תודה לך ה' על כל מתנות חינם שאתה מרעיף עלינו
מפרסמת את הנס שליאנונימית בהו"ל
תודה לך ה' על כל מתנות חינם שאתה מרעיף עלינו
וואו, אני עם צמרמורת!!! מרגש!:-)
מזל טוב יקירה בשעה טובה!! ממש מרגש לשמוע ❤❤ליאל 24
יואוווווו מדהיםםם 😍😍חגהבגה
יואווו מרגששששמחכה להריון
איזה צמרמורת
וואי מרגשת שאתתמותק 27אחרונה
מה עושים עם הבחילות האלו-לא של הריוןהכל אפשרי
ובמהלך היום גם יש בחילות
עכשיו מדדתי חום ויש לי קצת
מה אפשר לעשות לבחילות זה בלתי נסבל...
כלום, זה ווירוס כזהחגהבגה
אוקי, תודההכל אפשרי
באמת אשים לב לשתות שלא אתיבש
וואי לא נעים בכלל, מה ש-לי עוזר ממש זה לשתות קולה.המקורית
נכון! זה עוזר לשלשול ממשחגהבגהאחרונה
אויש זה סיוטטטטטסמיילי12
מה דעתכן על סורוקה ללידה ולאשפוז אחרי?פרי הארץ
את הקודמים ילדתי בירושלים,
טכנית יהיה פשוט יותר ללדת שם, אבל קצת חוששת...
..פרי הארץ
מתייגת לךהשקט הזה
נכון, ילדתי שם פעמיים. הפעם האחרונה לפני שנה וחצי בדיוקיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
הייתי מרוצה.
ב"ה היו לי מיילדות טובות, על שליחים טובים תמיד כדאי להתפלל.
הייתי מאושפזת בשבת, לא אטרקציה גדולה, אבל בסדר. בשאר האשפוז היה בסדר סך הכל.
לפני 3.5 שנים הייתי מרוצה מאוד.מוריה
בנות משפחה שלי היו מרוצות, בכללי. אבל כמו בכל מקום אחרציפיה.
פרסום הנס!שנה טובה ומתוקה
ממש מרגש לשמוע שמבקשים על אחרים ❤❤ליאל 24אחרונה
חנוכה מלשון ״חינוך״ - שתפו מה זה מעלה בכן!קמה ש.
שנייה לפני שסוגרת לזמן רנה ולהוסיף רעות, נזכרתי במשהו שרציתי להעלות...
לכבוד הלילה האחרון של חנוכה....
איזה קשר אתן מוצאות בין חנוכה לנושא של החינוך?
מה זה מעלה בכן, האסוציאציה הזאת?
שוטו! ✨✨✨✨✨
^^^ גם שומרת לי! איזה אמא מהממת וכיפית❤בתנועה מתמדת
כאבי גב תחתון מציקים ממש באים והולכיםanonimit48
זה ממש כמו צירונים כאלה
הזוי 😣
מה זה יכול להיות ?
עצירות?מוריה
אולי גזים?כמהה ליותר
או אולי הרחם מתחילה להתכווץ והמחזור יגיע בקרובכמהה ליותר
כנראה מחזור שמתקרבמתחדשת11
אחרי שכתבתי לכן ראיתי הפרשה חומה קטנה בניגוב ומאזanonimit48
את עם מניעה?חגהבגה
לא לוקחת גלולותanonimit48
מוזר בנות אין כלום. וככה היה לי פעם קודמת עם ההריון 😅anonimit48
אז אולי תבדקי?חגהבגה
בדקתי לפני כמה ימים עם בדיקה של אלי אקספרס 🙃anonimit48
אוף, אולי סתם מחזור מוזרחגהבגה
לא רוצה לפתח תקוותילד בכור
היה לי מעט דם חום בניגוב בבוקר ומאז אין כלוםanonimit48
אין לדעת
למה שלא תעשי עוד בדיקה?כמהה ליותראחרונה
אמרת שעשית בדיקה כבר לפני כמה ימים, אז אני מניחה שכבר אז היה לך איחור
לחץ דם 96/59 זה נמוך מדי?הריון ולידה
מדדתי לעצמי בבית, אז כרגע אין לי עם מי להתייעץ על זה
ואם זה נמוך מדי זה מסוכן? (אני יודעת שלחץ דם גבוה זה מסוכן, השאלה אם גם בנמוך יש השלכות)
תודה
לא נחשב נמוךברכת ה
השאלה למה בכלל מדדת?
אם מדדת שגרתי ומרגישה טוב אין בכלל בעיה.
אם לא חשה בטוב- תתייעצי. על אף שהלחץ דם תקין בעקרון.
מדדתי בשביל מעקב שגרתיהריון ולידהאחרונה
בחודש שעבר היה לי 108/61, וגם לפני כן היה די נמוך @בתי 123
זה תלוי בבייסליין שלך בגדול זה נחשב תקיןבתי 123
שמות לבנות!!אין לי הסבר
אז @אני זמנית כאן האלופה ריכזה לנו רשימה ארוכהההה עם מלא שמות מהממים לבנות!!!!
מוזמנות להפנות לכאן-
****שמות לבנות**** - הריון ולידה
אולי כדאי להוסיף לקישורים בשרשור הנעוץ?השקט הזה
דווקא אני חושבת שבתור תגובה יותר יראואין לי הסבר

צודקת.. פשוט מתישהו זה ייעלםהשקט הזה
זה כתגובה לאחד הנעוצים...אין לי הסבר

חח יצאתי סתומה🙈השקט הזה
הכל טוב😂😂אין לי הסבראחרונה
הנקה אחרי לידה רגילה... סתם מתעניינתanonimit48
ואז עם הצהבת הבעיה נסחבה ונסחבה.
השאלה אם בלידה רגילה
זורם מיד אחר כך להניק? יכולות להיות בעיות גם שם?
מקובל להביא יועצת הנקה מיד אחרי לידה?
אחת מהתובנות שלי מהלידה הקודמת היא שלא הבאתי כבר לבית חולים יועצת הנקה פרטית. למרות הצהבת ולמרות הכל. יועצת הנקה שתחבר אותו אליי עם הצפרים והכל.
קיצר למה אני חופרת?
לא יודעת. פשוט עוד מעכלת את החוויה כי לאחרונה סיימתי לחבר אותו לגמרי.
ומדי פעם עוד משהו מדגדג בלי לשאוב...
בכל מקרה כבר מנסה להסיק מסקנות.
זה משתנה מאישה לאישה ומלידה ללידה. אני לקחתי דולה בלידהציפיה.
אחכ עברה אצלי אחות שהיא גם יועצת הנקה וטיפה תקנה את האחיזה שלי וזהו.
אבל אני חושבת שאצלי היתה הרבה הרבה ברכה, כי אחיות אחרות הופתעו שזו לידה ראשונה שלי ופעם ראשונה שאני מניקה.
אני כן חושבת שהדולה עזרה לי מאוד גם בקורס הכנה ללידה כשדיברה על ההנקה וגם מיד אחרי הלידה.
בנוסף, אני הייתי במצב נפשי מאוד פתוח לכל האפשרויות - שאם הנקה תלך לי טוב אז מצוין, ואם לא, אז גם תמל זה נהדר. ןאני מניחה שהעמדה הנפשית הזו עזרה *לי* להיות יותר משוחררת.
שתי שאלות..
כדורשלג
קודם כל - מטרנה או סימילאק?
בזמן שמדובר במהדרין ולא בסוגים השונים האחרים.
והאם פליטות מראות על אכילה מספקת?
או שגם אם ההנקה לא הספיקה, יש מצב לפליטות כי זה לא קשור?
תודה!
זה לא ענין של עדיפות רקהמקורית
פליטותברכת ה
לנו עבד טוב הסימילאקסמיילי12אחרונה
וכשעברו למוצקים חזרתי למטרנה כי זה יותר זול..
תינוק בן שבועייםפה לקצת
נשאר שם משהו בפנים שהרופאה אמרה לי להמשיך לחטא עם אלכוהול ואתמול והיום יש לו דם מהטבור.
(יש לו קצת בקע טבורי, אולי זה קשור)
מוכר או שזה משהו שדורש בדיקה?
מנסה לקבוע תור ובינתיים הצלחתי רק ליום ראשון...
ואני לא יודעת מה לעשות עם הפליטות שלו, הגדול שלי לא פלט בכלל.
מה ההבדל בין פליטה להקאה?
פעם אחת קרה שפלט/הקיא גם מהאף.
שאר הפעמים זה רק מהפה אבל כמות מכובדת שזה נראה שהוציא את כל מה שאכל, קורה דקה-שתיים אחרי האוכל.
וגם אני שואלת את עצמי אם זה שהוא פלט כמות כזאת גורם שהוא יהיה רעב יותר מהר?
וילד שפולט זה אומר שהוא אכל יותר מידי או שאין קשר?
עונהחגהבגה
דם לפי דעתי פחות מלחיץ ממוגלה וריח רע.
אם יש מוגלה צהובה וריח לא נעים משם זה יכול להיות חס ושלום דימום, אז כדאי לגשת לקופ"ח מיד...
בקשר לפליטות- יכול להיות שיש לו ריפלוקס.
זה לא קשור לילד שאוכל הרבה מדיי, התינוק אוכל כמה שהוא מרגיש שהוא צריך, אבל אל יש ריפלוקס זה יכול להישמע כמו שאת מתארת...
את מחזיקה אותו במאונך אחרי האוכל?
לפני הדם היה צהובפה לקצת
עבר מאז שבוע.
השארתי פנייה למרפאה שיחזרו אליי, הרופאה עובדת רק מ12 אז אחכה.
איך מאבחנים ריפלוקס?
כן. אבל לא תמיד מספיקה, לפעמים הוא מוציא את הבקבוק תוך כדי שעושה פרצוף כאילו באלו להקיא ואז הכל יוצא.
אם הייתם ככה אצל הרופאה והיא ראתה אז בסדר.חגהבגה
או שכמו פצע כזה?
אולי לשנות תנוחת וצורת האכלה?
מבקבוק יותר קל להם לאכול והם אוכלים מהר מהר
הבגד תמיד מלוכלך מדם וכשאני עושה חיטוי הקיסם יוצא עם דםפה לקצת
ואי אפשר להוציא לו באמצע האוכל את הבקבוק, הוא תופס אותו חזק
להנמיך את הבקבוקאמא יקרה לי*
כך שהפטמה תהיה חצי מלאה. זה מווסת את הזרימה
אוקי אנסה, תודה!פה לקצת
לגבי הטבורשחרית*
זכור לי שבגיל הזה לא מחכים בתור.מוריה
מה זה לא מחכים? צריך לקבוע תורפה לקצת
זכור לי שתינוק עד גיל חודש מתקבל מיד במרפאה.מוריה
מעניין, אבררפה לקצת
אז אולי זה כבר לא ככה.מוריה
לגבי הטבור ממה שאני יודעת זה בסדרמתחדשת11
זה נורא תלוי..
האם הוא מקשית (כמו קשת) את הגב אחרי אוכל?
האם רגוע אחרי האוכל בשכיבה?
איך הוא פולט? בצורת קשת או באופן אחר?
לפעמים זה נובע מעודף חלב. או זרימה מהירה כך שהוא בולע המון
אז הייתי אצל הרופאה ויש לי שאלה ששכחתי לשאול אותהפה לקצת
החלפנו מטרנה לARכי היא סמיכה יותר.
מה זה אומר לגבי הנקה?
הוא יונק בעיקר בלילה, אבל זה טוב לריפלוקס?
ולגבי הטבור, אמרה שזה תקין. מראה שזה מחלים.
הנקה זה מצויןEBMאחרונה
נשים יקרות חייבת לפרוק כאן כי אין האמת איפה.. אני נורמלית?אנונייימית
כל ערב אני מרגישה מחנק ועצבים וכעס. ההורים שלי חוזרים בשעות הערב.. אמא בהתנדבויות ואבא חוזר מהעבודה. מהרגע שחוזרת מהעבודה שעוד מסתכלת על השעון כמה נשאר לי לפרטיות שלי. והם לא נדחפים יותר מדי.. כן יכולים להיכנס כשאנחנו לא בחדר בלי בעיה לחדר שלנו כי הדלת קצת פתוחה כי התינוק ישן ולראות אותו וזה מחרפן אותי. אבל מה אני יכולה לעשות עם זה. הם יעלבו אם אגיד שלא. מספיק אבא שלי בוקר אחד נכנס כשישנתי מבלי להתריע בכלל ברוח סערה כי הדלת הייתה קצת פתוחה ואחר כך הערתי לו על זה.
אני באה לפרוק שקשה לי. מאוד. ואנחנו מחפשים דירה אבל אין דירות עכשיו. ואיך נעביר את הקטן למסגרת אחרת.. עד שהתרגל כבר וטוב לו ואנחנו סומכים על הגן הזה. ולא אצרנו להורים שרוצים לעבור כי זה עוד מוקדם מדי. אבל כל הסיר לחץ הזה, שיש שיגידו "מי שישמע זה רק כמה שעות בערב". אז זה לא מי שישמע ובגלל הסיטואציה המורכבת הזאת אני פשוט מסתגרת בערב בחדר ואין לי חשק לכלום. ואולי זה גם הורמונים ולחץ של לקראת לידה?
אני עוד שניה מתחרפנת. ונמאס לי מהטלוויזיה הזאת שדולקת כשחוזרים. ושדולקת בערב שבת ואני צריכה לשמוע תוך כדי ברגת המזון על תאונה מזוויעה ועל מקרים נוראיים בחדשות ולסתום את האוזניים. (העיקר המגיש מתחיל בשבת שלום וסוף שבוע נעים..כן בטח).
ויש בי כעס על ההורים שלי אבל מצד האמת הם לא עשו כלום ואנחנו באנו אליהם. אבל בטיפשותי הקשבתי ללחצים מהסביבה וללחצים של ההורים של בעלי שגרמו לו לחשוב ששכר דירה זה בזבוז. והיום הוא מבין שמה שמתבזבז זה הנפש שלי והזוגיות שלנו..
תגידו לי שאני בסדר. שאני נורמלית.. שהרגשות האלה טבעיים. שעם כמה שההורים שלי מנסים ומשתדלים לתת לנו ומאפשרים לנו לחסוך זה בסדר שאני לא רוצה את זה. אני רוצה את הפינה שלי בסוף היום. את השקט שלי גם אם זה כרוך בעבודה יותר קשה. שונא מתנות יחיה.. רוצה שנעמוד על שתי רגליים בזכות עצמנו. מה אנחנו שונים מכולם? בעתי והגישה המעוותת שחינכו אותו אליה היא שגרמה לנו לעשות את הבחירה הזאת. כועסת ועצבנית ומה לא..
ברור שנורמלית. ברור!המקורית
ברוך השם שהיא נורמלית והבינה שאישה אחרי לידה + הרעיונות המטומטמים של הבן שלה זו סיבה מספיק טובה כדי להגיב כמו שהגבתי.
בקיצור - הכל טוב. גם אם ההורמונים מגבירים ומעצימים את התחושה והמצוקה, זה לא אומר שהיא לא נכונה. תעשי הכל כדי לעבור למקום אחר וזה לא קשור לעובדה שההורים שלך מקסימים ונדיבים ומוכנים שתישארו אצלם, הם בסדר גמור לגמרי. אחרי הכל אתם בבית שלהם והם רשאים לנהוג איך שהם רוצים, אם כבר את זו שצריכה להתאים את עצמך אליהם.
ובקשר למשפחה של בעלך - לפעמים קורה שהבעל לא יוצא באמת מבית הוריו מבחינה מנטלית ורעיונית. גם הם, עם הרעיונות שלהם, בדרכם, רצו סופו של דבר את טובתכם וב״ה את יודעת מה בוודאות יעשה לך טוב אז לכי על זה וזהו
חיבוק ענקלפניו ברננה!
הרגשות שלך טבעיים הכי שבעולם והם לא באים בסתירה להכרת הטוב שיש לך כלפי ההורים!! הרצון שלך לעמוד בפני עצמך הוא נכון והגיוני ומבט מפוקח על המציאות.
יש משפט בספר 'חתול תעלול חוזר' - "ניקיתם את הבית ולכלכתם את החצר." זה מה שעולה לי - כרגע אתם במצב שאתם מפספסים את הנקודה שאליה אתם שואפים. כי אמנם אתם חוסכים כסף לדירה שלכם, אבל באמת אתם מנסים לייצר מקום שהוא רק שלכם... וכרגע אתם בכיוון ההפוך...
מה שנקרא - יצא שכרו בהפסדו
שולחת עוד חיבוק. שמחה בשבילך שאתם מחפשים דירה. בטוחה שבמוקדם או במאוחר תמצאו. תתפללי על זה היום מול הנרות (אם הם עדיין דולקים, אבל גם אם לא - זה יום מסוגל..)
את הכי נורמלית בעולםבתאל1
ולדעתי גם לא לגיטימית. כמה חודשים אולי בגלל מעבר זמני-ניחא...
אנינו כמשפחה גרנו אצל סבתא שלי ז"ל אני חושבת שנה אולי קצת יותר אבל זה היה בגלל אילוץ של מעברי דירה. וגם...היא היתה לבד וממש לא מתערבת.
אבל בכללי- לכל משפחה צריך להיות הבית שלה. המרחב שלה.
במקומך הייתי מחפשת דירה דחוף.
את נורמלית ממשמחכה להריון
אני אף פעם לא מבינה איך אפשר להחזיק מעמד שגרים אצל הורים
כל הכבוד לך זה לא קל!!
אפילו שזה עוזר בהרבה
אני יגיד לך תאמת אנחנו כבר שנים ארוכות בשכירות ולא ניראלי שנקנה דירה בקרוב בקצב הזה וזה בסדר גמור הכל טוב
הכסף ממש לא הולך לפח
הוא הולך למקום שאנחנו אוהבים. שכייף לנו בו.
וכמובן פרטיות זה הכי חשוב תאמת זה בכלל לא בראש שלנו לקנות דירה
אני חושבת שברגע שתהיה לך הזדמנות תשכירו אולי אחרי הלידה שתרגישי טוב ותוכלי לעבור בכייף
נשמהשוקולד פרה.
מרגישה ענבים ומחנק וכעס.
כל ערב.
את חשובה יותר מהכל.
אין מצב להמשיך ככה נשמה.
את הלב של הבית הזה.
ואת מבלה את הזמן בלחרוק שיניים כפשוטו.
תשמעי נשמה,
את לוקחת החלטה.
אתם עוברים..
זהו.
עד סוף השבוע אתם מוצאים וזה קורה.
הרבה פעמים מתכנסות מחשבות "פרקטיות"
של
איך נעביר את הציוד?
איך נתנייד?
מה יהיה עם המסגרת לילד?
וכו' וכו'
והמחשבות גורמות לך לדחות את ההחלטה
ולהמשיך ולחרוק שיניים בעצבים.
תביני שהפרקטיקה שולית.
את הלב של הבית.
וכקגע את בכעס ובעצבים יום יום
כועסת על הורייך ועל בעלך
ואולי גם על עצמך שהסכמת...
נשמה.
את מחליטה.
תחליטי שאת במרכז.
אתם עוברים דירה והכל יסתדר
אבל לא דוחים את זה.
זהו.
מספיק סבלת.
עכשיו הגיע הזמן שיהיה לך שקט נפשי כל ערב.
הלוואי וזה היה כל כך פשוטאנונייימית
אז בינתיים פשוט לנסות לסחוב בטוב יקירההמקורית
מקווה שתמצאו מהר ובנחת
גם אנחנו היינו אצל הורים יותר משנתייםanonimit48
אבל אפילו זה כבר שיגע אותי!!! והיינו חייבים לעבור.
אז קל וחומר מה שאת עוברת.
ברור שהם עוזרים המון וצריך להוקיר להם תודה
אבל זה לא ממוסס את הרגשות שלך ואת הרצון שלך לבית רק שלכם , וזה גם מוסיף המון לזוגיות ולמשפחתיות.
תודה לכולן על ההבנהאנונייימיתאחרונה
זה לימד וממשיך ללמד אותי הרבה שיעורים לחיים.. על מה חשוב *באמת* בחיים
טיפים לקיצור מחזור?חמדמדה
את יכולה לנסותליאל 24
ובכללי ספורט שמזיזים את האגן והרבה מקלחות עם מים חמים ממש עוזר
ושמעתי גם שלשתות בבוקר לימון סחוט עוזר אבל את זה לא ניסיתי
בהצלחההה
חליטת עלי פטלמ.אמ
מקצר את משך הדימום, אבל אני אישית לא הייתי לוקחת כי כל דבר שמקצר את המחזור הוא באמצעות ייבוש הדם, וזה לא משהו שבריא לנו.
לשיקולך
לגבי הפטלדפני11
לקחתי לפני ונשאר לי...
אומרים להמשיך שבוע אחרי הלידהמ.אמאחרונה
אבל שוב, לקחת בחשבון שהפעולה שזה עושה זה לייבש את הדם.
ויכוח עם בעליאמא טובה---דיה!
ב"ה שבוע 36, חלשה ומרגישה לא טוב כבר בערך שבועיים. מתלבטת אם להתחיל את החל"ד מיד אחרי חנוכה. זה יוצא שבועיים לפני מה שתכננתי כי גם ככה רציתי לצאת מוקדם כי ככה זה בדיוק מתחבר לי עם חופשת פסח. בקיצור, הדיון הוא על שבועיים.
בעלי אומר שזה סתם פינוק וזה נשמע לו מאוד מוזר להקדים את החל"ד. לעבודה הולכים גם כשקשה. הוא אומר שלכולן קשה בתשיעי ושלא נראה לו שיש נשים שעושות את זה.
הוא צודק?
מי שלא מרגישה טוב ויש לה אפשרות כלכלית לזה - עד כמה זה הגיוני/ נפוץ/ מקובל לצאת בשבוע 37+4 לחל"ד?
אני יוצאת בע"ה על חשבון המחלהגולדסטאר
ב38
הגיוני מאוד אם קשה לך!!!
כתבתי ולא רואה אז מנסה לשלוח שוב. רישום לגני עיריהרחל משה
מאיזה גיל, תאריך לידה ניתן לרשום לגן של גיל 3
שנה הבאה זה מה1.1.19מוריה
תודהרחל משה
מה לגבי מי שנולד בשבוע הראשון של ינואר
פעם היה אפשר לערער מי שנולד ממש בהתחלה של ינואר.מוריהאחרונה
לפי אתר כל זכות כבר אי אפשר.
רישום לגן ילדים (זכות) – כל-זכות
חריגי גיל רך (מתחת לגיל 3): החל משנת הלימודים התשפ"א לא יתאפשר רישום למי שלא מלאו לו 3 לפי חוק לימוד חובה. כלומר, לא יתאפשר רישום לילדים שנולדו לאחר 31.12.2018.
אני חייבת להבין משהואהבתחינם
יש לי 2 ואני חנוקה
ח נ ו ק ה !
אין לי אוויר
אין אני! רק הם
הם חולים המון, ורק אני איתם
אני לא נושמת כבר
אזלו לי הכוחות
אשכרה אמרתי היום מי שמסוגלת להביא יותר מ2 שאפו ענק עצום לה.
יש עזרה, אבל גם שהיא קיימת אני עושה דברים אחרים שקשורים אליהם
לסדר אחריהם, לכבס להם, לנקות
אני מאבדת את זה
מאבדת!
נפשית.
מה מחזיק אותכן באמהות? מרגישה על רובוט
כל הזמן אותו הדבר
ולהכיל את כולם
ולטפל בכולם
ולדאוג. ביום. בלילה.
איזה מחיר קשה… ממש.
לא רואה את עצמי ולא נושמת
ואני חנוקה מכל כייון!מכל כיוון!
רוצה לברוח. רק לברוח. ואני מכורה לילדים שלי, ולילדים בכללי
אבל קשה לי ברמות כןאבות ממש.
הם שואבים אותי הילדים שלי, החולי שלהם
ואי
אני עייפה נפשית יותר מאשר פיזית. עיייפה! עיייייפפפפפפפההההההההה!
זה מאוורר קצת.. לפחות לחלק מהיוםבתאל1
רופאת נשים מומלצת בלאומית ירושליםתודהבוראעולם
נשאר בינתיים על ניק הזה, שכחתי את הסיסמה לניק הרגיל.. סליחה
נקלטנו לאחר ivf
אני עדיין במעקב בבית חולים, אך בהמשך נעבור למעקב בקופה.
מישהי מכירה או יודעת להמליץ על רופא /ת נשים נעימה, קשובה וסבירה
לביצוע המעקב אצלה בקופה.
אחרי שהיינו אצל רופא פוריות לא משהו מבחינת יחסי אנוש, מחפשים קודם כל משהו נחמד 🙄🤭
מכירה אולי?
תודה לכן על העזרה
דר אדית גולדשטאובמאוהבת בילדיאחרונה
בשרי ישראל
הגברת חלב אם.שבועים אחרי לידהקידום צירים
כן לי תמיד זה ככהמתחדשת11
אבל למה בעצם את צריכה להגביר חלב? יכול להיות שהצד השני מחפה על הצד הראשון והתינוק שבע. כל עוד יש טיטולים רטובים ועלייה במשקל לא הייתי דואגת או שואבת
תמיד יש לי צד אחד שיש בו פי 2!!!חגהבגה
אולי הייתי מתחילה להניק מהצד הזה, כדי שיינק משם טוב כשהוא רעב
הקטע שהוא מתעצבן ומתנתק אחרי דק ספורות כי אין כמעט חלבקידום צירים
עדיין תעודדי הנקה משםחגהבגה
שקדים, תמרים, בירה שחורה, שיבולת שועל, כל אלו מגבירים חלב בצורה משמעותית.
וכמובן המון מים, וארוחות מסודרות..
חילבה וכדומה זה להגברת חלב באופן כללי. תנסי פשוטציפיה.
וחשוב לדעת: כמה שיוצא בשאיבה לאו דווקא מעיד על כמה שיוצא בהנקה.
כלומר כל לידה צד אחר...? או שקבוע בצד ימין/שמאל יש יותר?מחכה_ומצפה

אני פשוט גם תוהה אם יכול להיות שבלידה הבאה נניח הצד הפחות מניב יכול להיות היותר מניב או שזה בלתי אפשרי פיזיולוגית
כל לידה אותו צד.חגהבגה
אוקיי, זה כבר יותר הגיונימחכה_ומצפה
❤️האמת, ממש מחכה לזהחגהבגה
כנ״ל 😍מחכה_ומצפה
גם אני ככה תמיד.... זה מבאס כי יש שלב שבו נראה שיש חוסר איזואם ל3+
מה שקצת עזר לי זה להקפיד להניק בשני הצדדים באופן שווה
לפעמים אפילו לתת יותר מהצד הפחות דומיננטי , גם אם זה על ריק.
מצטרפת לכל הנ"לאם מאושרת
למה היועצת הנקה רואה בזה בעיה?
לי עוזר להגביר חלב-
חסה ושקדיה.
(אחרי לידות אני מרגישה כמו עז...)
🤣מתחדשת11אחרונה
זה נכון שסרזט עושה דימום?אמא אבא ותינוק
זה לוקח יותר משבוע? או שפשוט לא חייב להיות דימום
אצלי הגיע אחרי 10 ימים מתחילת הלקיחהכבתחילה
לי התחיל ביום השמיני שיטפוןשוב בהריון
יותר מסיבי ממחזור רגיל
אבל הבנתי שיש כאלה שזה לא עושה להם
מקווה בשבילך
ממש לא חייביוקי
תודה ♥️אמא אבא ותינוק
אצלי לא עשה בכלל דימום, נראה לי אישיהריון_ראשון
לםעמים לוקח זמןחגהבגהאחרונה
אוף. גיל שנתיים הנורא. התפרקתי סופיתמלאת אושר
הוא פשוט מתנגד לכל דבר. לא בא לי. לא בא לי. מאיפה בכלל הוא למד את זה? מרגישה שאפסו כוחותי. מרגישה שכבר קשה לי לאהוב אותו.
אני יודעת בלב בפנים שהוא ילד מתוק, אבל כבר כמה שבועות שהוא פשוט מחרפן אותי. קמה כל בוקר ויודעת שהנה שוב קמה ליום של מלחמה. והקטע הוא שהוא ממש יודע את זה ובוחר בזה. כשאני כן מצליחה באמת להיות סבלנית, לתת גבולות אבל להראות אהבה, לאפשר לו בחירה, ולהיות האמא הכי טובה שאני יכולה להיות-
הוא עדיין צורח ומתנגד ואומר משפטים כמו "אני רוצה שתכעסי עלי", "אל תאהבי אותי", "אני לא מתוק", "אני לא רוצה שתרשי לי".
הוא חכם, ועם מודעות עצמית מטורפת, הוא מנסה לגרום לי בכח לכעוס עליו, והודף כל רצון של התקרבות, לא מסכים לי לנשק אותו או לשבח אותו כשהוא כן מידי פעם עושה דברים טובים.
קראתי את כל המדריכים בגוגל לגיל שנתיים ומרגישה שכל הטיפים והעצות פשוט לא רלונטים. כתוב בכל מקום כמה הילד צריך גם גבולות אבל גם להרגיש אהוב. אבל כשאני מנסה לאהוב הוא רק מתנגד וצורח יותר. ומצידי מרגישה שכבר מתקשה לאהוב כמו פעם.
אולי פשוט לא הייתי צריכה להיות אמא וזהו.
תחושות ממש קשות.
ואיייייי חיבוק ענק ענק על התחושה!!!!!!בימבה אדומה
תודה!חרותיק
נשמה!! הם כאלה חכמים ויודעים ללחוץ בדיוק על הכפתורים הנכוניםאמא חדשהה
יש ביוטיוב
יעודד אותך לדעת שכמעט כל הורה עובר תקופות כאלה?מאמאיה
אני אומרת את הדברים לך ולעצמי.
הוא נשמע ילד מפותח ומדהים ויש לו אמא אוהבת וטובה. זה יחלוף....
מחבקת אותך בהזדהות 😍
הכי מזדהה, אין לי עצה טובה, רק חיבוק!!אמא_טריה_ל-2
אוף, זה כל מה שיש לי להגיד
נשמע ממש כמו הבת שליהמקורית
גם אצלנו היא מותחת את הגבולות עד הקצה, אבל כשהיא עושה את זה, תלוי ביכולת שלי להכיל, אז אני או מתעלמת או מציבה גבול ברור של מה מותר ומה לא ואיך מתנהגים, נותנת מקום להרגשות שלה. וזה נכון גם לגביי. במקום להיעלב ולהיפגע מזה שהיא לא סופרת אותי, אני מנסה לעזור לה לדייק את ההרגשה שלה.
גם אני כאמא צריכה לדעת שזה תואם גיל ואין מה להתרגש. לא לעשות עניין מזה, יותר להכיל וליצור הזדמנויות טובות של קרבה, כמו לשים שירים ולרקוד למשל, ואם את איתו בבית אז כדי להפחית התנגדויות הייתי מוציאה אותו קצת בחוץ כמה שאת יכולה.
ומוסיפה שטרי גרים של עייפות או רעב או שעמום רק מגבירים את זה, אז כדאי להקפיד על זה כמה שניתן. זה באמת עוזר
היי ערב טובחרותיק
כל יום זה התמודדות חדשה.
אז יש לזה הסבר, כביכול פשוט אבל הוא עולם ומלואו.
גיל שנתיים.
הילד שלך הגיע לשלב שהוא רוצה לבחון את העולם בעיניים חדשות. והוא מגלה שבניגוד למה שהוא היה רגיל עד עכשיו, לא הכל בעצם מסתובב סביבו.
רק תתארי לך את התסכול שלו. את הרצון להצליח בהכל ואת ההבנה שבעצם אני מוגבל, נמוך מדי, קטן מדי. והעולם בעצם שייך למבוגרים.
יש שני דברים שכדאי מאד לעשות.
1- לאפשר עצמאות במה שאת מסוגלת לתת לו, לא מתוך ייאוש. אלא מתוך אמונה ביכולת שלו.
2- כשהוא נכנס למוד ההיסטרי, לא לנסות להרגיע, לא לנסות לתקן. לתת לו להוציא את הרגשות שלו, עד שהוא ירגיש קצת יותר הקלה. ואז אפשר וכדאי לקרוא לרגש בשמו, ולהזכיר שזה בסדר. גם אני מרגישה ככה לפעמים. וכן הלאה.
בנוסף לזה, נראה שהוא הבין מה מפעיל אותך.
זה לא שהוא מתכוון להרע. הוא פשוט בוחר במה שעובד לו.
כרגע הוא אגואיסט לגמרי,
וכך הוא גם צריך להיות.
האינטרס היחיד שלו, הוא לגלות את עצמו.
ולכן, במה שאפשר, ניתן לו.
את הגבולות תשמרי רק למה שאת מרגישה שזה 100% הכרחי מבחינתך.
ובהם, תעמדי על שלך עד הסוף.
בכל השאר- אל תכנסי מראש לפינות איתו.
תני לו לחוות. תני לו להכשל. תני לו גם לקבל קצת מכות מהעצמים שסביבו.
כל עוד זה לא מסכן אותו או אחרים.
ובעיקר, אל תתני למילים שלו ליגוע בך, ולפגוע בך.
את בסדר גמור.
את אמא שעוברת מה שכמעט כל אמא בעולם עוברת.
והוא רק מנסה אותך.
זכותו לנסות.
אבל את לא חייבת לתת לזה להוריד אותך. ההיפך.
תחזקי את עצמך שאת מדהימה ואת יודעת למה זה קורה. ושהכל תקין.
כתבתי ממש על קצה המזלג.
אם תרצי עוד, מוזמנת לקבוע שיחת ייעוץ איתי..
הזדהתי כלכךאניחדשהכאן
אבל לפחות אצלי הוא נותן לי לתת לו אהבה ככה שלפעמים שנמאס לי אני פשוט מוציאה את הזעם שלי במתקפת נשיקות וחיבוקים ומצחיקה אותו וזה משנה את כל האווירה
תראי, עצות פרקטיות אין לי כי גם אני שםמחכה_ומצפה
אז מה שרציתי להגיד לך, זה שזה לא משהו שיפתר בקרוב, לדעתי עד גיל 3 פלוס מתמודדים עם הדברים האלה וזה לגמרי מחרפן.
אבל את נשמעת מאוד מתוסכלת ומיואשת בהודעה שכתבת. זה לגמרי מובן, תאמיני לי שאני לגמרי מזדהה עם הקושי. אבל בעיניי את צריכה לחשוב איך את עוברת את התקופה הזו בצורה קצת יותר נסבלת עבור שניכם. אם זה משהו שיעשה לך טוב, או עזרה בתשלום, או הדרכת הורים, או כל מה שאת חושבת שיעזור לך.
כי הדרך עוד ארווווכה (גם אצלי ואצל כולנו). חיבוק!