פורום הריון ולידה (עמוד 2020)

והאמת שקיבלתי עכשיו (כי התקדמתי ממנו לנקסיום והוא לא מותר)

אבל אני עד עכשיו לא פתחתי אותו

ממה שידוע לי הוא מותר ויש לי חברות שהוא ממש הציל אותן בצרבות בחודשים מתקדמים וברוך ה' ילדו תינוקות בריאים

אני אישית רשמו לי וקניתי אבל בגלל שבעבר "התקדמתי" לתותחים יותר כבדים אני יודעת שהוא לא יזיז לי אז אין טעם שאקח

הוא פרופסור עם הרבה ניסיון, אז חא טרחתי לבדוק לרגע אם יש בזה בעיות.
וככלל, כשנשין בקבוצת פייסבוק של סכרת היריון שאלו מה אפשר לעשות עם צרבת - זה מה שכולן ענו (=כלומר, כולן קיבלו מרשם לזה)

יש קשר בין סכרת הריון לצרבת?

נשים אחרות. עי רופאים שמלווים היריון בסיכון, לא "סתם" רופאי נשים.
אומפדקס זה בלי סוכר, אז זה מה שנשים עם סכרת יקבלו בדרכ

היית לוקחת קבוע פעם ביום או רק במקרים של התקפי צרבת?

רק מלקרוא את כל התופעות לוואי בעלון לצרכן...

לקחתי כמה שנים רצוף בעבר

שאני סומכת עליה. אמרה שאין בעיה (שליש שלישי)
עזר לי מאד לריפלוקס שהגיע עם ההריון

מתחיה שבוע 14, מה אני???

מתחיל בשבוע 14 גם כן
שליש שלישי מתחיל בשבוע 27

יש פשוט אתרים או אפליקציות כמו פורטי שכתוב ששני מתחיל ב16 וזה מבלבל

לא כל היום
פה ושם בבוקר וקצת בצהריים דווקא אני כבר הפכתי למורעבת יתר משהו הזוי אני לא שובעת כל היום מחפשת ומערבבת מתוק מלוח תפוציפס גלידה שקשוקה עוד גלידה
יש לי יותר צרבת מבחילה חחח
זה כיף שחוזר התיאבון זה הכל בא לך רק רואה תמונה של משהו מתגרה
בבוקר כשקמה יש קצת ריפלקסים
מהרגע שמכניסה משהו לפה זה עובר ונהיה יותר צרבת ורעב משוגע להכל מהכל

בחילות רק מתגברות, מוצאת את עצמי מקיאה באמצע הרחוב

אבל זה לא סותר חשקים הזויים!! רגע חשק רגע בחילה!

מקודם שתיתי קולה אחרי שלא מרגע מאתמול

אבל הבחילה, והעייפות... יאלה שיעופו!!!

אני מגיעה מהעהןדה ונטרקת שעה בספה חופשי

לא.
ממש לא קטנונית ושלילית.
לי את נשמעת כמו אמא, עמוסה, מאוד.
זה הכי הגיוני לרצות להיות עם הילד שלך
זה הכי הגיוני לרצות גם לקנות לו בגדים

ממש מבינה את המקום שלך מול בעלך, לפעמים גם בעלי רוצה שאעשה משהו שאני יודעת שנכון לעשות, אבל אין לי כוח. אז זה באמת מאוד פוגע שהוא היה אדיש לזה.

וגם מבינה את הבאסה על זה שהוא לא שמח בפינוק שלך.

בקיצור, מבינה אותך לגמרי לגמרי.
יכול להיות שכל דבר שלעצמו הוא קצת מעצבן אבל ביחד זה מאוד מאוד מאוד מעצבן

והכל התפוצץ בגלל מבצע דבילי.
הציף את הכל

כן יום שלילי דפוק כזה.
לאורך הקריאה ממש קינאתי. החמות ששומרת ושולחת לנוח. העניינים שמתחילים להסתדר, ילד שאפשר לזלול...
ואז מגיע לו אדון באסה שלא מרשה להנות.. מה קורה איתו?
אבל ככה זה יום דפוק זה כנראה עניין סובייקטיבי לחלוטין....
אני בימים כאלו אומרת יואו, היום לא הייתי צריכה לקום בבוקר....
חיבוק, טוב שפרקת אולי מחר הוא יהנ מהפינוק (ואם לא, תשלחי אלי טוב?)
את מותק של אישה נשמע שיעבור לכם? (את בהריון?)

בדרך להחלפה
תודה שאת מכילה למרות השוני בינינו.
זה מחזק!

ממש מבינה אותך. אוף. וכלום לא עוזר בימים כאלה מבחינתי חוץ מלסיים אותם. מחר יום חדש. בהצלחה ממש עם כל העומס. מקווה שתצליחו לדבר רגוע בסופ''ש ולנשנש את הקטן מלא.
סתם לגבי הבגדים, הייתי מנסה לשחרר את זה. לומר תודה. וכן לקנות מדי פעם בנוסף בכל זאת. את האמא. מותר לך. כמו שלמרות שהיו לי למשל בגדים לקטן מהגדול קניתי לו גם חדשים שייראו טוב. ומדי פעם פינקתי (את עצמי, ברור) במשהו יפה דווקא כי לא קניתי מלתחה. וממש לא משופעת בתקציבים.
חיבוק לך.

שקראתי ואני ממש מזדהה עם הרגשות.

את נורמלית.

כל אחד מהדברים מבאס

הכל ביחד- מבאס ממששש

 

והכי מצפים לתמיכה מהבעל!! אם הכל עמוס וקשה שלפחות הוא יתן משענת

ויקשיב

ויאמר מילה טובה.

אבל הוא גם בן אדם

אז כשהוא עמוס, או לא פנוי, או סתם לא מקשיב

זה פוגע נורא (לפחות אצלי).

 

הימים האלו יעברו. ויגיע זמן שליו, עם פניות ושיח מחזק ופירגון

ונחת.

ואת מכירה את המשפט של בולטון תעצומות?? 'אף אחד לא נגדך כולם בעד עצמם'.. זה משפט כ"כ נכון!

ו.. וואי נקרע לי הלב שהתגעגת לקטן ונקרע לך הלב והלכת לקניות אחרי יום כ"כ מתיש... הצילו!!

מתפללת בשבילך לימים יותר טובים ורגועים ולהצליח להגיע לשיח פתוח ורגוע עם בעלך ולסידור הגיוני עם החמות המשתלטת...

את נורמלית לגמרי, ליבינו איתך💕

אוף איזה יום!!
מצטרפת למה שכתבו לך- ב'ה יש ככ הרבה טוב ופשוט עמוס ומעיק ואדון באסה (אהבתי ת'ביטוי) מבאס ת'אווירה..
חיבןק גדול נשמה 💓💓💓

אני מאד חושבת שאם כל דבר בנפרד, כל באסה קטנה, היית מתמודדת אבל זה שהכל ביחד.. הופך לבאסה גדולה וליום מעצבן! מבינה אותך! אז קודם כל קחי חיבוק חזק! אומנם עוד אין לי ילדים אבל הקטע אם הבגדים נשמע לי באסה ענקית.. אוף.. אז שוב- פשוט שולחת חיבוק!

זה ממש יכול להוציא מהדעת,
נסיעות,
חום איימים,
עומס,
חוסר הבנה של הבעל,
לחץ...
אז גם דברים קטנים מטריפים אותנו.

רק לגבי התינוק שהלכת לנוח בעל כורחך ויצאת לקניות כדי לא להפריע לסבתא;
מאמי, את חייבת לשים גבולות, זה הילד שלך ואם את מרגישה צורך לנשמש אותו, לחבק אותו ולהיות איתו אחרי יום שלם שלא ראית אותו אז עופי על זה!!! את האמא! חמותך אומרת לך לכי לנוח? תגידי לה התגעגעתי אליו כל כך! ותקחי אותו אלייך... לא מבינה איך בכלל הצלחת להחזיק מעמד... ישר למעוך אותו ולהישאר צמוד אליו... את יכולה לפרגן לה על הדרך שלא תפגע (אין לה סיבה, כן? אבל אם היא מהסוג שנפגע מדברים הזוים) "איזה כיף לך שסבתא פינקה אותך כל היום! רואים שהיית עם סבתוש, איזה מסודר אתה... וכד' "

1. כדאי להתנסות אבל רק אחרי הלידה... אין לך הרבה מה לנסות עם בטן של חודש שמיני...
2. נראה לי שאם אין חשיבות להחזיק עם הפנים החוצה אז עדיף אדפט כי זה יותר פיזיולוגי אבל בטח יש מבינות יותר ממני...
3. תלוי איפה את גרה. אנחנו גרים במקום חם ולח אז האווירי לוקח בגדול, גם איתו נורא חם. אם את גרה בגב ההר אז אולי לא חובה...
4. צריך לתרגל לשים על הגב לבד, תכלס לא עשיתי את זה אחרי גיל שנה אבל מכירה כאלה שכן... אא לשבת עם המנשא על הגב, תחשבי שאת מנסה להתיישב עם תיק עמוס על הגב, זה פשוט בלי אפשרי וזה בלי לדבר על זה שזה תינוק שעדיף לא למעוך ולא תיק ;) לגבי תחבצ, בגיל יחסית גדול, נניח 8 חודשים פלוס, לי היה מאוד נוח לשבת עם המנשא כשהתינוק עם הפנים אלי ולשחרר טיפה את הרצועות ככה שהתינוק יכול לזוז אבל לא יכול ליפול. היינו ישנים ככה שנינו בנסיעות ארוכות...
5. אין לי... מצטערת...

1. אני רוצה שיהיה לי אותו כבר סמוך ללידה. לא להתחיל לבדוק רק אז. מקסימום אני אעביר אותו.

3. אני גרה באזור חם אבל לא לח. איך המנשא האוורירי בחורף? הוא מספיק מגן? או שמקסימום שמים שמיכה מעל?

4. ברור שעדיף לשבת כשהתינוק מקדימה. אבל אני רוצה לקחת בחשבון גם נסיעה עם שניים- כשאחד במנשא מאחורה, והשני מקדימה (בלי מנשא). אם זה בלתי אפשרי, נמצא פתרונות אחרים...

3. בחורף אני שמה שמיכה מעל אבל אנחנו גם לא כזה קר אצלנו, מישור החוף כזה... וגם אין הרבה רוח...
4. בשביל שניים אני חושבת שאין סיכוי כי פשוט לא יהיה מקום במושב לשלושתיכם בטור. נראה לי כבר עדיף להסתבך עם שניים על הברכיים והרבה במבה לגדול...

א. הוא מעולהה!!
ב. לוקח זמן עד שהוא מגיע..בין חודש לחודש וחצי אס לא היתי מחכה הרבה.
מקסימום תמכרי אותו לדעתי .. הוא כזה זול..
אלא אם כן יש לך מנשא אחר לעד שיגיע..

ב. היה לי את האדפט- האמת הוא קצת יותר נח מהאומני.. אבל
לא מחליפה את האומני- כי בגיל מסוים אצלי הם מוכנים רק עם בפנים החוצה אחרת מתעצבניםםם וגם יותר נח..
באוטובוס אי אפשר מנשא גב..איך תשבי? ועם פנים החוצה אפשר.
גם כשמבשלים יותר כיף להם ככה
נכון לא שיא הבריאות אבל לא חיב מההתחלה להרגיל ..עם הזמן.

לי אין אוורירי אבל גם אין לי תינוקות קיץ כל כך..
לי לא הפריע

מה שכן- תשימי לב בקניה 'את לא קונה רק 360 אלא אומני 360

ב. יש לי מנשא אחר, אבל פחות טוב. אז אני מעדיפה שכבר יהיה לי. מקסימום אני אעביר למישהי.

ג. גם בגיל גדול אני משתמשת במנשא עם הפנים פנימה. אבל אולי לילדים הבאים יהיו העדפות אחרות.

כשאני התעניינתי זה היה בסביבות ה-600-700 ₪.

מנסיון- החיקוי טוב ממש ואיכותי

והיה לי גם מקורי

ואם המקורי עולה נגיד 800₪
את יכולה לקנות לעצמך 5 מנשאים של חיקוי בסכןם הזה
אז גם אם תחליפי בכל יחד מנשא חדש זה עדיין יותר כדאי

לא היה לי ארגו אבל היה לי מנשא ילקוט אחר
1.אם את מתחברת לקונספט לא רואה סיבה למה לא לקנות
4. זה די קל כשמתרגלים אבל דורש טיפה אומץ בהתחלה
אפשר לשבת, אבל זה כמו לשבת עם תיק די גדול. אפשר להסתדר בנסיעה של 5 דקות...
לא יהיה כ"כ נח להחזיק גם תינוק נוסף מקדימה במקביל כי את גם ככה יושבת על קצה הספסל, אז זה לא באמת יציב כזה. אבל זה כן אפשרי אם זה מה שיש וזה לא נסיעה ממש ארוכה.

בגדול אני ממליצה על מנשא גב. ממש משפר את החיים.

ב6 שבועות הראשונים בעמידה.
היה לי גם סוגשל מנשא קשירה(שרון דרור) להתחלה.

אני ניסיתי לפני
קניתי את האומני, הקטע שאפשר לשים פנים החוצה כן ממש משמעותי.
לא קניתי אוורירי כי זה היה הפרש ממש גדול במחיר ולא ראיתי צורך
לא מסובך לשים על הגב, אבל קשה לשבת ככה. בתחבצ עדיף לשים על הבטן ושיישב עלייך. היה לי נוח לשים על הגב ולעשות ככה דברים בבית בלי הפרעות וסכנה- כמו לבשל, לסדר וכאלה.

אין לי קישור, קניתי לפני כמעט 3 שנים..

אבל אני מניחה שאני אשתמש במנשא גם לפני שיעברו שישה שבועות.

אם אני אצטרך לצאת לבד עם שני הקטנים, אין לי אופציה אחרת.

בלידה הראשונה השתמשתי במנשא בערך שבוע וחצי אחרי.

אז אני מעדיפה להזמין כבר עכשיו.

שמתאים מגיל לידה- אני ממש אשמח.

מתייגת את @אמא וגם

יש בעקרון בקישור שבחתימה שלי..
מקווה שהוא תקין כרגע זה לפעמים משתנה וצריך לעדכן אותו

הקישור של אדפט לא תקין.

 

מה ההבדל אם מזמינים מאייבי או עליאקספרס?

אין לי נסיון עם שניהם.

 

 

באיביי יש יותר מוצרים מקוריים אבל לא מחייב.
מעבר לזה אלה פלטפורמות שונות
יש אומרים שהאחריות של איביי לצרכנים ברמה גבוהה יותר. אני באופן אישי לא נתקלתי בזה וקונה לא מעט.
מה שכן לפייפל שזו חברת בת של איביי יש אחריות ברמה גבוהה שהיא לגיבוי, וכל הרכישות באיביי עד כמה שידוע לי יכולות להיות מבוצעות בפייפל.
בעליאקספרס רוב המוכרים ובטח בדברים קטנים לא לוקחים פייפל

מקווה בע"ה מחר לזכור לחפש קישור חדש של אדפט

לינק עם תוצאות מסוננות

מנשא OMNI – קנה מנשא OMNI עם משלוח חינם ב- version AliExpress

בגדול יש מוכרים עם המון קניות כבר והמון המלצות שזה יותר יקר, ויש כאלה שאת המנשא הספציפי הזמינו פחות אבל הם כן מוכרים ותיקים עם דירוג טוב וזה יותר זול אז לשיקולך...

אני רואה שם כל מיני מנשאים שלא דווקא קשורים.

את יכולה לתת לי חוות דעת על קישורים ספציפיים?

26.88US $ 52% OFF|Egobaby Omni מנשא כותנה לנשימה ארגונומי בעל תרמילי כתף מותניים חגורה קלע כתפיות 360|Backpacks & Carriers| - AliExpress

 

28.0US $ 50% OFF|Omni ארגונומי תכליתי מנשא לנשימה תינוק יילוד נוח Carrier קלע תרמיל ילד מרכבה|Backpacks & Carriers| - AliExpress

בקישור השני יש יותר חוות דעת של קונים אז הייתי מעדיפה אותו

ממש תודה על כל העזרה

להשקיע ולקנות את המקורי
הגב שלך יגיד לך תודה
אם במקרה יש לך מישהו בארהב הוא עולה שם שליש מחיר. ואם לא את יכולה להזמין מאמזון זה עדיין ייצא לך יותר זול מבארץ.

היא שנשיאה כלפי חוץ ממש לא מומלצת לא משנה עם איזה מנשא!

אני גיליתי שהתינוק לומד מאוד מהר לשכב בשקט על הגב שלי, כשאני קצת כפופה קדימה, כדי שלא יחליק, בזמן שאני מכניסה אותו למנשא.
לא לוקח הרבה זמן ללמוד איך לשים אותו על הגב, ואחרי שמבינים, זה ממש דקה.
אבל א''א לשבת ולהישען אחורה...
אני כן יכולה, למשל, לשבת על כסא בלי משענת בזמן שאני קוראת ק''ש לילדים הגדולים יותר וככה מקדימה אותו גם על הדרך.
אבל עיקר השימוש על הגב זה כשאת בעמידה או בהליכה ותנועה- בישול, תלית כביסה, מקלחות לילדים, קניות, יציאה לגן שעשועים, וכד'.

בריאות?
כשרות?

באסה

בתערובת, היה מכסה ושומר למחר בבוקר.
אבל אם כבר טבלת אפילו שניצל אחד - היה זורק. כי הבשר לא "נקי".

בסוף הוא חזר לישון, אז עכשיו מטגנת

לראות אותם ככה סובלים😑

יעבור בעז"ה

בס''ד

 

בת כמה היא?

רפואה שלמה!!

היא בת 11 חודשים

הדימום עשוי לחזור, חשוב לדעת כדי לא להתאכזב.

אם הגלולות היו לה טובות שתנסה גלולות הנקה- 6 שבועות אחרי לידה יש בדיקה אצל רופא נשים- מאוד חשוב ללכת! בינתיים ממליצנ לנסות לחפש תור קרוב לרופא שיראה מה המצב ויתן מרשם לגלולות הנקה.

האפשרויות:
שיטת המודעות לפוריות - מעקב אחרי הפוריות בעזרת פרמטרים שונים. דורש למידה. אחוזי מניעה משתנים בהתאם לאיכות המעקב של האישה אחרי הפוריות.
שקפים/נרות - פוגעים בתנועתיות הזרע ובאיכות שלו. כ-70% מניעה
דיאפרגמה+קוטל זרע - בדיאפרגמה מהווה חוצץ בין הרחם שלא מאפשר כניסה של זרע אליו. הג'ל שנקרא קוטל זרע עושה תהליך דומה לשקפים/נרות. 90%-96% מניעה
התקן לא הורמונלי - מונע בעזרת יוני נחושת מעובר להשתרש ברחם. 99% מניעה
התקן הורמונלי - התקן שמוחדר לרחם ע"י רופא/ת נשים ומפריש פרוגסטרון מקומית לרחם. הוא גם מונע מביצית מופרית להשתרש ברחם. 99.99% מניעה
גלולות מיני - (נקראות גם גלולות הנקה) גלולות המכילות רק פרוגסטרון, שאינן מזיקות להנקה. 99.99% מניעה

אופי הדימום אחרי לידה הוא דימום שבא והולך. יכול להיות נקי יום יומיים ואז פתאום חוזר.
זה יכול לתסכל ולהוציא את הנשמה מרוב ציפיות ואכזבות ונסיונות של הפסק ובדיקות ראשונות...

אז הלוואי שאצלכם זה יהיה מהר, אבל לפי מה שקראתי פה וגם לפי מה שפגשתי, הממוצע זה 6 שבועות מהלידה.

מזל טוב לכם!!

היינו ממש בשוק שיש מצב שזה קורה ולא חשבנו על זה בכלל ולכן שאלנו ..אז ננסה לקבוע תור לרופאה כי היא קבעה רק לעוד חודש בערך

שגלולות מתחילות לעבוד אחרי משהו כמו 7-10 ימים (משתנה בין סוג לסוג).
זה לא שיקול בבחירה, אבל כדאי לדעת את זה כשקובעים תור לרופא...

ההתקנה קלה יחסית.עם הרבה פחות תופעות לוואי. עד כדי כך, שהיום הוא ההתקן המומלץ גם לנשים שעוד לא עברו לידה. מפחית מאוד דימומים של מחזור. זה הורמונים קלים אז אין שיבוש הורמונלי שיכול להביא להרבה דימומים כמו התקן הורמונלי. מצד שני מקבלים איתו מחזור כמו התקן לא הורמונלי. אבל התקן לא הורמונלי יכול להאריך את דימום המחזור ואף לעשות דימום כבד מאוד.
והקיילינה אמור לקצר את ימי המחזור ולעשות דימום קל.

הולכים למוקד נשים/מיון ומקבלים עירוי נוזלים

האמת היא שיש סיכוי אבל היום דווקא שתיתי הרבה. אבל גם היה היום חם נורא. זה בסדר אם אלך מחר ולא היום? או שאם זה נמשך כבר שבוע כדאי ללכת מהר?

לשתות הרבה, 2 ליטר רצופים, ולנוח שעה. אם לא מפסיק צריך ללכת להיבדק

תגידי לו- 'זה ממש חשוב לי שנצא לחופש, הייתי רוצה להרגיש שאתה גם חלק מזה, מה אתה אומר שאתה תבחר את המקום/ תשלח לי כמה מקומות שנראים לך/ אני אשלח לך כמה מקומות שנראים לי/ אני אבחר בהופעה את המקום אתה תדאג למסלולים'

זו הגישה שלי בנוגע לכל התחום של דברים שאני רוצה. הוא לא יכול לנחש וגם אם כן, זה תמיד יהיה קצת הצידה ממה שאני רוצה.

הז לא חייב להיות שאת תתכנני את הכל ואז תאמרי לו מה לעשות. תני לו משבצת ללכת בתוכה וזה יקרה הרבה יותר טוב לדעתי.

(משבצת הכוונה אפילו תחום רחב כמו-לא אכפת לי צימר/מלון צפון דרום, רק בא לי שאתה תיקח על זה אחריות..)

לגבי הזמינות שלו לעבודה-
הייתי פותחת את זה איתו ומשתפת אותו כמה זה מפריע לי ומה אני מצפה.
ואולי גם מחליטים ביחד שכשיושבים יחד זה כשהפלאפונים מושתקים בחדר אחר.

לגבי הצימר-
מכירה את זה מבעלי.
מלא זמן רציתי ללכת והוא לא היה נראה בעניין אז לא היה לי חשק לחפש ככה.
יום אחד סיפרתי לו כמה אני רוצה לצאת איתו ושיהיה איתי בזה, והוא אמר שאני אחפש והוא באמת רוצה לבוא.
חיפשתי ושלחתי לו כמה צימרים וכמה תאריכים פנויים ואמרתי לו שיגיד לי איזה צימר לסגור ובאיזה תאריך.
לי זה נתן הרגשה שהוא שותף ולו זה עזר להיות שותף בכלים שלו.

וגם בעלי לא ממש יודע איך מפתיעים
אם הוא יוצא לסופר אז למדתי במקום לצפות שהוא יפתיע במשהו (למרות שעושה את זה לפעמים כשנמצא שם) אני פשוט אומרת לו 'מחכה למשהו הטעים שתקנה לי שם'.
אולי זאת לא באמת הפתעה אבל לי זה מספיק שהוא חשב מה לקנות לי וקנה והביא עם פתק. (הוא יודע שאני לא מקבלת ממנו שום דבר בלי פתק. גם את זה לימדתי אותו )

אז בעלי גם עבד תקופה בעבודה שדרשה ממנו זמינות מיידית 24 שעות. (נהג בחברת מוניות פרטית) באופן עקרוני הוא יכול היה לכבות את המכשיר קשר מתי שהוא רוצה אבל תמיד חשש שדווקא הרגע יפסיד את הנסיעה השווה של היום, זה אופי העבודה, אחרת לא מגיעים לשכר ששווה את ההוצאות של בלאי הרכב.
אחרי תקופה שזה הפך מבחינתי לבלתי נסבל, ישבנו ודיברנו. החלטנו יחד שכל יום משעה מסוימת עד שעה מסוימת המכשיר קשר סגור. לאחר יום יומיים זה התמוסס...
דיברנו על זה שוב והפעם בתוקף רב יותר, בבכיות ועצבים, ושוב החלטה על כמה שעות שקט. שוב הוא לא הצליח לעמוד בזה.
אחרי תקופה ארוכה של החלטות והפרות כשסף העצבים שלי עולה ועולה ועולה ועולה וכולל עשן מהאוזניים ומהאף, הגעתי יום אחד לסף פיצוץ.
הוא הקפיץ אותי לאנשהו והמתין לי בחוץ. הוא סיכם איתי שלא יקח נסיעה כי מיהרתי מאוד מאוד. אני יוצאת והבן אדם לא נמצא...
עוצמת העצבים שלי הגיעה לשמייםםםםםםם.
כשהוא הגיע תפסתי את המכשיר ושברתי לשתיים... האמת שציפיתי שיעצור אותי אבל יבין את רמת העצבים. הוא לא עצר אותי, או מרוב בהלה או כי הבין שהפעם הוא הגזים...
ואז טכנית לא היה איך להמשיך.
אבללללל תוך יום יומיים היו לקוחות פרטיים שהתקשרו לטלפון... שוב לקח נסיעות פה ושם, בקטנה יותר, אבל עדיין. בגדול ההסכם היה שהוא באזור כשאני צריכה אותו, ודואג לי יותר מאשר ללקוחות.
ואז הגיע הפיצוץ הגדול שלי.
ערב אחד סיכמתי איתו שתוך חצי שעה הוא בא לאסוף אותי.
עובר הזמן, והאיש לא נמצא, אני מתקשרת והוא מגמגם על זה שאחותו רצתה נסיעה מחוץ לעיר, והוא ממש רצה לעזור לה, והוא היה בטוח שיספיק, וסליחה, ובלה בלה בלה.
כאן נשברתי לחלוטין.
לקחתי את הרגליים והתחלתי להסתובב באזור ביאוש מוחלט.
הגעתי לגינה חשוכה והתיישבתי על הספסל והתחלתי למרר בבכי. לא הצלחתי להרגע. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ועם הזוגיות היפה שלנו שנעלמה לתקופה כל כך ארוכה.
הוא התקשר אלי ולא הייתי מסוגלת לענות.
התקשר שוב ושוב אבל לא יכולתי לדבר. כיביתי את הטלפון וישבתי שם במשך כמה שעות.
אחרי כמה שעות עניתי לו ואמרתי לו שזה או העבודה או אני. אם הוא רוצה להמשיך לעבוד בזה אני לא חוזרת. הוא הבין אותי לחלוטין. אמרתי לו איפה אני והוא בא לאסוף אותי. זו הייתה הפעם הראשונה מאז תחילת העבודה שהוא היה שוב איתי לחלוטין.
מאז לא היו נסיעות יותר. כאן זה נגמר.
הוא היה ממשיך לענות ללקוחות ומנסה לסדר להם נהגים אחרים. לא הייתי מסוגלת לשאת את זה.
אמרתי לו שאני לא רוצה לשמוע אותו מדבר על הנושא הזה עם אף אחד. אמרתי לו שמי שמתקשר צריך לקבל את התשובה הקצרה שהוא לא עובד בזה יותר, מקסימום שיתן להם מספר של נהג אחר.
זהו. זה הסיפור שלי.
אני מקווה שתצליחי לעצור את הגלגל בשלב מוקדם יותר.
הלוואי שבשלב של הסיכום שעות.
הפגיעה המטורפת בזוגיות שלכם לא שווה שום משכורת ושום הגשמה בעבודה.
אם את חושבת שזה יעזור, תראי לבעלך את השאלה שלך ואת התגובה שלי.
מקווה שהוא יחשוב על הנושא מחדש.
חיבוק ענק ממני על הדבר הלא פשוט שאת עוברת.

נראה שעברתם תקופה לא פשוטה בכלל...

הוא גם צריך ללמוד את העבודה (לפעמים זה כמה דברים יחד- מה עושים, איך עושים, מתי עושים, תפעול של מערכות שונות- מחשב אנשים וכו' - יש סוגי עבודות שזה הכל יחד)
גם ללמוד להסתדר עם הצוות והבוס
גם להרשים את כולם שהוא מתפקד טוב
וגם כנראה בלי שום קשר לכלום זה תופס לו המון זמן אובייקטיבי ביום (בלי קשר לכל השיחות אחרי צהריים)

לכן קודם כל ממש מבינה אותו שהוא לא בראש עכשיו לצאת לחופשה.... טכנית כי בתחילת עבודה יש המון זמן שמושקע בלמידה והשתלטות על הכל
וגם נפשית- יש הרבה פעמים מתחים מול הבוס או הצוות.
ולכן ממש הגיוני בעיני שהוא לא פנוי לזה... גם טכנית וגם נפשית.

עצת הזהב שלי- חכי עם חופשה לפחות שלושה ארבע חודשים מתחילת העבודה.... עם כל הבאסה. רק אז הוא יתאפס על עצמו. (מה גם שבטח הבוס לא יראה בעין יפה שרק התחיל ומיד רוצה כמה ימי חופש)

עם זה מציעה לא לוותר על דייט שבועי או דו שבועי.
אבל קחי בחשבון שבחודש- חודשיים הראשונים מתחילת העבודה את תצטרכי להיות היוזמת והמארגנת הבלעדית, אל תצפי ממנו לכלום. . והפקוייקט שלו יהיה להביא את עצמו בלי פלאפון בכלל ולהיות שם בשבילך.
זה לא חייב להיות ככה קשה- מספיק שאת קובעת לאיזה למסעדה הולכים ויחד תתאמו ערב שמתאים לשניכם.

אני יודעת שזה לא קל בכלל להיות מהצד שלך .. אבל אני הייתי בצד השני לא מזמן יודעת עד כמה זה מטורף וקשה ואין פניות בתחילת עבודה חדשה...

תשנני לעצמך כל הזמן שבעוד 4 חודשים הכל ירגע וישתנה לטובה, החיים יכנסו למסלול ואז תוכלי לבקש ממנו כל מה שאת רוצה והוא מאוד ישמח לפנק אותך אחרי שתמכת בו והיית איתו למרות כל הקושי של ההתחלה....

אני ממש מציעה לא לרמוז.
אני, למשל, לא טובה בלהבין רמזים. אז אומרת שלא ירמזו לי.

גם לבן הזוג: אני לא רומזת. אני אומרת.
זה לא תמיד כיף, אבל ככה אני לא מתאכזבת.

את יכולה גם לומר לו שאת רוצה משהו מסויים, אבל את רוצב אותו בהפתעה, אז שינסה לעשות את זה בלי לספר לך.

אבל באמת: אני ממש ממש נגד רמיזות. לפי החוויה שלי, זה בעיקר מפתח לאכזבה.

קודם כל לחלק את זה לכמה דברים.
זה שהוא עובד כל הזמן, זה באמת קשה. וזו נקודה משפיעה גם עלייך ועל ההתנהלות של הבית, אז הייתי מדבר עוד פעם ועוד פעם, כי פניות כלשהי לאשתך נשמע לי משהו בסיסי.

לגבי הנופש, אולי הוא לא באמת נהנה מדברים כאלו ולכן גם לא כל כך מציע?
מציעה לך לנסות למצוא את הנקודות להתאוורר בלעדיו. אל תצאי איתו בשביל להתאוורר, איתו תצאי כדי להנות ביחד כזוג. אז תחשבו מה מתאים לכם כזוג.

בעלי גם לא אוהב את הדברים האלו, לא צימר, לא בריכה, בקושי מסעדה מתאים לו... הוא הכי אוהב להיות בבית.
אז בסדר, הבנתי שאם אני רוצה לצאת זה לא איתו. ואני אחראית למצוא לעצמי את נקודות האוורור שלי בלי קשר אליו.
אם את רוצה יותר זמן זוגי איתו, ומוכנה לקבל כל מיני אופציות מה לעשות בזמן הזה, זה לגמרי מובן והייתי מדברת על זה איתו בפירוש. אבל לא הייתי מגדירה מראש מה לעשות ביחד...

גדלו אותו בנחת.
תרגישי טוב❤

איזה מרגש! הרבה נחת ושמחה. התאוששות מהירה וקלה

הרבה נחת והתאוששות נעימה ומהירה❤️

כמה משמח! באמת זוכרת את כל ההריון שלך ❤️

התאוששות קלה לאם ולילד!🌺

חיכיתי לבשורה הזו,
המון מזל טוב
אושר ובריאות!
בסוף כולם יוצאים

תגדלו אותו בנחת

תגדלו אותו בנחת ובשמחה 

מגניב אותי לראות שהתשיעיות שסחבו יחד איתי יולדות ומתחיל לגדול פה דור חדש של תשיעיות😅

הרבה נחת!

פעם אחת המקרר שלי הפתיע אותי שכחתי שיד אוכל טעים במקפיא ואז היה מושלם....
נדיר לגמרי?

מקרר זה כמו פייסבוק פותחים כל 10 דקות לראות אם משהו מתחדש

אין לנו בית רופאה גם איפה שאנחנו גרים.. לא אינדיקציה מבחינתי בטח לפני שבוע 38-9

תחשבי שאנשים גרים יום יום במקומות שבית חוחים הוא שעה נסיעה,
גם בשבוע 40

שמוכנה בעת הצורך להעריך אם הלידה פעילה או לא
(פתיחה, תזמון צירים וכו')
40 דקות זה סביר. השאלה איך לדעת האם שווה לצאת

והסיכוי ללדת בתחילת תשיעי קטן

אני נסעתי בשבוע כזה לגולן שזה אותו מרחק
הרפואה שלי אמרה שאין בעיה

צירים מוקדמים אז משתדלת לא לנסוענבשבועות האלו רחוק מאיפה שאני רוצה ללדת.בכל מקרה 40 דקות זה לא מאוד רחוק אז אם זה 40 דקות לבית חולים שאת רוצה ללדת בו אולי כי הייתי נוסעת..

אני גרה במקום שבו הבי"ח הקרוב הוא גם בערך נסיעה כזאת,
הייתי בבית בשבתות עד שבוע 40..

הרגיע אותי לקרוא את זה
אני לקראת לידה ראשונה ובלי סימנים כלשהם ללידה אבל עדיין קצת חששתי

אבל העדפתי לא לנסוע שבת למקום שהוא כמה שעות מרחק מהורים שלי. ליתר ביטחון שלא יצא מצב שאלד ולא יוכלו לעזור לי.

לא מכירה את המצב אבל נשמע שזה משהו שממש שווה לבדוק ולפתור כי זה משפיע עליו מאוד (לא מרגיש טוב כשקם בבוקר אחרי שזה קורה) ועליך.
ברור שלוותר על שני דברים כאלה מהותיים כמו בטחון אישי וניידות זה ויתור גדול מאוד, אבל זה בטח ויתור זמני - עד שיבינו מה הבעיה וימצאו לה פתרון. ורוצה לציין שגם המצב כרגע הוא סוג של ויתור ולא מצב אידיאלי - אז תמיד מתפשרים בעצם
הייתי ממליצה ללכת לרופא משפחה, להסביר את המצב ולהתייעץ למי לפנות כדי לעשות בדיקות מקיפות.

כן, מסכימה ששניהם זה וויתורים, פשוט זה פחות פסיבי וזה גם מאוד מתסכל אותו שהוא צריך לעשות את כל הדברים האלה ולוותר על דברים שמאוד חשובים לו וגם פוגעים בתחושת הגבריות שלו

אבל זה הרבה יותר מורכב, כי זה אומר שאני אצטרך לנהוג נסיעות ארוכות (יותר משעתיים) להורים, לאירועים, זה נורא מעייף אותו ומכביד עלי וגם בדברים הקטנים- ללכת לסופר זה באוטו..ללכת לתורים הרבה פעמים זה באוטו.. זה לא באמת בא בחשבון שאני אעשה את כל הסידורים לבד..

נשמע ממש קשה ומורכב,
ומבינה מאד את הצורך שלך בניידות שלו,
אבל החיים יותר חשובים.
וחלילה אם דבר כזה קורה לו בנהיגה זה סכנה ממש. גם לעצמו וגם לאחרים שנמצאים על הכביש..
אז לדעתי (ןסליחה אם אני פוגעת) זה נשמע קצת להקטין ראש ולא לבדוק את זה לעומק, הוא יכול לסכן גם אנשים אחרים אם זה בנסיעה..
במיוחד שאת אומרת שזה החמיר לו אחרי החתונה וקורה לו גם כשהוא לא חולה.. יכול להיות שכרגע זה במגמת החמרה ודורש בדיקה מעמיקה. "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"
בשורות טובות!!

זה קורה רק רק בשינה. זה גם מה שאמרו לנו בבית חולים

ברור שאם היתה אופציה שלא לא היינו שוקלים את זה, ואנחנו גם כמעט תמיד נוסעים ביחד

תודה על התשובה!

הרוגע הנפשי והבריאות של בעלך שבאופן ישיר מן הסתם משפיעה גם עליכם כמשפחה

בעיקרון אני ממש מסכימה העניין הוא שאני לא יודעת אם יהיה מה להציע לו כי תכלס גם בבית חולים הם לא ידעו מה לעשות איתו.. לא היה להם פתרון..

ולפעמים במיון מפספסים דברים..
לא רוצה לפרט כדי לא להלחיץ אבל בבקשה תבדקו את הדברים לעומק🙏⚘בשורות טובות💗

אם את מבינה בזה, יש לך שמות? ( זה פשוט היה נשמע מההודעה שאת מבינה בזה)

וגם מעבדות שינה

למעבדות שינה צריך הפניה, נכון?

אבל הייתי מתחילה בבירור אצל נוירולוג

הבריאות הכי חשובה. נשמע איזה סוג של אפילפסיה או משהו. יש תרופות שיכולות לאזן. שיעשו לו את כל הבדיקות של גלי המח בשינה והכל. בירור עמוק.
חיבוקים.

נשמע שאת גם מבינה בזה אז אשמח לעוד מידע אם יש לך.. (כי אפילפסיה כבר שללו לו..)

פעם בדקו אצלנו למישהו גלים במח בשינה פשוט.

מנסיון של בת משפחה- לכו לנוירולוג. הוא יפנה אני מאמינה לeeg, ואם הכל תקין בעה, אז רק על פרכוסים חוזרים מביאים דיפלפט, לשמור שלא יחזרו הפרכוסים.

עד עכשיו לא שמעתי על אף אחד כזה- וגם הרופאים במיונים שהיינו בהם..

ברוך ה' תודה לאל הeeg היה תקין, אבל היות שיותר מפעמיים היו פרכוסים מתוך שינה- ומתוך כך נפילה על הרצפה מהמיטה ופציעה מהנפילה, היא נוטלת דיפלפט. למניעת פרכוסים.

סובלת מאפילפסיה רק בשינה

לפני קרוב לעשר שנים היתה הפעם הראשונה, אחרי מספר פעמים עלו על הבעיה, לא מפריע לה בתפקוד כלל, לוקחת כדורים (בתחילה דפלפט, לאחרונה שינו לה,אבל משהו על אותו רעיון)

פעם בחצי שנה או שנה מגיעה לביקורת אבל מבחינת תפקוד הכל תקין ורגיל, כלומר אין לה שום הגבלות כיוון שעברה אבחונים נוירולוגיים שהוכיחו שההתקפים מופיעים לה רק בשינה

אצלה ספציפית זה כשעייפה במיוחד עלולה לקבל התקף (כבר שנים לא קיבלה בגלל הכדורים, אבל בתחילה כשעוד לא אבחנו בדיוק שמנו לב שההתקפים מגיעים רק כשהעייפות קיצונית)

בגדול, אם הבעיה אצל בעלך היא כזאת לא חושבת שיגבילו אותו במשהו, אולי רק בהתחלה עד שיתנו אבחון סופי

כן, השאלה כמה ההתחלה תיקח..

יכול לגרום לנזק,
נזק מוחי ונוירולוגי, שלא נדע.

לא הייתי לוקחת סיכון ולא בטוח שישללו רישיון יש תרופות מתאימות וזה תלוי בדיקות...
אולי אפשר בהתחלה לפנות לרופא פרטי ולא דרך מיון בית חולים

דרך מיון ברור שלא.. כבר היינו שם פעמיים

לדעתי בטח שכדאי להבדק. משהו נשמע לא תקין וכדאי לטפל בו (יש היום ככ הרבה אפשרויות) בהקדם.

אישית חושבת שכדאי ללכת לבית חולים מקצועי (לא נעים לי לומר אבל הייתם בבית חולים בפריפריה? נשמע מאוד מוזר שלא מצאו מה הבעיה ועוד יותר שלא הנחו אתכם להמשך מעקב אצל נוירולוג...)
לכו להדסה עין כרם, לשערי צדק, לתל השומר.
תעשו בירור מקיף ומאמינה שאחרי שימצאו מה הגורם יוכלו לטפל בו והרשיון יחזור גם הוא (למקרה שבאמת ישלל...)

..)

אז אולי באמת הפתרון הוא נוירולוג פרטי עם שם טוב מאוד
מישהו שיעשה בירור מקיף ויסגור את כל הפינות...

אם יש לך המלצות אשמח!

והיה בבדיקות.
לא שווה לקחת את הסיכון לנזק מוחי שיכול להיגרם מפירכוס נוסף, כי זה יכול להיות בלתי הפיך.

כיום אבא שלי לוקח כדורים באופן קבוע
(ועבר פרוצדורה רפואית- שעושים אותה בממוצע בארץ אחת לשנה)
זה גם קרה לו בגיל צעיר

הייתי ממש ממליצה שילך להבדק!!

בעיקרון בדקו בבית חולים שהפרכוסים לא גורמים לו לנזק מוחי

אולי כדאי אפילו להתייעץ עם תזונאית קלינית

אבל 2 הריונות
אכלתי לצערי לא הכי בריא
עליתי בסביבות 20 קילו בכל הריון
נולדות פיצקוליות.

גם אצלי הקטן היה בהערכת משקל אחוזון 90 והרופאה אמרה לי שלמרות שאין לי סכרת (שללנו) תזונה של סכרת תעזור מאוד כדי שלא יעלה 250 בשבוע אלא את הגבול התחתון, אני לא זוכרת שבסוף הקפדתי, והוא נולד 3.680 (שזה ממש לא נורא) אבל בוודאות זה יכול לעזור

אמרה שבהחלט כן
(אני פיצית וילדתי תינוקת ארבע קילו, יצאתי בשן ועין
בהריון הבא מתככנת תזונה קפדנית בהרבה)

אגב, יצאה לי העמסת סוכר 50 לא תיקנה ו100 תקינה. ואכלתי בערך רק מתוק כל ההריון. מעניין אם ההעמסה הלא תקינה קשורה

אבל אוכלת גם מתוקים
עליתי בינתיים 12 קילו.
כל היריון עליתי באזור ה16 קילו.
אני רואה כאן תגובות מעורבות, כאלו שהעלו המון וילדו תינוקות קטנים וכנראה גם להפך.
מתוקים אני לא אוכלת הרבה אבל אני שוקלת להפסיק לגמרי אם זה באמת יעזור

אבל זה כן יכול להשפיע.
יש לי חברה שנולדו לה כמה תינוקות גדולים, ומאז היא מקפידה בטרימסטר השלישי להימנע ממוצרי חלב, מסוכר ומפחמימות וזה ממש משפיע על משקל העובר.

כמובן שצריך לא להגזים ולתת לגוף את כל מה שהוא צריך, רק שאפשר לעשות את זה בצורה בריאה ומתונה יותר.

אולי משהו שקרה בגן..

או בבית או אולי קשור למצב הבטחוני שהיה ויכול להיות גם לכל תקופת הסגרים.. אפילו שעבר זמן אצל ילדים לפעמים זה בא בדיליי.
דבר נוסף אחרי ששללת משהו רגשי או אחר תבדקי עניין של שקדים לבן שלי שהיה שקדים גדולים ושקד שלישי זה התגלה כשהתחיל שנה ומשהו אחרי הגמילה להרטיב בלילה.אצלנו זה בא עם נחירות לכן חשדתי ובעצם ההסבר לזה שזה יכול להשפיע זה שכשיש שקד שלישי או שקדים מוגדלים זה גורם להפסקות נשימה שיוצרות מעין ניתוקים במוח שמשבשים את הפעילות התקינה של השליטה על מערכת השתן בשינה.אצלנו זה גם גרם לעצבנות כי בעצם לא ישן טוב ובאמת אחרי ניתוח להסרת שקדים זה בהדרגה השתפר ונעלם כלא היה..

התלוננה עכשיו על גרד

ואולי גם לתת ורמוקס לתולעים

יכול להיות מהקור

הפס החזק הוא פס ביקורת. אני לא מצליחה לזהות שם עוד פס.. אבל אולי יש...

אבל כל ההריונות שלי התחילו מפסים כאלה

לא עדיף לחכות עוד..?

השאלה מתי את אמורה לקבל מחזור?

תעשי בדיקת דם הכי בטוח

כי באיחור כזה כבר מצפים לפס חזק שמעיד על רמות בטא תואמות לשלב ההריון.
אבל אי אפשר לדעת, יש המון יוצאים מהכלל בנושא הזה
תקפצי לעשות בדיקת דם וזהו

בהצלחה

לדעתי תעשי בדיקת דם מחר אפילו

מקפלים אותו לסלקל כשרק מגיעים לתחנה, וכשהאטובוס מגיע מוציאים את התינוק, ושמים בתא מטען.
קליל ביותר.

לא ניסיתי🤷

אם כבר כדאי עגלה שמתחבר אליה סלקל. לי יש של בייבי ג'וגר. מרוצה בטירוף. מתקפל תוך רגע, מניחה בתא מטען ועולה עם הסלקל לאוטובוס