פורום הריון ולידה (עמוד 1935)

לא פשוט לקרוא את זה בכלל.
קראתי והזדעזעתי.
אשכרה שלחתי לה הודעה לפני הלידה הקודמת,
לבדוק אם היא פנויה ליילד אותי 🥴

אמהלה איזה כתבה מזעזעת

למי שלא רוצה להיכנס- חשוב לדעת שיש אישה בשם ג'ודי סלום שמציגה את עצמה כמיילדת למרות שאין לה רשיון. פגעה אנושות פיזית ונפשית בהמון נשים. דעו להיזהר

בהודעה של חצילוש

שידעו להיזהר ממנה.
וכדאי להשאיר את הכתבה כדי שלא יגידו שזה לשון הרע והוצאת דיבה..

אבל צודקת שזה מזעזע.
התחלתי לקרוא והפסקתי מהר מאוד.

אל תורידו.
זה חשוב למי שרוצה לידת בית שתדע לא להזמין אותה.

אחותי ילדה איתה והיה לה בסדר גמור
לא צריך להאמין לכל מילה
לא שאני ממליצה או משהו אבל ניפוח יש תמיד בתקשרת ואם רוצים לחסל מישהו ולסגור איתו חשבון זה גם קל בלהמציא פרטים
אז קחו בערבון מוגבל!

אפילו חלק... זה די מזעזע!
אפילו אם היא עשתה את זה לאישה אחת, אסור לה להמשיך ליילד, ונשים צריכות לדעת!!!!!!

היית לוקחת את הסיכון הזה?
אני ממש לא...

זה לא עניין של שחור ולבן.
זה שחור משחור.

האישה פסיכוטית.

צריך לשלול לאישה הזאת את הרישיון ליילוד.
בעצם, אין לה רישיון, אז גם אין מה לשלול...

חשוב להדגיש שמשרד הבריאות פירסם עליה שאין רשיון כמילדת

אם תקראי רק את המקרה הראשון תתחלחלי ותביני שאחותך ניצלה בנס.

ולמה אחותך ילדה איתה כשאין לה רישיון כמיילדת? זה טיפה טיפה חסר אחריות.
ואם אחותך חשבה שיש לה רישיון כמילדת אז הנה היא שקרנית, ואחותך פשוט ניצלה.

הרישיון שלה ישן. ולא בר תוקף בישראל.

ורק אומרת שישמצב שזה היה נראה ליולדות בסדר בגלל שיש לה רישיון אמריקאי

יש כל מיני עדכונים שמשתנים.
וזה שזה שייך לאמריקה זה גם מהותי.

את תלכי לרופא שיש לו רשיון רפואה מרוסיה אבל הוא לא מאושר להיות רופא בישראל? ואם הרישיון שלו ישן מאד?

באופן אישי, ברגע שנותן שירות מביא לי מחיר נמוך בהגזמה מהמחיר המקובל בשוק אני מיד חושדת.
אבל זו אני.

בלי למידה והשתלמויות והתקדמות.

גם אם נגיד הכל ערמת שקרים (ואולי לא הכל מדוייק אבל עושה רושם לפי גם תגובות של גורמים יותר רשמיים שיש בזה בהחלט משהו). אין לה רשיון. היא באה ללא אמצעים מינימליים. ליולדות חפצות חיים אסור להתקרב אליה. ה' ישמור.

הופכת אותה לנוכלת על גבול הרוצחת. פשוטו כמשמעו.
רופאים עם ידע, מכשירים ומלא הצוות לרשותם לעיתים לא מצליחים להציל יולדת - קו וחומר כאשר מתחילים בנקודת פתיחה מפוקפקת ומסוכנת.

היית רוצה שרופא ינתח אותך ללא הכשרה מתאימה וללא רישיון? אז קו וחומר לידה שזה דבר מסוכן מאוד גם כאשר הוא טבעי לחלוטין ללא צורך בהתערבות חיצונית. רש"י מגדיר זאת כסכנת חיים לכל דבר.

רישיון מ1980 ללא חידוש רישיון מידי מספר שנים, התעדכנות בחומר עכשווי, הרשמה לקורסים עדכניים וכו לא ממש שווה הרבה. גם בארה"ב לא היו מאפשרים לה לבצע לידות בית ללא עידכון רישיון עם הפגנת ידע רלוונטי המתאים לרפואה בימינו.

כל איש מקצוע שלוקחים ובטח ובטח בדבר כזה- לבדוק את הרישיון שלו!!

לבקש המלצות!

איזה חלומות מחכים לי הלילה. ואפילו לא סיימתי לקרוא...

ליבי עם כל הנשים שנאלצו לעבור את כל זה זה טראומ לכל החיים
למה המשטרה לא עושה כלום? זה צריך להגיע לתקשורת בשביל שמשהו יזוז??

נהייתה לי בחילה מלקרוא. נשים אומללות.

זה אולי כתבה חשובה אבל היא כתובה צזעזע, ממש פורנו של אלימות בעיניי. היו לי סיוטים בלילה אחרי זה ולא הצלחתי לחשוב על כלום חוץ מזה יום וחצי.
חוצמיזה, חמותי ילדה איתה כמה וכמה לידות ואוהבת אותה מאוד והיא לא היחידה.
חברה שלי ילדה איתה והיה לה לא נעים איתה אבל לא מתקרב להתעללויות שמתוארות בכתבה.
2 מהסיפורים שבכתבה אני מכירה כבר ממזמן אבל ללא כל הפרטים ולא ממקור ראשןן, את אחת מהנשים שמספרות אני מכירה מקרוב וברור לי שהסיפור נכון אבל הוקצן מאוד בכתבה.
2 נשים מהיישוב שלי ילדו איתה לידה אחת והיה להן טוב ואז בלידה שניה שלה הרגישו שהסתובב לה איזה בורג.

הכתבת דיברה איתי לפני שיצאה הכתבה והרגשתי שמשהו מסריח שם אז לא סיפרתי לה כלום. היא דיברה גם עם חברה שלי ולא כתבה את הסיפור שלה בכתבה כנראה בגלל שהוא לא מספיק פיקנטי... התיאורים בכתבה בעיניי הם נוראיים ולו רק בגלל זה הייתי מטילה ספק במה שכתוב, וגם אנחנו רגילים לא להאמין לתקשורת. אז מה קרה פתאום שמאמינים לכל מילה? אין לי ספק שיש פה מטרה של רדיפה של לידות בית בין השאר.

בקיצור אני חושבת שיש למיילדת הזו מחלת נפש אמיתית שהתפרצה בשלב מסוים בחייה ובגלל זה יש סיפורים לכאן ולכאן. הכתבה היא מוגזמת ומקצינה בעיניי אבל יש לה בסיס. ובכל זאת לא הייתי ממליצה לקרוא את זה בחיים, פשוט לדעת להזהר ולהזהיר מפני. ו
אני לא הייתי יולדת איתה בחיים, גם לפני הכתבה, הייתי יולדת לבד ולא איתה. ומקווה לפחות שעכשיו נשים יפסיקו לקחת אותה רק בגלל שהיא זולה.

ואפילו לא קראתי עד הסוף. אמאלה. אימה.. לא ישנתי

לגבי המיילדת עצמה- עצם זה שהיא עובדת ללא רישיון זה כבר פשע. בלי קשר ל "סיפורים לכאן ולכאן"

מחריד ברמות!!!!
ואני בהחלט מאמינה לנשים שם. נורא נורא!

ממש נפלא!

למישהי בא לשים שום בנרתיק?
אלוקים שישמור.
בטוסיק לילד אני לא שמה כשיש לו תולעים.
התקדמנו.
רק המחשבה על שום חתוך בפנים, אמאלה ואבאלה.

אני כ"כ מזדהה איתך!
קחי חיבוק

שה' יתן לך כוחות.

 

פספסתי שילדת????
מזל טוב נשמה!!!
פשוט תסכול. אוף.
חיבוקוןןן

לפני שלושה חודשים

אבל תמיד כיף לקבל מזל":ט

של אישה, זה שאין לה בגדים שיפים לה.
אני באמת רואה את זה כדבר חשוב.
ואם משתנה לך המידה כל שבועיים - בסדר, בסוף את תכסי את כל המידות אז תמיד יהיה לך משהו מתאים 😜
סתם האמת שזה לא מצחיק להגיד לך את זה כי גם ככה זה קשה לקבל את זה.
והמידה לא משתנה כל שבועיים, את לא קונה הלבשה תחתונה, את קונה בגדים עליונים ובמיוחד היום שיש הרבה בגדים בגזרות רחבות, או לפחות לא צמודות, זה לא כל כך מגביל.
גם אני עכשיו אחרי סיום הנקה ויש לי חצי קולקציה שיצאה משימוש, פשוט כי זה נראה אחרת.
אבל יש בגדים שלבשתי בהנקה שמתאימים גם עכשיו כי זה גזרה יותר גמישה לשינויים.

שקיימת בבעלי בכל התקופה המורכבת בנינו
שגם שהיינו חיים ממשכורת של 4 אלף,
הוא אף פעם לא אמר לי לא לקנות
סמך עלי שאני יודעת מה המצב בחשבון, ואם אני מוציאה כנראה שממש זקוקה.
תודה לך!
וכלכך מבינה אותך. כלכך.
אישה שחסר לה בגד חדש שיגרום לה להיראות טוב בעיני עצמה זה קשוח...

ביום הנאחס הזה אז את מלכה

איזה זכות כיף לי

תזרקי!
תעיפי מהארון את מה שקטן עלייך. תעיפי תעיפי תעיפי. אין מה לשמור ליום שבו תהיי שוב בר רפאלי. הלאה. שלב אחר בחיים.
בשיין אפשר לקנות בגדים צנועים בגרושים (בתקציב של מאות בודדות - מלתחה שלמה ממש!)
אבל העיקר
אל תשמרי בחיים פריטים שעושים לך שחור על הנשמה
אין מה.
זה לא מוסיף לך כלום.
אם האיש שלי קורא את התגובה הזאת הוא יזרוק עליי נעל.
(אני שונאת שופינג. האיש בולש אחרי דברים שאני זורקת ומוודא שאני קונה משהו חדש במקום מה שזרקתי )

מרגיז ומטריף שאין מה ללבוש ועוד יותר שהבעל לא מבין את זה🙄
זו הרגש חונקת ומגבילה וזה קשה😒
ועם כל השינויים שהגוף שלנו עובר זה קורה הרבה פעמים

כמה דברים קצת פרקטיים (לא יודעת עד כמה את במקום הזה עכשיו, אבל כותבת)
-למיין את הארון ולהוציא לשקית גדולה את מה שלא עולה עלייך ואז הרבה יותר ברור גם לך וגם לו מה יש ומה אין ומבינים שחסר בגדים וצריך לקנות (עשיתי את זה פעם אחת כשעליתי מאד במשקל וזה גרם לי ולבעלי להבין מה צריך לקנות).
-לנסות לחפש כמה שמלות פשוטות ויפות במחיר זול יחסית ואותן תלבשי בימים שאת בבית (אולי בזויה/ בשוק. אצלנו בשוק יש שמלות שעולות 30- 40 שקל וחלק מהן מתאימות אפילו ליציאה מהבית).

אבל נכון לנו הדוסיות יש מלאאאא פרטי לבוש

חולצות בסיס, חצאיות ,תחתיות ,עליוניות ,שרוולונים וכו'...

אז אם יש את הכל וחסר כמה עליוניות/ שמלות שנראות טוב גבר לא מבין מה חסר

אני יודעת בדיוק מה אני צריכה תסכל אותו שזה שוב ושוב אותו דבר 

הגוף שלי באמת משתנה

ותודה על ההשתתפות

גם מתוסכלת בגלל החוסר איזון בגוף+ חוסר בבגדים (או שפע בגדים שמבליטים את השומן...)

 

ואני מתלבשת מהמם בדרך כלל. בגדים שווים! מזארה, ממנגו, ממעצבות. הכל נתתי לאחותי. בצער גדול. היה לי קשה. אבל עוד יותר קשה לראות בארון בגדים שלא יעלו לי על החזה בהנקה או שאני צריכה לרדת 10 קילו בשביל ללבוש... זה פשוט מדכא!! ולאט לאט אני קונה יותר ויותר בגדים שמתאימים לגוף שלי כרגע (מאוד קשה למצוא. כי בחזה הכל צמוד ובמידה גדולה רחב בהכל חוץ מבחזה... מי מזדהה?) אבל בנחת. זה שווה. אישה לא יכולה להרגיש ככה. כל פעם לקנות משהו אחד

בגלל זה התחלתי לקנות רק שמלות
רק שנורא קשה למצוא שמלות באמת צנועות

בעזרת ה׳ מקווה להכנס לבגדים (מתישהו...)

כיף לראןת שיש הזדהות

עשיתי סדר בארון וכל מה שלא עלה עליי נשלח לאחותי.

הבנתי שמבנה הגוף השתנה, כנראה לתמיד ושגם כשארזה אז למידה הקודמת פחות אצליח לחזור.

למצוא בגדים

תסכול כל חיי

של החזה. אני גם נמוכה, אז שמלות לא תמיד עומדות עלי יפה...

איזה כיף שיש איפה לפרוק

ויש מי שתשתתף ותבין

אז תודה לכל אחת ואחת שקראה וקל וחומר הגיבה

הנראות והיופי שלנו כנשים - נמצא ממש בבסיס הנפש. משפיע על שמחה, חיוניות, הספקים...הכל!

אני חושבת שגבר לא מבין תמיד מה זה בשבילנו להרגיש יפה ומטופחת. הם שמחים לתת כשמתאפשר והכל, אבל לא מבינים כמה זה מהותי לאישה.

כאחת חובבת אופנה מושבעת - שני נקודות:
- בזמנים כאלה אני יוצאת לזויה/שוק/חנות ניו-יורק בבני ברק - לוקחת איתי 200שקל ויוצאת עם שלל רב! אני חושבת שקריטי ללכת עם חברה שיש לה עין בבגדים. שנכנסת לחנות ויכולה לראות מה יתאים לך, מה חייב למדוד, והכי חשוב - שתיים שלוש פריטים שאפשר לשחק איתם בהרבה ויראציות ולקבל יותר לוקים. אז נכון, האיכות לא משהו...אבל בשביל עונה שתיים זה נהדר!

קניות בארון שלך - כן. כן, גם אם נראה לך שהוא ריק ממש! לפעמים אני הולכת לאחותי רק בשביל זה - למצוא לה בגדים בארון. פותחים את הארון והראש ומתחילים למדוד עד אובדן הכרה בערך😅...
מה שצריך זה זמן וכוח. וחברה/אחות טובה בסטיילינג. הרבה סיכויים שתתאים מופתעת!

בעלך ממש חייב ניעור. לא יודעת איך.

חיבוק גדול.

מבאס!!
כן השתנית. לטובה.
את לא רק רעיה, את גם אמא
ואת לא צריכה לחזור לעצמך
את משתנה בהתאם למציאות
וזה מה שיפה ומבורך
את גיבורה כי עברת תשעה חודשים עגולים של הריון
וילדת!!
ואת מניקה!!!
מגיע לך 🎖🏆🏅🥇🎖🏆🏅🎖🏆🏅🎖🏆🏅
חיבוק גדול💗💗💗💗💗

במהלך ההריון קניתי 2-3 שמלות הריון וכל השאר די הסתדרתי, אמרתי גם ככה עוד כמה חודשים הכל ישתנה.
ומסתבר שעליתי מידה (אפילו שתיים)
ואמיתי אין בגדים 🙄
מזל תחתונים יש מההריון וגם גרביים עוד בסדר
וכל השאר לא היה משהו מתאים!!
שלחתי את בעלי לקנות גופיות טי שירט חדשות ראיתי ששלו עולות עלי אבל הגעיל אותי להשתמש בשלו
קניתי לפני הלידה כמה בוקסרים חדשים שישמשו אותי כטייצ בהתחלה, לא עלו לי על קצה הזרת...
שלחתי את אחותי לקנות לי..
חצאית שמעטס גומי מצאתי בארון
חזיות הנקה השתמשתי מה שיש..
זה היה מבאס נורא
אלף מזלות אחת השמלות שקניתי לפני הלידה הצליחה להיסגר לי איכשהו על החזה והיה לה גומי בבטן שמבליט כמה כל אזור האגן נראה כמו... איזור אגן מורחב 🙈
אבל לא נתתי לזה להשבית אותי ולבשתי את השמלה בברית (תכלס שמלה יפה) רק הקפדתי להצטלם עם התינוק עלי שלא אתבאס אח"כ מהתמונות
(חוץ מהתמונות עם המשפחה של בעלי שחמותי התעקשה להחזיק את התינוק באחת התמונות.. חמיות זה אש!)
כמה ימים אחרי יצאתי עם בעלי לחנות וכל הדרך מהאוטו לכניסה אני אומרת לו שיסתיר אותי כי ראו הכל מהגופיות...
מהרגע שנכנסתי לחנות נשמתי לרווחה אמרתי מפה אני יוצאת עם בגד קצת יותר נורמלי לפחות שיהיה לי מה ללבוש כשאני יוצאת לקנות בגדים!!
ובאמת קניתי חולצות וגופיות בסיס, וגופיות חצי וחצאית ג'ינס גומי שאמנם יושבת עלי זוועה אבל לפחות יושבת ולא לוחצת וקניתי גם חולצה אחת.

אח"כ מצאתי גם שמלה שהיא באמת יושבת עלי יחסית נורמלי והיא הייתה שמלת שבת/ יציאות שלי
ודווקא סבבה לי איתה
ואח"כ לאט לאט השלמתי פרטי לבוש נוספים (טייצים והכל)
השבוע היה לי שיעור ספורט לקחתי דרייפיט של בעלי
ונתקעתי בלי טייץ עובר ברך אז לבשתי טייצ קצר עם חצאית קצרה שקניתי במיוחד

אה והיה לנו גם נופש עם טיולים וזה.. גיסתי אומרת לי איזה הופעה דפקת.. אני כזה כן לקח לי המון זמן להתלבט איזו שמחה לבחור, את הראשונה או האחרונה?? אה זאת אותה שמלה!
(וזאת שמחה שלבשתי גם לשבתות, כן? מה לעשות.. חח)
בעלי יום אחד אמר לי מה אכפת לך תמדדי את הבגד ים הצנוע שלך אולי בכל זאת חלק אחד יעלה עלייך ואז יהיה לך יותר קל להשלים שתוכלי להיכנס לים...
חמוד כזה, הוצאתי את הבגד ים ובלי ללבוש הנחתי אותו עלי ושאלתי אם הוא עדיין חושב שיש מה למדוד והוא כזה.. אה.. בעצם צודקת אין סיכוי..

אני חושבת שמה שעזר לי לצלוח את התקופה הזאת שפשוט אין בגדים כפשוטו,
זה להבין שלא עשיתי רע ואין לי מה להתבייש
ואם אין לי חולצת שלושת רבעי אז אין. ואם אין לי חולצה שהיא לא שקופה אז אין.
כן עשיתי השתדלות שאף אחד לא יראה אותי יוצאת כדי לשמור על הצניעות אבל זה מה יש.
ובשביל לקנות בגדים צריך לצאת.
אז יוצאים וזהו.
וגם מבחינה כלכלית אמרתי לבעלי אוקי יש פה בלת"ם רציני,
כמו שתינוק צריך מלתחה שלמה כשהוא עובר מידה ככה גם אני צריכה. יש לי מלא הגבלות גם צניעות, גם מניקה, גם עונת מעבר, גם גלי חום הורמונליים אז חובה בד מאוורר, גם חובה משהו נוח (בכל זאת אחרי לידה עם עוד ילדים חובה נוח) וגם משהו שיראה כמו בן אדם. לא מצפה להיות מלכת היופי, אבל כן משהו שיאפשר לי לרדת בחופשיות ולא להיסגר בבית.
רק מההרצאה הזאת בעלי התעייף וסתם את הפה על הנושא...

וגם עזר בשבת נגיד לבשתי את שמלת ההריון (אחת שעולה עלי עם החזה, האחרות אפילו שהם שמלות הריון לא עולות עלי היום!)
אבל היא לא מותאמת הנקה, אז אחרי הקידוש הינקתי בחדר וחזרתי לשולחן עם פיג'מה
והסברתי לו שממילא הייתי צריכה להוריד את השמלה, ועדיין כל הגוף כואב מהלידה, זה לא שפשוט לי התנועות של להתלבש ולהתפשט כל שניה.
מצד אחד לא חפרתי על זה כל היום, מצד שני כן שיתפתי בענייניות מתי שהיה צריך, לא התביישתי בזה והמסר נקלט.
וככה גם לי היה יותר קל לקבל את השינוי שחל בי.
גם עזר לי שיש לזה שם, זה לא סתם "שמנה" זה חזה של הנקה, בטן של היפרדות בטנית ואגן רחב שנועד לאפשר לתינוק לצאת מתוכו, זה רגליים מקושטות ורידים שהחזיקו את כל משקל בהריון עליהם.
זה ישבן שספג את כל הזבל שאכלתי בהריון כדי להקל על מערכת העיכול, זה שרירים שצריכים שיקום...
ככה כל דבר בפני עצמו לי יותר קל להתמודד עם זה גם כי חלק מהדברים ברי פתרון בטווח הקרוב והרחוק (כמו היפרדות בטנית ושומנים והנקה)
ויש דברים שלא, אבל המראה הכללי עוד ישתפר.
כגוף אחד זה באמת יכול לייאש המצב.

ולגבי השיחה עם בעלך, מבאס ממש, אבל די הרמת להנחתה... עזבי אל תערבבי אף פעם בחיים באותה שיחה ענייני דימוי גוף עם ההוצאה הכספית של קניית בגדים.
ואולי כדאי לעשות סדר בארון להוציא את כל מה שלא יעלה עלייך בקרוב, להשאיר ממויין בגדים שטובים לך ובגדים שקרובים להיות טובים לך (מלמעלה ומלמטה במידות) ככה יהיה לך יותר קל לשלוט בכמות הבגדים שאת צריכה, ומה שצריך- צריך.
אלו החיים...

את ההסתכלות שלך על השינויי גוף...

הארת לי משהו, תודה!

    איזה השקעה רק עכשיו ראיתי ממש לקרוא וליישם

ועודדת מסתבר שמצבי עוד שפיר 

לא יודעת אם כל רופא יכול לרשום (כדי לקבל הנחה בקופת חולים צריך מרשם)
תבדקי עם רופא משפחה,
ותעשי תור לרופא כלי דם שיסתכל, אבל גם זה יכול לקחת זמן..

מעבר לזה, להרים רגליים כמה שיותר

את צריכה כירורג כלי דם

אבל אם כן אז אפשר לבקש אותה גם מרופא משפחה

רציתי לפתוח שירשור לדרוש בשלומך כי לא היית כאן המון זמן.

לא הצלחתי משום מה...

איך את?

רק תראו מה אנמיה עושה...

וגם קורונה..

מוחקות תאים מהזיכרון...

כבר לא זכרתי שכן הצלחתי לתייג...

אני גם עם אנמיה ולוקחת ברזל שלא מזיז..רק שומר שלא ירד יותר.

חוששת מעצירות 

תכף מסיימת שביעי. הזמן עףףף.

ואני ענקית ,מסוף חודש 5 כבר שואלים אותי מתי צריכה ללדת  

 

תודה יקרה!!!

אולי זה יעזור? לא עושה עצירות למיטב ידיעתי, נכון, @פשיטא?
ו9.9 בהריון זה סוג של אנמיה, אם איני טועה.. אז כדאי ליטול תוספת ברזל, בהחלט. או לאכול כבד, משמשים מיובשים, קינואה, תרד וטחינה גולמית..
בהצלחה מותק ושיהיה תקין וקל ובע"ה לידה קלה וטבעית בזמנה❤️

מרגישה חסרת אחריות שלא נטלתי שום ברזל 🙄

לי הוא ממש טוב, מעלה מאוד את הברזל ולא מורגש במערכת העיכול

לא הסתדרתי עם האבקה בתור אבקה אז שנה בכוס עם טיפה מים ושותה. הטעם סבבה, אז כבר יותר נחמד. ולא עשה תופעות לוואי..

שזללנו כשהיינו ילדים

לא יודעת, הסתבך לי להכניס אבקה לפה..
חח לפחות את מזכירה לי לקחת ברזל🙈

בשוקולד אצבעות של עלית

אני אוהבת את אקוסאפ. אבל הטעם נוראי😐

יש כל מיני סוגי ברזל שלא עושים עצירות (בעיקרון), בעיקר הנוזליים והאבקתיים, אבל לי אישית גם אקטיפרין טוב.
אבל אולי במצבך ובשלב שלך כדאי לך לקהל עירוי... תנסי לבקש מהרופא.

לי בתחילת ההריון( ככה גיליתי) זה עשה בחילה אבל עכשיו זה בסדר לי ממש רק לא על קיבה ריקה..

הקרוב, אני יכולה להתקשר למרפאה להתייעץ? איך זה עובד? התורות שלה ממממש קשים להשגה

ולא עושה עצירות.

מקפיצה לחכמות ממני
וחיבוק גם לילדון המתוק שלך❤️

שאלה - איך הקשר שלכם עם שאר המשפחה לעומת ההורים של התינוק השני?
אני רואה אצלנו במשפחה שכמה שמרגישים יותר בנוח עם ההורים של התינוקות גם יותר מתייחסים אליהם. לא במודע בכללל, אבל ככל שאתה בטוח יותר שההורים לא יכעסו עליך נגיד אם תעשה או תגיד משהו, גם תרגיש יותר בנוח וטבעי לשחק עם הילדים שלהם.

סליחה אם משליכה עלייך תובנות לא קשורות, אבל אולי יעזור

באמת אולי הקשר עם ההורים של התינוק השני קצת יותר קרוב
אבל גם איתנו זה ממש סבבה,
וודאי שאנחנו לא משדרים שנכעס או משו כזה.
בעלי אומר לי שבאמת נראה לו שהתינוק השני פשוט יותר חמוד
ולו זה לא מפריע בכלל
כי זה לא אומר כלום.
אבל לי זה פשוט צובטטט...

זה כאב לב ממש להרגיש שהילד שלך פחות אהוב.
לא יודעת איך אפשר להקל, אבל אולי לבוא יותר כשהבנדוד לא נמצא?
לא בצורה הפגנתית וברור שלהמשיך להפגש, אבל מדי פעם לנסות לבוא כשהילדים האחרים יהיו יותר "פנויים" לילדים שלכם?
אולי לנסות להפגש נקודתית עם המשפחות האחרות, כל פעם משפחה אחרת, ככה שלילדים תהיה יותר הזדמנות להכיר את הילדים שלכם טוב יותר?
וכשיגדלו קצת התינוק שלך והבנדוד גם תוכלו לתת להם לשחק ביחד בעצמם, ואז מי שיצטרף יצטרף לשניהם.
ורק רוצה להוסיף שכיף להם! התחושות שלך ממש מובנות, אבל עוד כמה שנים הקסם שבתינוקות יעלם, וישארו שני שני דודים באותו גיל שבטח יהיו חברים טובים

גם אצלינו אני רואה איך חמותי מתעלפת מהילדים של גיסתי, שהם באמת לא כאלה חמודים, בטח שלא יותר חמודים מנכדים אחרים, לא בקטע רע, אבל באמת הם לא נאים במיוחד ואין להם מתיקות שובת לב יותר מנכדים אחרים, ולא חכמים יותר מאחרים... וחמותי מתמוגגת מכל מילה שהם מוציאים מהפה, וברור לי שזה בגלל שהם הילדים של הבת שהכי קשורה אליה.

יש הורים שיותר קל להם לשחרר את התינוק מגיל אפס, גם למשחק וגם לטיפול, ויש כאלה שפחות משחררים. באופן טבעי הולכים לאלה שמשחררים יותר. אני אומרת את זה מהצד השני, לא של האמא אלא של הקרובת משפחה, לאיזה תינוק אני יותר אלך..


פעם בארוע משפחתי קרובה אחת אמרה לגיסתה (שתהן נשים של בני משפחה), שהיה להם באותו זמן תינוקות בני אותו גיל למה התינוק שלה כל הזמן אצל בני משפחה ושלה לא.. כאילו התבאסה שפחות לוקחים אותו.. (זה היה במסגרת שיחת בנות כזאת, לא בכעס או משהו ) אז זאת שלוקחים את התינוק אמרה שלה פשוט לא אכפת והיא מביאה בקלות, זאת ששאלה יותר קשה לה לשחרר וסתם ככה לתת לאחרים את התינוק אז גם פחות יוזמים את זה.. ותכל'ס היא הסכימה איתה שזה קשור.

אז לא אומרת שאת כזאת, אין לי מושג, אבל זאת נקודה שאפשר לבדוק אותה

אני חושבת שזה נכון בנוגע לבעלי.
ובאמת אבא של התינוק השני הרבה יותר משחרר...
אז אולי גם משם זה מגיע.

כמובן שהתחושות מובנות מאוד, אבל גם לא מיטיבות לך או למישהו, ואם את רוצה אפשר לקחת את זה למקום של אימון נפשי

להזכיר לך שהילד שלך (ואת) אהוב וראוי מעצם היותו, בלי תלות בשום אישור חיצוני. לכל אחד מגיע הטוב שלו, בעולם של הקב"ה טוב של אחד לא עולה על הטוב של השני ואפשר לוותר על ההשוואות. כל אחד מקבל בדיוק את הטוב המדוייק שלו ואהוב ומיוחד בתוך הטוב הזה.
תלמדי את הילד המתוק שלך להתרכז בטוב שלו ולהודות עליו, ולשמוח בטוב של אחרים. יש מקום לכולם

בהצלחה יקרה

תודה לך!

ואצלנו הם שלושה בדיוק באותו גיל ואל השתיים האחרות כל הזמן מתייחסים ואל שלי הרבה פחות. וזה מעליב ממש. פעם פתחתי פה על זה שרשור ממש ארוך מהאנונימי ונתנו לי שם עצות ממש טובות. לא יודעת איך לחפש אותו, קראו לו "קנאה באחיינים האחרים", הוא היה עוד מהאנונימי הקודם.

בקיצור, חיבוק גדול גדול! ודרך אגב, עכשיו הבן שלי כמעט ן שנתיים וכבר מתייחסים אליו יותר.

והאמת היא שאני ממש משתדלת להגיע לשם לבד, בלי האחיינים האחרים כי זה ממש קשה לי לראות את זה...

אבל באמת זה ממש כואב.
תודה על התמיכה
ושמחה ממש לשמוע שהיום כבר יותר מתייחסים אליו.
חיבוק גדול לשתינו😁

הבן שלי קצת ביישן, בגיל שנה לא היה מוכן ללכת לזרים, ומי שרצה לשחק איתו היה צריך להשקיע זמן ביצירת קשר איתו, ויש תינוקות שחופשי מפזרים חיוכים ומוכנים שכולם ירימו אותם. ברור לי שיכול מאוד להשפיע על כמות תשומת הלב מהסביבה.

אבל ממש תודה על התגובה!

לא יודעת אם זה מעודד אבל אני גדלתי במשפחה של הרבה כוכבים ובעיקר אחד שהיה גונב את תשומת הלב, ואני הייתי פחות חמודה פחות כוכבת פחות כריזמטית פחות עם בטחון אפילו די מאוד מכוערת לטעמי האישי..ופחות התייחסו אליי.
והיום , אם זה עוזר לך- הגלגל מאוד הסתובב😛 אני עדיין לא מסמר הערב ולא הכוכבת של המשפחה אבל נוח לי במקום שלי והוא מקום טוב באמצע

וכאילו אהובים יותר.
הם אלה שיותר קשה להם להסתדר בחיים.
כי כנראה הכל בילדות והנערות בא להם יותר בקלות. וידעו פחות להתמודד.

ממש רואה בחוש. הם לא מחזיקים בעבודות ביקורתיים ועד שמוצאים בן/ת זוג.

בכל מקרה זה ממש מעליב.
ואני תמיד בביטחון מלא גם אם נעלבת. הילדים שלי זה הכי הכי. הם יודעים שאין על התינוק/ת שלנו.
ואין עליהם.

ולי זה לפעמים צובט בלב. אהל כשזה מה שאת מדרת. אז גם המשפחה המורחבת בסוף זורמת איתך.

על ההערות החשובות האלה ...
אימלה פתחתן לי הסתכלות חדשה... שהייתי ממש צריכה לשמוע
תכלס אני מהצד ה"מושלם" ובאמת לאורך החיים היו לי הרבה כאפות ללמוד לעבוד קשה...
ב"ה היום אני במקום אחר לחלוטין אבל האמא שמתחילה לחשוב ולהרגיש את החינוך של הילדודס הגדרתן את הדברים ככ טוב.
תודה! והלוואי ןנזכה לחנך את הילדים לבטחון עצמי שאינו תלוי בשום דבר אהבה עצמית ואהבת עולם ואופטימיות!

וכל ילד צריך לחוות ולעבור את החוויות שעובר..כמובן חשוב לדאוג להם אבל רק במה שיש לנו שליטה עליו..מה שלא שלנו לא שלנו

יש תקופות יותר מאתגרות...אבל צריך לנסות להסתכל על הטוב שיש בחיים, הבריאות ,המשפחה....
רוצה אולי לפרט מה את מרגישה וננסה לעזור?

מה מצבך בחיים?
אין לך כח לחיים או להתמודדויות ספציפיות?
באופן כללי שנת הקורונה הזאת התישה רבים ובקושי נשאר אוויר לנשימה לאתגרים עכשיו,
אבל אם זה משהו מעבר כדאי לקבל עזרה.
יש מודעות גדולה לצורך הזה עכשיו והקופות מעמידות מערך תמיכה נפשית (לא יודעת פרטים וכמה יעיל אבל שווה לברר)

ההנקות הכי חשובות בהנקה בשביל לא לקבל מחזור הם הלילה ובעיקר לפנות בוקר.

3 חודשים לא היה לי מחזור אפילו שהייתי שואבת רק 3 פעמים ביום

כרגיל ב"ה...
😛

טוב, ערכתי כי שמחה זה מוגזם...

כולל קטניות בפסח😅
ואנחנו לא תימנים (כלומר אני כן, אבל בעלי לא.).

מוזמנת לאמץ מנהגי עדות
רק אגלה לך סוד שהכביסות לא נעלמות כשאסור לכבס, הן רק מצטברות לאח"כ 😔

אבל ששש אל תגלי לבעלי 😜

שומרת שלוש שעות בין בשרי לחלבי כי התחתנתי עם העדה הנכונה,
ומתקלחת בשבת וכו' כי נולדתי לעדה העוד יותר נכונה
יש לי תחושה שאני עושה בטעות עוד הרבה דברים מבית, בעלי הפסיק להעיר לי הוא הבין שאין תקנה.

שעות, לא?
ומקלחת בשבת---לא מכירה את המקור למנהג(?)🤨

ומקלחת- לא מכירה שמותר או אסור להתקלח?
אצל הורי ממוצא מזרחי מתקלחים בשבת, אצל הורי בעלי- לא.
אני מתקלחת ויותר מפעם אחת, את הילדים מקלחים עד גיל 8, פעם שמענו ביחד רב שמסביר שעד גיל שהן לא יודעים לא להתלכלך ושבת יוצאת ממש מאוחר אז אפשר להקל גם לאשכנזים- ואימצנו את זה

מניחה שיש עוד כמה הנהגות כאלו

(ולא ידעתי שאת מהמוצא הזה... )

רק עם מים קרים/פושרים וסבון נוזלי

חוץ מטוסט או פיצה הם לא אוכלים גבינות או דברים חלביים..
דגים לפעמים מוכנים לאכול מושט או סלומון בתנור
קציצות דגים אין מה לדבר ניסיתי לתת גם בלי שידעו שזה קציצות דג לא עבד לי..
אז מה נאכל השבוע?
הילדיח יאכלו היום בשרי שנשאר לי משבת( שאלתי וזה מותר לפי הרב שלנו אנחנו ספרדים) הכנתי מרק תירס שזה תפוח אדמה ותירס ובצל..
הרבה פסטה וטבעול וציפס
אפילו פלאפל הם לא אוהבים אצלי ממש ילדים מוזרים יש לי.
אה ימרקים פרווה כמו מרק עדשים,אפונה,ירקות מגורד אבל זה רק בשבילם כי מבחינת בעלי מרק זה לא אוכל כן גם אם יש תוספת של אורז או קוסקוס ליד

מרק זה לא ארוחה שלמה, אבל זאת ארוחת חלבון (המרקים שציינתי לפחות)
לכן מבחינתי מרק עם תוספת וירקות אני סגרתי את הפינה.
באמת מבחינת בעלי אחרי שהוא אוכל איתנו (בשעה 18:00) הוא אוכל עוד ארוחה יותר מאוחר
אני מכינה סיר גדול של אורז מלא עם ירקות והוא מוסיף לזה מה שהוא רוצה.
בעלך אוכל קבב/ נקניקיות טבעול? אם כן אפשר לגוון ביום של מרקים להוסיף רק לו 2-3 קציצות כאלו.
או בימים של דג להוסיף עוד מנה בשבילו למחרת, או אפילו רק מהמרינדה לשמור בצד
ואז למחרת להוציא חתיכת דג קפואה רק בשבילו, למרוח מהמרינדה שנשארה ולתנור.
ואז זה יהיה למנה הנוספת אחרי המרק.
אפשר גם שקשוקה אם הולך אצלכם.
במקרה הכי גרוע תשלחי אותו לקנות מנת פלאפל אחרי הארוחה.
לעצמי מכינה סיר קינואה עם ירקות. לא אוכלת פסטות וציפס בתנור, אז תמיד יש לי תוספת בשבילי לשלוף.

בעיות.. בנתיים המרק של התירס והתפולי אדמה עבר אצלם..

נעשיתי רעבה

עוד אפשרויות-
פשטידת גבינות עם תירס/זיתים/פטריות
תפוחי אדמה מוקרם
קציצות טונה
למי שיש זמן וכוח- פיציות
עוד מרקים- מרק עדשים, מרק ירקות עם גריסים/קינואה/ עדשים, מרק פטריות/בצל מוקרם

בהצלחה!!

אצלנו בדרך כלל אוכלים מרק גריסים וירקות במוצאי צומות, משביע וקל לעיכול.
אני מתכננת להכין מתישהו השבוע בכמות כפולה ולשמור מה שיישאר למוצאי הצום, כדי שלא אצטרך להכין בצום.

מתכננת להכין מרק ירקות עשיר עם עדשים וגריסים, אולי גם קינואה.
יוצא מעולה!
מכינה לשבת בכמות כפולה שישאר למוצאי הצום.

מוקפץ עם אורז/פסטה בלי חזה יוצא מעולה

ומשהו שאתם חייבות לנסות ממש טעים תבשיל אורז של פלפלים ממולאים

וגם ממולאים אפשר להכין בלי בשר תסתכלו במתכון של חן במטבח יוצא מעולה

מאיזה גיל אתן לא נותנות בשר בתשעת הימים?

להגיד שמגיל 3 בערך, מאז פסק מלאכול בשרי.. (בקושי אוכל עוף ומוצריו)

אבל מודה שקשה לי לבשל להם בשרי בימים האלו..

רק חלוקת הכלים ומי אכל במה והאם הסיר/ תנור בן יומו..
אם מכינה מרק טחון לתינוק זה משהו אחד,
אם מכינה ארוחה משפחתית ואין צורך רפואי מיוחד,
אפשר לחיות שבוע בלי בשרי ללא תלות בגיל.
אין לי הרבה כלים חלביים לארוחות גדולות
לכן יהיה הרבה פרווה בכלים בשריים ואם נרצה חלבי באותו ארוחה אז נסיים עם הפרווה בכלים בשריים ונפנה ורק אח"כ נמשיך עם חלבי.

כלומר אם אני מכינה ארוחה שהיא פרווה או חלבית בגלל תשעת הימים, אז זה רלונטי לכל המשפחה
מסתדרים מעולה ואין תלונות

אני חושבת שכדאי לדבר על זה. לא ממקום מאשים.

מבינה את ההרגשה שלך אבל גם את הצורך שלו.
אני חושבת שכדאי לדבר על זה ולעשות תיאום ציפיות לפעם הבאה.
(ולנסות לשים לב, אם זה חשוב לבעל לשתף אז אולי כן כדאי לשחרר.)

בשעה טובה!
שיהיה המשך הריון תקין וקל בעז"ה!

מבינה אותך ממש שאת פגועה וכועסת
והאמת.. מבינה גם את בעלך. זה ממש לא יפה שסיפר בלי להגיד לך ועוד הסתיר את זה, לא לעניין בכלל. אבל מתארת לעצמי שהוא ממש רצה לשתף את אמא שלו וכנראה ידע שלא תרצי. ובטח לא התאפק ובאותו רגע סיפר ואז הרגיש לא נעים אז ביקש מאמא שלו לא לספר. אני לא אומרת שזה בסדר אלא שזה מאוד אנושי. קרה לי גם שסיפרתי לפני שהחלטנו לספר, זה פשוט נפלט לי מהתרגשות.. חשבתי בהתחלה פשוט לא לספר לבעלי כי ידעתי שהוא יתבאס עלי. בסוף סיפרתי והוא הגיב ממש קשה. ממש נפגע ממני. אז הבנתי למה וממש הצטערתי אבל גם רציתי שקצת יבין אותי ואת הרצון שלי לשתף.
מציעה שתשבו ברוגע ותגידי לו שנפגעת ותני לו גם לדבר ואולי למצוא מקום של לסלוח ולהבין (ולבקש שלא לעשות יותר דברים מאחורי הגב כי זה לא נעים שובר אמון)

הקשר עם המשפחה של בעלי לא קרוב או חם במיוחד, לפני שהתחתנו הם גרמו להרבה בעיות ומאוד קשה לי לשכוח את היחס שלהם. אני כמובן מכבדת ונחמדה כשאני אצלם אבל אין לי עניין מיוחד בשיתוף בדברים אישיים.

ובגלל שההריון רק בתחילת דרכו הייתי מעדיפה לשתף רק אנשים שאני מרגישה שאני ארגיש בנוח בחברתם במידה ומשהו יילך לא כמתוכנן עם ההריון חס וחלילה..

אבל כן אני מבינה את הכוונה שלך של ההתרגשות אבל אז פשוט הייתי מצפה ממנו שיבוא ויגיד לי את האמת שזה נפלט לו, במקום שאני אצטרך לגלות את זה בעצמי

באמת היה צריך לבוא ולהגיד. כנראה חשש כי מבין שזה לא בסדר. אבל לא פעל נכון וברור שזה מכעיס ופוגע.. דיברת איתו על זה כבר?

כתבת גם שיש משקעים מהעבר. עוד מעט יהיה לכם ילד בעז"ה וזה יצריך תיאום ציפיות ברור לגבי הקשר עם המשפחה.. מציעה להציף את הנושא כשאת רגועה ולדבר בכמה שיותר כנות.. נסי למצוא זמן ששניכם נינוחים ולדבר כדי לפתור ולשתף ולא כדי לריב..

מחזיקה אצבעות שיהיה לטובה. אולי יתבררו לכם מזה דברים חשובים...

אם כן אז זה באמת משהו בציפיות ותקשורת לעבוד עליו...

 

מצב שני אם לא, אולי זה התרגשות? רצון לשתף מישהו בחששות? היא אמנם חמותך, אבל היא גם אמא שלו ואולי הוא פשוט היה חייב שמישהו ישמע אותו... עצם זה שאמר לה לא לספר מראה שהבין שזה לא בסדר... ממליצה לך לברר עם עצמך ואיתו על איזו נקודה זה יושה בדיוק כדי שיהיה אפשר לפתור אותה

 

מקווה שהכל יעבור בשלום ושמחה

זה יושב על הנקודה שהקשר עם המשפחה של בעלי לא קרוב או חם במיוחד, לפני שהתחתנו הם גרמו להרבה בעיות ומאוד קשה לי לשכוח את היחס שלהם. אני כמובן מכבדת ונחמדה כשאני אצלם אבל אין לי עניין מיוחד בשיתוף בדברים אישיים.

את הקושי שאת עברת ואת הרצון שלך למרחק מהם....

ועם זאת מרגישה צורך אולי להאיר את המקום של בעלך. הם ההורים שלו, זאת אמא שלו. אצלה הוא גדל, היא גידלה אותו והוא הבן שלה. ברמה הכי פשוטה.
ועם כל המורכבות שלנו יש עם החמות וכו אני יודעת גל עצמי שאני צריכה לזכור שזאת אמא שלו. וזה קצת העולם שלו, שזכותו שהוא קשור אליו, וזה הכי טבעי והגיוני.

(וזה שהוא אמר מאחורי הגב - על זה חשוב לדבר, לפתוח שיח, להבהיר לו שזה פגע בך וכו', אבל נראה לי שאם תצליחי לזכור את הבסיס ואת הקשר שלוו יש עם המשפחה שלו, זה אולי יעזור לך פחות לכעוס על עצמם השיתוף איתם...)

בהצלחה אחות! ובשעה טובה!

שלו.. 

היה לנו ריב במוצש ואמרתי לו שאני יודעת שהוא סיפר לאנשים על ההריון ואז בהתחלה הוא ניסה לשקר אבל כשהתעקשתי אז הוא הודה שהוא סיפר לשני אנשים (הנחתי שזה ההורים שלו) אבל מסתבר שהוא סיפר לבת דודה שלו וכנראה אמא שלו סיפרה לאבא שלו (למרות שהבטיחה לו לשמור את העניין בסוד).

האמת שאין לי מספיק מילים לתאר כמה אני כועסת ומאוכזבת.. מילא אמא שלו אבל להמשיך ולהפיץ את זה?

אני מעדיפה שיגידו לי שיודעים איזשהו סוד, מאשר שישחקו אותה כאילו לא יודעים. כי בסופו של דבר אני אדע שידעו את הסוד, ואז זה ממש מביך ש"עבדו עלי" ואני הייתי ה"טיפשה" שרימו אותה.
זה קורה לי עם חמותי הרבה, היא כזו אישה טובה, וכל כך נזהרת שלא לפגוע באף אחד, שאם אני אספר לה משהו בלי לדעת שבעלי כבר סיפר לה (לאו דווקא אישי, יכול להיות משהו ממש שטותי, שממש לא אמור להפריע לי שהוא סיפר לה), היא תשחק אותה כאילו היא לא ידעה, כביכול כדי לא להביך אותי שאני לא מחדשת לה כלום, אבל מה שיקרה שאח"כ אני אגלה את זה, ויהיה לי יותר מביך...
בקיצור, אני ממש מבינה את ההרגשה שלך.
אתם כנראה תצטרכו לדגר ביניכם ולפתור את העניין איכשהו, יבואו חכמות ממני וייתנו רעיונות.
אבל להבא, אומרת בזהירות מה שאני חושבת, שהוא מאוד רצה לספר לאמא שלו, וידע שאת לא תסכימי, אבל הוא לא יכול היה להתאפק, אז בלית ברירה סיפר בסוד. אם הוא יידע להבא, שיש מצב לדבר ולמצוא פשרה, אז אולי זה לא יקרה שוב.

היה לנו ריב במוצש ואמרתי לו שאני יודעת שהוא סיפר לאנשים על ההריון ואז בהתחלה הוא ניסה לשקר אבל כשהתעקשתי אז הוא הודה שהוא סיפר לשני אנשים (הנחתי שזה ההורים שלו) אבל מסתבר שהוא סיפר לבת דודה שלו וכנראה אמא שלו סיפרה לאבא שלו (למרות שהבטיחה לו לשמור את העניין בסוד).

האמת שאין לי מספיק מילים לתאר כמה אני כועסת ומאוכזבת.. מילא אמא שלו אבל להמשיך ולהפיץ את זה?

שהוא עושה דברים מאחורי הגב שלך, ולא משנה באיזה הקשר.
זה פגיעה באמון ביניכם.
אם יש משהו שהוא פרטי שלכם, אין דבר כזה שהוא הולך ומספר 'ואל תגלו לאשתי', זה נורא בעיני.
היום זה על הריון, ומחר זה יכול להיות על אלף דברים אחרים....
אני חושבת שאת חייבת לשוחח איתו בנחת על העניין, בלי שאת עצבנית כדי שהדברים יתקבלו בהבנה. כשמטיחים האשמות אז הצד השני לא רוצה לשמוע ולקבל כלום, רק מתנגד. לכן, תתכנני היטב את הדברים ותביי רגועה וגם הוא רגוע..
את חייבת להסביר לו, שזה גורם לך לא להאמין בו חלילה , כי אולי הוא משקר עלייך בעוד דברים. מילא שאמר על ההריון, אבל שיהיה גבר ויספר ששיתף! תמצאי דוגמאות לדברים שאת שומרת את הסוד שלו, וכביכול הוא מאמין בך וסומך עלייך.. ותגידי לו, מה תגיד אם אני אלך ואספר לאמא שלי שאתה ככה וככה, אבל'' אל תגלי לבעלי שסיפרתי לך', שירגיש מה שאת מרגישה.
בהצלחה!!

בצורה רגועה ולא מאשימה.. אבל זאת עצה טובה לעתיד

אופטלגין אקמול?

כדור מיוחד למיגרנות- פוקוס, אדוויל. עדיין עם גאבי הראש

מצליחה לתפקד בבית נקרא לזה ככה ,יש רק כאב יותר נקודתי, מציק מפריע יותר שאני מתעסקת בפלא, מזיזה אישונים בצורה חדה ,שמש .

הרפואי.

אבל ממה שאני יודעת, כאב ראש חריג שלא עובר אחרי משככי כאבים מצריך בדיקה בהקדם.
במיוחד אם זה פוגע לך בתפקוד

מקסימום יגידו לך שזה מיגרנה ויעבור, אבל כדאי לבדוק

מקבל רק בשלישי. לכן שאלתי עד כמה זה מלחיץ ,אין לי כח להגיע לרופא שאני לא מכירה שילחץ וילחיץ אותי...

הולכת להיבדק אצל רופא לא מוכר

מהניסיון שלי, (סובלת הרבה ממיגרנות) מיגרנה יכולה להימשך גם שבוע (ואפילו יותר...)
המלצה - לצמצם שהות באור, אפילו ממש לשכב בחדר חשוך.
אני לא הייתי נלחצת ומחכה לרופא ביום שלישי, במיוחד אם את מרגישה הקלה וזה נסבל מבחינתך

מה שהיה לי שבוע שעבר להיום. רביעי , חמישי זה היה בלתי נסבל .שישי לדוגמא עמדתי על הרגליים מהבוקר ללא משככי כאבים.בליל שבת ישבתי לקרוא עיתון עם הילד שלי. חפשנו "הבדלים " ככה שהייתי צריכה לאמץ תעיניים ואחרי 2 דקות התחיל ממש לכאוב לי. ישבתי הרבה מול אור יום אתמול ובאמת החמיר לי .
הרגעת אותי שאמרת לי שלך זה יכול לקחת שבןע. זה ממש מרגיש מיגרנה , עם כל הסימפטומים רק שלא חשבתי שיכול לקחת יותר מ72 שעות.
כמובן שאדבר עם רופא , רק לפחות לעבור את השעות האלה בלי חרדה,

1. משלמת בpaypal. הכי טוב.

 

2. משלוח מעל 160 שח חינם, ובימי ראשון מעל 100 שח חינם. כשאת עוברת לקופה כתוב לך כמה עולה משלוח וגם איזה סכום תצטרכי להוסיף כדי שהמשלוח יהיה לך חינם (ואז בדכ אני קונה סתם קשקושים ב9 שח- גומיות לשיער וכאלה, יש שם בשפע).

 

3. הגיע ממש מהר!!! תוך שבוע! הייתי בשוק. אבל הבנתי שלא תמיד ככה.

 

4. יש אפשרות ודי נוחה. לא בטוחה לגבי החלפה או החזרה (כלומר האם את יכולה גם להחליף ולקבל מידה אחרת. להחזיר את בטח יכולה, אבל אז צריכה להזמין מחדש את מה שאת רוצה). ההחזרה הראשונה היא בחינם, אחכ עולה 15 שח אם את מחזירה דרך תחנות חלוקה שלהם (שפזורות בכל הארץ). ממש נוח.

 

5. אין לי מושג.. בעיקרון הגיע אלי עם שליח עד הבית, זה לא עובר דרך דואר ישראל.

 

6. יש קטגורית הנקה, בהחלט!

 

לא מכירה את הבד הנ"ל (אולי שיפון?), אבל קחי בחשבון שהשמלות של שיין הן (רובן המוחלט) מפוליאסטר. לא כולן אוהבות.

לקנות רק לפי טבלת המידות (כלומר, תמדדי את עצמך ותקני לפי הטבלה ולא לפי מה המידה האמיתית שלך).

דבר ראשון אישית לברית דווקא הייתי ממליצה על אסוס..יש שם מדי פעם שמלות הנקה חגיגיות במחירים נוחים, אני קניתי לברית ולחגים משם.
התשובות דיי רלונטיות לקניות כלליות מאתרי חו"ל-
1. אשראי רגיל, לא חוששת. לפעמים משלמת דרך חשבון paypal אם יש את האופציה. בכל אופן אף פעם לא מאשרת לאתרים לעשות שמירה אוטומטית של פרטי האשראי כמו שמציעים תמיד.
2. בדרכ רשום מאיזה סכום המשלוח חינם, כמעט תמיד את תגיעי לסכום הזה🙊 לגבי מכס, זה 17% מעלות הקניה, משלמים את זה אם עוברים את הסכום של 75$, שזה בדרכ סביב ה260 שח. אם עברת את הסכום אז בדרכ יעצרו את החבילה כשהיא תגיע וישלחו לך הודעה שבשביל לשחרר אותה את צריכה לשלם מכס.
3. משתנה, לרוב עד שבועיים.
4. יש, לא התנסתי.
5. לא קרה ב"ה. לרוב אפשר לפנות לחברה ולהגיד שלא קיבלת את המשלוח. אם זכור לי נכון באתר של שיין לא ראיתי אופציה למעקב ישיר אבל אפשר לבדוק לפי מספר חבילה.
6. זכור לי שראיתי שם שמלות הנקה, ר2 שמלות הריון. באסוס ובנקסט יש קטגוריית הנקה.
שימי לב שבשיין ובאסוס יש קודים של הנחה, שווה מאוד להשתמש בהם. מכניסים אותם בקופה לפני הקניה.

1. משלמת באשראי רגיל, האתר מאובטח בגדול. מקסימום אבטל את האשראי אם תהיה פריצה לאתר
אפשר גם לשלם ב PayPal

2. בסיכום הזמנה כתוב לך כמה עולה משלוח. בגדול 30₪. מעל 160₪ משלוח חינם, בימי ראשון מעל 100₪ אם אני לא טועה

3. תוך 8 ימים, עד לפתח הבית

4. כן, לא עשיתי אף פעם. ממה שהבנתי יש להם נקודות איסוף ואת יכולה להחזיר לשם

5. לא מספיק יודעת

6. יש שם גם שמלות שמתאימות להנקה
אבל ממש ממליצה לך להסתכל על ביקורות. יש שמלות שנראות מדהים, אבל הבד שלהם לא נוח וחם נורא. אז ביקורות זה הכי חשוב. ובכל אופן כדי גם להסתכל על הרכב הבד
אם יש לך פייסבוק יש קבוצה של המלצות של דתיות על שיין

ואם מצאת קישור מעניין, אשמח לקבל גם!

1. יש לי מסגרת אשראי. מומלץ באופן כללי בלי קשר לקניות באינטרנט. ככה אני בטוחה שאני נשארת בתקציב שלנו ולא חורגת

2. מכס זה מעל 75$. כל עוד זה פחות אין תשלום מכס. המכס משולם בנפרד, כאן בארץ.
לגבי משלוח- המינימום בד''כ זה בין 130-160₪, במוצ''ש זה מינימום 100₪. כתוב לך באתר...

3. וואו. זה ממש ממש תלוי. לפעמים שבוע וחצי, לפעמים חודש. לרוב זה קשור לאם המשלוח נתקע בשדה תעופה.

4. לא ניסיתי. בעיניי הדברים שם כ''כ זולים שלא שווים את הכאב ראש של ההחלפה. חוץ מזה, עד כה כל מה שהזמנתי היה מושלם

5. כן, יש אפשרות למעקב עד הארץ, וכשזה מגיע לארץ מעקב בתוך הארץ(דרך חברת השליחויות)

6. כל פתח מעטפת/כפתורים למעלה מעולה להנקה גם אם הוא לא כך בהגדרה. זכור לי שכן יש מחלקת בגדי הנקה...

7. את מתכוונת לסאטן?


חוץ מזה, במדריך מידות מפורט לך ב ד י ו ק את המדדים של כל מידה, אז אל תתעצלי, ותקחי סרט מידה למדוד את עצמך.
תקראי את התגובות, תסתכלי בתמונות איך זה הגיע לנשים אחרות, ותבדקי כמה כוכבים זה קיבל.

אפשר להניק בצניעות

את כולם הניקה ואפילו באמצע אירוע משפחתי וכו ולא ראו כלום. הוסיפה חיתול טטרה מעל הראש של היונק התורן וזהו

עדיין מניקה חופשי ליד ילד בגיל הזה.

אבל גם אם את לא רוצה, לרוב הזמן הבעייתי הוא הזמן של החיבור עצמו, בזמן היניקה אפשר לשים את החולצה ככה שכמעט לא רואים.
אז את אפילו יכולה לשלוח אותו שנייה להביא ספר, לחבר אותה ואז לכסות עם חולצה

אני הנקתי לי כל הילדים שלי. בגיל הזה וגם קצת גדולים יותר הסתפקתי בלהסתיר עם החולצה, אפשר גם עם שמיכה קטנה , ולא נורא אם רואים קצת, או רואים ברגע החיבור. בלי לחץ.
רק מול מתבגרים כיסיתי את עצמי ממש עם שכמיית הנקה

לדעתי אין טעם...
יש מספיק דברים אסורים, מספיק דברים שתצטרכי להסתיר ממנו עכשיו ובהמשך...

איפה שאפשר להגיד "כן". להתיר. לא לעשות ענין... - אני בעד.

אבל זו דעתי🤷

חיתול בד או שמיכה קטנה של התינוק.
בגיל הקטנטן באמת לחבר אותם מצריך שתי ידיים ותוספת אביזרים מסרבלת את העסק,
אבל חוץ מהחיבור, לא כ"כ רואים, ומשהו קטן ממש סוגר את הפינה.

אפשר גם לקנות חולצות / שמלות / חלוק הנקה ואז ממש בקושי רואים. אני רואה את גיסות שלי מניקות ככה, זה נראה ממש נוח.

מה שממש נוח זה חולצה או שמלה עם פתח גדול:כפתורים מקדימה, מתחת חולצת בסיס/חלק עליון. בזמן הנקה את פותחת את הכפתורים ויוצא שכל כולך מכוסה חוץ ממה שחייב. בצורה כזאת בקושי רואים. ולרגע החיבור אין לי רעיון באותה בעיה פלוס ילדים סקרנים

יש לי ילד בן 4 ולצערי לא מצליחה להסתיר כל כך.
משתדלת לכסות עם חיתול או שמיכה אבל היונק בגיל שהוא זז כל הזמן, מתחבר ומתנתק והכל מתגלה כל שניה...

לובשת עליוניות רחבות, ובד"כ יושבת על הספה ברגליים מקופלות - וככה לא רואים כלום.
בשביל רגע החיבור אני מחכה שלא יהיה מישהו שמסתכל לעברי, ואז מחברת.
בשביל תינוק קטן, כשההנקה ובמיוחד החיבור עוד לא זורמים, אני נעזרת בחיתול בד. (אבל גם ככה בימים הראשונים אני לרוב בחדר, בשביל המנוחה שאחרי לידה...)
באופן כללי חושבת שזה חשוב שההנקה תהיה חלק טבעי מהחיים בין הילדים, וככה היא דווקא לא תיתפס כמשהו לא צנוע ומפדח.

לובשת שמלת בית רחבה
יש חיתול בד אם צריך בהתחלה
מניקה גם בסלון, וגם בשולחן שבת לפעמים...
ויש לי מכל הגילאים
לא הייתי עומדת בזה אם הייתי צריכה ללכת לחדר כל פעם

הגדול שלי בן 7

אולי קשור לגודל החזה?🤔
בכל אופן חושבת שצריך להתייחס לזה כאל דבר טבעי ולעשות השתדלות לא לבלוט ואם ראו לא נורא
הגדול שלך בכלל פיצי אז לא הייתי מתרגשת אם ראה. להפך זה משדר טבעיות

עם חולצות הנקה נוחות כמעט ולא רואים מלבד שלב החיבור שחיתול בד מספיק בשביל לאותת לו שזה מקום מוצנע.
בעיני דווקא מאוד בריא שיראה אותך (כמובן לא אישה זרה) בסיטואציה כזו.
ברור שתוך כדי חשוב שיבין שזו סיטואציה צנועה, הוא יקלוט שליד אנשים זרים את לא ככה, ויראה שאת משתדלת לחשוף מעט.

אבל לדעתי- יש בזה משהו בריא ודווקא הזדמנות.
(כמו לחתל לידו תינוקת למשל, או לקלח יחד אחים בגיל צעיר. פגשתי משפחות שגם מחתלות רק בחדר. זה קיצוני. אבל זה מסר שבעיני הוא לא טוב ומשדר שליליות כלפי איברי המין)
בעז"ה הוא יפגוש אישה בהמשך חייו ובגיל כזה צעיר הוא מגבש את התפיסה הכי בסיסית לגבי האיברים האלה וחשוב שזו תהיה תפיסה טבעית ונורמלית שיש סיטואציות של חשיפה והם חיוביות

ומדברת איתו על זה בחופשיות. אבל בעלי אמר שעדיף שהוא לא יראה ותהיתי מה נשים אחרות עושות..

זה דבר כל כך מדהים וטבעי שאני מסתובבת רק בזמן שאני חולצת שד,
אחר כך תוך כדי שהתינוק יונק רואים חלק קטן מאוד.
בדרך כלל מכסה בעדינות עם חיתול בד כשהם עדיין קטנים ומוכנים.

זוכרת איך נעלמת בתחילת הריון והופיע ניק חדש בשם-הריון חדש.

גמני בערך בשלב שלך וזה כיף שמתחילים לראות את הסוף
והכל הופך ליותר ממשי כשעושים את הארגונים האלו
כמעט בכיתי כשתליתי את הבגדי תינוקות במתלה כביסה🤦‍♀️
ולגבי הקניות לחדר לידה אולי כדאי לך לנסות גם באונליין מסופר פארם, יש להם מבצעים עכשיו

גם ככה מיינתי והוצאתי רק מה שניובורן ויוניסקס אז,כבר עשיתי גם שטיפה במכונה בשביל שיריח טוב יותר חחח

בעיקר בגלל שאולי אצטרך ללדת בזירוז לפני התאריך
אחרת הייתי מחכה עוד קצת

ואני בשביל שהבת שלי לא תחפור לי הפעלתי מכונההוישר מייבש..

את יכולה לעשות הזמנה באתר. ואז לבוא לאסוף.
יחסוך לך הרבה כאב ראש.

איזה כיף!!! ואיזה כיף לקנות בגדי בנות. זה כזה מתוק ועוד אחרי 3 בנים!
שיהיה בשעה טובה, בקלות ובשמחה!

הכל מהמם, וסרטים לראש ונעלים,
יואו..

מתרגשת איתך!!

נהניתי מאוד!!
האירוח שם ממש ברמה גבוהה. נקי ומהמם.
אוכל טוב (אני לא בררנית אבל היה ממש טעים)

אני לקחתי חדר ענק לבד עם יציאה לגינה.
כי לא מסוגלת להיות עם עוד מישהי, מספיק לי לפגוש בקטנה בחדר אוכל או בחדר הנקה...

תינוקיה מצויינת עם מטפלות מתוקות ואימהיות!
אפשרות להיות גם עם בנזוג!
החזרים מקופ"ח.

בקיצור ממש ממליצה😁

לא המוני כמו טלזסטון(אני מאוהבת במקום הזה) ולא שקט ובודד כמו הדסה  בייבי. השאלה מה היו הסיבות שלא אהבת את ביכורים  ברמדה?

1. התנאים הפיזים לדעתי לא היו טובים. חדרים ישנים. המיטות תינוק לא הגיעה סמוך למיטה. חא היה שקע מטען סמוך לראש. כל האווירה הייתה "חרדית" מידי לטעמי וקצת דביקה. האוכל לא היה בריא בעיניי לאישה אחרי לידה. בתינוקיה לא הייתה מספיק מקצועית. דאגו לומר לי כמה הבת שלי בכיינית ולא התמודדו כלל ( בדיעבד הייתה לה תפרחת זוועתית שרק אני טיפלתי). הם גם אף פעם לא בדקו את מספרי הזהות בין האם ונתינוק והרגשתי לא בידיים בטוחות...ברמדה גם לא הייתה גישה לגינה ירוקה או לאוויר...

היה ממש מפנק, כמו מלון, אוכל עשיר מאוד ודעות ארוכות דפתוח בארוחות יותר ממה שכתוב בשלט, בר שתיה כל הזמן עם עוגות, בתינוקיה מטפלות חמודות ממש בגמישות, אני לא השארתי את התינוקת שם כל הזמן כי כבר הייתה די גדולה ורציתי אותה איתי אבל כשבאתי וביקשתי מקלחת או שישגיחו היו ממש זמינות ונחמדות, קילחו מיד כשרציתי...
קחי בחשבון שבחדר שלא יחיד אז המיטות מופרדות באמצעות ארון לאורך המיטה וזהו, אין משהו מקדימה למיטה... אני באתי עם חברות אז לא הפריע לי
זה נמצא באזור ממש נחמד 2 פסיעות מיפו אם את בקטע של לטייל קצת...
בקיצור חוויה חיובית.
אה וגם לא היה הרגשה שנשים מתערבות אחת לשניה, סגנון מקום שכל אחת יכולה להיות לעצמה בשקט אם את מחפשת את זה
מזל טוב

ביכורים עכשיו שוכרים במלון ליטוב ברחוב הנביאים כבר לא ברמדה

2 היריונות גיליתי איתה.
ואינספור לא הריונות.

אמינה.

@מאמינה ומתאמנת

הערך שלך עכשיו הוא טוב ממש להריון, בהריון הערך התקין הוא מ11 אם אני לא טועה.. אבל תתייעצי עם הרופא שלך אם את צריכה לקחת תוסף ברזל חוץ מהמולטי..

לי בהריון הראשון הערכים היו תקינים והרופא שלי אמר שאני לא צריכה לקחת ובאמת לא לקחתי במהלך ההריון ולא אחרי הלידה והכל היה תקין ב"ה.

עכשיו גם הערכים תקינים אבל אני אצל רופא אחר שאומר שהוא נותן הנחייה לכל ההריוניות לקחת ברזל כדי למנוע ברזל נמוך.

אז אני לא חושבת שזאת בעיה לקחת ברזל אם את מרגישה צורך.

בהריון המינימום התקין זה 11.
לרוב נותנים תוסף ברזל משליש שלישי אם אני לא טועה, את יכולה להתייעץ עם הרופא שלך אם כדאי להתחיל כבר עכשיו.
בכל מקרה, כדאי להקפיד על נטילה נכונה - שזה אומר בהפרש של שעתיים ממוצרי חלב. וכדאי צמוד לויטמין c שמשפר את הספיגה.
וכמובן להרבות במזון רגיל שמכיל ברזל - עוף, בשר, עלים ירוקים.

בתחילת ההריון היה לי 12 ובוא נגיד שעברו כמה חודשים טובים מאז.. (משהו כמו 5-6) קריטי לבדוק?
הרופא לא אמר לי מילה על זה..

עד כמה שזכור לי, בדיקה אחת בתחילת הריון ועוד אחת כשעושה העמסת סוכר

נפח הדם גדל בהריון. והעובר לוקח גם מה שהוא צריך.

ושלחו לספיקת דם על הדרך

נפח הדם גדל.

תתייעצי עם רופא, אבל אולי כן כדאי לך להתחיל לקחת ברזל במינון נמוך.

כי בהריון יורד ולוקחים. בנוהל. לא שמשהו אצלך חריג.

להתייעץ עם הרופא לגבי לקיחנ של ברזל בפני עצמו.

אישית, באזור שבוע 35 (אולי קצת קודם) הרופא אמר לי להתחיל לקחת גם ברזל, ולא רק פרנטל, ובבדיקות שאחרי הלידה היה לי 12.6 או משהו קרוב לזה.

ודווקא בתחילת ההריון (שעד אז אני ממש ממש הקפדתי לקחת ברזל) המוגלובין שלי היה בשיא שלו..
אחרי ששאלתי את הרופא שלי התחלתי לקחת בנוסף את הברזל שתמיד לקחתי (באבקה של אלטמן), והיה לי סבבה.

מעבר לזה את יכולה למצוא באינטרנט רשימה של משונות עשירים בברזל ולהוסיף אותם לתפריט

אני מעל 12 בדכ הרופא עוד לא היה אומר לקחת ברזל. בכל מקרה..מניחה שהרוםא שלך יגיד לך מתי להתחיל לקחת.
מעל 11 זה תקין בהריו

אני אתחיל בלהוסיף מזונות עשירים בברזל כדי להשאיר את זה במצב הזה כפי שהוצע באחת התגובות ;)
כי הגוף שלי לא ממש מקבל תוספי ברזל מבחינת ספיגה
אז כל עוד המצב טוב אני אשמר זאת עם מזונות מתאימים
תודה לכולן!!!!

זה בטח הפה והגפיים. אין הרבה מה לעשות עם זה חוץ מלחכות שיעבור ולתת הרהה שתיה. אם לא מסכים עם מזרק אפשר לנסות עם קשית זה יותר קל להם לשתות לפעמים. הרבה ממליצים על השמן של שפיצר. אצלנו זה לא עזר.


בקשר למכונת כביסה אפשר להוציא את התקע שלא משתמשים. וכשזה בשימוש אז לנעול.

הפה והגפיים זה לא עם חום?

ומה הכוונה לנעול את המכונה?

חום. אצלנו היה טיפה בהתחלה וזהו.
יש לך נעילה במקשים של המכונה?

ומותר לשלוח ככה למטפלת?

שבוע זה עובר. ואסור לשלוח למטפלת. זה מדבק מאוד

כעזרה ראשונה למרוח דבש ולתת לו לאכול גלידה/קרטיב/שלוק
מאוד מרגיע

ואחכ להשיג משחה של שפיצר, זה קסם

לגבי המכונת כביסה, יש אפשרות לנעול את הכפתורים, תסתכלי על הצג שלכם וחפשי

רפואה שלמה

אבל היום לא בטוחה...

הפצעים בפה - ללכת לבדיקת רופא. אם זה באמת מחלת הפה והגפיים זה לא מחייב חום. הרופא ילדים שלי הבן שלי אמר שלאחרונה יש זן של הנגיף שלא גורם לעליית חום.

לגבי מכונת כביסה - הייתי אומרת לך שהם גדלים ועוזבים - אבל זה לא נכון. עד היום זה המשחק המועדף של הילד...
לנעול את המכונה זה רעיון טוב. כמעט לכל מכונה יש אפשרות כזאת.

החום בפה והגפיים הוא יחסית נמוך. ככה שזה מאוד מתעתע
לגבי ב. לנתק מהחשמל?

זה באמת הפה והגפיים. באסה.

מקווה שיעבור מהר...

ואני לא מוצאת אופציה של נעילה במכונה...

לנעול רק כשהיא בפעילות. איזה מכונה יש לך?
ובאסה על הקטני. רפואה שלימה ומהירה.

(בינתיים אני עדיין לא בהריון) אבל גם לי חשוב לשמוע חדשות וכו'

בתקופה של הקורונה או צוק איתן, שומר החומות וכד' הייתי שומעת מלא

בעלי שם לב לזה
וביקש ממני להמעיט.
(לא להפסיק לחלוטין, כי זה חשוב לי להיות מעורבת במה שקורה)


ואני מרגישה לאט לאט שהמצברוח השתפרנ

וגם
לאחרונה לוקחת תוספים (כולל בי 12) ומרגישה שהוא משפיע דרמטית עובדה שמאז שלקחתי עד עכשיו אני מרגישה נהדר, לא בדיכאון, לא חלשה, מרגישה טוב עם עצמי ובכללי מרגישה בעלייה.


ממליצה.
אני משתמשת בכדורים למציצה תחת הלשון.


אני גם מאד אוהבת מוזיקה וזמן לעצמי
כשזה מתמלא לי (יש מוזיקה או הרצאה יפה+ זמן לעצמי) אני ממש אחר כך נהנית מזה וזה מורגש בבית.

והוא קורה לפעמים משינויים הורמונליים.
תדברי עם הרופא שלך על זה.

דיכאון בהריון | שירותי בריאות כללית

כי ח"ו הלידה יכולה רק להקצין את זה עם העומס ותינוק והורמונים.

כל הכבוד על המודעות
מגיע לך להיות מאושרת