פורום הריון ולידה (עמוד 1796)

מרגישים את הבלבול והבאלגן, מקווה שתמצאי גם משהו יציב להיאחז בו.

ב''ה הידע שלי בהפלות דיי מצומצם, אבל למיטב הבנתי יש לך בחירה בין 2 צעדים.

להמשיך ככה, לראות אם ייצא לבד. זה יכול גם לקחת זמן. לתת לגוף את המקום להכיל את האובדן של עצמו ולעבור תהליך של פרידה.
אפשר להיעזר גם בטיפולים משלימים לאיזון.
אני יודעת שאפשר להחזיק ככה כמה שבועות, צריך לעקוב שאין כאבים או משהו חשוד. אבל אני לא יודעת כמה זמן אפשר.
(אם מתחיל דימום חשוב לשים לב שלא מדממים יותר מידי. נראלי 3 תחבושות מלאות בשעה זה יותר מידי וצריך לסוע להיבדק מיד.)


אפשרות שניה, לבצע התערבות רפואית שתקדם את ניקוי הרחם.
בשלב שלך זה כנראה יהיה ציטוטק, נרות נרתקיים / כדורים שגורמים להתכווצויות. אבל ייתכן שגם יציעו לך גרידה.
לכל שיטה יש ייתרונות וחסרונות.


ספציפית עכשיו הייתי שוקלת גם את עניין הנידה בגלל החג.
עם התערבות יתחיל דימום תוך כמה שעות, וזה נמשך יותר מוסת.
עם המתנה זה יכול להגיע בכל רגע, אבל יכול גם שלא.


אם תרצי קצת פירוט על ההבדלים בין גרידה לציטוטק אשתדל לפרט.



נ.ב.
הייתי קובעת תור לרופאה בכל מקרה, בין אם לבדיקה אחרי ובין אם להתייעצות האם כדאי לוודא שזה לא משהו שחזר על עצמו בשנה האחרונה עם המחזורים הארוכים.

אני מבינה מדברייך שאין איזו דחיפות לטפל ולגמור דוקא עכשיו. ואפשר גם לחכות (לפחות עד לתור לרופאה, עוד שבוע וחצי?, למרות שאני לא יודעת כמה שבועות אני במצב הזה כבר) אשמח לודא את הענין.

אשמח גם לשמוע על ההבדל בין ציטוטק לגרידה. בטווח הקצר והארוך, יתרונות חסרונות, סיבוכים ומה שאת (או אחרות) יודעות.

תודה רבה

לדעתי לא כדאי לחכות שבוע וחצי לתור לרופאה.
עברתי הפלה בשבוע 9 (אחרי שהיה דופק, אבל לא חושבת שזה משנה משהו מהמצב שלך) גיליתי שאין דופק כשבועיים אחר כך בגלל דימום קל, שאחרי כמה שעות הפך לדימום כבד וכאבים.
ממליצה לכל אחת שצריכה לעבור הפלה לעשות את זה הכי מהר שניתן, כדי לא להגיע למצב שאני הגעתי אליו (אחסוך ממך..)
לאחר הדימום הכבד שהיה לי הייתי צריכה לעבור גרידה כי נשאר תוכן ברחם.. ולפני הגרידה הרופא נתן לי לקחת ציטוטק.
כעקרון מה שצריך לעשות עכשיו זה ללכת למיון, הם יבצעו בדיקה נוספת לאשר את האבחנה ויגידו לך שיש שתי אופציות:
1. ציטוטק
2. גרידה
ציטוטק זה כדור ששמים מתחת ללשון ואז הרחם מתחיל להתכווץ והתוכן אמור לצאת מהרחם. הדימום יכול להמשך כשבועיים, ומה שטוב בציטוטק מאשר בלחכות בלי לעשות כלום, זה שהציטוטק עוזר לרחם להתרוקן. זה לא נעים, וכמה דקות אחרי שלוקחים את הכדור כבר מרגישים את ההתכווצויות וזה מרגיש כמו מחזור + קלקול קיבה.

גרידה - הליך בהרדמה מלאה, לוקח כמה דקות בודדות. זה באמתתתת לא כזה מפחיד, לא מרגישים כלום. לי אחרי הגרידה לא היה דימום בכלל, למרות שאמרו שייתכן דימום עד שבועיים. חודש עד חודש וחצי אחרי הגרידה מקבלים מחזור ואז צריך ללכת לרופא לביקורת לוודא שהרחם נקי.

מוזמנת לדבר איתי אם יש לך עוד שאלות.
תרגישי טוב ❤️ ותזכרי שזה לא אשמתך וזה קורה המוןןן והכל יהיה בסדר ❤️

אחרי שבמיון יגידו לך מה האופציות שעומדות בפניך, אם תחליטי על גרידה - זה לא מיידי בדרך כלל. צריך לקבוע תור ויכול להיות שיהיה רק לעוד שבוע/שבועיים.
לכן לא הייתי מחכה שבוע וחצי לתור לרופאה, כי יכול להיות שאחרי זה תצטרכי לחכות עוד שבועיים לתור לגרידה. אז עדיף פשוט ללכת למיון ולהבין מתי יש תור

אני לא מרגישה אשמה, אני בעיקר מרגישה מבולבלת.
מה אמורים להרגיש כמגלים את זה?

הטכנאית אמרה לי שזה קורה ב1 מ4 הריונות, ואמרה שמצבי טוב מהסטטיסטיקה (יש לי ב"ה 4 מתוקים)

רופא המשפחה באמת התקשר ממש מיד, אמר שאם אני רוצה הפניה למיון הוא יכול להוציא לי. (גם מופיע כבר במערכת, אז אמר שאוכל לבקש בכל זמן) לא יודעת אם אצליח לתפוס את רופאת.הנשים לפני התור, כי עכשיו גם חג, והיא גם לא באמת מכירה אותי (בחרתי לעבור אליה רק עכשיו, ואף פעם לא הייתי אצלה.)

הרופאה בחדר ליד דוקא היתה פנויה, אבל כדי להכנס בלי תור צריך לעבור דרך האחות, שלא היתה פנויה באותו רגע, ואמרה לי בקוצר רוח לחכות בחוץ, אז יצאתי מהמרפאה לדבר עם בעלי באוטו ולחזור הביתה.


אשמח לשמוע ממך מה היה, אפשר גם בפרטי, כדי להבין מה אומר ההשלכות של המתנה או של טיפול.

כרגע ממש שקט בגזרה, כמו שהיה כל השבועות האחרונים.

לתור לרופאה שלך.. אבל זה גם תלוי איך את יודעת, כמה את רוצה לגמור את זה.. בכל מקרה שולחת חיבוק!
מוזמנת גם להיכנס לפורום אובדן הריון, תוכלי למצוא שם גם מידע ולשמוע מניסיון של בנות

אבל אם מתחיל דימום, הייתי שוקלת כן ללכת למיון.
לגבי מה שקרה לי (זה נראה לי סיפור קצת קשוח אז מי שלא רוצה לקרוא שתפסיק לקרוא כאן 🙈)
היה דימום קטן ממש, בקושי שמתי לב. הלכתי לרופא באותו יום והוא ראה שאין דופק, שלח אותי למיון - ראו שאין דופק והציעו לי את שתי האופציות (גרידה אן ציטוטק) בחרתי גרידה כי שמעתי סיפורים לא טובים על ציטוטק, וקבעו לי תור לגרידה לשבוע אחרי.
כשהגעתי הביתה בערב התחיל דימום כמו התחלה של מחזור, שמחתי שזה מתחיל לצאת לבד, הרופא אמר שאם הדימום מגיע למצב של החלפת שתי תחבושות ספוגות במשך חצי שעה להגיע ישר למיון.
אז לא הלכתי למיון, כי היה דימום קל.
ואז בבת אחת התחילו כאבי תופת - אני ממש בטוחה שזה היה צירים.. לא יכלתי לזוז, הייתי על הרצפה והתפתלתי מכאבים.. זחלתי לשירותים ופשוט ישבתי על האסלה במשך כמה שעות.. לא יכלתי להגיע לטלפון שלי ולא היה מצב שאלך למיון, פשוט לא יכלתי לעשות כלום. לא לדבר, לא ללכת, לא לעמוד, לא כלום, כאב ברמה כזאת. אחרי כמה שעות על האסלה הרגשתי הקלה.. ואז ראיתי שהשק יצא.. וראיתי הכל.. העובר.. הכל.
ורק אחרי שזה יצא הפסיקו הכאבים. הדימום המשיך במשך יום, דימום קל.

אז מבחינתי, אני חושבת שאם הייתי יודעת שזה מה שהולך להיות, הייתי מתעקשת באותו יום לעבור את הגרידה (מוצאת רופא פרטי פנוי באותו יום/ בית חולים שיש לו תור ונוסעת לשם)

יכול להיות שעדיף ככה ולתת לגוף להוציא הכל (הלכתי לגרידה יומיים אחרי זה, למרות שיכלתי לחכות שהכל יצא לבד.. כי פחדתי מאוד ששוב יהיו הכאבים האלה) אבל חשוב לא להיות לבד מסתבר..
זה התחיל בכזאת פתאומיות שלא הצלחתי לקחת אקמול אפילו.. ואם הייתי מגיעה לבית חולים, בטח היו יכולים לתת לי משככי כאבים ולא הייתי צריכה לעבור את זה.

יכול להיות שהכאבים מהציטוטק הם גם כאלה, אבל את לפחות יודעת שזה הולך להגיע, ואת בהשגחה רפואית ועם משככי כאבים.

לא מתחשק לי כרגע לפרט פה אבל גם לא המין כאבים, לא ברמה כזאת אבל בהחלט היו, גם לא זה היה בשירותים וראיתי..
מה שכן, התהליך הזה, עם הכאב שבו, נותן מקום לכאב הנפשי ועוזרת לעבד את האובדן, בהפלה עם הגרידה שהיה לי, שלא היה כ"כ כאבים, היה לי יותר קשה באיזשהו אופן, נפשית..

כמה ימים אחרי כבר הייתי לגמרי בסדר נפשית (עד כמה שאפשר, כן?..) אבל אני זוכרת ממש שאמרתי להורים שלי שהכאב הזה זה מה שעזר לי להתגבר נפשית על מה שקרה. זה כאילו נתן לי את המקום והזמן של להיות עם עצמי ולבכות ולרחם על עצמי, וכשהכאב הפיזי נגמר - הרגשתי שזה מאחוריי באמת, והשלמתי עם זה באמת.

באמת מפחיד, ומפחיד יותר שהיית לבד.

איך אפשר לעשות גרידה אצל רופא פרטי? זה לא משהו שדורש הרדמה וציוד של בי"ח?

מכונים פרטיים כאלה. יש להם חדרי ניתוח

אישית כשעברתי הפלה הזדרזתי להתערב. לא חשבתי יותר מידי על האפשרות לתת לזה יותר מהשבועיים המומלצים ליפול לבד..

לכן אני נזהרת מלכתוב על זה. אני רק יודעת מהכרות קרובה של נשים סביבי שאפשר גם להישאר ככה במשך מספר שבועות.

 

 

ציטוטק מול גרידה - כמו שאני רואה את זה:

 

ציטוטק -

הייתרון הגדול בעייני, מדמה פעולה טבעית. מעורר התכווצויות ברחם שגורמות להכל לצאת, בעצם מה שאמור לקרות בכל מקרה רק שהטריגר הוא התרופה.

אבל ייתכן שלא הכל ייצא ואז צריך לקבל מנה נוספת, אם זה לא מספיק לפעמים צריך בכל מקרה גרידה.

זה כואב. ממליצה בחום לקחת 2 אקמול ו2 אדוויל כל 3-4 שעות עוד לפני ההתערבות. בפעם הראשונה לא ידעתי כמה זה יכאב ופשוט התקבלתי מכאב שלא הצלחתי לזוז. זה נורא. הכאב לא מקדם משהו שלא יכול להתקדם עם משככי כאבים [זה לא כמו צירים שלהיות פעילה מקדם אותם..] אז אין סיבה לסבול.

ואני אחת שממש לא לוקחת משככי כאבים בלי חשבון. אבל סביב הפלה באמת הרגשתי שיש מספיק כאב פיזי ונפשי להתמודד איתו, בדיוק למקרים כאלה ה' חלק מחוכמתו לבשר ודם שימציאו את התרופות האלו.

 

אם צריך כמה מנות הדימום כולו יכול להימשך מספר שבועות.

 

מקבלים בבית חולים, צריך להישאר להשגחה של כמה שעות.

 

 

גרידה -

בהרדמה מלאה. הרדמה קלה, זה אשפוז יום. אבל באה בבוקר ומשתחררת בצהריים. מוציאים הכל כשאת ישנה והדימום אחרי פחות מאסיבי.

יש סיכון כלשהו לזיהום בגלל ההתערבות הפנימית.

הרבה נשים מתעוררות מזה ממש בסדר.

 

 

 

בזמנו אני בחרתי ציטוטק. העדפתי את הנוכחות שלי בתהליך, לא אוהבת לעבור פרוצדורות בהרדמה. גם יש לי היסטוריה אישית של התעוררות לא טובה מהרדמות אז העדפתי להימנע.

אבל אני מכירה נשים שמעדיפות גרידה. נכנסת - ישנה - יוצאת. וזהו.

שכתבת לי אולי לברר אם זה חזר על עצמו במחזורים הארוכים,
תודה על זה.
למרות שיכול להיות שזה גם היה הסתגלות מחודשת אחרי נוברינג ארוך. (3 שנים), והמחזור שלי בבסיס מעל 30 יום, במחזור של ה65 זיהיתי ביוץ לפי נפרשות בדיוק שבועיים לפני שהוא הגיע, באחרים לא הצלחתי לזהות.

זה ממש קשה לעבור הפלה...

מעדכנת שאצלי הייתי בביקורת בערך בשבוע שלך (מעט לפני)
העובר התאים לשבוע 5/6 .
בפועל התחיל לי הפלה טבעית חמישה ימים אח"כ.

רק מעדכנת אותך שהרופא נשים שלי אמר, שתמיד אפשר לחכות שיפול לבד.
(אין דבר כזה שהרחם לא מנקה את עצמה- ב"ה!)
ומהניסיון שלי זה לא מידי הרבה זמן לחכות.
אצלי הרופא אמר, שיתכן גם כמה שבועות.

( אבל אם בכל מקרה יש לך הפרש גדול בין גודל העובר לשבוע, נראה לי הדימום אמור להגיע אוטוטו...)

תמיד אפשר להתערב, אני אישית כן העדפתי לחכות שעפול טבעי.
וגם כך הרופא נשים שלי ממליץ.

תחליטי מה שנכון לך.
ושתפי אותנו כאן.
מוזמנת גם לפרטי😘

כמה זמן הוא נמשך אחרי ההפלה בפועל? (טבעית או התערבותית) כמו מחזור? כמו לידה? משהו אחר?

כתבו פה שמחזור צריך להגיע אחרי כחודש, חודש וחצי, זה נכון גם במצב בלאגן כמו שהיה לי? הביקורת אחרי המחזור היא הכרחית? או שאפשר גם לפניו?

יכול להיות מצב של הריון חדש לפני עוד מחזור? ואם כן האם יש לו הנחיות מיוחדות?

תודה רבה לכן.

קיבלתי מחזור בערך חודשיים אחרי ההפלה ואז הלכתי לרופאת נשים שעשתה אולטראסאונד
ויכול להיות מצב של הריון לפני מחזור. יש כאן בפורום בנות שכתבו שקרה להן

לי אישית הפלה טבעית היה דימום קצת יותר חזק ממחזור רגיל והוא היה שבוע בערך, שזה קצת יותר ממחזור רגיל. בגרידה (שהייתה השבוע יותר מתקדם משלך) היה דימום ממש חלש, במשך שבוע בערך. אבל יש פה בנות שהיה להם יותר. חושבת שבשלב שלך ימליצו על ציטוטק, כי זה עדיין קטן. לדעתי חשוב לבוא אחרי מחזור לבדוק שהרחם נקייה, כמו שאחרי לידה חשוב לבדוק. אפשר גם להיכנס להריון עם ביוץ אחרי ההפלה ואז לא יהיה מחזור, כל עוד לא התגלתה בעיה שדורשת טיפול, אין משהו מיוחד בהריון כזה, הוא אמור להיות רגיל. לי גם אמרו שתוך 2-6 שבועות צריך להיות מחזור ואני עם שחלות פוליציסטיות (בגלל זה בטיפולים, גם ההריונות שנפלו..) ולא הגיע לי מחזור טבעי ולא בגלל שהיה הריון.. אז הרופא נתן לי פרימילוטנור אז הייתי לוקחת בחשבון שגם המחזורים שלך כ"כ לא סדירים שלי גם לא יהיה מחזור כמו שאומרים

היה לי דימום של שבוע וקצת
פחות ממחזור

בטבעית היה לי חודשיים דימום כבד אבל הייצה שארית

אפשר להכנס בלי מחזור באמצע. יש כאלה שממליצים לחכות..

אבל בשלב שלך נראה לי בהפלה טבעית.
בערך שבוע שבועיים עד שאמור להסתיים הדימום אם אין שאריות...
כך לפחות היה אצלי.

בהצלחה😘

ומקובל שאישה מאד פוריה אחרי הפלה.
אז הגיוני מאד להיכנס להריון לפני מחזור חדש.
לכן יש רופאים שממליצים למנוע חודש חודשיים לוודא שהכל יסתדר.
ולא חלילה יגרום להפלה נוספת...

מרגיש קצת מצחיק לשאול,
זה הגיוני להרכיש אדישות? זה התחושה שלי עכשיו.
אני לא מרגישה עצובה, קצת בכיתי כשסיפרתי לבעלי בצהריים וזהו.
בעלי הגדיר את התחושה של עצמו (וזה מאד התאים גם לי) יותר כמו אכזבה, כאילו חשבת שאורח יבוא ובסוף הוא לא מגיע. זה מאכזב אבל לא עצב. הציע לי לקנות משהו כיפי, אבל הרגיש לי קצת מוזר, לא קשור למציאות, וכאילו בלי סיבה אמיתית.

מרגישה מוזר

קבלי הזדהות...
אצלי זה נבע מחוסר חיבור להריון.
אבל יתכן גם הורמונים..

אצלי היה קשה בגלל ההורמונים שהשתוללו ונפשית לא נתנו לי להתאושש.
וגם טכנית הרגשתי כמו אחרי לידה...
(עד עכשיו...)

יהיו כאלו שיעדיפו ללכת. ולגמןר עם הסיפור כמה שיותר מהר
נתנו לי לבחור בין ציטוטק לגרידה , בפועל בבית חולים הגיעו שני רופאים ושניהם המליצו על ציטוטק הכל תלוי כמובן במצב בו את נמצאת אם התחיל דימום מה יצא ומה לא יצא... ולפי זה מחליטים.
דימום אחרי ציטוטק מתמשך כשבוע, יש לכדור תופעות לואי לא חייב שיהיה לכולם . בהפלה ראשונה שהיתה לי היו לי את כל התופעות האפשריים, נוראיות וכאבים האמת שלא לקחתי כדור להרגעת הכאבים מרב כל הבלבול אחרי כמה שעות עובר..
ואגב לא השאירו אותי להשגחה נתנולי את הכדור ואמרו לי כחי בבית
פעם נוספת שהיתה לי הפלה שאז התלבטו אם הציטוטק יעזור השאירו אותי להשגחה עד הבוקר לאחר האולטרסאונד
מציינת שבשני המקרים אם היה צריך לעשות גרידה היו עושים לי על המקום (אמרו לי להיות בצום שמוליעירוי וכו') ללא צורך בקביעת תור ולא כמו שכמה ציינו שלוקח זמן לגרידה
העיקר חיבוק מה שתעברי שיהיה לך בקלות ורק בשורות טובות

הבנתי מהתשובות פה שתורים לגרידה הם רחוקים. האם אפשרי להתקשר כבר עכשיו לבתי חולים לקבוע תור לגרידה, שבעצם זה כבר יהיה אחרי התור של הרופאה עוד שבוע וחצי? (אני מנסה להקדים בקופה)

אשמח לשמוע אם מישהי יודעת מה הנוהל בבתי החולים באיזור ירושלים, ואם יש משם אחד מומלץ.
תודה רבה

כי כשאני התקשרתי לקבוע תור לא ביקשו הפניה באותו רגע, רק אמרו להגיע עם הפניה (מסמך שכתוב בו שצריך לבצע גרידה, גיל ההריון וכו)
שווה לנסות.
לא מכירה בירושלים. בהצלחה ❤️

מהתגובות פה נראה שגרידה זו פרוצדורה יותר פשוטה מבחינת הביצוע וההחלמה,
למה אם כן זו לא האפשרות הראשונה שמציעים? יש לה תופעות לוואי/ השלכות שלא נאמרו כאן?

משהו מהם משנה את ההריון אחכ? (כניסה, סיכונים, סיבוכים וכו)

ושאלה על בתי החולם- אשמח אם אתן יודעות להגיד לי מה הנוהל בבתי החולים בירושלים, ואחזה מהם עדיף לבירור וטיפול בהפלה.

כמה זמן נותנים לגוף לראות אם יש הפלה ספונטנית לפני התערבות?

לפי מה שאני יודעת - יש סיכונים, זה ניתוח לכל דבר ויכולות לקרות תקלות (פגיעה ברחם חס וחלילה וכו)
עם הכדור אני חושבת שה״סיכון״ זה שלא כל התוכן ייצא ואז צריך במילא גרידה

כלפי הוסת אני בשבוע 10+ לפי האו"ס לא התפתח ונשאר5+6
בדרך כלל יש לי ביוץ מאוחר ובאולט' מתקנים לי את הגיל, כך שכנראה הפער הוא פחות, אבל אני לא יכולה לדעת כמה.

תודה רבה

האמת שכן לקח לי קצת זמן.. התחלה עוד קיוויתי שאולי העובר כן יגדל ויהיה דופק והרופא הסכים לחכות שבוע (אמר לקחת בחשבון שלא תוכל הפלה טבעית) ואז שהלכתי לבי"ח קבעו תור לגרידה לשבוע אחרי. אז כנראה אפשר כמה שבועות לסחוב, אבל זה לא תמיד קורה

עד עכשיו יש לי טראומה משבת אצל חמותי,
תחילת הריון (שבוע 5 משהו כזה) התחיל לי דימום די מאסיבי בשבת בבוקר, בעלי בותיקין, לא ישנתי טוב בלילה,
כולי בחילות, פחדים, הלם, חוסר אונים והילדים רבו וחירפנו
ואז התעצבנתי עליהם וצעקתי
וחמותי לא רק שלא חשבה לעזור או לשאול אם צריך משהו, אח"כ לקחה את בעלי לשיחה שלא ככה מגדלים ילדים וכזה...
אחחחחח כמה התעצבנתי!!!
בכל הריון בתחילתו יש לי איזה משבר רציני סביב חירפון הורמונלי, לוקח זמן להבין שסף הסבלנות והשליטה השתנה ושנדרשים צעדים אחרים מהרגיל.
לבינתיים יש מי שסופג בדרך..

מקווה שאת מצליחה לקבל את השינוי ולהתאים את התנאים שיקלו עלייך שתוכלי להחזיק מעמד,
אם קשה מחוץ לבית לא חייבים לנסוע.
בהצלחה
שיעבור מהר ובקלות ⁦🙏⁩

לעשות כאילו אתם אסורים 😏 ואז כולם יחשבו שהם מבינים למה את פצצה הורמונלית.

מכירה את התחושה ממש!
תרגישי טוב ותנוחי הרבה ❤️

אם תספרו, זה ישחרר אתכם קצת. 

תחשבו על זה

מאחלת לך הריון קל ותקין בעז"ה

מאמינה שגם אמא שלך קולטת...

אם את מניקה הגיוני שעוד לא התרגלת אבל את צריכה הרבה יותר נוזלים

תשללי דלקת, ותשתי המון המון המון (3-4 ליטר ליום) כי אולי את שותה מספיק, אבל הגוף שלך לא מצליח להוציא את עצמו מההתייבשות בגלל ההנקה

ברמה שהבת שלי שמה לב לריח שונה בשרותים.אצלי זה עבר מעצמו וחדעתי הי קשור לדימום וההורמונים של הלידה פחות לשתן..אולי זה יוצא בשתן הריח אבל לא קישרתי את זה לדלקת או משהו.כמובן אם יש,כאבים או שורף או סמנים אחרים לדלקת תבדקי את הכיוון הזה

עכשיו אני במעקב צמוד לגבי כמות המים..
אני זוכרת שהיה לי ככה גם אחרי הלידה הקודמת..
יכול להיות באמת שילוב של חוסר מים עם הדימום וההורמונים אחרי לידה..

יש אתר לשמלות הנקה, אמא אהבה קוראים לו. אולי תמצאי שם

המזל אצלי שהם עוברים את זה ממש בקלות, ב"ה!
ויש לי זמן להתאושש עד הברית אח"כ...

אם כן, אני יכולה לחפש לך שני שיעורים מהממים של הרב ראובן ששון בנושא...

תמרחי אמלה!!!!
אצלינו זה היה הצלת נפשות.
הוא צורח יותר כשהוא רעב מאשר בזמן הברית

אולי יעזור לך לדעת שלתינוק לא באמת כואב?!
זה מיקל לדעת את זה...
בגיל הזה אין להם תחושת כאב וסבל.
הם בוכים כי יש להם תחושה לא נעימה, ולא בגלל כאב.

כך רופא אמר בזמנו לאמא שלי.
אח שלי עבר ניתוח בגיל קטן ממש, אפילו ללא הרדמה.
אמא שלי היתה בשוק.
וזו היתה התשובה של הרופא.
ככל שהם גדלים תחושת הכאב מתפתחת ומתעצמת, כמו כל הדברים האחרים.

מקווה שיעזור לך.
בהצלחה!

אולי הזמן להתרפא הוא מהיר.
אבל בוודאי שהם חשים כאב.
אם הוא רעב, משהו מציק לו, הוא צורח. זה הרבה פחות מכאב חיצוני.
והעובדה שמוכיחה את זה היא שהתינוק לא בוכה עד השניה שחותכים לו.

מבינה את הפותחת..עברנו 2 בריתות. בכל אחת אני כמעט התעלפתי. ואחכ קשה לי לטפל בכל האיזור הזה אני נשארת אצל ההורים עד שמראה סימני החלמה.
אין לי עצה טובה. רק הזדהות.

ומה שניסו כל הזמן להגיד לי זה לזכור שאני מכניסה את הילד בבריתו של אברהם אבינו.הוא יהודי. זו המצווה הראשונה שלו ואני מזכה אותו.שזו ההוכחה כביכול שאנחנו מאמינים ועושים את מצוותיו של הקב"ה גם אם הן לא מובנות לנו ו/או קשות לנו.

תינוק לא בוכה ככה מפתיחת טיטול...בטח שזה כואב. אבל זה עובר מהר.

העצבים מתפתחים כולל חישה בשבועות 24 אם אני זוכרת נכון
אין להם זיכרון של כאב מתחת לחצי שנה
אבל זה לא מנחם אמא שרואה שבאותו רגע כואב לילד שלה..

ולפותחת- לי עזר להבין שיש לזה פן רפואי וזה הרבה יותר בריא וגם לא יהודים עושים מסיבות בריאותיות..

רק העברתי מה שרופא אמר לאמא שלי.
מפורשות אמר שהכאב שלהם הוא לא כמו שלנו.
מרגישים משהו כי יש עצבים אבל לא כאב.

בקיצור לא מבינה גדולה...
אולי אני טועה...

לפני הברית
בעיקר על העניין של המצווה. משהו של הרב קוק לצערי לא זוכרת מאיפה, אבל ללמוד את הטעם העמוק של המצווה עוזר מאד להתחבר אליה ולשמוח בה

בנתיים יש לי רק בנות
אולי ה' יודע כמה קשה לי עם זה ולא רוצה לנסות אותי 🤔

יש ספר שמוהל כתב בשם ברית של אהבה.
עשיתי חיפוש וראיתי שיש גם אתר עם כל מיני הסברים וגם הכנה רוחנית..
מוזמנת להיכנס
ברית אהבה - ברית מילה מכל נשמה \| מוהל \| מוהלים

לגבי הכאב- שימי לב למשך ועוצמת הבכי כשתינוק מקבל מכה או רעב, לעומת הבכי בברית. הבכי לרוב מתחיל בהסרת הבגדים (מה שלרובנו קורה גם בבית כשרוצים לקלח אותם נניח) ונגמר- הבכי לרוב כשעוטפים אותו ומרימים אותו לברכות וקריאת השם. אם היה כ"כ כואב לו הוא לא היה נרגע כזה מהר (ראי בכי של מכה...)

לרוב הם ישנים מאוד טוב ביום של הברית. ולאו דווקא מהיין (אצלנו באחת הבריתות המוהל לא נתן יין אלא מי סוכר או משהו כזה, ובכ"ז ישן ממש טוב. לא ינק המון שעות).

מנסיון של 2 בריתות, לא היה צורך במשככי כאבים.

ההחלפה וההתעסקות עם המקום אחרי זה, במידת האפשר תשאירי לבעלך ביומיים הראשונים.

לגבי להרים אירוע- ממש לא עסק שלך. תני לבעלך ולהורים להתעסק עם זה.

להיות נחמדה- כנ"ל. מכירה יולדת שהביאו לה כיסא מנהלים לברית כי היא לא יכלה לשבת על כלום, והיא ממש לא הסתובבה בברית. את בטח לא צריכה לעבור בין כולם ולהיות נחמדה. יכולה גם להעלם לאיזה פינה בשקט שלך עם התינוק בזמן הסעודה.

בגדים- ממש לא חובה בגדים חדשים. ולא צריך להתיפיף יותר ממה שאת עושה בשבת רגילה והולך לך בקלות.



לגבי המשמעות, בדיוק היינו בברית לפני כמה זמן. ובן ה5 שלי שאל מה עושים לתינוק- לא ראה כלום, רק ראה שלוקחים אותו ומתעסקים איתו ומניחים אותו. הסברתי לו במילים הכי פשוטות: מסירים חלק מהעור של הבולבול, וזה חותמת שעושים בגוף שאומרת שאנחנו מחוברים לה' ורוצים לזכור אותו ולקיים את המצוות.

באזור.. רק חושבת על זה עכשיו ויש לי צמרמורת

לעשות אירוע מצומצם ככל האפשר.
לבקש מאחותי לעזור לי ולהיות תמיכה עבורי.
לא להיות קרובה בזמן החיתוך.
והכי חשוב- יודעת שזה לא בדיוק נהוג, אבל היה לנו מוהל רופא, שפשוט נותן זריקת הרדמה מקומית לפני הברית (בנוסף להנחיה לתת נובימול לפני). ככה בעצם התינוק לא בוכה בכלל בברית עצמה. הבכי מגיע כחצי שעה אחרי, כשההרדמה פגה, ואז מרגיעים בעיטוף ומוצץ או הנקה.
ועוד דבר שעזר זה הליווי של המוהל בשעות ובימים שאחרי (נשאר איתנו כשעתיים אחרי ועשה איתנו החלפת חיתול וחבישה, וליווה אחרי זה טלפונית).

ההנקה אחרי הברית הרגיעה אותו תוך רגע, הקדשתי לו את כל הזמן שבעולם והאורחים הסתדרו אחד עם השני בלעדי. בכללי בלילה שאחרי הברית הוא ישן חמש שעות ברצף וחוץ מהרגע של הברית עצמה לא היה נראה שכואב לו, גם לא כשהחלפתי לו טיטול. אז אולי זה ירגיע אותך שזה כואב אבל עובר מהר.

לא יודעת אם תתחברי, משתפת מהחוויה שלי, הברית הייתה מרגשת מאוד! זה היה מדהים! פתאום, לראשונה בחיי הצטערתי שלא הייתה לי ברית הברכות של הברית כל כך יפות, מציעה לך לעבור על הסדר של הברית, לראות מה אומרים ומברכים בכל שלב. והעובדה שאנחנו מחברים את הילד שלנו לברית עם ריבונו של עולם הוא מתחבר אליו עכשיו בקשר ישיר. בברכת המזון גם אומרים- על בריתך שחתמת בבשרינו... יש מדרש על דוד המלך נראה לי שראה את עצמו בבית מרחץ והצטער שהוא ערום ממצוות ואז ראה את הברית ונרגע.

על מה שעזר לי.
אכתוב בקצרה, שברית זה דבר חזק ועמוק מאוד.
ברית כזו, בין הקב''ה לבינינו לא כורתים על כוס קפה וקרואסון...זו ברית עמוקה, חזקה, נצחית, משמעותית.
הברית הזו מגלמת את כל ההסטוריה שלנו, את כל העתיד שלנו ואת אחרית הימים.
ולכן גם האקט הפיזי של הברית הוא משמעותי ולא יכול להיות שטחי.

לגבי להתלבש יפה ולהיות נחמדה- האמת שאת לא חייבת ..מותר ללבוש בגד שבת נוח ונעים, וזהו.
להיות נחמדה? שלום שלום.
גם ככה כולם מבינים שאת יולדת, גם ככה את מניקה את התינוק אחרי הברית בזמן שכולם יושבים לאכול.
אל תבזבזי אנרגיות על זה.
וכמובן שאת לא צריכה לעמוד!!! רק לשבת, אא''כ בזמן הברית עצמה את רוצה לעמוד לכמה דקות.
את לא חייבת כלום לאף אחד!!
תתרכזי בעצמך, בכוח שלך, בשמחה שלך שאת זוכה לחבר את הילד שלך לעמו ולאלוקיו!!

אחרי זה היתה ארוחה קלילה שלא אני ארגנתי ואין לי מושג מה היה שם כי נכנסתי לחדר עם התינוק וסגרתי את הדלת. לבשתי בגדים נוחים של בית והנקה... בברית השניה (הראשון היה בכור) שלחנו את הילדים למסגרות. אני לא מתחברת למסיבה סביב חיתוך איבר המין של היילוד שלי, סורי. מסורת או לא, מצווה או לא. אני עושה את זה כי זו חובה הלכתית אבל אין קשר בין זה לבין שמחה משפחתית מבחינתי... אז אכזבנו קרובי משפחה והורים וכו' אבל מבחינתי קיימנו את המצווה הקשה הזו בצורה שיכלתי לחיות איתה וזה מה שחשוב. הבנים נימולים וצדיקים ב"ה.

גם לי היה מאוד קשה נושא הכאב של הילד.
ואז באחד מילדי עשינו התרת לשון קשורה בגיל 3 חודשים.
זה חיתוך של הלשון בשביל להאריך אותה אם את לא מכירה...

ואז הרופאה שעושה את זה שנים הסבירה לי שהכי כדאי לעשות בשבוע שבועיים הראשוניים כי ההחלמה וקצת הסבל הכי קטנים להם.

ןאצלנו היא עדיין בחרה לא לעשות הרדמה אלא רק אלחוש של משחה.

מאז אני מבינה שהברית הוא באמת פחות סבל ממה שאני חשבתי וגם ראיתי את ההחלמה מהברית לעומת הלשון

אני לא רופאה וכל זה הסקת מסקנות שלי רק לציין את זה.

מזל טוב בכל מקרה

מצטרפת לדברים:

אצל הבכור המוהל אמר לנו שהלשון קצת קשורה.
פנינו לד"ר מתי ארליכמן בגיל 3 שבועות. עשה לו ניתוק בלי שום הרדמה מקומית או משהו. ביומיים שאחרי היה קצת כאב ולא היה לגמרי רגוע ונתנו משככי כאבים.
לעומת זאת לאותו ילד אחרי הברית שלו, לא היינו צריכים שום משכך כאבים לא לפני ולא אחרי ולא בימים שאחרי.

כנ"ל בבן השני, לא היה צורך במשכך כאבים בכלל עקב הברית. מרוב שהיה רגוע הייתי בשוק. ושתביני שהילד הזה היה הכי לא רגוע מכל ילדנו בשנותיו הראשונות מיום שנולד ודווקא אחרי הברית שקט ושלווה (ולא קיבל יין בברית, וגם לא ממש רצה לינוק אחריה, למרות שברגיל היה יונק שעות ופולט המון)
משהו כנראה באווירת הברית והקדושה גורם לכל התינוקות לישון אחר כך מעולה לכמה שעות ארוכות לאחר הברית. אחרת אין לי הסבר לזה. רק נס.

לא הרגשתי שהילדים שלי סבלו. הלילה שאחרי הברית כן קצת מאתגר יותר אבל אף פעם לא השתמשתי במשככי כאבים. ההנקה מרגיעה אותם מאוד וזה כיף שיש לך יכולת להרגיע ככה.

להרים אירוע אחרי לידה- אכן סיוט. העצה שלי היא לנסות לתכנן מראש הכל, לברר מחירים, סגנון אירוע, מה בדיוק תרצו לעשות ופשוט לסגור מיד אחרי הלידה.
גם אני שונאתתתתת להיות נחמדה לאנשים. לא התלבשתי יפה, שמתי בגדים שיהיו לי נוחים. הזמנתי רק משפחה קרובה. לא עברתי בין האנשים ומי שרצה בא אלי לאחל מזל טוב. זה אירוע של שעתיים- שלוש גג ואז כולם הולכים.

טיפול בתינוק, טוב, אני מנוסה כבר אחרי כמה בריתות. אין לי בעיה לטפל (בעלי דווקא זה שמפחד😅) וזה מחלים די מהר. האמת לא זוכרת מה עשינו אחרי הברית הראשונה.

בעיקר לחשוב שכולם עוברים את זה, שזו מצווה גדולה וחשובה וחלק מהליך הכניסה לעם היהודי.

שיעבור בקלות ובטוב בע"ה.

מחדש
נתתן לי כיוונים מענינים להחכים בהם

מים זה מים..לא הפרשה
ולרוב כשיש טפטוף הוא מתמשך לא מגיע לרגע ונעלם

בטח ובטח מקוניאליים את לא תפספסי...
זה לא משהו שאפשר לא לזהות. מנסיון

ירידת מים שמגיעה בשטף, אותה אי אפשר לפספס.

אבל יש ירידת מים שיכולה להגיע בטפטוף.
ואז גם יכול להיות מצב שיש קצת רטיבות, לפעמים יתגבר קצת בהתעטשות. ואז זה באמת יותר מסובך להבין.

אבל היה מקוניאלי אז אי אפשר לפספס

בפרט אם יש חשש למים מקיוניאליים

בגלל זה שאלתי כי לא ידעתי אם משהו ככ קטן ולסירוגין יכול להיות ירידית מים, אבל מבינה שלא, כי זה לגמרי נראה כמו הפרשות ונפסק לסירוגין.

בהחלט לא פשוט הזמנים האלה, שבהם אסורים ולפעמים דוקא שם הרצון הכי גדול מגיע וזה מתעתע.
אני חושבת שבקטעים האלה אם האישה חזקה, הכל מחזיק ואם היא פחות אז זה לרוב לא יחזיק ואולי אפילו ידרדר יותר בכל פעם.

ברור שזה של שניהם אבל האישה (כמו בהרבה מקרים) יותר חזקה לרוב בעניינים האלה. נשמע שאת רוצה בשינוי ושזו מציאות שמציקה לך.
אולי כדאי לשבת יחד, כשמותרים, וללמוד את ההלכות שוב. אלו דברים שנותנים חיזוק וכח ומרעננים ומתזכרים.
נסי להזכר בתחושה ובאופן האחר שיש לקירבה כשהיא נעשית אחרי ריחוק שנשמר נכון.
זה גם יכול ממש לעזור
מעבר לזה, כמובן שיש פה גם איסור חמור.. וזה משפיע על כל הבית. בזמנים שבהם יש הריון זה משפיע גם על הנשמות שמגיעות לעולם.

מסופר על קמחית
שבזכות זה שהקפידה לא לחשוף את שערות ראשה, אפילו בביתה, זכתה ל7 בנים כהנים שמשרתים בקודש!
בעיניי, אומר הכל...

הלוואי שהפעם תחזיקו ותיתחזקו. ♥️

אבל לפי מה שאני זוכרת:

שמים דג בתבנית ח"פ, מתבלים, מכסים

בערך שעה על הפלטה.

 

כבר יבואו המנוסות ויענו...

חג שמח!

בד"כ מהדלקת נרות שבת עד הסעודה זה גבולי... כנראה לי מוכן, מעלה קומה מעל תבנית אחרת

ככה יוצא הכי טוב בעיניי

ובטוח הוא נהיה מוכן על הפלטה??? לא רוצה שיגידו שלא מוכן...

מגיד 10 דק בתנור על 200?

שמעתי בעיה על חור קטן. לא על חור גדול.
אבל שווה ללכת לאורולוג להיות שקטים.

מרגיש לי טירוף לסוע עם פיצי למקומות כאלה (ואולי גם סתם...) במיוחד עכשיו עם הקורונה...

אז רוצה בינתיים לשמוע סיפורים מעודדים.

אנחנו הלכנו עם תינוק בן 7 ימים לא.ס לפני הברית.
זה לא פשוט.
אם מרגישה בטוח לחכות תחכי.

זה מה שאני הייתי עושה כדי להיות רגועה…

לי אישית אין לי נסיון במקרה הספציפי הזה, אבל תמיד אפשר לבקש הפניה לאורולוג ילדים שתהיי רגועה יותר.

הרופאה הסבה את תשומת לבנו. היינו קצת במעקב וזה הסתדר מעצמו ב"ה...

הסביר לי שיש הרבה מקרים שהחור מתקטן כתוצאה מהחיכוך המתמיד בטיטול.

אני חושבת שאת יכולה כרגע לסמוך על המוהל- הוא אמור להבין בזה יותר מרופא ילדים. אבל כן ממליצה לעקוב עוד כחודש אצל אורולוג ילדים ושוב כל כמה חודשים לראות איך מתפתח.

לפי התאוריה של האורולוג שלנו זה עלול להתקטן.

אחרי הברית האחרונה שלנו המוהל אמר לי אותו דבר. כשבא לבדוק את התינוק שבוע אחרי, כבר היה נראה אחרת.
בבדיקה השגרתית של גיל חודשיים שאלתי את הרופא על זה, והוא אמר שהכל תקין והכל בסדר.

בכללי ציפרלקס הוא כדור קל מאוד שאפילו לא דורש פסיכיאטר, אפשר לקבל דרך רופא משפחה.

אני השתמשתי אחרי הלידה במיצוי היפריקום, זה צמח שמשמש בסיס לתרופות נוגדות דיכאון וחרדה אבל יש אפשרות לקחת אותו כתמיסה טבעית.
לי הוא עזר מאוד

ותמיד כדאי לוודא עם המכון הטרטולוגי

ותרופות אחרות. (יש לו תגובות בין תרופתיות שיכולות להיות מסוכנות)

או סרטרלין (זו אותה תרופה פשוט שם אחר) גם בהריון
וממליצה עליה מאוד. לא חושבת שהגמילה קשה אם כי לא ניסיתי להיגמל לחלוטין אבל כן שיניתי מינונים במהלך השנים.
אצלי לפחות זה תרופה עדינה עם אפס תופעות לוואי.

אני החלפתי תרופה לפני ההריון ועברתי תקופה קצרה של הסתגלות לא פשוטה

איפה ראית שהגמילה קשה? לא הייתי סומכת על קריאה באינטרנט, כדאי לשאול את הרופא

מי אמר לך שהגמילה קשה?? זו התרופה נוגדת דיכאון הכי קלה שיש...

כבר עבר הרבה זמן אבל רק אומרת-
לקחתי סרנדה, גמילה קלילה מאוד

לי הרופאה אמרה שסרנדה הכי נחקר על הריוניות ומניקות והוא לא בעייתי בכלל.


והגמילה מסרנדה לא קשה. לוקחת בערך שבועיים בגלל ההדרגה אבל היא בסדר גמור. גם ציפרלקס לא מפסיקים בבום.

שנזכה!

אותי סימני המתיחה לא מעניינים בכלל. אבל הקבלתי את זה לסימני מתיחה נפשיים שכל אמא עוברת

ה' ישמח אותך

ואת כולנו💖

בעיתו ובזמנו

אי אפשר להילחם בזה הרבה.. תחילת היריון זה מתיש ומעייף.
צריך לנוח ולישון אל תלחמי בזה ביותר מדי, תשתדלי לעשות מה שאת יכולה
אבל זה נורמלי לחלוטין..

מעבר ללנוח ולישון
זה מתסכל ורוצים לעשות דברים שרגילים אבל ככה זה
תעשי מה שאת יכולה ודחוף ותנסי לשחרר ולהוריד סטנדרטים
או אם באופציה להביא עזרה מבחוץ

לק"י

עייפות בתחילת הריון היא הרבה יותר מעייפות רגילה, זו מותשות כזאת.

ונחים בכל זמן אפשר.

אפשר מסעדה בממילא או משהו בשביל ההרגשה.
לרדת לכותל מוקדם מדי
1. בשבילך זה ממש לא טוב. עכשיו את מרגישה מצויין. הקריסה יכול לבוא בהמשך משכב לידה.
2. צפיפות לך ולתינוק- לא בריא מבחינת חיידקים, דחיפות. לא מתאים להידחס.

לגבי קריסה, אני מודעת לזה שהיא עוד עלולה להגיע בהמשך🤦 יותר חוששת מקריסה נפשית (אנחנו אחרי חופש גדול ארוך ומאתגר🥵) ולכן, ההתאווררות הזו עם הילדים, מאוד קורצת לי!!!

לגבי מסעדה, פחות נראלי. הילדים בלי תו ירוק, לא תמיד יש סוכות (בעיקר בשביל בעלי) ולפעמים די מאתגר עם הילדים.

חשבנו ללכת בנחת על החומות (לנצל את פרק הזמן הקצר שלא חייבים עגלה🤭) להתפלל קצת ולחזור..

אלו מדרגות גבוהות שקשה לעלות אותן ולרדת אותן, ובכלל, זה לא עשר דקות הליכה אלא יותר.
לדעתי זה לא שייך בשלב הזה.
אם זה חשוב לך, אז אולי סתם ללכת לפארק גדול כמו גן סאקר שהילדים ישחקו , או משהו כזה, שמאפשר לך לשבת רוב הזמן

יכול להיות שזה בסדר

למרות שאם חם זה לא אידיאלי. תחשבי שאם תניקי אותו כשאת מכוסה, יהיה לו ממש חם בפנים

אבל מבחינתך ממש עדיף שלא.
את עדיין במשכב לידה
ב"ה שאת מרגישה מצויין, אבל הגוף עדיין צריך לנוח.
אני אחרי הלידה הלכתי עם הילדים לגינה, חשבתי שאני מרגישה מספיק טוב בשביל זה. חזרתי פשוט מפורקת. לא היה לי כוח לזוז
ממש חשוב שתשמרי על עצמך

בס״ד

צמוד אלייך במנשא. 🥰

בשבילך - זה מרגיש לי מאמץ גדול מאד בשביל יולדת שילדה לפני רק שבועיים, גם אם את ב״ה מרגישה מצויין. מממילא עד הכותל (וחזרה!) זה המון הליכה (בחזור זה בכלל עליה) ומאמץ על גוף שרק עבר לידה. אני לא יודעת איך ההתאוששויות הקודמות שלך היו אבל לפעמים יש תופעה כזאת שמרגישים ממש טוב, בערך בשלב הזה, ואז מתאמצים, ולאחר מכן יש נסיגה לאחור משמעותית מבחינת המשך ההחלמה.

החלטות טובות!
מועדים לשמחה!
ומזל טוב!

אם הייתם רק נוסעים ועוצרים במקום, סבבה. אבל הליכה בעומס של חול המועד, עם כל האנשים, והחום... נשמע לי קצת לדחוף את הגוף. לפעמים גם אם מרגישים טוב זה גובה מחיר אח"כ.

זו הליכה ארוכה ואת עלולה לקרוס גם אם את מרגישה מצוין בבית.

ואת תנוחי?
את אחרי לידה..

גם ביום רגיל ההליכה מממילא לכותל זה יותר מידי לאישה שבועיים אחרי לידה (ובמיוחד בחזור, שזו עליה ארוכה).
לעשות את זה בחום, ובחוה"מ שהרבה יותר עמוס, ולפעמים גם חוסמים את המעבר דרך הרובע בגלל העומס אז ההליכה עוד יותר מתארכת - נשמע לי ממש מוגזם.
לפני שנתיים הלכנו עם הילדים בחוה"מ, היה ממש כיף אבל ממש עמוס, וחזרנו מותשים... ולא הייתי בכלל אחרי לידה.

מבינה את הצורך בהתאווררות אחרי החופש, אבל הייתי חושבת על מקום נעים שאפשר פשוט לשבת בו ממש ליד איפה שחניתם, בלי הליכה (אולי גן שעשועים נחמד? לנסוע למקום חדש שיהיה לילדים מהנה יותר? יש מקומות עם מתקנים מיוחדים יותר ששווה לנסוע אליהם, את יכולה לכתוב באיזה איזור אתם גרים ולבקש פה המלצות על מקומות שווים במרחק נסיעה סביר..)

אני חושבת שלפי מה שאת כותבת את יכולה לעשות את זה.

אני ברוך ה מתאוששת מהר מלידות ואוהבת לצאת וזה עושה לי טוב. שתי לידות שילדתי בחופש הצטרפתי לחופשה משפחתית עם המשפחה שלי פעם אחד שבוע וחצי אחרי לידה ופעם אחת ישר מהשחרור מבית החולים (כולל כניסה לבריכה והשתתפות בארטקציות) אנשים מסביב הזהירו אותי על הקריסה שתבוא אבל בשבילי זה היה הכי נכון בעולם (אני גם מסתובבת בקניון פחות משבוע אחרי לידה) ובינתיים ברוך ה מעולם לא הייתה קריסה.

אם יש לך אפשרות לנוח אחרי וזה נראה לך בכוחות שלך הייתי הולכת על זה. מקסימום נחה אחרי זה יותר.

יש תמיד קטע כזה אחרי לידה שאנחנו בשלב מסוים מרגישות סופרמן ואז זה מתנקם בנו..
לא הייתי עושה את זה, אלא אם אתם גרים באיזור וזו רק קפיצה קלה

ישר לכותל. קו 2 וקו 38 אם אני לא טועה, של סופרבוס, אז כדאי לכם לעלות עליו ולא ללכת הרבה ברגל בגלל שאת אחרי לידה אחרי הכל..

אני לא הייתי נדחסת באוטובוס עם כל עמ"י עם תינוק בן שבועיים...
אבל טוב לדעת שלא צריך ללכת הכל ברגל.

וזו התחנה הראשונה שלו ובתדירות די גבוהה. זה גם קווים חדשים ולא מוכרים ועוד לא יצא לי לראות שם כמעט אנשים

קו 38 הוא ישן ממש. אז מלא אנשים מכירים..
ולמיטב זכרוני הוא לא ממש נכנס לעיר העתיקה בחגים.

בס״ד

פשוט טירוף מה שהולך שם אז...

בס״ד

אבל מכירה ממש מקרוב את העומסים של הרובע והכותל בחוה״מ וזה טירוף מוחלט מבחינת אוטובוסים.

אבל אולי זה השתנה לטובה באמת... הלוואי... (סקפטית שרוצה להאמין שזה אפשרי )

זה מלא ללכת... באותו רגע אולי זה יהיה בסדר , אבל אח''כ זה יתנקם בך... 6 שבועות לא לחפש אטרקציות

גם מבחינתך. יותר מדי הליכה לשלב. מנוחה מינימלית זה 6 שבועות. וההליכה הזו ומנשא ולדאוג לכולם חורג מזה בהמוןןןןן.
חוץ מזה שזה עמוס באנשים. קורונה וחיידקים אחרים. הוא פיצי.
חכי חודש. תלכי באיזה בוקר מוקדם וריק עם בעלך. תתפללי ותודי ל-ה'.

בפועל, כל הזמן הייתי בחדר הנקה בשירותי נשים. זה גיל כזה שההנקות ארוכות .. אז בעלי היה עם הילדים ואני- כל הזמן שם...
עכשיו כשיש כל כך הרבה אנשים אני חושבת שזה לא כדאי. ממש צפוף שם בחול המועד

אולי זה יהיה פתרון עבורך..

)משהו בסגנון הרכבת של הגן חיות...)

הלכתי בערב שבת לחברה ממש קרוב החיכה במישור ובנחת ואחכ ממש הרגשתי שכל הגוף מפורק מההליכה..אז הייתי נמנעת מהליכההכזו שכוללת גם הרבה מדרגות וגם עליה ובכל מקרה אם את ממש רוצה הייתי אולי הולכת איתם חלקית נגיד חלק מההליכההבהלוך וממשיכה במונית לכותל וכנל בחזור ..

מועדים לשמחה!

מניחה שאין טריקים מיוחדים מעבר לזה.
נו מילא.. ניסיתי

אבל לא ממש על העצמות שם
ואת יכולה לשים כרית חמימה זה מרגיע
ולשים כרית בין הרגליים וכרית בגב
או כרית הריון פשוט (אני פחות הסתדרתי עם כרית הריון)

מה שלומך את? איך מסתדרת עם הפיצי המתוק?

כרית הריון האמת עוזרת ?

אבל קניתי כרית ענקית הזיזה את בעלי הצידה במיטה 🤣
תומכת בגב ובבטן חבל על הזמן

קצת יקר.. ומודיעה מראש זו כרית גדולה חחח
אבל אחלה של דבר בעיניי

אבל לא באמת, כי לי זה המשיך אחכ גם בהנקה

לי עוזר מסאג מבעלי (מועיל לטווח קצר, עד הפעם הבאה) וגם תרגילים על כדור פיזיו מקלים מאוד
ואחרי הלידה כרית חמה

והלזוז במיטה זה באמת סיפור חח לפעמים אני נתקעת בתנוחה מסויימת ופשוט מחכה שישתחרר

עם המשפט האחרון שלך
קרה לי ככ הרבה פעמים! חחח
חשבתי שזה רק אצלי מנחם לדעת שזה הנורמל מרגיע

אני מודיעה לו שנתקעתי אז שיקום הוא חח

כאבי גב בהנקה..
אז מותר עכשיו כרית חמה
טוב שאני יודעת שאחזור לזה..
לא יודעת אם אלו כאבים מהלידה או עקב ההנקה?

מאמינה שגם בעקבות ההנקה, תשתדלי תמיד לשים לב שאת מניקה זקופה ולא מתכופפת לתינוק כדי שינק אלא מרימה אותו אלייך

הדבר היחיד שעזר לי עם כאבי גב בהיריון.
החזיר לי את הנשימה והתפקוד

לא תופס ולא מועיל ורק מציק

ויש טובות. אני משתמשת בגוזיות מדלתא ומswear נוחות ומחזיקות.

לא יודעת למה, אבל לי הן יותר נוחות מחזיות רגילות בסוף ההריון

והחזה שלי בכלל לא נחשב גדול.
אחרי הלידה עלה לc

אחרי הלידה הן לא עומדות בעומס ונקרעות 🙈
חשבתי לחכות עכשיו כמה שיותר קרוב ללידה ואז אולי יחזיקו יותר

ממליצה על חזיות מסויימות?
אולי יהיו יותר טוב מאלה שאני מצאתי

לק"י

ואז בפעם השניה הזמנתי מידה יותר. אני לובשת את כולן.

גם ככה אני לא מוצאת חזיות הנקה טובות, מאז שהפסיקו לייצר סוג מסויים.
קניתי נראה לי 3 סוגים שונים מאז, אחת היתה טובה וגם אותה הפסיקו לייצר.
עד שקניתי את הנוכחיות.

תבדקי אם מוכרים אותן בחנויות הלבשה תחתונה באזור שלך.

קודם כל בהריונות חןזרים אומרים שמרגישים יותר מוקדם, אבל בעיקרון בשבוע הזה בדרך כלל יגידו לך שזה פעילות מעיים מה שאת מרגישה

עברתי הפלה בשבוע 20 עם עובר שהתאים לשבוע 18.
לא זוכרת באיזה שבוע התחלתי להרגיש ממש תנועות, אבל מה שאני זוכרת בוודאות זה שהרגשתי תנועות ברורות, ובהמשך בשבועיים בערך שקרובים להפלה היתה ירידה בתנועות, שמתי לב שאני מרגישה פחות, עד שכמעט ולא היו בכלל תנועות ולבסוף התנועה האחרונה לצערי...

כך שלפי זה, אפשר בהחלט להרגיש תנועות בשלב מוקדם וזה תנועות אמיתיות ולא מערכת העיכול.

עד שהיה ברור שזה תנועות

בעלי קנה בדרום
אולי ביוחננוף... או בשופרסל/רמי לוי... לא זוכרת..

כדוריות הבושם של לנור הם ברמה אחרת ממרככי הכביסה.
ובמקום אבקה אני משתמשת בסטריפים של קולון או סנדי, הם טובים ולא מלכלכים כמו אבקה.

ואם זה ככה לא נראלי מומלץ לעשות היפוך
זה יכול להדק את הכריכה סביב הצוואר שד' ישמור
קרה כבר שתינוקות שהיו ככה עשו היפוך מיד התהפכו בחזרה כי זה לא היה להם טוב/נוח

שהיא עושה את זה בבית שלה מול מכשיר אולטראסאונד עם לחיצות בבטן וברגליים משהו כזה
לא ברור לי ככ איך זה עובד
בגלל שאני לא רוצה לקחת אחריות מעדיפה גם לא לתת פה שמות והמלצות

לשחרר את חבל הטבור זה רק אחרי שהתינוק בחוץ. ומצטרפת לתמיהה שמישהי שעושה היפוך טבעי אמרה לך את זה, מאיפה היא יכולה לדעת? היא עשתה לך אולטרסאונד?

אפשר לראות שיש חבל טבור באזור, לא ממש לראות שכרוך.

ראו שם די בבירור

לא מבינה למה רופאים לא מתייחסים לזה

כבר אמרנו שאי אפשר לשנות. כן מתייחסים בהקשר של היפוך- מעדיפים להימנע עם חושבים שזה המצב. אבל חוץ מזה אין מה לעשות וזה לרוב לא משמעותי. הרבה תינוקות נולדים עם חבל כרך סביב משהו, צוואר, גפה.. 

ואז מיד לניתוח חירום

למה???
למה לא למנוע את זה מראש?

מה שעושים זה שמנסים היפוך לאט ובזהירות עם אולטרסאונד
אם ההיפוך לא מצליח או שהעובר חוזר למקומו הקודם אז לפעמים זה חבל טבור כרוך ולפעמים לא...

אבל הרי כבר נאמר לך שאי אפשר למנוע את זה... והאטות לא בהכרח שווה ניתוח. כמעט בכל לידה יש האטות. לרוב יולדים רגיל.

נולד בלידה רגילה ב"ה (וכשיצא גילו שהסיבה זה קשר כפול בחבל הטבור)

יותר מומחים בזה הם אפילו לא אומרים...

מקווה שזה לא היה בשביל לתרץ שההיפוך לא הצליח.

פשוט לא מבינה למה רופאים לא מתייחסים לזה

אני עשיתי היפוך אצל רות פדידה
את גם עשית אצלה?
ההיפוך לא הצליח ואז עשיתי בבית חולים וגם שם לא הצליח

בשאלה אם פעם אחת כרוך או שתיים או מעבר..
ובלידה רגילה לרוב המיילדת מתמודדת עם זה ועובר בשלום
אבל בשביל היפוך- זה באמת אולי סעיה
היתי מתיעצת עם רופא מומחה אם יש מה לנדות היפוך או לא..

יש בזה סיכון מאוד גדול
חבל להסתכן ולסכן את העובר

צריך ללכת לרופא מומחה.
לאחותי רופא ממוחה דווקא כן המליץ לידת עכוז בגלל שהמנך היה טוב לזה.

עשיתי היפוך בבית חולים ומיד זרוז מעוד סיבות,אבל גם כדי שלא יתהפך חזרה,
ב"ה לא התהפך עד הלידה,וכשנולד- חבל הטבור היה כרוך פעמיים, והמיילדת אמרה שזאת הסיבה שהיה עכוז כי ככה היה לו מספיק חמצן.
היא לא אמרה שזה היה מסוכן ללדת עכוז,( זה בית חולים שעושים לידת עכוז)
אלא רק שיש סיכוי שאם לא הייתי נשארת ללידה הוא היה מתהפך חזרה.
ולגבי חבל הטבור - בלידה אחרונה גם היה אותו דבר והיא לא היתה עכוז, והמיילדת ממש לא התרגשה מחבל הטבור,אז כנראה זה לא דווקא בעכוז...

כשאני בדקתי-הם היו ממש טובים בלידות עכוז והיפוך.לכן עשיתי היפוך שם.
אבל זה היה לפני כמה שנים טובות, לפני שזה הפך לשערי צדק... תבדקי מה יש שם היום..

יש שהרגליים פונות החוצה יש שהאגן
ורק בבדיקה ספציפית יוכלו להגיד לך ..
יודעת שביקור חולים הם כמעט היחידים בארץ שמקבלים לידות עכוז.היתי מתיעצת עם רופא משם שיודע גם ליילד עכוז וגם מכיר את הסיכונים ויוכל להגיד לך מה נכון לך ספציפית

יש לי חברות שילדו שם עכוז בלידה רגילה ועבר בטוב
אבל האמת..שהרוב ממליצים לא להסתכן ולנתח..

כי זה בהחלט משהו שיכול למנוע מהעובר להתהפך.
לא רואים את זה בא"ס.

יש הרבה דברים שאפשר לזהות לקראת לידה, וזה לפחות יעזור קצת לכוון את ההתיחסות
קראתי שיש איפשהו בארץ בי"ח שמתחילים פיילוט עם א"ס במהלך הלידה להבין היטב את המנח וכו'

אבל- חבל טבור זה לא כזה פשוט לראות, לא יודעת אם זה תלוי בציוד או רק במומחיות של הטכנאית אבל לא כל אחת יודעת לומר לך. וגם זה משתנה כל הזמן כי העובר ממשיך לזוז

לה את זה בהריון והיא הייתה במעקב צמוד של אולטראסאונד בבית החולים כי זה גרם לירידה בדופק כל הזמן ובסוף נקבע לה קיסרי מראש כדי למנוע מצב של מצוקה עוברית

גם יכול להיות התרחבות של כלי הדם שגורם לדימום יותר
תנסו עם שמן או חומר סיכה ותראי איך זה. ממה שידוע לי עדיף דברים על בסיס שמן או שמן ממש (שקדים, פראפין, שמן תינוקות) כי על בסיס מים מתייבש מהר ונהיה קצת דביק

כנראה שגם יותר תהני...
אין סיבה לסבול מהיובש,חבל...

שמעתי שיש משחה הורמונלית מקומית שיכולה אולי לעזור. אם את רוצה פרטים אנסה לברר לך. כתבי לי בפרטי

יש לו גם יכולות ריפוי קצת