פורום הריון ולידה (עמוד 2020)

נשמע שצריך פה טיפול יסודי דחוף
בהצלחה. לא פשוט

זה מצריך טיפול של פסיכולוגית או אולי איזה תרפיה כלשהי?
לא יודעת למי לפנות ואיפה לברר?

הייתי מחפשת המלצות באיזור שלך בגוגל...
או להתייעץ עם הרופא משפחה.
בשניידר יש מחלקה של פסיכולוגים לילדים

בכל מקרה תיקראי את הפרק תהילים שכתבתי לך צא בזמן חרדה ותתקשרי לגננת שתפנה אותך לטיפול. אל תזניחי ואל תילחצי לידה . תגידי לה שלכולם זה קורה ותרעי לה ילדות בגן שנפלו להן שיניים והן שמחות . כל הזמן תדברי על זה שזה דבר רגיל וגם לך נפלו וככה גודלות שיניים חדשות וטובות יותר. בהצלחה.

האזעקות והוא אמר לקרוא יושב בסתר עליון פרק צא בתהילים.
אל תחכי. לילדה שלי הרעידות ישר עברו. תתני לה לשתות משהו מתוק ברגע שהיא רועדת אפילו מים עם סוכר. אם היא בגיל בית הספר קרוב לוודאי לפי השן אז תקבעי עכשיו תור ליועצת לשיחות. ממש עכשיו תקראי את פרק התהילים .אנחנו קראנו יחד עם הילדה וזה עבר.

כשהיא בלחץ היא לא רוצה לשתות ולא כלום.
הרעידות הן באמת עניין של גלים כאלו שהיא נכנסת להיסטריה יותר ואז מתחילה לבכות ולרעוד.
עכשיו ספציפית למשל היא הפסיקה לרעוד ונרגעה..אבל זה עד הגל הבא ששוב תיכנס לזה

ברמה שנצרך טיפול cbt
אולי אם ההורים שלי היו מטפלים בזה שהייתי קטנה היה מקל עליי בגיל מבוגר יותר

במה זה התבטא? אם יש לך כח כמובן..
ואיך ניתן לטפל בזה?

הייתי מפחדת מכל כאב קטן.. הכנסת להיסטריה ממוות של קרובי משפחה
מדמיינת מחלות וסיבוכים רפואיים ברמה שלא הייתי מצליחה להירדם
בוכה ומסרבת לעשות בדיקות דפ.. וכו

תבררי על מישהי/ מישהו טוב באזור שלכם.
כמה שמדברים על זה מוקדם יותר יוצאים מזה יותר בקלות.
בהצלחה! ובינתיים רק לאהוב ולחבק אותה.

איך אני מטפלת בזה?
בדברים האלו צריך בהכרח מטפל/מטפלת דתיים או שלא?

לא יודעת לכוון איך לטפל בגיל הזה, אבל לטפל. ללכת לפסיכולוג או משהו כי חרדה זה *לא* משהו שנעלם לבד בכלל.
ונשמע שהיא סובלת מאוד..
מחזקת אותך ללכת ולטפל בה.
וגם-כ'עזרה ראשונה' כשקורה לה התקף כזה לא לנסות לשכנע אותה שאין לה ממה לפחד. אלא ךשוט לתת לה לחוות אותו ולרעוד וכמובן לחבק ולהיות איתה ולתת לה לעבור את זה עם הרבה אמפתיה ואהבה...
💗💗💗

בעלי חושב שזה דבר שאפשר לפתור לבד, אבל בעיני יש דברים שצריך לקבל בהם הכוונה מאנשי מקצוע. זה לא דבר שייפתר מעצמו, נכון? אפילו שבכזאת רמה זה באמת דבר חדש ממש מעכשיו. היא תמיד היתה היסטרית מדי מדברים, אבל יש אנשים היסטריים..אז לא חשבתי לטפל בזה, אבל עכשיו כשפתאום היו ההשלכות פיזיות ותקיעות כזאת זה כבר באמת עלה שלב...
את צודקת שצריך רק באהבה, בלילה ניסיתי להסביר לה שוב ושוב שזה לא מפחיד ופשוט באמת שאין עם מי לדבר, זה לא נשלט.אז נתתי לה עכשיו להישאר איתי בבית היום שתרגע, ולא נלחמתי מול ההיסטריה, רק אמרתי לה כמה שזה מובן וזה באמת עזר והיא יותר ברוגע עכשיו..

אני גרה בראשון.

הבת שלך לא היחידה שחוותה את האזעקות האחרונות ויש מצוקות שכבר עולות מהשטח. בטוח קיים מענה בצורה כזאת או אחרת.

חרדה לא תעלם, יש מצב שהיא תשכך קצת כל עוד לא יהיו טריגרים, אבל ממש כדאי לטפל בילדה..
אבל-- הכל טוב!! ברור שהיא תעבור את זה! זה חרדה, וחרדה עם כמה שהיא קשה ומתסכלת ממש ניתנת לטיפול!!
והכל יהיה טוב בסוף💗


וכן, זה בלתי נשלט חרדה. זה מה שקשה בה ומבדיל אותה מכל מיני פחדים אחרים. זה משתלט ברמה קיצונית...

לא בטוח שזה יהיה טיפול ככ ארוך, אבל אפילו כמה מפגשים יעזרו לה להתמודד גם להבא.

כן, נשמע כמו חרדה,
נשמע שהילדה במצוקה רגשית
וצריך טיפול.
אבל היא תעבור את זה.
היא ילדה קטנה, שעברה חוויה לאומית לפני שבוע וחצי שהסתיימה רק שלשום. אתמול היא חזרה לשגרה.
הכל טרי...

תבדקי אם יש אצלכם מרכז חוסן
כי למרות שהוא"היסטריה" התחילה לפני האזעקות, היא החריפה במהלכן. במרכזי חוסן יש מומחיות לטיפול בחרדה בילדים. והטיפול חינמי.
יחד איתו מגיעה הדרכת הורים, אל תוותרו על זה.
כמו כן הייתי משתפת את הגננת+פסיכולוגית של הגן כבר עכשיו ומחפשת את המענה הכי מהיר שיש, גם במחיר גבוה. הזמן שעובר הוא משמעותי..

אל תחכי בטיפול- הילדה (ואת) לא צריכה לסבול, תפני לפסיכולוגית הגן לוודא מה קיים באזורך, טיפול במרכז חוסן או דרך מסגרת אחרת. מנסיון, חרדה מאירוע בגיל צעיר יכולה להשפיע להמשך החיים ואז הטיפול יהיה ארוך יותר ומכיל הרבה יותר קשיים.
עוד טיפ למקרה שזה קורה שוב, הרעידות, תתרגלי איתה נשימות בקצב של 4, החזקה של האוויר ל2 ונשיפה בקצב של 5. מקווה שזה ברור. זה מאוד עוזר ויעיל להרגעה במצב חרדה, כעזרה ראשונה. אם תתרגלי איתה בזמן רגוע בזמן של רעידות יהיה לה ולך יותר קל לבצע ולהצליח להרגיע.
בהצלחה

אבל למיטב זכרוני עדיף סגור..

שוב, כדאי לוודא. ולעדכן אם זכרתי נכון

זכוכית לא עוצרת כלום אבל היא מתפוצצת בעצמה
וגם רעש נוראי כל פיצוץ שהזכוכיות רועדות

אם יש תריסים כדאי לסגור

אבל לא יודעת, מעניין.
אם את מבררת בפיקוד העורף אשמח שתעדכני

ישנה שעה שעתיים במקרה הטוב וקמה. וחוזר חלילה כל הלילה.
התנחמתי ברעיון שזה מכין אותי ללקום לילדות בלילה

תקראי ספר.. ותנסי להוריד מסכים לפני השינה
והעיקר בידיים מלאות בע"ה ❤🙏

לי לפעמים עוזר להתחיל מחדש את ההירדמות, אם אני לא נרדמת יותר מארבעים דקות בערך, אני קמה, הולכת לשתות מים, לשירותים, לפעמים גם קוראת משהו (לא מדליקה פלאפון ומסכים!) ואז חוזרת למיטה מחדש לנסות להירדם, לרוב זה יהיה מהיר הרבה יותר (לא תוך רגע, אבל לא שעה...)

שמתי לב שלפעמים אני לא נרדמת ואז כל הגוף שלי צובר מתח, כל השרירים לא רפויים ואין סיכוי להירדם ככה, אז לי עוזר לקום ולזוז כדי לפרוק את המתח הזה, אם את מצליחה להרפות בלי לצאת מהמיטה אז אולי עדיף

להפעיל מוזיקה שקטה שתעזור לך להכנס למצב שינה.

אבל מרגיע לשמוע שזה נורמלי

מאוחרת-כן חובה.
אני אישית כן עשיתי סקירה מוקדמת, לא ראיתי סיבה למה לא.
בדיקת סקר אם אני מבינה למה שאת מתכוונת זה הבדיקה לתסמונת דאון. יש רבנים שאומרים לא לעשות את זה, אני אישית עשיתי, זה אולטרסאונד פשוט ובדיקת דם פשוטה, וצריך כמובן כמו כל דבר לקבוע תור מראש.

הכוונה לבדיקה שבודקת סיכוי למחלות כמו תסמונת דאון ותסמונות נוספות.

היא לא נותנת תשובה חד משמעית, אלא בצורה של סיכוי (אחד ל-כך וכך).

היתרון שלה שהיא לא מסכנת את האם והעובר (מדובר בבדיקת דם פשוטה, או במקרה של שקיפות- אולטראסאונד קצר).

בעיני אין חסרונות, מכיוון שגם אם חלילה התוצאה לא טובה ולא רוצים לבצע הפלה בשום מקרה, חשוב לדעת לקראת מה הולכים.

בנוסף, ממצאים חריגים שמתגלים בסקירה יכולים להתפרש כממצאים משמעותיים או פחות על סמך התוצאות של בדיקות הסקר (כלומר, אם מתגלה ממצא חריג ובדיקות הסקר תקינות לגמרי, בד"כ פחות ילחצו מאשר אם בדיקות הסקר חריגות גם הן).

 

סקירה היא חובה בעיני. אם לא מוקדמת אז וודאי שמאוחרת.

יש אפשרות לגלות מומים ולטפל בהם בהתאם לצורך- או בתוך הרחם או מיד אחרי הלידה.

 

קביעת תורים- ברגע שגילית על ההריון. כי אחר כך הם מתמלאים.

את גם תמיד יכולה לקבוע ולהמשיך להתלבט אחר כך ומקסימום לבטל.

ואם כן - שיהיה בשעה טובה!

ואם ״רק״ כתמים - את שותה מספיק?
השתנתה משהו בתזונה לאחרונה?

יש פשוט נשים שככה מתחיל אצלהן מחזור או הריון לפי ידעתי.. אבל תקני אותי אם אני טועה

נשמע שזה התחלה של וסת לא? אני מציעה לחכות עוד כמה ימים, אם את רואה שלא התפתח דימום של וסת ועדיין יש כתמים, אז לבדוק שוב היריון. 

מה שאומרים שאם היה דימום קל מאוד בתחילת הריון אולי זה היה השתרשות.
אף אחד לא יודע ולרוב גם לא מורגש בכלל

ממליצה להתקשר לפני לבדוק אם יש במלאי.
אני ממש נהנת מהם. מתקפל לי לבאגז הקטן שיש לי

אולי יש עוד אחד, לא בטוחה..
בכל מקרה, כדאי להתקשר, כדי לוודא שעות פתיחה

איזה שבוע את?
תנסי לעשות סיבובי אגן ועוד כל מיני תרגילים זה גם להקלה וגם לקידום התהליך

אני 38+4
ותודה על ההמלצה אני אתחיל..
השאלה שלי פשוט זה מתי ממש להתכונן..
נגיד מתי לקרוא לבעלי.. אני רוצה ללדת בבית חולים קצת רחוק מהבית.. שעה נסיעה בערך.. אז מתי להתכונן ללצאת?

כל עוד הקופה פתוחה ולא צריך מיון

סתם כדי לדעת מה קורה

באופן אישי בלידה ראשונה לי היו צירים כל שלוש דקות למשך המוווון זמן ורק אחרי עשר שעות כאלה סופסוף התקדמה הפתיחה...

זה הריון ראשון?

וכן הריון ראשון

אם את בטוחה שזה צירים, והם סדירים כל 5 דקות אז לי זה נשמע כמו לידה....
אבל אם זה לא מתפתח היום ללידה, כנראה שזה לא צירים אמיתיים, אלא צירי ברקסטון או צירים מדומים.

ניהיה טיפה יותר כואב אבל ממש ברמה שאני עדיין מתפקדת רגיל..
היה לי צירי ברקסטון אבל זה הרגיש ממש אחרת.. אבל יכול להיות שאני לא צודקת..
בכל זאת לידה ראשונה..
תודה על התגובה !

לא מיץ ענבים. יין.
אם זה צירים מדומים הם ייפסקו.
ואל תחששי מצד האלכוהול, זה לא יעשה נזק. הוא עוד שניה בחוץ...

לידה קלה בקרוב!?

אבל את צודקת שזה יכול לקחת זמן....

אצלי גם בלידות השלישית הרביעית והחמישית היו צירים סדירים לאורך כמה שעות. ידעתי שאני בלידה כ12 שעות לפני שנולד התינוק...

הייתי נלחצת רק אם את במרחק גדול מבית הרפואה.

שיהיה בזמן המדויק לכם בבריאות ובשמחה

בהריון ראשון את לא יכולה לדעת איך עובד הגוף שלך.

בהצלחה.

בשביל להלחיץ, רק כדי שתשימי לב...
אצל אמא שלי בלידה הראשונה, היא לא ידעה מה זה צירים, התחילו לה כאבי בטן והיא לא הבינה מה זה. בסוף היא נסעה למיון, האחות גם הייתה בטוחה שזה שום כלום אבל בדקה אותה בכל אופן, ומסתבר שהיא הייתה בפתיחה מלאה.

אפילו אבא שלי לא הספיק להגיע.
אצל כל אחת זה אחרת, אז גם אם לא נראה לך שזה זה, זה בהחלט יכול להיות לידה, גם אם את בלידה ראשונה.
אז רק תשימי לב לזה, צירים כל חמש דקות, זה בהחלט יכול להיות סימן ללידה שמתקרבת... ומניחב שאת מעדיפה ללדת בבית חולים ולא בבית.
אז רק קחי את כל הדברים האלו בחשבון

הדולה המליצה על ריקודי בטן רצוף 20 דק. תחפשי בגוגל ופשוט תחקי את הרקדנית

הצירים הלכו והתרחקו מאוד..
עכשיו הם רק 4-5 בשעה.
אני בנחת בבית ומתפללת שיקרה בקרוב..
שוב תודה !

בכל יום , שעה ודקה את מתקרבת ללידה שלך.
אני רואה שהצירים התרחקו, זה הזמן לנוח היטב.
לצבור כח להמשך.
את מכירה תרגילים של ספינינג בייביז?
אפשר לעשות אותם כעת

לא.. יש אותם באינטרנט?

האגן והרחם עטופים ברצועות, שרירים ורקמות רכות.
כדי שתינוק יתברג בצורה טובה, צריך שיהיה לו מקום לכך.
כלומר, שלא תהיה רצועה תפוסה שתגביל אותו או רצועה משוחררת מדי שתבריג אותו במקום לא אידאלי.
כשהאגן לא מאוזן יכול להיות שיהיו צירים לא סדירים, מצג עכוז או מנח לא מיטבי.

ייתכן והתינוק המתוק שלך מבקש להתברג בצורה טובה ומשהו שם לא מאוזן, לכן הצירים קצת משתגעים.

לנוח זה מעולה! כל הכבוד לך!
ויחד עם זאת, כדאי לאזן את האגן.

מומלץ לחפש דולה שתלמד אותך, או שתשלחי לי כתובת מייל ואשלח לך סרטונים

 

את עוד לא מיומנת בשימוש יודעת אם החברה בה את משתמשת טובה עבורך וכדומה.

לא הייתי לוקחת סיכון.

פתרון אחר

או שזה על אותו העיקרון של שקפים?

זה נר שמחזירים לאיזור כ20 דק' לפני קיום היחסים, והוא נמס בפנים ומשחרר נוזל קוטל זרע.

אני במקומך הייתי נמנעת מיחסים
מה לעשות😟 גם נרות ושקפים לא מונעים טוב

זאת אומרת עוד כמה זמן נוסף בעלי יוכל להחזיק מעמד עד שכבר החזיק חודש וחצי...
אין שום אמצעי שהגבר יכול לשים? למה הכל אנחנו

הוא יחזיק כמה זמן שצריך.
נכון, יש לו יצר. אבל חלק מהעניין הוא להתגבר על היצר אם הזמן לא מתאים. גברים לא רק רוצים מין כל הזמן, ואם יש צורך, אפשר למצוא כוח להתגבר. לא משנה כמה זה לא כיף.
חוצמזה, מה הוא עשה בכל השנים עד שהתחתנתם? לא התגבר?

יש מקרים שאפשר לקבל היתר להשתמש בקונדום.
כן, זה פחות נחמד, אבל זה אפשרי.

זו פסיקה מאוד מאוד לא קונבנציונאלית, ראוי לבדוק לעומק את העניין מבחינה הלכתית, לא פשוט בכלל.

לא הייתי מציעה לבנות על זה
ואם חושבים שאין מנוס אלא זה- לפנות לרב מאוד רציני וירא שמים.
לא כל רב יכול להתיר את זה.
צריך מישהו עם כתפיים מאוד רחבות שמכיר ובקיא בכל התחום.
ממליצה להתייעץ עם מכון פועה, יש להם גישה כלים וידע לרבנים מכל קצוות הקשת הדתית האורתודוקסית

אולי הביטוי לא יחזיק מקפיץ, אבל בטח שהסבל שלו (ושלה, אם קיים) צריך להיות שיקול. למה לא?

אבל לא סתם קוראים למצווה הזו- שלום בית.
יש גברים- שהתגברו אין ברירה
ויש גברים שזה יעלה להם בבריאות- ואני לא צוחקת.
ברור שאם אין ברירה אז אין ברירה אבל לפי דעתי כל הכבוד ל פותחת לוקחת את זה בתור שיקול, יש גברים שהם פשוט אומללים, ממש מסכנים!
ומי ששומר עיניים באמת וכמובן שומר על הברית, עוד יותר.
אז אני עם הפותחת, צריך להתאים אמצעי מניעה כמה שיותר יעיל לשני בני הזוג.

ואם יש לי משהו לעשות שיקל על הקושי אז למה לא? את יודעת איזה קשה זה כמה חודשים לא להתפרק מינית לגבר? אפילו שאפשר לעשות דברים אחרים, והם עוד יותר מעוררים להתפרקות.

ותתפלאי שכל גבר נכשל בזה לא פעם, לפני חתונה ואחרי חתונה, לא כולם מספרים לך, לא כל בעל מספר לאישתו.
מדברייך נשמע זלזול והצהרה של "ברור מאליו" ששומרי מצוות לא חטאו ולא יחטאו בזה.
לא יודעת מאיפה את ואיפה גדלת... אבל אין אחד שלא חטא ונכשל.

אין אחד זה אמירה לא לענין. כן יש הרבה, כן זה קשה. וכן יש כאלו שנכשלים, וכן יש כאלו שלא נכשלים. אל תשימי את כל עם ישראל בקטגורית- בטוח חוטאים

מפעם אחת בחיים בטעות בגיל ההתבגרות ועד לכל יום אחרי חתונה.
תאמינו לי ש95% נמצאים איפשהו בסקאלה. זו המציאות. וה5% שלא קשה לי להאמין שהם בעלים של הבנות כאן... סורי, קצת מודעות.

הזרע מחזיק מעמד שלוש עד חמש ימים בגוף
מקלון ביוץ, אם הוא באמת עובד ומזהה וכו , שזה גם לא תמיד קורה, אבל נניח שהוא כן מזהה, עדיין הוא מזהה 24-48 שעות לפני.
אז נגיד קיימתם יחסים
יום אחר כך את מזהה ביוץ
עדיין יש סיכוי סביר מאד שתיכנסי להריון.

אפשר לא לקיים יחסים עד שלושה ימים אחרי שהמקלון מזהה. אבל זה עדיין סיוט ממש כל היום לבדוק ולסמוך עליו שהוא מדויק ומזהה באמת.

זו המלצה למי שמתקינה במחזור רגיל כי ככה יותר קל וגם מוודאים שהיא לא בטעות בהריון.
אחרי לידה אפשר להתקין גם לא בזמן הדימום. בכלל לא בטוח שקיבלת מחזור שימשיך באופן סדיר.
חודש אחרי לידה הרבה יותר סביר שזה דימום מהלידה שהתחזק פתאום כמו ווסת.

מבחינה הלכתית- תבררי אם לפסיקתכם ההתקנה עצמה אוסרת. אם כן- ברגע שאת מרגישה שהנרתיק החלים כדאי ללכת להתקין כדי לחבר את הדימום עם הדימום מהלידה.
אם לא- כדאי מאוד להתקין מיד אחרי טבילה.
יהיה הרבה יותר קל להתיר את הכתמים אח"כ (לרוב הדעות 24 או 48 שעות ראשונות הדימום הוא דם מכה ולא אוסר ממילא)

קצת קשה לתזמן תור, אבל עד 4 ימים אחורה מקיום יחסים ההתקן מונע אז אם באמת תקיימו חדירה בליל טבילה את צריכה תור עד 4 ימים אחרי (מאוד הגיוני שיכאב לך ועוד לא יתאים לנרתיק שלך- תכינו את עצמכם, מכל הבחינות, כולל בירור הלכתי מה מותר לעשות במקרה כזה, ויש הקלות!)

עוד אופציה היא לקראת סוף 7 נקיים אבל צריך ליווי הלכתי צמוד איך לטבול עם הדימום התקנה שנחשב דם פצע

אז זה לחכות למחזור הבא, לא צריכה בעיות באמצע שאנחנו טהורים, גם ככה קשה

לא חובה בזמן הדימום עצמו, אפשר גם כמה ימים אחרי.
כל עוד לא סיימת לספור 7 נקיים וטבלת - מחזיק לך עדיין הספירה של 5 ימים.
זאת אומרת - אם תכניסי התקן ביום ה5 למחזור ויום למחרת התחלת לספור 7 נקיים ופתאום את רואה כתם - לא מתחילים לספור 5 ימים מזמן ראיית הכתם אלא עושים הפסק ברגע שאפשר ומתחילים לספור 7 נקיים.

לכן אם הפסק שלכם הוא שעצם הכנסת ההתקן אוסר - כדאי לעשות אותן בזמן מחזור או בזמן 7 נקיים כדי שלא תצטרכי לספור שוב 5 ימים + 7 נקיים. אלא לחכות שהדימום ייפסק ולספור 7 נקיים.
מקווה שהסברתי טוב..

בהצלחה

אצל רוב הנשים הדימום מהלידה נמשך ברמה זו או אחרת לפחות 6 שבועות (לא כולן כמובן)
ובכלל לא בטוח שיגיע מחזור הבא בעוד חודש.
יכול להיות (ותקווי שככה) שהוא יגיע רק עוד כמה חודשים טובים, ובמיוחד אם את מניקה

ממה שנשמע זה עדיין דימום מהלידה, ואם אצלכם ההתקנה אוסרת הדרך הטובה ביותר זה להתקין ברגע שזה אפשרי מבחינת רפואית ולחבר את ההתקנה והדימום לזמן שממילא אסורים מהלידה

אולי תשתמשי בנרות למניעה אין ברירה

כי לסמוך על הימים הבטוחים אני לא יודעת אם זה אפשרי

בכל מקרה אל תוותרו על יחסים אחרי הלידה ממש לא מסכימה עם מה שחלק פה ענו לך..

זה מאוד חשוב במיוחד אחרי כל הזמן הזה שלא הייתם יחד ואתם בטח מתגעגעים בטירוף

בהצלחה

או מונעת אחרת

לפי היידוע לי ווסת מגיעה 6 שבועות אחרי לידה אם לא מניקים.

לי בזמנו הם הציעו ללכת לעשות את הבדיקות דם לזיהוי ביוץ. פרוגסטרון, אסטרודיול וLH נדמה לי...

ולפי התוצאות זה היה ברור שהביוץ לא הולך לקרות בשבוע הקרוב

 

אם כבר קיבלת מחזור אז הגיוני שתטבלי סמוך לביוץ, אולי אולטרסאונד?

לנו יש דונה.
אין לנו רכב פרטי והדונה זו פשוט הצלה ופתרון מעולה לנסיעות(אוטובוסים וטרמפים).
היא מאוד מאוד נוחה!!

חיסרון-
היא כבדה.
היא רחבה.
היא יקרה.

מבחינת נוחות אין עלייה

יש לנו רכב פרטי.

לא מתכננת להשאיר את התינוק בכסא בטיחות להרבה זמן (ככל שזה יהיה תלוי בנו בעז"ה)

קניתי אותה בגלל המלצות חמות מאד על הנוחות וקצת פחדתי שאשים את התינוקת מדי הרבה וזה לא בריא (יש לי גם עגלת אמבטיה)

ביציאות היא באמת נוחה ואין על זה (לא הייתי לוקחת איתי עגלה נוספת כשיצאתי) אבל בפועל כנראה בגלל הקורונה לא השתמשתי בה הרבה כי לא יצאתי הרבה והתינוקת שלי לא אהבה להיות בזה אז היא לא הייתה בזה הרבה (שמעתי לפני זה מהרבה חברות שבסוף השתמשו רק בזה לעגלה וזנחו את האמבטיה)

בדיעבד במקרה שלי זה היה קצת מיותר (מתכננת למכור את זה עכשיו ביד 2 והיא ממש מעולה כי לא השתמשתי הרבה אז בסופו של דבר מקווה שלא מדובר בהשקעה מדי גדולה)

אם את בטוחה שאת רוצה את זה לכיסא בטיחות ותשתמשי כמעט ורק באמבטיה נראה לי שעדיף לך לוותר אם את יוצאת הרבה ותשתמשי בזה לעגלה זה ממש נח

הסלקל עצמו עם אפשרות לידית מאוד ארוכה וממש נוח לנדנד בו...
לי זה מאוד עזר לתינוקת עם גזים וריפלוקס

האם יש לך צורך בסלקל עם עגלה?

דונה זה יותר דומה לסלקל עד איזה גיל זה מתאים ?
כסא בטיחות של מקסי קוזי היה לי והוא התאים עד גיל 3-4 (תלוי בילד, אחת באמת היתה קטנה יחסית וישבה בו עד גיל 4)

אני תמיד הקצבתי בערך חצי שעה. ומה שמעבר לא עשו וזהו.
לא נרשמו נזקים עד כה.
רק בכיתה א אני כן מקפידה, כי התרגול בבית חשוב ללימוד הקריאה והכתיבה

להשלים אז לא ממש יעזור לי לצבור פערים

נכון. כיתה א קצת מכביד. אבל עוד חודש זה נגמר 🙂

ממש הדגישה לא לתת לבנות לשבת יותר מחצי שעה על שיעורי בית, ואמר שהיא סומכת על שיקול דעתנו שאם זה קשה מידי לילדה אז נעשה חלק עם יותר עזרה, או שנוותר על חלק.
מן הסתם יש מורות שלא רואות ככה את הדברים, אבל אני מאוד מסכימה עם הגישה של המורה. ואולי אפשר גם בלי הסכמה של המורה לתת לילד לעשות כמה שהוא מספיק עד חצי שעה, ואת השאר לגלות לו.

וגם עבור ההורים שצריכים לתמרן עם עוד ילדים ומשימות בבית

אני גם לפעמים עוזרת בצורה שהילדה אומרת ואני כותבת... בעיקר חשבון

בס״ד

מבינה אותך... 💙!!!

מצד אחד זה עוזר לי לדעת איפה הם בכיתה ולראות איפה הוא מצליח ואיפה היא מתקשה (מידע יקר שבלי שיעורי בית לא הייתי מקבלת בזמן אמת). מצד שני כל פעם שלא ניתנו שיעורי בית הוא יום חג מבחינתי 😅😅😅.

הזכרת שתי נקודות:
(א) אם היא לא מסיימת, המורה מסמנת.
(ב) צבירת הפער.


לגבי (א), כשאני רואה שכבר קשה לבן שלי להמשיך לעבוד, אני כותבת במחברת / חוברת שלו משהו בסגנון:

״המורה דפנה, שלום וברכה! רפאל עבד יפה על התרגילים א׳ וב׳. זה לקח לו הרבה זמן. עכשיו הוא עייף מדי כדי להמשיך. בלי נדר נשלים במהלך השבוע״. או ״רפאל הלך לישון מאוחר אתמול. הוא התגבר ועשה את התרגיל הראשון אבל קשה לו להמשיך. נשלים בע״ה בימים הקרובים״. עד היום ב״ה המורים תמיד גילו הבנה ושיתוף פעולה. הם מבינים שהיתה עבודה, שהיה מאמץ, וזה מה שחשוב להם.

לגבי (ב) נראה לי שממלא יותר יעיל מבחינת למידה והקניית חומר כשעובדים עם כוחות ושמחה. כשזה כבר קשה והילד כבר סובל, בעיניי זה לא שווה את המאץ הקשה הזה. זה יוצר אנטי וזה מתיש. אני מרגישה על עצמינו שעדיף תרגיל אחד בכיף מאשר שני תרגילים דומים סה״כ במאמצים גדולים מדי...

בהצלחה יקרה!! את כזאת אמא משקיעה בהם... כזאת דואגת להם... שה׳ יברך את מאמציכן ושתראו פירות לרוב מכל ההשקעה הזאת!!! 💙

אבל מבחינתה הוא חייב לעמוד בקצב.
ולהגיד שנשלים ביום אחר לא אפשרי כי כל יום זו הכמות וכל יום יש,שיעורים.
ולוקח לו זמן כי הוא חולם והוא עם בעיית קשב ולו זה פחות קשה העשיה עצמה אלא להיכנס למוד של העשיה ולי קשה לשבת את כל הזמן הזה ולדרבן ולעודד תוך כדי
אגב המורה רוצה שיעשה לבד לגמרי אבל זה אני כבר לא מקשיבה לה אחרת זה בכלל יקח שעות אז אני עוזרת בעיקר בתמרוץ ועידוד כי את החומר עצמו הוא יודע.
אני גם תוך כדי נותנת לו כלים איך להתגבר ולעשות דברים למשל בחשבון היא לימדה שיר על אי זוגי וזוגי שהוא לא קלט אז עזרתי לו עם שיטה אחרת שאותה הוא כן מצליח...

בס״ד

ממש מזדהה עם זה שעיקר הקושי זה *להושיב* אותו ללמוד.

וגם אם זה שהמורים מצפים ״שהם יעבדו לבד״ אבל שבמציאות זה לא בדיוק עובד ככה 🙁

אם כך המצב, והמורה ככה פועלת - אז באמת שהדבר המנחם זה שהשנה כבר מסתיימת... שולחת לך כוחות לישורת האחרונה 💪🏼🤍🤍

לפני מחזור יש לי כאבי בטן שמקרינים לי לכל הגוף, ממש עד האצבעות ברגליים, וכשהרגשתי אותם מגיעים כבר הספקתי את החודש, וכמה ימים אחר כשהמחזור עדיין לא הגיע עשיתי בדיקה וגיליתי שאני בהריון

אני לא יודעת אם זה היה פסיכולוגי כי פחדתי לקוות או שבאמת. אבל הייתי בטוחה שאני בדרך לקבל..

כשהוא לא הגיע בדקתי וגיליתי על ההריון

הייתי בטוחה שזה מחזור, לא היה לי בכלל ספק.
אני לא סובלת מכאבי חזה אבל כאבי גב תחתון אצלי זו תופעה מוכרת..
בכל אופן מבחינתי לא הצלחתי להבין בין מחזור להיריון, התסמינים אצלי היו אותו הדבר.

היה ככה גם כשהייתי בהריון, נשאר ככה כמה זמן גם לתוך ההריון (כלומר אחרי שידעתי שאני בהריון...)

משהו מאזורי המצב רוח דווקא?

היו גם בחודש שנקלטתי רק יותר בקטנה

ואני מאוד סובלת כבר מיומיים אחרי הביוץ..
ככה הבנתי שמשהו קורה אצלי
כשלא היה לי כלום לא בטן לא חזה לא פצעים

אף פעם לא היו לי כאבים לפני המחזור, אבל יש לי ממש תחושות כאלה שאני עומדת לקבל. משהו בבטן התחתונה כזה, לא יודעת להסביר את זה, וממש הרגשתי את זה בחודש שגיליתי על ההיריון, ברמה שהייתי בטוחה שאין לי מה לבדוק בכלל, ורק כשהמחזור התעכב- החלטתי לבדוק כי מה יש להפסיד...

היה לי כאבי בטן כמו של לפני מחזור והייתי בטוחה שאני עומדת לקבל.
בעלי אמר שאולי כדאי לבדוק אבל אני חשבתי שאין בשביל מה. רק כשזה כבר היה ממש איחור רציני בדקתי וגיליתי שזה באמת הריון

יותר מפעם אחת

אם את רוצה מישהי עם ניסיון, זה אזור ה1000 שח יותר.

אני לא יודעת מה היכולות הכלכליות שלך, רק אגיד שדולות צריכות להיות זמינות ממש, לא נוסעות רחוק, לא נוסעות שבתות.
ובנוסף נראה לי שכולן עורכות כמה מפגשים לפני, מפגשים לא קצרים.

2000 ש"ח זה בסדר.
לא המון, אבל בסדר.
שימי לב שיש לך 1500 ש"ח החזר מכללית פלטינום.
חפשי מספר של רחל אבוקרט, קולגה נפלאה שלי

כי יש החזרים לדולה...

תרגישו טוב.

שעושה את אותה פעולה של אינהלציה רק בצורה יותר ממוקדת של 30 שניות.
לי יותר קל להתמיד ככה במקום אינהלציה שהיא כל הזמן מתנגדת ואז רואה גם תוצאה יותר מהר.

אבל היא לא מוכנה שנשים עליה. זזה כל הזמן..ואז כל החומר בורח..

כי בספייסר את יכולה להעזר בבעלך נגיד שיחזיק אותה ולגמור סיפור יותר מהר..
ואגב אפשר לנסות תוך כדי שינה.

ספייסר ברגע שפותחים את הוואקום הכל בורח

טוב שאת הולכת לרופאה
אולי צריך אינהלציה
סינרג'י ממש עוזר לנו
בדיוק בת החצי שנה שלי בשבת גם ממש ממש סבלה משיעולים וטיפות סינרג'י על החזה ממש עזר

היינו גם ככה כי ישנו עם מזגן והוא זורק את השמיכה ולא עזר ששמתי לו אוברול חם..
ב"ה עבר, מקווה שלא יחזור שוב..
רפואה שלימה!!

קיבלנו משאף מהרופאה ושהחא עוזר..
ניסינו מי מלח, משאף ונטולין, טיפות שמן אקליפטוס ליד הראש על המיטה, קרם אקליפטוס יעודי למריחה על החזה..

מה עוד?
היא לא ישנה. ואנחנו ערים איתה..
אולי טיפול אלטרנטיבי?

היא גם מנוזלת?
אם כן ממליצה על סטרימר, או ספריי מי מלח מקביל ( לא טיפות. ספריי שמשפריץ קצת 'בלחץ' לתוך הנחיר) ואחרי זה שאיבה של הנזלת. כמה פעמים ביום.
מבחינת שמנים אתרים שמן רבנסרה אמור להתאים לגיל יותר משמן רבנסרה, אפשר לעשות עיסוי טוב לכל אזור בית החזה בערב עם כמה טיפות של שמן.
חוץ מזה נזכרת עכשיו שאמבטיה חמה ארוכה גם יכולה לשחרר נזלת ולחה, ואחריה להשתמש בספריי ה מי מלח והשואב.

תינוק שלא ישן בגלל ליחה צריך טיפול רפואי, לא אלטרנטיבי

רפלקסולוגיה. לי זה עזר כמה וכמה פעמים.
וגם תנסי טיפות סינרג'י, שזה תערובת של שמנים אתריים. אין לי נסיון עם זה אבל ממה ששמעתי זה ממש עוזר.

הוא מסוכן עד גיל 3 ויש אומרים עד גיל 10...
לצינון ממש טוב לטפטף כמה טיפות של שמן לוונדר. ולשיעול עוזר להרתיח אגסים על מים והרבה קינמון ל20 דק' בערך ולשתות כל פעם קצת.
אם יש לכם ארמותרפית באזור היא יכולה לרקוח לך שמן נגד שיעול. אני קניתי ממשהי כזאת וזה מאוד עוזר. למרוח 3-4 פעמים ביום על בית החזה.

והרופא אמר שאלה תנועות

כמה כיף ומרגש
 

בס״ד

איך אמורים להמשיך לתפקד ככה...
מאחלת לך שיעבור כמה שיותר מהר, בבריאות ובשמחה בע״ה 💗

מאוד

איתך בהרגשה

אבל אומרת ברוך השם על כל תחושה שמרגישה

כל כך קשה!! כל פעם חולמת להתפטר עד סוף השליש הראשון
לגבי הבחילות, לוקחת איתי בקבוק שומר חום/קור עם שורש ג'ינג'ר במים, מיץ לימון ודבש עם חתיכות קרח (חתיכת השקעה להריונית חסרת כח...) ולוגמת מזה במשך היום, מרגישה שזה עוזר לי

מבינה מאוד את הרצון לשמור את זה לעצמך.
אבל תחשבי טוב האם זה פוגע בך.
בעיני אם זה פוגע בך ולו רק היית מספרת אז היית מקבלת תמיכה או עזרה שחסרים לך- בעיני זה לא שווה את ההסתרה.
כמובן זכותך להחליט אחרת, אבל תחשבי על זה ברצינות ולא כי ככה אנחנו רגילים וככה זה הטבעי שלנו

חוץ מזה- באמת קשה כשיש תופעות קשות בשליש ראשון. תנצלי את היכולת שלך לימי מחלה אם יש ולמנוחה בבית כמה שבעלך יכול לאפשר לך.
יש גם טיפול תרופתי נגד בחילות אפשר להתייעץ עם רופאת משפחה, יכול להרים על הרגליים

בבריאות ובשעה טובה

בגלל שיש בוסים שמנצלים את העניין לרעה, מנסיון מר...

ואני מורה, התלמידים מרגישים שאת לא בכוחות 100% אז דורשים 200....

רק מחכה לחופששששששש

בהריון האחרון לקחתי חופשה מיוזמתי, ולקחתי ימי מחלה. כמובן שאי אפשר כל השליש הראשון...

הרגשתי שזה גדול עליי הלחץ הזה של החבילות העייפות וההרגשה הרעה בכלל, עם זה שאני עובדת פחות טוב.

יצא לי יום אחד לאחר לעבודה כי הייתי על הפנים בבוקר בתקופה ממש של לחץ אצלנו והייתי צריכה עוד לצאת מוקדם לבדיקה.

הבוס שלי עשה לי פרצוף של מה קרה לך ולא מתאים לך.

פשוט ניגשתי אליו בשבוע 9 לדעתי ואמרתי לו שאני בהריון וממש לא פשוט לי.

בשניה התהפך היחס שלו אליי וממש נהיה לי יותר שקט בנפש. לא הורדתי רגל מהגז בעבודה אבל בימים שהייתי מעוכה הרגשתי הרבה יותר בנח לא להתאבד על זה.

ממש היה שווה את זה שהוא ידע את זה לפני כולם בשביל השקט הנפשי שלי.

ויש לי בוס מדהים. שיצא לי יום של הגשה ענקית. על היום של השקיפות, ועבדתי כמו חמור להספיק הכל לפני שאני יוצאת. ואז הוא שמע בדיעבד שיצאתי מוקדם בשביל הבדיקה ולכן הייתי כל כך בלחץ והוא כעס עליי שלא אמרתי לו והוא לא דחה לי את ההגשה כדי שאני אהיה יותר רגועה..

עוזר לספר למנהלת או מישהי שתיתן תמיכה כי זה באמת לא קל..חיבוק....זה יעבור ❤

אבל גילינו את זה רק אחרי הלידה אני לא זוכרת את המספר המדוייק שהיה אבל זוכרת שזה היה נחשב להרחבה קלה וממה שלי אמרו שזה מסתדר לרוב עד גיל שנתיים לבד.
אצלנו התגלה בעקבות דלקת בדרכי השתן בגיל שבוע וקיבלנו טיפול אנטביוטי ואז לתקופה טיפול מונע לדלקות בגיל 4 חודשים בערך הכל הסתדר לגמרי..

לא זוכרת את הערכים המדוייקים. מצאו בסקירת מערכות. אחרי הלידה עשו לו אולטראסאונד עוד בבית חולים, ועדיין היתה הרחבה, אז התחילו לתת לו טיפול אנטיביטיקה על מנת למנוע דלקת בדרכי השתן. אח"כ עברנו למעקב אצל נפרולוג בקופת חולים. אצלנו גילו רפלוקס בכליות, והיינו צריכים לעשות בדיקת שתן כל פעם שהיה לו חום לא מוסבר. אבל ב"ה זה עבר לבד ללא צורך בניתוח. בעצם הוא במעקב עד היום (בן 18). אבל חוץ מזה כלום.
זה באמת לא משהו להילחץ ממנו. הרבה פעמים זה עובר לבד, וגם כשלא, זה דורש מעקב ובדיקות ולפעמים אנטיוביטיקה. ובמצבים מסויימים ניתוח, אבל ממש לא בהכרח.
אז חוץ מזה שהוא לא יכול לתרום כליה, והוא לא קיבל פרופיל קרבי בצבא, אין לזה השפעה עליו...

אבל לאחר התייעצות החלטנו לא לעשות. אם זה הממצא היחיד הסיכוי שזה תסמונת דאון נמוך מאוד.
זה ממצא מאוד מאוד נפוץ. אני זוכרת שפעם הייתי בהרצאה של רופאת נשים בבנין שלם בהקשר של בדיקות בהריון, והיא אמרה שם שזה ממצא נפוץ ובקשה מכל מי שאמרו לה פעם בהריון שיש הרחבה של אגן הכליה שתצביע. הצביעו שם המון נשים.
אבל כמובן תתייעצו עם מי שצריך. אני רק משתפת מה שאנחנו עברנו, ומנסה להרגיע🙂

חוץ מהבעיה הקטנה הזאת, הכל בסדר🙂