ילדים שלא רוצים ללכת לבי"ס ולגןחולת שוקולד
נמאס לי!!
שנה שעברה זה היה רק שני הגדולים, השנה שני הקטנים הצטרפו אליהם
לא מספיק כיף להם בבי"ס, לצערי הם לא מאוד מעורבים בחברה ולאחד מהם גם מציקים לפעמים (זה בטיפול) והוא גם אומר שיש מורים שלא משתלטים ומפריע לו כשילדים מפריעים (זה בי"ס מדהים ברמות נדירות, הבעיה לא בבי"ס)
לשני האחרים אין למיטב ידיעתי בעיות מהותיות

קשה לי גם עם זה שלא כ"כ טוב להם וגם ברמה הפרקטית- יש ימים שהם מתארגנים ויוצאים אבל יש הרבה ימים שאין, פשוט אין עם מי לדבר, ניסינו מבצעים, ניסינו סנקציות, ניסינו להבין מה ההבדל בין יום ליום, עוזר חלקית מאוד
ואני לא מסוגלת פיזית ונפשית להוציא אותם "בכח" מה שגורם לזה שהם פשוט נשארים בבית
בעיני זה לא כזה נורא, גם ככה בי"ס זה סוג של הרע במיעוטו, ולהשאר אפילו פעמיים בשבוע בבית לא מפחיד אותי (אני יודעת שהגישה הזאת משפיעה..) הבעיה שבעיני בעלי והמורים זה מאוד נורא

(והקטן לא רוצה ללכת מאז שהגננת יצאה לחל"ד בימים של המחליפה שלה, בימים של הרוטציה הקבועה הולך בשמחה, אני יודעת שזאת נורת אזהרה ושאלתי אותו ישירות אם היא מרביצה/צועקת/נוגעת בו/משהו לא נעים אחר, אמר שלא🙄)

פורקת ןגם אשמח לעצות
מבינה אותך קצתמאמינה ומתאמנת
יש לי אחות שלא אוהבת ללכת לבית הספר
כל בוקר זו מלחמה איתה🤦
כל יום כמעט יש מאבק איתה על שיעורי הבית והמורות לא מסכימות לוותר לה עלזה (חכמה מאד אבל כותבת מאד לאט וזה לוקח לה המון זמן)
והלקום בבוקר לבית הספר וההתארגנות אצלה זה סיוט אחד גדול😑

שאלה לגבי הקטן שבגן- כמה זמן הגננת המחליפה נמצאת? יכול להיות שהוא עדיין לא התרגל אליה?
מכירה את זה שלא בא להם ללכתאורי8
אבל אנחנו לא מוותרים.
מקסימום אם ילד ממש מבקש, מרשים לו להשאר ביום שישי פעם בחודש.
לא נוציא ילד גדול בכח( ילד בגן, כן, פשוט ניקח אותו בידיים). לרוב לא מגיעים למצב הזה, כי ממש ברור להם שלא נסכים. וגם שנינו עובדים, אז ברור להם שאין אף אחד בבית ואין עם מי להשאר.
כשהגענו פעם לסיטואציה של סרוב ללכת, אחרי שבדקנו שאין סיבה אמיתית, לא מציקים להם וכו...אלא סתם חוסר חשק, אמרנו שמי שלא הולך לבית הספר גם לא הולך לחברים אחר הצהריים ולא לחוגים ולא משחק במחשב, וזה לרוב הוציא את החשק להשאר.
אני חושבת שלהפסיד יומיים בשבוע זה לא מומלץ, בודאי בבית ספר, זה מנתק את הילד מהלמידה, ולדעתי יותר מזה, זה חינוך להתמודדות. כל החיים מלאים מסגרות ושגרה, ילד שלא יודע להתמודד עם מסגרת, להתמיד
בה, ללכת גם כשפחות מתחשק, יתקשה גם להתמודד בצבא, לסיים תואר ולהחזיק מקום עבודה.
גם אני מרגישה הרבה פעמים שבא לי חופש ולא בא לי ללכת לעבודה בבוקר, וזה למרות שאני מאוד אוהבת את מקום העבודה שלי. יש משהו שוחק בשגרה. ילד שלומד שמתמודדים, הולכים לבית ספר גם כשלא מתחשק, מפתח את השריר הזה, של ההתמודדות. לפי דעתי אם מוותרים ונותנים לו להשאר בבית הרבה, הוא מתרגל לא להתמודד עם חוסר החשק של עצמו.
אפשר לדבר עם הילד, להבין את הצורך שלו, למצא פתרון ביניים מוסכם, לדוג: יום פעם בשבועיים/ שלוש/ חודש בבית. או יום שיסיים קצת מוקדם וילך לבד עם אמא לאכול פיצה. או כל דבר אחר, שיענה על הצורך שלו, יתן לו הרגשה ששמעו אותו, ומצד שני להציב גבול ולא להכנע לכל חוסר חשק.
יכולה להוסיף שבעלי גדל בבית מקסים ואוהב, אבל לדבריו אף פעם לא דרשו ממנו כמעט כלום, לא לעשות שעורי בית, לא לעזור. הוא חושב שבגלל זה היה לו קשה לדרוש מעצמו, הוא עבד על זה ממש, , אבל מרגיש שיש לו עדיין את הנטיה לוותר לעצמו כשקשה לו.
בדיוק שמעתי השבוע כמה הרצאות על מיומנויות חברתיות של ילדיםבארץ אהבתי
של אודליה אלקובי (היא המנהלת של מרכז תעצומות, שמתערב ומטפל בילדים כדי לעזור להם להשתלב חברתית).
היא דיברה גם על הנושא של הימנעות מהשתתפות בחברה.
לי ההרצאה בעיקר חידדה כמה חשוב לעזור לילדים במיומנויות החברתיות שלהם, וכמה חשובה ההשתתפות שלהם בחברה בשביל לתרגל ולפתח את המיומנויות החברתיות (היא קוראת לזה 'חדר כושר חברתי').
אם מעניין אותך, הנה קישור של ההרצאה-


אין לי עצות לגבי ההתמודדות עצמה. אבל אולי אם זה יהיה לך יותר ברור שזה חשוב, זה יעבור גם לילדים.
(אני לא נגד יום חופש לפינוק מידי פעם, אבל במידה...)
רק מצטרפת להמלצה..באר מרים
על מכון תעצומות..
נראה ממש מעניין!לפניו ברננה!
שומרת לי לצפות בהמשך.
אני גם ממליצה על מכון תעצומות.
אודליה והצוות פשוט אנשים מיוחדים ואיכותיים, והם נותנים באמת כלים טובים!
(לא מניסיון עם ילדים, השתתפתי בסדנה שלהם בתור מורה, וגם מהדים ששמעתי מכל מיני כיוונים, ומהיכרות אישית עם מישהי שעובדת שם.)
וואו תודה על זה!! ממש מענייןדפני11
תודה יקרותחולת שוקולד
המחליפה נמצאת כבר קרוב לחודש
וכן, יש מצב שקשה לי לתת להם להתמודד
ותודה על ההרצאות
גם שלי לא הכי אוהבות ללכתבת 30
בטח לא אחרי הקורונה, שבה הם טעמו את טעם החופש הנצחי...
הכלל שלי איתן, הוא שאין כזה דבר שבבוקר מחליטים או מבקשים להישאר בבית. יש לי תכניות , גם אם אני עובדת מהבית או בבית לא עובדת וזה לא מתאים לי. (בינינו, לפעמים התכנית שלי זה פשוט להנות מבוקר שקט בלי ילדים בבית...)
אז אם הן רוצות, הן מבקשות בערב שלפני. ואז אני לפעמים מרשה ולפעמים לא, מאוד תלוי בנסיבות ובנפשות הפועלות.

אני באמת חושבת שברגע שמבחינתך זה בסדר באופן עקרוני, אז הם קולטים את זה היטב ויאללה חגיגה.
אם בראש שלך יהיה ברור שהכי טוב להם לשמור על שגרה קבועה בבי''ס ובגן, אז ממילא הם יקלטו את זה.

ספציפית לגבי הילד שדברים מפריעים לו, זה מוכר לי מאחת הבנות. אני מדברת איתה על הדברים האלה. מצד אחד מבינה את הקושי מצד שני לא מוכנה לוותר למרות הקושי.
אני מניחה שזה קורה בגלל הגישה שלך, זה מן מעגל סגורמיואשת******
ברגע שמשהו הוא אופציה והוא לא נורא מבחינתך, אז ברור שיותר כיף להישאר בבית. מה השאלה בכלל. ולמה לא לעשות
את זה
באמת נראה לך שיש ילד שמעדיף ללכת לבית הספר כל יום מאשר להישאר בבית עם אמא? ברור שלא.
לא צריך שום בעיות חברתיות בשביל זה.
גם לי יהיה יותר כיף לא לעבוד פעמיים בשבוע.
אם היה לך ברור שזה לא אופציה לא הייתם מגיעים למצב הזה
הילדים מרגישים מצוין מה אמא חושבת ומשחקים לך יפה יפה בכפתורים המתאימים ילדים הם מומחים לזה.
אם את רוצה עצות מעשיות נתנו לך פה יפה, אל תהיי בבית בבוקר, ומי שלא הולך לבית הספר לא יכול ללכת לחברים וכו.
אצלינו מי שלא הלכה לבית הספר כי היא לא מרגישה טוב תישאר במיטה כל היום. אין משחקים וסרטים, מקסימום קצת ספר. מי שלא מרגישה טוב צריכה לנוח ולישון. זה מה שאנשים שלא מרגישים טוב עושים, נשארים במיטה. מוציא תא החשק מלהישאר סתם.
מה שכן, אני מרשה להם לבחור יום חופש פעם בשנה, מתי שבא להם כל עוד אין מבחן, שהן מודיעות לי מראש שרוצות להישאר וזה יום חופש, עושות מה שבה להן ואני משתדלת לפנק אותם ביום הזה קצת אבל עצם הכיף הוא לא ללכת לבית הספר. הן מתות על זה אז זה יכול לעזור לך בקטע של לפרגן להם אבל לדעת
שבשאר הזמן זה לא אופציה
את קודם צריכה לעבוד על עצמך להבין שזה לא אופציה, ואחר כך זה ישודר להם. כל העצות והסנקציות לא יעזרו כל עוד הילדים יבינו שאת לא מאמינה בזה באמת.
כל מילה ^חגהבגה
כן, אתן צודקות🙄חולת שוקולד
אפשר לנסות לעזור ? מיואשת******
אני מניחה שיש עוד דברים שאתם נוהגים בבית רק בגלל בעלך (במיוחד בסיטואציה שלך) ואת יודעת שזו לא אופציה שאיזה ילד יבחר עכשיו לא לשמור שבת נגיד, בגלל שככה וזהו.
מציעה לך לחשוב על בית הספר באותה צורה. זה משהו שחשוב לבעלך וחשוב לחיים. ופחות משנה מה את חושבת עליו כרגע, בנתוני החיים שלך עכשיו זה לא אופציה עבורם לא ללכת לבית הספר. כמו שזו לא אופציה עכשיו להוציא כל יום מאה שח על שוקולד לכל ילד
כן היינו רוצים כן זה נחמד כן את לא הכי מאמינה בזה. אבל בנתוני החיים שלך אתם חיים בעיר זו וזהו, בדירה הזו ולא בוילה עם בריכה , ובמסגרת חינוכית שהולכים אליה כל יום.
את טיפוס שמאד חושב ומאד מערער על המערכת, וזה טוב להיות אינבידואל, אבל תביני שלילדים זה לא תמיד טוב בכלל החופש המוגזם הזה והטלת ספק בכל דבר של סמכות, זה מבלבל אותם. המסגרת טובה להם. יבוא הגיל שבו יחליטו לעצמם דברים. עכשיו אתם ההורים ואתם קובעים להם איזה אוכל נכנס הביתה, באיזה עיר הם גרים, אם הולכים בשבת לבית הכנסת, מה לובשים היום, איזה מילים לא אומרים בבית שלנו, שלא מרביצים, וכן, שהולכים לבית הספר. זה פשוט חלק מכללי הבית.
מקווה שעזרתי קצת ואם כתבתי שטויות- תזרקי לפח
עזרת גם לי תודהדבורית
לכבוד הוא לי! 😘מיואשת******
זה נראה שהם לא רוצים ללכתבתאל1
כי את פשוט מאפשרת להם להשאר בבית... איזה ילד לא רוצה להשאר עם אמא?
תגובה קצת אחרתהמקורית
בתור ילדים אמא שלנו הרשתה לנו יום חופש בשבוע
ובגדול הייתה ממש בסדר עם זה שלא נצא עם תעודות הצטיינות. היא תמכה ואפשרה עזרה בתשלום למי שרצה והשקיע ועודדה כמובן אבל מי שלא הלל לו היא לא לחצה רק אמרה שכדאי לסיים את הבגרויות לפחות
ואף אחד מאיתנו לא ניצל את הפריווילגיה יותר מדי והלכנו גם בימים של גדם מטורף שהיא הייתה אומרת לנו תשאירו בהית. פשוט רצינו ללכת
ולכולנו שלום, ולכולנו בגרויות יפות וטובות עד מצטיינות ומחזיקים בלימודים אקדמאיים ועבודות מכובדות מאוד (אני כבר לא עובדת אבל הבנת את הרעיון..)
מבינה שיכול להיות שזה עניין של גבולות אבל מצד שני מאוד יכול להיות שהבעיות החברתיות משפיעות עליהם לרעה. מה לעשות, רוב הילדים לא הולכים רק כדי ללמוד. זה לא מה שמדרבן אותם, לחברה יש חלק גדול מאוד ברצון ובמוטיבציה שלהם ללכת ושם הייתי משקיעה את האנרגיות
ממש מענין לשמוע על כזו גישה והתוצאות שלהמיואשת******
אמא חמודה יש לך 🌟
השאלה אם אפשר לבודד את ההתנהגות הזו שלה מכל שאר הגורמים שהשפיעו עליכם כן להתייחס ברצינות ללימודים ולסיים והכל. למה בעצם לא ניצלתם את זה? את לא חייבת לענות כמובן אבל זה מאד מענין
וואי מנסה לחשוב על זה באמתהמקוריתאחרונה
בגדול, ההורים שלנו לא חשבו שהלימודים לא טובים. הפוך, הם כל הזמן הדגישו כמה חשוב להיות מלומד כדי לא לעבוד קשה ושלא יהיו לנו חיים קשים.
אני חושבת שהמפתח היה שהלימודים חשובים מאוד, וגם הנפש של הילדים חשובה מאוד, אז הם איפשרו להישאר בבית כגישה שרואה גם את הצורך שלנו בקצת איוורור מהלימודים, ולא דרשו יותר ממה שנראה להם שיכולנו. חלק מאחיי ממש לא היו שפיצים במתמטיקה ואנגלית אז אמא שלי ממש לא התרגשה מזה שלא יעשו 5 יח״ל במקצועות הללו. אני חושבת שזה שמצד אחד הייתה חשיבות בעיניהם ללימודים, ומצד שני לא חייב להיות הכי טוב או להילחץ מציון גרוע/ לאכזב את ההורים זה מה שגרם לנו בסוף לא להשתמש בזה.
זה לא נשמע אותה גישהoo
אצל אמא שלך זה נראה כמו העברת אחריות ובחירה לילד, אצל הפותחת היא רואה את ביה״ס כרע במיעוטו.
גם אני בגישה דומה לאמא שלך, גם אצלי הילדים הולכים כל יום לביה״ס ומשקיעים בלימודים.
גם אצלינו אמא שלי הייתה ככהאמא אבא ותינוק
חינכו אותנו לעשות עד הסוף רק מה שאנחנו טובים בו
אם ילד שיחק אותה "חולה" הוא נשאא חופשי בבית...
וגם אצלינו לא היה מי שניצל את זה עד כדי כך... כולם אצלינו אנשים מאד מצליחים כל אחד בתחומו
לא פשוטמתחדשת11

מז"א בעיות חברתיות? יש ילדים שהצקות יכולות למרר להם את החיים ממש. במקרים דומים (תלוי ברמת החומרה) גמני לא הייתי שולחת, ואפילו שוקלת מעבר לביהס אחר במידה והצוות המקצועי לא מתערב מספיק או לא מספיק יודע מה לעשות.

אני לא באמת יודעת מה קורה עם הילדים שלך, אבל אם מדובר בדברים מהותיים אז הייתי שוקלת חשיבה אחרת בכיון ביהס. 

 

מכירה מקרים בהם ילדים ספציפים לא מגיעים לביהס, ומרכיבים להם שגרת יום מסודרת. שכוללת לימודים וחוגים.

אני דוקא לא חסידה גדולה של ביהס, וחושבת שיש ילדים שזה פשוט לא מתאים להם

אבל כן חושבת שמה שחשוב הוא שגרה מסודרת וסדר יום ברור.

אולי ייתן לך כיון נוסף..

בהצלחה גדולה ובחירות טובות!

לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

ממליצה ממש ממש מכון פועהשמעונה
קודם כל יעשו לך סדר, מה מותר ומה אסור. אולי גם יסבירו לך על ההיתר של ראשון, שלישי, שביעי, בלי קשר להראות להם עד. יש להם כתפיים רחבות מאוג והם אפילו ידועים כמחמירים, וכבר שנים התירו לי ראשון, שביעי ולא אמרו לי מעולםללכת לבודקת. גם דברו איתי בעניין כתמים והתירו
אז איך מתכוננים לצום?אהבה.

די מלחיץ אותי,

שבוע 19 ובכללי מאד עייפה רב הזמן 

קוואקר, דבש, הרבה שתיה.מוריה
לתגבר שתיה לא מהרגע האחרון. 3-4 ימים מראשכתבתנו
סיוט ללכת לשירותים הרבה אבל משפר מאוד את ההרגשה במהלך הצום
הרבה פירות נותן אנרגניה שמתפרקת לאט ולאורך זמןילדה של אבא
לדעתי לפני הכנות פיזיות לצוםמסע של החייםאחרונה

מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..

אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.

העמסת סוכר מאההבוקר יעלה

תמיד שוכחת את ההנחיות. יש צום לפני, ואחרי צריך לאכול משהו מתוק נכון?

ואם אני שותה את התמיסה המוכנה.. אפשר לימון?

כי האחיות אומרות שלא והרופא אומר שכן 🙊

אשמח לטיפים.. כל פעם מחדש שוכחת..

אה וגם האם צריך להוריד בתזונה באותו שבוע? אני חושדת שהריון שעבר היה לי סכרת כי ערב לפני יצאתי למסעדה.. 

לא מניסיוןהשקט הזה

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.


אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

יש תמיסה בטעם הדרים ויש בטעם אפרסקיעל מהדרום
תשובהPandi99

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

מגיעים בצוםיראת גאולהאחרונה

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

אחרי שבת מאתגרת, מתייעצת בקשר לבן שליאנונימית בהו"ל

הוא בן 6,

ילד מאוד שמח וגם מאוד אנרגטי.

אנחנו חושבים לקחת אותו לאיבחון אבל לא יודעים אם לקשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם.

הוא פחות נראה לי עם אוטיזם כי יש לו אחות עם אוטיזם וההתנהגות שלה ממש אחרת.

אצלו זה בעיקר מתבטא בתיסכול,

כשהוא ממש מתוסכל והיום זה קרה הוא התחיל לבכות והיה על הרצפה ולא נרגע,יכול להיות גם שזה היה בגלל שהסתובב בחוץ הרבה והיה לו חם.

הוא הרבה מציק לאחים שלו, כולל התינוקת שלפעמים הוא יושב עליה, היום כמעט הפיל את העגלה כשהיא היתה בה.

הוא מבקש דברים עכשו וקשה לו לחכות בסבלנות,

הוא לפעמים גם עושה דברים לא צנועים, כמו מוריד את הבגדים ונשאר עם תחתונים או אפילו ערום לגמרי וכשאני אומרת לו שזה לא צנוע, הוא צוחק.

אבל מצד שני יש בו גם תכונות מאוד טובות,

היום אמרתי לבעלי שהוא חזר מאוד שמח מהלימוד איתו בבית כנסת וזה הכניס בו מרץ,

ביקשתי ממנו לאסוף משחקים והוא סידר את כל הסלון שהיה ממש מבולגן לגמרי לבד וממש החמאתי לו על זה.

הוא שמר לאחותו שלא היתה בבית בשבת ממתקים שהוא קיבל,

הוא הלך עם אחות אחרת לשחק מחוץ לבית ולא הפריע לנו לישון בצהריים, בערך שעתיים..


אז מה אומרות יש לכן כיוון מה זה?

מצד אחד הוא יכול להיות מאוד שובב ועם המון אנרגיה שזה מתיש אותנו מצד שני הוא ילד טוב.

רעיון לכיווןמתיכון ועד מעון

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אתם בהדרכת הורים כלשהי? (בעקבות הילדה על הרצף)מתואמת

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

תודה רבה ♥️אנונימית בהו"לאחרונה

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

אני חושבתעוד מעט פסח

שה'הורות הליקופטר' שתיארת היא לא תוצאה של משפחות קטנות.

היא עוד תופעה שנפוצה באותו המגזר שמביא מעט ילדים.

או שמי שמאוד חרד על הילדים יביא פחות כי הוא מפחד שלא יצליח לשמור ולפקח מספיק על יותר ילדים.

אבל זה ממש לא סיבה ואת ותוצאה. ואני לגמרי יכולה לדמיין את המקורית מגדלת ילדים לתפארת גם בשלב של גיל ההתבגרות.


וגם, מהצד השני, יכולה להגיד לך שלי אישית היה ממש קשה השלב של מתבגרים + תינוק בבית. הרגשתי שאני לא מספיק סבלנית למתבגרים כי לא ישנתי טוב בלילה. או שלא הצלחתי להיות ערה בשעות שבהן הם מסתובבים בבית, כי קרסתי לישון מוקדם. והתקשיתי להיות פנויה לסיפורים שלהם, לבוא להופעות, טקסים וכו'. כל בחירה בה יש יתרונות וחסרונות.


אני שמחה בבחירה שלי (6 ילדים ב''ה, מרווחים על פני 16 שנה).

בעיני חלק מהאנשים זה מעט (במיוחד כי התחתנתי צעירה). בעיני אחרים זה המון ובלתי נתפס.


מה שחשוב שאני ובעלי נהיה שלמים בזה. ונהיה ההורים הכי טובים שאנחנו מצליחים בהתאם לנסיבות.

כל השאר- שיהיו בריאים ולא ידחפו את האף, תודה.


שאלת הנקה לנשים בלבדממשיכה לחלום

אז יש מתוקי בם כמעט שנה וחצי

הוא פוצע אותי בשיניים בזמן ההנקה. זה לא נשיכה, פשוט נהיה פצע.

יש לי פצע ממש כואב בצד אחד שלא מאפשר להניק

ופתאום ראיתי שהתחיל משהו בצד השני גם..


ההנקה היא יותר לצורך הרגשי, לפני השינה, להוריד את העוררות ולהירגע...

רציתי נורא להמשיך, יש דרך שהוא יפסיק לפצוע אותי?

כרגע אני לא יכולה להניק כי יש בצד אחד פצע ולא רוצה ךהניק כק מצד אחד בגלל חשש מחוסר סימטריה

מבינה אותך ממשיהלומה..

גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע

אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה 

קרה לי וחשבתי שזה פצע מהשינייםיראת גאולהאחרונה
והסתבר שזו פטריה...
מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואייי
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
מידע מלפני 3 שניםמתיכון ועד מעון

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

רק קחי בחשבון שהאשפוז ממש קצרממשיכה לחלוםאחרונה
ויש נשים שזה חשוב להן
לנשים בלבד: מניעה לא מבחירהחושבת בקופסא

אנחנו נשואים כמעט שנתיים ונמצאים בטיפולים. בקיצור רב, עכשיו הכיוון הוא IVF עם בררת עוברים בגלל עניין גנטי שעוד מבררים במשפחה. ובגלל שבעלי עשה תיקון יש סיכוי להריון טבעי, אז הרופאה רשמה לי מניעה גלולות זואלי.


חוץ מזה שזה הדבר האחרון שבא לי עכשיו, מפחידות אותי תופעות הלוואי. הרופאה טענה שהגלולה הזו עם הכי פחות תופעות, וכשלקחתי פרי מולונט נור סביב החתונה לא היו לי תופעות חריגות (חוץ מזה שהוא בקושי החזיק לשבוע) אז אני אמורה להיות בסדר.

עדיין מפחיד אותי דימומים לא סדירים, חוסר חשק, מצב רוח דכאוני, ובעיקר לבלגן את המערכת שגם ככה לא קלטה עד עכשיו הריון למרות שלכאורה הכל תקין.


גם יש עניין חיבור החפיסות. אנחנו רוצים לצאת לחופשה סביב החודש הבא בזמן שאני אמורה לקבל. הרופאה אמרה שאני יכולה לדלג על הכדורים הצהובים ולקחת לבנים מחפיסה חדשה, ואז כשמסתייימת החופשה לחזור לצהובים ולקבל מחזור. בעיקרון היא לא ממליצה לחבר חפיסות על הפעם הראשונה, אבל זה אפשרי אם אני רוצה.


ממש אשמח לטיפים ועצות איך להתנהל עם זה.

כמה מהר חוזרים לפוריות? מה תופעות הלוואי? איך מחברים חפיסות והאם זה לא גורם לאיזה נזק? הרופאה אמרה שאם אני אקבע תור מחר בבוקר למעבדות IVF כנראה שתור הפנוי יהיה באוקטובר. וזה רק פתיחת תיק ולא התחלת הטיפולים. זה המון זמן! 

אני ממש מבינה אותך לגבי החששות מלקיחתפרח חדשאחרונה

גלולות הורמונליות

תדעי אבל שזה לא פוגע בפוריות

זה נכון שלפעמים אחרי שמפסיקים יתכנו שיבושים

אבל זה לא מחייב בכלל

אולי יעניין אותך