נמצאת פה הרבה, קוראת ולפעמים כותבת..צריכה קצת לפרוקקאנונימית בהו"ל
קשה לי עם חמי וחמותי..מעולם לא סיפרתי כמעט לאפחד כי לא רוצה לפגוע בבעלי. הוא כן יודע שקשה לי איתם, גם לו קשה, ואנחנו מדברים בצורה מאוד פתוחה, אבל עדין בשביל הכבוד של ההורים שלו אני לא אומרת כל מה שאני מרגישה וזה כבר מכביד עליי..
חמי אדם לא פשוט, עם הרבה חסכים רגשיים וקושי בתקשורת ומאוד ביקורתי כלפי כולם במשפחה ילדים, חתנים ונכדים. בעלי גדל עם הרבה ביקורת וגם כיום מקבל ממנו הרבה ביקורת גלויה וסמויה, ויש גם בצורה סמויה ביקורת גם כלפי.
חמותי שברמה האישית אנחנו בקשר מצוין ואני מאוד אוהבת אותה לפעמים גם לפעמים יש לה ביקורת עלי והם אומרים אותה לבעלי..אבל בעיקר לאבא של בעלי..
זה עושה לי רע, הביקורת ממש לא תמיד מוצדקת, בעיניהם כל מה שהם לא מסכימים עליו או חושבים ככה זה לא טוב הם לא מקבלים שיש אנשים שגדלו עם נורמות אחרות..
אני גדלתי בבית מאוד לא מתחשבן, האווירה וגם החינוך שקיבלתי זה שאנחנו לא מתחשבנים, מפרגנים מאוד ומשתדלים מאוד לא לריב..ההורים שלי בחיים לא יספרו לנו שבתות מתי אנחנו מגיעים, תמיד יוותרו, נותנים ועוזרים בכל מה שהם יכולים
וההורים של בעלי ההפך..מבקרים, מתחשבנים, בחיים לא הציעו כמעט עזרה..
אני יודעת שלא לצפות, ממש מנסה לקבל אותם איך שהם ולראות את הטוב בהם..
אבל זה נהיה לי קשה בזמן אחרון, חמי אמר עלי איזה משו לבעלי שממש נפגעתי ממנו, אנחנו אחרי לידה וואלה כן ציפיתי לאיזה התייחסות מתנה משו..
ההורים שלי תמיד מביאים, לכל יומולדת לכל אירוע לי ולבעלי. ההורים שלו כמעט בחיים לא הביאו משו..
אני יודעת שצריך לא להשוות, ולא לצפות..אבל נהיה לי קשה.
אנחנו שומעים מהם הרבה ביקורת, על בעלי, עלי..בלי סיבה הרבה פעמים..
קיצר זה מכביד עלי כבר..אני באמת אוהבת אותם, אבל קשה לי כבר לראות בהם לפעמים דברים טובים.
כמה שאמרתי לעצמי לא לצפות אחרי הלידה לאיזה מתנה, וואלה התאכזבתי, ביאס אותי, העליב אותי..
אני מרגישה ילדה קטנה לכתוב אתזה, אבל לא יודעת קשה לי כבר כל היחס שלהם, הקשר איתם נהיה לי מורכב, מכביד עלי..ובאמת שאני אדם שמתחבר לכל אחד ולא מתחשבן, אבל מעליב אותי הביקורת, כאילו יאללה תפרגנו קצת..
אוף יצא לי ממש מבולגן, בעיקר הייתי צריכה לפרוק איפה שהוא ולא רוצה לדבר על זה עם אנשים אחרים, חשוב לי מאוד מאוד הכבוד של בעלי..
אז תודה על המקום..שולחת לפני שאתחרט..

כל הכבוד לךרקלתשוהנ
המאמץ שלך לכבד אותם, לכבד את בעלך, לא לזלזל, להדגיש את זה שאת כן אוהבת ומכבדת אותם - זה פשוט צועק מהפוסט פריקה שכתבת.

ונשמע ממה שאת כותבת שזה באמת מורכב, ובאמת צריך להתאמץ המון כדי לחיות איתם בשלום ואהבה.

לא יודעת מה לייעץ לך, אבל רק רציתי להגיד לך באמת כל הכבוד. ועבודת המידות שלך היא בסוף רווח נקי שלך לחיים.
את מדהימה שאת מצליחה לכבד אותםLana423
זה לא מובן מאליו. נשמע שממש קשה לך ובכל זאת את שומרת בפנים ולא מראה את זה.
אני יכולה להגיד לך שאני, לצערי, כן התחלתי להראות.. ואני קצת מתחרטת על זה. כי בסוף - הם לא ישתנו בגלל שאנחנו נהיה מעוצבנות או לא נחמדות. הם יישארו הם.. גם אם בעלך יגיד להם משהו, זה אולי יחזיק ליום אחד ויעבור.
חושבת שאת צריכה בעיקר לשתף את בעלך בתחושות במטרה של ״שיתוף״ ולא של שינוי.. אלא אם את באמת חושבת שמשהו יכול להשתנות.
שולחת לך חיבוקים ❤️
רק אומרתאביול
שלפעמים השיתוף של הבעל ממש יכול להרוס. אצלי גם יש קושי עם חמי וחמותי, הייתה תקופה ששיתפתי את בעלי ומאז גם הוא התרחק מהם קצת... וזה ממש עצוב...
אני חושבת שזה עניין של איזוןפאף
אני משתפת אותו בדברים שקשה לי איתם, אבל דברים שהוא גם יכול לעשות משהו בנושא, לדבר איתם או למצוא דרכים להקל עליי את הזמנים שאנחנו איתם, ומצד שני אני ממש מקפידה גם לשבח את חמותי בפניו (גם לו יש קשר מורכב איתה) וכל דבר שאני רואה שהיא משתדלת אני מקפידה לומר לו, גם שיראה שאני גם אוהבת אותה, וגם שיראה את הצדדים הטובים שבה....
ודווקא במה שהפותחת כתבה נשמע שהבעל כן יכול לסייע, לאו דווקא בשיח איתם אלא יותר לחזק אותה כנגד הביקורת...
ממליצה להפחית ביקורים בשבת מקסימום קפיאם ל2


קפץ לי... מקסימום קפיצות קטנות ביום חול.אם ל2

פחות חשיפה אליהם יותר בריאות לנפש שלכם 

בהצלחה רבה וחיבוק

אני הפותחת..רק להגיד אני לא סובלת שם, אתמול כשכתבתי הייתיאנונימית בהו"ל
כבר קצת מוצפת ממשו, הייתי חייבת רק קצת להוציא את הקושי.
אז אדייק, הם כן עוזרים נגיד בלשמור על הילדים שזה המון!! ובכלל לא מובן מאליו ועושים זאת בשמחה.
אבל בדברים אחרים הם מאמינים שצריך לדעת להסתדר לבד.
, ופחות מפרגנים..
הענייין הוא בעיקר הביקורת, קשה לי לדעת שיש עלי ביקורת כשהיא סתם, קשה לי לשמוע ביקורת על בעלי, כאילו זה הילד שלכם תפרגננו לו קצת..
ולהפחית ביקורים לא מאוד רלוונטי גם ככה לא נמצאים שם הרבה הם גרים מאוד רחוק ממנו ואנחנו בלי רכב ככה שפעם ב כן נוסעים וזה חשוב לנו מאוד הקשר איתם, הם ההורים של בעלי, הם סבא וסבתא ואנחנו לא מוותרים עליהם..רק לפעמים זה כבר קשה..זהו.. אבל בעיקר הייתי צריכה קצת לההוציא אז תודה
ביקורת זה דבר הרסנימיואשת******
תראי, ביקורת שלהם עליך זה יושב בפנים, גם אם הןא לא רוצה להאמין, ותוסס. ומרקיב ויכול להתפרץ אחרי שנים
ביקורת כזאת היא הרסנית לנישואים. ממש כך. במקרים קיחונים יכולה להוביל לגירושין.
גם כשבעל אומר ובאמת חושב! שהוא לא מקשיב ולא מאמין, זה נכנס בפנים! כי זה מההורים שלו. וגם לך, ביקורת שלהם עליו את מתנגדת אבל זה יושב הדברים ששמעת וזה יכול פתאום להתפרץ במקום אחר, אחרי שנים גם.
זה משהו שפשוט הרסני הרסני בצורה נוראית.
מציעה לך או שהוא ידבר איתם, או שאת בעצמך. כשאת שומעת ביקורת עליו תפסיקי את השיחה , תגידי יפה זה בעלי יהוא מושלם בעיני ואני מבקשת לא לדבר עליו ככה. היא אמא שלו היא אמורה להעריך מסירות שלך אליו. וגם מהצד שלו כשמתחילים לדבר על אשתו הוא צריך לומר אני לא מיכן לשמוע דיבורים שליליים על אשתי. גם אם ההתנהלות שלה לא מוצאת חן בעינכם וגם אם אתם צודקים. בבקשה לא לומר דברים על אשתי.
בצורה יותר עדינה אתם יכולים לנסות שניכם לשנות את נושא השיחה כל פעם. אפילו בצורה מעושה או מלאכותית. או לקום לילד וחומר וואי הוא בוכה או צריך להחליף לו טיטול או צריך לחמם לו אוכל. להתחמק ולהעביר נושא וללכת. כל פעם שמתחילים לדבר אתכם אחד על השני.
סליחה על החריפות אבל זה ממש משהו שיכול להיות הרסני
א את נשמעת מהממת, ובעלך ממש זכה בךפרפריתי
לא יודעת כ''כ איך לעזור לך, אבל תזכרי שזה שאחרים רואים חסרונות ממש לא אומר שהחסרונות באמת קיימים, וגם אם כן אנחנו רק בנ''א ויש את היתרונות הגדולים שלנו,
והכי חשוב- תודי לד' שנולדת בבית נורמלי עם הורים כמו שלך
מזדהה בעיקר בעניין המתנותציפיפיצי

של הלא לצפות

גם בעלי מגיע מבית שלא קונים בימי הולדת, שמחות וכו' מתנות

ואצלנו כ"כ כן!!! 

תמיד חיפשתי סיבה להביא מתנות במשפחה של בעלי עד שקלטתי

שאני כמעט לעולם לא מקבלת חזרה או מקבלת בצורה מוזרה כמו

פתאום להולדת תינוק בגד יד שנייה בתור "מתנה" ויודעת שהן קונות

אחת לשניה מתנות (האחיות)

זה כ"כ פוגע ומעליב אבל וואלה, התחלתי להבין ולהפנים שזו ההתנהגות שלהם.

וזה מה שהם רגילים. לא אשקר, עד היום אני נעלבת בכל פעם מחדש.

אבל עושה עם עצמי עבודה שזה הם וזהו.

ימי הולדת הם אפילו לא מתקשרים. אגב, גם לא לבעלי כמעט...

 

יש כאלה שלא כל כך זוכרים תאריכים וימי הולדת...קופצת רגע
גם אני כזאת 😢
אגיב ממקום שונהאו ר
אמא שלי נוטה להעיר לאחי וגיסתי. מנחשת שהיא מעירה קצת על כל ילדיה, אבל בעיקר להם. כשהם באים אליה לשבת היא נהיית נזופה, כשהיא נוסעת אליהם היא חוזרת מלאת טרוניה ואני בטוחה שחלק מזה גם יוצא לה.
היא אוהבת אותם!!!! היא נוסעת ומארחת וקונה ודואגת. אבל ההתנהלות שלהם כמשפחה ככ ככ ככ שונה ממה שאמא שלי רגילה שהיא לא מסוגלת לשאת את זה.
אני בטוחה שהיא מתלוננת כי היא רוצה בטובתם. היא רוצה שיהיה יותר נקי, שיהיה להם יותר חוויות עם הילדים, שתהיה אוירה יותר חמה, שיהיה יותר ארגון וכו.
כשאני שומעת אותה מתלוננת או נוזפת אני אומרת לה. "תפסיקי להיות קשה איתם, הם כבר לא ירצו לבא אלייך" או דנה לכף זכות "היא עובדת קשה, הבן שלך לא ככ עוזר...".
עכשיו, אחרי כעשרים שנות נישואים, אמא שלי מוכנה לבלוע את הצפרדע, היא תמיד תסיים משפט של תלונה ב"אבל ככה זה טוב להם", "הצעתי להם ככה וככה, אבל הם עושים מה שהם רוצים ותראי הם מסתדרים". היא עכשיו רואה נקודות אור משמעותיות "איזה ילדים מקסימים, כולם ככ עוזרים". פעם היא היתה מתלוננת שהילדה מבשלת, עכשיו היא מתפעלת שהילדה מבשלת. באיזשהו מקום עדין מתבאסת על זה שזה לא תפקיד של ילד לדאוג לאוכל לשבת אבל פחות.

ולמה אני אומרת את כל זה. כי בדכ הביקורת זה כי אכפת. זאת אומרת לא מעניין אותך מה השכן עושה, כן חשוב לך הנכד.
זה באמת לא נעים, והכי חשוב יש צורה להעביר מסר או עצה. וכולנו צריכים ללמוד טוב יותר לדבר כדי שמסר יעבור.
לדוגמא שמעתי (בהתבסס על דברים של רחל בולטון) שכדי שעצה (הערה) תתקבל/תשמע בכלל צריך לשאול קודם את הבן אדם אם מעניין אותו לשמוע מה אני חושבת. "אתה רוצה לדעת מה אני הייתי עושה?" ורק אם הוא מעוניין להמשיך.

ומבחינתך, לדעתי חשוב שתתמלאי בחשיבה חיובית לפני ואחרי המפגש. תרגישי באמת שאתם בסדר וזה כבר ישדר מעצמו ממך.
להבין שזה שלהם. זה בעיה שלהם שהם רואים ככה בשליליות. זה לא קשור אליך. הם מסכנים תכלס, פחות שמחים מהחיים.
ואפשר גם להגיד לבעלך שמעתי שהעירו לך ככה וככה שתדע שאני חושבת שיכול להיות שהם רוצים ככה אבל לי זה טוב דווקא שאתה ככה וככה כי זה בלה בלה.

אגב הנכדים מהאח הזה הם אלו שבאים הכי הרבה לבקר את אמא שלי. בניגוד לציפיותיי. ואמא שלי נהנת מהם המון. לא יודעת איך גיסתי התמודדה עם זה בתכלס. נראה לי קיבלה שיש הערה והמשיכה כראות עיניה. היא בהחלט מכבדת המון, אבל בעיקר את עצמה.



אהבתי את המשפט האחרון 😁 נאמץ.מיואשת******אחרונה
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
לנו ולילדים. הגדולים בתיכון..יש גם קטנים יותר. 
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
שישמח שיזמינו אותו?
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.


•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

 

אנחנועוד מעט פסח

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.


אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.


וגם-עוד מעט פסח

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

תודה לכן 🩷פלפלונתאחרונה
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

אני חושבתתקומה

שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.

מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.

אני מבינה כמה זה כואב

וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו


אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן

את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?

אז את רוצה לבחון את זה

ואומרת איך את רוצה שזה יראה

אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.

פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.

אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.

ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.

ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"

אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.

זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.

אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו

אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק

מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
זה רק פנטזיה חחחחרקאני

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל

מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...

אז אני אתחיל...

אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית

מצאתי עבודה שתפורה עלי בול

אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.

תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא

הביא לי משהו שכל כך  מדויק לי...

ומה איתכן?

לא חייבים משהו גרנדיוזי..

איזשהי גאולה

משהו שהתהפך או השתנה לטובה,

כיתבו לנו: )

פסח כשר לכולן

איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה


 

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..


 

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית


 

 

פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.


 

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

 

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

 

ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת

אלא של אתגר מתמשך...


אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו


מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...


וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי


הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעוןאחרונה
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי

משחק קלפים חמוד ממש!

קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר

יש באינטרנטזמירות

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך י"ד בניסן תשפ"ו 12:49

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון


 

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
אז יודעת שזה קצת מאוחר אבל מה אתן עושות עם הבקבוקים וחלקי משאבה בפסח ? 
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

מצויןשמ"פ

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

צריכה תפילהחנוקה

לא יכולה לפרט.

צירופי מקרים לא סבירים.

הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.

אתגרים שונים עם 3 ילדים 

מצב רפואי ונפשי סבוך

הכל ביחד

אה וערב פסח כמובן

מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף

צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.

אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד

תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתואמת

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

חיבוק וכח!!!מרגרינה

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקה
מצטרפת לתפילות.. ישועת ה' כהרף עין!אוהבת את השבתאחרונה
והבוטח בה' חסד יסובבנו!

אולי יעניין אותך