הקדימו לנו תור למחר בבוקר, בלי להודיע
ולא הספקתי להוציא טופס 17.
ממש חבל לי לוותר על התור...
על כירורג בהדסה הר הצופים.
עלה 100 ש"ח.
קורה לך גם אם לא אכלת הרבה זמן?
לא כרגע
קול ברמהזה מאוד עמום התיאור שלך. יכול להיות שבאמת ביוץ ויכול להיות הטרמה ואז אין לך מה להילחץ (רגשית).
איך את יודעת בדרך כלל שאת מבייצת? יש כאבים כל הזמן? הפרשות? בודקת עם מקלונים?
יודעת בדרך כלל מתי הביוץ שלך או משערת?

חברה שנשואה כבר 4 שנים סוף סוף נכנסה להריון ועברה היום לידה שקטה בשבוע 34.
אוף, מבאס. ממש עצוב לי בשבילה. ממש שמחתי בשבילה שנכנסה להריון, מבאס שנגמר ככה.
כמה אנחנו צריכים להגיד תודה על כל הריון שעובר טוב ונגמר בידיים מלאות ב"ה וגם התינוק בריא וגם האמא בריאה. איך הכל חסד ה'.
כמה צריך להגיד תודה על זה!!!
סמ
מטילדהעד פעם בשבוע, יש כאלה שאומרים עד פעם ב4 ימים
אם הוא על בקבוק - עד פעם ביומיים זה תקין
אפשר לשאול אחות טיפת חלב/בבית חולים
לא זוכרת בדיוק בדיוק, אב ליכולה לברר
גם אצלי הילדים ככה
שקדים שהושרו במים...
לא להיות על בטן ריקה זה מגביר בחילות

((((
יכול להופיע פס מתישהוא בגלל ראקציה כימית שקשורה למנגנון הבדיקה. לא סתם ההוראות כוללות הגבלות זמן.
יש כל מיני תרגילים שמומלץ לעשות לזהות את מרכז הכובד ואז העמידה קלה יותר.
לעמוד עם רגל אחת מוגבהת מעט זה גם ארגונומי יותר ומאוד מקל.
ונעליים טובות.
והיינו אצל הרופאה הרבה ואפילו פעם אחת היא לא חשבה שזה קורונה....
)
מחיהתחלתי להתקלח עם המקלחון זכוכית פתוח... מעדיפה לגרוף אחרי מקלחת מאשר להרגיש ככה.. (ואני עוד עם דלת וחלון פתוח קבוע)
לי היה רגע בשמיני שפשוט הרגשתי כאילו עוד שניה היא מוציאה רגל.....
זה פשוט המיקום של הרחם... בשבועות הקרובים הוא יעלה ויעלה וכשהראש יהיה למטה תרגישי בעיקר למעלה תנועות- אזהרה- לא פחות מציק
קודם כל שמחה לשמוע שאת אחרי, מקווה שאת מרגישה הקלה עם כל הקושי. לגבי הגלולות- כדאי להגיע לביקורת כ4 שבועות אחרי הגרידה אצל רופא נשים לראות שהכל תקין ולהתרחק מההריון מבחינת הקרישיות המוגברת ואז אפשר להתחיל.

ותלוי מאוד בה ספציפית... יש לי חברה שחייבת שכל יום הבית יהיה שטוף ומסודר ברמת הכל ספר במקום שלו לפי א' ב' וכל משחק במקומו לפי גילאי הילדים וכו' זה בעייני כן פוגע בבית, אבל זה רק בעייני כך שזה גם תלוי בשאר בני הבית..
לדעתי בתור חברה כן כדאי לדחוף אותה לטיפול. לא תמיד במצב הזה מסוגלים לקבל החלטות לבד.
ווודאי שיש לזה השפעה על הבית. תנסי לדמיין את הלחץ ביום של מקווה... ועוד יותר מה קורה אחרי המקווה כשהספקות צצים 
כמון אצל מטפל דתי.
יש גם ספר שכתב ד"ר אביגדור בנש"ק- כפייתיות וחרדה על רקע דתי.
אני חושבת שיש שם התחייסות ספיציפית גם למקווה.
ולגבי מה שכתבת על האפשרות להמשיך לחיות לצד זה גם ככה- אני אומרת שזה לא חייב להישאר ככה. טיפול יכול ממש לעזור.
כדאי גם לפנות למכון פוע"ה. יש לנו רב קבוע שאנחנו שואלים אותו את כל השאלות שלי. וגם נתנו לי "הקלות" בבדיקות של שבעה נקיים.
ואפשר לפנות אליי באישי לדבי כל שאלה על הנושא.
יישר כח גדול!
סינר הנקה או חיתול בד???
כי אם לא אולי תתחילי.
אצלי רק ככה זה עבד.
זה גיל שמתחילים להסתכל על אמא ועל הסובבים, וכל רעש גורר תשומת לב...
אז לפעמים חיתול בד קצת עוזר להם להתפקס באוכל...
בתאבון לך ולה! נשמעת מתוקונת...