הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפושכהה

פורום הריון ולידה (עמוד 1921)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
פריקה!!!אם_שמחה_הללויה
לא בשביל פתרונות פשוט כדי לפרוק.
לא היתה לי בכ היום לל פניות נפשית לילדים וצעקתי מלא.
ובעלי רוב היום היה בבית , משגע אותי הימים האלה שהוא עובד מהבית ולא מהמשרד. בעיקר בגלל שיש הרגשה שמצד אחד הוא לא עובד ומצד שני גם לא עוזר (אם אני לא מבקשת) וביקשתי והוא עזר, אבל עדיין!!🤯🤯
ובסוף גם ההרדמות נפלו עליי כי בערב היה לו רופא ועכשיו שיעור תורה (של פעם בשבוע, חוץ משבת, אז זה חשוב לי שילך)
והגדולה התנהגה מזעזע, הכניסה את התינוקת לשירותים והיא זרקה לאסלה את השלט, עשתה בלאגן בחדר שלה, עשתה מלחמת מים כשהנקתי את הקטנה ושפכה המון מים בסלון, הייתי צריכה לשטוף, התבכיינה בלי סוף. די אין לי כח! השעה 9 ואני גמורה. רק עכשיו נכנסו למיטות.
ובכללי כבר כמה ימים שאני רוצה ללכת לישון מוקדם ולקום מוקדם ולא יוצא לי ויש עייפות מצטברת כזאת.
סורי שנפלתי עליכן ככה.
חיבוקים יתקבלו בשמחה😞
ועכשיו נראה שהיא מתחילה להיות חולהאם_שמחה_הללויה
ויש לי מצפון שצעקתי עליה, למרות שביקשתי סליחה
תמיד לפני שהיא מתחילה להרגיש לא טוב היא ככה
חיבוק🤗אישהואימא
יש ימים כאלה.. הפוכים ומציפים... ושאנחנו מתבאסים ממה שהיה היום.. מהבעל, מהילדים ומעצמנו..
אבל יש ימים כאלה ויש גם ימים אחרים..
אולי תעשי מקלחת\אמבטיה מפנקת
תשתי שוקו טעים
מגיע לך🤗
יאללה נשארה 1 (מתוך 3) שתישן כברררררראם_שמחה_הללויה
בזמן שהרדמתי את האחיות שלה נגעה לי באיפור, כשראיתי אותה ככה לא ידעתי אם לצחוק או לבכות
חיבוק מתוק מתוק בלי מסכה!שמעונה
(אל דאגה אני מחוסנת)
כבר קצת יותר מתוק לי בלב! תודה!אם_שמחה_הללויה
אוךךך יש ימים כאלה. מקווה שהיא סתם ולא חולהאורוש3
ושמחר יהיה יום חדש ויותר מואר. שובבה!
אוך אני מה זה מבינה אותך... ממש. חיבוק ענקחגהבגה
תכף יתחילו מסגרות, ויהיה לך פחות עומס בע"ה
אוישש מותקמשמעת עצמית
איזה יום מעצבןןןן
לפחות הוא כמעט נגמר...

מחר יום חדש יזרח
בכל מקום הלב יפרח...
תודה בנות! תודה שיש אותכן!אם_שמחה_הללויה
בעלי הגיע והתקלחתי ועכשיו נאכל גלידה והעולם ייראה טוב יותר!
וואי יש ימים כאלה. חיבוק!!פשיטא
בעז"ה מחר הכל יראה אחרת. תפנקי את עצמך ותתכרבלי לשינה טובה ותקומי חדשה❤❤
תודה פשיטוש ולילה טוב❤אם_שמחה_הללויה
כזה סוף אוגוסט!!תיתי2
אני ממש במצבך.
קריסה טוטאלית.
אצלי עוד חוגגים פה, ו"אמא אמא אמא אמא" והנקה ועוד הנקה ועוד אחת
כמובן מחר יהיה סיוט כפול כי הם יהיו עייפים
זה כאילו הם מרגישים את אפיסת הכוחות, ומגבירים דרישות ומריבות
לא כאילו, באמת.
מרגישים שאין לנו חשק וכוח
ועושים הכל כדי לקבל אהבה שוב.
לא יודעים/יכולים להרפות כדי לתת לנו להתמלא...


כשאמצא פתרון לעצמי אעדכן אותך, אולי יתאים גם לך
אני מכירה על עצמי שאחרי כמה שבועות של חופש/סגר הכוחות שלי פשוט כלים כלים כלים
לא נשאר כלום
ואני מחזיקה חזק להגיד לעצמי "תכף זה עובר" "מחר הכל יראה טוב יותר"
אבל כבר כמה ימים אני מחזיקה ככה
ורק הכוחות שלי נגמרים עוד יותר
היום אני פשוט מחוקה, מתפקדת על אוטומט, לא מכירה את עצמי מרוב נתינה ונתינה ונתינה

שמישהו יחבק אותי


חיבוק ענק אהובה!!!אם_שמחה_הללויה
תיארת בדיוק את מה שאני מרגישה, שאני לא מספיקה להתמלא, וכולם רוצים עוד ועוד אהבה.😓
תקשיבי, אני קמה במיוחד מוקדם שיהיה לי קצת את השקט בבוקר לפחות של יישוב דעת וכל השבוע הגדולה שלי קמה גם מוקדם כל השבוע ( לא יודעת איך אם היא הולכת לישון ככה מאוחר).כאילו יש לה איזה חיישנים לקלוט שאני קמה😠
היום השארתי אותם בבוקר עם בעלי ויצאתי מהבית להתאוורר, לקחתי כוס של טייק אווי של נס קפה,ישבתי קצת בגן...כי דייי כבר לא יכלתייייי!!!
נראה לכמה זמן יספיקו המצברים שצברתי😏😏
חח מזדהה איתכןמטילדהאחרונה
יש ימים שהם ממש סבבה וכיף לנו יחד
ויש ימים.... שה' יעזור
בדיוק כמו שאתן מתארות

התקן נובה טיגאולי
הי אני עם התקן נובה טי כ4 וחצי חודשים, אחרי קבלת מחזור אני נתקפת פעמים רבות בכאבי בטן , משהי חוותה את זה גם? זה נורמלי? וכן רציתי לדעת אם זה ממש מגן מהריון ואפשר לקיים יחסים תקינים מבלי לחשוש? תודה מראש לעונים.
יכולה לאמר לך על מוגנות מהריוןאחת פשוטה
האחוזים הם 98-99% של הגנה. כך שאת יכולה להיות רגועה לגמרי..
תמיד יש סיכוי אבל פה הסיכוי קטן מאוד
תודה על המענהגאולי
לא כאבי בטן, אלא כאב מעומעם כזה כמו שלמחזורהמקורית
מוכר לי.
לגבי מוגנות בהריון . שמעתי שאחוזי הגנה גבוהים מאוד, האזור 99, ומצד שני גם שמעתי על כמה נשים שנקלטו עם התקן, כך שמבחינתי זו השתדלות שאני מקווה שתעבוד
מוגנות כמו שכתבועדיעדאחרונה

לי היה התקן לא מעט שנים , לקח חצי שנה עד שהגוף התרגל (תמיד נאסרתי יומיים קודם, והפסק לקח לי 7 ימים לפחות)

המחזור היה רגיל

הריונות לא קרו תוך כדי

הפרשות מהעיניים לבן 1.8מישהי11
פעם ראשונה שקורה לנו, מה עושים? אין אדום או נפיחות, רק הפרשות ירוקות כאלה אחרי שקם מהשינה, יש טיפולים טבעיים? צריך דחוף לראות רופא?
דלקת עיניים זה ממש מדבקאין לי הסבר
אומרים שחלב אם עוזר. אצלנו לא עזר...
ללכת לרופא ילדים שייתן טיפות ומשחה
נפרשות זה תמיד דלקת?מישהי11
הוא לא במסגרת אז אין את העיניין של ילדים אחרים, פשוט מבחינת הטיפול
לרובאין לי הסבר
לכן כדאי ללכת לרופא או לכתוב באפליקציה מה התסמינים כדי שיידע אם לתת טיפות ומשחה.
בכ''מ, למרוח חלב אם לא יזיק
לצערי כבר לא מניקה אותו הרבה זמן😅מישהי11
ויש עוד כמה חודשים עד שהבא יגיע
אז פשוט ללכת לרופא או לשלוח לו שאלהאין לי הסבר
בעיניי עדיף פשוט ללכת...
זה לא מ מ ש דחוף, אבל דלקת זה מאוד מאוד מדבק, אז אם זה אכן זה... חבל שתידבקי גם את
להכין תה קמומיל חמיםפעם אחת
להרטיב בזה צמר גפן ולנקות את העיניים
תודה, ננסהמישהי11
הוא מנוזל?פעם אחת
לפעמים יוצאות הפרשות כשמצוננים.
( לא אמרתי לא ללכת לרופא...)
ככה אני גם עושהרעותוש10
לחכות יום יומיים אם יש שיפור מעולה
אם לא לגשת להיבדק

אגב הפרשות זה לא כ"כ נורא די נפוץ אצל ילדים בעיקר אם הם ממש מצוננים,
אם העין עצמה מאוד אדומה זה יותר בעייתי ויכול להצביע על דלקת

חשוב לנקות את העין בכיוון מסוים,
מכיוון האף אל כיוון האוזן, ככה לא "גוררים" את הדלקת אם יש על כל העין
וחשוב לא לדבק בין העיניים

בהצלחה
תודה, הוא קצת מנוזל, לא ממשמישהי11
ננסה את הקמומיל, העין בכלל לא אדומה, והוא לא מגרד או מתלונן
אז זה נשמע טוב, תנסי עם התיון, גם מים חמימים וגזה זה הולךרעותוש10
יכול מאוד להיות שזה נזלת..הריון ראשון13

הוא גדוש?
אם העין נראית בסדר - סביר שזה נזלת - זה קרה לבת שלי 

למה זה קשור?אביול
נזלת ועיניים?
הרופא הראה לי תמונההריון ראשון13

שיש קשר בין הסינוסים ושק הדמעות... 

איזה קטעאביול
גם אני הופתעתי בתור אחות שלמדה אנטומיההריון ראשון13אחרונה


תלוי בכמות ובתדירותאביול
אם זה רק הפרשות כשקם מהשינה, זה לא נורא. אבל אם זה הרבה הפרשות בתדירות גבוהה, כנראה זה דלקת עיניים ואז זה מדבק וצריך לראות רופא.
כמה נורא לשים על הבטן לשנת לילה?לא יודעת !
הוא כל הזמן מעיר את עצמו
יש רשימה של גורמיםoo
אבל יש גורמים יותר משמעותיים, השכבה על הבטן נחשב יותר משמעותי כי (מהאתר של כללית)

קמפיין שנעשה בארצות־הברית בשנות ה־90 של המאה הקודמת להשכבת תינוקות על הגב לקראת השינה הפחית ב־50% את מספר המקרים של מוות בעריסה. כמעט כל החוקרים תמימי דעים שהירידה בשכיחות של מקרי המוות היא תוצאה של השינוי בהרגלי השינה של התינוקות.

הנתונים הכי חשובים לדעתי (מהאתר של כללית)
הנה עוד כמה נתונים שכדאי להכיר:
1. כ־90% ממקרי המוות בעריסה מתרחשים עד גיל חצי שנה.

2. טווח הגילים השכיח ביותר הוא 2 עד 4 חודשים.

50% מהמקרים מתרחשים בחורף - בין ינואר למרס. הסיכון למוות בעריסה גבוה פי כ־2.5 בחודשי החורף לעומת חודשי הקיץ
סיכוי סביר ללידה מוקדמת שבוע 30היופי שבשקט
אתמול עשו לי הערכת משקל. באתי מוכנה לבדיקה קלילה ולחזור מהר הביתה לאחותי שבאה לבקר ולבת שלי.
בבדיקה ראו שהצוואר מקוצר (16ממ) ושלחו אותי למיון. בעלי בצבא ולא הצלחתי לתפוס אותו תוך כדי נסיונות לא להתמוטט בבכי ברחוב. אז התקשרתי לאמא שתבוא, למרות שהורים שלי בדיוק עכשיו בייביסיטר אצל אחי. בסוף הצלחתי לתפוס את בעלי והוא גם יצא לכיוון בית החולים.
בביה"ח גילו שיש לי צירים (לחלוטין לא הרגשתי, אפילו כשאמרו לי שעכשיו יש ציר) ואפילו פתיחה. שהתקדמה, למרות שהצליחו לרווח את הצירים. אז עברו לתותחים הכבדים וב"ה הצליחו להרגיע את הצירים ולעצור את התקדמות הפתיחה.
אף אחד לא יודע להגיד לי כמה זמן אני אהיה פה ואם בסוף תהיה לידה או שאצליח למשוך עד שבוע טוב. וקשה לי.
אני מתגעגעת לבת שלי. מאוד היא רק בת שנה ופתאום אמא נעלמה לה. הצלחתי בסוף לשכנע את בעלי שכרגע הכל רגוע ושיחזור אליה. שלפחות אחד מההורים שלה יהיה איתה.
אני פשוט בוכה פה בכל פעם שאני לא מצליחה להדחיק את המחשבות עליה. אני יודעת שכרגע הכי חשוב לעצור את הלידה ולא להגיע למצב של פגיה בשלב כל כך מוקדם. אבל קשה עם חוסר הידיעה לכמה זמן אני פה.
חמי וחמותי המקסימים הציעו לקחת אותה אליהם או לבוא לשמור עליה אצלינו. ואולי זה הפתרון הכי טוב. אבל אני לא יודעת אם צריך פתרון ליום - יומיים או לשבועיים.
אני חושבת שבעיקר רציתי לפרוק.
אם יש הצעות פרקטיות ותובנות למקרה שאלד בימים הקרובים, גם אשמח לשמוע
היי , מנסה להרגיע אותך...ציפיפיצי

קודם כל מתעניינת לידע כללי, האם פתאום בדקו וגינלי או שא"ס בטני וראו את זה?

 

וגם, הייתי במצבך בדיוק בדיוק, הצוואר היה מקוצר ל19 והגעתי בגלל משהו אחר בכלל (שהסתבר שקשור)

אשפזו וטיפלו וממש מהר הצוואר חזר לעצמו כי הוא מאוד דינאמי! ומשתנה ביום.

הייתי בבי"ח יומיים וב"ה הצליחו לעצור. כמובן שהייתי בשמירה עד חודש תשיעי.

בסוף...ילדתי בשבוע 40 ועוד עם זירוז. 

בהצלחה ובשורות טובות בעז"ה ! תעדכני

תודה על העידוד!היופי שבשקט
היתה לך גם פתיחה? או רק צואר מקוצר?
ראו בבטני שהעובר מאוד נמוך ולא הצליחו למדוד את הקף הראש. אז עשו גם ואגינלי ושם ראו שהצוואר מקוצר.
אני חושבת שקשה לי בעיקר עם חוסר הידיעה אם אני פה לטווח קצר או ארוך...
אהובה שולחת חיבוק!האושר שבחלום
קודם כל שתדעי - שאני שמעתי על כמה וכמה סיפורים
מנשים שהיה להם צוואר מקוצר ופתיחה,
והצליחו להחזיק עוד שבועות..... אז בע"ה מקווה שגם אצלך יהיה ככה.
מה גם שהצוואר הוא איזור דינאמי שמתארך ומתקצר,
ואת בהשגחה!! הכי חשוב שתנוחי.
בקשר לבת שלך- אני בטוחה שאת אמא מדהימה! וממש מרגשת, שאת חושבת עליה ורוצה בטובתה.
אבל תיהי רגועה אהובה, תזכרי שהמצב הזה הוא זמני.
והכי חשוב כרגע זה לעצור את הלידה, ושאת והעובר תרגישו טוב.
תדברי עם חמך וחמותך שיקחו את הילדה אליהם, כדי שבעלך יוכל להיות איתך בזמן הזה.
ולפחות תיהי רגועה שהיא לא לבד, היא עם סבתא וסבא והם מפנקים אותה ודואגים לה, ותכף את תחזרי אליה.

מתפללת בשבילך שהכול יסתדר בצורה הכי טובה בע"ה
תעדכני מה איתך ומה אומרים הרופאים❤️🙏


תודה 💕היופי שבשקט
אולי באמת נדבר איתם. נראה מה בעלי חושב על זה. מקווה שבאמת האשפוז יגמר מהר ובשלום
וואו, חיבוק!מתואמת
אני חושבת שמה שהכי קשה הוא הפתאומיות שבכל זה - לא התכוננת לזה בכלל, לא טכנית ובעיקר לא נפשית.
אני חושבת שכדאי שתבדקו אפשרות שהבת שלך תבוא לבקר אותך - זה יעשה טוב לשתיכן. אני יודעת שיש ביקורים במחלקת נשים. ובינתיים - תחשבי מה יכול לעשות לך טוב באשפוז החפוז הזה, ותבקשי את עזרת המשפחה שידאגו לך לדברים האלה.

מתייגת לך מישהי שעברה סיפור דומה - אמנם אצלה זה לכאורה לא נגמר בצורה הרצויה (לא הצליחו לעצור את הלידה), אבל אולי בכל זאת היא תוכל לעודד אותך, כי בסופו של דבר יש לה ילד בריא ב"ה:
@@כתר הרימון

הרבה כוח ובשורות טובות!
תודה רבההיופי שבשקט
הפתאומיות באמת קשה. אני אברר מה נוהל הביקורים בשלב זה של הקורונה. אני רק פוחדת שיהיה לה קשה יותר עם הפרידה המחודשת.
ותדה על התיוג 🙂
תדברי עם הבת שלך (לא דווקא בפועל)נעם85
תספרי לה שהיא שמורה ובטוחה
שאת איתה כל הזמן
שטוב גדול לפניכם

ה מזמן לכם טוב מדוייק עבורכם

(נסיבות רפואיות אחרות גם אני נאלצתי להיות בנפרד מהתינוקת שלי. מבינה מאוד)

בע"ה שיעבור בקלות
חיבוק
צודקת, אני מנסה לחשוב בצורה חיוביתהיופי שבשקט
אוי. קשה!אורוש3
חיבוקים. מצטרפת להצעה שהקטנה תגיע לבקר.
ברור שזה ממש קשה. אבל את שומרת בכל כוחך על האח או האחות שלה. את עושה כל מה שאת יכולה וזה כבר בידי שמיים. קריעה בין בית לפגייה אחרי לידה לא קלה יותר. אז את אמא אלופה שדואגת כרגע לשניהם שיהיה לכם הכי טוב שאפשרי. ברור שאם אפשרי שהבעל יהיה איתה חלק מהזמן אז כדאי. וסבא וסבתא זה גם מצויין.
בע''ה שיתארך! לידה קלה ובזמן! חיבוק
נבדוק את מדיניות הביקוריםהיופי שבשקט
תודה 🙂
בעלי איתה כרגע והזעקנו את אמא שלו שתחליף אותו.
יקרה ואהובה קודם כל חיבוק ענק!!!חגהבגה
הרגשות והמחשבות שלך הם הכי נורמליים וטבעיים- את רוצה הכי טוב בשביל התינוק שבבטן ובשביל הילדה שלך גם יחד.
הולכת לומר משהו שכלי שהוא קשה אבל נכון-
את צריכה לעשות מה שטוב, נכון לבת שלך יהיה יותר קשה אבל היא תסתדר.
לפי דעתי תקחי כל עזרה שמציעים.
חמותך יכולה לקחת אותה- שתיקח לכמה שהיא יכולה/ מציעה, אני בטוחה שהיא תרגיש שם חום ואהבה.

לגבי מה יקרה- אי אפשר לדעת. יש לי חברה שהייתה בשמירה בגלל קיצור מאוחר רציני משבוע 24 ובאיזו שלב שיחררו הביתה והיא הבטיחה להם לשכב, אבל זה היה יותר מוקדם.
בשלב שלך, כל יום שהתינוק בבטן- זו מתנה.
עד שבוע 34, מנסים לעצור.
החל משבוע 34 לפי דעתי, אני כמעט בטוחה שלא מכירים לידה שמתחילה..
הכל פתוח, יכול להיות ש הצוואר יחזור להיות ארוך ותחזרו הביתה עם הוראות למנוחה או משהו כזה.
בע"ה, תפילות תמיד עוזרות.
מקווה ומייחלת יחד איתך ללידה קלה, ובריאה, בידיים מלאות, בזמנה!
תודההיופי שבשקט
שכלית אני יודעת את זה (למרות שתמיד עוזר לשמוע שוב ). אני גם פועלת בהתאם לשכל. אבל זה ממש קשה לי רגשית 😕
ואני באמת מקווה שישלחו אותי הביתה למנוחה. יש לנו מספיק תמיכה מהמשפחה וזה יהיה הרבה יותר פשוט רגשית...
מבינה ממש ממש ממש ❤חגהבגה
כ''כ מבינה אותך!! סיפור דומה מאוד לשלי.כתר הרימון
(כמעט) בדיוק אני לפני 6 שנים (בדיוק! היום חוגגים 6 לפג החמוד שלנו).
הגעתי לבית החולים ב30+6, בעלי בצבא והזעקתי אותו, וגם לי הגדול היה בן שנה (ושבועיים).

הייתי בשוק!!! והגעתי לבית חולים בלי כלוווום. (מקופ''ח שלחו אותי לבי''ח.) אבל כן קיוויתי להיות שם כמה שיותר... ילדתי יממה אח''כ.

אז דבר ראשון חיבוק ענק!!!!
אני מציעה שהבת שלך תהיה עם סבא וסבתא שלה ובעלך יהיה שם - אם מרחק הנסיעה לבית החולים סביר - כדי שיוכל להגיע מהר במקרה הצורך.
תבקשי שיביאו לך ציוד - תחתונים, פיג'מה, ברט, מטען, נשנושים, ספר וכו'.
מצד אחד תתכונני לאשפוז ארוך, מצד שני תתכונני ללידה קרובה...
מניחה שהביאו לך צלסטון וזה חשוב ביותר!!! תהיי קשובה לגוף שלך ואל תהססי לשגע את הצוות במה שאת חושבת שאת צריכה!!

חיבוק ענק. מוזמנת להמשיך לפרוק. מאחלת לך הרבה בריאות!


ואם את מעוניינת לשמוע על הפגייה, אז בשמחה.
מגניב שיצא אותו תאריך כמעט...היופי שבשקט
תודה על התגובה. מעודד לשמוע שיצא בסדר למרות שילדת בסוף.🙂
ההורים (של שנינו) גרים קצת רחוק מבית החולים. אז בינתיים חמותי באה להיות עם הקטנה אצלנו בבית. אני מניחה שכשנדע איך מתקדם נחליט על דרך פעולה לטווח הארוך.
הביאו צלסטון ובינתיים הצירים נרגעו. אני מקווה שימשיך ככה...
תודה על ההזמנה לפרוק
מעדכנתהיופי שבשקט
כרגע הצירים נעצרו. הצוואר עדיין קצר (15-14ממ בבדיקה האחרונה). אשפזו אותי למעקב, אבל כרגע הכיוון נראה טוב.
בררנו ואסור להכניס ילדים, אבל מחר בעלי יבוא עם הקטנה ונשב בחוץ קצת. מקווה שזה יעזור לי ולה. ושלא יהיה לה משבר כשהיא שוב תצטרך להפרד ממני
ב"ה שאין חשש מיידי ללידה כרגע!מתואמת
מקווה שיהיה לשתיכן טוב המפגש בחוץ מחר...
ב''ה!!אורוש3
גם אם היא תבכה, שזה ממש הגיוני, בעיני זה עדיין עדיף על להעלם לה. תסבירי לה בנחת באוזן. בטוח שלא תבין הכל אבל זה עדיין עושה משהו... חיבוק
^^^דיליה
מסכימה ממש.
בכי של געגוע יותר חיובי מחוויה של היעלמות.
תמי באשפוז שלי אחרי הלידה הילד אחד קודם בכה מזעזע כשנפרדנו ואני ביחד איתו...
תודההיופי שבשקט
הייתי זקוקה לתגובה הזו
שלום יקרה,קול ברמה
היה לי סיפור בדיוק כמו שלך. צירים שלא מורגשים בשבוע 30, לא ידעתי שיש לי צירים, התקצרות 90% של צוואר הרחם. אשפוז לשבועיים. בסוף ילדתי בשבוע 38 .
בע"ה יהיה בסדר, וגם קיבלת זריקה להבשלת ריאות... מקווה שתלדי בתשיעי, אבל ח"ו ח"ו גם אם יולדים לפני רוב הסיכויים הם שיוולד תינוק בריא.

מה את לוקחת עכשיו בשביל הצירים?
כמה פתיחה הייתה לך?
🙂היופי שבשקט
טוב לשמוע שנגמר לך בסדר
שלשום נתנו לי אוטוסיוון (לא בטוחה שזארתי נכון את השם) בעירוי אינסופי. עכשיו אני מקבלת פרסולט ותמיכה של נרות פרוגסטרון.
הייתה לי פתיחה אחת שהתקדמה לשתיים- שתיים וחצי.
הי גם לי היה מקרה דומה ונגמר טוב בה'הכל בנחת
הריון תאומים. צירים כל שתי דק. פתיחה 4+. צוואר 8 מ''מ
שבוע 33. הרופאים היו בנחת. בכל זאת תאומים. נתנו טלסטון. הייתי בחדר לידה ( והלידות שלי תמיד טסות) , כבר עם אפידורל ואינקןבטורים מוכנים
והלידה נעצרה. ממש ככה. הייתי באשפוז עוד כמה ימים ואחכ בשמירת הריון במקום קרוב לבי''ח.
אחרי כמה ימים הפתיחה קצת נסגרה. נחתי מלא והצוואר התארך.
כן הייתי על צירים כל הזמן. אבל בה' ילדתי חודש אחכ...

מאחלת לך לידה בזמנה נשמה❤️❤️❤️❤️
תודה רבההיופי שבשקט
קצת להרגיעאני זה אאחרונה
גיסתי היתה עם פתיחה וקיצור אפילו יותר משמעותי והצליחה לסחוב עד שבוע 39.היא לא היתה מאושפזת כל הזמן רק כמה ימים בהתחלה ואחכ היתה בשמירה בבית.

ומניסיון שלי גם של קיצור צוואר וצירים מוקדמים אם תשמרי כמו שצריך יש סיכוי טוב שתמשכי עוד הרבה..אבל באמת תשמרי זה חשוב מאוד.אני ילדתי בשבוע 34 וזה היתה חויה בהחלט לא פשוטה אבל ברוך ה התינוק שלי הרגיש טוב והיינו קצת בפגיה עם תמיכה נשימתית אבל השתחררנו אחרי 10 ימים.
תנסי לשמח את עצמך ולחשוב חיובי.
לגבי הבת שלך אם תישארי באישפוז היא תוכל לבקר אותך אפילו בחוץ ושתדעי שלך יותר קשה מאשר לה היא קטנה והיא תעבור את זה בעזרת ה בקלות ולא תזכור את זה בכלל..
איך עושים בדיקת קורונה?מאוהבת בילדי

שבוע הבא אנחנו אמורים ליסוע למלון ואני צריכה לעשות בדיקה לבת שלי.

איך עושים?

מה עושים?

איפה עושים?

אוף עם כל הטררם הזה...

לבית מלון עושים בדיקות PCR רגילות, לא?בארץ אהבתי
אם כן, אז פשוט קובעים דרך הקופה.
בכללית יש קטגוריה של קביעת תור לבדיקת קורונה. מניחה שגם בשאר הקופות. כדאי לעשות כיומיים לפני כי לפעמים לוקח יותר מיום עד שמקבלים תוצאות. התוצאות תקפות ל-72 שעות (מהבדיקה, נראה לי).
תוך כמה זמן מקבלים תוצאות? מה הטווח?מאוהבת בילדי


לרוב תוך יום, לפעמים יותר. תלוי בעומסבארץ אהבתי
הכי ארוך שהיה לי היה כשנבדקתי פעם ביום חמישי בצהריים ולא קיבלתי תוצאות עד כניסת שבת (ראיתי את התוצאות רק במוצאי שבת).
לדעתי בשביל תו ירוק גם הבדיקות המהירות תקפותשחרית*
אז יש לך כמה אפשרויות-
1. לקבוע תור דרך הקופה (לקחת בחשבון יום וחצי עד לתשובה)
2. להגיע לאחד המתחמים של פיקוד העורף (לקחת בחשבון המתנה ארוכההההה, כדאי להגיע 30 דק לפני פתיחה (לפחות!) למתחמי הדרייב אין, גם כאן תשובה כיום וחצי)
3. לעשות בדיקה מהירה דרך סופרפארם (לברר איפה יש מלאי) או מתחמי מדא (אפשר לראות באתר שלהם איפה אפשרי). כאן התשובה היא מהירה מאוד.
בשביל בית מלון צריך בדיקת pcr,באורות
עושים דרך הקופה או דרך מתחמים של פיקוד העורף. דרך הקופה פשוט קובעים באתר של הקופה שלך תור, דרך פיקוד העורף אפשר להגיע בלי תור, צריך לבדוק איפה יש ומתי באזור שלכם באתר שלהם, ובדרכ זה לעמוד בתור דיי הרבה זמן.
צריך שהבדיקה תתבצע ב72 השעות לפני ההגעה למלון. בדרכ התשובות מגיעות תוך 24 שעות.
אופציה נוספת היא לעשות את הבדיקות המהירות, שהן בסופר פארם וכאלה, אבל הן תקפות רק ל24 שעות וצריך בעצם לעשות כל יום מחדש, גם בחופשה(בוודאות, ביררנו את זה), אז עדיף את הpcr כי היא תקפה לכל החופשה.
תודה לכולן!מאוהבת בילדי

נעשה דרך הקופה...

אנחנו נסענו לבית מלון ביום ראשוןסמיילי12אחרונה
עשיתי לילדים בדיקה ביום שישי על הבוקר.
במוצש כבר היו לי תשובות.
בדיקת pcr בכללית.
מתי הבטא מתחילה לעלות?אמונה הודיה

אשמח לבלי תגובות של 'תחכי שבועיים ותבדקי'. 

באיזה שלב מהביוץ עד לתאריך המשוערת של הוסת הבטא מתחילה להופיע? 

מתי הכי מוקדם אפשר לעשות בדיקת דם ותהיה עלייה של בטא במידה ויש הריון? 

בבדיקת בטא אפשר לגלות הריון לפני בדיקה ביתיתDove
אבל חושבת שזה הפרש של כמה ימים בינה לבין הבדיקה הביתית.
חושבת שאת צודקת, השאלה באיזה שלב בשבועייםאמונה הודיה

אני יודעת שזה לא תורה, וזה משנה מאישה לאישה. סתם שואלת באיזה שלב, אחרי השתרשות, התפתחות של משהו מסויים...

תודה על התגובה!!

לפי חיפוש בגוגל שעשיתי עכשיו יכול להופיע כבר 7-9Dove
ימים אחרי ההפריה
אבל יכול להיות גם יותר מאוחר ואז תהיה תוצאה שלילית למרות שיש הריון.
כמובן שאם הביוץ לא סדיר או היה מאוחר אז זה גם משפיע. אלא אם כן את יודעת את יום הביוץ.
תודה נשמה שבדקת לי אמונה הודיה


למישהי יש ניסיון של בדיקת דם שנבדקה לפני תום השבועיים?אמונה הודיה


היי!אנונימית בהו"ל
אני בטיפולי פוריות בדקתי פעם אחת ביום ה12, יצא שלילי ואכן לא היה הריון. לא יודעת להגיד לך מה היה קורה לתוצאה אם אכן היה הריון
תודה על התגובה אמונה הודיה

טיפולי הפרייה?

בטיפולי פוריות בודקים ביום ה-12 מהביוץ~מרמלדה
לכן מניחה שזה היום הראשון שבו אפשר לראות תשובה ודאית.
ומהניסיון שלי - בבדיקה ביום ה-12 היתה בטא 27 (חיובי זה מעל 25), וב"ה זה הריון
לפי דעתי רק בהפריה בודקים ביום ה12יובלית
כי כבר העוברים מופרים ויש קפיצת דרך מסויימת. לכן מדריכים לבדוק קודם ממה שמקובל. לא בטוחה שבשאר הטיפולים זה גם ככה.
תודה על השיתוף אמונה הודיה


אני גיליתיזמני לשליש1
9 ימים אחרי ביוץ בסטיק של עליאספקס
הריון טבעי?אמונה הודיה
כןזמני לשליש1אחרונה
אני לא יודעת מתי אפשר, אבל אם זה לפני אמור אז זהאולי בקרוב
גם יכול להיות הריון כימי. זה קורה הרבה שיש הריון כימי ובכלל לא יודעים כי הוא 'נופל' עוד לפני המחזור ויש
מחזור רגיל.
אומנם את לא רוצה שיכתבו לך את זה, אבל אם זה לפני איחור לא בטוח שזה יתפתח.. (מאמינה שהרוב ממשיך בטוב, אבל צריך לדעת שיש גם מקרים של הריון כימי, שלא ממשיך ומקבלים מחזור רגיל)
איזה יום חופשי הכי שווה השנהבית חלומתי
לפי מערכת החינוך
מישהי פה אולי בדקה את זה?
חברה שלי בדקהעץ הלבבות
ואמרה ששלישי
אה באמת?בית חלומתי
יש לי אופציה בין שלישי וחמישי
אבל שלישי השוטף נראה לי יום פחות נוח
שלישי הכי משתלם אבל חמישי הכי נח לדעתימזלטוב
🤪

כאילו בשביל שלוש פעמים בשנה שאני ארוויח את היום החופשי,לא שווה לי לבחור יום שהוא פחות נח לי לרוב השנה??
כן גם אני בדיוקבית חלומתי
חושבת ככה
גם אני אוהבת את חמישיעץ הלבבות
ומוכנה ל"הפסיד" את הכמה ימי שלישי האלה
שלישי חופשי זה השמחה שלינוניש
נותן לי הפוגה ורענון באמצע השבוע
אני חושבת שחמישי מהסיבה הפשוטהגולדסטאר
שזה יום שאת יכולה גם לנוח וגם להתחיל לתקתק את השבת! ולא להיות בלחץ בשישי
נכון!!מזלטוב
ואז הוא לא באמת חופשי כי מתקתקים שבת חחשִׁירָה


לכן נכנס פה גם הענין האישיבית חלומתי
אני גם ככה היום במצב שהיום החופשי נטו נטו לבית
ולא לנשמה
הלוואי וזה יביא לי רוגע לפחות בהכנות של שבת
לא יודעת
מנסה להסתכל על הטוב שבזה
לחזור מהעבודה בחמישי ולהכין שבת לאחרונה היה לי ממש קשה
ואז לעבוד בשישי
אולי ה' בחר לי מתנה
שאצטרך ללמוד לקבל אותה
נכון את צודקת. במיוחד בשבתות קיץ. תעשי מה שהכי טוב לך שִׁירָה


דווקא שנה שעברה יצא שמלא חגים היו בשלישיחגהבגה
וגם כל הבחירות וזה...
עכשיו הסתכלתיבית חלומתי
לג בעומר
יום העצמאות
ויום כיפור
יוצא חמישי
אבל אחרי ראש השנה
וסוכות
יוצא שווה חמישי
אני מעדיפה ביום החופשי להיות אחרי רוב השבוע ולא להיפך
מקווה שאצליח להנות מהיום הזה
הודעה שרצה …שומשומ
שירות לציבור------
כשירות לציבור המורים והמורות, להלן מיפוי של ימים חופשיים לשנת תשפ"ב.
המיפוי מחולק ל"חג" - כלומר שנופל חג על היום הזה בשבוע (סממן שלילי, נרצה לבחור יום שנופלים בו הכי מעט חגים), ול"משלים" - כלומר שהיום הזה בשבוע "משלים" חופשות שמתחילות אחריו או מסתיימות לפניו (סממן חיובי, נרצה לבחור יום שהוא כמה שיותר פעמים משלים חופשות).
וזה חוץ מכל השיקולים האישיים והרגילים שלכם כמובן
אז, מיפוי ימים חופשיים לשנת תשפ"ב:
ראשון - 5 חג, 2 משלים
שני - 7 חג, 2 משלים
שלישי - 5 חג, 4 משלים
רביעי - 6 חג, 2 משלים
חמישי - 7 חג, 2 משלים
שישי - 4 חג, 5 משלים
וואי הכי דפוק שיצא ליזמני לשליש1
שני וחמישי החופשיים
הכי הרבה חג והכי פחות משלים



לא ציפיתי שיצא משהו טוב
גם ככה הכל דפוק



😔מחי
אוף יקרה...
מקווה שתרגישי יותר טוב בקרוב




ואם יורשה לי...
אם תמשיכי להרגיש ככה תעשי עם זה משהו, טוב?
חמודה שאת ♥️זמני לשליש1
היום מתקשרת לפסיכולוגית.
אני באמת במצב לא טוב בכלל..
אלופה!מחי
ולמרות זאת את מצליחה לקום ולנסות לעזור לעצמך, זה לא מובן מאליו! יש לך כוחות! אמיצה וגיבורה שאת.
מקווה שהיא תהיה שליחה טובה!
ישששששמשמעת עצמית
גמני שלישי השנה.
אשכרה מישו ישב למפות את הכל
נו הכי פשוט לבחור שבת!שמעונה
יום חופשי למהדרין!
שלישיPandi99
היום שלי
אצלנו עובדים בתור צוותמותק 27
כל שנה הוא יום רביעי היום החופשי שלנו. השנה, אחד המורים יוצא ללמוד בשלישי ולכן צריך שלישי חופשי .
אני לא ממערכת חינוךאם_שמחה_הללויה
אבל הייתי בוחרת ביום ראשון 😏 תמיד היה היום הכי קשה בשבילי כשעבדתי
אמא שלי אוהבת לקחת רביעיטארקו
כי זה כן כבר לקראת סוף שבוע מבחינת הכנות לשבת, אבל מספיק אמצע שבוע בשביל ההפסקה באמצע..
לגמריבית חלומתיאחרונה
זה היום שלי
אבל עברתי למקום אחר
ורביעי תפוס
התפשרתי על חמישי
מקוחה שאצליח להנות
תזכירו לי, מאיזה חום מביאים נובימול?ציפור מתוקה
התינוק שלי התעורר עכשיו עם חום 38.3
בן כמעט 3 חודשים
לדעתי להביא.שפרה ופועה
הוא קטן ממש. ממה שאני זוכרת עד גיל 3 חודשים מתייחסים אחרת לחום..
אולי כדאי להתקשר לאחיות.
וכמובן לראות רופא.
רפואה שלמה!
תודה! נלך להיבדק היוםציפור מתוקה
מה אתכם? הלכתם לרופא?יראת גאולה
אני לא חושבת שיש חום ממנו "צריך" להביא משככי כאבים או מורידי חום. אני נותנת לפי מצב הרוח של הילד, ומעדיפה להוריד חום באמצעות אמבטיה (רגילה, פשוט משאירה קצת יותר זמן בתוך המים, בגיל גדול זה עם משחקים).

אבל בגיל הקטנטן צריך לבדוק שאין משהו מעבר. אני לא זוכרת עד איזה גיל, ולא מאיזה חום.
תודה על הדאגה! עדיין לא, התור רק ב5 וחציציפור מתוקה
נתתי נובימול בבוקר ועכשיו עוד פעם חום 39.2 אז הבאתי שוב.
יש עוד משהו שצריך לעשות? אימלה אני ממש לחוצה הוא רותח
הוא אוכל טוב?אמא_טריה_ל-2
זה הכי חשוב בגיל הזה.
החום כשלעצמו לא פוגע בהם.
וכמובן לתת תרופה לפי צורך.
הוא יונק, אולי קצת פחות מהרגילציפור מתוקה
בגיל הזה יקבלו אותך מיד. אל תחכי ל5 עם כזה חום.יראת גאולה
אולי תתקשרי למרפאה ותשאלי אותם. ואם היא סגורה, תתקשרי למוקדיראת גאולה
מסכימה. ומוסיפה- יש ילדים שנובימול פחות משפיע עליהם,אמא שמחה????
אז תשאלי מה לתת אם זה לא מוריד את החום. אולי נורופן- לא יודעת אם מתאים לגיל.
רפואה שלמה!
נורופן מגיל חצי שנהפשיטא
יקרה מקווה שהצלחתם להכנס כבר לרופאמק"ר
זה לא גיל לחכות איתו, מה גם שזה חום גבוה
רפואה שלמה ועדכני אותנו!
החום הזה עצמו לא מאוד גבוהרעותוש10
רק מ38 מעלוץ זה נקרא חום
)ובכללי תינוקות יותר חמים מאיתנו)

בכל מקרה אם עכשיו רק התחיל החום אז לא חייב לתת אם הוא רגוע, אם הוא סובל תתני לו

מה שכן חשוב להיבדק עדיף עוד היום אם יש לך אפשרות
הוא קטנצוק...
היה לו 39.2ציפור מתוקה
זה כבר משהו אחררעותוש10
כנראה החום ירד ושוב מתחיל לעלות

כדאי לתת משהו
אני אישית הכי מעדיפה לתת נר אקמולי (לתינוקות זה נר עטיפה צהובה)
מהר לתת ומשפיע מהר
מעדכנתציפור מתוקה
חזרנו עכשיו מהרופאה, היא ראתה שיש לו פצע בפה והיא אמרה שאולי מתחילה לו מחלת הפה, (מה זה?)
שלחה אותנו לעשות לו בדיקת דם במוקד לוודא שזה וירוס
פה וגפיים?אמא_טריה_ל-2
10 ימים בערך עד החלמה מלאה, אין איך לטפל, רק להקל על החום והפצעים (לרוב בפה ובגפיים, כשם הוירוס).
מאוד מדבק.
מקווה בשבילך שזה לא זה, לא כי זה מסוכן אלא כי זה לא נעים...
זה קורה מלכלוך?ציפור מתוקה
כי אח שלו בן שנה וחצי כל הזמן מוציא לו את המוצץ, מכניס לפה שלו ומחזיר לו🤐
וגם מכניס לו אצבע לפה, אני לא מספיקה לעצור אותו
אז אם כן זה הגיוני 🤦🤦🤦
זה וירוס שעובר... גם לנקיים זה קורה...רעותוש10
אני לא מהסטירליות... והכרתי את זה רק בילד השלישי...

הפצעים בפה יכולים להיות ממש כןאבים, אפשר למרוח טחינה על הפצע, זה עוזר
יואו אז יכאב לו גם בהנקה? מה יהיהציפור מתוקה
מותר טחינה בגיל הזה?מכחול
לא הייתי שמה בלי להתייעץ
סליחה פספסתי את הגילרעותוש10
אבל תתייעצי עם רופא מה כן לשים
לפעמים זה פצעים ממש קשים

לנו היה בקטנה אבל אצל חברות היה פצעים גדולים רק בגיל גדול יותר

לא מלכלוך, אל דאגה. וירוס ילדים כזה...אמא_טריה_ל-2
זה לא מלכלוךשחרית*
אבל נשמע שיכול להיות שהוא יכול לחטוף מחלות מהגדול מהשיטה הזו עם המוצץ...

פצע בפה יכול גם להיגרם מלכלוך (נגיד יד של ילד אחר, שלא בהכרח נקיה, שמוכנסת לפה). אבל הפה והגפיים לא קשור ללכלוך אלא לוירוס.
וואו אז עכשיו 10 ימים אני כל הזמן אתן לו נובימול?ציפור מתוקה
לתת נובימול כשנראה לך שסובלאמא_טריה_ל-2
חלב אם אגב גם אמור להקל על הפצעים...
תודה רבה לכולכן, מהממות!!♥️♥️♥️♥️ציפור מתוקהאחרונה
אוף איזה סיוט אני ממש מבואסתוהרי החדשה
האהוב שלנו בן חצי שנה. סוף סוף החלטתי לצאת לבילוי עם חברות. הרדמתי אותו והשארתי עם בעלי ובקבוק חלב. עשר דק' אחרי שיצאתי מהבית הוא התעורר בוכה. לא הסכים לקחת בקבוק ופשוט לא הפסיק לבכות.

לא נהניתי לדקה ובסוף חתכתי באמצע, כשהגעתי הילד ישן ובעלי בדכאון ועצבני רצח.

אני לא יכולה להשאיר אותו ככה ועוד שניה צריכה לחזור לעבודה שלפעמים היא גם בערב. בעלי אמור להיות חלק מהזמן עם הילד ואני פשוט לא יודעת מה לעשות

איך זה לא חוזר על עצמו ולמה הוא לא הסכים לקחת בקבוק? (כבר נתנו לו בקבוק איזה פעמיים כדי להרגיל אותו. זה נראה שהוא פשוט רצה אותי ולא שום דבר אחר)
בא לי לבכות כמו תינוקת
היה סיוט
עכשיו גם בעלי מבואס
גם אני מבואסת
ולא היה רגע של כיף

איך אני אצא עוד פעם
יש לי עוד משהו חשוב השבוע ואני אאלץ לבטל אבל זה לא יכול להמשיך להתנהל ככה

מה אנחנו אמורים לעשות כדי שזה יהיה אחרת?
אממ... ממש ממש מבינה את הבאסה והתסכולאנונימיות
בפעם הראשונה שיצאתי קרה לי בול אותו דבר.
תכלס אחרי שעבר עוד פרק זמן מסויים הרגשתי שאני נכנסת לדיכאון (לא משהו קליני מאובחן אבל כן מצב רוח לא טוב שעלול להידרדר) שהכבילה לילדה מתחיל להטריף אותי (ואני מאוהבת בה ומשוגעת עליה אבל הרגשתי שצריכה עצמאות)
ואז פשוט אמרתי לבעלי שזה פיקוח נפש ולכן אם אין מקרה חירום (ולא, ילד צורח שלא אוכל ארוחה זה לא מקרה חירום) שלא יתקשר ולא יידע אותי ושלא יקרא לי לחזור. תכלס גם לי היא צרחה לפעמים ולא נרגעה לא פרשתי בגלל זה מהאמהות.
אני חושבת שמרגע שבעלי הבין שזהו הוא שידר לפיצ מסר אחר.
והיא לא בכתה לו הרבה. אולי בפעם הראשונה כן וזהו, מאז הוא למד להסץדר איתה לבד ולטפל בה ואיך להרגיע אותה ולהאכיל אותה בדרך שלו (רסק תפוחים אם לא מוכנה בקבוק וכו'...)
היום היא בת שנה וחצי והוא נמצא איתה המון לבד ב"ה.
אין מה לעשות. לפעמים דברים הולכים בדרך קשה
ולגבי הדיכאון של הבעל ממש מובן. אני מבינה אותו, ומבאס שהוא מתוסכל. הייתי נותנת לזה מקום אבל מבקשת שלא יעשה לי מצפון ולא יוציא עלי את התסכול כי את איתו רב הזמן ומותר לך לצאת ותסבירי לו שגם אצלך הוא לא נסיך רגוע כל היום.
הבעיה שהוא כן נסיך רגועוהרי החדשה
זאת אומרת- נדיר שהוא יבכה שעות בלי להרגע.
רק בימים של קפיצות גדילה ושיניים ואז גם אני לוקחת קשה ולפעמים אומרת לבעלי שייקח את הילד לפני שאני אאבד את זה.

אבל תכלס רוב הזמן הילד שמח רגוע, נרגע מהר, אני בלי עין הרע מצליחה להרגיע אותו ממש בקלות.
וככה היה מרגע הלידה?אנונימיות
והאמת, בלי קשר אין מה לעשות. מתחברת לתגובות נוספות פה.
זה לא בייביסיטר זה אבא שלו!!
והם ילמדו את הדינמיקה אחד של השני
פחות או יותר כןוהרי החדשה
היו תקופות שהרדמה לקחה שעתיים והיה בכי, אבל לא היסטרי כזה כמו עכשיו

את ממש צודקת ובגלל זה זה כל כך מבאס
שנינו דמיינו את ההורות שלנו שיויונית ובשיתוף מלא. בפועל החוסר שחרור שלי יחד עם האינטנסיביות של העבודה של בעלי גרמו לתוצאה הפוכה
קשה עכשיו לצאת מהלופ
כנראה אין ברירה אלא להפנים שצריך לעבור דרך הקושי הזה
ואולי עוד פעם פעמיים כאלו ויהיה קל יותר

תודה!
היי1234אנונימי
רק רוצה להגיד שאומנם חצי שנה זה זמן מכובד, אבל במונחים של הורות אני חושבת שזו תקופה יחסית קצרה

אל תמהרי להספיד את ההורות השוויונית שחלמת עליה, טבעי שתינוק יותר מחובר לאמא שלו, במיוחד אם הוא יונק. אבל גיל חצי שנה זה גיל שעוד קל לעשות בו שינויים, ילדים מתרגלים מאוד מהר.
אז אולי אצלכם התקבע כבר דפוס מסוים, אבל זה ממש לא מאוחר לשנות. אולי יום יומיים יהיה קצת מאתגר, אבל אחר כך אתם והחמוד הקטן כבר תתרגלו.
וזה קשה לשחרר, אני מבינה אותך מאוד
אבל עכשיו כשאת יודעת שזה כדאי גם לך, יהיה לך אולי יותר קל.
ובסוף תתרגלו ותמצאו את הדרך שהכי טובה לכם❤️
מציעה לךאמאשוני
כדי לרכך את המעבר, לקבוע שאתם יוצאים יחד אבל הוא לוקח את רוב הטיפול בתינוק.
צאו להליכה, מסעדה, הופעה, פיקניק, מה שזורם לכם.
קחו מנשא, עגלה, מוצץ, קצת אוכל אצבעות ותכניסו לכם למודעות שאת לוקחת שני צעדים אחורה אם לא יותר.
את תהני מההפוגה באינטנסיביות. תוכלי לאכול/ לצפות בנחת בלי להיות בהיכון תמידי שהוא עומד לצייץ וצריך להרים אותו. גם אם תעשי הפסקה להניק זה לא שברגע שהתינוק מצייץ חייבים לקפוץ. אפשר שבעלך ירים אותו קודם, יתן לו קצת לנשנש. את תוכלי להתפנות לשירותים/ לברך/ להתארגן על עצמך בלי לחץ כמו שקורה בד"כ באינטנסיביות של הבית כשאת לבד.
אחרי הנקה תחזירי לו אותו לגרפס/ סיבוב, נענוע.
ואל תשכחי להודות ולפרגן לבעלך מלא מלא ולהסביר לו כמה זה משחרר אותך שיש לך את הנחת הזאת לדעת שהתינוק מטופל הכי טוב שאפשר ושזה לא תלוי רק בך וכו'.
לאט לאט תרחיבו את הטווח שבו הוא מסוגל להיות עם תינוק בלי להתחרפן.
גם לי לפעמים לוקח יותר משעתיים להרגיע את התינוק, קורה להורים הכי טובים...
אגב תבחנו את ההתנהלות שלכם נניח בארוחות שבת. מי קם/ קמה ראשונה לתינוק אם הוא בוכה באמצע הארוחה? אם צריך לאכול התורנות מי הראשון?
בהתחלה ההורמונים גורמים לאמא לקפוץ, בהמשך זה עניין של הרגל. אין סיבה אובייקטיבית שבגיל חצי שנה אז זאת שתקפצי להרים ולהביא אותו לשולחן.
כל המחוות הקטנות האלו יוצרות הבדל מנטלי גדול בתפיסה מי מגדל את התינוק.
האמת אני חושבת אחרתרקלרגעכאן
מבחינתי לא משנה מה
בעלי הוא ש'ותף בדיוק כמוניואם אני יוצאת לכיף אני סומכת עליו לחלוטין שיסתדר. גם אם יהיה לו קשה.
מצידי לנתק את הפלאפון
לא נרדם? אז שיוציא אותו לסיבוב בעגלה, ישים במנשא, יעשה סיבוב עם הרכב..
או אפילו ישחק איתו במשחקים אפילו שזה ממשש לא מקובל עלי בשוטף

התינוק יתרגל ככה שיש עוד אופציה חוץ ממני וגם בעלי יגלה בעצמו יכולות חדשות
ואני עושה את זה גם בגיל קטן יותר(לא לזמן מטורף מדי כמובן)
צריך כמובן שידע לאכול מבקבוק- להרגיל אותו מלפני.
וצריך גם את הפירגון של הבעל- שגם אם לא קיים מעצמו- לדבר ולשתף כמה חשוב לך התחושת שחרור שלך, כמה זה נצרך ומשמעותי לך להיות קצת בפני עצמך...
אם הוא ירתם לזה מהזדהות איתך ורצון לפרגן לך
בעיני אין סיבה שזה לא יצליח
כן גם אם תהיה עוד פעם קצת מאתגרת
אבל לכולנו יש רגעים מאתגרים..זה חלק מהחבילה של הורות..ואי אפשר להתחמק מזה
כמו 'את מתמודדת גם הבעל יכל

בעיני זה פשוט עובדה שאימא צריכה את עצמה קצת
אני מגיל יחסית קטן קונה בקבוק ותמ''ל או שואבת במיוחד לשעה -שעה וחצי בשבוע שאני יוצאת להתאוורר לעצמי.




מטרפת לגמרי וגם,תיתיל

זאת פעםם ראשונה, זה הסתגלות, זה לוקח זמן..... תנסי לעשות סיבובים קצרים בערב ושהוא ישאר עם בעלך כדי להתרגל..

באידאל אנחנו בגישה שלךוהרי החדשה
בעלי ממש רצה לפרגן לי
אמר לי תסעי אני אסתדר אל תדאגי
בפועל הוא נטרף מהבכי
כלום לא עזר
הילד רגיל אלי ולא היה מוכן שום דבר אחר
בעלי לקח ממש קשה

הוא ממש רוצה לפרגן לי
פשוט החוסר אונים הזה מטריף
גם אני שמעתי את הבכי דרך הטלפון
ישר רציתי לחזור
וכבר נתנו לו בקבוקים והוא לקח
חושבת שהוא פשוט רגיל שאני איתו כל הזמן

אוף את צודקת אבל אני כל כך מבינה את הקושי של בעלי ולא יודעת איך לעזור לו להתמודד

בסוף גם אני מרגישה אשמה אולי יותר מדי לא שחררתי לו את הילד ועכשיו כבר הוא רגיל רק אלי
(למרות שבעלי איתו מלא. גם מרדים אותו. משחק איתו. מקלח. הכול)

אבל מה שהיא כתבהאמאשוני
זה לא רק בשביל השחרור שלך,
זה יותר בסיסי מזה,
חשוב מאוד לתת להם לגלות ולבנות קשרי אבא- בן מגיל צעיר מאוד- כלומר כבר עכשיו.
זה שאת תהני מזה מראות עיני- זה עוד יתרון אבל זה לא הדבר הכי חשוב.
הכי חשוב שהקטן יתרגל להיות עם אבא שלו, ובעלך יקבל ביטחון ורעיונות איך להתמודד איתו
אל תבטלי את התוכניות שלך ואל תתרגשי מזה שקשה להם.
בעלך מבואס אבל כשזה יצליח לו הוא ישמח.

בהצלחה לכולכם!
על זה אני דווקא חולקתבארץ אהבתי
אני לא חולקת על זה שאפשר ללמד את האבא להיות עם התינוק כבר מגיל צעיר.
אבל אני ממש לא חושבת שזה הכרחי בשביל לבנות קשרי אבא-בן בריאים.
הקב"ה ברא תינוקות באופן שהאוכל של התינוק נמצא בגוף של האמא. זה לא סתם, זה כי יש לתינוק צורך להיות קרוב לאמא פיזית בתחילת החיים שלו. נכון שהיום יש פתרונות אחרים ואפשרויות אחרות, ואפשר להשתמש בהם כמובן. אבל יש משפחות בשלב הזה באמת האמא היא זו שעם התינוק, והקשר של אבא-בן/בת נבנה כשגם האמא נמצאת, ורק בגיל גדול יותר התינוק/ילד לומד להישאר גם עם אבא.
אני לא אומרת שזה חובה. אבל חשוב לי לכתוב את זה כדי שמי שנוהגת ככה לא תחשוב שזה פוגע במשהו בתינוק שלהם ובקשר שלו עם האבא.

אצלנו זה ככה. עם תינוקות קטנים ברור גם לי וגם לבעלי שהתינוק נמצא איתי. אם אני יוצאת בערב, אני לוקחת את התינוק איתי. אם אני יוצאת בתוך הישוב כשהתינוק ישן בבית - אם הוא מתעורר אני חוזרת להניק.
בגילאים גדולים יותר בעלי כן נשאר עם הילדים, והשנה בסגרים היה איתם כל בוקר כי אני עובדת בחינוך מיוחד אז עבדתי כרגיל. ויש להם קשר טוב ובריא, שלא נפגע מזה שהוא לא ידע איך להרגיע אותם כשהם היו תינוקות קטנים.
עד איזה גיל? לא כל אחת מסוגלת להיות "כבולה" לתינוק שנתייםאנונימיות
אני ממש מזדהה עם בארץ אהבתירעותוש10
אני אישית עד גיל שנה כמעט ולא קורה שיוצאת בלי התינוק,
וגם אם כן זה לתור דחוף וכד',
אם זה משהו אחר לוקחת אותו איתי.

אחרי גיל שנה יותר משחררת אבל עדיין לוקחת אותי איתי הרבה

אני מחדדת את מה שאמרתי- זה לא חובה שככה זה יהיהרעותוש10
אצלי זה ככה...
שלוקח לי זמן נפשי ופיזי להיפרד מתינוק, גם פיזית אם אני מניקה יותר מכמה שעות זה כבר גודש בשבילי...
כן היו עד גיל שנה מספר פעמים שנאלצתי לעזוב אותו וזה לא קל לי

מי שאוהבת אחרת, זה נהדר וזה מצוין ! אפשר להשאיר תינוק וללכת בעייני זה חייב להיות תהליך שהאבא לפני זה מרדים את התינוק בערבים, מאכיל שאוב וכד' כשאת בבית, ככה הם מסתגלים אחד לשני וזה נהיה טבעי

העיקר לא לקום בבת אחת ולהחליט שהנה היום זה הזמן שלי לצאת ושבעלי "יסתדר"... זה מקום לתסכולים ולמתחים...
זה צריך להיות הדרגתי ומתאים, ופעמים ראשונות אם אפשר זה יציאות שאם קשה אפשר לקרוא לך

דווקא משום שאני אוהבת את העצמאות שלי אני לוקחת איתי תינוק זה מאפשר לי להתעכב, לשנות תוכניות.. בלי לחץ..

בעלי מתחיל לטפל צמוד בגיל יותר גדול, גם כשיש עוד ילדים בבית הוא זמין אליהם כשאני עם הקטן, הוא גם מאוד אוהב לשחק איתם כבר מגיל קטן, מעורב בהתפתחות...
(באמת בילד הראשון הוא היה חייל אז לא חווינו את העזרה שלו כ"כ)
איך עושה לי טוב בלב לקרוא תגובות כאלה. תודה!והרי החדשהאחרונה


לא יודעת אם אני מסוגלתoo
אני בעיקר לא רוצה להיות כבולה לתינוק.
כבר בגיל חודש הוא נשאר עם בעלי. רציתי בגיל מוקדם יותר ובעלי לא הסכים.
והקשר של בעלי עם הילדים באמת מאד מיוחד, והוא מטפל בהם בצורה יוצאת דופן לגבר, וברור שהטיפול בהם מגיל כמעט אפס השפיע ע״כ.
אני לא חושבת שיש כלל שנכון לכולםבארץ אהבתי
לא כתבתי שחובה שתמיד האמא תישאר עם התינוק.
ברור לי שיש משפחות ויש אמהות שזה לא אפשרי ולא מתאים.
כתבתי בשביל מי שכן מתאים לה - שלא תיבהל לחשוב שזה עלול לפגוע בקשר של בעלה עם הילדים.
השאלה אם האבא מסוגל להישאר עם התינוק בבית לא קובעת לגבי הקשר שלו עם הילדים בהמשך.
הגיוני שאבא שכן נשאר עם תינוקות בבית, יש לו קשר טוב ובריא עם הילדים. אבל לגמרי אפשר ובריא לבנות את זה גם בהמשך, ויש לזה יתרונות אחרים.
ברור שבשנה הראשונה התינוק נמצא לרוב עם האמאאמאשוני
אבל רוב זה לא אומר כל הזמן.
אולי אצלכם יש מודעות גדולה לאבהות גם בלי לתת להם זמן בנפרד,
מצב נפוץ מאוד בהדרכת הורים זה שגם בגילאים הרבה יותר מתקדמים האבא לא שותף בגידול הילדים ואז האמא מתלוננת שהכל נופל עליה.
אבל זה לופ שהתחיל בעצם הרבה קודם כשרק האמא לומדת איך לגדל את התינוק, התינוק לומד להירגע רק אצל האם והאבא מתרגל שהוא לא חלק מהמעגל הזה וזה לופ שקשה לצאת ממנו.
גם אני לא מתרחקת מעל מה שרשמת, ובכל זאת לבעלי יש ביטחון מלא להישאר עם התינוק.
לפעמים אפשר לבנות את זה בלי ניתוק, הרבה פעמים אי אפשר כי כשהאמא המנוסה בשטח אז כולם במתח.
השאלה היא לא אם בעלך היה מסוגל להישאר בסגרים עם הילדים, השאלה אם היה צריך בשביל זה הסתגלות ראשונית של כל הצדדים, במיוחד בילד הראשון כשיש באופן טבעי, פחות ביטחון.
אם היה צריך הסתגלות, אז השאלה האם מונעים את תהליך הלמידה כי האבא מתוסכל והתינוק/ ילד צורח...
אני מסכימה שצריך לאפשר את ההסתגלות הזובארץ אהבתי
בהחלט בפעמים הראשונות שיצאתי בלי הגדולה שלי, היה לה קשה להיות בלעדי וזה איתגר את בעלי.
אבל עשינו את זה רק בשלב שהיא כבר לא היתה תלויה בהנקה, וידעה לאכול מוצקים, וזה גם נתן לבעלי יותר ביטחון.
זה נכון בשלב שצריך שהאמא תצא, אז לא נכון להיבהל מכל בכי של התינוק, אלא להבין שהגיוני שההתחלה תהיה קשה יותר, אבל צריך את השלב הזה כדי שזה יהיה קל יותר ומוכר יותר בהמשך (גם לתינוק וגם לאבא).
אבל לי מכון לעשות את הפעם הראשונה בגיל יותר גדול. זה כן דורש ממני לוותר לפעמים על דברים כשיש לי תינוק קטן, כי לא לכל מקום מתאים לקחת איתי תינוק קטן. ולכן אני מבינה שזה לא מתאים לכל אחת. אבל אני חושבת שזה ממש בסדר אם לבעל אין ביטחון מלא להישאר עם התינוק בגיל קטן, וזה לא אומר כלום על מה שיהיה בהמשך.
השאלה גם כל כמה זמן יש לך תינוק קטן...רקלרגעכאן
אצלי נגיד יש צפופים
מה שאומר שכל שנה יש לי תינוק קטן

אז לפי זה 7 שנים לא היתי יכולה לצאת מהבית לבד...
'לסחוב ' עם תלות כזאת חצי שנה ,נו מילא..אבל מעבר בעיני זה ממש לא בריא נפשית

אבל א י שמחה על מה שכתבת כי העלית נק' נכונה
שאין נוסחא אחישה ושאפשר לבנות קשר אבי בכל מיני צורות
וגם מסכימה איתך על זה שמי שאצלה זה אחרת לא צריכה להבהל ממה יהיה עם הקשר של האבא והילדים וכו

נק' טובה למחשבה
וחושבת שנכונה גם למי שזה נכון לה

אני אישית לגמרי מרגישה שאמא זה השקעה לטווח ארוך- ולהחזיק חזק ולהשקיע את הכוחות שלי עד הקצה כל פעם זה לא נכון
ולדאוג לאופציה להתאוורר ולתדלק בשוטף במינון קטן ומתאים- זה המפתח.
ולכן חשוב לי לדאוג שזה יתאפשר.

ואצל כל אחת זה באמת משתנה העיקר ליות קשובות לעצמיכן
ואם טוב ושמח לכן- אז מצויין בכל מצב!!
זה בהחלט משפיע, אין ספקבארץ אהבתי
אני יכולה להגיד שאמא שלי ילדה כל כשנתיים, הניקה עד גיל שנתיים, ולקחה איתה את התינוק היונק בכל יציאה ארוכה, מה שאומר שבמשך כמעט 20 שנה לא היו לה זמנים לעצמה.
אבל ברור שאני לא חושבת שכולן יכולות או צריכות להתנהל כמוה. בדור שלנו זה עוד פחות קיים.
ואצלי באמת זה מאוד מקל שהרווחים שהקב"ה סידר לי בין הילדים הם יותר גדולים, ככה שממתי שאני יכולה להשאיר עם בעלי עד שנולד עוד תינוק, יש לי פער של זמן כלשהו (משתנה בין הילדים) שיש לי יותר רווח לעצמי, ויותר אפשרות לצאת לבד בכל מיני הזדמנויות.

ושוב - לא אמרתי שאיך שאני מתנהלת היא הדרך הנכונה היחידה. אלא שגם כך אפשר להתנהל, ולא צריך להיבהל שיהיו לזה השלכות להמשך מבחינת הקשר של האבא עם התינוק.
גם אני ככה, תינוק יונק יוצא איתי לכל יציאה שהיא יותר משעתייםאחתפלוס
ולילדים שלי יש קשר מאד חזק עם בעלי
רק שלא ישמע כאילו אמרתי משהו אחר...אמאשוני
רציתי רק להדגיש שזה לא מדדאחתפלוס
אף אחד לא אמר שזה מדדאמאשוני
בכלל לא דיברתי על זמנים, אלא על תחושת מסוגלות וביטחון להתמודד עם האתגר.
ואם יש אבא שמפחד להישאר עם הבן שלו כי הוא לא יודע לטפל בו אז בעיני זה פוגם בקשר. גם עם סבא וסבתא יכול להיות קשר מדהים למרות שכנראה הם לא יכולים לטפל בתינוק כמו הורים ועדיין זה לא קשר כמו הורה.
אני מניחה שלרוב בגיל חצי שנה הנקה זה לא פתרון לכל בכי,
ולכן בעיני אין סיבה שרק האמא תוכל לפתור את הבעיה (גם כשהיא נמצאת וגם כשלא)
גם אצלנו קורה כשאני יוצאת להליכה בעלי קורא לי אבל אם הפתרון היה להרים לגרפס או להכניס מוצץ ולנענע את העגלה, אז באידיאל לא הייתי אמורה לחזור בשביל זה ואנו לומדים מכך לפעמים הבאות.

אגב, חוסר ביטחון זה כשלעצמו זאת סיבה ממש טובה לתינוק לא להצליח להירגע, גם אם זה לעשר דקות
שוב - בגדול אני מסכימה איתךבארץ אהבתי
עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך י"ז באלול תשפ"א 13:49
אבל בגיל חצי שנה מבחינתי זה עדיין סביר לגמרי שלאבא לא יהיה ביטחון להישאר עם התינוק.
יש משפחות שבהם אין ברירה והאבא יצטרך ללמוד ולא להיבהל מהבכי ולהגיע לביטחון. או שבבחירה מודעת מחליטים שהאבא שותף מלא גם מגיל צעיר.
ויש משפחות שמתאים להן שבגיל כזה ברור שהאמא מטפלת בתינוק. ולאבא אין ביטחון. ובכל יציאה התינוק יוצא עם האמא, או שקוראים לה הביתה מיד כשהוא מתעורר. וזה בסדר. והקשר יכול להיבנות גם כשהאמא נמצאת עם התינוק ביחד עם האבא. ורק בגיל גדול יותר הוא ילמד להישאר איתו לבד בלי האמא.
אני מבינה מממש אבל עדיין אני חושבת- כמו בהרבה נושאים נוספיםרקלרגעכאן
שהנקודה היא
לא הבעל
ולא התינוק

אלא האמון שלך עמוק עמוק בפנים
וזה אמון שמקרין החוצה גם לאיך שאנו מגיבים ומתנהלים
וגם למי שסביבנו
נרצה או לא נרצה

העובדה שאני למדתי בחיים
זה שכשאני באמת נותנת אמון ומשדרת את זה
הילדים מסתגלים ומסתדרים במצבים שלא האמנתי בחיים שיצליחו( יש לי שלל דוגמאות..! )
וגם מול הבעל- הוא צריך לחוות חוויית מסוגלות
מסוגלות נבנית
מאמון שלך
מהתנסות שלו
ומצבירת חוויות הצלחה

אין קיצורי דרך

זה כמו להיות נהגת חדשה
כבר האמינו בך
נתנו לך רישיון
אבל תכלס
כדי לנהוג טוב באמת
את צריכה להיות על הכביש
להרגיש את עצמך נהגת
ללמוד לעשות חניות
ללמוד להתמודד עם סיטואציות שלפעמים מורכבות ודורשות תימרון...
וכן גם עם מצבי לחץ שכולם צופרים לך ואת מסתבכת עם הלצאת מהחניה

וכן את תדפקי לפעמים את הרכב ואולי ישארו בו גם כמה שריטות

אבל בסוף את תלמדי ..נכון?

אז אותו הדבר

הילד רגיל רק אליך..
(ובאמת בילד הבא - ממליצה מההתחלה להפוך את הבעל לשותף פעיל ועצמאי- גם אם לפרקים קצרים יותר. לא לתת לו הוראות לפרטי פרטים- הוא ילמד בעצמו ..הוא לא טיפש)
אבל זה לא בלתי הפיך

רק דורש הסתגלות
של הילד
של בעלך
וגם שלך..
וזה לא יקרה בפעם אחת

הגיוני שהפעם הראשונה היתה דרמטית
אוקיי..אז בבקשה מהר ובהקדם לנסות את הפעם השניה
אולי הפעם לא לשעתיים
אלא לזמן קצוב יותר ושתהי קרובה יחסית
אבל בזמן שקבעתם הוא מסתדר לבד לבד. בלי טלפונים
ואת בלב מאמינה בו בלב שלם

המוטיבציה שלו צריכה להיות לא רק לפרגן לך
אלא גם ליצור לו עצמו קשר אישי עם התינוק, חוויית אבהות עצמאית ולא רק תלויה בנוכחותך. וזה מגדל ויצמיח בו יכולות וכוחות ואהבה והקשרות לילד.


אני יכולה להגיד לך שנגיד אני השנה נסעתי ללימודים יום שלם מהבוקר עד הלילה מאוחר ובעלי היה לבד עם כל הילדים( כולל תינוק בן שנה)
וכולן שאלו אותי - מה וואי בטח את דואגת ואיך הוא יסתדר

ואני באמת בכנות לגמרי לא הבנתי את השאלה
לא? למה שאדאג? לרגע לא. הוא אבא שלהם וכמו שזה הגיוני וטבעי שאני אשמור עליהם יום יום כל היום אז בדיוק ככה גם הוא מסוגל
ואני שיא המעריכה את זה בעולם! ומפרגנת לו על זה בלי סוף
אבל מבחינתי זה גם כי ב''ה הוא אבא ובעל טוב
אבל גם כי זה מערכת יחסים שבנינו יחד - שהוא חלק בלתי נפרד. שהילדים לא בבעלותי . הם שלנו יחד. ולשנינו יש יכולת לטפל בהם באותה המידה.
נכון כשהם פיצפונים אז ההנקה כן יותר מחברת אותם אלי.
אבל גם אז..זה שדר שקיים. כשאני צריכה לנוח והוא בבית הוא יקח את התינוק ורק אם רעב אז יקרא לי. אבל ההנחה היא שהוא יתמודד.

וזה בעיני מתנה לכולנו..

ושווה לעבור עוד כמה ערבים קצת עם מאמץ כדי לקבל אותה
תחושה מובנת מאודבשורות משמחות
עד שסיננתי את הטלפפונים העצבניים והמדכאים. בעלי הבין שהוא צריך להתמודד ולא השארתי אותו ללא מוצא, יש לתינוק אוכל וכמובן כל השאר תלוי בו-משחק, טיטול, לא מרגיש טוב(אין מה לעשות הוא חייב להתרגל)
וכמובן הוא הבין שאני צריכה את הזמנים האלה כדאי להיות יותר מלאה בנפש, מאושרת, בריאה.
אז הפתרון אצלנו בגדול שבעלי שינה תפיסה, הבין את המחוייבות ומתמודד בעצמו, הוא לא בייביסיטר הוא אבא.
וגיל חצי שנה זה ממש בסדר להישאר עם אבא.. מילא גיל קטנטן ממש צודקת שקשה לצאת ואמא צריכה יותר להיות.
הכול נכוןוהרי החדשה
ובכל זאת-
יש לתינוק אוכל אבל הוא לא אכל
(לדעתי בכלל לא היה רעב, פשוט רצה אותי)
ואין מצב שאסנן אותו.
אני כל כך רוצה שיידע להתמודד אבל לא יודעת איך לעזור לו לעשות את זה
שיחות לפני היו
הוא יודע שאני צריכה זמן לעצמי
ומפרגן לי מלא ביום יום
כל פעם שהוא בבית אומר לי שהוא עם הקטן ושאני משוחררת
הלכתי כבר לחברות באמצע היום לחצי שעה- שעה אבל בערב ככה אף פעם לא

זה לא יעזור לדבר לפני
כי שמתחיל הבכי הכול נשכח
הוא בוכה ברצף ולא נרגע זה באמת קשוח
'פשוט רצה אותי'בשורות משמחות
זו פרשנות שלך.
קודם כל להירגעאביול
זה לא שעכשיו את תקועה בבית. לאט לאט הוא ילמד להיפרד ממך. לנסות אולי להרגיל אותו לבקבוקים, שיהיה לו יותר קל. בהצלחב
תודה לכולן על התגובותוהרי החדשה
אמנם קשה לי לקרוא
זה רק עושה לי מראה שקשה לי איתה
אבל חשוב
כנראה שאין ברירה
אחכה ששנינו נרגע ואז נדבר על זה שוב

ובעזרת ה' יהיה להם אחר כך רק טוב וחיבור של שניהם. (הילד משוגע על אבא שלו. מתעורר לפעמים בלילה וקופץ מעלי כדי להגיע אליו רק רגיל שאני המרדימה בלילה, כנראה שזה עוד משהו לעבור)
אולי לנסות ש..הילושש

ביום שאת ובעלך בבית, לתרגל את זה.. לתת איזה ערב לבעלך להסתדר לבד עם הילד, עם בקבוק.. כאילו את לא בבית. ולהנחות אותו מה עושים במצבים כאלה ואחרים.. 

וכך הוא יתרגל אולי.. 

 

האמתשירוש16
אצלינו זה סיפור אחר.
מרגע הלידה (פחות או יותר) בעלי שותף מלא. זה גם הילד שלו - אין סיבה שלא ימצא דרך לשמור עליו ולהסתדר איתו.
בשנה הראשונה אכן הייתי יותר בבית ומטבע הדברים הצלחתי מהר יותר או בצורה יעילה יותר להרגיע אותו ולהשכיב אותו לישון- זה לא אומר שבעלי לא הצליח. הוא הצליח בדרך שלו.
אחרי שחזרתי לעבודה מטבע הנסיבות הוא היה איתו בבית יותר ממני, אני ראיתי אותו אחרי עבודה מוטשת ועייפה אז בעלי שמר עליו רוב שעות היום (כשהילד לא במעון) וזה ניכר מאוד.
ואז הגלגל כיביכול נהפך - אני מידי פעם מתקשרת לבעלי לשאול אותו מה הסימונים של הילד אומרים - מה הילד רוצה ממני.
האם זה אומר שאני לא יכולה לשמור ולטפל בו? ממש לא. לבעלי באופן טבעי קל יותר אבל זה לא מוריד ממני את האחריות, אני אמא שלו. ובעלי אבא שלו. ושנינו ביחד ולחוד יכולים להסתדר ולשמור על הילד. כל אחד בדרך שלו.
פוסט חדש עם סיפור אישי☺אם_שמחה_הללויה
השמחה היא רפואה.

בהמשך לפוסטים קודמים בהם דיברתי על דרכים להגיע לשמחה, היום ארשום על אחת ממעלות השמחה: השמחה מביאה רפואה.

רוצה לשתף אותכן בסיפור אישי שקרה לי.
אחרי הולדת הבת השנייה בקיסרי חרום, הייתי מאושפזת בבית חולים עם זיהום בחלל הבטן.
מרוחקת מבכורה שלי שאפילו עוד לא היה לה שנתיים.😔 כל כמה שעות היו מזריקים לי אנטיביוטיקה, משנים סוגים של אנטיביוטיקה. והמדדים של הדלקת וליקוציטים ממשיכים לעלות .(בסופו של דבר הסתבר שהאנטיביוטיקה היא זו שגרמה לזה). אני זוכרת את השכנות לחדר מתחלפות, מתבכיינות אם היו צריכות להשאר יום נוסף בגלל צהבת של היילוד.
באותו רגע הכי קל היה להמשך אחרי העצבות.
אבל אני קיבלתי החלטה. החלטה להיות בשמחה. שיננתי לעצמי שני דברים: א) שהכל לטובה, כנראה זה הזמן שלי להתאושש מהלידה, מהקיסרי, זמן שאני פנויה נטו לתינוקת שלי לביסוס הנקה.
ב) שהשמחה שלי תרפא אותי.

והתחלתי לעשות פעולות שישמחו אותי. ביקשתי מבעלי שיביא לי בושם, אודם, לק, בגדים לא של בית חולים. הייתי שמה את התינוקת בתינוקיה ועושה מקלחת ומורחת על עצמי שמנים. החיצוני השפיע על הפנימי וכבר הרגשתי טוב יותר. 🛀
חייכתי לאנשים, לאחיות (שהיו מדהימות אחת אחת, אחיות בלניאדו מחלקת יולדות ב' פשוט מיוחדות אחת אחת) ונוצרה סביבי אווירה טובה.🎈🎈🎈
קראתי תהילים וספרים של אמונה שחיזקו אותי.💪

ואני לא אשכח את מה שרופא(שהיה שליח טוב) אמר לי באחת הבדיקות של אולטרסאונד. הוא אמר: "אני רואה את הדלקת באולטרסאונד וזה אולי היה מצריך ניתוח, אבל ראיתי אנשים חולים ואת לא חולה. את נראית בריאה."
וככה נמנעתי מלעשות ניתוח.

בסוף שוחררתי, ובעוד חודשיים בגלל כל האנטיביוטיקות שדחפו לי תתפרץ אצלי מחלה כרונית שהייתה רדומה.
כשזה קרה, הדבר הראשון שהתחשק לי זה ליפול לייאוש. "רציתי כל כך ללדת טבעי ומה לא עשיתי בשביל זה ובסוף ילדתי בקיסרי. אח"כ האשפוז של שבועיים. ועכשיו גם הסבל של המחלה הכרונית. למה השם?!"😭😭😭
באותו זמן נפל לידי סיפור אישי שמאוד עודד אותי של מישהו שיצא ממצב מחלה רק כי הפסיק לפחד (אשלח אותו במייל לכל מי שתרצה, זה סיפור ממש חזק). ושוב קיבלתי החלטה : לא לפחד! ולשמוח.
אני זוכרת בבירור את הרגע שהיו לי כאבים ואמרתי לבעלי :"תדליק מוזיקה" ורקדתי עם הכאבים. וגם בעלי כמובון שימח אותי והרים אותי.
ובאורח פלא, אחרי כמה שבועות פשוט יצאתי מזה והיום אין לזה זכר.
וזה ברור לי שזה לא התרופות. זה לא מהתזונה. כי באותו זמן ממש שמתי פס עליה. זה השמחה שלי. והאמונה שלי, שהיא ההפך מהפחד. 🙂

אני יודעת שיש מצבי חולי הרבה יותר קשים, שאנשים יוצאים מהם והם אולי יותר מעוררי השראה משלי, אבל היה חשוב לי לחלוק גם את הסיפור שלי. למרות שמי שמכיר אותי יודע שאני לא אוהבת לשתף דברים כאלה, כי מרגיש לי שמצב בריאותי זה דבר כל כך אינטימי.
אני רושמת את כל זה, כדי אולי לחזק מישהי שנמצאת במצב של חולי ומפחדת שלא תיצא מזה ובעצם כל אחת בעולם המטורף של היום שמלא בחרדות מכל עבר. העולם, שבו אנשים מסתובבים רציניים וטרודים מדי.
אמן תהיו בריאות ושמחות תמיד.🙏🙏🙏
מקסים. שתמיד נהיה בריאות ושמחות לעבודתו ית' !נפש חיה.
מדהים! תודה על השיתוףמיוחדותאינסופית
מחזק מאוד!
ואו סיפור מדהים. את נשמעת מדהימה ממש ובא לי להכיר אותך💓הכל בנחת
אולי אנחנו כבר מכירות😉 איאפשר לדעתאם_שמחה_הללויה
בכל מקרה אני תמיד שמחה לחברות חדשות😍
מהממת ומיוחדת!! מעוררת השראה!אמא_טריה_ל-2
איזה מותק את!! ואיזה גבורה!!! ממש סיפורים מחממים את הלברקלתשוהנ


בנות תודה רבה על התגובות!אם_שמחה_הללויה
ממש התלבטתי אם לשתף וחיממתן לי את הלב
מהממת את!!💕אהבת ישראל!!
שתמיד נשמח ורק בריאות!
וממש תודה על השיתוף!🤗
וואו תודה על זה. מהממת אתדפני11
את אישה מיוחדתמודה
וואו! מדהימה מעודדת ו.... נותנת עבודה!:-)
תודה לך!
בשביל זה באנו 😉אם_שמחה_הללויה
מהמם!! כל-כך חשוב! תודה שכתבת!!!ציפצופית
כרגע אצלי זה בעיקר פחד מפני מה יהיה, קורונה, והמסגרות, בידודים, עבודה, ואיך משלבים הכל..
אמנם זה לא בריאותי אבל גם לזה השמחה תעזור, אני בטוחה

תודה גדולה ❤️
בטח השמחה היא רפואה❤אם_שמחה_הללויה
ונפש וגוף כל כך קשורים!
תודה שכתבת❤ מקסים!בתנועה מתמדת
חיזקת
מדהים ומחזק!חדשה לשאלה
לסבתא שלי היה בעבר אסתמה לא פשוטה.
היא כל הזמן היתה אומרת שאין לה שום דבר ושהיא בריאה, היתה מחייכת וחיה את החיים וב"ה האסתמה נעלמה לגמרי.
מהן כוחן של מילים.
תודה על השיתוף!! מפליא כל פעם מחדש כמה כח יש לנואם_שמחה_הללויה
מקסים!אמאשוני
לי קרה שסבלתי כמה שנים מכאבים ראש זוועתיים
אבל משהו ממש לא רגיל,
עברתי מיליון בדיקות ורופאים
אמא שלי תמיד הסתלבטה עלי שעד החתונה זה יעבור..
קיבלתי קוקטייל תרופות שלם. בשלב מסויים הנוירולוג רצה להתחיל להוריד מינונים אבל הגוף סירב לשתף פעולה, עד שהתארסתי ורציתי לקחת גלולות לסדר את המחזור לפני החתונה ואסור לקחת את התרופות במקביל,
אס החלטתי שזאת ההזדמנות להפסיק עם התרופות הנוירולוגיות
ובאמת איכשהו סביב החתונה הכאבים פסקו ואמא שלי אמרה אמרתי לך שעד החתונה זה יעבור, כלומר ההתרגשות והשמחה שבחתונה יתגברו על הכאב והסבל וכך היה.
תודה על השיתוף וזה קטעאם_שמחה_הללויה
המחלה הכרונית שדיברתי עליה סבלתי ממנה מהתיכון עד שהתחתנתי וכשהתחתנתי זה פשוט הפסיק להטריד אותי.
ואז התפרץ ואז עוד פעם נעלם כפי שסיפרתי, האורח חיים והמצב הנפשי ממש משפיעים!
וואו תודה על זה!חדקרן
מדהימה.
איזה כוח רצון אדיר.
הלוואי ואצליח גם
תודה!
את מדהימה תודה רבה על השיתוף פשוט מושלםהשלך על ה' יהבך
מהממת. עוצמתיאורוש3
מהממת! בזכותך התחלתי להתפלל על לידה שמחה. כמה זה חשובכנרת כנרת
באת לי בול בזמן. תודה❤מאמינה ומתאמנת
איזה כיף! באהבה❤אם_שמחה_הללויהאחרונה
שבוע 31 צירים סדיריםהילולא
היי
אני בשבוע 31. הריון שני. התחלתי את ההריון עם המטומה שכבר נספגה ב''ה
בעשרים דק האחרונות התחילו צירים סדירים (תזמנתי באפליקציה..)
לנסוע למיון? לנסות לנוח קודם ואז לראות?..
לשתות ולנוח...ולהתקשר למוקד אחיות עכישו.דיליה
אם ממשיך שעה לצאת.
👍תודההילולא
מה האורך וכל כמה זמן?הריון ולידה_פצ
בממוצע דקה וחצי כל ציר כל 3 דקהילולא
לדעתי לנסוע למיון, תרגישי טובאמא_טריה_ל-2
לעוף למיון, מקווה שיצאת ויספיקו לעצור את הלידה בע"המק"ר
^^^זמני לשליש1
במיוחד בגלל ההמטומה שהייתה בהתחלה
עכשיו במנוחה וב''ה נראלי שהם נעצרו.. תודה!הילולא
כדאי להיבדק, זה יכול לגרום לקיצור צוואר הרחם ואפילו לפתיחהרעותוש10
את ממש לא רוצה ללדת עכשיו...
ואם יש קיצור או פתיחה זה משמעותי

יותר מ3-4 צירים בשעה לא אמורים להיות בשלב זה !

כמובן שתשמרי על עצמך לנוח מידי פעם לאכול ולשתות טוב
וגם דלקת בדרכי השתן יכולה לגרום לצירים (משמעותיים)
הייתי נבדקת מחר אם נעצר עכשיואורוש3אחרונה
אם מתחדש הייתי עפה למיון. בע''ה שלא יקרה.
היי יקרות. מי פה שלקחה מוטיליוםanonimit48
הרגישה שהחזה שלה ממש מתנפח?
לי לא זכוראורוש3
זוכרת מה המינון שלקחת אורוש?anonimit48
לא. זה היה לפני איזה שמונה שנים. סוריאורוש3
הכל טוב 😚😅anonimit48
אני לקחתי לפני 15 שנהתמיד להודות
8 ביום
מעניין וזה באמת עזר?anonimit48
לא ממש...תמיד להודותאחרונה
זה אמור להגביר חלב אז הגיוני מאוד שישפיע על גודל החזהמיקי מאוס
כן אבל לאו דווקא בכמויות פשוט מרגיש נפוח ..anonimit48
שנה כבר אחרי לידה והבטן... rivky

אני שנה אחרי לידה ועדיין לא חזרתי לעצמי

הבטן פשוט לא יורדת!!!!!!!!
 

עושה כושר ואוכלת בריא 

עכשיו הפסקתי להניק וחשבתי שזה יעזור אך לא

מה אפשר לעשות?

זה כל כך מתסכל!!!!!!

 

לא רוצה לבאסאמא_טריה_ל-2
אבל לי לא עזר כלום.
לא הצלחתי לחזור לגזרה הקודמת שלי...
זה לא אומר שזה מה שיקרה לך, ואני מקווה בשבילך שלא, אבל חשוב להיות מודעת לאפשרות שהבטן שם להישאר...
בדקת היפרדות בטנית?חגהבגה
אצל מי בודקים ?ילדה של החיים
יכולה לבדוק לבדאמא_טריה_ל-2
איזה כושר את עושה ואצל מי?אמאשוני
מישהו מוסמך בדק אותך?
כשעושים לא נכון זה עלול להחמיר את המצב.
כדאי לפנות לפיזיוטרפיסטית שתהיה אותך אם טרם עשית זאת.
וגם לגבי אוכל בריא לא תמיד עולה בקנה אחד עם דל קלוריות,
עכשין אחרי סיום ההנקה אולי כדאי להקפיד יותר.
למי צריך ללכת?rivky

אני עושה כושר בחדר כושר

פילאטיס, תרגילים עם מכשירים וריצות,

היתה לי מאמנת אישית שעזרה לי בהתחלה עם תרגילים

ועשיתי את הבדיקה עם היפרדות בטנית שבודקים שנסגר וזה בסדר,

למי כדאי לי לפנות שיכולה לעזור לי

אני לא ישר אחרי לידה אני כבר שנה ככה
ירדתי קצת במשקל אבל הבטן פשוט לא....

 

נשמע שאת עושה הכל נכוןאמא_טריה_ל-2
ובהחלט יכול להיות שתמשיכי ככה וזה יעזור לאורך זמן (אפילו שנתיים).

עוד אפשרות זה לבדוק את כמות הקלוריות שאת צורכת, אמורה סביב 1300-1500.

ושוב - אפשר לעשות הכל נכון ועדיין הבטן לא תרד. זה מבאס אבל זה עניין גנטי.
רק מעירה ש1500 קלוריות ביום זה ממש מעטאני זה א
לא הייתי עושה דיאטה בלי הכוונה של דיאטנית( לפחות בהתחלה)
אני נמוכה... ואין לי גנטיקה גרועהrivky

אני נמוכה ואני שורפת 1200-1300 קלוריות ביום

ואני משתדלת לאכול תמיד פחות

אבל הבטן לא יורדת

אין אצלנו גנטיקה של זה

אפילו הפוך כל האחיות שלי ההנקה גמרה להם את כל השומנים

ולי פשוט ההפךךך

 

אני אדייק את כוונתיאמא_טריה_ל-2
גנטיקה הכוונה שזה מה שהגוף שלך יכול, וזה נכון לנקודת הזמן הזו.

אם גם בתזונה את מקפידה ונשמע שאכן כך -
אז אומר לך כל הכבוד ובאמת מחזקת אותך. תמשיכי ככה, והלוואי והגוף בסוף יתרצה.

עוד 2 אפשרויות אתן לך-
לוודא בדיקת דם - שאין חוסרים, כולל בי 12, וכמובן תפקוד בלוטת התריס.

לעשות בדיקה גנטית דרך אחת החברות שעושות בארץ (זה פרטי ועולה לא מעט) שאמורה לתת לך כיוון של אילו מאכלים פחות ויותר טובים לך לפי הגנטיקה שלך. ניתן לעשות גם משולב עם המלצות לפעילות גופנית מתאימה.
אני כבר מלא זמן רוצה לעשות כי אני סובלת מבעיה דומה, מודה שמה שעצר אותי עד כה זה שלא לגמרי ברור אם זה באמת עובד או לא, התחום הזה יחסית צעיר. מצד שני כנמצאים במצב שעובדים נורא קשה ולא מצליחים - לפעמים זה שווה את המחיר. הטענה מאחורי זה היא שלכל אחד יש מאכלים מסוימים שהגוף יודע לפרק פחות טוב והם מעלים את הסוכר ופוגעים בהרזיה. אצל אחד זה יכול להיות מוצרי חלב, בעוד שאצל אחר פירות.

עוד אפשרות - יורה לכל הכיווניםאמא_טריה_ל-2
שאת דווקא אוכלת מעט מדי והגוף שלך נכנס למגננה.
לנסות אולי פעם בשבוע לעשות יום של אכילה חופשית יותר - גם נחמד מורלית, וגם יכול לעזור לירידה במשקל דווקא.

זה מה שמקובל לנשים שלא מניקותאמא_טריה_ל-2
אומרת מניסיון של חלי ממן וכדומה.
אכן מומלץ לקבל הדרכה במסגרת כלשהי, כל אחת מה שמתאים לה.
תודה לך על התגובות...rivky

אני לא תמיד מצליחה לגבי האוכל

נופלת וקמה כל הזמן

ועשיו אני רוצה ממש לשמור ולראות באמת אם הסיבה לחוסר הרזיה היא הנפילות שלי או שזה משהו אחר

לגבי הגנטיקה

זה שבצור בחורה הייתי רזה וכשהייתי עובדת על עצמי זה היה מביא תוצאות זה אומר שזה לא קשור לגנטיקה?

תודה לך!

 

יש כמה קשייםאמא_טריה_ל-2
הראשון הוא שחילוף החומרים שלנו מאט ככל שמזדקנים, ואז בעצם צריך לצמצם עוד בצריכה הקלורית

השני הוא שמבנה הבטן יכול להשתנות בעקבות ההריון ולא לחזור פשוט לעצמו
לכן נשים פונות לעתים לפתרונות פלסטיים, כי שום דבר לא עוזר פשוט
השאלה אם זה יכול להיות הורמונים?rivky

זה בטן מאוד רכה..

וחשבתי אולי זה נפיכות ולא שומן או שרירים

איך אפשר לדעת?

אני יוסיףrivky

שמעתי ממישהי שאמר לי שמחזור מרוקן את הגוף

וכל פעם שיש לה היא מורידה קילו וחצי

והבנתי שיש סיכוי כזה שבגלל שאני על מניעה אז אני לא מקבלת מחזור 

גם בין ההנקה להפסקה לא קיבלתי

בקיצור מאחרי הלידה אני בלי...

השאלה אם זה קשור?

אני על טבעות שזה לא עובר דרך הקיבה ולא אמור לפי הבנתי להשפיע...

הורמוניםאמא_טריה_ל-2
לגמרי יכולים לפגוע בירידה במשקל וגם ליצור נפיחות בטנית.
אולי לנסות לזמן כלשהו שיטת מניעה שלא הורמונלית ולא מונעת ביוץ ולראות איך הולך.
זה ניסוי וטעייה, הרבה סבלנות ולהמשיך לדבוק בתהליך...
בכלל לא. 1500 בדיאטה זה אחלהטליה כ
לפותחת- ממליצה לך להסתכל באתרי דיאטות כמו של חלי ממן ולקבל טיפים
אולי כדאי לחזור למאמנתאמאשוני
פעם אחת לבדוק שאת עושה את התרגילים כמו שצריך- כי כאמור אם לא עושים נכון זה יכול להחמיר את המצב.
בנוסף כדאי ללכת לפיזיוטרפיסטית לשלול בעיה פיזיולוגית.
אם שתיהן אומרות שהכל תקין אז להמשיך בהתמדה בפעילות גופנית שנותנת לך סיפוק מעבר לתוצאה אסתטית.
כמה זמן את באימונים?
אם הפסקת להניק עכשיו אז יכול להיות שעוד תהיה לזה השפעה בהמשך, אל תתייאשי.
ואם מדובר בבטן קטנטנה אז לא נורא, יש בזה משהו חמוד אפילו.
ולכל תקופה בחיים יש את היופי ויש את החסרונות שלה, אולי יום אחד עוד תתגעגעי לתקופה הזאת, את תהני ממה שאפשר
לגמרי מסכימהאמא_טריה_ל-2
עוד אפשרות היא לשמור על אורח חיים בריא ומאוזן,
ולעבוד קשה לא על הבטן, אלא על הראש. לנסות ללמוד לשחרר ולקבל את עצמך כמו שאת.

לא לכולן זה מתאים, אבל זאת גם אפשרות...
את עם גלולות/אמצעי הורמונלי אחר? זה גם משפיעטליה כ
יש איך לדעת בלי להפסיק?rivky

לא כל כך רוצה להפסיק כי אני אהיה אסורה וכו...

השאלה אם יש איך לדעת אם הבטן שיש זה משרירי לא מחוזק מספיק או אוכל או נפיכות הורמונלית?

 

אלימינציהאמא_טריה_ל-2
שריר הכי פחות סביר, ואת גם עובדת על זה

אוכל תנסי כמיטב יכולתך (אולי כולל בדיקות דם מורחבות)

ואם הכל לא הולך - זאת האפשרות שנותרה
עכשיו קראתי שכתבת למעלה שאת על נובהרינג. שמעתי מהרבה שזה גרםטליה כ
להן לנפיחות
תודה על כל התשובות...rivky

אני הרגע התחלתי עם הנובה רינג 

עד עכשיו הייתי עם כדורים שמתאימים להנקה מלאה

 

דבר נוסף

לגבי חלי ממן

היא מומלצת?

יש מישהי שעשתה דרכה וממליצה?

אני לא הסגנון שצריכה הרצאות של כמה שווה לעשות דיאטה...

היא כותבת דברים טובים. יצא לי קצת לעקובנפש חיה.
ואני מרגישה טוב יותר באופן אישי
יש גישות שונותאמא_טריה_ל-2
למשל -
שומרי משקל זה בשיטת הנקודות - דומה מאוד לקלוריות, פשוט לא לעבור מכסה יומית

אברהמסון זה גמילה מפחמימות וסוכרים - יורדים מהר אבל קשה להתמיד לאורך שנים

חלי ממן זה בשיטה של סדר יום - 6 ארוחות קטנות יחסית לאורך היום, בכל ארוחה מוגדר מה הרכב הארוחה, למשל- בוקר זה מנת פחמימה ומנת חלבון נניח, ארוחת 10 מנת פחמימה, ארוחת צהריים 2 מנות פחמימה ו1 5 חלבון (רושמת לצורך הדוגמה) וכן הלאה לאורך היום, כאשר היא מספקת חלופות למה זה פחמימה/חלבון/שומן ויש תפריט לדוגמה ומתכונים באתר.

כל הידע נמצא באינטרנט, היתרון היחיד בסוף בהרשמה למכון כלשהו הוא המסגרת המחייבת (עם השקילה והכל) והתמיכה של הקבוצה.
יש כאלה שזה עוזר להם מאוד.
ממש כאילו אני רשמתיעטרת ראשיאחרונה
ורידים😬נוף123
ערב טוב יקרות,כל הריון יוצא לי באותו המקום וריד כל פעם עוד קצת ועוד ,בהריון עכשיו מתחילים לצאת עוד ורידים בעיקר באזור של הירך, מה עושים?איך מטפלים?תודה רבה!🙂
מישהי??נוף123
היי... אולי גרביים אלסטיות..?הילושש

תקחי הפניה מרופא נשים או ממוחה כלי דם.. איזה בדיוק סוג גרב את צריכה.. 

כי יש גם גרב וגם גרביונים וצריך לבדוק איזה לחץ את צריכה. אז תתייעצי עם רופאה שתראה את הרגל ותקני לך.. אמנם זה חם.. מאוד אבל שומר על הרגל.. 

תודהנוף123
קודם כל גרביים/גרביונים אלסטיותרננה*

צריך התאמה של חנות מומחית או של רופא,

זה הולך ומחמיר מהריון להריון בדרך כלל.. וככל שתקדימי לשים את הגרביים -

לפחות תעצרי את ההידרדרות!

יכולה לומר לך שאני התעצלתי בפעם האחרונה ללכת לקנות ודחיתי מיום ליום,

והמחיר.......... גבוה (של הורידים)

אז זה קודם כל

אומרים שהליכות עוזרות, 

ויש איזו כמוסה של ליקולייף - משהו צמחי, לא התנסיתי זה נורא יקר,

ולא יודעת אם זה עוזר, אבל מתיימר לעזור לזה.

תודה,מכירות איפה?נוף123אחרונה
מקום מומלץ?
נמאס להן מכל המשחקים!חגהבגה
אז עשיתי מיון של המשחקים בבית שלנו, כשחזרנו וסידרתי הכל יפה, והפכתי חדר מחסן לחדר משחקים. זה כל כך נוח! רוב הבלאגן שם והן יכולות לשחק לבד, וגם לסדר לבד
א-ב-ל, נמאס להם מכל המשחקים. יש להן מטבח צעצוע-כלים-אוכל
צינורות
לגו כזה של ילדים
מגנטים
מלא חומרי יצירה וחוברות עבודה שאני עושה איתן
כמה משחקים 'מוקצה' כאלה שהם בעיקר לתינוקות
פאזלים

הכל משעמם להן. עכשיו ברור שאני לא מצפה דהן ישבו כח היום לבד (בנות 3,4) ויעסיקו את עצמן, אבל לפחות קצת!

יש לכן רעיונות למשחקים לגיל הזה, שהן יכולות לשחק לבד, ומעניין אותן?
יש להן כמה בובות גם... שכחתי לציין..
תודה לכן🥝🥝
וזהו בגדול
יש כאן מישהי שביצעה היפוך באסף הרופא או תל השומר?ארנבת ברנבת
אשמח לשמוע.
מקפיצה לך:-)
מקפיצהארנבת ברנבתאחרונה
מי שעשתה צ׳יפ גנטי באסותאLana423
איך מקבלים את התוצאות?
הם אמורים לשלוח מייל או להתקשר? או שבכלל זה מגיע לאתר?
תודה!
מקפיצה לעצמי למרות שהסיכוי קלוש 🙈Lana423
עשיתי בתל השומראור לציון
מקבלים מכתב הביתה
הם מתקשרים אלייך, אחרי שבועיים מגיע גם בדוארמצפה88
עברו כבר שבועיים, היו אמורות כבר להיות תוצאות?Lana423
תודה!
כשעשיתי שם אני חושבת שהיו אחרי שלושה שבועותמצפה88
תודה!Lana423אחרונה
אז אני בתחילת הריון שני ברוך השם - איזה בדיקות עשיתן בהריון?בתשובהתמיד

בהריון הראשון עשיתי די הרבה, והייתי גם במעקב.

ההריון הזה אני רוצה הרבה פחות, בעלי בכלל לא רוצה שאתקרב לרופאים...אבל, בכל זאת, לי זה לא הגיוני..

 

אשמח לשמוע, לאיזה בדיקות אתן הולכות?

בעיקר למי שלא הכי חרדתית

תודה רבה

מזל טובDove
אני אמנם בהריון ראשון
אבל מה שעשיתי בינתיים ומתכננת בהמשך בעז"ה
בדיקות דם לפני ההריון (נוגדנים, סוג דם, בדיקות דם כלליות)
עשיתי גם בדיקת בטא אבל זה ממש לא הכרחי
אולטרסאונד בשבוע 8
שקיפות עורפית
סקר ביוכימי אחרי שקיפות עורפית
סקירה מוקדמת
חלבון עוברי (תבחין משולש)
תור לרופא מעקב הריון
סקירה מאוחרת
העמסת סוכר
ומניחה שבהמשך ההריון אקבע עוד 2-3 תורים לרופא מעקב
ומעקב אחות
נראה לי שהבדיקות שעדיף לא לוותר עליהן זה -Lana423
1. הבדיקה הראשונה לזהות שההריון תוך רחמי ולראות דופק
2. שקיפות עורפית והבדיקת דם שעושים אחריה
3. חלבון עוברי כי זאת בדיקת דם פשוטה וחבל לא לעשות לדעתי.
4. סקירה אחת לפחות - אם את עושה רק אחת, אז הייתי עושה את הסקירה המאוחרת, וקובעת אותה ליחסית מוקדם ( שבוע 19-20) כזה.
5. העמסת סוכר
6. אולטרסאונד שליש שלישי שבודקים את גודל העובר.
מזל טוב!!כי כל פה
בשתי ההריונות עשיתי רק אולטרסונד אחד בכל שליש וסקירה מאוחרת.. כמובן גם העמסת סוכר וgbs..
הבדיקות שעשיתיoo
שליש ראשון: אולטרסאונד+ בדיקות מעבדה
שליש שני: סקירה מאוחרת+ מעבדה
שליש אחרון: אולטרסאונד+ מעבדה
הולכת לכל מה שלא חודרנירקלתשוהנ
שקיפות, חלבון עוברי, סקירות
אז אני גם מעדיפה כמה שפחות בדיקותפה לקצת
עושה מעקב אצל אחות כל חודש

אולטראסאונד
סקירה מאוחרת
העמסת סוכר
הערכת משקל
Gbs
בדיקות דם כשצריך, נראה לי פעמיים בכל הריון
וזהו נראה לי.
מה שחובה לדעתיחצילוש
1. לבדוק דופק ושההריון ברחם בשבוע 7-8 ובדיקות דם מקיפות. אם יש לך RH שלילי אז חשוב מאוד בדיקת נוגדנים כדי להיות במעקב אצל המטולוג אם צריך/לקבל אנטי D.
2. סקירה מוקדמת/סקירה מאוחרת ולעשות יותר מוקדם- באיזור שבועות 18-20. ושוב בדיקות דם מקיפות
3. העמסת סוכר
4. הערכת משקל
5. משטח GBS
6. חיסון שעלת
7. שוב בדיקות דם לקראת הסוף. וכמובן אחת לחודש מעקב סטיק שתן ולחץ דם אצל אחות.

בשעה טובה!
אומרת מה אני עשיתי לפי שיקולים שמתאימים ליעדית הסיניתאחרונה
עשיתי בהריון הזה אולטרסאונד ראשון בשבוע 12. עשיתי שקיפות עורפית כי היה לי חשוב.
אני לא אוהבת לעשות אולטרסאונד בשלב שבו ממש יש עדיין התפצלות תאים.
מה שכן חשוב לעקוב אחרי תסמינים כמו דימום או כאבים עזים.
אולטרסאונד בשבוע 22 לסקירת מערכות.
והערכה ידנית של מנח עובר אצל מיילדת או מישהי שמתעסקת בתחום ויש לה נסיון.
גלוקומטר ולא העמסת סוכר.
ושתן אצל אחות פעם ב.. ובדיקות דם כמו חלבון עוברי וכלליות.
אני לא מוצאת את השרשורמאוהבת בילדי

רעינות למתנות קטנות ליומולדת...

מישהי יכולה לעזור לי?

אני גם לא זוכרת איך קוראים לו

תודה! איך שומרים?מאוהבת בילדי


תעתיקי את הקישור ותשימי את זה אצלך איפושהואין לי הסבר
אפשר גם להעתיק לכ''א
תודהמאוהבת בילדיאחרונה


Gbs חיוביאמא לילדות
הי… קוראת סמויה כבר הרבה זמן️ ורציתי לשאול..
אני נמצאת בחודש תשיעי להריון. הgbs יצא חיובי
הבנתי שצריך למהר לביח עמ לקבל אנטיביוטיקה..
אני אחרי 2 לידות מהירות (שעתים מהציר הראשון בלידה האחרונה)
ממש בלחץ שלא אספיק לקבל את האנטיביוטיקה- וכמובן קוראת בגוגל ורק מוסיף לחרדות…
מניסיון של נשים שלא הספיקו לקבל אנטיביוטיקה לפני הלידה- עד כמה הדבר מסוכן? מה ההשפעה על התינוק? האם זה מצריך שהייה של יום נוסף בביח?
א. דברי עם הרופא שלךהשקט הזה
אצלי הרופא רצה שאקח אנטיביוטיקה בכדורים כבר בשבוע 39 (בסוף ילדתי יום אחרי שהתחלתי עם האנטיביוטיקה וקיבלתי גם בלידה אנטיביוטיקה לוריד)

ב. ממה שאני הבנתי, הסיכוי של התינוק להדבק אם לא מסםיקים אנטיביוטיקה הוא אחוז אחד.

ג. בכ"מ התינוק שלך יהיה במעקב של 48 שעות מהלידה לוודא שלא נדבק (בדקו לקטנה שלי חום כל כמה שעות בגלל שאני הייתי חיובית, עד 48 שעות מהלידה) ואם ח"ו יידבק הוא יקבל ישר טיפול רפואי מתאים.

ד. אם יש לך היסטוריה של לידות בזק, הייתי נןסעת לבי"ח ברגע שמתחיל וישר במיון אומרת להם שאת חיובית ושיש לך היסטוריה של לידות בזק.
אצלי, הדבר הראשון שאמרנו במיון שאני חיובית וברגע שבדקו לי פתיחה וראו שאעי בלידה פעילה, נתנו לי אנטיביוטיקה.
אני לא הספקתי לקבל אנטיביוטיקההריון_ראשון
היה לי gbs חיובי, אמנם לידה ראשונה אבל היתה מאד מהירה ב"ה, הגעתי לבית חולים עם פתיחה מלאה.
לי ולתינוק שלום. לא הייתי צריכה להישאר בבית חולים עוד יום. הם רק עוקבים שאין לו חום אחרי הלידה.
כמובן שעדיף לקבל אנטיביוטיקה אבל אם לא זה אומר שהתינוק עלול להידבק, לא בוודאות ולא בסיכוי גבוה.
בהצלחה
מנסה לענותתבאר מרים
גם אצלי היו לידות מהירות..

ביררתי בזמנו את הנושא עם מנהל מחלקת יולדות של הלל יפה בחדרה שנחשב מומחה בתחום.

הוא אמר שאפשר לקחת אנטיביוטיקה מהפה ואחרי 5 ימים מסיום האנטיביוטיקה לעשות תרבית חוסרת ואם זה שלילי לא חייבים אנטיביוטיקה בלידה.

אני יודעת שזה לא הפרוטוקול המקובל, אז תצטרכי למצוא רופא שיזרום איתך ולקוות שבחדר הלידה גם יקבלו את זה..

אל תסמכי עלי ובכל מקרה תבררי בעצמך..
איתי הרופאים לא זרמו על זהאחתפלוס
גם אני הייתי חיובית, קיבלתי אנטיביוטקה ולמרות זאת התינוקתשירלי1234

נדבקה,

לא יודעת אם יש חוקים

ילדתי יחסית גם מהר אז לא יודעת כבר מה החוקיות,

 

גם לאמא שלי זה קרה,

ואמרו לה שאם יש ירידת מים ועוד לא קיבלת את האנטיביוטיקה אז יותר סיכוי שהתינוק ידבק,

אמא שלי הייתה מאושפזת עם אחי הרבה זמן לא יודעת אם זה קשור לGBS

פשוט הוא פירכס...

עם הילדה שלי שיחררו אותי ביום איחור, גם בגלל זה וגם בגלל צהבת...

מקווה שלא בלבלתי אותך

גם לי היה חיובי וילדתי מהרטוווליי
45 דק מהרגע שהתקבלתי בביח.
המיילדות היו רגועות כי לא היתה עדיין ירידת מים.
אני לא הספקתיכן אני
חוץ ממערב חום לתינוק, הכל היה כרגיל.
רק אמרו לי בהריון הבא להגיד לרופא שהיה לי gbs. לא יודעת אם קשור לזה שלא קיבלתי אנטיביוטיקה. (פעם קודמת גם היה חיובי, והספקתי לקבל, ולא אמרו לי שום דבר לגבי ההריון הבא).
מה מה פתאם להלחץ😊 זה ממש לא סיבה לדאגה. מנסיון😊רקלרגעכאן
ברוב הפעמים לא קבלתי בזמן-רק ממש במוך ללידה- כי גם לי יש לידות מהירות
ובאחרונה בכלל לא כי היתה לידת בזק

ואין שום הבדל..
ואגב- הראש מחלקה בבי''ח אמר לי שהעיקר שמקבלים בזמן לידה פעילה ולא כזה משנה בדיוק השעה..

בפועל הכל אותו הדבר
צריך בדיקה של רופא אחרי הלידה ומעקב אחרי חום.

ומה שלמדתי זה פשוט לדרוש שהרופא יגיע אלי לחדר לידה(תדעי שזאת זכותך המלאה) וככה לא יקחו את התינוק מהר מדי אחרי הלידה.
אם הרופא רואה שהכל בסדר. יש רק מעקב חום סטנדרטי כל כמה שעות
זהו..
לא משאירים יום
אפשר ביות מלא
הכל רגיל לגמרי

אז ממש אל תדאגי
אפשר לנצלש? בדיוק רציתי לפתוח על זה שרשור..דפני11
אז אני עם עבר של קיסרי
מאז ב"ה עברתי לידה רגילה
ועכשיו ממתינה ללידה הבאה...
יצאתי גם חיובית לgbs, וזה ממש ממש מבאס אותי...
כי אני יודעת שעם רקע של קיסרי עדיף להגיע כמה שיותר מאוחר לחדר לידה (הם רוצים מוניטור קבוע בלי הפוגות מהרגע שנכנסים לחדר לידה) ובכלל, למעט ב"מפל התערבויות..."
ועכשיו עם התוצאה של ה gbs אני צריכה להגיע ממש מוקדם..
וזה ממש מלחיץ אותי.
גם מהבחינה שאני רוצה כמה שפחות התערבויות ומדדית זמנים בחדר לידה
וגם מהבחינה של איך אני יודעת מתי הגיע הזמן לצאת לחדר לידה (גרה לשעה נסיעה מבית חולים)?
וגם, מה עושים ככ הרבה זמן בחדר לידה...?
אני לא מגיעה ממש מוקדםרקלרגעכאן
כשמתחילים הצירים המשמעותיים מחכה קצת ויוצאת
מה הכוונה צירים משמעותיים?דפני11
כאילו לפי הרגשה או לפי תזמון ואורך ציר?
ואת מספיקה להגיע 4 שעות לפני הלידה?
לגמרי לפי הרגשהרקלרגעכאן
יש שלב שבו הצירים כאילו קופצים מדרגה- מצירים שכואבים רק לרגע וסה''כ בין לבין את סבבה..
לצירים שלגמרי 'משתלטים' על הכל..וכואבים מאוד- ואז אני כן יוצאת די מיד כי הלידות שלי מהירות(חוץ מהראשונה אז 'אר הלידות היתי בחדר לידה בין שעה בהכי הרבה להכי קצת- ל3 דקות⁦️⁩)


מעולם לא קבלתי בזמן שכאילו צריך

אבל שוב- הבנתי מהראש מחלקה שזה ממש לא חייב כל כך הרבה זמן מראש. שזה הנוהל הרגיל אבל בפועל זה לא נורא גם אם תקבלי שעה לפני..
ובכללי כמה שלידה מהירה יותר הסכוי שידבק קטן יותר כי הוא נמצא רק לרגע בתעלה ושם ההדבקה יכולה לקרות.

ובכללי..בגלל שבודקים את התינוק ועוקבים אחרי החום אז לרוב ממילא מגלים בזמן ואפשר לטפל

לי בכל מקרה אין הרבה ברירה ב''ה ותודה לא'ל ושימשיך ככה


אני גם הייתי עם gbs חיובי ולא חושבת שזה סיבה להגיע מוקדםאני אמא
הפותחת שואלת כי יש לה הסטוריה של לידות מהירות. אם אצלך זה לא ככה אז תגיעי מתי שהיית חושבת להגיע בלי קשר לgbs.

לפותחת- אני כן קיבלתי אנטיביוטיקה בלידה ובגללה יש לי פטריה בשד שעוד לא הצלחתי להיפטר ממנה, אז בדיעבד נראה לי הייתי מעדיפה לוותר על האנטיביוטיקה
אבל בשביל שהאנטיביוטיקה תהיה רלוונטיתדפני11
צריך לקבל אותה 4 שעות לפני הלידה
לפי מה שתכננתי (הכל כמובן ברמת כמה שאפשר לתכנן...) אני מקסימום שעה בחדר לידה עד הלידה..
לא בדיוק... לפי מה שהבנתי לפחותיפהפיה
מה שהסבירו לי. וכך גם היה כשילדתי..
כשבאים לבי"ח מקבלים אנטיביוטיקה. אם עוברות 4 שעות ועוד לא ילדת - תצטרכי לקבל שוב אנטיביוטיקה.

אבל אין הכרח שיעברו 4 שעות ממנה ראשונה עד שהעובר יוצא..

בהנחה שלא הספקת לקבל:
יש בתי חולים שיתנו אנטיביוטיקה לתינוק. יש בתי חולים שיעשו מעקב חום, ורק אם יש חום יתנו אנטיביוטיקה.
ואת זה כדאי לברר איפה כך ואיפה כך.
אה וואלה?דפני11
הלוואי!!
אני אבדוק את זה.. תודה רבה!!
אין על מה.. בהצלחה ולידה קלה!יפהפיה
אמןןן תודה רבהדפני11
זה גם מה שאני יודעתכן אניאחרונה
בלידה אחת קיבלתי שעה וחצי לפני. זה היה בסדר.
בלידה אחרת לא הספקתי בכלל, ועשו מעקב חום
רק רוצה להציע לך לחשוב שוב על להגיע ברגע האחרוןרעותוש10
הניטור הרציף אחרי קיסרי הוא לא סתם הטרדה
יש לו משמעות
זה שילדת טבעי אחרי הקיסרי זה מצוין אבל עדיין לא מוציא אותך מהסכנה של לידה רגילה אחרי קיסרי...

אני אומרת לך מניסיון אישי ממש בסיטואציה כמו שלך...

יש מקומות שטיפה יותר גמישים עם הניטור הרציף נגיד להתקלח וכד' נותנים
וגם אפשר להגיע לקבלה ואם זה עוד לא רציני אז לא להיכנס לחדר לידה עדיין
אני גם כמוך עם לידות מאד מהירותאחתפלוס
והייתי ב-3הלידות האחרונות עם gbs .
כשביררתי מה לעשות אמרה לי דר יעל יקל משערי צדק שבלידות מהירות העובר נמצא ממש קצת זמן בתעלת הלידה ולכן מירה הסיכויים שלא ידבק.
אצלי בדקו לתינוק חום וזהו.
השתחררו כרגיל
תודה לכולכן!!אמא לילדות
הרגיע אותי מאד!!
אני לא הספקתיאביול
כולם סביבי היו בלחץ ולא הבנתי למה. בפועל עשו בדיקה לתינוקת וזהו... לא נשארתי עוד יום
אבל כן כדאי להגיד על ההתחלהאביול
אני עשיתי השבוע את הבדיקה ויצא שלילי, אבל לא בטוחה בכללטליה כ
שבצעתי אותה נכון. האחות נתנה לי לבצע לבד ואני חוששת שלא בדקתי יסודי מספיק
אל תדאגי זה לא בדיקת הפסקהשקט הזה
לא צריך לעשות אותה "יסודי".
מספיק להכניס, לסובב טיפה וזהו.
אם את חיובית זה יספיק.
אז רק הכנסתי והוצאתי.לא ממש הבנתי איך לעשותטליה כ
לעשות שוב? או לא נורא?
אולי תשאלי את הרופא?השקט הזה
בד"כ לא מסוכןמתחדשת11

מקסימום עושים לו מעקב של חום וסטורציה

אגב הסיכוי חלילה להדבק עומד על אחוז...

 

אני לא הספקתי וברוך השם הכל בסדרבעלת תשובה

נשארים בבית החולים 48 שעות כדי לעקוב אחרי מצב התינוק ובעזרת השם הכל יהיה בסדר גמור