והוא רופא טוב
וואוחגהבגהאחרונה
לעוד מישהי לא עובד האתר של ביטוח לאומי?אנונימית בהו"ל
עובד ליכבת שבעיםאחרונה
סקר עבודותפיצישלי

סתם מענין להכיר אותכם יותר

עקרות בית.

עובדות? ואם כן במה ? כמה שעות? מהבית או יוצאות?

ואיך משלבים עם ילדים?

אמן! תודה♥️מטילדה
כאבים תחילת הריוןאנונימית בהו"ל
ברוך השם התחלתי שבוע 11. הבוקר יש לי כאבים כמו התכווצויות בבטן למטה וקשה לעמוד.. האם קשור ליחסים אתמול? תכף צריכה לצאת לעבודה ואני לא יודעת מה לעשות
יכול להיות. תנסי לשתות הרבהמתחדשת11
תודה מקווה שהכל בסדראנונימית בהו"ל
נשמע תקין זה קורה לפעמיםמתחדשת11אחרונה
בנות מניסיונכן, באיזה שלב / אחרי כמה ילדים כבר פחתו השבתותתוהה לעצמי.
והשינה בחגים אצל המשפחה?
כרגע עם שני ילדים ועוד אחד בדרך.. קשה לנו עם ההכנות והאריזות לקראת הלינה בעיקר אצל ההורים של בעלי כי שני הילדים קטנים מאוד. אצל ההורים שלי יש כבר הרבה דברים שנמצאים שם אז יותר קל.

והאמת? שואלת לא כי קשה לי להיסחב עם כל הדברים. יותר קשה לי נפשית.. ישנים שבת כל שבועיים-שלושה אצל חמי וחמותי כי מאוד מתגעגעים לנכדים ובצדק אבל מרגישה שצריכה קצת אוויר. ולא נוח לי בקרבת חמותי מרגישה שהיא בוחנת מאוד..מסתכלת ומעירה הערות ולפעמים צריך ללכת לידה על ביצים ולשחרר מאוד את הנכדים אחרת היא מסתכלת עליי באיבה ומעירה הערות.. או נותנת תחושה לא נעימה. וגם כשאני בחודשים מתקדמים מצפים ממני לעזור ולפנות ואם אני מתיישבת יש תחושה לא נעימה. אפילו שלא כל האחים של בעלי עוזרים אבל אני בכל מצב משתדלת לעזור כי ככה חונכתי ומבחינתי זה מובן מאליו אבל די מעליב שהם מצפים שנבוא וכשאני באה מצפים ממני לקחת חלק בכל ארוחה בזמן הריון ובזמן שיודעים שאני עובדת מאוד קשה כל השבוע.. ובעיקר שמתחילת הנישואין אני תמיד עוזרת ואם פעם אחת מתיישבת יש פרצופים מצד חמותי. או שאולי אני מדמיינת כבר..



בקיצור פשוט רוצה לדעת האם אחרי מס' מסוים או בעתיד זה ישתנה...
וקראתי כאן שהרבה מתגעגעות להתארח אצל המשפחות אבל אצלי לפני כל שבת כבד לי נפשית אפילו שבסך הכול אפילו עם כל מה שכתבתי הם אנשים טובים ואוהבים ומפנקים את הנכדים ואוהבים אותנו מאוד.. אבל מעדיפה להיפגש באמתע שבוע למס' שעות..

נשמע רע מצדי אבל אל תשפטו, יש תקווה שהתדירות תשתנה ולא כי אנחנו בוחרים (ואז האשמה מופנית אליי) אלא כי האילוצים והקושי לסוע עם הילדים משנים את המצב??
יקירה, נשמע שמפעילים עלייך הרבה לחץדבורית
את נשמעת טיפוס מרצה
את משתדלת לעזור
ועושה הכל כדי להימנע מעימות מול מישהו אחר
שלא יצא מצב שלא ענית על צורך של מישהו
את מחכה שישחררו אותך בטוב
שיעריכו את כל מה שעשית
שיגידו לך די עכשיו תדאגי לעצמך
אבל זה לא נשמע שזה יקרה
הקב"ה כנראה רוצה שתתרגלי לפתח שריר אחר
זה שריר בנפש
מתוך הבנה שאתם בשלב מאוד קריטי בחיים
שלב של התפתחות משפחה צעירה מצריך המון המון אנרגיה
האנרגיה אמורה להיות מכוונת פנימה
ההערות, הציפיות, האכזבות זה גוזל ממך המון אנרגיה נפשית
את צריכה את האנרגיה הזאת
וזה בסדר שאת לא תמלאי את כל הצרכים הרגשיים של מישהו אחר
צריך לקבל את זה שהם לא יהיו מרוצים
וזה בסדר
לוקח זמן לחיות עם זה בשלום
זה תהליך פנימי
אבל תגדלי ממנו ותצאי מזה מחוזקת

הצעות קונקרטיות:
לכתוב לעצמך למה את צריכה להפחית מינון של ביקורים
לשתף את בעלך
לחשוב יחד על מינון מחודש של ביקורים (אחת לחודש וחצי?)
לנשום עמוק כשיתעצבנו
ולהתפלל לה' שיחזק אותך

דבר נוסף- יכול מאוד לעזור לך ללמוד ימימה. (ימימה אביטל ז"ל- מכירה?) זה יכול מאוד לחזק אותך