פורום הריון ולידה (עמוד 1920)

לא השתמשתי, אבל שמעתי חוויות לכאן ולכאן

של סכרת, או סכרת בהריונות קודמעם וכדומה, ואז יתכן שתקבלי המלצה מהרופאה שלל לעשות בדיקה של 100 מוקדם יותר.

של 100 ותמיד אני עושה מיד בשבוע 24

היא אומרת  שאעשה הכי מאוחר .. לא עדיף לגלות מוקדם אם יש סכרת?

כנראה בגלל זה

היא כנראה רוצה שתעשי יותר מאוחר, כי גם אם ייצא לך בסדר עכשיו, זה לא אומר שלא תתפתח סכרת.

למרות שאני מאוד שונאת לדחות בדיקות 

אגב, 100 אפשר לעשות כל הזמן, לא משנה באיזה שלב בהיריון.

ומשום מה בא לי מתוק באופן חריג. בדרכ אני מצוין עם מלוח 

זה לא קשור לסכרת נכון ?

למה את צריכה לעשות העמסה של 100?

גם לי זה היה ועבר אחרי כמה ימים

 

 

לא יודעת מה יהיה בכיפור באמת

אני לא ככ מתפקדת וחשבתי לבקש כדורים. איך יודעים שזה בחילות ברמה של כדורים?בעלי אמר שלא זוכר אותי ככה מפורקת בהריונות קודמים
יש בכלל מה להסס או שאין בעיות בדיקלטין ודומיו?

אין רמה מסויימת של בחילות שממנה "מותר" לקחת כדורים, זה עניין של הרגשה שלך עם עצמך, האם את זקוקה לזה או לא

ורק כך שרדתי את התקופה
אכלתי שטויות ששנים לא אכלתי, פשוט נישנשתי כל היום
ביסלי, חטיפי שוקולד, כל מיני עוגיות מלוחות,
העוגיות של עבאדי העמידו אותי על הרגליים בבוקר, והצילו אותי מבקרות אחרי הצהריים.
עכשיו אני מאזנת... וזה לא מושך אותי בכלל

קוסקוס עם ירקות קפואים לקוסקוס
האמת היה טעים
מקוה שגם מזין במשהו

אם בירקות הקפואים יש חומוס, יש לך ארוחה מאוזנת עם פחממות, חלבונים וירקות.

לא מתחרטת על אף ביס. הציל אותי מההרגשה הנוראית שהייתה.
תתכונני לעליה של כמה קילוגרמים בשליש הראשון בגלל זה 😅
מה שמעודד זה שזה בדרך כלל עובר אחרי כמה שבועות..

בדכ זה רק שטויות...

זה בכלל... עדיף לחכות כמה ימים ולהיות אחרי התאריך של האיחור...

אבל עדיף לבדוק אחרי שאמורים לקבל (כשמאחר) ואם קשה להתאפק אז ביום שבו אמורים לקבל 

בסד.

תודה על התגובות.
ביום הביוץ המשוער הקאתי... מה שלא קרה שנים!! (וגם אז הייתי מקיאה כי הייתי חולה עם וירוס או שפעת)
היום גם הקאתי...
ימי הפרישה שלי שבת, ראשון ושני.
עשיתי אתמול בבוקר בדיקת הריון ויצא שלילי.
לכן תוהה....

מדרך הטבע, פחות יפות.

תנסי להשקיע במראה שלך, בעיקר בשביל ההרגשה שלך.

זה מוסיף

אז זה נותן תחושב של חדש כייפי מחמיא עושה לי שינוי ממש

הייתי הרבה חיוורת
וסימנים של עייפות מתחת לעיניים
אבל מה שמעודד..שזה עובר!!!
מה שלי עזר להרגשה טובה זה ללמוד להתאפר ( יש סרטונים ביוטיוב, יכולה להמליץ) , ללמוד קשירות חדשות של מטפחות..זה גם לא עושה חור בכיס כי משתמשים במה שכבר יש😜
וכמובן למדתי להכין לעצמי מוצרי טיפוח (מסכות לשיער, מסכות לפנים, פילינגים וכו'..) שזה עולם ומלואו שגם ממש משמח להשתמש בהם כי הם באמת עושים תוצאות וכל אחת יכולה, זה לא מסובך.

לא היה כח אפילו לעשות גבות ושפם.

שלא נדבר על איך הגעתי לבית חולים ללדת. השם ישמור.

 

אני חושבת שזו תחושה אישית ולא בדיוק משקף את המציאות.

ופחות ביקורתית. וזה נכון בכל הקשר.
אם זה עוזר אני גם נוטה יותר לכיוון שלך בדרך החינוך שלי.
יש סביבי הרבה חברות שמשאירות ילדים בבית עד גיל 3-
נפלא! מדהים! מבורך! ירבו כמותן!!
לי אישית זה קשה,
משאירה כמה שיכולה. מאריכה חופשת לידה.
מורידה אחוזי משרה כשאפשר.

את אמא נהדרת!! קשובה לצרכים של הילדים!
אם היית אומרת שקשה *לך* האינטנסיביות-
זה משהו אחד
אבל את מספרת שקשה לך הביקורת של הסביבה-
זה משהו אחר לגמרי!!

כשאני נמצאת בסביבה כזאת,
שבגישה אחרת ממני בנוגע לחינוך,
אני פחות מספרת דברים שיכולים להציף את הביקורת הזו.
מה שמחזק אותי זו קבוצת השתייכות
חברות שדומות לי בגישה

יש לך בסביבתך חברות/משפחה שדומות לך?
מי אלו שמבקרים אותך הרבה?
משפחה?
יש דרך למעט במפגש תכוף איתם?

רוצה להיות יותר עם הילדים שלי.
גם כלכלי יש לנו מספיק ב’’ה.
אבל אין לי אומץ כמוך.
וגם לחוצה לשים בצד וכאלה.
נראה לי שרוב התגובות שאת מקבלת הן מקנאה של נשים כמוני, שמנסות להדיק את עצמן...

כמה אני מקנאה בך!
איזה כיף לילדים שלך שאת איתם המון!

לא מצליחה להבין למה אנשים מעירים. אולי פשוט את מציבה להם רף גבוה.
אבל מה שאת מתארת נשמע הכי אידאלי שיש בטח אם זה בא מרצונך החופשי.

ז''א, את הרוב אני לא זוכרת אז אולי לא ממש ככה.
ועוד לא ישבתי עם אמא שלי לשיחה צפופה על החינוך שלה (רוצה ללמוד ממנה המון) ככה שאני לא יכולה להגדיר את הגישה במדויק.

אבל יכולה להגיד מה שאני זוכרת, המסגרת הראשונה שלי הייתה גן, מעולם לא מעון או מטפלת.
גם בייביסיטר כמעט ולא.
שמעתי סיפורים שאמרו לאמא שלי שצריך לתת לתינוק קצת לבכות והיא התנגדה לגישה.
עד גיל ממש גדול (נגיד 4-5) הייתי עוברת לישון אצל ההורים כשהייתי מעוררת בלילה..
אין לי מושג אם הרדימו אותי על הידיים, אבל עד ממש מאוחר היו יושבים איתי עד שאני נרדמת. זה נגמר איפשהו בין היסודי לתיכון

מה אני אגיד - נראלי שיצאתי סבבה
ולדעתי זה שאני רוצה לעשות הרבה דברים כמו ההורים שלי מעיד על דברים חיוביים.


(לא רואה את עצמי נשארת בבית עד גיל 3, אבל אולי. מי יודע. אני פתוחה לאפשרות - אם זה יהיה לנו טוב.
ואומנם הילדים שלי לא תמיד יוכלו לקבל את מה שהם מבקשים, אם אני לא יכולה לתת הם יצטרכו להתמודד עם החוסר. אבל אם אפשר - אז בטח שנותנים! וזה כולל תשומת לב כשבוכים והשכבה מפנקת בלילה)

מה נראה לאנשים שהם דוחפים את האף שלהם ומתערבים לאנשים אחרים בדרך החינוך שלהם???
וואי זה כל כך מכעיס אותי דברים כאלו...
את אמא נפלאה. תעשי מה שנראה לך ומה שטוב לך. ושכולם מסביבך יקפצו. את לא צריכה לשנות את דרכך בגלל ביקורות של אנשים.
בהצלחה יקרה. זה באמת לא נעים...

את עושה כל כך נכון, איזה זכות שאת יכולה לגדל את הילדים שלך ככה!
(אני איתך ברוב הדברים, להשאיר בבית עד גיל 3 אין לי אפשרות, אבל הייתי שמחה אם הייתי יכולה).
איזה מתסכל שעל דבר כל כך נכון וטוב שאת עושה את מקבלת ביקורת, במקום ההערכה שמגיעה לך...

מסכימה עם דבורית שכדאי לעטוף את עצמך בסביבה תומכת, וכשאת עם אנשים שלא בעניין - ליצור נושאי שיחה אחרים, ולמעו במפגשים לא הכרחיים.
מוסיפה שהיום אפשר גם באינטרנט למצוא סביבה תומכת. זה לא כמו באמיתי, אבל זה כן עוזר לקרוא אנשים שבעד מה שאת עושה. לפעמים זה גם מאפשר לך לענות למי שנגד, אבל לרוב לא באמת צריך לענות, מספיק שהתשובה תהיה מספיק ברורה לך, ואת תדעי שאת עושה את הדבר הנכון, וככה הביקורת יותר תחליק מהצד ולא תפגע או תערער לך את הביטחון.

אני מצאתי כמה דברים יפים בבלוג הזה-
הורות Archives - חינוך פשוט
(זה לא דברים שכותב הבלוג כתב בעצמו, אלא תרגומים של כל מיני דברים, סביב נושאים שקשורים לחינוך, הורות ועוד, בגישה טבעית שהרבה פעמים התחברה לגישה שלי).
אם גוללים עד לתחתית הדף אפשר לבחור באיזה נושא רוצים לקרוא, יש שם די הרבה...

איתך בגישה הכללית (לא עושה כל מה שאמרת כי יש דברים שפחות מתאימים לי או למצב הכלכלי).
את יותר מבסדר. סופר בסדר.
קשובה לעצמך. מגדלת באהבה ובמסירות. בונה ביטחון עצמי ובריאות נפשית.
תסנני. תסנני.
תוציאי מהאוזן השניה. תתחברי לקבוצות של נשים דומות. תקראי דברים בגישה. אני לא בפייסבוק באופן אישי. אבל בטוח יש קבוצות.

הם הילדים שלך ואת אמא שלהם.
ובעידן שבו המון תינוקות נמצאים אצל מטפלת מגיל ארבעה חודשים משבע בבוקר עד חמש אחה''צ, האלטרנטיבה שלך היא כ''כ שמה מראה בפנים לכולם שהם לא יכולים בכלל לשבח אותך.
כי אם יתנו לך מחמאות, זה בעצם אומר שהם מעבירים ביקורת על הדרך שהם עצמם הולכים בה...

אז תהיי חזקה. ואולי תמצאי לך חברה שתומכת בעניינים האלה.

אני לדוגמא יוצאת מהבית לפני שבע וחוזרת בארבע במקרה הטוב
לא מסוגלת לדמיין להישאר עם הילדים בבית,
ובכל זאת מעריכה מאוד ומורידה את הכובע בפני מי שזה מתאים לה
ולא חושבת שזה מעביר עליי ביקורת

עדיין אני חושבת שלהרבה נשים, אמא כזאת מציבה מראה פחות נעימה מול הפנים

איזו מדהימה ואילו יכולות יש לך! רק תמשיכי כך. ממליצה לך להתחיל לסנן אנשים שעושים לך רע ובמקביל לנסח משפט מנטרה שתחזרי אחריו כמו תוכי כשמישהו מעביר עלייך ביקורת. הרי הם לא הולכים להשתכנע, הם רק מוציאים עלייך את רגשות האשם שאת גורמת להם.. אז פשוט תגידי להם: תודה על חוות דעתך אך אילו הם חיי ובחירותיי ובשבילי זה לא נושא לדיון. ואם הם ממשיכים: כפי שאמרתי זה אינו נושא לדיון, אשמח לדבר איתך על כל נושא אחר. ואנשים פשוט ילמדו לשתוק.
ולגבי מה שכתבת שאת מתחיחה להרגיש כבר לא בסדר, זה כל כך הגיןני.. כששומעים ביקורת זה מהדהד לנו בפנים.. ממליצה לך להשכיר לעצמך שלכל גישה יש פלוסים ומינוסים, ואת בחרת את הגישה שלך לא כי היא מושלמת אלא כי מצאת אותה עדיפה עבורך על פני גישות אחרות בגלל שא, ב ג. ואז אין כאן מקום לבטל את גישתך בגלל דעות של אחרים, אלא להזכר ביתרונותיה עבורך ובסיבות שבחרת בה .. זה לא הכל או כלום..
בהצלחה יקרה ואיזה כיף לך ולילדייך.

לאן דווקא במעשים ספציפיים אלא בחשיבה על העשיה הטובה ביותר לילדים.
מודה, הרבה פעמים אני אגואיסטית 🤷🏼‍♀️

ממליצה לך לחפש סביבת מגורים תומכת
כן, עד כדי מעבר דירה
זה משנה עולמות עבור אמא שהיא עקרת בית במהותה
לפגוש חברות שהן איתך
ליזום איתן ביחד קפה בבוקר/פעילויות לילדים
להרגיש מובנת גם באתגרים
ולקבל הערכה ותמיכה!
אם נשארים בבית צריך ממש מעטפת טובה כדי לא להשתעמם מדי/להיות בודדה/שחיקה...

את שואלת איך מתמודדים ויכול להיות שפה קבור הכלב, לחזק את עצמך באמונה בדרך שלך
(אולי בעזרת אנשים שתומכים בגישה שלך)

בעיני זאת גישה כ"כ בריאה וטבעית, זה שהיום זה פחות מקובל זה מאילוצים, לא מאידיאל

(אבל גם אם לא הייתי בגישה הזאת הייתי אומרת לחזק את עצמך מבפנים, כי בסוף לכל אמא יש את הגישה שלה ואין שום סיבה שבעולם שהיא תעשה משהו שנוגד אותה כי אחרים אומרים)

אז רק להגיד שאני הכי בעד בעולם!!
ככה אמא שלי גידלה אותנו ואנחנו ילדים טובים מאד!!
לא מפונקים, בנויים, בוגרים.
ראשונים לעזור בכל מקום.

אבא שלי תמיד אומר שהוא לא ידע מה יצא ממנו כי אמא שלי לא נתנה לנו לבכות חצי דקה.
והיום הוא מודה שהיא צדקה בדרך שלה
אנשים שואלים אותה מה היא עשתה שיש לה כאלה ילדים טובים...
ואני חושבת שהיא פשוט השקיעה את כולה.
הרדימה כל אחד בדרך שבה הוא נרדם (גם עד גיל 8 ויותר..) כל אחד לפי הצורך.
תדעי לך שזה שווה!!!

לפעמים שהמפריע לי הביקורת אבל לא כי זה מערער אותי בדרך שלי אלא כי אני מרגישה שלא מבינים אותי ולא מכבדים את הדרך שבחרתי.
מה שעוזר לי זה לדמיין את הסיטואציה בקצה השני , וישר אני מבינה שעשיתי את מה שנכון לנו. ושמה שכולם עושים לא בהכרח מתאים לנו. והכל בסדר. פשוט לחזק את הבטחון שלי בלעשות דברים שאני מאמינה בהם, גם אם הם לא במיינסטרים

נראה לי זה האידיאל, לא?

אני מפנה לכתבות שתומכות בגישה שלי.
וכל עוד לא ביקשתי מהם להחזיק שישתקו.

לבקש שלא יתערבו לך .. נראה לי הכי פשוט. למה הם צריכים להגיד לך מה לעשות ואת צריכה להרגיש רע..? אולי את בעצמך לא מאמינה במה שאת עושה? תגידי שהאופן שאת מתנהלת עם הילדים נותן לך סיפוק ושמחה ואת לא מתכוונת לשנות כי זה לא נוח להם אז שיניחו לך... לא יודעת. ככה נראה לי הכי הגיוני

שכל עוד זה מתאים לך, תמשיכי עם זה.
עם הבן הבכור נרדמנו בדרך המהירה. נדנוד, בקבוק, ידיים וכו' ואז כשהוא גדל זה כבר לא עבד והיה לוקח מלא זמן עד שהוא היה נרדם.

עם הילד השני למדתי יותר להסתכל עליו ולהבין מה הוא צריך. כשהוא עייף שמתי במיטה, ליטפתי אם צריך, החזרתי את המוצץ. כשהוא היה קטן זה באמת היה לוקח המון זמן, ועד גיל ארבעה - חמישה חודשים הרגלי השינה עוד דינמיים ולא כל כך מתקבעים ולכן היו תקופות שבהם הוא נרדם מהר יותר ותקופות שבהם זה היה לוקח קצת יותר זמן. אבל זה היה שווה את זה. עכשיו הוא בן שמונה חודשים, אני מניחה אותו במיטה והוא נרדם (בהנחה שהוא באמת עייף ושבע). זה פשוט כיף. נשמע לי שאת עושה מצויין, את "לומדת" את השפה שלו, משכיבה אותו כשהוא עייף ורק עוזרת לו קצת להירדם. זה באמת קצת יותר מאתגר עכשיו, אבל אם תתמידי בזה בהמשך זה כנראה יהיה כבר הרבה יותר קל.

שעד ארבעה חודשים הם עדיין קטנים, ואפשר לנסות כל מיני שיטות הרדמה כדי שיתרגלו לשיטות שונות.
לי זה נשמע בסדר גמור שמצאת את הדרך, אולי עכשיו זה לוקח זמן אבל נראה לי לאט לאט זה יתקצר בעזרת ה'. בהצלחה

אתן מחזקות אותי מאוד.
אני באמת מקווה שהסבלנות תשתלם.
הבכורה שלי תמיד נרדמה בנדנוד או הנקה וזה בהחלט ליווה אותנו עד גיל מאוחר.
הוא גם ישן בלילה הרבה יותר טוב משהיא ישנה בגילו וזה כנראה קשור לזה שהוא יודע לפעמים להרדים את עצמו.
מקווה שזה לא ייקח שעה כל פעם, אולי כשילמד גם להחזיר מוצץ לעצמו (מניחה לא? גם זה חדש לי, הגדולה הייתה סרבנית נחרצת של מוצץ).

זמן בטן, טרמפולינה, אוניברסיטה.
בגדול- זה בעיקר אוכל ולישון

גם בגן שמים שירים תוך כדי משחק...
זה מפתח אצל הילד 2 פעולות בו זמנית, גם להקשיב וגם לשחק...
לא רואה בזה חיסרון

אנחנו לא מראים סרטים בבית.
אבל תמיד יש ברקע שירים והרבה פעמים גם סיפורים.

לפעים הילדים יושבים על הספה ומקשיבים לסיפורים מהפלאפון (בלי לראות...)

בלי קשר זה מצויין גם לשבת ולשחק איתו. לא חושבת שזה סותר🤷

הייתי שמחה גם להשמיע להם...

זה פרפר נחמד, דיג דיג דוג, "ספר לי סיפור", או כל ספר ילדים אחר שמישהו מספר ביוטיוב

יש סיפורים גם לגיל הגדול יותר? (7. 9)?

מיץ פטל
הבית של יעל

לפעמים מה שמוצאות ביוטיוב ומתאים לנו, הרבה פעמים הסיפורים הקלאסיים: מיץ פטל, הצב של אורן, שמוליק קיפוד (כדאי לשמוע מראש, כבר קרה שתוך כדי סיפור נחרדתי מהתוכן והפסקתי..)

אבל הכי אני אוהבת להשמיע להם סיפורים של "שרה ולאה", אני גדלתי על הסיפורים האלו ויש לי מלאאאא במחשב, לא זוכרת בכלל מאיפה. לא מצאתי דרך להוריד ברשת, אבל בטוחה שיש דיסקים בחנויות של חרדים ואז פשוט מעתיקים למחשב.
והתוכן בהחלט מתאים גם לגידולים יותר.

בתור ילדות היינו מקשיבות לזה לפני השינה... מתאים בהחלט לגילאים האלה.
למדתי מהם המון

זה נמצא ברשת?

לנו היו מלא קלטות, ובהמשך דיסקים

יש ביוטיוב. הילדים 7 5 ממש אוהבים להקשיב

תגגלי. מדהים

הוא פשוט לא רוצה שאשחק איתו.
לפעמים כן, אבל כשהוא מקשיב ומשחק הוא משחק מקסים, יש לי דימיון ממש מפותח ואם אני אצטרף אני רק אפריע ;)

אז לפעמים בסוף היום יוצא שבקושי שיחקתי איתו, אבל זה כי הוא לא רצה. אבל עדיין מרגישה קצת מזניחה ככה

מתייחסת דווקא להאזנה לסיפור במקביל למשחק -
אולי לחשוב האם זה לא עומס חושי קצת, האם לא יותר נכון לעשות דבר אחד בכל פעם.
כחומר למחשבה בלבד...

זה לא נראה שזה מפריע לו, הוא משחק במקביל מקסים
אבל אני באמת לא יודעת

גמנחנו היינו שומעים קלטות ומשחקים תוכדי

תחזיקי מעמד עוד קצת, אלופה!

גם אצלי זה פחות או יותר המצב.
ואצלי גם כן הבעל רוב היום לא בבית..

אני משתדלת יותר לשחרר ולנח כמה שאפשר .
בכל זאת הגוף צריך את המנוחה אחרי הלידה.
אני- מאפשרת יותר זמני מסך
- לוקחת כל יום בייביסיטר שתוציא את הילדים לגינה.
- לא מבשלת כל יום .. וכשכן משתמשת הרבה בקופסאות שימורים של שעועית ותירס או סנפורסט..
-בימיחמישי לוקחת בתשלום מישהי לשטיפת ריצפה .

בקיצור מנסה לאפשר לעצמי לנח כמה שאפשר .. את האידאילים הגדולים אני זורקת לפח ,עכשיו האידיאל המרכזי הוא שאמא תנוח כדי שהיא תישאר שפויה . נקודה.

גם אני הייתי במצב שלך לפני שנתיים למזלי בעלי גם היה בחופש אז היה יותר קל...

ילדתי ויש בבית חבורה עליזה+ מעבר דירה
מחכה כבר לחזור לשגרה

לפחות המעון התחיל מוקדם...
בעלך לא בבית?

מזל שלא היה פה הייתי חוטפת התקף לב

הגיע למחרת.
היה שלילי אז לא יודעת לומר בדיוק כמה...

אבל לא נותנים הפניה למחוסנים או מחלימים
תוצאה חיובית מופיעה עם מספר
תוצאה שלילית מופיעה negative

מכמה רופאים אצלנו הבנתי שאין מה לתת למחוסנים... לא בררתי בדיוק למה אבל זה מה שהם אמרו
וגם ההנחיות של משרד הבריאות הם לתת רק למי שהיה בבידוד עם מישהו חיובי והוא יצא שלילי

ביקשתי מהרופאת משפחה וישר נתנה הפנייה לבדיקה, לא התנגדה ולא כלום

כי לא יכולה להתחסן כרגע מנה שלישית אז אני רוצה לדעת מה מצבי בערך

תשאלי רופא בכל אופן..
גם שמקבלים תוצאה שלילית, כתוב בתוצאה שזה לא אומר שאין נוגדנים
וגם ככה אצלנו הרופאה אומרת
ויש אצלנו רופא שבכלל נגד הבדיקה הזו ואומר שהיא לא נכונה בכלל חח
קיצור יש על זה דעות חלוקות בקיצור

מטרת הבדיקה הסרולוגית לגלות האם היית חולה (אולי סמוי) בעבר וכמה נוגדנים יש לך

אפשר לבדוק גם כמה נוגנדים נשארו מהחיסון אבל לרוב האנשים אין ענין בבדיקה הזאת

לי יש עניין כי אינ לא יכולה להתחסן כרגע ורוצה להבין אם יש נוגדנים ומה רמתם אחרי 2 המנות שעשיתי 

המבצעים המרוכזים האלה הם בארגון צהל לא קופת חולים

אבל אין כל כך חשיבות למספר עצמו.
כלומר יש ערכים שנחשבים גבוהים ונמוכים, אבל ברוב המקרים אין לזה כ"כ משמעות.
אם עשית סרולוגית אחרי החיסון השני אז אם תעשי עכשיו תהיה לך אינדיקציה לדעת אם רואים ירידה או לא. אם לא עשית, זה כמעט חסר משמעות לעשות עכשיו.

אני אישית קיבלתי תוצאות מאוד מהר אבל אין סיבה שייקח יותר מבדיקת דם רגילה.

אם יוצא חיובי - רק מעל 1.0 נחשב מוגן. מתחת יש לבצע חיסון נוסף.

יש טבלה כלשהיא?

150 ומעלה נחשב כמחלים
אז כרגע מה שיש לך לא נחשב לכלום 😐
אני בדיוק באותה סירה כמוך

איך הצלחת לשלוח???

האייפון מחזיק גם על 0 אחוז חחחח

שהרכב נסע שעות בלי דלק
וסיפור על הרב אליהו, שהמטוס היה עם נזילת דלק וטס כשמד הדלק נשאר יציב.
בעלך צדיק כנראה

זה לא נותן תו ירוק🙄
רק מ150

גם לחברה שלי יצא ככה
והיא מחלימה

אבל מה הקטע של החיסון אם זאת רמת הנוגדנים שיש אחריו?!

מהחיסונים..
רק רציתי לדעת מה מצבי כי אני לא יכולה כרגע להתחסן מנה שלישית יש לי איזהשהי בעיה ולכן אני רציתי לדעת מה מצבי
אז פשוט נישמר נישמר נישמר

מכל מיני מקרים שראיתי...לא לגמרי ברור מה גורם למישהו להדבק ולמישהו לא

ויצא עם 1570 נוגדנים..

ושאלתי כמה רופאים והם אמרו שזה לא אומר כלום...

את מחוסנת להרבה מחלות שקיבלת כתינוקת. ברור שהיום אין הרבה נוגדנים בדם. אבל הזיכרון החיסוני קיים ולכן בעת הצורך הגוף ידע לייצר אותם ביעילות.

לכן בדיקה סרולוגית היא לא משהו מאוד אינפורמטיבי והמחקר על חיסונים הוא קצת מורכב. אבל זה מה שיש לנו היום....

נמוך - מ200 ומעלה..
גבוהה לאחד הילדים שלי היה 1250

תבקשי בבית מרקחת מרוקח יתן לך.. ככה עבר לה

קרה גם לבן שלי כי האזור רדום והוא נשך את עצמו.
נתנו לך משחה אנטיביוטית?

אצלה לא נראה לי שזה זיהום.

כלומר שלא שמתי חמאת שפתיים זה ממש התנפח

או אולי עקיצה? זה כל השפתיים או איזור מסויים??

הגיוני מאד שזה מחשיפה לשמש.
מה זה חמאת שפתיים?

הכוונה שכשאני נגיד בשמש ולא שמה איזהשהי לחות בשפתיים הן ממש אדומות ונפוחות ליום יומיים :/

שורף לה? כואב לה? מציק לה?

אגב, את שמה ווזלין לפני היציאה לשמש? כי נשמע לי שלמרוח שמן פרפין על השפתיים עושה את הפעולה ההפוכה מהגנה מהשמש

פשוט, לי הן מתייבשות בשמש ומתנפחות

וזה משאיר אותן רגיל

אני מורחת באיזור השפם קרם הגנה ומעט וזלין או לובו כחול בששפתיים

של דוקטור עור.

קרה לאחותי הקיץ הזה.
זה פשוט עובר אחרי זמן מה.
בינתיים למרוח ווזלין או משו.

טוב שאת הולכת לבדוק

את האמת שזה נשמע לי יותר כמו תיאור של התחלה של מיגרנה
אבל טוב שאת הולכת לבדוק!

אמרה לי ללכת לרופא

התקשרתי למוקד אחיות ושלחו למיון
בילוי נעים לי

חזרתי עכשיו הביתה אחרי בדיקות מקיפות במיון ותודה לה' הכל בסדר.

ותודה למיילדת המדהימה שטיפלה בי שם וטרחה להגיד לי שמצויין שבאתי ושאם אני מרגישה צורך אז לא להסס לבוא שוב.
כל כך לא מובן מאליו בעיניי.

מה זה יכול להיות?

לי זה קורה כשאני מתעוררת על הצד, לפעמים העין שעליה ישנתי לא חוזרת לעצמה במשך כמה דקות.
הכי קיצוני היה יום-יומיים.

היום חצי שעה אחרי שקמתי
פעם שעברה שעה וחצי שעתיים אחרי

ממש מזכיר מיגרנה עם אאורה.
כואב לך הראש אחר כך?

לי קרה כמה פעמים שהיה מן טשטוש כזה בראייה, רק בצד אחד של העין.
אחרי רבע שעה בערך התחיל כאב ראש

זה יכול לקרות מההשפעה של ההורמונים.
חשוב לבדוק את זה בגלל שמי שיש לה מיגרנות עם אאורה לא יכולה לקחת גלולות משולבות.
(לי זה קרה כשלקחתי בעבר גלולות משולבות, וזה גם קורה לי שוב בהריונות

גם בפעם הקודמת
ובשתי הפעמים זה באותה עין

מה זה המיגרנה הזאת?

(לא לקחתי שום גלולות)

מיגרנה, עם טשטוש בראייה לפני כן. זה נשמע בדיוק זה.
אני לא יודעת להסביר מעבר לזה.
את בהריון, לכן ההורמונים של ההריון גם יכולים להשפיע על זה.
אבל זה יכול להופיע גם בלי קשר.

אני לא טיפלתי בזה, זה לא קרה לי הרבה פעמים וגם אין מה לעשות עם מיגרנה בהריון. (חוץ ממשככי כאבים שמורים בהריון)

אם את מודאגת, את יכולה ללכת לרופא משפחה לבדיקה.
אפשר גם לבקש הפנייה לנוירולוג בשביל לאבחן שזו אכן מיגרנה מהסוג הזה.
בכל אופן רק חשוב לדעת לגבי הגלולות, שמי שסובלת ממיגרנה כזו אסור לה לקחת גלולות משולבות. אז אם באיזשהו שלב תרצי לקחת, חשוב להגיד על זה לרופא המטפל (אולי אם זה לא קורה הרבה זה בסדר... פשוט חשוב לדעת את זה)

אני גם אובחנתי.
באמת בהריון האחרון התכיפות עלתה מאוד.
יכולה ליצור ריתי קשר בפרטי אשמח לעזור לך

היה לי את זה גם

לי בזמנו נוירולוג אמר שהרבה פעמים מי שסובלת ממיגרנות רגילות, אז בהריון זה מתבטא אצלה בכזאת צורה

וזה יכול לקרות גם למי שלא סובלת ממיגרנות ברגיל

לי זה היה אולי פעם אחת בהריון השני אז לא חפרתי על זה מדי וגם לא כ"כ נראה לי שיש מה לעשות

מה שכן כדאי ללכת לנוירולוג שיאבחן את זה כדי שלא יהיה לך לחץ אם זה יקרה עוד פעמים

אני הייתי במיון בתל השומר ושם הנוירולוג אבחן את זה בקלות ממש,

אולי אם את הולכת שוב למיון תלכי למקום שיש נוירולוג זמין ואם זה אכן מיגרנה הוא כנראה יזהה את זה 

בסופו של דבר אין מה לעשות חוץ מלקחת משככי כאבים לכאבי ראש.
לנסות לאבחן ממה קורה לך ולהמנע מזה (לי קורה מקילוף בצל חריף)

ממה זה קורה והאם צריכה לחזור אם קןרה שוב?
צריך ללכת לפי ההנחיות שלהם

אבל אולי תנסי לשים טיפות עיניים?

ויש לי מצפון שצעקתי עליה, למרות שביקשתי סליחה
תמיד לפני שהיא מתחילה להרגיש לא טוב היא ככה

יש ימים כאלה.. הפוכים ומציפים... ושאנחנו מתבאסים ממה שהיה היום.. מהבעל, מהילדים ומעצמנו..
אבל יש ימים כאלה ויש גם ימים אחרים..
אולי תעשי מקלחת\אמבטיה מפנקת
תשתי שוקו טעים
מגיע לך🤗

בזמן שהרדמתי את האחיות שלה נגעה לי באיפור, כשראיתי אותה ככה לא ידעתי אם לצחוק או לבכות

(אל דאגה אני מחוסנת)

ושמחר יהיה יום חדש ויותר מואר. שובבה!

תכף יתחילו מסגרות, ויהיה לך פחות עומס בע"ה

איזה יום מעצבןןןן
לפחות הוא כמעט נגמר...

מחר יום חדש יזרח
בכל מקום הלב יפרח...

בעלי הגיע והתקלחתי ועכשיו נאכל גלידה והעולם ייראה טוב יותר!

בעז"ה מחר הכל יראה אחרת. תפנקי את עצמך ותתכרבלי לשינה טובה ותקומי חדשה❤❤

אני ממש במצבך.
קריסה טוטאלית.
אצלי עוד חוגגים פה, ו"אמא אמא אמא אמא" והנקה ועוד הנקה ועוד אחת
כמובן מחר יהיה סיוט כפול כי הם יהיו עייפים
זה כאילו הם מרגישים את אפיסת הכוחות, ומגבירים דרישות ומריבות
לא כאילו, באמת.
מרגישים שאין לנו חשק וכוח
ועושים הכל כדי לקבל אהבה שוב.
לא יודעים/יכולים להרפות כדי לתת לנו להתמלא...


כשאמצא פתרון לעצמי אעדכן אותך, אולי יתאים גם לך
אני מכירה על עצמי שאחרי כמה שבועות של חופש/סגר הכוחות שלי פשוט כלים כלים כלים
לא נשאר כלום
ואני מחזיקה חזק להגיד לעצמי "תכף זה עובר" "מחר הכל יראה טוב יותר"
אבל כבר כמה ימים אני מחזיקה ככה
ורק הכוחות שלי נגמרים עוד יותר
היום אני פשוט מחוקה, מתפקדת על אוטומט, לא מכירה את עצמי מרוב נתינה ונתינה ונתינה

שמישהו יחבק אותי

תיארת בדיוק את מה שאני מרגישה, שאני לא מספיקה להתמלא, וכולם רוצים עוד ועוד אהבה.😓
תקשיבי, אני קמה במיוחד מוקדם שיהיה לי קצת את השקט בבוקר לפחות של יישוב דעת וכל השבוע הגדולה שלי קמה גם מוקדם כל השבוע ( לא יודעת איך אם היא הולכת לישון ככה מאוחר).כאילו יש לה איזה חיישנים לקלוט שאני קמה😠
היום השארתי אותם בבוקר עם בעלי ויצאתי מהבית להתאוורר, לקחתי כוס של טייק אווי של נס קפה,ישבתי קצת בגן...כי דייי כבר לא יכלתייייי!!!
נראה לכמה זמן יספיקו המצברים שצברתי😏😏

יש ימים שהם ממש סבבה וכיף לנו יחד
ויש ימים.... שה' יעזור
בדיוק כמו שאתן מתארות

האחוזים הם 98-99% של הגנה. כך שאת יכולה להיות רגועה לגמרי..
תמיד יש סיכוי אבל פה הסיכוי קטן מאוד

מוכר לי.
לגבי מוגנות בהריון . שמעתי שאחוזי הגנה גבוהים מאוד, האזור 99, ומצד שני גם שמעתי על כמה נשים שנקלטו עם התקן, כך שמבחינתי זו השתדלות שאני מקווה שתעבוד

לי היה התקן לא מעט שנים , לקח חצי שנה עד שהגוף התרגל (תמיד נאסרתי יומיים קודם, והפסק לקח לי 7 ימים לפחות)

המחזור היה רגיל

הריונות לא קרו תוך כדי

אומרים שחלב אם עוזר. אצלנו לא עזר...
ללכת לרופא ילדים שייתן טיפות ומשחה

הוא לא במסגרת אז אין את העיניין של ילדים אחרים, פשוט מבחינת הטיפול

לכן כדאי ללכת לרופא או לכתוב באפליקציה מה התסמינים כדי שיידע אם לתת טיפות ומשחה.
בכ''מ, למרוח חלב אם לא יזיק

ויש עוד כמה חודשים עד שהבא יגיע

בעיניי עדיף פשוט ללכת...
זה לא מ מ ש דחוף, אבל דלקת זה מאוד מאוד מדבק, אז אם זה אכן זה... חבל שתידבקי גם את

להרטיב בזה צמר גפן ולנקות את העיניים

לפעמים יוצאות הפרשות כשמצוננים.
( לא אמרתי לא ללכת לרופא...)

לחכות יום יומיים אם יש שיפור מעולה
אם לא לגשת להיבדק

אגב הפרשות זה לא כ"כ נורא די נפוץ אצל ילדים בעיקר אם הם ממש מצוננים,
אם העין עצמה מאוד אדומה זה יותר בעייתי ויכול להצביע על דלקת

חשוב לנקות את העין בכיוון מסוים,
מכיוון האף אל כיוון האוזן, ככה לא "גוררים" את הדלקת אם יש על כל העין
וחשוב לא לדבק בין העיניים

בהצלחה

ננסה את הקמומיל, העין בכלל לא אדומה, והוא לא מגרד או מתלונן

הוא גדוש?
אם העין נראית בסדר - סביר שזה נזלת - זה קרה לבת שלי 

נזלת ועיניים?

שיש קשר בין הסינוסים ושק הדמעות... 

אם זה רק הפרשות כשקם מהשינה, זה לא נורא. אבל אם זה הרבה הפרשות בתדירות גבוהה, כנראה זה דלקת עיניים ואז זה מדבק וצריך לראות רופא.