פורום הריון ולידה (עמוד 2014)

אחד התופעות של זופרן זה כיווץ שרירים בגלל שינויים במלחים. (קצת מסובך להסביר אבל זה בגדול..)

כמובן שתיתכן השפעה גם על העובר. ולכן כדאי להיבדק.

נשמע ממש מלחיץ!! מצד שני יום אחד הפסקתי את הזופרן ואז לא הפסקתי להקיא.אוף איזה מלחיץ

ואז מכניסים אותו למיטה עם מוצץ ובקבוק מטרנה, והוא מסתדר לבד לפי הצורך שלו. מקסימום מתעורר מרעב באמצע הלילה ואוכל מהבקבוק במיטה.
יש ימים שהבקבוק נשאר מלא בבוקר ויש ימים שהוא ריק.
כן מביאים מטרנה, חשוב לי שאם יהיה רעב יקבל אוכל ולא מים..

אני קמה להכין בלילה.. תשאירי תרמוס עם מים חמים

אל דאגה החדר מקורר

הוא גם יונק?

אני לא הייתי מתחילה עם בקבוק במיטה כי זה לא נגמר, מצד שני, אחרי גיל שנה כמעט אין אצלי בקבוקים כי אוכלים אוכל רגיל וקצת יונקים ולא קורה הרבה שאני לא נמצאת בשעות שיונקים בהם (בוקר וערב)...
בגיל הזה נתתי ארוחת ערב טובה ואחרי המקלחת עוד הנקה ולמיטה, אם קם בלילה לא הנקתי, אבל גם לא היתה דרישה להנקה...
מצד שני הבחור בן שנה ו9 ועדיין קם בלילה וצריך שיחזירו לו את המוצץ לפה אז אולי זה לא מדד טוב להצלחה...

לפעמים קצת בצהריים אחרי שחוזרים.
בלילה כן נשמע שהוא גומע ממש..
נראה לך בקבוק עם תה חמים יכול להיות תחליף הגון?

וזה הרגל גרוע לשתות תה או כל דבר ממותק בלילה. אם את חושבת שלהפסיק להניק בלילה לא יעבור בשלום אז תנסי אבל עדיף שלא... אצלי יש בקבוק מים וגם זה לא משהו כשמגיעים לחשב הגמילה מחיתולים

תודה!

המאמר של ד'ר גיל יוסף שחר על אכילה לילית בקרב בני שנה אם תרצי אחפש לך

תודה!

קודם להעביר חדר ואחרי חודש- חודשיים לגמול מהנקה.
לסיים עם שני ההרגלים בו זמנית נשמע לי עשוי להיות קצת קשוח לתינוק.

זה לא אומר כלום על התוצאה, תני לעצמך לנוח...

הגוף שלך עבד קשה ע"מ לפרק את הסוכר. נורמלי להרגיש עייפה וחלשה.
לכי לישון כמה שעות

תקפידי לשתות ותנוחי

אחרת את משדרת לגוף לייצר עוד בשד שהתרוקן וזה יצור חוסר סימטריה בין הצדדים.
הצד הגדוש ימשיך להיות יותר ויותר גדוש,
הצד הפחות גדוש יהיה פחות ופחות גדוש.

מה שכן, בשביל להתגבר על הגודש אפשר לסחוט קצת תוך כדי שהתינוק יונק בצד השני. בעיקר איפה שמתחיל להיות כבר כואב מרוב גודש שלא יווצרו סתימות.

אם כן,
אז להתחיל מהצד שסיימת.

אני אחרי כמה זמן שההנקה מתבססת מניקה רק מצד אחד, זה מספיק לתינוק, לא נרשמו תלונות...

כדאי להתייעץ עם רופא

ולמה את קוראת מחזורים קצרים?

ה 26-28 יום

ולאחרונה מתקצרים עוד יותר

ואני עם התקן אז עד שמצליחה לטבול.... סיוט אמיתי

שוקלת להחליף מניעה בגלל זה ובגלל שזה השיקול היחיד וכל השאר מעולה חבל לי...

בעקרון תופעות הלוואי שלו נחשבות פחות חזקות מפרימולוט. ואז בכלל תוכלי להנות ממחזורים ארוכים ארוכים.
ניסית פעם?
שווה לנסות עכשיו, תו"כ ההתקן. ואז אם לא מתאים לך את מוציאה ושלום. את עדיין מוגנת

חודשיים ראשונים התופעות יותר חזקות ואז הן דועכות אז שווה לנסות יותר מחודש אחד (וגם לא כדאי לחבר בחודש ראשון)

יש לך מידע מסודר על נובהרינג?
תודה

הוא לא פותר את הבעיה מהותית אלא נקודתית
בעיניי זה כמו לקחת אקמול כל הזמן..

פרימולט נור נועד למצבים חדפ״ים לפחות לפי הבנתי

אשמח לשמוע אם מישהי יודעת אם כן או לא מרופא

אין לי ככ ברירות לצערי

וקשה לנו עם המצב הקיים...

או אם מישהי זוכרת מי הרופאת נשים שפה לתייג אותה...

פחות בקטע הטבעי... 

אבל מה זה בדיוק?

יכולה לשתף שאחרי החתונה לקחתי עפ פסיקת הרב שלנו, ואז הלכתי לרופאה ממש מומחית בכל העניינים האלו, כשסיפרתי לה שלקחתי את הכדור, היא ממש כעסה והסבירה שהכדורים האלו משמשים את כל המאזן הורמונלי בגוף, ושאם אין סיבה ממש טובה לא כדאי לקחת אותם. היא רצתה שלא אקח, אבל כבר התחלתי אז אמרה לי לא לקחת ליותר משבוע

אני יבדוק את זה

אני במקביל עם התקן 

מחזור קצר בכללי מעיד על זה שהשלב שבין הדם ליציאת הביצית קצר וזה קורה כי יש איזשהו חוסר איזון שגורם לגוף להאיץ.
בדיקור סיני אפשר להחזיר את הגוף לאיזון ולטפל מהשורש בבעיה על פי אבחון שמדוייק לך.
גם אני חווה מחזורים קצרים לאחרונה ובהחלט מבינה את הבאסה. התקן כן יכול להשפיע על העניין אז יכול להיות שהוצאה שלו תעזור.

הם תמיד היו יחסית קצרים אבל ההתקן קצת מקשה להתחיל לספור

הבעיה שמכל מה שניסיתי עד כה מניעה עם התקן היתה לי הכי נוחה וללא שום תופעות לוואי

אז ממש לא רוצה להוציא עכשיו

ומצד שני גם כשנגמר המחזור אני לא מצליחה לספור כי עוד יש כתמים כמה ימים

יוצא שרק בערך ביום השמיני למחזור אני מתחילה לספור

ואז יש שבוע וחצי ובום... שוב מקבלת...

 

פרימולטנור נועד למצבים זמניים וחד פעמיים.
המחזורים התקצרו מאז שהתקנת את ההתקן? או מאז ומתמיד?

שעם הריונות לידות ומניעה מהסוג שהשתמשתי לא ככ היו לי תקופות ארוכות שקיבלתי מחזור.

אבל זה היה ככה תמיד פחות או יותר...

היום יש לי טווח של בין 25 יום שזה הכי קצר ל28 יום 

ההתקן לא קיצר, הוא פשוט מקשה על הטהרה

אז אני לא רוצה לדחות ממש כל חודש אבל נניח חודש כן חודש לא למשך שבוע שבועיים כל פעם כדי שקצת יהיה אויר לנשימה... מבינה?

לדבר עם רב עם כתפיים רחבות ולבדוק אפשרויות שונות.

 

גם אצלי המחזורים קצרים ויודעת שלא תמיד זה עובד, אבל שווה לבדוק ולשאול.

מסתכל

זה ככ מתסכל שעדיין לא הומצא האמצעי מניעה המושלם...
אני מציעה לך להתקשר למכון פוע"ה, ולברר איתם. הרבנים המשיבים במענה הטלפוני שלהם עונים באדיבות ודיסקרטיות, ועם ים ידע, הלכתי ורפואי.
לדעתי הם יוכלו לעזור לך הכי טוב.

זה המספר אם תרצי, 02-651-5050, הם עונים עד 17 אם אני זוכרת נכון.

שווה להתייעץ איתו.

לי זה ממש עוזר לעשות הפסק יותר מוקדם.

גם כמה זמן את עם ההתקן? אני מכירה מקרוב, הגיוני שילך וישפר ועדיין זה סיוט..

ממש ממליצה לך לשתות לימון.

חיבוק

בהצלחה!!!

בערך עשר חודשים עם זה

אבת הכדור הזה עם תופעות לוואי זוועתיות להרבה נשים אז באופן אישי לא ממליצה להשתמש בו אם אין ממש צורך לדחות מחזור כמו אירוע או חופשה.

בעעע. רק מלהיזכר בו יש לי טראומה...

הקאתי אחרי התפנות 🙈
אבל זה לא מהריח כמו תחושת המחנק.. גם אחרי מקלחת הקאתי תמיד כי חנוק...

אם את חדשה אז רוב הסיכויים שלא יתנו לך

לפנות באישי ל@משה או @ימ"ל

 

בכוונה לא תייגתי כי במילא את משתמש חדש ולא יכולה עדיין לפנות במסרים או שיחות אישיות

זה צהבת..זה בכלל לא משהו שיש חשש שידבק (נדיר ברמות)
ובטח אפשר לצאת בהקשבה לכוחות שלך

ולא ללכת רחוק!! לשמור על הכוחות 🌷

למה לא בעצם?
אם יש לך כח - מעולה!

גם בקופת חולים חיכיתי לתור שלי בחוץ,
וגם טיפת חלב שזה באותו מקום נכנסתי מהדלת הצדדית לא דרך קופת חולים

גדלתי על התפיסה שקופת חולים זה מקום מלא חיידקים באויר... אני די נזהרת עם קטנים

אני בגיל שבוע וחצי גם לוקחת ילדים מהגן שזה קרוב לבית וזה דווקא אוורור נחמד... אחרי ניתוח...

לידה אחת רגילה, שבוע אחרי כבר הגעתי למתקנים... אבל זה היה מחוסר ברירה (פחות מומלץ בעייני היום !)

ככה בערך גם אצלי בגיל הזה.

ואם אפשר עוד שאלה - באיזה גיל העברת למיטת מעבר?

 

האם המעבר גרם להתעוררויות יותר תכופות בלילה?

עד אז העברתי למיטה רגילה עם מעקה.
בכל מקרה העברתי משתי סיבות-
או כי עמד להיוולד עוד ילד שיצטרך את מיטת התינוק (בדכ זה קרה באיזור גיל שנתיים)
או כי ה"תינוק" התורן התחיל לנסות לטפס ולברוח מהמיטת תינוק.

זה אכן גורם להם בהתחלה לצאת יותר מהמיטה בזמן השינה (במיטת תינוק הם "כלואים"). אבל זו רק ההתחלה ואחכ הם מתרגלים.

לגבי התעוררויות תכופות יותר בלילה- לא זוכרת הבדל משמעותי. שוב, אולי רק בהתחלה כשלא רגילים למיטה החדשה.

לא צריך ייעוץ שינה, אבל בהחלט אפשר לעשות גמילה מהבקבוקים אם רוצים.
בגדול אין צורך תזונתי בגיל הזה בארוחות לילה.

אבל אם זה מפריע לו ולכם, אולי כדאי לגמול אותו מאכילה בלילה

לא חובה דווקא בטיפת חלב. כל מקום עם משקל בגודל הזה

אני מודה שהחל מילד שני לא הלכתי וסמכתי על עצמי שמזהה שהם אוכלים טוב, רגועים, עם יציאות תקינות.
אם זה ילד ראשון ועוד לא מנוסים או אם יש ספקות אז ללכת.

באמת פעמים קודמות הלכתי ועכשיו הרגיש לי קצת מיותר, כי הוא אוכל ממש טוב ויש לו כמות יפה של יציאות. אבל תהיתי אם זה אחראי..

אם הוא הראה מגמת עלייה ביום השלישי וממלא טיטולים, אפשר לחכות עם השקילה הבאה עד אחרי הברית (בד"כ שוקלים מיד אחרי השחרור ובגיל 3 שבועות)
אגב, אם אתם מוציאים אותו למרפאה לעשות בדיקת דם אפשר לשקול שם.

אנחנו עושים בדיקת צהבת באופן פרטי, לא במרפאה.

מתי?
תלוי בנתונים- מה אוכל? איך ההפרשות שתן וצואה?
תינוק יונק בעיני חשוב מאוד לשקול כמה ימים אחרי השחרור (או אחרי השקילה האחרונה בבית חולים). ואם הכל תקין שקילה חוזרת בגיל שבועיים, ואחר כך חודש. אם גבולי עוקבים צפוף יותר.
מזל טוב!

במיוחד שזה ילד ראשון ויש פחות ניסיון בכמה הוא עלה במשקל...

בילד הראשון שקלתי בגיל 6 ימים ובגיל 12 יום בערך
הראשון בבית חולים, והשני בטיפת חלב

לא ילד ראשון...

בדרך כלל מרגישים שמשהו יוצא בלי שליטה. גם אם זה טפטוף.
תנסי לשים פד ולראות אחרי כמה שעות אם הוא רטוב
תאמת לא נשמע שזה ירידת מים

והוא נרטב רק מהזיעה כך שלא יודעת אם אצליח להבין

גם אימי אומרת כך. שזה לא ירידת מים.

 

בצדדים זיעה. באמצע אולי מהזרע או קצת דליפת שתן בגלל שרצפת האגם מתמודדת עם הריון וגם עם עיטושים של צינון. אין שום סכנה בלהיבדק. אם ירגיש לך יותר בטוח או יחמיר תבדקי בוודאי.

לפי התיאורים שלך, זה נשמע כמו הפרשות.
אם את לא רגועה, תתקלחי, תחליפי תחתונים, ותשכבי חצי שעה.
כשתקומי תראי אם את מרגישה שהתחתון נרטב שוב.
אם נשאר יבש, זו כנראה לא דליפת מים.

ובאופן כללי אני בעד שתעשי מה שירגיע אותך, אם את עדיין לא רגועה ורוצה ללכת להיבדק, תלכי!

תקפידי על שתיה ומנוחה ולא להיות הרבה בשמש.

אצלי תמיד סביבות 5+-, והם נולדו כולן סביבות 4.000קילו

אז בערך 6 ק"ג.

ביום הלידה הלכתי לשקול את עצמי כמה שעות אחרי - ומשום מה ירדתי רק קילו חצי (התינוק נולד במישקל 3.200) - מאוד מאוד התאכזבתי...

רק במהלך הימים שאחר כך ירדתי לאט לאט במישקל. (אם אני לא טועה בסוף שבועיים אחרי הלידה ירדתי בערך 8 קילו)

אין לי מושג איך זה הגיוני - לכן הייתי כל כך מאוכזבת ומתוסכלת.

יכול להיות אולי בגלל שמאז הלידה לא הצלחתי ללכת לשירותים, רק למחרת בערב שמו לי קטטר וככה התחילו לצאת כל הנוזלים של הבצקת - והיה לי ממש בצקת מטורפת ברגלים ובפנים.

אבל זה סתם השערה שלי...

X-3.200 != X-1.500
(=! , לא שווה)

פעם אחת סתם בשביל הקטע נתקלתי לפני קטנים של הבוקר ואחרי. הבדל של 1.200 קילו!

הנפח של השלפוחית הוא בערך 350 מ"ל. אין מצב שהיה לך שתן במשקל כל כך גבוה🤔
אולי אולי היתה גם צואה? למרות שעדיין זה מוגזם

ופעם שניה כמה שעות אחרי הלידה.

אני מניחה שיש הבדלי משקל קטנים בין ימים, או בין השעות שבהם נשקלים במהלך היום,

כך שה-X במשוואה שלך הוא לא בטוח בדיוק אותו X...

 

 

פלוס קילו/וחצי של השיליה
פלוס לפחות ליטר של מי שפיר (שזה שווה לקילו)
ועוד איבוד דם עד ליטר (מעבר נחשב ללא תקין. אבל אפשרי) - עוד קילו.

בערך 3-3.5 קילו בנוסף למשקל התינוק.

אבל.. זו ירידה הדרגתית. לא הכל מאבדים בבת אחת בלידה.

היה לי רבוי מים
אל דאגה עליתי את זה מהר מאוד

נשאר לי עוד אבל לרדת..

עד שאני לא במצב מאוזן אחרי לידה ( נגיד שבועים) ובכוחות לשמירה על תזונה טובה ופעילות גופנית מתונה, בכלל לא נשקלת. ואז נשקלת ופשוט מוודאת שאני במגמת ירידה ( לא משנה כמה). לעיתים מדהים לראות איך הגוף לא משחרר בכלל ק"ג ואז זה קורה בבת אחת. הסבירו לי פעם במכון הכושר את העניין...והעיקר לא לשכוח לאכול טוב ועשיר ולהבין שזהו תהליך הדרגתי. חשוב בזה בריאות הנפש והגוף.

בלידה הראשונה, ילדתי 4 קילו ושליה גדולה, ומים נשקלתי יומיים או שלושה אחרי הלידה והייתי אותו משקל של ההריון!! הייתי בהלם. לדעתי היה לי כל כך הרבה חלב שהוא שקל המון.ובצקות ברגליים.
אבל תוך חצי שנה הורדתי את כל ה15 של ההריון ועוד איזה 5-7 קילו ....

וצריך סבלנות. לבעלות המוטיבציה כמובן...

וממש ציפיתי לרדת כמו בראשונה...

ובמשך השבוע עוד 5 קילו

10 קילו עליתי והכל ירד

עד לברית הייתי עם בטן שטוחה

אל דאגה בלידה שניה הכל השתנה ולא הכל ירד

נשארתי עם בטן דלדלה

כפיפות בטן אין לי מושג...
כחלק ממה זה?

לא חלק משום תכנית סתם אני רוצה להתחזק קצת
לא משהו קשה מידי לא מנסה לרדת במשקל
אבל עדין אני אפעיל את שריר הבטן התחתונה אז אני לא יודעת

בעיקרון מותר, אבל ממליצה לך להתייעץ עם אחות או רופאה מה ואיך..

אדבר עם האחות שמלווה את התהליך, תודה 🙏

יכול להיות שאחרי שאיבה (אולי גם החזרה, לזה עוד לא הגעתי אז לא יודעת להגיד מניסיון) תקחי חופש, אבל בגדול אין בעיה.

אולי אני אתיעץ עם האחות

לכל השבועות של הבדיקות ההורמונים וכו עד השאיבה זה לא משנה ועד שמגיעים לטיפול יכול לקחת זמן, יש כל מיני בדיקות שצריך לעשות לפני זה (פאפ למשל עשית? לוקח לתשובה חודש לחזור) .והתעמלות דווקא טובה לאיכות הביציות כי זה מגביר את זרימת הדם לאיזור, כך אומרים.
בשבועיים שאחרי ההחזרה לא הייתי עושה שום דבר
תתחילי , יש לך קצת זמן, ובעה תראי לפי המצב
💕

אני אתיעץ עם הרופא אבל נראה לי שאני אתאמן עד לטיפול ואז אחרי אולי אעשה הליכות בקטנה
וברוך ה היו לי כבר את כל הבדיקות אז נשאר רק בדיקות דם שלי ושל בעלי ומתחילים

ויוגה להריון. המדריכות שם יודעות מה מותר ומה אסור, צריך לשתף אותן והן ידעו להדריך אותך

לבד בבית
תודה ❤

לא אמורה להיות בעיה להתאמן פילאטיס ויוגה כל עוד את לא בהיריון.
זה שאת מתחילה טיפולים זה לא אמןר להוות בעיה - סהכ כת מפעילה את הגוף את השרירים זה בריא...
אבל שוב אני לא רופאה או אחות אם יש לך הסר ספק תתייעצי כם גורם מוסמך.
לדעתי האישית לא רואה איך זה מהוה בעיה כלשהי.

תודה אהובה ❤

נשמע קשוח ממש. חיבוק❤

בגלל שינויים בהרומונים לפני שהמחזור מגיע 😟

אם רפואה מערבית לא מצאה פיתרון הייתי פונה לרפואה משלימה.
יש לנו תסמינים לפעמים שאנחנו לא יכולים הסביר אך בראייה סינית כשמסתכלים על תיאור הכללי והתסמינים האלה ניתן להסביר אותם לפי אבחון סיני שמותאם לך.
כשמוצאים את שורש הבעיה אפשר לטפל בה בדיקור וצמחים.

ותודה לך על התגובה והעזרה

מוזמנת

יש נשים שמפתחות אלרגיה לזרע של בן הזוג שלהן.
תנסי לעקוב ולבדוק אם יש קשר לזה אצלך.

ולאו דווקא בקשר לקיום זרע ..אבל תודה על הנסיון והרצון לעזור

או מישהי מהתלמידות שלך?
הבנתי שהן יודעות לאבחן כל מיני סוגים של פטריות ובעיות שרופאי הנשים הרגילים לא יודעים.

אבל לא באמת מבינה בזה. נשמע סיוט ממש.

זה שאת שוטפת כל היום יכול לייבש עוד יותר את המקום ולגרום לצריבה. הגוף מפריש את החומרים שלו כדי לשמור על לחות המקום. גם לי זה קרה פעם וזה קרה בגלל שבכל פעם אחרי שהיינו יחד הייתי קמה לשטוף. הרגיש לי יותר נקי. אבל גרם לי ליובש מטורף וכואב.

שטיפה פעם ביום זה לא טוב לנרתיק.
)מבינה שאת אכן מתכוונת לצוואר הרחם אז השטיפה היא פנימית ועמוקה)

עדיף לנסות לסכך את האזור עם שמן סיכה, יכול להיות שפשוט יש לך שם יובש מוגבר בימים האלה?
אם שמן סיכה יעזור תחזרי לרופאה אולי כדאי לתגבר אסטרוגן בנרתיק

מעידים על סטגנצייה ותקיעות לפי הרפואה הסינית.
גלולות משבשבות לפעמים ולכן זה נשמע הגיוני. את יכולה לשאול את הרופאה האישית שלך.
אפשר להבדיל גם אם זה תופעה חד פעמית או שקוראת הרבה.

מעניין מאד.

כדאי להתייעץ עם הרופאה ולציין את זה.
יכול להיות שזה מרמז על צורך לבדוק קרישיות, ואולי סתם נורמלי, כדאי רק לעדכן את הרופאה בדיוק מה קרה מה דעתה

לאורך כל החודש.

אני עכשיו נזכרת שכחלק מהטיפול לפני כ5 שבועות לקחתי אקסקפרון- שגורם לקרישה. יתכן וזה עדיין משפיע.

אני אפנה לרופא שלי

תודה רבה לך!!!

לעזור לטפל בה מהשורש.
אם תרצי להתייעץ מוזמנת.

היא כבר גדולה.

אם אין סיבה מיוחדת ברור לי שהייתי מעבירה
אנחנו ממש עכשיו העברנו בת שנה וחצי ומבאס שלא עשינו את זה קודם. ממש תחושת שחרור

מודה היא עוד מבקשת בקבוק בלילה .. אני שומעת את הבטן שלה מקרקרת ולכן יודעת שזה לא מפינוק או הרגל 😓
מפחדת שאני יצטרך להתרוצץ מהחדר למטבח לחדר או שהיא תתחיל לטייל בבית

אם היא רעבה - להשקיע יותר בארוחת ערב - להוסיף לה שומן איכותי שמשביע לאורך זמן (זיתים, אבוקדו, חמאה)
ובמקביל לדלל את המטרנה/להקטין כמות.

היא אוכלת טוב .. הבעיה היא ביתר הארוחות במהלך היום
עושה כמה ביסים ולא ככ משנה לה עם היא שובעת או לא ביא פשוט קמה כי מאבדת סבלנות
מקבלת הרבה שומן וגם ארוחות מסודרות.. אבל קמה כי אין לה יותר מידי סבלנות
כבר לא יושבת בכיסא אוכל בכלל או על הספה הקטנה שלה או על כיסא ושולחן .. ואני ככ משקיעה!!!! ואז היא מתעוררת בבכי כי הבטח שלה לא מפסיקה לקרקר 😭

תוך כמה ימים היא בע"ה תפסיק להתעורר מזה ותשלים ביום כמה שתצטרך.
היא אוכלת מטרנה גם במשך היום?

גם אחרי ארוחת הערב בקושי נוגעת אולי אולי 90 מל
היא לא חסידה של תמל
אנסה לתת מים תודה ❤️❤️❤️

אנחנו מאילוצים של מקום היינו עם הגדולה עד גיל שנתיים וחצי באותו חדר. ממש לא נבהלת מהרעיון שהיא עוד אתכם. ילד בכור עובר לחדר לבד ועלול להיות יותר קשה להעביר.

תלבנו ביניכם את הסיבות שלך למה להעביר ושלו לא להעביר. כששניכם תהיו שלמים עם המעבר זה הזמן להעביר.
חודש לפה חודש לשם לא קריטי. בסוף היא תשן בחדר אחר מתישהו..

אפילו עוד כמה חודשים יכולים לתת לך פרספקטיבה אחרת. גיל שנה זה ממש צעיר.

גם אני חלמתי על משפחה גדולה. אבל הבנתי גם שאני חייבת להיות קשובה לעצמי ושעדיף משפחה קטנה יותר עם אמא שמחה ורגועה ולא מכווצת.

אישית ילדתי בין גיל 30 לגיל 40 6 ילדים.. (יש לי גם כאלה שנולדו לפני ועוד אחד מקסים שנולד אחרי..)

אצל רוב הנשים יש ירידה משמעותית בפוריות באיזור גיל 35-38.
את אף פעם לא יכולה לדעת האם אצלך זה יקדים או יתאחר..

אם את רוצה ממש לברר, אפשר לבדוק מה שנקרא רזרווה שחלתית. יש בדיקת דם של amh שנותנת מושג. היא לא בדיקה סטנדרטית ועולה כסף, אבל אולי יכולה לתת לך מידע ולעזור לך לתכנן את עצמך!

בהצלחה!

דרך אגב לגבי המניעה:
אישית הייתי מפרידה בין שני סוגים של שיקולים:

השיקול של החוזק הגופני והיכולת הנפשית שלך להתמודד עם עוד הריון ועוד לידה הם לדעתי שיקול חשוב שצריך להתחשב בו ולמדוד נכון את הכוחות שלך.

השיקןל המקצועי בעיני הוא פחות שיקול - לדעתי אם וכאשר יש מוכנות נפשית וגופנית להריון - לא נכון להתעכב רק בגלל שיקולי "קריירה" - כאן אפשר לתת לקב"ה להנהיג ולסמוך עליו שיסדר לך הצעות קידום עתידיות בצורה שלא פוגעת בבנית המשפחה.
בע"ה יש הרבה שנים עתידיות לבנית קריירה ואילו שנות הילודה מוגבלות..
זאת דעתי..

בהצלחה בכל אופן!

מצד אחד מבחינתי גיל שנה זה פיצי. ומבינה ממש את התחושות שלך. מצד שני באמת כדי להגיע למשפחה גדולה כן כדאי לחשוב על להמשיך. בעיני האישיות בתחושות שאת מתארת לא נכון להיכנס להריון. יודעת שיש חולקות. בעיני תחושה מכווצת על ילד וחוסר רצון פנימי זה אינדיקטור טוב לכך שזה פשוט לא רצון ה' ולא הזמן.
אבל בגלל שתי הסתירות האלה, בואי תשבי עם בעלך או עם חברת נפש או עם אשת מקצוע ותנסי לחפור ולפרק את התחושות שלך לנקודות מאורגנות ולא לתחושה כללית עמומה. למשל את יודעת שהיה לך מאוד קשה לחזור לעבודה אחרי שלושה חודשים- לשקול יחד אם אפשר להישאר חצי שנה. היה לך מאוד קשה בלי עזרה- לשקול מעבר קרוב יותר להורים או אחות אם מישהו מהם פנוי ורוצה קצת להיות לתמיכה. אם ההנקה גמרה עליך- לשקול להתחיל קצת ואז להיות בראש שאם קשה להפסיק. אם קשה כלכלית- לנסות לחשוב איך לעזור לעצמכם בתחום. קושי נפשי- לשקול לגשת לטיפול. קושי זוגי- כנ''ל.
לא שיש פתרונות לכל דבר. וסתם זרקתי בלי קשר אליך. אבל פעמים רבות כשמפרקים את הקושי הוא פחות מאיים.
אחרי זה שאת עושה עבודה עם הנקודות שקשות לך. תנסי לעורר לעצמך את החשק. ללכת להסניף בייבי של קרובה או חברה שילדה, להסתכל באתרים או חנויות של דברים מהממים לקטנטנים, ללמוד על החשיבות לעם ישראל.
ואז לראות איך את מרגישה.
ואם זה עוזר. ועד שאת לא במקום יותר שלו נפשית וכן בתחושה של לב פתוח ורצון (לא חייבים רצון יוקד. אבל רצון ולא חלחלה). בעיני לא נכון לעשות את הצעד הזה. ואפשר ורצוי כמובן גם להתפלל על הרצון. ועל הכוחות.
וסתם לגבי התכנון משפחה. גם אני אולי אמרתי פעם בנערותי עשרה ילדים. ואח''כ שבעה. כנראה לא יהיו גם שבעה. המציאות היא כ''כ מורכבת, מאתגרת וגם קסומה ואמיתית יותר מהציפיות והחלומות שחשבנו שיתאימו לנו. הפער קשה. וזו עבודת חיים לקבל אותו. בלב.
הסביבה לא משחקת תפקיד. צריך להפנות את המבט פנימה. ולא לתכנן יותר מדי לפרוטרוט. אפשר שיהיה לאן לשאוף. אבל בסוף לקבל החלטות שמתאימות לזמן ולמקום בהווה. כי אין לנו ממש שליטה על הדברים אלא רק את יכולתנו לפעול בעיניים ובכלים אנושיים כמיטב יכולתנו.
החלטות טובות

שילד שני זה עוד יותר  קל כל הלחץ של ההיריון ראשון לחץ פחד וכ.. הכל מתגמד,

ויותר קל פי כמה וכמה לגדל כמה ילדים מאשר ילד אחד, בעזרת השם יהיה לך הכי קל

בעולם אמן.

 

לא לכולן ילד שני יותר קל.
לפעמים המעבר מאחד לשניים קשה פי כמה מהמעבר מאפס לאחד.

בילד הראשון היה טרור גופני ונפשי ילד שני יותר קל ילד שלישי עוד יותר קל ורביעי אי אפשר לברוח מצער גידול

לכן כמה שיש יותר ילדים יותר קל כמה שאני שואלת נשים וכולם אומרות שיותר קל

 

 

 

אחרי לידה שלישית.
קשה יותר בפער.

אצלי זה לא כך וגם אצל חלק מחברותי.

או שיותר קל באופן כללי עם כל הילדים כשיש יותר?

אבל אצלי עם שלושה היה יותר קל עם כולם יחד מאשר עם אחד או שניים,
עכשיו עם הרביעי יותר קל מאשר כשהם היו שלושה.
אבל יש לי הפרשים קצת גדולים שמאפשרים לי את הנשימה והגדולים גדלים ועוזרים.

סתם דוגמה, עם ילד אחד ועם שניים שהם שניהם קטנים אי אפשר לצאת דקה להעלות קניות או לזרוק זבל,
היום אני משאירה את התינוק 3-5 דקות בהשגחת שני הגדולים.
שני הגדולים יכולים לקפוץ לסופר לקנות משהו דחוף וזה הקלה עצומה על ההתנהלות.
או כשאני מקלחת ילדה יכולה לבקש מילד גדול לכבות את הגז.
ובערב משאירים את הילדים בלי בייביסיטר לוקחים רק את התינוק וזה כיף גדול ממש.
והתינוק עצמו מוסיף המון אור ואושר.
וגם נותן איזון נכון.
מרגיש לי שהם היו מפונקים ושקועים בעצמם לפני הלידה ועכשיו פחות ויש הוואי משפחתי בריא יותר.
והשלישית שלפני הלידה הייתה הקטנה בבית עכשיו צברה ביטחון והרבה יותר בוגרת והגבולות יותר ברורים אז זה גרם להכל להיות יותר קל איתה.
אז בסיכום כל המשוואה יותר קל ויותר כיף לי.

היה הכי קשה שיש.

אני רק עם שניים.
אבל ממש הרגשתי מותשת. ובשוק. הרבה יותר מהמעבר מזוג לזוג פלוס 1.
לקח לי הרבהההה יותר זמן לרצות עוד ילד אחרי הילד השני.
וגם חברות שלי אומרות שבין אחד לשניים זה המעבר הכי קשה.🤷‍♀️


לצערי אצלי המקרה הפוך. אני מאד רוצה אבל לא יכולה כרגע מכל מיני סיבות🥺

לי המעבר מאחד לשתיים פשוט קשה בטירוף.
אני חודשיים אחריי הלידה ועדיין לא רואה טיפת נחת..
כל היום סביב הילדים בלבד
מזניחה את עצמי לגמריי ועובדת 24/7 סביב השעון סביבם..הגדול ילד נוח אבל הקטנה תינוקת מאתגרת מאוד מאוד מאוד..
לא מרגישה שבאמת נהנת.. אלא שורדת..
מקווה שזה ישתנה

לי באופן אישי עם שלושה יותר קל מהראשון והשני.

למה כתבת משהו שבסתירה מוחלטת לזה?

שבשני יותר קל?

 

ועוד יותר-למה כתבת באופן גורף?

לי למשל היה יותר קשה המעבר בין הראשון לשני

ולחברה המעבר לראשון

זה כ"כ כ"כ אינדיבידואלי

יותר קל מאשר אחד ולאוו דוקא התכוונה לתקופת המעבר וההסתגלות שיש בין ילד אחד לשני וכו..
אצלי למשל בכל ילד היתה תקופת הסתגלות שונה ובין הראשון לשני עיקר הקושי היה לי בגלל פערי הגיל שהיו יחסית גדולים אז הצרכים שלהם היו שונים והזמנים שלהם היו ממש שונים לעומת שני ילדים אחרים שלי שהיו יחסית צמודים שהיה לי יותר קל..
וכמובן זה מאוד איניבידואלי..

לי בכלל לא היתה השוואה בקושי בין הראשון לשני

1 זה 1. עוד יש אויר לנשימה. יש זמנים שישן

2 זה פשוט בלי מנוחה

נזכרת בכל אלו שאמרו לי שזה יותר קל ורק מבינה כמה שזה כ"כ! אינדוידואלי

תלוי במזג של שניהם, בהפרש גילאים, בכמות העזרה...

זאת היתה החוויה שלך אולי

אבל הזה לא אומר שזה מה שאחרות ירגישו


אני אישית ממש מרגישה ההפך
אבל הכי ההפך

אני התענגתי על הילדה הראשונה הכל היה כל כך כיף וקל מבחינתי
ובילד השני חטפתי את ההלם שלי
ולגדל כמה וגמה ילדים היום קשה לי פי כמה מילד אחד- כשאני עם הקטן שלי בבית אני מרגיהשה ביום חופשי(למרות הוא רוצה בלי סוף..זה עדיין לא לתמרן בין כולם יחד)


חשוב לא לצאת בהבטחות...אצל כל אחת זה מרגיש אחרת

אבל אבל
לשאלת הפותחת-
גם אני התחתנתי בגיל מאוחר ומכירה את ההתלבטות בין משפחה גדולה לבין להמתין בין הלידות

חושבת שצריך לבחון

מה זה בשבילך משפחה גדולה? איזה צורך וערך זה אומר עבורך?
עד כמה זה חשוב לך?
ולמה?

ובאותה מידה-
מה את מרגישה כרגע מול להכנס עכשיו להריון?
למה?
מה יכל לתת לך תחושת מוכנות? מה צריך להיות שם?
שה משהו שסביר לדעתך שיקרה בחצי שנה הקרובה?
יש משהו שאת יכולה לעשות כדי שזה יקרה?

הבנת את הרעיון?
לבחון את המניעים לבחירה
מה עומד מאחוריהם
לא בשיפוטיות
רק בהקשבה לעצמך

אולי את צריכה עכשיו עוד חודשיים לחשוב על זה וללכת עם הרעיוןצלתת לוצלהתב'ל בלב ובינתיים למנוע
אולי יש לך מה לעשות כדי לברר את תחושת המוכנות או החוסר מוכנות

אולי שווה ללכת לפגישת ייעוץ או אימון או לדבר עם מישהי שתעזור לך קצת?
או פשוט עם בעלך

בסוף היכולת להכריע תגיע מתוך הזדהות עם הבחירה שלך

אני בחרתי לצופף ילודה כי הערך של משפחה גדולה הוא מממש מממש משמעותי לי מעל הקריירה שלי או אפילו הנוחות והקלות
אבל זאת בחירה מושכלת מצידי
וכן אם היתי צעירה יותר אולי היתי מתנהלת אחרת

אבל את צריכה להרגיש מה נכון לך.
לשבת לכתוב את זה

אחרי השניה.
פשוט לא הייתי מסוגלת לחשוב על עוד הריון וכו.
עברו שנתיים. שנתיים וחצי
ואז הגעתי למסקנה כזאת:
אני לא רוצה להביא עוד ילד רק כי:
רוצים משפחה גדולה, בעלי רוצה, הגיע הזמן, גיל שלי, גיל של הקטנה... כל אלו שיקולים נכונים אבל אי אפשר להחליט רק בגללם בלי שום רצון כלשהו.
אבל לא הרגשתי רצון🤷‍♀️
ואז אמרתי אני צריכה טיפ טיפה רצון. רצונונצ'יק. וזה מספיק בתוספת כל השיקולים. אבל עד שלא יהיה זץ קטן בלב, לא כדאי.
וזה הגיע. רצון ממש קטן ומהוסס.
ונהייתה לי מזה תינוקת שהיא פשוט שמש!!!
שמחה כל כך שחיכיתי להרגיש...


שיהיו לך החלטות טובות

כשהרפתי מכל החישובים והייתי נאמנה להתבוננות הפנימית שלי זה היה כ"כ מוצלח.
הפרשים כ"כ מדוייקים לי
עכשיו זה נראה לך שלא יבוא לך עוד שנים אז זה או ללכת על זה בלי רצון או לחכות שנים.
אבל זה לא ככה. הרצון יכול להתבשל תוך כמה חודשים בודדים.
יש לי ניסיון מהצד השני כשלא הרגשתי מוכנה אבל אמרתי יהיה בסדר ולא היה בסדר ועד עכשיו (7 שנים) לא בסדר.
כל ילד זה קסם. נכון. לא מתחרטים על ילד.
אבל יש צד שני למשוואה וזה הצד ההורי. אם את לא שם, לא בכוח. זה לא עושה טוב להורות.
דווקא מהמקום שאת מאפשרת לעצמך התבוננות פנימית והקשבה לקולות שלך, את רוכשת כלים להצליח בהורות.

בהצלחה!

אחר כך כל ההריון בצל של זה שלא היית שלימה וגם הכאפה של אחר כך תהיה יותר קשה. ילד צריך לרצות באמת מהלב ולהיות מוכנים. חמותי ילדה 10 מגיל 28 עד גיל 42, אמנם לא מנעה, אבל גם לא התחתנה צעירה..

אף אחד לא יכול להבטיח לך מה יהיה ואני ממש מבינה שהגיל והרצון למשפחה גדולה זה שיקול גדול. כי זה באמת. נסי לראות איך את מכווננת ומדייקת את הרצון שלך, בנחת. הצלחות!

עדין לדעתי כן כדאי לחכות עוד..
יכול להיות שגם עוד חודשיים תרגישי כן מוכנה וזה שעכשיו את מרגישה לא מוכנה לא אומר שזה יקח שנים.
וגם אם יקח עכשיו קצת יותר זמן לא אומר שבין כל ילד תחווי את אותו הקושי והצורך במניעה.
30 זה לא כל כך מאוחר וכל עוד לא ידוע על בעיה כלשהיא לא הייתי נלחצת.
ככל שתהיי עם זה יותר בנחת וזה יבוא מתוך מקום שלם הסיכוי שבילדים הבאים יהיה לך יותר קל עם ההחלטה גדול יותר אבל ברגע שתדחקי את עצמך רק כדי להספיק כי ככה תכננת וחלמת זה יקשה עלייך נפשית..
ודבר אחרוו אני חשבתי שיהיו לי לפחות 8-9 ילדים צפופים וזה לא קרה וגם כנראה לא יקרה..
ואני שמחה מאוד במה שיש לי.
בילד הראשון והשני עוד היה לי קשה להשלים עם החלום שלא יתגשם אבל עכשיו עם החמישי אני מבינה שזה כנראה מה שנכון לנו וטוב לנו הכי בעולם.
לא תכננתי שיהיה לי קשה להיכנס להריון ולא תכננתי שההריונות שלי יהיו עם היפרמזיס מהגהינום אבל זה מה שיש וצריך ללמוד לשמוח עם זה ולדעת האמת מה הכוחות שלנו מעבר לחלומות..
בהצלחה

הדימיון שלך חשוב מאוד. וחשוב להגשים אותו. מאידך הכיווץ שלך מהמחשבה על עוד ילד נעוץ בעיקר לפי מה שאני מבינה מבין השורות לסוגיה הקרייריסטית. אני יכולה לומר משהו אחד כקרייריסטית בעצמי = אל תתני לזה לפגוע או להשפיע על גודל המשפחה שלך. אחרי גיל הפוריות יהיה לך הרבה זמן לקריירה ואף אחד לא מחכה לך עם סדין אדום ותרועות. יש עניין חשוב נוסף שככל שהפערים יותר קטנים בין הילדים אפשר למצוא להם תעסוקה משותפת יחד והם חברים אחד של השני. הבעיה בפערים גדולים שאת מוצאת שתי קבוצות גיל עם תחומי עניין שונים. אף אחד לא מבטיח לך שתקלטי מהר להריונות כפי שאת רוצה וזה גיל שלא כדאי לקחת בו סיכון ( אני למשל נתקעתי שלוש שנים בלי הסבר אחרי ילדים ברצף). לכן ממש ממליצה להתחזק באמונה בעצמך ובה' שאם יביא לך הריון נוסף יתן לך את כל הכלים להתמודדות בע"ה. וגם אז אחרי כל ילד נוסף יש תקופת הסתגלות משפחתית ומחשבה עתידית האם להמשיך להרחיב את המשפחה. משחשוב לך משפחה גדולה אני מחזקת את ידך להמשיך הלאה מעלה . אגב אם בעלך רוצה משפחה גדולה מחד אבל גם מבין את הנושא הקרייריסטי שחשוב לך הוא מאוד יכול לעזור לך בזה ולקחת יותר על עצמו. אוליי תלבנו את הדברים בניכם והוא יוכל להגיע אותך בזה.

אם את מרגישה שרק עכשיו התחלת לנשום הגיוני שייקח עוד קצת זמן עד שתהיי מוכנה לחשוב על עוד אחד. אני נראה לי בסביבות 8 חודשים התחלתי להרגיש שמחה בתור אמא, סביב 11 חודשים החשיבה על עוד ילד כבר הייתה לי סבירה, וסביב שנה וקצת התחלתי להרגיש רצון לעוד אחד.
לפעמים זה רק עניין של כמה חודשים לעבור תהליכים, במיוחד כשזה במודעות שלך. ואם את רואה שעוד כמה חודשים עדיין לא משתנה כלום אז זה נראה לי זמן לעשות מחשבה יותר מעמיקה.

התחתנתי יחסית מאוחר (גיל 28) ילדתי 3 ילדים תוך 5 שנים
וממש קשה לי ממש.
ממש קשה לי.
יש לי רווח של 3 שנים בין הראשונים ושנתיים בין האמצעית לקטן וזה קשה מאוד!! תיהי קשובה לעצמך.
גם אני חשבתי על מומנטום וכן הלאה אבל זה מצריך כוחות נפשיים. אולי הקורונה גורמת לי לדבר ככה כי באמת הייתה תקופה קשה. אבל זה קשה.
מעודדת אותך שזה מהמם שהם גודלים ביחד והכל
אבל תיהי קשובה לעצמך זה הכי חשוב

קשה בטירוף.. הם מתנות ב"ה אבל זה לא קל.
בעלי לא מפסיק לדבר על השלישי( יש לו חלום לשלושה צפופים ממש)
וכמובן שאני מקבלת כאבים בכל הגוף רק מהמחשבה.
לאט לאט... באמת שלאט לאט...

עברת תקופה לא קלה. תני לנפש להתאושש.
אני אפילו לא מדברת על הגוף, דיבורים לא ריאליים כאלו סוחטים כוחות מהנפש.
תנסי להוריד ממך מחשבות ודיבורים מחלישים. לא ההנקה, לא הריון נוסף, לא תחזוקת בית,
רק להסתכל על הכאן ועכשיו.
לעבור כל יום ויום. המציאות מספיק קשוחה בשביל לא לגלוש למחשבות על מה היה אם או מה יהיה.

תהיי קשובה לעצמך ותבקשי מהסביבה רק לתמוך,
ושימי לב אם את מרגישה קושי נפשי לא לשמור את זה בבטן,
מתפללת עלייך שתצלחי את התקופה הזאת בשלום ⁦❤️⁩

בהחלט הגיעה רגיעה מטורפת.
גם המצב הביטחונים "שנרגע".. יחסית...
ופתאום הכל בשגרה, ואני בחופשת לידה סוף סוף.
ואמא שלי שקיבלה תוצאות טובות באיזשהי בדיקה ויכולה לעזור לי ב"ה . והעזרה שלה עצומה ממש.

הכל לאט לאט מסתדר....

שרק ימשיך טוב!
הכי מגיע לך בעולם!!
🤗

בלידה טבעית ב"ה כך שאני לא יודעת להגיד לך על המנתחים..
אבל לגבי המלווים זה ככה אפשרי בחדר לידה היה אפשר 2 מלוים.
הנקה אחרי לידה- לי נתנו ישר אחרע הלידה להניק את התינוק כמה שאני רוצה. זה ממש תלוי במילדת כי בלידה הראשונה המיילדת לא נתנה לי להניק והאמת שגם לא ביקשתי..
את יכולה להיות עם התינוק כמה שאת רוצה. אני לא עשיתי ביות מלא והתינוק היה איתי כמעט כל היום בחדר חוץ מהשעות של הביקור רופא וכד.

לקחת גלולה כמה שעות אחרי?

בקטנה בת שנה וחצי. יונקת בערך 4 פעמים ביום כבר תקופה...
וכשהורדתי הנקות עברתי למשולבות.
לא היה איחור בלקיחה. אולי פעמיים איחור של חצי שעה. ממש לא משהו רציני

שלי, כשיש שינוי בגלולות, יכול לקחת שבוע להשפיע.
למשל אם לקחתי באיחור, אחרי שבוע יהיו לי הכתמות.
אז אולי פשוט לוקח לגוף זמן להגיב לזה שהפסקת גלולות.
תחשבי אם הגלולות מונעות גם את הביוץ, המחזור יגיע רק שבועיים אחרי הביוץ...

למשל ה4 ימים של הדמה

לא יודעת למה חשבתי שמדובר על גלולות הנקה

(כך אני מבינה ממה שכתבת).
אז לא ככ מבינה את ענין הכתמים במשולבות.
בכל מקרה, לוקח כמה ימים עד שמופיע דימום, ואם את משתמשת במשולבות את אמורה לראות את זה בעצמך כשאת עושה את ההפסקה בין כל חפיסה.

והכתמים כי חיברתי חפיסות

אצלי במשולבות יכול לקחת 4 ימים עד שמופיע דימום.

הבנתי לגבי הכתמים.
חכי עוד קצת, בטח יופיע דימום.

ברוב קופות החולים יש החזר מסויים.
יש בירושלים את "ביכורים" אני נהנתי שם מאוד. בפרטי אם תרצי.
יש את הדסה בייבי בעין כרם
בית החלמה בטלז סטון.
אני יודעת שיש גם בליס
תבררי

לא "מתנה" מהבית חולים בו יולדים?
פעם אמרו לי שמעל 3/4 לידות מקבלים משו כזה, חא זוכרת בדיוק

בהר הצופים קיבלתי לילה חינם בבית החלמה
ובנוסף קיבלתי החזרים מהקופה

שילמתי לא מעט, אבל זה שווה כל שקל!
המנוחה הייתה מאוד חשובה לי.

מקבלים עוד לילה אחד במלונית של עין כרם, או בביכורים או בטלזסטון וזה תקף לחודש...

חוץ מזה , יש משהו שאפשר ללכת לבית החלמה או אפילו צימר או בית מלון והקופה מחזירה עד סכום מסויים ( כל קופה לפי הכללים שלה)

זה לילה במקום לילה בבית החולים..

מאוד מקווה שיחזרו לפעול. כי לא פעלו הרבה זמן...אני לא מכירה שום דבר חינם. יש סבסוד מסויים מהקופות חולים.

וקופות חולים משתתפות מילד רביעי עד 75% ועד בערך 300 שח לפי הנמוך.

ממליצה לך לברר אצלך ברופה בדיוק את התנאים (זה לא מהסל הריון זה בנפרד)

נותנים עוד לילות בהתאם למספר הילדים בבית. אינני יודעת בדיוק כמה, אבל מכירה מישהי שיולדת שם רק בשביל זה.

אין לי מושג בזה אבל יודעת שבכללי בהדסה מקבלים לילה חינם בהדסה ביבי/ טלסטון מתי שרוצים בחודש אחרי הלידה... (אם הבנתי נכון גם בהר הצופים...)