פורום הריון ולידה (עמוד 1977)

צריכה המלצות מנסיון

לי יש את זה. אבל לא יודעת אם היא עוד עושה:
מימוש - שכמיות הנקה

וראיתי עכשיו את זה סתם כשגיגלתי. לא מכירה אבל נראה טוב:

‫NINO - סינר הנקה פונצ'ו - טראצו כחול | סופר-פארם‬

השכמיה לא מחממת מאוד?

העצה היא לחכות בסבלנות.. זה הגיוני שיש עדיין דימום. כדאי אחרי שש שבועות ללכת לרופאה לבדוק שאין שאריות והכל בסדר.
אם הכל בסדר פשוט לחכות וזה ייגמר בקרוב בעזרת ה'

אני יודעת שיש פה כאלה שיכעסו על העצה הזו, אבל ביקשת וזו העצה שלי.
רוצה- תשתמשי, לא רוצה- תתעלמי

הזו, וכל הזמן התבאסתי..
בלידות שאחריה כבר הפנמתי את העניין וזה
עזר להרגשה

צמחים ותכשירים למיניהם. פעם כתבו על זה בפורום, אבל אני לא זוכרת... תחפשי באינטרנט.

לי עזר..

עוצרת את הדימום
אבל זה קצת יקר

אולי אפשר להתחיל. הן עוצרות דימום

אם אתם באיזור "חם" אז מן הסתם יש לכם מרכז חוסן שיוכלו לפחות לתת עזרה ראשונה.

אבל לטפל, לא להזניח. חרדות רק הולכות ומחמירות.. חבל שיסבול, נשמע קשה ממש

זה עדיין סופר מוקדם כדי להרגיש שזו בעיה המחייבת טיםול
אני ממליצה על שיחה עם איש מקצוע שידריך אותך כיצד לעזור לילד.
ור אחר כך לחשוב על טיפול.

אין לי כיוון למי לפנות

אולי תתחילי מלשאול את הגננת מה יש באזור, אולי היא תפנה אותך לפסיכולוגית של הגן פשוט, ואולי היא תדע להגיד לך מה טוב ומה יש באזור שלכם. בהצלחה!

יש רשימה לפי איזורים.
ועצה מקומית כשנבהל מאזעקות לדברר לו את זה,
אתה נבהל כי היו אזעקות, זה היה מפחיד.
אתה זוכר שרצנו/ עלינו מהר/ היינו בדרך לחנות ופתאום הייתה אזעקה ואסז עשינו כך וכך וזה היה מבהיל וגם עכשיו אתה נזכר בזה.
אני מקווה שלא יהיו אזעקות בקרוב ואתה תצליח להירגע.
זה פעילות פשוטה וקצרה שיכולה לעזור להירגע.
בהצלחה רבה!

המתנה הכי הכי הכי!

מעל 25 זה הריון
.ממליצה לך לבדוק הכפלה בחמישי.
ידיים מלאות

יש אחוז גבוה שזה הריון חוץ רחמי
לכי להבדק
בהצלחה!

באותה הזדמנות גם עשתה לי אולטראסאונד וחוץ מרירית עבה לא ראתה כלום

רירית עבה כשכאילו היה מחזור זה מעלה את הסיכוי שזה הריון (כי במחזור הרירית נושרת ונהיית דקה)

תפני לרופאה שלך להמשך מעקב!

כי נכנסת להריון עם התקן

תבקשי מהרופא שלך הנחיות הלאה

לא ראו כשהגעתי בשלב כזה
יש מס בטא שממנו רואים שק. תבקשי מהרופאה מעקב צמוד

בשעה טובה!!!!
מעל 25 זה הריון.

זה אומר שהבדיקה לא הייתה נקייה, לא ניקתה מספיק לפני או משהו כזה.

לי זה קבוע יוצא ככה (גם כשאני עושה את הבדיקה בבית, מיד אחרי המקלחת).
אני אישית לא עושה שוב כשהרופא אומר כי מבחינתי זאת תוצאה תקינה ורגילה ולא יהיה שום חידוש אם אעשה שוב.

וכן, אומרים שבהריון אם יש דלקת לא תמיד יש תסמינים.

ואז נתנו לי ציפרודקס שאני אלרגית אליו מסתבר, לקחתי רק 2 כדורים בשישי בלילה ושבת בבוקר

הרופא אמר לי לשות שוב תרבית ולהתקלח טוב לפני

ועכשיו יצאה שלילית 

מעניין אם זה כי התקלחתי לפני והחיידק נמצא בעור ולא בשתן

או שזה בגלל שאת התרבית הקודמת עשיתי יום אחרי סיום הזינט והגוף לא התאפס ועכשיו כן

או מהה

מעניין

איך עשית תרבית בשבת בבוקר?

ממליצה על תוסף שנקרא די מנוז שמעולה לדלקות בשתן. 

לגבי התרבית אם יצאה שלילית אבל את סובלת מתסמינים אז תחזרי לרופא. בינתיים תנסי לטפל עם חמוציות וחליטות פטרוזיליה ודי מנוז ודברים נוספים טבעיים. 

לא סבלתי גם מלכתחילה

יצאה חיובי בבדיקות השגרתיות

איך ב3.6 יצאה חיובית

ואתמול שלילית

אם זה כי הגוף התאפס מהזינט שלקחתי עד ה2.6

או כי אתמול התקלחתי לפני התרבית ומה שהשפיע על התרביות הקומות ה שהמקום לא היה כ"כ נקי בבוקר

או מזה שלקחתי 2 כדורי ציפרודקס שאני לא מאמינה שב2 כדורים שהקאתי אותם, זה טופל

 

לא היו לי תסמינים גם שיצאו חיוביות אגב

יצא לי חיובי, לקחתי משהו, ואז כשעשיתי בדיקה נוספת, יצא לי משהו לא ממש מובן.. הרופא שלי אמר לי לעשות שוב בדיקה ולהתקלח טוב טוב לפני, והתוצאות יצאו תקינות.

אני םשוט שמחה שיצא לי תרבית שלילית כי אני כבר אחרי 2 סבבים של זינט וניסיון לצפירודקס שהוביל להתקף הקאות ופשוט כבר פחדתי

אני סבלתי נדלקות חוזרות כל ההריון הראשון. עם תסמינים. אחרי הלידה עוד פעם הייתה דלקת ויצא חידק עמיד. לקח להם כמה חודשים להחליט איזו אנטיביוטיקה בוריד מותר לתת בהנקה. מרופא לרופא, וזו לא הייתה טעות החיידק היה בתרבויות חוזרות!!
לפני תחילת האנטיביוטיקה החזקה עשיתי שוב תרבית ונעלם מעצמו.... מאז לא חזר ב"ה

עריכה: עכשיו רואה שלא היו לך תסמינים. נשמע באמת שזו המקלחת. פעמים הבאות תקפידי להתקלח לפני תרבית. שמחה בשבילך!

תודה יקירה!

תקין לא ללכת בשלב הזה...
בעז''ה בקרוב היא תאזור אומץ...
(גם הבת שלי נעמדה כבר בגיל חצי שנה, אבל ללכת התחילה רק ב11 וחצי חו')

היא באמת מאוד מפותחת, לכן בכלל עלתה התהיה...

יש תאוריה שבכל שלב הילד מתרכז בהתפתחות בתחום מסוים ופחות מתפתח בתחומים אחרים. יש שלב שהילד מתפתח יותר בתחום המוטוריקה הגסה (עמידה, הליכה) ופחות בתחומים אחרים, שלב שמתרכז במוטוריקה עדינה ( בניית מגדל, השחלות), שלב שמתרכז בהתפתחות השפה וכו'... יכול להיות שלאחרונה מרוכזת יותר בהתפתחות בתחומים אחרים ולכן פחות מתפתחת בהליכה.

אבל גם אם היא לא הייתה מתפתחת כל כך בתחומים אחרים לא היה מה להילחץ העניין

בטיפת חלב בודקים שיש לילד מילה אחת בגיל שנה

לא שנה

באמת נשמעת ממש מפותחת!

 

הבת שלי היתה ממש ככה. עשתה הכל מוקדם, עמדה כבר בגיל 7 חודשים וקצת זמן אח"כ היתה הולכת עם החזקה של דברים. אבל נראה שפשוט פחדה לעזוב ידיים וללכת לבד. עשתה צעד שניים לבד וזהו.

ניסינו לשדל אותה, אבל לא לחצנו ונתנו לה את הזמן. ובאמת היא התחילה ללכת חופשי רק לא מזמן (בגיל שנה + 5 חודשים), וזה קרה תוך יום אחד. פשוט נעמדה והתחילה ללכת.

 

אז בלי לחץ. לא מחייב שכל שלבי ההתפתחות יהיו באותו קצב. הרי גם לנו יש דברים שקל לנו יותר לעשות ודברים שפחות.. תני לה את הזמן בנחת

אני אמורה ללדת כשהיא תהיה בת שנה וארבע.
צודקת לגבי דברים שקל וקשה לעשות. באמת הגיוני לחשוב על זה ככה

הבן שלי בן שנה וחודשיים וגורר את כל הבית ולפעמים לפעמים עושה צעד ונופל..
מקווה שיתחיל ללכת בקרוב. יש לנו זמן עד הלידה

לרוב נראה לי לוקח פחות זמן. הבת שלי היא באמת משהו מיוחד😍

רצון שאשמח שיתקיים בקרוב

התחילה בגיל שנה ושבועימם בערך
וגם אני נלחצתי שהיא הרבה זמן "תקועה" במקום...
ואז הרופאה אמרה לי שהיא ב"ה מפותחת מעל ומעבר וזה הגיוני.

תיהנו ממנה

וגם בלי להיות מפותחת, זה תקין להיתקע הרבה בשלב הזה.
ובכל אופן, היות שכנראה התקיעות נובעת מפחד,
את יכולה לעודד אותה - למשל לתת לה לעבור בין שני חפצים קרובים עם רווח קטן, ובהמשך להגדיל את הרווח כך שתצטרך לפסוע פסיעה אחת בלי לאחוז. לתת ביד חפץ, ולקרוא לה להגיע אליך מרחק של פסיעה אחת (החזקת חפץ ביד נותנת תחושת ביטחון כי היא מרגישה כאילו אוחזת).
לדעתי אין בזה עניין התפתחותי, אבל כן הייתי מנסה, כדי להקל עליך שהיא תלך לבד.

הליכה עצמאית דורשת שיווי משקל, יציבות, חוזק בעמוד השדרה ועוד הרבה דברים שלא נדרשים בהליכה עם רהיט.

מאד מזכירה לי את הבת שלי גם מבחינת שלבי ההתפתחות וגם הקטע הזה של העצירה הארוכה בין השלב של העמידה/ הליכה עם חפצים לבין ההליכה העצמאית.
גם שלי התחילה להעמד וללכת בעזרת עצמים סביב גיל 7-8 חודשים ואז נתקעה בשלב הזה עד גיל שנה בערך. לגמרי תקין. גם אחרי העצירה היא עדין הרבה יותר מפותחת מבני גילה לפי מה שאני רואה. עכשיו היא בת שנה וחודשיים ולפני שבועיים קניתי לה נעליים אחרי שהיא הלכה לגמרי חלק חודש!
תכלס תחשבי על זה שהליכה זאת מיומנות שמשלבת הרבה תפקודים מוטוריים ומנטליים של ראיה, אמדן מרחק, קשר בין תנועה לראיה, התפתחות מוטורית של השרירים, בטחון, מסוגלות. זה לא שמיד כשהם מפתחים את היכולת לעמוד הם מסוגלים לקפוץ לשלב הבא.

אני אמא למשפחה גדולה ממש (דו ספרתי..)
מכל הילדים שלי רק ילדה אחת התחילה ללכת לפני גיל שנה (אולי שבוע או שבועיים לפני..) ועוד שני ילדים בין 12-13 חודשים.
שאר הילדים הלכו מאוחר יותר, חלקם ממש באיזור שנה וחצי.
נדמה לי שהגיל הממוצע להליכה ממה שמופיע במחקרים הוא 13 חודשים בערך.
ככה שממש אין לך מה להילחץ.. היא ממש בטווח.
לדעתי עד גיל שנה וחצי זה בכלל לא נחשב איחור..

יש ילדים שיתחילו ללכת אחרי וזה עדיין לא בהכרח מעיד על משהו לא תקין, אבל כן צריך כבר אבחון מקצועי בשלב הזה.
(אחד הילדים שלי התחיל ללכת רק בגיל שנה ועשרה חודשים, וגם כשהיינו אצל פיזיותרפיסט הוא אמר שאין צורך בטיפול. אבל כן היה צריך לבדוק).

הילדים שלי הלכו בגיל שנה ושמונה, ושנה וחצי. חטיפת חלב אמרו שזה תקין לגמרי.

כי היה נראה שהוא ממש לקראת הליכה, אז האחות בטיפת חלב אמרה שלמרות ש'לפי הספר' כבר אמורים להפנות, אפשר לתת לו עוד חודש-חודשיים ובטח הוא כבר יתחיל ללכת.
אז חיכינו, והוא לא התחיל. וכשבסוף הלכנו, הפיזיותרפיסט אמר שהוא לגמרי בשל ומסוגל ללכת, ורק צריך להעיז. והוא גם נתן לי טיפים איך לשחק איתו משחקים שיגרמו לו ללכת בלי להתכוון, וככה בשלב מסויים הוא יקלוט שהוא מסוגל. וכשהתחלתי באמת לעשות את זה איתו, הוא באמת התחיל ללכת די מהר אחר כך.
במקרה שלו זה באמת היה בסדר לחכות (למרות שבסוף הטיפים שקיבלתי בהחלט עזרו, ואולי אם הייתי ממשיכה לחכות היה לוקח יותר זמן). אולי גם אצלכם ראו שהוא בכיוון ונתנו עוד קצת זמן.
אבל האחות אמרה בפירוש שההנחיות הרשמיות הן כן להפנות לפיזיו בגיל שנה וחצי אם עוד לא הולכים.

הרבה פעמים זה נטו עיכוב שמסתדר לבד
ולפעמים זה מצריך פיזיותרפיה או תרגילים

את יכולה לתת לה עגלה של בובה עם ספרים כבדים קצת בפנים שתלך איתה ותתפוס ביטחון. אבל בכנות לא הייתי עושה שום דבר. זה ממש תקין. היא יכולה להמשיך ככה גם עוד חודשיים בכיף.

ששלב אחד לוקח הרבה זמן.
את לא צריכה לעודד אותה בכלל, היא תעשה את זה בעצמה כשיגיע הזמן.צ

והתחיל ללכת בגיל שנה ושלוש.
לא לחצתי בכלל. כי הלך המון על ארבע. וזה ממש טוב לחגורת כתפיים שלהם. פחות למכנסיים.

חשוב לעשות את הבדיקה לפני התחלת טיפולי הורמונלי רק לוודא שהכל בסדר..
עקרונית (דעתי האישית בלבד) לא קריטי ברמה של לעצור טיפול.. אבל כן חשוב שתבדקי.
ללא קשר חשוב לבדוק אחת לשנה תלוי בגילך..

אני בודקת כל חצי שנה. חושבת שזה ממש חשוב
גם אם אני מניקה או בהריון בלי קשר לכלום
בהצלחה

הבהירה לי שלאור המקרים שהיא רואה
גם למי שאין היסטוריה עדיף לבדוק אחת לחצי שנה ומגיל 18

גיל מסוים? אחרי לידה?

לא זוכרת כל כמה זמן, אולי בגיל מוקדם מספיק פעם בכמה שנים. זה חשוב, יודעת על נשים שהשירות שיגרתיות כאלה גילו להם ממש ממש מוקדם והילדים היה פשוט מאד ומציל!

צריך לזה הפניה? או שאפשר פשוט לבוא לכירורג שד?

וגם במשך הטיפולים (כל שנה / חצי שנה תלוי ברופא)
את הלפני עושים לצורך השוואה, לראות שחס וחלילה אין שינויים.
מי שלא עוברת טיפולים ואין לה הסטורייה משפחתית מתחילים בגיל 40 , לפחות פעם היה ככה ,אבל צריך לשאול רופא אולי השתנו ההנחיות.

ממה שאני יודעת היא מקבלת בנתניה

אמר שאם חלילה יש משהו ולא יודעים הטיפול ההורמונלי של הטיפול יכול להזיק. קיצור, כדאי לבדוק.
בהצלחה יקרה ❤

לי נתנו רשימה של בדיקות שחייבות להעשות לפני טיפולים, וזה היה אחד מהם.. בדקו לפני הטיפול הראשון שיש הכל..

זה בשביל הפרוטוקול בדרכ עושים רק לפני IVF ולא לפני הזרעות אבל אולי זה קשור לגילך

בכל מקרה זה בדיקה קצרה ולא כואבת או משהו כזה

ממליצה לך לקבוע תור וללכת

אבל ממש לא לעכב תחילת טיפול בגלל זה

אני עברתי רק הזרעות והתבקשתי לעבור בדיקה..

אני לפני הפריות לא עשיתי. הייתי בת 24

צרבת ברגע שנכנסים, כאב להתהפך....
סליחה, מתוסכלת אחרי לילות קשים

בידיעה שיהיה יותר קל אחרי הלידה. ואכן, כן היה- ישנתי 3 שעות ברצף 

היום זה כבר לא מספיק לי... 

לפעמים זה גורם לערנות יתר

מניסיון

והקטע הכי מתסכל זה שבבוקר אני סוף סוף מצליחה לישון טוב, שינה מתוקה כזאת ואז אין ברירה וחייבת לקום. ואחר כך כשיש לי זמן לישון, או בלילה, פשוט לא נרדמת...

וגם כל לילה יש צירים
אבל, בבוקר נפסקים!
יש יותר הזוי מזה?

ואז בבוקר לא מצליחים לפתוח ת'עיניים

 

מה זה הנדודים האלה????

תתקשרי לברר

אני לא יודעת האם הוא עדיין..

אבל ממש ממליצה לך להתקשר קודם.
אם הם לא מקווה תורן אני מניחה שהם ידעו להפנות אותך.

חח מה זה השם הזה??

תתקשרי לבדוק לפני

בשעון חורף פתוח עד 22:30
מצרפת טלפון
02-586-3176

עכשיו אולי תעזרו לי עוד קצת?
לא בא לי לטבול בכלל.
בעלי מוסר שיעור כל יום ראשון וזה יצא בדיוק על השעות של הטבילה.
פוגע בי שהוא רק ניסה למצוא פתרונות איך לטבול יחד עם השיעור אבל להזיז את השיעור ליום אחר או לשעה אחרת זאת לא אופציה. למה?? מרגישה סוג ב'.
הוא אומר שאם זה היה תורה שלו אז ברור שהוא היה משנה תכניות אבל זה תורה של רבים וזה לא כזה פשוט.
אותי זה לא משכנע!

ואני יודעת שהיינו צריכים לדבר על זה קודם. אבל זה ככ כאב לי שלא הייתי מסוגלת להעלות את זה.

ואז הוא ראה שקשה לי, רצה לדבר ולא הייתי מסוגלת.
לפני שהוא יצא הוא בא אלי בעיניים מאוהבות ואמר לי שהוא ככ אוהב אותי ורק רוצה לכבד אותי ואת הקצב שלי ואנחנו נעשה רק מה שמתאים לי.
ואז הוא עוד יותר שבר לי את הלב! לא מגיע לו שאני אתנהג אליו מגעיל אבל מצד שני באמת קשה לי😔

אולי תאירו את עיניי? בבקשה בבקשה בבקשה

למה לא הלכת למקווה בזמן הרגיל וחיכית לו שייגמר השיעור?
לא ממש הבנתי.
הוא צריך לשמור על הילדים?
וגם זה באמת נורא קשה וחשוב לראות איך אפשר לפצות אותך...
אולי מחר תצאו קצת ביחד מוקדם יותר?
הרבה פעמים יוצא דברים שאי אפשר לבטל. זה באמת לא פשוט כשזה משהו שלו...

ותודה על המילים שלך יקרה!
באמת שזה כבר עוזר❤

אין לי תגובות חכמות אבל מקפיצה!!

ואיזה חמוד שככה בא ואמר לך!

מבינה אותך על הרצון שידחה הכל בשבילך אבל גם מבינה אותו.
זה לא שיעור שהוא הולך ללמוד, הוא הולך ללמד.
שיעור קבוע בעייתי להעביר כי אז יכול להיות שזה לא יסתדר להרבה אנשים.

חיבוק על התחושות ומקווה שתצליחו להתגבר על זה!

אני ממש מבינה את בעלך.
זה שיעור קבוע שלו. הוא לא יכול לשנות אותו. גם לבעלי יש שיעור קבוע ביום שני כל שבוע. אי אפשר פשוט לשנות ליום אחר. זה לא שייך. זה כבר שנים ככה, כל שבוע. לא בא בחשבון לשנות. ואם יש צורך, אז מביאים בייביסיטר, או שכנה, או כל אופציה אחרת.
אני פשוט חושבת מה עושה מורה שיש לה אסיפת אימהות בביה"ס בליל טבילה. מה? היא לא תגיע לאסיפה? סביר להניח שהיא תמצא פיתרון לטבול לפני או אחרי, ואם צריך לשלם לבלנית שתבוא בשעות לא שגרתיות, אז עושים את זה וזהו.
אי אפשר לצפות מהבעל (וגם לא מהאישה) לבטל את כל החיים שלהם בגלל שיש היום ליל טבילה. יש לנו הרבה אילוצים, עבודה, שיעורים קבועים, הורים ועוד, ולא תמיד פשוט לסגור את כל העניינים היום כי יש טבילה.
לפעמים אפשר לבוא אחד לקראת השני, כי בסהכ שנינו מעוניינים שזה יקרה היום, ולהבין שיש לו/ה עוד משהו שקצת מסבך את העניין, ולכן אני אתחשב, ואחכה עד שיחזור/ אביא בייבי סיטר וכו'.
זה לא שהוא הלך לבלות עם חברים, וחזר לך ב 3 בבוקר, ואפילו לא קבע את השיעור בכוונה בלילה הזה, זה פשוט שיעור קבוע וזה מה יש, ועם זה צריך להתמודד ולתמרן.
הרי העבודה שלו/הלימוד תורה שלו חשובים גם לך, ואנחנו לא ילדים קטנים, אז אפשר לחכות שעה/שעתיים...
זו דעתי.

יותר הגישה
הרי יכול להיות שאם הוא היה יושב ומסביר לה- תראי נשמה אני הכי רוצה בעולם להיות איתך ואת הכי חשובה בעולם אבל... מה את אומרת? איך נסתדר עם זה ביחד?

זה היה משנה את התמונה, נכון?

אם זה נכון ההשערה שלי אז לדעתי את צריכה להסביר לו בזמן רגוע על כוס קפה
ואז גם אם המצב יהיה דומה- הוא ילך ךשיעור ותטבלי מאוחר, ההרגשה תהיה אחרת לגמרי

שלפני שנכנסתי הביתה קראתי את התגובות שלכן וגם החיבוקים וגם ההסברים של הצד שלו ממש ממש עזרו לי!
דיברנו על הדברים והיה לנו ערב מדהים!!

אז תודה לכולכן❤
@דיליה @אמא חדשהה @פה לקצת @אמא ל6 מקסימים

ואוהב אותך נורא ----

זה הכי חשוב, בינינו

מצטערת זה ברח לי וקפץ אז ממשיכה את ההודעה .

אני רק בשבוע 20, הריון ראשון. רוצה לעשות קורס הכנה ללידה, מתלבטת מתי צריך לעשות בדרך כלל?
מה עדיף? של בית החולים בו אני מתכננת ללדת (אסף הרופא) או של קופת החולים? (כללית)

לעשות יותר מוקדם... לעניות דעתי עדיף של הבית חולים...

אני גם מתלבטת ולא עד הסוף מבינה מה ההבדלים

תלוי בסוף בזמינות של הקורסים.
מתי שמתחיל אחרי שבוע 28.
לגבי איזה קורס- ממליצה לך להתייעץ ספציפית לגבי הקורסים האופציונאליים מבחינתך עם בנות שעברו אותם והן כבר אחרי לידה.
בהצלחה!

הרגיש לי מקיף מספיק, ומוקדם מספיק. תכלס סיימתי את הקורס בשבוע 32 שזה מספיק זמן לפני הלידה ואני מניחה שזו ההמלצה הכללית.

אני מתכננת לקחת בעז'ה דולה, האם יש צורך לעשות גם קורס הכנה ללידה בבי'ח או שזה מספיק הכנה של הדולה? ב'ה בהיריון ראשון אז חדש כל העסק

אני חושבת שאם הדולה עושה לך הכנה לפני, זה מספיק..

אפשר לקרוא ספרים על הלידה כדי להוסיף ידע ולהתכונן

ממליצה בחום על הספר לראות את הנולד

וליד ה'..

ספרים מקסימים שמכינים ללידה בצורה ממש טובה ומקיפה.

 

בהצלחה רבה

וממליצה על משהו זוגי (כלומר, לא רק את, אלא גם הוא. אני רואה כמה זה טוב שבן הזוג שלי גם נמצא), ואם יש לך אפשרות כספית: אישי. שיותאם יותר עבורך.

דבר ראשון אודה לכל אחת מכן שכתבה לי עזרתן לי מאוד.
ל״ציפיה״- קורס אישי באמת מומלץ? למה בעצם יותר מומלץ מהקורס של הבית חולים? יש לך מושג לגבי עלויות? ואולי אפילו המלצה על מישהי? (בעלי בכלל לא יאהב את הרעיון הזה הוא אומר לי מיליונים של נשים ילדו לאורך כל ההיסטוריה בלי שום קורס.. אבל כמובן שהוא יעשה מה שטוב עבורי)

ובכל אופן פרטי לעומת הציבורי
(כלומר גם קורס פרטי לקבוצה ולא אישי לזוג בעיני עדיף על הקורס הציבורי)
והסיבה-
בבית חולים יציגו מידע שתואם לגישה שלהם ללידות באופן כללי....
בפרטי יותר ניטרלי. ואפשר גם לבחור גישה/ שיטה ספציפית לפי המלצות.
בכל מקרה כדאי המלצות לדעתי.
ואישי כמובן הכי מותאם לכם, הכי נוח לשאול שאלות אישיות וכו.
בהצלחה!

היא גם תדע לזרום אתכם לגבי מה שיותר משמעותי לכם, ופחות תתעמק במה שלא מעניין אתכם.
היא גם תדע להמליץ לכם על בתי חולים באזור שלכם לפי הגישה שאתם מעדיפים (אני מניחה שאם היינו הולכים לקורס ציבורי הייתי הולכת ללדת בשערי צדק, אבל גם ממנה וגם ממקורות אחרים נשמע שבעצם הדסה עין כרם הרבה יותר מתאים לנו).

גם יש שאלות שבאישי יותר נוח לנו לשאול. דברים שלא הייתי שואלת בקורס עם הרבה זוגות.

אצלנו ספציפית סגרנו איתה גם כדולה, אז בכלל ההיכרות המקדימה חשובה יותר.


למה ללכת לקורס הכנה ללידה? כי אנחנו לא כמו פעם. מאז שהתחילו בתי החולים ליולדות וכדומה, התרחקנו מהמון דבריפ שנשים ידעו פעם. בעבר נשים היו חשופות ללידות גם לפני שהן עצמן ילדו, וידעו הרבה יותר על התהליך. היום? בקושי.

לגבי המלצה: יודעת להמליץ על מי שאני אצלה עכשיו, אבל היא בירושלים, אז טני מניחה שזה פחות רלוונטי לך.

אני פשוט מתחילה לחשוב גם על דולה בירושלים ואשמח לשמוע המלצות אישיות. תודה

קורס מקוון לייב אינטרנטי, עם מיילדת משיבא אם אני זוכרת נכון.
ישבנו בבית עם פופקורן והקשבנו, אח''כ תרגלנו כמה תרגילים.

כסא כשיושבים לגמרי עצמאית..

לגבי המטפלת לא הייתי מתרגשת מזה, אל תדאגי, הם לא יאכלו רק מרקים עד כיתה יא'...בזה הייתי משחררת.. ונותנת בבית מה שאת חושבת 

לגבי המגוון- ממליצה לך כן לתת, אולי פתיתים וכו זה עדיין מוקדם אבל כל שלל הירקות כן, פשוט לאדות ולמעוך..(סלרי לטחון כי זה חוטים) 

ולא קרה כלום אם יום אחד לא יאכלו, לוקח זמן להתאפס על זה... מה זכן אם את לא פוחדת מתבלינים אני הייתי נותנת מהאוכל שלנו (בכללי הלכתי על הגישה הזאת)

לאן להתקדם? בחיים לא הכנתי סלק

למה לא? זה ירק והוא גם ממש טעים.. 

 

סלק אפשר לקנות מבושל או לקנות טרי ולבשל, את יכולה גם לעשות אותו שילוב של כמה ירקות ביחד, או עם טחינה או משהו כזה..

7 ילדים בריאים ומאושרים שמתים על סלק אצל סבא וסבתא...

פשוט שאלת

לא חייבים סלק דווקא. פשוט מנה מכל אבות המזון

המצב שלהם מעולה, וגם אם יישאר ככה זה מצוין!

רעיונות - כדאי להוסיך שומן בריא, אבוקדו זו אפשרות מצוינת, במנות שאין בהן אבוקדו אפשר להוסיף קצת טחינה גולמית או שקדיה.
לא הייתי דואגת על פחמימות בשלב הזה כי תפו"א, בטטה ובעצם גם גזר ודלעת - יש בהם מספיק פחמימות.
כן כדאי להוסיף להם חלבון, תוסיפי כמה ומתי שנוח לך, זה נהדר לטחון להם במרק ירקות גם עוף והודו.

לגבי המזונות הנוספים ומרקמים נוספים -
באיזשהו שלב הם בעצמם ידרשו לאכול מהאוכל הרגיל שלכם. נראה לי שעד גיל שנה את לא צריכה לדאוג מזה.

לגבי שבת, אפשר לתת בננה או אבוקדו רך מעוכים בכף, אפשר לתת ביצה קשה מרוסקת. לפעמים הייתי מכינה לכולם לליל שבת מרק כתום מרוסק כדי שיהיה מתאים גם לתינוק. אפשר להכין יום-יומיים קודם ולשמור במקרר (לחמם בתוך מים חמים או להשאיר בחוץ קצת ולתת קריר).
ואפשר כמובן לתת מהאוכל שלכם, קצת חלה, קצת טחינה, קצת אורז...


באופן אישי אני משתדלת בגיל הזה לתת אוכל בריא ופחות פחמימות ובצקים, אבל הקטן שלי פשוט סוחב לאחים שלו או מסתכל עלינו ומיילל, אז הוא כבר אכל המון פחמימות ואוכל מתובל... אצל הגדולים הייתי משקיעה ומבשלת, עכשיו אין לי סבלנות לזה, וגם יותר קל לי שהוא אוכל לבד🤭 אז הוא אוכל לחמניות, אורז, ביצים...

הכל אני עושה טחון בבלנדר למחית

אמא יודעת הכי טוב מה יהיה טוב לילדים שלה.
אם את רוצה, תתני להם קצת בהשגחה ותבדקי איך הם מסתדרים עם זה.

אחרי שאכלו יפה מנה שלמה טחונה
התחלתי לטחון מרק ולערבב בתוכו פתיתים או אורז בלי לטחון אותם. ככה לאט התרגלו לחתיכות. אבל ממש לא בגיל שבעה חודשים, יותר קרוב לשנה.

מחיות זה אחלה. אצלי אכלו טחון גם בגיל שנה פלוס, במקביל לחשיפה לדברים אחרים
תתחילי להרחיב את המגוון
להוסיף עוף כל יום למרק. כמות שנראית לך הגיונית בעין לא צריך מלא. תבשילי עם המרק. אפונה אפשר לקנות קפואה ולהוסיף למרק של הצהרים. אותו דבר קטניות אחרות וגם אטריות או אורז. הכל לטחון ביחד. תנסי שזו תהיה מנה עם חלבון פחמימה וירקות. וכן 120 זה כמות יפה, אם מסיימים הכל תעלי להם אפילו ל200 מ"ל שזה למיטב ידיעתי נחשב מנה שלמה.
את המרק הזה אפשר להקפיא בכוסות חדפ ואז לא תהיה לך בעיה עם שבת- שולפת מפשירה ואפשר לחמם על הפלטה.

כיסא אוכל קונים ברגע שילד יושב יציב עם תמיכה. אם את יכולה להושיב בכיסא אוכל בלי שיתגלשו קדימה זה הזמן.

שענו לך כבר. 7 חודשים זה עדיין קטנטנים ממש. אפשר בכיף להמשיך עם הטחון ולהכניס במרקים ובפירות את הדברים החשובים שאת רוצה שיאכלו.
אפשר לקנות אפונה קפואה ולהכין עם זה מרק עם ירקות ולטחון. אצלי משוגעים על זה.
בהמשך להתקדם לסלק מגורד דק ועוד לפי היכולת שלהם אבל כמו שאמרתי הם נורא קטנים עדיין. . נשמע שהם אוכלים מצויין ואין לך מה להילחץ.
כמות של מנה זה כוס חד פעמית בערך.

שבעה חודשים זה גיל ממש קטן עדיין. רוב התזונה שלהם היא על בקבוקים וזה מעולה כי ככה הם מקבלים את כל אבות המזון הויטמינים. ככה זה מוריד לך את הלחץ של האוכל מה כן מה לא. שיאכלו מספיק וכו'.
יכולה לספר לך שאני בקצה הסקאלה השני הילדים שלי לומדים לאכול רק בגיל שנה בערך והכל תקין אצלם!
אז קודם כל קחי נשימה. אין נכון ולא נכון. חוץ מדברים מסוכנים כמו דבש.
דבר שני אין שום בעיה להמשיך תקופה ארוכה עם ירקות ופירות טחונים. אין צורך להפוך את התינוקות למבוגרים מהר מדי.
זה סבבה להם להמשיך ככה גם עוד חודש חודשיים. מאחר והם מקבלים את כל התזונה האמיתית מבקבוק עדיין.
את בעצמך תראי שפתאום הם מבקשים לאכול מהצלחת שלך יאפשר לסמוך עליהם יותר עם אוכל לא מרוסק, עם פירות קיץ רכים וכו'.
אם את רוצה להעשיר את המרק של הילדים תכניסי בתוכו עלים ירוקים:שמיר, פטרוזיליה, סלרי וכו'. יש בהם הרבה וטצמין c וברזל. אחרי שהם קיבלו לטעום את כל הירקות. אפשר להתחיל לטחון הכל יחד. פשוט וקל. אפשר גם להוסיף עוף בתוך המרק. לגבי בשר לפי דעתי כדאי להמתין עוד חודש חודשיים.
מערכת העיכול של הילדים עוד לא מפותחת במלואה ולכן כדאי לתת הכל לאט לאט. ולבדוק מה התגובה שלהם. שלא נוצר להם עצירות וכדומה פתאום.
ודבר אחרון אולי כדאי לך להקשיב למטפלת שלך קצת. היא נשמעת אישה עם ניסיון. והיא מכירה את התינוקות שלך יותר טוב ממנו הנשים שיושבות מאחורי המסך. אז כמובן שאת האמא ואת מחליטה מה יקרה. אבל אם יש לה ניסיון תסמכי גם עליה קצת...

אם היה לך התקן הורמונלי לא הייתי ממהרת לבדוק.
אם הוא לא הורמונלי, אולי.

העונות על הסקר ישתתפו בהגרלה נושאת פרסים!

זה לא הבדיקה אלא הפחד להתאכזב אם יגיע עוד יומיים

שהיום הגיע מחזור ב"ה

בס״ד

יש בריכה פרטית (לא ענקית).
ויש לה הסדר עם קייטרינג שעושה משלוחים לארוחות בוקר.

ולפעמים הילד כבר גדול ואז יונק יותר חזק וזה יכול להכאיב.

אני מנסה למרוח שמן קוקוס, או לנולין או קצת חומץ / סטדה לשתיה. בודקת אם אחד מהם עוזר.
לנולין לא עוזר אם זו פטריה.

אם יראו זה אולי פטמה קצת יותר אדומה ומבריקה. בפה של הילדה יותר סיכוי לראות

האמת שזו אחת הסיבות שהפסקתי להניק...

עד כמה שזכור לי אצלי לא ראו מיד, התחיל פתאום לכאוב בהנקה ורק אחרי כמה ימים נהיה אדום והתנפח (וכאבי תופת). כדאי לך לבדוק כבר עכשיו כדי שלא יהיה כואב יותר...

כל שינוי הורמונלי יכול לגרום לרגישות בפטמות.

אצלי זה התחיל לכאוב בשלב שכל תזוזה מסביב סיקרנה אותה ואז היא התנתקה כל רגע לראות מה קורה

תודה בכל אופן

רק אחרי שהגיעה המחזור וכשזה קרה במשך כמה מחזורים הבנתי את הקשר.

וגם ידועים מקרים שאחרי שימוש ממושך בפרימולוט, הוסת לא מגיעה ולא מגיעה, איחור רציני של ימים רבים, בגלל שהגוף השתבש מאוד.

אז אין מה לבדוק הריון גם אחרי שבוע?

אך גם לקחת בחשבון שנורמלי שהדימום אחרי פרימולוט פשוט לא מגיע כרגיל.

אבלשבוע נשמע נורמלי. הייתי מחכה עוד קצת

אני בזמנו התחלתי עם ספאטון, אחרי המלצות פה בפורום, והוא לא הזיז כלום לברזל בגוף. עברתי לאקטיפרין (שבהתחלה לא רציתי אותו כי הוא מכיל ג'לטין מהחי) והברזל התחיל לעלות יפה.
אז תנסי מה שיותר קל לך וזול... ואם לא יצליח - תעברי לשני. (ואולי תצטרכי לנסות עוד )

ספאטון לא הזיז כלום.. אמרתי לרופאה והיא אמרה לי שברור, זה מיועד לחזק למי שיש לו לא להעלות...
כדאי לקחת אותו במקביל למשהו נוסף, לא מכירה את השני שכתבת

ספאטון העלה לי מעולה.

אבל - הקפדתי לקחת 2 מנות כל פעם, יחד עם כוס מיץ תפוזים סחוט (ויטמין C שעוזר לספיגת הברזל) ובאותה תקופה השתדלתי גם לאכול מאכלים עם ברזל (נניח כמעט כל יום פיתה עם טחינה וכו').

 

לא זוכרת מה היה אחכ...

אם את דואגת, אני הייתי קובעת תור לרופא נשים או מבקשת תור דחוף אם הרופא לא פנוי בקרוב.

הוא אפילו הציע ממש לדחוף את העובר עם הידיים תוך שהוא משעין את הגוף על הבטן. כמובן שהתנגדתי!
יש רופאים כאלה, אבל זה לא אמור להיות.

ועברתי כבר כמה וכמה הריונות וסקירות בלי כאבים.
זה רופא מאוד נחשב וזה ממש מוזר בעיני. לא חושבת שהוא פגע בעובר. אבל זה היה אכן חריג.

לא הריון ראשון ואף פעם לא כאב לי ככה.
הפעם ממש ממש כאב עד כדי שבקשתי ממנו להפסיק את הבדיקה באמצע אבל הוא לא הסכים..

בסקירה המוקדמת? האם ניתן לבקש שאם זה כואב אז שלא ימשיכו??
נשמע ממש מלחיץ

הריון חמישי שלי ואף פעם לא כאב לי, אז אל תצפי לזה.

את לא חייבת לבצע שום בדיקה שאת לא מעוניינת.
אני הייתי מתלוננת.

הם לפעמים קצת לוחצים כדי להצליח לראות טוב יותר. בד"כ מבקשים סליחה ולוחצים...

העובר מוגן עמוק בפנים, והרופא יטדע מה הוא עושה

לענין התחושות שלך
והכל בסופו של דבר נופל על רגישות של רופא

לא דומה רופא שמתנצל ומזהיר לפני שהוא לוחץ על הבטן לרופא אדיש וקר שלא איכפת לו וכש
אבל כן, לפעמים כדי לראות טוב צריך ללחוץ על הבטן וזה גם תלוי תנוחה של עובר.

בסופו של דבר אנחנו הולכות לסקירה בהתרגשות ובצפיה לראות את התינוק כאילו זה רק בדיקה של ד"ש
אבל זו אחת הבדיקות הכי חשובות בהריון ורופא טוב באמת עושה סקירה יסודית על כל איבר ואיבר.

אז להגיד זה לא אמור לכאוב זה קצת כוללני.
רוב הפעמים זה בדיקה מרגשת ונעימה.
אבל לפעמים יש צורך בלחיצות כדי לראות טוב וזה עלול לא להיות נעים ואפילו לכאוב

הדרך הקלה היא באמת להכאיב. הדרך היותר נעימה היא לבקש מהאישה לשתות מים/ משהו מתוק/ לצאת לסיבוב קצר. כך עשו לי כשהיה קשה לראות. בהריון הנוכחי הרופא היה אגרסיבי בלשון המעטה ונוכחתי לדעת שיש גישות
האם זה אמור לכאוב? לא. האם יש רופאים שנוהגים כך? כן
בכל מקרה ברגע שאמרה לא, ולא הסכים זו נורה אדומה ומחייבת התייחסות ותלונה
זו דעתי

ואני מדברת מנסיון.
היה לי רופא מקסים שלא הצליח לראות את הפנים בגלל המנח.
אז הוא הסביר לי יפה שזה לא רק שהוא לא מצליח להוציא לי תמונה יפה אלא שזה חשוב בריאותית לראות שמבנה הפנים תקין.
אז הוא הביא לי שוקולד וזה לא עזר.
שלח אותי לסיבוב של שעה ולאכול משהו... ולא עזר.
שאל אם הוא יכול לנסות להזיז בעדינות את העובר ושזה עלול להיות כואב.. וזה לא עזר
אמר לי שהוא מעדיף שלא להכאיב לי יותר מידי אבל שעומדות בפני כרגע 2 אופציות.
1. שהוא יזיז את העובר באסרטיביות יותר או שלחזור אליו בעוד שבוע להשלמת הבדיקה ללא עלות נוספת (וגם על הדרך לקבל תמונות)

אבל.. ופה האבל גדול
ברור לי שהרופא לא חייב לקבל אותי לתור נוסף אם יש לו אפשרות לסיים את הבדיקה עכשיו בשביל למנוע ממני אי נוחות.

אני כן חושבת שהוא יכל להגיד לי שאו שהוא מכאיב לי כדי לסיים את נבדיקה או שאני מסתפקת בבדיקה חלקית או שאני קובעת תור נוסף על חשבוני.

אבל להגיד באופן גורף שזה לא אמור לכאוב זה לא נכון, יש פעמים שנבדיקה הזאת עלוחנ להיות כואבת.
וברור שזה צריך להיות בהסכמת האישה תוך שיקוף התמונה נצלאה

וזה מה שאמרתי. תלוי רופא וגישה
בדיוק כמו שהצגת

אבל לפי מה שאני מכירה את עצמי יש לי כח סבל מאוד גבוה והבדיקה מאוד מאוד כאבה!!!
לפי ההמלצות באינטרנט ראיתי שהוא באמת נחשב מאוד יסודי ולכן הוא כנראה לא רצה להפסיק, אמר שהוא חייב לסיים ואחרי אין סוף לחיצות כואבות על הבטן הוא אמר לי לנסות ללכת לשירותים וקצת להסתובב ואז הוא יסיים את הבדיקה.
אולי גם בגלל שהייתי עדינה ולא אסרטיבית הוא לא הסכים להפסיק.

אם אמרת לו להפסיק הוא היה צריך להפסיק!

הגדול שלך התפתח מאוד זריז.
אל תדאגי.

אל תדאגי