פורום הריון ולידה (עמוד 1928)

שלום יקרות, אשמח לקבל המלצות לכסא אוכל שקל לנקות ונוח לשימוש בע"ה... בונוס מתי התחלתן להושיב בכסא אוכל?
תודה למגיבות❤

חודשיים וחצי אחרי לידה, היינו פעם ראשונה ביחד לפני כשבוע והיה לי ממש לא נעים וכואב.
מה יכולה להיות הסיבה? הייתי אצל רופאת נשים בבדיקה של 6 שבועות אחרי הלידה, היא אמרה שיש לי תפרים גם בחוץ וגם בפנים (למרות שזו היתה לידה וגינלית ורק עשו לי חתך) אבל שתפרו אותי ממש טוב.
יכול להיות שזה מהתפרים?
או שזה יכול להיות ורידים בולטים? סובלת קצת מטחורים שהתחילו לי כחודש וחצי אחרי הלידה.
אולי סיבה אחרת?

אם מישהי מכירה את התופעה ויש לה עצה מה לעשות בנידון אשמח.
תודה רבה

לא הצלחתי להבין אם הוא רציני או צוחק עליי.
(לא שאלתי הוא אמר מעצמו)

לחץ דם נמוך. 84 על 48. אני תמיד קצת נמוך אבל בדרך כלל 90 על 60.
מה עושים?
וגם אמרה האחות שאני לא שותה מספיק ויני שותה לדעתי די הרבה.
כמה צריך?

אז הילדה, בת קצת פחות משנתיים, חולה חצי מהזמן. עכשיו זה מחלה רביעית או חמישית בתוך חודשיים(בדוק). ברוב המקרים זה כלל בעיות בנשימה. בפעמים הראשונות חשבו שזה דלקת ריאות אבל אז לא ראו כלום בצילום. פעם אחת היתה חולה איזה יומיים עם חום גבוה ללא שום תסמין נוסף. ועכשיו היא עם חום וקוצר נשימה והרופאה אומרת שזה וירוס. בין הסובבים נראה שהיא חוזרת לעצמה ולא קצת אחר כך מתחיל סבב חדש.
אני תוהה אם זה נורמלי? גם לפני כמה חודשים היה לה סבב מחלה אחד ארוך (מחלת הנשיקה+דלקת אוזן תיכונה שלקח זמן לעלות על שניהם). אז התחושה היא שהיא חולה מלא...והאם לדעתכם ככה זה, כולם חולים מלא עכשיו או שצריך בירור כלשהו?

קודם כל לוקחת בחשבון שאפשר יהיה לזהות אותי על סמך הסיפור כי חברות שמעו אותו, אז אם מישהי זיהתה- אשמח לשמוע.
ועכשיו, זה הולך להיות קצת ארוך, אז תתכוננו
נתחיל ביום שני שעבר- אני בשבוע 40+4, כבר אחרי 2 בדיקות מעקב היריון עודף בבי"ח. בבדיקה האחרונה אני עם פתיחה 2 ומחיקה 60, בלי צירים משמעותיים.
בשלב הזה אני כבר מרגישה מיואשת, לא חושבת שזה הולך לקרות ובגדול מבלה את רוב הזמן מכורבלת על הספה מדוכדכת.
בהחלטה של רגע שלחתי הודעה לבעלי (שנמצא בעבודה וגם הוא בעצמו לא בשיא) שאנחנו משנים דיסקט ושאלתי אותו אם הוא רוצה לצאת בערב לאיזה מסעדה טובה, במקום לבכות שלא ילדתי עדיין- לחגוג שלא ילדתי עדיין. הוא עונה לי שזה רעיון מצויין ושנצא למקום טוב.
אני מיד מתעודדת וזה משמח אותי מאוד, ומחליטה ממש כבר לצחוק על המצב ועושה מקבץ ממים על היריון עודף, שולחת לכל העולם ואישתו והמצב שלי ממש משתפר.
בעלי חוזר הביתה, אנחנו מתארגנים בשמחה יוצאים למסעדה. כבר כשהגענו התחלתי להרגיש צירים קלים, אבל חושבת לעצמי שכבר היו לי כאלה בעבר שנעלמו כלא היו ואין מה להתרגש.
מגיעים למסעדה מזמינים מנות בשריות שוות ממש. אני הזמנתי נקניקיות ביתיות (תזכרו את הפרט הזה, לצערי הוא יחזור בהמשך 😅). עם הזמן הצירים מתגברים ואני כבר מרגישה צורך להעמד מידי פעם ולטייל לאורך הרחוב של המסעדה.
מסיימים את הבילוי ומחליטים לטייל קצת ליד המסעדה, מזג האוויר ממש טוב והחלטנו שאם אלו צירים אמיתיים- טיול רגלי רק יעשה טוב. הצירים באמת מתגברים קצת יותר, אבל עדיין לא סדירים.
עולים לרכב ונוסעים חזרה הביתה שמחים ומרוצים מהבילוי.
מגיעים הביתה, אני נכנסת להתקלח ומתארגנת לשינה ומתחילה להרגיש את הצירים בגב. כל ציר כבר מתחיל להיות כואב מאוד ומורגש בכל הגוף. מתחילה לתזמן וצוחקת על זה עם בעלי שבטח אני ארדם ואקום מחר בבוקר שוב בלי כלום.
הוא נרדם תוך שניה (כרגיל) ואני לא מצליחה לעצום עין, לקראת 3 וחצי מגיע ציר שמקפיץ אותי לגמרי מהמיטה ובעלי מתעורר, אני מספרת לו מה המצב והוא נשאר ער, עד שב4 וחצי אני כבר לא מסוגלת יותר, אמנם הצירים לא הכי סדירים, אבל מגיעים הרבה, הם ארוכים ובעיקר כואבים ממש בכל הגוף, כאלה שגורמים לי ממש לרעוד בלי שליטה (צירי גב...), ואני אומרת לבעלי שאני רוצה לנסוע לבי"ח. תוך שניה מתארגנים על עצמנו ועולים לרכב, כשכל תזוזה שלי מביאה ציר, וכשאני במנוחה זה קצת יותר נסבל.
אחרי חצי שעה (בערך ב5) מגיעים לבי"ח ומתקבלים למוניטור והאחות כבר רואה שאני כאובה בטירוף. במוניטור רואים קצת האטות בדופק של העוברית, ואני עם פתיחה 2.5 ומחיקה 90. מחליטים שבגלל ההאטות, הכאבים והשבוע המתקדם מכניסים אותי לחדר לידה לקבל אפידורל ובהמשך פיטוצין.
בעלי מיד מתקשר לאמא שלי שתגיע והיא מגיעה תוך 20 דק' בדיוק כשמכניסים אותי לחדר לידה, בערך ב6 בבוקר.
מקבלת אותנו מיילדת מהממת שעושה לי בכל ציר גב עיסוי שיאצו וממש עוזרת לי להתגבר על הכאבים (היא מנסה להראות לאמא שלי ובעלי איך לעשות את זה, אבל הם בעיקר מכאיבים אז ויתרנו על זה). מגיע המרדים ומכניס לי את האפידורל, הבעיה היא שהוא לא העריך נכון כמה אני גבוהה (מאוד...) והוא הכניס אותו (ממש בצורה טובה ולא כואבת יש לציין) קצת נמוך מידי ולכן במשך כל הלידה המשכתי להרגיש את הצירים. מה שכן- בלחיצות עצמן הוא מאוד עזר ולא הרגשתי כלום...
קצת אחרי הכנסת האפידורל נגמרת משמרת בוקר ומתחלפת המיילדת, מגיעה אחת אחרת מהממת לא פחות. לפני שהמיילדת שקיבלה אותי הולכת היא מכינה אותי שזה יכול לקחת זמן ולדעתה במקרה הטוב אני אלד לקראת סוף המשמרת הנוכחית, אבל סביר יותר שאלד לקראת שעות אחה"צ, בכל זאת לידה ראשונה.
בערך אחרי חצי שעה-ארבעים דקות אני כבר בפתיחה 4 והמים פוקעים לי ספונטנית, אבל הם מקוניאלים, ומכניסים לי את הפיטוצין, תוך כדי מעקב רציף על המוניטור.
חצי שעה אחרי הכנסת הפיטוצין אני אומרת לאמא שלי שהאפידורל ממש כבר לא משפיע (מה שכבר כן השפיע קודם) ושכואב לי נורא. אמא שלי קוראת למיילדת והיא אומרת שזה הגיוני ובטח התקדמנו עם הפתיחה, אז היא בודקת ובקול מאוד מופתע ומרוצה מכריזה שאני כבר בפתיחה מלאה. עכשיו רק צריך לחכות להתברגות טובה יותר של העוברית בתעלת הלידה. ממשיכים עם הפיטוצין והצירים הכואבים. השעה כבר 10 בערך והמיילדת אומרת שמהרגע הזה יש לנו 3 שעות בערך להוציא את התינוקת בלי לסכן אותה.
בסביבות 11 אני מרגישה לחץ חזק ואומרת את זה לאמא שלי, המיילדת בודקת שוב ומכריזה שזה הזמן להתחיל ללחוץ.
הצירים חזקים נורא וכואבים וממש מתישים את הגוף שלי. כל ציר אני ממש צריכה לנשום דרכו ולעבור ציר- ציר בלי לחשוב על הבא אחריו.

בשלב הזה עולה לי בחילה נוראית כי העוברית לוחצת ממש על הקיבה. מהר מביאים לי כלי ואני מקיאה (היי לנקניקיה מהערב הקודם. המלצה שלי- בלי אוכל כבד לפני לידה ובטח בלי אוכל עם הרבה שום 😅) אבל מיד מרגישה הקלה והמיילדת אומרת לי לא להתרגש ושזה קורה הרבה.
המיילדת עכשיו מסבירה לי איך ללחוץ כשמגיע ציר ואני מבצעת את מה שהיא אומרת. אמא שלי מצד אחד ובעלי מהצד השני נרגש ממש עם דמעות בעיניים מעודדים אותי וממש שולחים לי כוחות כל לחיצה ולחיצה. המיילדת אומרת לי שאני לוחצת נהדר ואני מרגישה שזה מחזק אותי למרות שאין לי באמת מושג מה כל כך נהדר בלחיצות שלי.
חצי שעה מהרגע שהתחלתי ללחוץ והיא בחוץ, שוכבת עלי עם הפרצוף החייזרי המתוק שלה ואני לא מאמינה שזהו, היא פה. בעלי עומד ליד המיטה ממש בוכה מהתרגשות ואנחנו משמיעים לה את "שיר לשירה" ואת "מודה אני" של מאיר אריאל וכולנו בוכים (רק היא לא), בגלל שאני בוחרת באפס הפרדה לוקחים אותנו ביחד לחדר התאוששות ואני מניקה אותה ומצליחה להתחבר ב"ה יחסית מהר. אנחנו עולות למחלקה ביחד ואחרי כמה זמן בעלי לוקח אותה לחיסונים ולבדיקות הראשוניות שלה. אנחנו כולנו מותשים ושמחים מתחילים לעכל שאנחנו משפחה.

ממש!
לא רוצה לפרט בדיוק למה.
אבל נשואים שנתיים ולא זוכרת שנפגעתי ממנו ככה.
הוא ממש כועס עלי.
ואני יודעת שזה לא בצדק.
השארתי לו מכתב, מכבד אבל חמור,
והלכתי מהבית.
עכשיו הוא מתקשר ואני לא רוצה לענות לו.
לא רוצה לראות אותו עכשיו.

מצד שני חם בחוץ.
צריכה לישון.
והבת של עם חום גבוה כבר שלושה ימים,
אני גם כך סביבה, מטורללת.
והוא בכלל לא מבין....😭

ועכשיו צריכה ממכם חיבוקים.
ועיצות.
ועזרה.
איך להרים את הראש מעל המים ולחזור אליו.
ולדבר איתו.
ולמצוא כח לשנות.
ולתקן.
ולהתפלל.
ולהאמין.

שיהיה טוב!
ונצלח את הגל הזה.
בעזרת ה'...!

פרקתי... תודה למי שקראה.

הזמנתי לפני כשנה לפי המלצה שראיתי והיה מעולה.
נגמר לי והזמנתי חדש של חברה אחרת, ומיד כשהיא נוגעת בגוף יש תחושת צריבה מוזרה על העור.
זה תקין? למישהי קרה גם?
מצרפת תמונה של החבילה.

כמו על כל דבר בערך רק שאת הרוב אני חוסכת לכן.

יש לנו קטנציק מתוק בן 11 חודשים.
כרגע הוא איתנו בחדר מסיבות שאינן תלויות בנו וזה ישאר ככה בחודש הקרוב כנראה.
עד כאן, מושלם. ישנה מעולה כשהוא במרחק נגיעה ממני.

הבעיה היא שלאמא שלו (וגם לאבא שלו) חם נורא.
אני לא מסוגלת לישון בלי מזגן.
אבל הוא, מצטנן ברגע ונושם כבד מרוב שהוא מקורר.
מה הפתרון?

הילד בעצמו מזיע ככה שגם אם הוא היה בחדר לבד היה צורך להדליק לו מזגן.
אני מכסה אותו בלילה אבל זה לא עוזר והוא מלא נזלת ובקושי נושם כאילו אנחנו בשיא החורף.

מה עושות אלה שגרות במקומות חמים?
איך גורמים שהילד לא יזיע אבל גם לא יתקרר?
אין טיפת אוויר מבחוץ ומאוורר לא באמת מועיל.
אתמול הוא לא נרדם עד שכיביתי את המאוורר והדלקתי מזגן והחדר היה נעים.



ועוד שאלה, אינהלציה עם מי מלח.
יש הגבלה כמה פעמים ביותר מותר לעשות?
זה בסדר לעשות גם בלי הנחייה מהרופא, נכון?

שבוע טוב,
עברנו דירה, ויש פה מקום לתנור בילד אין. אנחנו רוצים לקנות לפה תנור בילד אין שבעזרת ה' יעבור איתנו לבית החדש בעוד שנתיים..

לא מבינה ככ בסוגים - איזה מומלץ, על מה להסתכל בבחירת התנור, יתרונות חסרונות וכאלו.
אשמח ממש שתאירו את עיניי בעניין
ושוב, אולי זה לא מתאים לפה אבל מרגיש לי יותר זורם לכתוב פה, פחות בפורומים אחרים... תודה למי שתענה 🤗🤗

ישבתי והשקעתי את כל נשמתי בשאיבות לקראת הצום ההולך וקרב...
הצלחתי ב''ה 250 מ''ל! וואו😁 כ''כ גאה בעצמי!
מכניסה יפה למקפיא, על הדרך מוציאה גלידה כי היא תעלב אם אני פותחת מקפיא ולא אוכלת ממנה😜
אחרי כמה שעות חוזרת למקפיא, פותחת וחשכו עיני😟 השקית של החלב אם כנראה לא היה סגור טוב, נשפך על כל תכולת המקפיא וקפא! עכשיו יש לי חלב אם שפוך וקפוא על כל הדברים במקפיא ושקית ריקה למזכרת😭😭
אוף אוף אוף

בדיקה חשובה?או לא קריטית
אפעם לא עשיתי.כמה ילדים בה.....
ואיך קובעים אותה?
זה באולטרסאונד רגיל?

אז הסקרנות הרגה אותי, וב״ה בניסי ניסים ימים לפני שהתחלנו הזרעות- גיליתי שאני בהריון, עוד לפני האיחור.
אני רגילה ללכת לחדר כושר, לרוץ על הליכון ולהרים משקלים מלפני ההריון, השאלה היא אם יש כאן מישהי שהמשיכה לעשות כושר גם בהריון? אתן יודעות על מה לוותר או אם אפשר להמשיך כרגיל כרגע? במיוחד כשאני אפילו עוד לא באיחור כביכול

היי
הבת שלי כבר בת שנה וחודש וחצי בערך ומחר בעז"ה יהיה לה חיסון גיל שנה. האם לדעתכן ומנסיונכן האישי זה בסדר להחזיר אותה למעון לאחר החיסון? הוא בשעה 11 והם הולכים לישון בסביבות 12 ושם היא ישנה בדכ טוב יותר מאשר בבית.. השאלה מתי מתחילות בדכ תופעות הלוואי אם יש.
אשמח לשמוע!

סיימתי את הלימודים לפני שנה, אחרי קצת פחות מחצי שנה מצאתי עבודה. בגלל שהייתי קצת בלחץ למצוא כי הייתי נשואה כבר, וגם בגלל שכשאין נסיון אז לא הרבה מסתכלים עלייך התפשרתי קצת במה שחיפשתי.
כיום אני עדיין באותה עבודה שמצאתי, - כבר מחנוכה.
הבעיה היא שאני פשוט משתעממת.
זה לא ממש מה שלמדתי אלא תחום מקביל, אני אומנם משתמשת בידע ובתוכנה מהלימודים, אבל העבודה עצמה שונה. בהתחלה זה עניין אותי כי אני אוהבת ללמוד דברים, אבל הריגוש של זה עבר לי כבר...
מבחינת האנשים סבבה לי. אנשים נחמדים בסה''כ.
מה שקשה לי זה השעות - עם הנסיעות זה כמעט 12 שעות מחוץ לבית כל יום! אני חוזרת הביתה ואין לי כח לכלום. ברור שגם בעלי מתפקד בבית, אבל גם מול עצמי - קשה לי עם ההרגשה הזו שהעבודה זה כל חיי...
הדבר השני שקשה לי, זה כמו שכתבתי - העבודה עצמה. פשוט משעמם לי. לא מעניין אותי מה שאני עושה ואני מוצאת את עצמי כל הזמן בורחת לפל', שגם לא נעים לי מזה, וגם זה גזל...
למה אני לא מחפשת עבודה אחרת? כי ב''ה אני בהריון. (שבוע 15) אז למה שמישהו ירצה לקבל אותי עכשיו... וגם אני כבר לא בטוחה שהתחום שלמדתי כן יעניין אותי בפועל. למרות שאת זה אני מניחה שלא אדע עד שאבדוק...
אז ככל הנראה אני צריכה לחכות ולהתפטר אחרי הלידה אבל כרגע אני במצב שסופרת את הדקות עד שאפשר ללכת הביתה, חיה מסופש לסופש ורוצה לבכות כשמגיע ראשון
אז איך שורדים ככה עוד חצי שנה??

פעם היה פה קישור..
איפה הזמנתן?? דחוף!!

קניתי מטחברת( תכננו לבנות לבד ולהשתמש במזרון של העריסה שיש לי) והמזרון של המטחברת זה מזרון נושם אז נגיד אם בורח לתינוק בטיטול זה יכול לעבור מהסדין למזרון כי אין את השכבת פלסטיק הזו שיש,במזרונים אז איך מנקים או שומרים על המזרון? אשמח למי שיודעת לענות..

היי, אני כאן עוד מנסיונות הכניסה להריון. ברוך ה נולדה לי תינוקת מתוקה והיא בת 5 שבועות.
מגיל צעיר מאור הרגשתי שמקשיבה לי ויוצרת איתי קשר עין..
אמרו לי לייצר קשר עין בעת האכלה.. אני תמיד מרוכזת בה בעת האוכל אבל דווקא באוכל מרגישה שהיא לא מסתכלת עליי אלא מסביב, בוהה ומנמנמת בעיקר.
כשאני מדבר אליה או שרה לה נדמה שכן מייצרת קשר עין.. כמו כן, היה נדמה לי שחייכה אליי חיוך רצוני לפני כשבוע אבל מאז זה לא קרה יותר...
נשמע תקין? אני לא יודעת למה לצפות...