יש את ארבינקא (בשחור לבן, אבל מצחיק)
בלדה לאביב הבוכה.
לא ישראלים- משפחת בלייה (על משפחה של חרשים והבת שומעת ושרה- מרגש)
כוכבים קטנים על פני האדמה
בית מלון לכלבים (חמוד, יותר לנוער)
מכתב בבקבוק
נס בתא מס' 7
יש עוד..
שוב, בעיני, אם היית צריכה ללכת לשיעור בשביל לשמוע שיש מסרים בעייתיים בסרט ורק אז התחלת להסתכל עליו אחרת, זה אומר שחיפשו אותם. זו דעתי האישית בנידון.
אני קוראת ספרים ורואה סרטים מכל סוג ולא משנה לי מי עשה אותם אלא מה הרגשתי והבנתי מהם.
תמיד טוב לדון בסרטים וספרים זה נכוןמאד, במקרה הזה, דיברנו הרבה על הסרט אחרי שראינו אותו וכאמור גם אני וגם הבנות שלי הרגישו המון דברים טובים ומסרים חשובים ממש על יופיה של היהדות. אולי המומרים התגעגעו בסתר ליבם וביטו את זה בסרט, אין לי מושג.
הממשלה הנוכחי שלנו , היהודי, הדתי, הלא מומר בכלל. ושל עוד כמה כמוהו.
מתואמת
מיואשת******אחרונהאין אותי יותר פשוט אין. בעלי עובד כל יום כל היום אני עם הילדים שבתוכם תינוקת בת שלושה שבועות. אין לנו עזרה הילדים חרדתיים עוד מעם כלביא, והמלחמה הזאת רק נציפה הכל עטד יותר. אין אפשרות כמעט לצאת בטח לא בשעות שאני לבד איתם יש פה הרבה אזעקות יחסית והם לא ממושמעים. וכשבעלי מסיים לעבוד הוא עייף כבר. לפני שתגידו אז אין פה בייביסטריות הם הפכו לזומבים של מסך, עצבניים ורבים כל היום. המצב הזה רק מציף למה כמה דחוף חלקם צאריכים טיפול וזה חייב לחכות כמה חודשים מכל מיני סיבות.
אם כל זה לא מספיק חמותי כל יום שולחת לי הודעות אם הכל בסדר ואיך אני מרגישה. זה נחמד מצידה אבל אין לי פניות לענות פעמיים שלוש ביום למישהי שהקשר שלנו מנומס וקר פשוט בגלל חוסר כימיה מוחלט.
אני שבורה בנפש אני לא יכולה יותר לשמוע את הילדים שלי. אמרתי לבעלי שאני הולכת. אני לא יכולה להישאר כבר. הדבר היחיד שאני רטצה זה להיכנס לחדר מלא כלים ולשבור את כולם
מתביישת לחשוף כמה זמן לא עשינו ניקוי רציני לתנור🤭 אז המצב שלו די גרוע.
איך אתן מנקות את התנור? איזה חומרים צריך לקנות?
אשמח לשמוע מנסיונכן🤗
אבל לא מצליחה
לא מצליחה!!!
מנסה להיכנס לראש של אותן אמהות שבאמת מעודדות פתיחה של המסגרות
ועוד מדברות שצורה כל-כך לא נעימה לקרוא!
עכשיו באמת,
אני חיונית,
בעלי במילואים,
הילדים (6) אצל הסבתא הזאת והסבתא הזאת
והגדולה אצל אחותי
אתם כבר מבינות את הלופ!
לא מסוגלות לחשוב על פתיחת מסגרות.
ויש כאלה שאני מכירה זה שיח חזק אצלנו
שמדברות "שיפתחו כבר את המסגרות אין לי כוח אליהם"
"מי ישמע אין פה אזעקות בכלל"
היה באמת כמה בודדים
אבל עדיין! עדיין!
ואוווו
קשה לי השיח הזה
וסליחה אם אני נשמעת ביקורתית
אבל שמתי לב שבדור שלנו ממש אין כח לגדל את הילדים
או שאני טועה? הפעם השאלה ברצינות… ולא ממקום של ביקורת
אולי למישהי יהיה משהו לרשום לי שיפקס אותי.
למה כולנו מותשות מהילדים שלנו?
הרי היו מלחמות, וגם הסבתות שלנו גידלו כמות יפה של ילדים
וסבתא שלי מספרת לי שלא התלוננו על כלום אף פעם
מה שונה הפעם? למה זה קורה לנו? איפה זה התפספס?
יש מלחמה. מלחמה. למה כל מה שמעניין אותנו זה מסגרות????
בת 2.8 וכל הרדמה איתה זה שעות.
היא עייפה, אבל שונאת לישון. היא בורחת, מתחבאת, קופצת, רוקדת, שרה, משתוללת. עד שלא תופסים אותה פיזית ומחזיקים אותה במיטה (בעדינות) היא לא מפסיקה לזוז, אבל אז היא מתחילה לבכות ולצרוח. אם עוזבים אותה היא מנסה להעיר את אחים שלה, לגנוב להם את השמיכות. וכשהיא מבינה שאין ברירה וצריך לישון חוזרת לבכות. שכן נהיה איתה, שלא נהיה איתה, שהיא רוצה שמיכה אחרת, שהיא רוצה את השמיכה הקודמת, שהיא רוצה דוקא את אבא, שהיא רוצה דוקא את אמא, או סתם לבכות באופן כללי, אבל בכי של צרחות.
זה החריף עכשיו במלחמה אבל זה תמיד היה ככה.
ההרדמה איתה לוקחת שעות על גבי שעות, אנחנו מסיימים כל ערב מותשים לגמרי.
מבחינת שנצ בכללי במעון היא שונצת כל יום אבל גם מתעייפת יותר, אז נראה לי שזה מתקזז.
עכשיו היא בבית, פחות שונצת ופחות מתעייפת. אבל הרבה הרבה יותר מעייפת.
מעדיפה להחזיק ערים כשעייפים מאשר להכריח לישון כשהם לא בקטע
מרגישה תינוקת שבכלל מתבאסת מזה
יש לנו יום נישואים היום לכבוד זה קמתי עם אנרגיות חיוביות,מה שלא היה אתמול למשל
בעלי מה זה לא מתייחס, עייף,מותש
אני מבינה שהחגיגה תהיה בקטנה-המצב מובן
כל שנה אני היוזמת ,גם בימי הולדת-אם לא אני, לא יהיה כלוםםםםם
השנה הבהרתי מראש שהוא יוזם
הזמנתי עוגה חלבית לערב ואני רואה שמצידו ממשיך בשגרה כרגיל
ורק מנגן על כך שאחרי פסח ושתיגמר המלחמה...שהוא רצה אבל פרצה מלחמה....
לפני המלחמה היו תירוצים אחרים...
זה מבאס אותי ברמות
זה אופי. אני מודעת לכך שהוא לא רומנטיקן עכשיו ולא יכולה לשנות אבל הוא יודע כמה ציפיתי למשהו פיצי אפילו ביוזמתו! זה מגיע אחרי מלא שיחות
מצפה לקצת יחס,אפילו שוקולד עם מכתב יכול לשמח אותי ממש
הצעתי שנזמין ארוחה חלבית שווה (זה היה התכנון שלי מלכתחילה אבל לא הסתדר)אז הוא אומר למה? זה יקר..אני אקנה בערב פיצה או טוסט וזהו
אני כבר מוכנה עם כרטיסי שיח שאני הכנתי,מכתב ארוך ועוגה שווה שהזמנתי ממעצבת עוגות
והכי חשוב-מצב רוח טוב בכוחחחחחח, וקשה לי ממש
זה מוריד לי את כל החשק למשהו
בא לי רק לישון ...
לק"י
תגידי לו, שלך זה חשוב. שיכבד את הרצון שלך.
אני גדלתי כך-שחוגגים כל דבר
הוקלט
אז כנראה שזה לא בר שינוי 😓
אני מאמינה שרוב הדברים ברי שינוי.
זתומרת ציינו אבל לא עכשיו סעודות,
ואצל בעלי כל אירוע היתה הפקה של מלא אוכל וזה...
הוא מאוד ציפה ממני הרבה שנים, כמה שאני מנסה אני לא כזאת, לא גדלתי לזה, זה מעייף אותי, מרגישה שלא בא לי להשקיע כ"כ זה כמו עוד משימה, עוד עול בנוסף לכל העולם של החיים 😅
אין לי בעיה שנעשה משהו כיף אבל לא שתהיה עלי המשימה להכין עוגה/ לקנות מתנה/ להזמין ארוחה...
בקיצור , מאוד מבינה את הבאסה שלך רק באתי להציג את הצד השני.
בתור מי שגם בעלה לא חשב לחגוג ימי הולדת..ומאוד דומה למה תשיארת גי הוא לא מגיר ולא גדל ככה
ואני הכי ההפך
והסברתי וכו
ולא כזה עזר
ובסוף ערז
אבל לא באופן מטורף תמיד
תלוי
מה כן
לדעתי כשאת משקיעה ככה קצת בעודף ומכינה משחק ועוגה ממעצבת בעיני בתחושה שלו לא נאשר לו כבר מקום
הוא ירגיש עלוב להביא שוקולד ופתק
נמשע אשת מחפשת לשמח אותו באופן שמשמח אותך
וזה גם לא נותן לו תחושה שרואים אותו
אולי תשאלי אותו בהזדמנות אחר
לא עכישו
מה י שח אותו.. איך הוא רוצה לחגוג ארועים
ותסבירי מה את
ותמצאו מתכון משלב..
זה באמת נשמע ממש מבאס❤️
אני כן אגיד, שאני חושבת שזה לא עובד להגיד למישהו איך לאהוב. זאת אומרת, מאוד קשה להגיד לבן הזוג - תעשה ככה וככה, תיזום בצורה כזו או אחרת, תקנה לי מתנה או תארגן פעילות.
פשוט יש אנשים שזה לא האופי שלהם
ואם הקשר שלכם טוב, ואת מרגישה אהובה ורק ספציפית בהקשר הזה זה לא הולך לפי החלום, הייתי משחררת קצת את החלום של איך את רוצה שזה יראה, ומנסה לבנות יחד משהו שמתאים לאופי של שניכם.
מכתב וכרטיסי שיח זה מושקע מאוד! אבל יש אנשים שזה לא מדבר אליהם, אפילו להיפך. והם יכולים להיות בני הזוג הכי אוהבים בעולם, אבל זה לא הסגנון שלהם, וכל ניסיון לגייס אותם לזה פשוט מוביל לתסכול משני הצדדים.
אז חיבוק על הבאסה! אני מבינה אותך ממש
אבל בהנחה שהמקרה כאן נקודתי והוא לא רחב יותר בהקשר למערכת הזוגית שלכם, הייתי מנסה לראות אם אפשר לעשות התאמות לשניכם ולא רק לפי מה שאת מדמיינת❤️
ברוך ה' כבר כמה שנים ששחררתי
אבל מדי פעם זה צף ועולה
במיוחד בזמנים מאתגרים כמו עכשיו למשל
שאני הכי זקוקה לתשומת לב
אגב הוא לא יודע על מה שהזמנתי... זו הפתעה
בסוף כן קנה לי איזה שוקולד שאני מאוד אוהבת (באמת חסר לי סוכר בגוף חחח)
מתנה כבר קניתי -לעצמי- לפני שבועיים 🙂
את זה למדתי לעשות מראש
מאוד קשה לצאת מהמוכר ולרכוש הרגלים חדשים.
מבינה שדווקא עכשיו את הכי צריכה את זה, אבל דווקא עכשיו הכי קשה לצפות לזה.
חבל שיום נישואין יהפוך להיות מבחן לזוגיות.
מה שיהיה, יהיה.
העיקר שתהיו ביחד, בכל התפאורה פחות משנה מה עובד ומה פחות, העיקר זה אתם והאנרגיות.
בהצלחה ומזל טוב!!
שליום נישואין במסגרת מלחמה, כשאתם לא מורגלים ממילא בחגיגות זה טו מאצ' ואז הפער עוד יותר מורגש
גם בעלי לא רגיל לחגיגות וגמני לא
אז ביום נישואין בדרכ לא חוגגים ככ, בטח שלא בזמן למרות שמבחינתו אין בעיה שאודיע לו שיוצאים לאנשהו..
אבל בשנתיים האחרונות בימי הולדת אני קונה לו עוגה שווה ובלונים בשביל ההשקעה וכותבת ברכה יפה ואני רואה שזה עושה לו הרגשה טובה
אז לדעתי - אם אתם לא מורגלים תתחילי בקטן
ותהיי קשובה לכח שלו, והאמת לא הייתי שואלת אותו אם להזמין. הייתי מזמינה וזהו.. ואני בעד לחגוג גם במועדים מאוחרים יותר אם בסוף החוויה תהיה יותר טובה מאשר חגיגה במועד, ומתנה - תשלחי לו חודש לפני מה את רוצה כבר. זה ייתן לו זמן להתארגן על זה
חיבוק♥️
כל מי שיש לה ילד אצל מטפלת פרטית... מה אתן עושות בימים אלו...
משלמות? חלקי ?מלא?
מה קורה במעונות... על מי יוצא ההפסדר...
משלמים?
היה חוזה בתחילת שנה
שעל כל מקרה שבהנחיית פיקוד העורף/ משרד הבריאות/ כל גוף אחר אין מוסדות
התשלום הוא כרגיל
🤷♀️
על החודש הראשון.
אם זה ממשיך לחודש שני אז חצי
אם אני זוכרת נכון, בעם כלביא כן נתנו החזר על הימים. אבל אני לא בטוחה.
עד שיתברר כמה הנזק...
(היא עסק מדווח)
השנקל שלי
בעיקרון במלחמות הקודמות ובקורונה
עסקים שדווחו על ירידה בהכנסה קיבלו פיצויים
אז אם המטפלת עובדת בצורה חוקית- אין סיבה שההורים ישלמו מלא אם אפשר להוציא את זה מהמדינה
ואם היא לא עובדת חוקית- אז זה בעיה שלה... זה חלק מהסיכון שהיא לוקחת
וד.א.
משפחתונים פרטיים עם פחות מ7 ילדים שיש במבנה מרחב מוגן יכולים לעבוד כי זה נחשב עסק ולא מוסד חינוכי
ולכן אם המטפלת לא פותחת- אין שום סיבה לשלם לה
ואם היא פותחת והורה לא רוצה לשלוח- אז שישלם
בנוסף, אם יש מטפלת עם פחות מ7 ילדים שיש לה גם את הילדים שלה בבית זה לא בדיוק מאפשר לעבוד. גם אם חוקית מותר לה..
המטפלות אצלנו היו ממש הוגנות.
והשנה גם מאמינה שיהיה ככה , אבל הפעם זה יותר פשוט כי אנחנו במעון של התמ"ת אז ההחלטה היא שלהם (וכמו שהיה בקורונה, מאמינה שנשלם באופן חלקי)
שאלתי אותה והיא אמרה שנחכה לראות מה קורה.
בתחילת שנה היא אמרה לנו שאפשר לשלם עד ה20 לחודש. אבל תמיד משלמים עד ה10.
והיא גם אמרה בתחילת שנה שבמקרה של מלחמה אז היא תנסה לקחת 50 אחוז או להחזיר ימים. מאמינה שהיא תיקח ממנו פחות כסף
אין לה שום הוצאות
והמחיר שלה גם ממש גבוה
והיא לא חושבת להתחשב בהורים שלא מקבלים משכורת על זמן שלא עובדים בו 😓
זה נקרא שהיא מדווחת?
דמי לידה למשל היא כן מקבלת
סתם מעצבן אותי
שהיא מראה לי משהו חדש שהיא קנתה לעצמה ב600 שקל
כשאני מתקמצנת על עצמי כדי לשלם לה על זמן שהילדה איתי בבית
היא לא אשמה אם סיכמתן על תשלום
אולי חוסר טקט, אבל אם סוכם אז סוכם
צריך לקחת בחשבון שהמדינה כמו שלנו - חוזה כזה ככל הנראה יתממש ולחשוב טוב על מה חותמים
אם היא עוסק פטור זה אומר שהיא מדווחת וככל הנראה תקבל החזר כלשהו
בגלל זה שילמתי
כי חתמתי על החוזה
סתם מבאס נורא
כשחתמתי כבר התבאסתי על זה
אבל אין ברירה אין פה יותר מידי אופציות
והמטפלות יודעות את זה
אני חייבת לשלוח אותה
אז גם המחיר מוגזם וגם אין התחשבות בסיטואציות כאלה
משום מה קשה לי להאמין שאם היא תקבל החזר היא תחזיר משהו להורים🤦♀️
אולי אני סתם עצבנית עליה
בסוף היא חברה קרובה שלי
לבאסה כי יש ציפייה מעבר
בגלל זה אני לא ככ בעד ערבוב עסקים וחברים במקרים מסוימים, הרבה לא יודעים לעשות את ההפרדה ויש אי נעימויות
בכל מקרה חיבוק♥️ זו תקופה שתעבור
ההסתכלות לטווח רחוק, הלימודים ישתלמו ותוכלי בעז"ה להתפנק יותר
הורדה בהכנסות- כי שילמתם
ובשבילה- למה להתאמץ על ביוקרטיה של להגיש בקשות אם היא פשוט יכולה לקבל את הכסף ממכם
אם אתם ביחסים טובים ויש לה לב רחום
הייתי מנסה ללכת על שיטת - בואי נגנוב סוסים ביחד...
שזה אומר
אנחנו לא נשלם *כרגע*
את תנסי להוציא פיצויים מהמדינה
ואת הנפרש- אנחנו נשלים
היא לא תפסיד
ואתם תרוויחו משו
את הכסף עכשיו
כי ערב חג
והיא לא אוהבת בירוקרטיות כמה שאני מכירה אותה🤦♀️
אנחנו ביחסים ממש טובים
אבל דווקא בגלל זה אין לי כוח לריב איתה
לא נורא ה' שולח מה שצריך
אז מי שעוסקת בזה, מנצלת את זה לטובתה, וזה קצת לא פייר.
גם באיזורנו זה ככה.
ומבאס עכשיו..
אבל אין מה לעשות כל כך.
מבינה אותך
נראה לי הבאסה היא מלכתחילה על להיכנס לחוזה כזה, כי לא הייתה לכם באמת ברירה.
ועכשיו התשלום הוא מחייב, כי חתמתם.
אבל תחושה מתסכלת של חוסר אונים וחוסר הוגנות, אפילו אם התחייבתם לזה.
כי היא לוקחת תשלום מלא
אני חושבת שעל זמן שאת לא עובדת בו הגיוני לקחת פחות
לא אמרתי לא לקחת בכלל
אבל יש כאלה שלוקחות 50% וכד'
תשלום מלא כשאת לא עובדת בכלל- לא מכירה הרבה עובדות שמקבלות
בעיני הז הכי פייר כי ככה שתינו סופגות חצי
כי בסוף זה סיטואציה שלא תלויה בנו וכולנו באותו המצב
ובעיני צריך איזושהי התייחסות והתחשבות הדדית וחצי חצי הז הכי הוגן
היא גם צריכה לחיות
וגם היא לא תכננה מלחמה
אז אשתדל לענות בעדינות ולכן גם מאנונימי לא לפגוע באף מטפלת שלי שמזהה את עצמה
כשאנחנו סופגים אנחנו סופגים חצי תשלום על ילד אחד, שתיים (למי יש 3 ילדים מתחת לגיל 3?)
כשמטפלת סופגת היא סופגת כפול מספר הילדים.
אני חיה במקום קהילתי וכולנו שואלים את רב הקהילה. מסבב לסבב ההורים מתבקשים לשלם יותר
(ההנחיה שאם המטפלת תקבל החזרים היא תחלוק אותם אם ההורים בכל מקרה, ונחשו מה- הרבה מטפלות מעדיפות לא להגיש כי זה מדי הרבה מאמץ בשביל מעט מדי תמורה.
ככה הסבירה לי המטפלת של הבת שלי שזה מראש לא הרבה אז אם זה מגיע חצי להורים כבר לא שווה לה!!))
בהתחלה זה היה חמישים אחוז, אח"כ 60.
זה מכעיס עוד יותר כשמודובר למשל בחודש ניסן שגם ככה משלמים בו על כלום, כי יש שבועיים וחצי חופש.
אז כמובן, משלמים כי משלמים על כל השנה. אבל כשבימי העבודה שלא עובדים היא מחזירה לי 40 אחוז על 4 ימים (כי שאר הימים לא היתה אמורה לעבוד... אז כביכול לא 'הפסדנו')
אבל, תבדקו כאן כמה שרשורים יש של חוסר שביעות רצון וקושי אדיר למצוא מטפלות
זו עבודה קשה פיזית ונפשית ולא מוערכת מספיק
ולכן, זה חלק מהמחיר שאני משלמת
ואחרי שהבנתי את זה ממש נפתח לי הלב ומשלמת בכיף
אני פשוט יודעת שאם לא שנה הבאה לא תהיה לי מטפלת (גם ככה אין לי, חח, אבל נניח)
ובתמת לפי ההנחיות שלהם משלמים מלא
אז זה לא מופרך שגם מטפלות ירצו תשלום מלא...
אני מסכימה איתך לגמרי
אצלנו זה פשוט בחוזה, ושוב אין מטפלות
באמת משנה לשנה התנאים של המטפלות יותר ויותר לטובתם כי יש קצת ניצול של המציאות שהן קשות להשגה
לדוגמא לפני כמה שנים נראה לי תחילת המלחמה החזירו את הגנים ללא יום שישי ועד אחת כי היה להם מחסור בסייעות. המטפלת העתיקה את הקונספט ישירות ולא החזירה על זה תשלום! בגלל שהיא מוגדרת 'לפי משרד החינוך' לשיטתה.
האמת שעד היום אני כועסת על זה אבל בפשיטות אם אתעצבן, לא תהיה לי מטפלת
המעון באמת הוגן יותר ולא מחפף
עבדתי בזה בעבר, זאת עבודה קשה אבל לא מצדיקה את החיפוף...
התמת, אני לא יודעת איך זה עכשיו, אבל זכור לי שבקורונה כן קיבלנו החזר על הימים של הסגר.
אולי מאז דברים השתנו, אבל בעבר זה לא היה ככה.
לומר תודה שהן תכלס מגדלות לנו את הילדים ולשלם בשמחה
העניין שזה סינוסיטיס אז יש לי כאב בסינוסים ובשיניים כל היום,
אני בקושי רב מצליחה לישון מעט מאוד כי האף סתום ולנשום ככה מעייף ומכאיב בגרון בינתיים טיפול לא עוזר (קונבנציונלי וטבעי ) וזה פשוט מלחיץ אותי עוד יותר
אני חסרת סבלנות לילדים מתקשה לתפקד ונעזרת בבעלי,
אז אני מרגישה אשמה שבניגוד לנשות החיל שמתפקדות גם עם חום גבוה וכו אני יותר כמו הבדיחות על גברים שמושבתים בגלל צינון..
אתן הייתן מתפקדות כרגיל ככה?
זה לא "סתם" צינון..
תרגישי טוב
אדוויל עוזר ויכול להיות שאת צריכה אנטיביוטיקה.
אני אחרי לידה מתפקדת יותר טוב מאשר עם סינוסיטיס....
תרגישי טוב!
עשיתי דיקור+אדים חמים עם מלח ושמנים וכו. בסוף עבר
אם לא, הייתי משלב בין דקסמול סינוס ואיבופרופן,
לסירוגין לפי המינונים המותרים.
ודקסמול סינוס לילה בלילה בשביל להצליח לישון
מה את ואיך את מתפקדת.
עדיף לא להסתכל לצדדים ולהשוות, זה באמת מחליש!
ותרגישי טוב!! זה נשמע ממש מתיש!
היה לי בתחילת החורף
ושבוע שכבתי בלי להזיז את הראש כי כל תזוזה כאבה לי
ואחר כך עוד שבוע בקושי תפקדתי כי האנטיביוטיקה החלישה אותי נורא
כאב לי השבוע בערב בעיקר..ומעט ביום
בחניכיים בצד אחד העליון. לא בשיניים .
בעצם הלסת
וכאבי ראש-רק בצד הזה
ואף סתום רק בצד ההוא. סוף צינון המון ליחה ונזלת דלקתית
בהתחלה נבהלתי שאולי שן שהיה לי בה טיפול שורש לפני כמה זמן עושה בעיות
אבל לא כאב לי בשן
רק בחניכיים ובלסת וכו
ולפי כל הסימנים וזה שזה בעיקר בערב ובלילה הצ'אט אמר לי שזה מהסינוס של האף שנסתם ודלקתי
יכל להיות?או שהוא המציא?
זה כבר די עבר ולא כואב ב''ה
כאב ליומיים בערך בעיקר בערב
הדלקת מקרינה כאב, וזה בדיוק המקומות שבדר"כ כואבים. במיוחד שזה בצד אחד זה אומר שכנראה פשוט הדלקת רק בצד הזה
ואם לא נחים מספיק זה לא עובר ומחמיר
לי יש את זה כרוני פעמיים בשנה לפחות ממש בהשבתה אין אותי.
לנוח לנוח לנוח ושוב לנוח
זאת התרופה
תנסי אינהלציה מי מלח
תה עם ג'ינג'ר דבש לימון וכדור לסינוסיטיס כמו פארמול כזה יש לזה מיוחד
