פורום הריון ולידה (עמוד 2048)

ולכן הרפיה של המחשבה, והעיניים יכולה לעזור, ממליצה על הספר של ד''ר בייטס.

יש שם תרגילי עיניים. הוא כבר בגיל שאפשר ללמד אותו לעשות תרגילים, זה ממש פשוט,

מכסים את העיניים עם הידיים שלא ייכנס אור, עוצמים עיניים ,ומנסים לראות שחור חלק בלי צבעים,

הצבעים שרואים הם סימן שהמחשבה לא רגועה. אפשר לדמיין חפץ או או בשחור ואז לראות כאילו היא הוכלת וגדלה עד שרואים ממש שחור, ככה למשך 20 דקות, פעם ב5 דקות מעט ללחוץ על העיניים כדי להזרים דם למשך דקה,

לא חייב על הדקות, אפילו אם הוא יעשה את זה רק 3 דקות ולא 20 זה עדיין יכול לעזור...

בהצלחה!!

סיוט. זה באמת סיוט.

תשמחי שאת רוב ההריון כבר עברת, למרות שעכשיו כל יום נראה כמו נצח, וגם הלילה...

לי בלידה אחת המיילדת לא התייחסה לזה ואח"כ ממש לקח לי זמן להתאושש מהלידה

ובלידה האחרונה המיילדת היתה קשובה, עזרה לי להרים את הרגל למיטה כל פעם שהיא נפלה (אני לא יכולתי להרים אותה, והיא כל הזמן החליקה...)

בזמנו אמרו לי לעשות דיקור סיני, אבל כשהלכתי מטעם הקופ"ח, המדקרת לא ידעה מה זה בכלל...

ולא הספקתי ללכת למדקרת אחרת.

אחרי הלידה יש בבי"ח מדקרת שיכולה לעזור, אפילו במהלך הלידה..

חשוב ליידע את המיילדת לפני שהיא בודקת אותך ולבקש ממנה להתחשב כדי שלא ייגרם יותר נזק אח"כ

ולעשות תרגילים...

יצא ארוך, מקווה שעזרתי

האמת שאחרי הלידה זה היה כאב יותר משמעותי מהתפרים.. 

אבל לאט לאט הימים עוברים ומשתפר ב"ה.. 

את יודעת למה כביכול יש הזתדייגויות גבי התרופה הזו?

מה שכן הוא אמר לי לעשות תרבית חוזרת כ5 ימים אחרי סיום התרופה, לתת לגוף להתאפס

אני לא אוכלת כמעט חלבי בבוקר זה קרקרים או כאלה ובערב זה בשרי או גאנק למיניהם

הרחם הוא באמת שריר קשיח. בהריון הוא גדל אז הגיוני שאת פתאום מרגישה אותו בולט קצת.

לא חושבת שיש מה ללכת להיבדק בגלל זה..

מרגישה רגיל לא משהו מעבר לבחיהל הרגילה של השלב הזה

אבל הרופא בדק רותי ואמר לא משהו מדאיג אולי מתיחה של השריר של הרחם או מעיים (יש לי המון גזים אולי זה קשור)

מתחילת תשיעי כולם טרחו להגיד שירדה לי הבטן,

וילדתי בסוף ב 41++

קודם כל- את מיוחדת וענקית!

נכנסת לי ללב גם בלי להכיר אותך, בין כל התגובות שלך פה , הלב הענק שאת מפזרת

והחוויות הכל כך מעצימות שעברת

זה לגמרי לגמרי טבעי מה שאת מרגישה.. חווית דבר מטלטל, והגיוני לחלוטין שהנפש שלך שכל כך נכוותה, תפעיל מיד מנגנון הגנה כי היא נורא מפחדת להרגיש ככה שוב, כמו אז

וזה בריא בהחלט..זה חלק מכוח שהקב"ה העניק לנו כדי להתמודד עם דברים

עכשיו, ברור שאם זה חלק שהולך איתך מעבר למצופה, ושמשפיע לך יומיום ,אז לדעתי אולי שווה לעבור איזשהו תהליך עיבוד לחוויה, אני חושבת שזה סופר מגיע לך.

שתוכלי להאמין בעצמך יותר, בגוף שלך, בהריון

ובכוח שלך להמשיך הלאה

אני בטוחה שזה ילווה אותך תמיד, היתה לך נשמה אצלך, ואת תזכי לפגוש אותה בקרוב ממש כשמשיח יתגלה

אבל תדעי שהיא היתה משהו מיוחד

אגלה לך סוד..

אומרים שזה נשמות מאוד מאוד גבוהות

אני איבדתי אחות תאומה , אומנם בשלב שאפילו לא הכרתי את עצמי (כמה חודשים בודדים)

אבל זה צלקת שאמא שלי עד היום סוחבת ומזכירה וכואבת כל שנה מחדש ומעבר

אני לקחתי את זה למקום של תפילה

כשקשה לי נורא, כשמרגיש חנוק ודוחק

ממש טוב כמובן להתפלל אצל צדיקים וכו', 

אבל אני בחרתי בסיטואציה קשה מסוימת לבקש דווקא מאחותי ז"ל שהיא וודאי נשמה עצומה בשמיים שתתפלל לקב"ה בעבורי, ובזכות הנשמה הגבוהה שהיא  שאזכה לישועה מסויימת

והופ, זכיתי באמת לישועה שממש הייתי צריכה באותו זמן

אז נסי לדבר עם הנשמה הזאת..שהיתה לך הזכות לגדל בבטן לא מעט חודשים

והיא תעמוד בעדך!!

הרבה כוח ליאני בקרוב ממש תזכי לאושר שכל כך ציפית לו

ה' איתך בכל רגע!!!

נשיקות 

במיוחד שהכאב ראש של מה לעשות עם הילדים בלידה זה תיק ממש כבר ומלחיץ על הראש...

קבעתי כבר תור חדש לשבוע הבא. ווידאתי 10 פעמים שזה הסניף הנכון הפעם

ואיזה מגניב שאצלכם זה עדיין בלי תור. גם אצלנו היה ככה פעם אבל השתדרגו..

לבן שלי גם היה צהבת ואחות בבית חולים אמרה לי שאם זה צהבת שלא עוברת אחרי כמה ימים אז יכול להיות שזה סוג צהבת שנגרמת מהחלב אם - ולכן היא המליצה לי לשלב גם תמל.

למפרע - אני חושבת שזאת היתה טעות כי קראתי שהסיכוי שזה יהיה מהחלב הוא סיכוי ממש ממש קלוש.

נשמע לי ממש מופרך. לא שמעתי על דבר כזה... רופא אמר דבר כזה?

אני יודעת שאצלינו במשפחה (המורחבת) כמעט לכל התינוקות יש צהבת גבוהה ללא סיבה ברורה - אחת הסיבות האפשריות אגב היא אם יש נוגדנים בין דם האם לדם העוברים. לא מבינה בזה הרבה. רק אומרת שבלידה השנייה שלי עשו את כל הבדיקות ולא מצאו למה זה ככה. אבל בשום שלב לא הזכירו חלב אם כאפשרות! 

מקבלים את זה שכנראה כל פעם האישפוז יתארך....

שהצריכה גם אישפוז חוזר באור

בשום שלב לא נאמר לי להפסיק להניק. רק וידאו שבאמת אוכל מספיק ושאני מניקה כל שלוש שעות.

הסיבה שהסבירו לי היא שהבילירובין מתפנה בצואה וילד שאוכל תמ"ל יש לו יותר צואה

אז הברית נדחתה, אז מה. זו לא סיבה לא להניק!!

אני הנקתי גם עם צהבת, הרופא ילדים שלי אמר שזה תקין עד גיל 12 שבועות וזה עבר לו עד גיל חודשיים בערך..
את תמיד יכולה לאכול דברים שמרבים חלב (מניסיון עובד!) - תה קמומיל (אמיתי, אבקה שאת מסננת), משקה שעורים (יש לו טעם של קפה והוא מאוד בריא), תה שומר (גם מזרעי שומר אמיתיים שאת מסננת), מיץ גזר סחוט טבעי, תירוש ענבים ללא סוכר.
כל זה עובד כמו קסם!
אני קניתי משאבה של לנסינו לפני הלידה לכן אני כן ממליצה