קודם כל, ברור שיש הבדל משמעותי בין מאמנת לבין מישהי שלמדה מקצוע טיפולי.
כשיש קושי אמיתי שצריך לפתור, ברור שצריך ללכת למישהי מקצועית - מטפלת רגשית או פסיכולוגית. על האפשרויות האלו פירטו כבר בשרשור ולי אין מה להוסיף כי לא התנסיתי בעצמי.
אני רק רוצה לכתוב על מה זה אימון, כי אני מרגישה שאיך שתיארו אותו פה בשרשור ממש מקטין אותו, וזה חבל בעיני.
זה נכון שאפשר לעשות אימון כשנמצאים בכל מיני שלבים של צומת דרכים, רצון לפתח קריירה, רצון לפתוח עסק וכו'.
פעם זה באמת מה שחשבתי שעושים באימון, ולכן לא חשבתי שזה משהו שרלוונטי עבורי כל עוד אני לא מחפשת לעשות שינוי בחיים.
אבל אז היתה לי הזדמנות לעשות אימון עם חברה שאני מאוד מעריכה, במחיר ממש זול, ובתקופה שהיה לי פנאי להשקיע בזה (חופשת לידה), והלכתי על זה למרות שבאמת לא חיפשתי לעשות שינויים בעבודה או בדברים אחרים.
ודווקא לכן האימון הוביל אותי לבירור של דברים אחרים בחיים, ונתן לי להכיר את עצמי בצורה אחרת, להכיר לעומק את הצדדים החזקים שיש בי, לחלום בכיוונים אחרים וחדשים (לגלות איזה דברים אני כן רוצה לשנות בחיים - בעיקר בדגש על עבודה פנימית בכל מיני תחומים), ונתן לי כלים חדשים ואחרים לעבודה עצמית שהצליח להביא אותי לשינויים שלא חשבתי שאני אצליח לעשות (התנהלות אחרת בזמנים של מתח זוגי, עבודה על היחס לילדים, שינוי של היחס וההרגשה הפנימית שלי בדברים שהפריעו לי כשהיינו באים לחמי וחמותי, ועוד. כמובן תמיד יש עוד על מה לעבוד ויש דברים שיותר קשה לשנות, אבל אני יותר במודעות ויש לי יותר כלים כדי לנסות ולעבוד על עצמי). אני כל הזמן אומרת לחברה שלי שאימנה אותי, שהאימון איתה ממש שינה לי המון בחיים.
בקיצור, נכון שאימון זה לא המקום להתמודד עם קשיים שהם מעבר, לדברים שנוגעים עמוק בנפש. אבל הכלים של האימון הם כלים שאני חושבת שיוסיפו לכל אחד, בתוך מעגל החיים הרגיל.