גם כשזה ממש-ממש-אבל ממש לא התכנון שלכם?
אני כבר שבוע לא מצליחה ופיזית אני נראלי על סף דיכאון
יאללה למה שוב לא נהיה השנה עם המשפחה בחג? בכלל-בכלל. למה?? זה כל-כך קשה לי ואני לא מצליחה להתרומם
לא עוזר שאני אומרת לעצמי שלא יעזור כלום ואין שום אפשרות לשנות את המצב
וזה מה שה' רצה ויאללה בא נשמח
ובא נהנה ממה שכן יש
לא עוזר כלום!
תצילו אותי ואת בעלי ואת הילדים ואת החג שלנו 🥺
הוא לא רוצה שתלחמי בהחלטות שלו. זה שאת צריכה לקבל אותן ולהתמודד איתן לא אומר שאת חייבת להיות מאושרת מהן באותו רגע. מותר לך לחשוב על זה ולהתבאס מזה ולא להבין למה זה מגיע לך.


