פורום הריון ולידה (עמוד 2075)

יש שם מתחם ממש שווה של משפחת חדד

אם פלסטיק אז עם סקוצ' וחומר חזק
אם עץ אז לצבוע מחדש את השרפרף

מעץ..
צירפתי תמונה

תנסי קודם במקטם מוסתר לראות שזה לא פוגע בעץ

או פלסטיק?

אם אין לך אפשר גם לנסות אלכוג׳ל

ואם לא- מציעה לשחרר.

בעז"ה היא תקשקש על עוד הרבה דברים.

כל עוד זה על הציוד שלה, זה לא נורא בעיניי (בהחלט מבאס, אבל לא נורא)

🤨

שבועיים - שלושה אחרי היחסים. אם יוצא שלילי, סביר שלא קיימתם כשהיה ביוץ

בהחלט יכול להיות תופעות הסתגלות.

תעשי בדיקת בטא מה שבטוח.
שימי לב שהמניעה לא מתחילה מיום הלקיחה.
תבדקי בהוראות ממתי מתחילה הגנה מלאה ותעשי בדיקה (נוספת או במקום) ביום ה14 מההגנה המלאה.

ואמרתי לבעלי שישכח ממני לעוד שבוע!
אני בחרדות עולם מזה. אוף

ויכול להיות כבר תופעות של תחילת הריון אם קיימנו יחסים ביום חמישי?!

לגבי תופעות לוואי יש מצב. למרות שאני כרגע עם פומיניק ואין לי שום תופעות בלי עין הרעעע

כי המשולבות היו לי זוועההה. אבל ב"ה

שבועיים, אבל זה עדיין לא נותן תשובה ודאית, כי יכול להיות ביוץ מאוחר. אז נראה לי שלשה שבועות מקיום יחסים.
פומיניק מתחיל לתת הגנה רק אחרי שבוע מההתחלה.

ולגבי הנקה מלאה, זה יכול להפחית את הסיכויים, אבל לא מחייב. אני עשיתי אולטרסאונד חודשיים אחרי הלידה והטכנאית ראתה שיש ביוץ... והנקתי מלא.

וכן.. אני יודעת על הפמיניק שזה שבוע
לכן עכשיו אנחנו לא מקיימים
רק בלילה של המקווה וזהו

באסה

אבל ב"ה שהגוף עובד. זה רק אומר שצריך ממש להקפיד.
מה שכן, נראה לי ממש מוקדם לסימנים של הריון, הריון לא נקלט כל כך מהר, אפילו לא עבר שבוע.
לעומת זאת זה הגיוני שזה מהגלולות, אני תמיד בחודשיים הראשונים של הגלולות בודקת הריון כל שנייה בגלל התופעות לוואי

אבל כבר לא יודעת מה לחשוב!
תודה על התגובה שלך!! נרגעתי קצת

גם באתר של כללית כתוב שהאפלקציה יצאה לחופשת לידה
אין לי מושג למה...

את "ההיריון שלי".
היא חביבה למדי.

את מכניסה בתחילת השימוש את תאריך התלמ/ווסת אחרונה והם שולחים לך כל שבוע פירוט על מה שקורה באותו שבוע-איך נראה העובר וכו'.. ואיזה בדיקות/הכנות כדאי לעשות.

שתסכני את הבריאות שלך וגם לא רוצה לטפל בתינוקות החמודה שלך בזמן שאת בבית החולים. כמובן שתעשי מה שנכון לך ומשפחה שלך. מי שיולדת צפוף בדרך כלל הולך לה יותר בקלות . זה לא שהיא טובה ממך או את טובה ממנה, כולן טובות עושות מה שנכון להן.

 

 

אי אפשר להביא ילדים מתוך עייפות וקריסה...
(אני אישית בגישה שלא חייבים סופר רצון לתינוק אלא מספיק רצון בסיסי ובעיקר כוחות נפשיים ופיזים וכמובן תמיכה מהאיש... כי עלי ראיתי שזה מספיק לי.
כמו שאני מכירה את עצמי אם אחכה לרצון מטורף- זה יקרה אולי במרווחים מאוד מאוד גדולים ולעומת זאת גם בגישה הזאת שלי אני שמחה ומאושרת בהם. להבהיר- יש כאלה שממש ממש לא מתחברות לגישה הזאת וזה לא מתאים להן בכלל. והכל טוב)
ועם כל ההקדמה הזאת, אני חושבת שאת עושה את הצעד הכי הכי נכון בעולם!
חייבים חייבים כוחות נפשיים ופיזים להריון..ללידה.. לטיפול בתינוק.
זה באמת חובה. לא מותרות...
ועל גבי זה אני חושבת שגם ממש חשוב תמיכה מהבעל.. (אצלי לפחות). בין השאר בגלל שההריון והכל ככ סוחט פיזית ונפשית שצריך גיבוי גם טכני וגם נפשי לכל העסק...
בקיצור נשמה.
קחי לך בנחת את הזמן שלך לעבד ולעכל.
הכוחות האנרגיות והרצון עוד יבואו.
העיקר שתהיי קשובה לעצמך ולרצונותייך וכוחותײַך.

מותר מותר מותר לחכות ולאסוף כוחות.

אני לא מאמינה בזה שיום אחד יש אורות ונצנצים ועובר חד קרן שמכריז שהנה הזמן המושלם להריון.
כי אחרי הריון קשה וסיוט ומשבית זה מה שאנחנו זוכרים, ומי רוצה מבחירה לחזור לכמעט שנה של להיות מושבתת ולסבול?!

אבל יש שלב, הוא מגיע בסוף, שבשכל מבינים שהגיע הזמן לעבור שלב.
ואצלי לפחות אנחנו בשלב ביניים- שלא מכחישים ויודעים שרוצים עוד אחד, אבל גם יודעים כמה זה ידרוש ומתכוננים למצב הקשוח הזה- גם טכנית(מתארגנים על זה ברמה הכלכלית והביתית), גם נפשית(מדברים את זה, מכילים את האתגר בזה) ובעיקר יש לי מול העיניים ילד מהמם וכבר בוגר שיכול להסתדר יחסית ולא צריך אותי בעזרה פיזית מטורפת כל היום.

הבן שלי בן כמעט 3, אני אחרי הריון היפרמאזיס ודיכאון אחרי לידה ועוד כמה מתנות חמודות.
וזה השנקל שלי.

ומכירה את המבטים מהסביבה ואת התחושה שכולם מחכים שנווו מה עם הילד הבא.. וזה לא משנה שיש מסביבי באמת אנשים עם טאקט שלא יגידו כלום, אבל כשכל החברות שילדו איתך כבר ילדו ילד שני או לפחות בהריון מתקדם, וכשבמשפחה לכל הגיסים היו 2 ראשונים בפחות משנתיים וכו וכו והרי אין לכם בעיות, עובדה שכולם יודעים שההריון הגיע מיד אחרי החתונה.....
אף אחד לא אומר כלום אבל הצביטה בלב אוהווו קיימת כל פעם.
וזו עבודת חיים, להפנים שזה מה שטוב ונכון למשפחה שלנו במציאות שלנו. גם אם זה ממש הפוך מהדמיונות.

את כל התגובות ..ממש מחזק.. תודה

כל אחת יכולה להרגיש שמסתכלים עליה למה היא לא יולדת.

ואם יש לי קשיי פוריו זה עניינכם?

ואם ש לי אתגר רפואי?

ואם משהו נפשי?

ואם קונפליקטים זוגיים?

ואם ואם..

אף פעם לא יודעים המ קורה באמת אצל האחרים ותמיד יכול להיות שיש לנו דעה איך צריך להיות ולהתנהל העולם.

אז שיהיה. ותעזבי הכל בצד. ותחיי מה שטוב לכם ונכון לכם.

(השאלת מה החברה חושבת היא לא רק בילודה אלא בהרבה עניינים אחרים, ופשוט צריך ללמוד לשים את זה בצד וזהו).

 

ומעריצה אותך על הריון עם היפרמאזיס! איזו אמא גיבורה!

נשמע זוועה למדי. באמת. תרגישי הכי הכי בנח בעולם.
גם מהציבור שלך ובמקום עם נתוני ילודה מדהימים. לוקחת את הקצב שמתאים לי ולמשפחה שלי. סביר מאוד שיהיה לך היפרמאזיס גם ביתר. הלוואי שלו. אבל לא הייתי מצפה. אז לפני כל הריון את חייבת לקחת בחשבון השבתה. להתכונן. עם עזרה. והכל. ואולי גם להפנים שיהיו פחות מהמתוכנן. אבל כל אחד- זהב. בע''ה! לגבי הלידה ואח''כ בע''ה כן יהיה יותר טוב. שמחה שאת מעבדת.
הסביבה היא לא שיקול. היא לא כלום. לסנן לסנן לסנן.
אישית עם הריונות ממש שפויים. אבל קשה לי בשנה הראשונה מאוד (וגם ניתוחים קיסריים. אבל באמת זה פחות העניין המשמעותי אחרי שנה ומשהו). מרווחת כמה שטוב לי פיזית. ובעיקר נפשית.
הרווחים הם מעל שנתיים וחצי ואז מעל שלוש וחצי (תוכנן שלוש וקצת ולקח קצת זמן). ועכשיו עם בן שנתיים פלוס אני ממש לא בעניין. והסביבה שלי לגמרי אחרת.
לא מעיפה מבט ימינה ושמאלה. פשוט לא.

אני במקום דומה, כבר כמה שנים אחרי הלידה האחרונה והגוף שלי עדיין לא חזק להריון.
מדברת על זה חופשי עם החברות והילדים. כשהקטנה אומרת שהיא רוצה שיהיה לנו תינוק אני אומרת לה שתתפלל לה' שלאמא יהיה כוח.
כל החברות שלי יודעות שאני מאוד רוצה אבל זה לא נכון לי עדיין ושאני מחכה שאהיה חזקה מספיק (ההריונות שלי מתישים מאוד).
לפני כמה זמן בת משפחה התקשרה לספר שהיא בהריון והרגשתי שהיא ממש מהססת וחוששת לפגוע אז אמרתי לה לגמרי בכנות שאני ממש שמחה בשבילה שיש לה את הכוח לזה ושתרגיש הכי בנוח שבעולם.
לא צריכה שירחמו עלי! מאמינה שבע"ה יהיו עוד ילדים, ואם חלילה לא אני שמחה מאוד מאוד מהארבעה המקסימים שיש לי!

בהצלחה רבה בתהליך! הכי חשוב שתחבקי את עצמך ותהיי בלי נקיפות מצפון.

תעשי רק מה שנכון *לכם* וטוב *לכם*
הסביבה לא סובלת, לא מגדלת לך את הילדים.
לא מצליחה להבין את זה :-/
להתעלם- או מה שאני בחרתי- לשתף. אני פשוט מספרת הכי בכנות לכל מי ששואל שההריון שלי היה קשה וכו
בהצלחה ❤

זה באמת לא ניתן להשוואה
איך כל אחת עוברת הריונות, איך הלידות
כמה עזרה יש לה, משאבים נפשיים
נקודת הפתיחה של כל אחת שונה
ופשוט אי אפשר לדעת מה עובר על השני

הבת שלך צריכה אימא שפויה. אף אחת אחרת לא תגדל לך את הילדים.

תתאמני להתעלם מדעתם של אנשים שלא חשובים לך

ממש מילה במילה מה שכתבת. אני מנעתי שנה וחצי ועכשיו ב"ה בהריון (גם קשה מאוד) ולמרות ששנה וחצי למנוע זה לא תמיד נחשב הרבה התביישתי מהסביבה. אנחנו בסביבה דוסית ממש, נראלי שהרוב פה בכלל לא מונעות...

אני ממש מבינה אותך, מכירה את תחושה הזאת שרוצים לרצות את הסביבה.. אבל ברור שזה לא נכון. 

 

כל אישה והקצב שלה, והרצון שלה..

 

ומוסיפה שזה באמת אחד הדברים שכואב לי לקרוא עליהם, שהסביבה שלנו יכולה לתת לנו להרגיש לא נעים בדבר אישי כ"כ..

הלוואי שכחברה נדע להכיל יותר ולא לשאול שאלות ולהסתכל על הדברים האלה. 

לנו לא התאים ילד אחרי כל מה שעברנו בהריון ולידה של הראשון. (והיחיד כרגע...)
לא עמדנו בקצב שמצופה מהחברה שאנחנו גדלנו בה.

האם זה משנה? לא כל כך.
טוב לי עם הילד שלי. אני אוהבת אותו ולא הייתי מחליפה את החוויה איתו במשהו אחר. זו עיסקת חבילה והיא מדהימה. וחלק מזה זה לוותר על הציפיות של החברה.
מתי זה התחיל להפריע לי? כשרציתי עוד אחד ובעלי לא היה מוכן לזה.

אבל כל עוד עמדנו יחד כזוג וראינו שהמציאות הזאת היא הכי טובה עבורנו- לא חשבנו פעמיים.
היו רגעים של משבר.. של :למה זה מגיע לי. אמא שלי תמיד הייתה מספרת על ההריונות הקלים שלה ועל הלידות שעברו על מי מנוחות. (בשלב מסוים היא הבינה שיש מצב שלידה קיסרית - שלי- הרבה יותר קשה וטראומתית מלידה רגילה ויש מקום להתחשבות בנסיבות השונות ושלא כדאי לערוך השוואות..) אבל לה היה שק אחר להתמודד איתו (נישואים לא מוצלחים, בעל שלא תומך פיזית כלכלית ונפשית ולקינוח - גירושין בגיל צעיר ו5 ילדים לטפל בהם לבד..)
ולי ברוך השם יש מתנות אחרות לשמוח איתם.

טיפ אחרון-

מה שעוזר לי באופן אישי בזמנים הקשים - להיכנס לחדר של הילד בשעת השינה ולראות את היופי ואת המתנה הענקית שקיבלנו מעת השם. ובעזרתו יתברך אולי נזכה ביום מן הימים ונקבל עוד אחד/ת.
אבל האחד שכבר יש לנו - הוא מיוחד ומדהים ולא מובן מעליו.

מן הסתם תראי, שממש לא כולם אותו דבר...
יש כאלה שההריון והחודשים הראשונים יותר קלים להן והילדים יחסית צפופים
יש כאלה שמכל מיני סיבות אישיות החליטו לרווח יותר בין הילדים.
ממש לא כולן יולדות כל שנתיים.
כל אחת והענין שלה.

העיקר שתביאי את הילד בשמחה וברצון ה' נותן כוחות להריון לגדל זה משהו מעל הטבע!!

אבל הייתי מחכה לרצון משלך ושל בעלך. ולא בגלל מה שהסביבה תגיד.

פני אלי באישי

אני גם משתייכת לקהילה שבגיל שלי כבר יש 5 או 6 ואני עם שניים.
אין בי שום לחץ.
בטח לא בגלל הסביבה.
אף אחד לא מגדל לנו את הילדים, רק אנחנו!
ולכן נביא לפי הכוחות *שלנו*.

לעצמך מה המטרה שלך בחיים.
ילדים זו לא מטרה

המטרה להיות עובדי ה', לשמוח במה שאנחנו עושים, להוסיף טוב ואור לעולם. אז אצלך דווקא זה שאת מונעת, זה מה שגורם לך ליותר שמחה ואור, אז ברור שאת עושה את הדבר הנכון.

ומזדהה איתך ממש.
אנחנו ריווחנו (הכל יחסי, בחברה שלנו פער של כמעט שלוש שנים נחשב לרווח), ואני הכי שמחה בזה בעולם. נכון, לפעמים קצת תחושה לא נעימה, אבל אני יודעת שזה מה שהיה הכי נכון לנו ואם הרווח היה קטן יותר לא היינו עומדים בזה

יש כאלו שהילדים זה כן מטרה עבורם

זה לא סותר את זה שצריך לראות מה הכוחות והיכולת
אבל זאת בהחלט יכולה להיות מטרה והיא מהממת בעיני!

שכמות ילדים זו לא מטרה בעיניי.
אין כאן עניין "לספור" ילדים ולמי שיש יותר ילדים הוא יותר שווה.

ברור שהבאת ילדים לעולם היא גם ערך חשוב מאוד בפני עצמו (נוסף על שאר הסיבות), אבל זו לא רשימת מכולת שמבינים בה וי על כל ילד שנוסף
כל ילד עומד בפני עצמו

ספציפית קניתי מהחנות בחולון ספריית קודש 3.2 מטר ומרוצה

הרבה זמן בסלקל נשמע לי לא מומלץ.

נשמע שהערסול נעים לה

הטרמפולינה בדרך מחכה למשלוח ..
ככה זה יחד ראשון לא מצויידים מספיק מראש

ערסול על הידיים היא לא רגועה, רק בתנוחה של נמר מטפס והלכה לי כבר היד..

גם הבת שלי בילתה הרבה זמן בתנוחה הזאת, וכמובן שהיא רצתה רק שנעמוד..

בת כמה היא? מבטיחה שמתישהו זה עובר♥️

נסיכה בת חודש

ממליצה לקנות מנשא בלי לחץ
זאת הוצאה גדולה וכדאי לבחור ביישוב הדעת.
לבינתיים להשאיל. ככה גם תראי למה את מתחברת.

בהצלחה יקרה!!

אבל מכינה לי שוקו! הלוואי שיהיה לי מספיק זמן לשתות אותו בנחת...

כאמא, אני ישנה בכיף אם שניהם ישנים יחד בבוקר (וגם אם לא 🤭),
כמטפלת, לדעתי לא לעניין לישון ממש, אבל כן להתנמנם לידם. למה לא? ככה יהיה לך כוח להמשך.
להתנמנם ככה שתוכלי לשמוע אותם מיד כשמתעוררים, ובכלל אם חלילה יש איזו בעיה (הם ישנים בצורה בטיחותית מבחינת הכללים?).
באמהות הקב"ה טבע יותר ערנות לתינוק. לכן אמא יכולה לישון, ועדיין תשמע את התינוק.

הם ישנים בעגלה על הגב, זה בטיחותי, כן?

באופן אישי, אני לא סוגרת את הגגון כשישנים כדי שיהיה מספיק אוויר. לא ראיתי כזו המלצה, סתם תחושה שלי.
אבל בעיקרון זה בסדר גמור,
ובמקומך הייתי מתנמנמת קצת בחצי ישיבה על הספה.

הקטן בן כמעט חמישה חודשים, הגדול יותר קצת יותר מחצי שנה, אולי עוד מעט יעבור לטיולון אבל בינתיים באמבטיה...

אפשר לפעמים לנסות רק לנמנם ואז נופלת עייפות חזקה.. בעיקר בהריון.
חוצמזה אם אחד הילדים פתאום יחליט להתיישב או להתהפך או משהו כזה לא תוכלי לשלוט במצב.

בשערי צדק יותר דתיים, למשל.
בעין כרם הפרוטוקולים של לידות קצת שונים ופחות שמרניים ולוחצים ממה שיש בשערי צדק.

הבנתי שהר הצופים פחות מומלץ משניהם.

של 500-600₪ נראלי תלוי בית חולים.
אני עשיתי קורס ב500₪ אז קיבלתי החזר מלא..
קורסים בבתי חולים, לא ביררתי אז לא יודעת להגיד.
התלבטתי אם ללכת לעין כרם או שערי צדק, בסוף הלכתי לשערי צדק והיה מצויין ב"ה!

ילדתי שן וממש נהנהתי וגם פחות צפוף שם ובעלי היה איתי וישן איתי איכשהו היה לנו חדר לבד... אבל זה לא קורה בד"כ

סטטיסטית הם הכי פחות מתערבים ומעודדים לידה טבעית.
לי הם ממש הצילו אותי בלידה ראשונה שבכל בית חולים אחר היתה ככל הנראה נגמרת בקיסרי.

ובלידה השניה נתנו לי 36 שעות להתפתחות לידה טבעית אחרי ירידת מים שזה מלא ביחד לבתי חולים אחרים שככל הנראה היו מתערבים מוקדם יותר.

החסרון הגדול שלהם זה המחלקות שהם ישנות וחא כיפיות בכלל.
גם אני תכננתי לעבור למלונית, בלידה ראשונה לא התאפשר כי הייתה לידה קשה והייתי בהשגחה
ובלידה השניה ילדתי בשבת ולא היה טעם לעבור במוצש

ופחות חנוק שם מבחינה דתית לטוב ולרע

נתנו לי יומיים במלונית- בגלל שיצא בדיוק שישי שבת או בגלל התאומים

 

המיילדות מאוד נחמדות ומשקיעות. הייתה מיילדת אחת שישבה כל הלילה לידי לוודא שיש דופק לשניהם כי היה מאוד קשה לנטר אותם.

 

בכל מקרה השבוע בבית חולים עם העזרה בתינוקייה ואוכל טוב, עזר לי מאוד כדי לחזור לעצמי אחרי הקיסרי

 

הקורס עולה 400 ואם את יולדת שם אז מקבלת החזר
מיילדות מהממות עברתי שם חווית לידה (ראשונה) באמת חיובית וכיפית
המחלקות - נחמד..
ואם את נרשמת למועדון יולדות את מקבלת לילה חינם במלונית

רוב הרופאים יכולים להתקין אותו, אם כי כדאי רופא מומחה. על השאלות האחרות אני לא יודעת לענות.

ואם לא מסתדר איתו, ללכת על היקרים.
למה?
כי לרוב מסתדרים... אז חבל על הכסף והמאמץ
(תחשבי שזה כפול כמה פעמים שתשימי התקן בחייך... אם תתרגלי לנובה טי, תשימי כל פעם נובה טי...)
וגם כי לגבי בלרין אין הוכחות שהוא יותר טוב, במילים עדינות אני אגיד שיש מאחוריו מכונה שיווקית משומנת. אפילו במכון פועה אומרים שיש מצב שהוא גורם ליותר דימומים (בניגוד גמור להבטחות...).
לא חקרתי מדעית אבל רואה המון פוסטים של דימומים קשים איתו בהתחלה, וכמעט לא רואה פוסטים דומים של נובה טי.

מתי לשים? תלוי בפסיקה שלך.
אם ההתקנה לא אוסרת והרב אצלך מקל בדיני כתמים, אז עדיף אחרי טבילה.

מומחה שיתקין או כל רופא נשים יכול לעשות זאת?
ועוד שאלה ידועה לך מה העלות שלו בערך?

איך יודעים מי רופא מומחה? איפה אפשר למצוא רופא מומחה להתקנת התקן?

אני סומכת על הרופא הרגיל שלי גם בהקשר הזה.

אבל אם הייתי יודעת שהוא לא מספיק טוב הייתי מבררת  על רופא אחר.

אגב, אפשר גם כאן בפורום...

תקחי בחשבון שיש רופאים שלא מוכנים להתקין בתקופת ההחלמה אלא רק אחרי 3 חודשים (הזמן שלוקח לרחם להתכווץ לגודל המקורי).
אבל כנראה שהרוב כן מתקינים.

יש רופאים שלא מתקינים לפני חודש וחצי/חודשיים ויש כאלה שכן.
ההתקנה לפסיקתכם אוסרת? אם לא אז הזמן הכי טוב להתקין זה מיד אחרי הטבילה כי קל יותר להתיר את הכתמים שיכולים לקחת זמן.
וכמובן להתייעץ מראש עם דמות שמקובלת עליכם על כל הפרטים בנושא הזה

אם כן אז באמת כדאי למצוא רופא שמוכן להתקין מוקדם אבל רק אם את מרגישה שההנרתיק החלים כי מרחיבים אותו ומתעסקים קצת זה עלול לכאוב או לפצוע אם את עדיין לא מחלימה

אני התקנתי שישה שבועות אחרי לידה

אצלי זו היתה מועקה שזיהיתי בה פחד מהיום הארוך שלפניי. איך אסתדר לבד עם התינוק \ הילדים שעות ארוכות... וברגע שהתחלתי את היום ונכנסתי לפעילות זה היה נעלם. מאוד לא נעים, אבל מכיוון שבסוף זה לא הפריע לי לתפקוד והיה מתפוגג לא התעמקתי בזה יותר מדי.

יכול להיות שלדאוג לעשות גם דברים בשביל עצמך באופן קבוע, וגם לדאוג מדי פעם לקצת חברה במשך היום - ללכת עם התינוק, להיפגש בחוץ או להזמין אלייך - יכול להועיל (אצלי אני חושבת שזה עזר קצת).

 

יכול להיות שאצלך הגורמים והדברים שיעזרו הם שונים - האם את מצליחה לזהות אותם? תשימי לב ותישארי עירנית לעצמך, אבל כל עוד זה רק בבוקר וחולף מהר לא הייתי מאוד מוטרדת. כמובן אם יש משהו שיכול לעזור זה רק טוב, אבל לדעתי אין סיבה להילחץ מעצם התחושות

אני מחטטת ברגשות שלי ובודקת מה הגורם לכך,
לפעמים זה משהו שאמרו לי ופגע בי,
לפעמים זה תסכול מעצמי מכל מיני סיבות,
לפעמים משהו עם הבעל,
ולפעמים זה ממש מכלום,
פעם שמעתי משהי חכמה ומיוחדת שהיא אמרה שזו הנשמה שלנו זקוקה לקשר עם ה', הנשמה פשוט צמאה לקב''ה, ומאותת לנו להתעורר. לפעמים באמת אחרי תפילה וקשר עם ה' מרגיש לי יותר טוב. גם הנשמה רוצה לאכול אוכל רוחני...

בעיני זה לא משחק. זה תהליך טבעי ונורמלי כחלק מהגמילה. עוזר לייצר הכרות פיזית ונפשית עם התהליך.
מרבית ילדי היו יושבים בשירותים לסרוגין מספר חודשים לפני הגמילה ממש.
בהצלחה!

זה נהדר ככה,
אח"כ הגמילה עצמה יותר זורמת.

הייתי זורמת איתו לגמרי. הכי כיף שזה מגיע להם טבעי

לא חושבת שהוא קטן מידי.
בד"כ זה בשלות של ילד.
ולכי על זה..

באמת נראה לי שהוא בשל.

נתחיל

כאילו יש דרך לדעת או שזה נפוץ שיש מלאאא הפרשות בתקופה הזאת? פייר לרגע נבהלתי

לבן/אפור כמו גבינה או קוטג. זה הפרשות שמרמזות על דלקת או פטריה.
אם יש גרד או כאבים אז גם.

סתם הפרשות - הטווח התקין מאוד מאוד רחב, לא צריך לדאוג להן יותר מדי, אפילו צינון מאוד משפיע

כ4 חודשים מהלידה, בהנקה מלאה

(עם גלולות)
וקיבלתי מיד כשסיימתי עם הגלולות..

תוך כדי שהנקתי
בערך כשהתינוק היה בן שנה ורבע

יודעת שאחרי הנקה של הרבה זמן (שנתיים), לפעמים לוקח כמה חודשים.
לי כשההנקה כמעט הסתיימה. ישמצב שזה תלוי באורך הזמן שמניקים, ומן הסתם גם לגלולות יש השפעה על זה

פעם חצי שנה ופעם כמעט שנה.

מחפשת לשמוע גם מבנות שהניקו פחות.. באיזור חצי שנה ככה

והגיע אחרי חודש וחצי בערך - ללא אמצעי מניעה את השאר הנקתי הרבה יותר וקיבלתי אחרי שנה פלוס

בלי וסת שהקדימה
זה היה בגיל שנה, כשבגיל 10 חודשים בערך הפסקתי גלולות...

לי בפעם היחידה שהייתי עם התקן. ברגע ששמתי הגיע מחזור (תשעה עשרה חודשים ועוד ינקה ממש מלא. מעט מוצק). פעמים אחרות גלולות.

שנה וחצי-שנתיים לפני סיום ההנקה

כמה זמן היית אחרי לידה?

בפועל קבלתי אחרי 9 חודשים שעדין הנקתי יחסית הרבה

ונכנסתי רק אחרי שהוסת נהיתה סדירה

הנורמה היא עד 900! זה ממש ממש נמוך. תתחילי לקחת מיד

ועכשיו כנראה עם ההריון זה פשוט צנח.
התחלתי לקחת הבוקר ותיכף אדבר עם הרופאה לגבי הברזל אז,אשאל גם על זה

מנסיון...

לגבי מינון

נשמע שצריך פה טיפול יסודי דחוף
בהצלחה. לא פשוט

זה מצריך טיפול של פסיכולוגית או אולי איזה תרפיה כלשהי?
לא יודעת למי לפנות ואיפה לברר?

הייתי מחפשת המלצות באיזור שלך בגוגל...
או להתייעץ עם הרופא משפחה.
בשניידר יש מחלקה של פסיכולוגים לילדים

בכל מקרה תיקראי את הפרק תהילים שכתבתי לך צא בזמן חרדה ותתקשרי לגננת שתפנה אותך לטיפול. אל תזניחי ואל תילחצי לידה . תגידי לה שלכולם זה קורה ותרעי לה ילדות בגן שנפלו להן שיניים והן שמחות . כל הזמן תדברי על זה שזה דבר רגיל וגם לך נפלו וככה גודלות שיניים חדשות וטובות יותר. בהצלחה.

האזעקות והוא אמר לקרוא יושב בסתר עליון פרק צא בתהילים.
אל תחכי. לילדה שלי הרעידות ישר עברו. תתני לה לשתות משהו מתוק ברגע שהיא רועדת אפילו מים עם סוכר. אם היא בגיל בית הספר קרוב לוודאי לפי השן אז תקבעי עכשיו תור ליועצת לשיחות. ממש עכשיו תקראי את פרק התהילים .אנחנו קראנו יחד עם הילדה וזה עבר.

כשהיא בלחץ היא לא רוצה לשתות ולא כלום.
הרעידות הן באמת עניין של גלים כאלו שהיא נכנסת להיסטריה יותר ואז מתחילה לבכות ולרעוד.
עכשיו ספציפית למשל היא הפסיקה לרעוד ונרגעה..אבל זה עד הגל הבא ששוב תיכנס לזה

ברמה שנצרך טיפול cbt
אולי אם ההורים שלי היו מטפלים בזה שהייתי קטנה היה מקל עליי בגיל מבוגר יותר

במה זה התבטא? אם יש לך כח כמובן..
ואיך ניתן לטפל בזה?

הייתי מפחדת מכל כאב קטן.. הכנסת להיסטריה ממוות של קרובי משפחה
מדמיינת מחלות וסיבוכים רפואיים ברמה שלא הייתי מצליחה להירדם
בוכה ומסרבת לעשות בדיקות דפ.. וכו

תבררי על מישהי/ מישהו טוב באזור שלכם.
כמה שמדברים על זה מוקדם יותר יוצאים מזה יותר בקלות.
בהצלחה! ובינתיים רק לאהוב ולחבק אותה.

איך אני מטפלת בזה?
בדברים האלו צריך בהכרח מטפל/מטפלת דתיים או שלא?

לא יודעת לכוון איך לטפל בגיל הזה, אבל לטפל. ללכת לפסיכולוג או משהו כי חרדה זה *לא* משהו שנעלם לבד בכלל.
ונשמע שהיא סובלת מאוד..
מחזקת אותך ללכת ולטפל בה.
וגם-כ'עזרה ראשונה' כשקורה לה התקף כזה לא לנסות לשכנע אותה שאין לה ממה לפחד. אלא ךשוט לתת לה לחוות אותו ולרעוד וכמובן לחבק ולהיות איתה ולתת לה לעבור את זה עם הרבה אמפתיה ואהבה...
💗💗💗

בעלי חושב שזה דבר שאפשר לפתור לבד, אבל בעיני יש דברים שצריך לקבל בהם הכוונה מאנשי מקצוע. זה לא דבר שייפתר מעצמו, נכון? אפילו שבכזאת רמה זה באמת דבר חדש ממש מעכשיו. היא תמיד היתה היסטרית מדי מדברים, אבל יש אנשים היסטריים..אז לא חשבתי לטפל בזה, אבל עכשיו כשפתאום היו ההשלכות פיזיות ותקיעות כזאת זה כבר באמת עלה שלב...
את צודקת שצריך רק באהבה, בלילה ניסיתי להסביר לה שוב ושוב שזה לא מפחיד ופשוט באמת שאין עם מי לדבר, זה לא נשלט.אז נתתי לה עכשיו להישאר איתי בבית היום שתרגע, ולא נלחמתי מול ההיסטריה, רק אמרתי לה כמה שזה מובן וזה באמת עזר והיא יותר ברוגע עכשיו..

אני גרה בראשון.

הבת שלך לא היחידה שחוותה את האזעקות האחרונות ויש מצוקות שכבר עולות מהשטח. בטוח קיים מענה בצורה כזאת או אחרת.

חרדה לא תעלם, יש מצב שהיא תשכך קצת כל עוד לא יהיו טריגרים, אבל ממש כדאי לטפל בילדה..
אבל-- הכל טוב!! ברור שהיא תעבור את זה! זה חרדה, וחרדה עם כמה שהיא קשה ומתסכלת ממש ניתנת לטיפול!!
והכל יהיה טוב בסוף💗


וכן, זה בלתי נשלט חרדה. זה מה שקשה בה ומבדיל אותה מכל מיני פחדים אחרים. זה משתלט ברמה קיצונית...

לא בטוח שזה יהיה טיפול ככ ארוך, אבל אפילו כמה מפגשים יעזרו לה להתמודד גם להבא.

כן, נשמע כמו חרדה,
נשמע שהילדה במצוקה רגשית
וצריך טיפול.
אבל היא תעבור את זה.
היא ילדה קטנה, שעברה חוויה לאומית לפני שבוע וחצי שהסתיימה רק שלשום. אתמול היא חזרה לשגרה.
הכל טרי...

תבדקי אם יש אצלכם מרכז חוסן
כי למרות שהוא"היסטריה" התחילה לפני האזעקות, היא החריפה במהלכן. במרכזי חוסן יש מומחיות לטיפול בחרדה בילדים. והטיפול חינמי.
יחד איתו מגיעה הדרכת הורים, אל תוותרו על זה.
כמו כן הייתי משתפת את הגננת+פסיכולוגית של הגן כבר עכשיו ומחפשת את המענה הכי מהיר שיש, גם במחיר גבוה. הזמן שעובר הוא משמעותי..

אל תחכי בטיפול- הילדה (ואת) לא צריכה לסבול, תפני לפסיכולוגית הגן לוודא מה קיים באזורך, טיפול במרכז חוסן או דרך מסגרת אחרת. מנסיון, חרדה מאירוע בגיל צעיר יכולה להשפיע להמשך החיים ואז הטיפול יהיה ארוך יותר ומכיל הרבה יותר קשיים.
עוד טיפ למקרה שזה קורה שוב, הרעידות, תתרגלי איתה נשימות בקצב של 4, החזקה של האוויר ל2 ונשיפה בקצב של 5. מקווה שזה ברור. זה מאוד עוזר ויעיל להרגעה במצב חרדה, כעזרה ראשונה. אם תתרגלי איתה בזמן רגוע בזמן של רעידות יהיה לה ולך יותר קל לבצע ולהצליח להרגיע.
בהצלחה

אבל למיטב זכרוני עדיף סגור..

שוב, כדאי לוודא. ולעדכן אם זכרתי נכון

זכוכית לא עוצרת כלום אבל היא מתפוצצת בעצמה
וגם רעש נוראי כל פיצוץ שהזכוכיות רועדות

אם יש תריסים כדאי לסגור

אבל לא יודעת, מעניין.
אם את מבררת בפיקוד העורף אשמח שתעדכני

ישנה שעה שעתיים במקרה הטוב וקמה. וחוזר חלילה כל הלילה.
התנחמתי ברעיון שזה מכין אותי ללקום לילדות בלילה

תקראי ספר.. ותנסי להוריד מסכים לפני השינה
והעיקר בידיים מלאות בע"ה ❤🙏

לי לפעמים עוזר להתחיל מחדש את ההירדמות, אם אני לא נרדמת יותר מארבעים דקות בערך, אני קמה, הולכת לשתות מים, לשירותים, לפעמים גם קוראת משהו (לא מדליקה פלאפון ומסכים!) ואז חוזרת למיטה מחדש לנסות להירדם, לרוב זה יהיה מהיר הרבה יותר (לא תוך רגע, אבל לא שעה...)

שמתי לב שלפעמים אני לא נרדמת ואז כל הגוף שלי צובר מתח, כל השרירים לא רפויים ואין סיכוי להירדם ככה, אז לי עוזר לקום ולזוז כדי לפרוק את המתח הזה, אם את מצליחה להרפות בלי לצאת מהמיטה אז אולי עדיף

להפעיל מוזיקה שקטה שתעזור לך להכנס למצב שינה.

אבל מרגיע לשמוע שזה נורמלי