פורום הריון ולידה (עמוד 2076)

מאוחרת-כן חובה.
אני אישית כן עשיתי סקירה מוקדמת, לא ראיתי סיבה למה לא.
בדיקת סקר אם אני מבינה למה שאת מתכוונת זה הבדיקה לתסמונת דאון. יש רבנים שאומרים לא לעשות את זה, אני אישית עשיתי, זה אולטרסאונד פשוט ובדיקת דם פשוטה, וצריך כמובן כמו כל דבר לקבוע תור מראש.

הכוונה לבדיקה שבודקת סיכוי למחלות כמו תסמונת דאון ותסמונות נוספות.

היא לא נותנת תשובה חד משמעית, אלא בצורה של סיכוי (אחד ל-כך וכך).

היתרון שלה שהיא לא מסכנת את האם והעובר (מדובר בבדיקת דם פשוטה, או במקרה של שקיפות- אולטראסאונד קצר).

בעיני אין חסרונות, מכיוון שגם אם חלילה התוצאה לא טובה ולא רוצים לבצע הפלה בשום מקרה, חשוב לדעת לקראת מה הולכים.

בנוסף, ממצאים חריגים שמתגלים בסקירה יכולים להתפרש כממצאים משמעותיים או פחות על סמך התוצאות של בדיקות הסקר (כלומר, אם מתגלה ממצא חריג ובדיקות הסקר תקינות לגמרי, בד"כ פחות ילחצו מאשר אם בדיקות הסקר חריגות גם הן).

 

סקירה היא חובה בעיני. אם לא מוקדמת אז וודאי שמאוחרת.

יש אפשרות לגלות מומים ולטפל בהם בהתאם לצורך- או בתוך הרחם או מיד אחרי הלידה.

 

קביעת תורים- ברגע שגילית על ההריון. כי אחר כך הם מתמלאים.

את גם תמיד יכולה לקבוע ולהמשיך להתלבט אחר כך ומקסימום לבטל.

ואם כן - שיהיה בשעה טובה!

ואם ״רק״ כתמים - את שותה מספיק?
השתנתה משהו בתזונה לאחרונה?

יש פשוט נשים שככה מתחיל אצלהן מחזור או הריון לפי ידעתי.. אבל תקני אותי אם אני טועה

נשמע שזה התחלה של וסת לא? אני מציעה לחכות עוד כמה ימים, אם את רואה שלא התפתח דימום של וסת ועדיין יש כתמים, אז לבדוק שוב היריון. 

מה שאומרים שאם היה דימום קל מאוד בתחילת הריון אולי זה היה השתרשות.
אף אחד לא יודע ולרוב גם לא מורגש בכלל

ממליצה להתקשר לפני לבדוק אם יש במלאי.
אני ממש נהנת מהם. מתקפל לי לבאגז הקטן שיש לי

אולי יש עוד אחד, לא בטוחה..
בכל מקרה, כדאי להתקשר, כדי לוודא שעות פתיחה

איזה שבוע את?
תנסי לעשות סיבובי אגן ועוד כל מיני תרגילים זה גם להקלה וגם לקידום התהליך

אני 38+4
ותודה על ההמלצה אני אתחיל..
השאלה שלי פשוט זה מתי ממש להתכונן..
נגיד מתי לקרוא לבעלי.. אני רוצה ללדת בבית חולים קצת רחוק מהבית.. שעה נסיעה בערך.. אז מתי להתכונן ללצאת?

כל עוד הקופה פתוחה ולא צריך מיון

סתם כדי לדעת מה קורה

באופן אישי בלידה ראשונה לי היו צירים כל שלוש דקות למשך המוווון זמן ורק אחרי עשר שעות כאלה סופסוף התקדמה הפתיחה...

זה הריון ראשון?

וכן הריון ראשון

אם את בטוחה שזה צירים, והם סדירים כל 5 דקות אז לי זה נשמע כמו לידה....
אבל אם זה לא מתפתח היום ללידה, כנראה שזה לא צירים אמיתיים, אלא צירי ברקסטון או צירים מדומים.

ניהיה טיפה יותר כואב אבל ממש ברמה שאני עדיין מתפקדת רגיל..
היה לי צירי ברקסטון אבל זה הרגיש ממש אחרת.. אבל יכול להיות שאני לא צודקת..
בכל זאת לידה ראשונה..
תודה על התגובה !

לא מיץ ענבים. יין.
אם זה צירים מדומים הם ייפסקו.
ואל תחששי מצד האלכוהול, זה לא יעשה נזק. הוא עוד שניה בחוץ...

לידה קלה בקרוב!?

אבל את צודקת שזה יכול לקחת זמן....

אצלי גם בלידות השלישית הרביעית והחמישית היו צירים סדירים לאורך כמה שעות. ידעתי שאני בלידה כ12 שעות לפני שנולד התינוק...

הייתי נלחצת רק אם את במרחק גדול מבית הרפואה.

שיהיה בזמן המדויק לכם בבריאות ובשמחה

בהריון ראשון את לא יכולה לדעת איך עובד הגוף שלך.

בהצלחה.

בשביל להלחיץ, רק כדי שתשימי לב...
אצל אמא שלי בלידה הראשונה, היא לא ידעה מה זה צירים, התחילו לה כאבי בטן והיא לא הבינה מה זה. בסוף היא נסעה למיון, האחות גם הייתה בטוחה שזה שום כלום אבל בדקה אותה בכל אופן, ומסתבר שהיא הייתה בפתיחה מלאה.

אפילו אבא שלי לא הספיק להגיע.
אצל כל אחת זה אחרת, אז גם אם לא נראה לך שזה זה, זה בהחלט יכול להיות לידה, גם אם את בלידה ראשונה.
אז רק תשימי לב לזה, צירים כל חמש דקות, זה בהחלט יכול להיות סימן ללידה שמתקרבת... ומניחב שאת מעדיפה ללדת בבית חולים ולא בבית.
אז רק קחי את כל הדברים האלו בחשבון

הדולה המליצה על ריקודי בטן רצוף 20 דק. תחפשי בגוגל ופשוט תחקי את הרקדנית

הצירים הלכו והתרחקו מאוד..
עכשיו הם רק 4-5 בשעה.
אני בנחת בבית ומתפללת שיקרה בקרוב..
שוב תודה !

בכל יום , שעה ודקה את מתקרבת ללידה שלך.
אני רואה שהצירים התרחקו, זה הזמן לנוח היטב.
לצבור כח להמשך.
את מכירה תרגילים של ספינינג בייביז?
אפשר לעשות אותם כעת

לא.. יש אותם באינטרנט?

האגן והרחם עטופים ברצועות, שרירים ורקמות רכות.
כדי שתינוק יתברג בצורה טובה, צריך שיהיה לו מקום לכך.
כלומר, שלא תהיה רצועה תפוסה שתגביל אותו או רצועה משוחררת מדי שתבריג אותו במקום לא אידאלי.
כשהאגן לא מאוזן יכול להיות שיהיו צירים לא סדירים, מצג עכוז או מנח לא מיטבי.

ייתכן והתינוק המתוק שלך מבקש להתברג בצורה טובה ומשהו שם לא מאוזן, לכן הצירים קצת משתגעים.

לנוח זה מעולה! כל הכבוד לך!
ויחד עם זאת, כדאי לאזן את האגן.

מומלץ לחפש דולה שתלמד אותך, או שתשלחי לי כתובת מייל ואשלח לך סרטונים

 

את עוד לא מיומנת בשימוש יודעת אם החברה בה את משתמשת טובה עבורך וכדומה.

לא הייתי לוקחת סיכון.

פתרון אחר

או שזה על אותו העיקרון של שקפים?

זה נר שמחזירים לאיזור כ20 דק' לפני קיום היחסים, והוא נמס בפנים ומשחרר נוזל קוטל זרע.

אני במקומך הייתי נמנעת מיחסים
מה לעשות😟 גם נרות ושקפים לא מונעים טוב

זאת אומרת עוד כמה זמן נוסף בעלי יוכל להחזיק מעמד עד שכבר החזיק חודש וחצי...
אין שום אמצעי שהגבר יכול לשים? למה הכל אנחנו

הוא יחזיק כמה זמן שצריך.
נכון, יש לו יצר. אבל חלק מהעניין הוא להתגבר על היצר אם הזמן לא מתאים. גברים לא רק רוצים מין כל הזמן, ואם יש צורך, אפשר למצוא כוח להתגבר. לא משנה כמה זה לא כיף.
חוצמזה, מה הוא עשה בכל השנים עד שהתחתנתם? לא התגבר?

יש מקרים שאפשר לקבל היתר להשתמש בקונדום.
כן, זה פחות נחמד, אבל זה אפשרי.

זו פסיקה מאוד מאוד לא קונבנציונאלית, ראוי לבדוק לעומק את העניין מבחינה הלכתית, לא פשוט בכלל.

לא הייתי מציעה לבנות על זה
ואם חושבים שאין מנוס אלא זה- לפנות לרב מאוד רציני וירא שמים.
לא כל רב יכול להתיר את זה.
צריך מישהו עם כתפיים מאוד רחבות שמכיר ובקיא בכל התחום.
ממליצה להתייעץ עם מכון פועה, יש להם גישה כלים וידע לרבנים מכל קצוות הקשת הדתית האורתודוקסית

אולי הביטוי לא יחזיק מקפיץ, אבל בטח שהסבל שלו (ושלה, אם קיים) צריך להיות שיקול. למה לא?

אבל לא סתם קוראים למצווה הזו- שלום בית.
יש גברים- שהתגברו אין ברירה
ויש גברים שזה יעלה להם בבריאות- ואני לא צוחקת.
ברור שאם אין ברירה אז אין ברירה אבל לפי דעתי כל הכבוד ל פותחת לוקחת את זה בתור שיקול, יש גברים שהם פשוט אומללים, ממש מסכנים!
ומי ששומר עיניים באמת וכמובן שומר על הברית, עוד יותר.
אז אני עם הפותחת, צריך להתאים אמצעי מניעה כמה שיותר יעיל לשני בני הזוג.

ואם יש לי משהו לעשות שיקל על הקושי אז למה לא? את יודעת איזה קשה זה כמה חודשים לא להתפרק מינית לגבר? אפילו שאפשר לעשות דברים אחרים, והם עוד יותר מעוררים להתפרקות.

ותתפלאי שכל גבר נכשל בזה לא פעם, לפני חתונה ואחרי חתונה, לא כולם מספרים לך, לא כל בעל מספר לאישתו.
מדברייך נשמע זלזול והצהרה של "ברור מאליו" ששומרי מצוות לא חטאו ולא יחטאו בזה.
לא יודעת מאיפה את ואיפה גדלת... אבל אין אחד שלא חטא ונכשל.

אין אחד זה אמירה לא לענין. כן יש הרבה, כן זה קשה. וכן יש כאלו שנכשלים, וכן יש כאלו שלא נכשלים. אל תשימי את כל עם ישראל בקטגורית- בטוח חוטאים

מפעם אחת בחיים בטעות בגיל ההתבגרות ועד לכל יום אחרי חתונה.
תאמינו לי ש95% נמצאים איפשהו בסקאלה. זו המציאות. וה5% שלא קשה לי להאמין שהם בעלים של הבנות כאן... סורי, קצת מודעות.

הזרע מחזיק מעמד שלוש עד חמש ימים בגוף
מקלון ביוץ, אם הוא באמת עובד ומזהה וכו , שזה גם לא תמיד קורה, אבל נניח שהוא כן מזהה, עדיין הוא מזהה 24-48 שעות לפני.
אז נגיד קיימתם יחסים
יום אחר כך את מזהה ביוץ
עדיין יש סיכוי סביר מאד שתיכנסי להריון.

אפשר לא לקיים יחסים עד שלושה ימים אחרי שהמקלון מזהה. אבל זה עדיין סיוט ממש כל היום לבדוק ולסמוך עליו שהוא מדויק ומזהה באמת.

זו המלצה למי שמתקינה במחזור רגיל כי ככה יותר קל וגם מוודאים שהיא לא בטעות בהריון.
אחרי לידה אפשר להתקין גם לא בזמן הדימום. בכלל לא בטוח שקיבלת מחזור שימשיך באופן סדיר.
חודש אחרי לידה הרבה יותר סביר שזה דימום מהלידה שהתחזק פתאום כמו ווסת.

מבחינה הלכתית- תבררי אם לפסיקתכם ההתקנה עצמה אוסרת. אם כן- ברגע שאת מרגישה שהנרתיק החלים כדאי ללכת להתקין כדי לחבר את הדימום עם הדימום מהלידה.
אם לא- כדאי מאוד להתקין מיד אחרי טבילה.
יהיה הרבה יותר קל להתיר את הכתמים אח"כ (לרוב הדעות 24 או 48 שעות ראשונות הדימום הוא דם מכה ולא אוסר ממילא)

קצת קשה לתזמן תור, אבל עד 4 ימים אחורה מקיום יחסים ההתקן מונע אז אם באמת תקיימו חדירה בליל טבילה את צריכה תור עד 4 ימים אחרי (מאוד הגיוני שיכאב לך ועוד לא יתאים לנרתיק שלך- תכינו את עצמכם, מכל הבחינות, כולל בירור הלכתי מה מותר לעשות במקרה כזה, ויש הקלות!)

עוד אופציה היא לקראת סוף 7 נקיים אבל צריך ליווי הלכתי צמוד איך לטבול עם הדימום התקנה שנחשב דם פצע

אז זה לחכות למחזור הבא, לא צריכה בעיות באמצע שאנחנו טהורים, גם ככה קשה

לא חובה בזמן הדימום עצמו, אפשר גם כמה ימים אחרי.
כל עוד לא סיימת לספור 7 נקיים וטבלת - מחזיק לך עדיין הספירה של 5 ימים.
זאת אומרת - אם תכניסי התקן ביום ה5 למחזור ויום למחרת התחלת לספור 7 נקיים ופתאום את רואה כתם - לא מתחילים לספור 5 ימים מזמן ראיית הכתם אלא עושים הפסק ברגע שאפשר ומתחילים לספור 7 נקיים.

לכן אם הפסק שלכם הוא שעצם הכנסת ההתקן אוסר - כדאי לעשות אותן בזמן מחזור או בזמן 7 נקיים כדי שלא תצטרכי לספור שוב 5 ימים + 7 נקיים. אלא לחכות שהדימום ייפסק ולספור 7 נקיים.
מקווה שהסברתי טוב..

בהצלחה

אצל רוב הנשים הדימום מהלידה נמשך ברמה זו או אחרת לפחות 6 שבועות (לא כולן כמובן)
ובכלל לא בטוח שיגיע מחזור הבא בעוד חודש.
יכול להיות (ותקווי שככה) שהוא יגיע רק עוד כמה חודשים טובים, ובמיוחד אם את מניקה

ממה שנשמע זה עדיין דימום מהלידה, ואם אצלכם ההתקנה אוסרת הדרך הטובה ביותר זה להתקין ברגע שזה אפשרי מבחינת רפואית ולחבר את ההתקנה והדימום לזמן שממילא אסורים מהלידה

אולי תשתמשי בנרות למניעה אין ברירה

כי לסמוך על הימים הבטוחים אני לא יודעת אם זה אפשרי

בכל מקרה אל תוותרו על יחסים אחרי הלידה ממש לא מסכימה עם מה שחלק פה ענו לך..

זה מאוד חשוב במיוחד אחרי כל הזמן הזה שלא הייתם יחד ואתם בטח מתגעגעים בטירוף

בהצלחה

או מונעת אחרת

לפי היידוע לי ווסת מגיעה 6 שבועות אחרי לידה אם לא מניקים.

לי בזמנו הם הציעו ללכת לעשות את הבדיקות דם לזיהוי ביוץ. פרוגסטרון, אסטרודיול וLH נדמה לי...

ולפי התוצאות זה היה ברור שהביוץ לא הולך לקרות בשבוע הקרוב

 

אם כבר קיבלת מחזור אז הגיוני שתטבלי סמוך לביוץ, אולי אולטרסאונד?

לנו יש דונה.
אין לנו רכב פרטי והדונה זו פשוט הצלה ופתרון מעולה לנסיעות(אוטובוסים וטרמפים).
היא מאוד מאוד נוחה!!

חיסרון-
היא כבדה.
היא רחבה.
היא יקרה.

מבחינת נוחות אין עלייה

יש לנו רכב פרטי.

לא מתכננת להשאיר את התינוק בכסא בטיחות להרבה זמן (ככל שזה יהיה תלוי בנו בעז"ה)

קניתי אותה בגלל המלצות חמות מאד על הנוחות וקצת פחדתי שאשים את התינוקת מדי הרבה וזה לא בריא (יש לי גם עגלת אמבטיה)

ביציאות היא באמת נוחה ואין על זה (לא הייתי לוקחת איתי עגלה נוספת כשיצאתי) אבל בפועל כנראה בגלל הקורונה לא השתמשתי בה הרבה כי לא יצאתי הרבה והתינוקת שלי לא אהבה להיות בזה אז היא לא הייתה בזה הרבה (שמעתי לפני זה מהרבה חברות שבסוף השתמשו רק בזה לעגלה וזנחו את האמבטיה)

בדיעבד במקרה שלי זה היה קצת מיותר (מתכננת למכור את זה עכשיו ביד 2 והיא ממש מעולה כי לא השתמשתי הרבה אז בסופו של דבר מקווה שלא מדובר בהשקעה מדי גדולה)

אם את בטוחה שאת רוצה את זה לכיסא בטיחות ותשתמשי כמעט ורק באמבטיה נראה לי שעדיף לך לוותר אם את יוצאת הרבה ותשתמשי בזה לעגלה זה ממש נח

הסלקל עצמו עם אפשרות לידית מאוד ארוכה וממש נוח לנדנד בו...
לי זה מאוד עזר לתינוקת עם גזים וריפלוקס

האם יש לך צורך בסלקל עם עגלה?

דונה זה יותר דומה לסלקל עד איזה גיל זה מתאים ?
כסא בטיחות של מקסי קוזי היה לי והוא התאים עד גיל 3-4 (תלוי בילד, אחת באמת היתה קטנה יחסית וישבה בו עד גיל 4)

אני תמיד הקצבתי בערך חצי שעה. ומה שמעבר לא עשו וזהו.
לא נרשמו נזקים עד כה.
רק בכיתה א אני כן מקפידה, כי התרגול בבית חשוב ללימוד הקריאה והכתיבה

להשלים אז לא ממש יעזור לי לצבור פערים

נכון. כיתה א קצת מכביד. אבל עוד חודש זה נגמר 🙂

ממש הדגישה לא לתת לבנות לשבת יותר מחצי שעה על שיעורי בית, ואמר שהיא סומכת על שיקול דעתנו שאם זה קשה מידי לילדה אז נעשה חלק עם יותר עזרה, או שנוותר על חלק.
מן הסתם יש מורות שלא רואות ככה את הדברים, אבל אני מאוד מסכימה עם הגישה של המורה. ואולי אפשר גם בלי הסכמה של המורה לתת לילד לעשות כמה שהוא מספיק עד חצי שעה, ואת השאר לגלות לו.

וגם עבור ההורים שצריכים לתמרן עם עוד ילדים ומשימות בבית

אני גם לפעמים עוזרת בצורה שהילדה אומרת ואני כותבת... בעיקר חשבון

בס״ד

מבינה אותך... 💙!!!

מצד אחד זה עוזר לי לדעת איפה הם בכיתה ולראות איפה הוא מצליח ואיפה היא מתקשה (מידע יקר שבלי שיעורי בית לא הייתי מקבלת בזמן אמת). מצד שני כל פעם שלא ניתנו שיעורי בית הוא יום חג מבחינתי 😅😅😅.

הזכרת שתי נקודות:
(א) אם היא לא מסיימת, המורה מסמנת.
(ב) צבירת הפער.


לגבי (א), כשאני רואה שכבר קשה לבן שלי להמשיך לעבוד, אני כותבת במחברת / חוברת שלו משהו בסגנון:

״המורה דפנה, שלום וברכה! רפאל עבד יפה על התרגילים א׳ וב׳. זה לקח לו הרבה זמן. עכשיו הוא עייף מדי כדי להמשיך. בלי נדר נשלים במהלך השבוע״. או ״רפאל הלך לישון מאוחר אתמול. הוא התגבר ועשה את התרגיל הראשון אבל קשה לו להמשיך. נשלים בע״ה בימים הקרובים״. עד היום ב״ה המורים תמיד גילו הבנה ושיתוף פעולה. הם מבינים שהיתה עבודה, שהיה מאמץ, וזה מה שחשוב להם.

לגבי (ב) נראה לי שממלא יותר יעיל מבחינת למידה והקניית חומר כשעובדים עם כוחות ושמחה. כשזה כבר קשה והילד כבר סובל, בעיניי זה לא שווה את המאץ הקשה הזה. זה יוצר אנטי וזה מתיש. אני מרגישה על עצמינו שעדיף תרגיל אחד בכיף מאשר שני תרגילים דומים סה״כ במאמצים גדולים מדי...

בהצלחה יקרה!! את כזאת אמא משקיעה בהם... כזאת דואגת להם... שה׳ יברך את מאמציכן ושתראו פירות לרוב מכל ההשקעה הזאת!!! 💙

אבל מבחינתה הוא חייב לעמוד בקצב.
ולהגיד שנשלים ביום אחר לא אפשרי כי כל יום זו הכמות וכל יום יש,שיעורים.
ולוקח לו זמן כי הוא חולם והוא עם בעיית קשב ולו זה פחות קשה העשיה עצמה אלא להיכנס למוד של העשיה ולי קשה לשבת את כל הזמן הזה ולדרבן ולעודד תוך כדי
אגב המורה רוצה שיעשה לבד לגמרי אבל זה אני כבר לא מקשיבה לה אחרת זה בכלל יקח שעות אז אני עוזרת בעיקר בתמרוץ ועידוד כי את החומר עצמו הוא יודע.
אני גם תוך כדי נותנת לו כלים איך להתגבר ולעשות דברים למשל בחשבון היא לימדה שיר על אי זוגי וזוגי שהוא לא קלט אז עזרתי לו עם שיטה אחרת שאותה הוא כן מצליח...

בס״ד

ממש מזדהה עם זה שעיקר הקושי זה *להושיב* אותו ללמוד.

וגם אם זה שהמורים מצפים ״שהם יעבדו לבד״ אבל שבמציאות זה לא בדיוק עובד ככה 🙁

אם כך המצב, והמורה ככה פועלת - אז באמת שהדבר המנחם זה שהשנה כבר מסתיימת... שולחת לך כוחות לישורת האחרונה 💪🏼🤍🤍

לפני מחזור יש לי כאבי בטן שמקרינים לי לכל הגוף, ממש עד האצבעות ברגליים, וכשהרגשתי אותם מגיעים כבר הספקתי את החודש, וכמה ימים אחר כשהמחזור עדיין לא הגיע עשיתי בדיקה וגיליתי שאני בהריון

אני לא יודעת אם זה היה פסיכולוגי כי פחדתי לקוות או שבאמת. אבל הייתי בטוחה שאני בדרך לקבל..

כשהוא לא הגיע בדקתי וגיליתי על ההריון

הייתי בטוחה שזה מחזור, לא היה לי בכלל ספק.
אני לא סובלת מכאבי חזה אבל כאבי גב תחתון אצלי זו תופעה מוכרת..
בכל אופן מבחינתי לא הצלחתי להבין בין מחזור להיריון, התסמינים אצלי היו אותו הדבר.

היה ככה גם כשהייתי בהריון, נשאר ככה כמה זמן גם לתוך ההריון (כלומר אחרי שידעתי שאני בהריון...)

משהו מאזורי המצב רוח דווקא?

היו גם בחודש שנקלטתי רק יותר בקטנה

ואני מאוד סובלת כבר מיומיים אחרי הביוץ..
ככה הבנתי שמשהו קורה אצלי
כשלא היה לי כלום לא בטן לא חזה לא פצעים

אף פעם לא היו לי כאבים לפני המחזור, אבל יש לי ממש תחושות כאלה שאני עומדת לקבל. משהו בבטן התחתונה כזה, לא יודעת להסביר את זה, וממש הרגשתי את זה בחודש שגיליתי על ההיריון, ברמה שהייתי בטוחה שאין לי מה לבדוק בכלל, ורק כשהמחזור התעכב- החלטתי לבדוק כי מה יש להפסיד...

היה לי כאבי בטן כמו של לפני מחזור והייתי בטוחה שאני עומדת לקבל.
בעלי אמר שאולי כדאי לבדוק אבל אני חשבתי שאין בשביל מה. רק כשזה כבר היה ממש איחור רציני בדקתי וגיליתי שזה באמת הריון

יותר מפעם אחת

אם את רוצה מישהי עם ניסיון, זה אזור ה1000 שח יותר.

אני לא יודעת מה היכולות הכלכליות שלך, רק אגיד שדולות צריכות להיות זמינות ממש, לא נוסעות רחוק, לא נוסעות שבתות.
ובנוסף נראה לי שכולן עורכות כמה מפגשים לפני, מפגשים לא קצרים.

2000 ש"ח זה בסדר.
לא המון, אבל בסדר.
שימי לב שיש לך 1500 ש"ח החזר מכללית פלטינום.
חפשי מספר של רחל אבוקרט, קולגה נפלאה שלי

כי יש החזרים לדולה...

תרגישו טוב.

שעושה את אותה פעולה של אינהלציה רק בצורה יותר ממוקדת של 30 שניות.
לי יותר קל להתמיד ככה במקום אינהלציה שהיא כל הזמן מתנגדת ואז רואה גם תוצאה יותר מהר.

אבל היא לא מוכנה שנשים עליה. זזה כל הזמן..ואז כל החומר בורח..

כי בספייסר את יכולה להעזר בבעלך נגיד שיחזיק אותה ולגמור סיפור יותר מהר..
ואגב אפשר לנסות תוך כדי שינה.

ספייסר ברגע שפותחים את הוואקום הכל בורח

טוב שאת הולכת לרופאה
אולי צריך אינהלציה
סינרג'י ממש עוזר לנו
בדיוק בת החצי שנה שלי בשבת גם ממש ממש סבלה משיעולים וטיפות סינרג'י על החזה ממש עזר

היינו גם ככה כי ישנו עם מזגן והוא זורק את השמיכה ולא עזר ששמתי לו אוברול חם..
ב"ה עבר, מקווה שלא יחזור שוב..
רפואה שלימה!!

קיבלנו משאף מהרופאה ושהחא עוזר..
ניסינו מי מלח, משאף ונטולין, טיפות שמן אקליפטוס ליד הראש על המיטה, קרם אקליפטוס יעודי למריחה על החזה..

מה עוד?
היא לא ישנה. ואנחנו ערים איתה..
אולי טיפול אלטרנטיבי?

היא גם מנוזלת?
אם כן ממליצה על סטרימר, או ספריי מי מלח מקביל ( לא טיפות. ספריי שמשפריץ קצת 'בלחץ' לתוך הנחיר) ואחרי זה שאיבה של הנזלת. כמה פעמים ביום.
מבחינת שמנים אתרים שמן רבנסרה אמור להתאים לגיל יותר משמן רבנסרה, אפשר לעשות עיסוי טוב לכל אזור בית החזה בערב עם כמה טיפות של שמן.
חוץ מזה נזכרת עכשיו שאמבטיה חמה ארוכה גם יכולה לשחרר נזלת ולחה, ואחריה להשתמש בספריי ה מי מלח והשואב.

תינוק שלא ישן בגלל ליחה צריך טיפול רפואי, לא אלטרנטיבי

רפלקסולוגיה. לי זה עזר כמה וכמה פעמים.
וגם תנסי טיפות סינרג'י, שזה תערובת של שמנים אתריים. אין לי נסיון עם זה אבל ממה ששמעתי זה ממש עוזר.

הוא מסוכן עד גיל 3 ויש אומרים עד גיל 10...
לצינון ממש טוב לטפטף כמה טיפות של שמן לוונדר. ולשיעול עוזר להרתיח אגסים על מים והרבה קינמון ל20 דק' בערך ולשתות כל פעם קצת.
אם יש לכם ארמותרפית באזור היא יכולה לרקוח לך שמן נגד שיעול. אני קניתי ממשהי כזאת וזה מאוד עוזר. למרוח 3-4 פעמים ביום על בית החזה.

והרופא אמר שאלה תנועות

כמה כיף ומרגש
 

בס״ד

איך אמורים להמשיך לתפקד ככה...
מאחלת לך שיעבור כמה שיותר מהר, בבריאות ובשמחה בע״ה 💗

מאוד

איתך בהרגשה

אבל אומרת ברוך השם על כל תחושה שמרגישה

כל כך קשה!! כל פעם חולמת להתפטר עד סוף השליש הראשון
לגבי הבחילות, לוקחת איתי בקבוק שומר חום/קור עם שורש ג'ינג'ר במים, מיץ לימון ודבש עם חתיכות קרח (חתיכת השקעה להריונית חסרת כח...) ולוגמת מזה במשך היום, מרגישה שזה עוזר לי

מבינה מאוד את הרצון לשמור את זה לעצמך.
אבל תחשבי טוב האם זה פוגע בך.
בעיני אם זה פוגע בך ולו רק היית מספרת אז היית מקבלת תמיכה או עזרה שחסרים לך- בעיני זה לא שווה את ההסתרה.
כמובן זכותך להחליט אחרת, אבל תחשבי על זה ברצינות ולא כי ככה אנחנו רגילים וככה זה הטבעי שלנו

חוץ מזה- באמת קשה כשיש תופעות קשות בשליש ראשון. תנצלי את היכולת שלך לימי מחלה אם יש ולמנוחה בבית כמה שבעלך יכול לאפשר לך.
יש גם טיפול תרופתי נגד בחילות אפשר להתייעץ עם רופאת משפחה, יכול להרים על הרגליים

בבריאות ובשעה טובה

בגלל שיש בוסים שמנצלים את העניין לרעה, מנסיון מר...

ואני מורה, התלמידים מרגישים שאת לא בכוחות 100% אז דורשים 200....

רק מחכה לחופששששששש

בהריון האחרון לקחתי חופשה מיוזמתי, ולקחתי ימי מחלה. כמובן שאי אפשר כל השליש הראשון...

הרגשתי שזה גדול עליי הלחץ הזה של החבילות העייפות וההרגשה הרעה בכלל, עם זה שאני עובדת פחות טוב.

יצא לי יום אחד לאחר לעבודה כי הייתי על הפנים בבוקר בתקופה ממש של לחץ אצלנו והייתי צריכה עוד לצאת מוקדם לבדיקה.

הבוס שלי עשה לי פרצוף של מה קרה לך ולא מתאים לך.

פשוט ניגשתי אליו בשבוע 9 לדעתי ואמרתי לו שאני בהריון וממש לא פשוט לי.

בשניה התהפך היחס שלו אליי וממש נהיה לי יותר שקט בנפש. לא הורדתי רגל מהגז בעבודה אבל בימים שהייתי מעוכה הרגשתי הרבה יותר בנח לא להתאבד על זה.

ממש היה שווה את זה שהוא ידע את זה לפני כולם בשביל השקט הנפשי שלי.

ויש לי בוס מדהים. שיצא לי יום של הגשה ענקית. על היום של השקיפות, ועבדתי כמו חמור להספיק הכל לפני שאני יוצאת. ואז הוא שמע בדיעבד שיצאתי מוקדם בשביל הבדיקה ולכן הייתי כל כך בלחץ והוא כעס עליי שלא אמרתי לו והוא לא דחה לי את ההגשה כדי שאני אהיה יותר רגועה..

עוזר לספר למנהלת או מישהי שתיתן תמיכה כי זה באמת לא קל..חיבוק....זה יעבור ❤

אבל גילינו את זה רק אחרי הלידה אני לא זוכרת את המספר המדוייק שהיה אבל זוכרת שזה היה נחשב להרחבה קלה וממה שלי אמרו שזה מסתדר לרוב עד גיל שנתיים לבד.
אצלנו התגלה בעקבות דלקת בדרכי השתן בגיל שבוע וקיבלנו טיפול אנטביוטי ואז לתקופה טיפול מונע לדלקות בגיל 4 חודשים בערך הכל הסתדר לגמרי..

לא זוכרת את הערכים המדוייקים. מצאו בסקירת מערכות. אחרי הלידה עשו לו אולטראסאונד עוד בבית חולים, ועדיין היתה הרחבה, אז התחילו לתת לו טיפול אנטיביטיקה על מנת למנוע דלקת בדרכי השתן. אח"כ עברנו למעקב אצל נפרולוג בקופת חולים. אצלנו גילו רפלוקס בכליות, והיינו צריכים לעשות בדיקת שתן כל פעם שהיה לו חום לא מוסבר. אבל ב"ה זה עבר לבד ללא צורך בניתוח. בעצם הוא במעקב עד היום (בן 18). אבל חוץ מזה כלום.
זה באמת לא משהו להילחץ ממנו. הרבה פעמים זה עובר לבד, וגם כשלא, זה דורש מעקב ובדיקות ולפעמים אנטיוביטיקה. ובמצבים מסויימים ניתוח, אבל ממש לא בהכרח.
אז חוץ מזה שהוא לא יכול לתרום כליה, והוא לא קיבל פרופיל קרבי בצבא, אין לזה השפעה עליו...

אבל לאחר התייעצות החלטנו לא לעשות. אם זה הממצא היחיד הסיכוי שזה תסמונת דאון נמוך מאוד.
זה ממצא מאוד מאוד נפוץ. אני זוכרת שפעם הייתי בהרצאה של רופאת נשים בבנין שלם בהקשר של בדיקות בהריון, והיא אמרה שם שזה ממצא נפוץ ובקשה מכל מי שאמרו לה פעם בהריון שיש הרחבה של אגן הכליה שתצביע. הצביעו שם המון נשים.
אבל כמובן תתייעצו עם מי שצריך. אני רק משתפת מה שאנחנו עברנו, ומנסה להרגיע🙂

חוץ מהבעיה הקטנה הזאת, הכל בסדר🙂

מאז שאני זוכרת את עצמי בכל הבדיקות דם שעשיתי, תמיד פריטין היה באיזור 6.

לפני חודש וחצי עשיתי לראשונה בחיים שלי עירוי פרינגקט (הבנתי שזה שווה ל-7 עירויי ונופר). עשיתי השבוע בדיקת דם והפריטין עלה לראשונה ב10 שנים האחרונות ל12. 

חשבתי שזה ממש מספיק, עכשיו לפי מה שאת אומרת נשמע שזה נמוך...

 

האם נותנים לך רק על סמך הפריטין אישור לעירויים?

יש לי עיניין אולי לבקש גם?

12 זה לא מספיק זה אומנם בטווח אבל בהתחשב ש10 זה הכי נמוך זה לא מספיק בכלל..
בדקת למה הפריטין שלך קבוע על 6? את סובלת מדימומים מוגברים במחזור? צריך גם לשלול בעיות רפואיות חלילה שגורמות לחוסר ספיגה של ברזל.
אצלי בעיקרון שללו הכל כולל תלסמיה וצליאק זה כנראה גנטי( ככה הבנתי) בנוסף יש לי גם מחזורים קשים והריונות קשים מאוד אז לדעתי גם משפיע.
בעבר הונופר החזיק לי מסוף הריון ,הנקה עוד הריון ועוד הנקה ורק אז התרוקן ובדקתי כל חצי שנה לראות שלא יורד.עכשיו כבר עברתי 2 עירויים בשנתיים.
וממה שידוע לי לוקח חעירוי זמן להראות את התוצאות בדם אז אולי לפני שאת מבקשת עוד עירוי תבדקי אם על עוד

בעיקרון אף פעם לא בדקתי למה הפריטין נמוך, אף פעם לא חשבתי לבדוק...

לגבי מחזור - מאיזה בחינה את אומרת מחזורים קשים? מבחינת דימום, אני לא חושבת שיש לי יותר מהנורמה, מבחינת כאב- זה ממש כאבים נוראיים, כמו צירים - אי אפשר לעשות כלום חוץ מתנועות להקל על הכאב - יש קשר?

 

לגבי הזמן שלוקח לברזל לעלות - עשיתי את הבדיקה חודש וחצי אחרי העירוי, זה לא מספיק זמן? אחרי כמה זמן מומלץ לבדוק?

עם הונופר זה כן מספיק חודש וחצי אחרי.
לגבי הכאבים לא ידוע לי שיש קשר אצלי הדימומים ממש חזקים לצורך ההמחשה מחליפה טמפון פלוס תחבושת לילה כל שעה אחרת אני נוזלת לגמרי

ההמוגלובין 10.

כמה ההמוגלובין שלך?

בגלל סחרחורות ההמוגלובין בסביבות ה10 גם כן אם זוכרת נכון.
מה שכן אצלי זה כרוני שהמחסנים יורדים אז לא חושבת שיש טעם לחכות עוד חודש שירד עוד.בחודשיים ירד לי מ60 ל12 שזה המון.. וזה עוד כשאני 9 חודשים מעירוי ברזל

זה ישפיע.
אבל לא באמת יודעת. רק משערת

אם צריך צום של זמן מסוים, אז זה מה שצריך. ולא משנה מה אכלת לפני.
אם היה משהו שמשפיע, אז היו נותנים הנחיות לגבי זה.

נשמע שחייב לפתוח את זה, או להגיב באופן כלשהו, מקפיצה לטובת חכמות הפורום.
אבל בנתיים, רק חיבוק, זה נשמע ממש כואב ומגיע לל לקבל מבעלך את היחס הכי מועדף שיש!! את האחת והיחידה!

להגיד לו - זה פוגע בי שאתה מעביר עליי ביקורת מתוך השוואה.

אנחנו שונות, לכל אחת יש טוב ורע.

אם אתה רוצה להעיר לי על משהו ספציפי אני יכולה לנסות לשפר או לתקן, אבל לא מתוך תחושה שהחסרון הזה עולה לך כי אתה משווה ביני לבינה.

זה פוגע וזה לא יפה.

 

חוץ מזה

את נשמעת כל כך כל כך טובה, ומחבקת, וחמה, ונעימה, וצנועה ולא מפלרטטת

תהיי שמחה שזאת את, ושאת יכולה לדעת בביטחון מלא שיש להעלך מישהי טובה ביד, הוא בטח שמח איתך בטוח טוב לו איתך. זה סתם אמירות לא לעניין.

 

 

ולא רק זה,

אלא שלדעתי גיסתך נוהגת בצורה שונה ולא סטנדרטית, 

אני לא יודעת מה בדיוק נותן לבעלך הרגשה קולית. 

לפי מה שאת מתארת "הנורמלית" (כמובן בעיניים שלי ) היא את!!! 

 

אין שום דבר מגניב בזוג שלא ישנים ביחד, מוזר ולא נשמע בריא בכלל. (שוב לא בוודעות, רק נשמע לי ככה)

 

ואין שום דבר מגניב בלפטפט עם אח של גיסך שהוא נשוי!!! לא סתם יש את הלכות צניעות,

אני רוצה להגיד לך שעד כמה שאני יודעת צריך זהירות גדולה בדיבור עם גברים זרים, וזה בהחלט כולל את בעלך בשבילה. 

 

במקרה הזה, אני בהחלט שומעת את הפגיעה שלך ומבינה אותה מאוד מאוד. את האישה היחידה והמיוחדת של בעלך!

 

הצורה שאת מדברת עם גיסך, נשמעת לך הנכונה והזהירה. 

 

בכל מקרה, הייתי מדברת עם בעלי בקטע של, בוא נהיה קוליים ונעשה משהו כיף. ותשמעי קצת מה החלומות שלו. 

אני בטוחה שאת זאת שמככבת שם.

את נשמעת מדהימה ועדינה. 

מאמינה בך

שהיא שולחת לבעלי הודעות..
פעם אחת לגבי איזה שידוך שרצתה לעשות,
ופעם אחרת.. רצתה ממנו איזה עזרה.

למה היא לא פונה אליי? או שבעלה יפנה לבעלי?
הרי בחיים לא הייתי פונה לבעל שלה,
לא הייתי צרגישה בנוח עם זה.

יש מצב שאת מדברת איתו על זה?

אני לא כ"כ יודעת מה ההרגל שלכם, אבל ייתכן שאת פשוט יכולה להגיד לו, תשמע זה נשמע לי לא נכון. 

לא יודעת מה הסיפור עם הגיסה שלנו, אבל לא בא לך שהם יפטפטו. 

 

שוב, אני לא יודעת מה הרגילות שלכם בנושא. יש משפחות שמאוד עירות לניואנסים האילו ויש שמתנהגות כאילו הכל מותר במשפחה. 

 

עדיין באיזה שהיא דרך חכמה לך ולבעלך מותר לשים את הדרך שלכם על השולחן שהיא דרך יותר עדינה וצנועה. 

נשמע לי לגיטמי לחלוטין. 

אבל כמובן את צריכה שגם בעלך יהיה ער לכך. 

אם אני לא יוצאת רעה?
או סתם חושדת בה? כי ברור שהיא אישה נשואה והכול, ולא באלי שבעלי יחשוב עליה דברים רעים בגללי.

אבל כן באלי לעשות סטופ לכל הדיבורים האלה.

להרגשתי זה לא עניין כל כך שיחשוב עליה דברים רעים או לא, 

זה כאילו גבולות שאתם שמים בנושא שהוא די פרוץ. 

 

פה זה מאוד תלוי בגישה של בעלך ובסגנון, 

 

סתם לשם הדוגמא, יש לי גיס (התחתן עם אחות של בעלי) וכמה פעמים התכתב איתי במחשב. 

אני פשוט לא עונה לו, זה לא מתאים לי ולא ברמה שלי להתכתב איתו, כמובן שכשאנחנו נפגשים אני יכולה לדבר איתו אבל בגבולות מאוד מאוד שמורים. 

 

הייתי מקווה בשבילך שזה יהיה ככה ברור לבעלך, לא ממקום שאת פגועה או דואגת...

רק ממקום שככה מתאים לכם לנהל בית שמור. 

 

את מבינה את ההבדל הדק?

 

ואת זה להעביר לבעלך, שאת רוצה סגנון של בית (אם אני מבינה אותך נכון) שבו יש קשרים משפחתיים מצוינים, אבל לא קשרים אישיים בין הגיסים לגיסות. לא ממקום פגוע ממקום אישי. 

 

ואגב, אני מצטרפת לכל מה שאומרים לך פה, שאת ממש מיוחדת!!

 

 

 

את לא צריכה להרגיש לא נעים.
מי שצריך להרגיש לא נעים זו גיסתך שלא מבינה מה זה גבולות ובעלך שזורם עם זה.
גבולות זה לא רק מגע, זה גם הודעות, פטפוטים וכד'.

בעלך אמר לך? הסתיר?
תראי, יוצא לי לשלוח לגיסים הודעות, בדר"כ עניניות / שצריכה משהו ספציפי מהם (וגם לבעלי יוצא לשלוח לגיסתיו). לא רואה צורך לשלוח לאחותי לפני כי זה סתם פינג-פונג... פשוט שולחת ישירות.

 

(ולפעמים כזה אומרת לבעלי אה שלחתי לX הודעה לגבי הY...סתם משיתוף כלומר זה לא בהסתרה ח"ו)

 

כלומר, אפשרי בעיני לשלוח הודעות ענייניות לגיסים וזה יהיה לגמרי תקין.

אבל אני מאמינה באינטואיציה שלך. אם זה מתקשר ובנוסף לעוד התנהגויות לא תקינות בעיניך, ואם את מרגישה לא בנוח עם זה

אז צריך לבדוק...

 

 

 

במקרה ראיתי את ההודעות האלה..
לא כעסתי באותו זמן, כי הוא ענה בצורה די יבשה ועניינית.
ולא פיתח שיחה..

אבל כן, אני משתפת אותו בכל הודעה שאני שולחת,
זאת אומרת אם שולחת לאחד החברים שלו וכאלה, בעניין מסוים.
או בכללי לאיזשהו גבר. לא בקטע שאני חייבת לו דין וחשבון, אלא בקטע של אמון.
וסתם לשתף..

עניין ההודעות נשמע לי בסדר.
זה לא עניין ברור, זה מאוד תלוי חברה והקשר.
אם הוא ענה לה עניינית, גם לא הייתי נפגעת ספציפית מזה שהוא לא אמר לך.

בעיניי מה שחשוב זה השיח על הנושא שלל ושל בעלך. בגלל שזה לא משהו מוגדר, יכול להיות שבעלך בכלל רואה את זה כמשהו תמים לחלוטין, אבל אם זה מפריע לך, זה מפריע ולגיטימי.
אז תדברי איתו, תסבירי לו מה מפריע לך ותביני גם איך הוא רואה את זה

אמניסיון שלי, לא עם גיסות, קרה לי שלפעמים בעלי אמר לי משהו על מישהי אחרת. באותה שניה התגובה שלי הייתה "אבל אני יותר.." "אבל אתה אוהב אותי בכל זאת".
סתם דוגמא, בעלי גדל בחברה מאד לא דוסית והיו לו הרבה חברות בעברו (שזה אגב גם משפיע על הדרך שבה הוא מתייחס לדברים מסויימים שבשבילי הם ביג נואוו נואוו).
מתישהו דיברנו על איזה שיער יהיה לילדים שלנו ואז הוא אמר "וואי תלתלים ג'ינג'ים זה כזה יפה, כמו שהיה ל..." (שהיא אחת האקסיות שלו)
התגובה שלי הייתה: "אבל השיער שלי יותר יפה" והתגובה שלו הייתה "ברור.. אין על השיער שלך".

אני חושבת שזה נכון משתי סיבות. קודם כל כי כשאני מבליטה בפניו מה טוב בי אז הוא גם מתרגל לחשוב על זה כעל דבר טוב.

והסיבה השניה היא כי פעם הוא שאל אותי "למה את כל הזמן שואלת אם את יותר יפה וכו".
ועניתי לו בצורה הכי ישירה וכנה שאני רוצה לדעת שלא משנה מה הוא חושב על אנשים אחרים, (אפילו לא רק על בנות, לפעמים גם יעצבן אותי שהוא יגיד על חבר שלו שאין עליו. כי יש. אני קודמת לחבר) אני עדיין הכי הכי בשבילו.
וכן, זה חשוב שהוא ידע את זה, כי אני בטוחה שהוא לא רואה את הדברים כמוני. שמבחינתו להגיד דבר כזה זה לגיטימי וסבבה, ומבחינתי זו השוואה לרעתי.
ולי חשוב באותו רגע שהוא אומר את זה גם לקבל את החיזוק הזה שלא משנה מה, אני עדיין יותר.

ולכן אני חושבת, שבצורה הכי כנה את צריכה לדבר עם בעלך ולהסביר לו מה בעייתי בזה.
להגיד לו "תשמע, היא יותר זורמת, אבל אני אשתך. ואתה בחרת בי, ואתה אוהב אותי למרות שאני פחות זורמת וחשוב לי לדעת את זה ולשמוע את זה ממך. חשוב לי להרגיש שאני הכי שווה בעיניך, בלי השוואה לאף אחת אחרת."

אני חושבת שבאמת הוא לא רואה את הדברים כמוך. שאם את תבואי אליו ותגידי לו "וואי איקס מה זה זורם" הוא לא בהכרח יראה בזה דבר רע, פשוט כי הוא גבר ולפעמים הם חושבים ופועלים אחרת מאיתנו, ולכן צריך להסביר להם איך אנחנו מרגישות ורואות את הדברים.

וגם להזכיר לו את הטוב שבך. שלא ישכח לרגע שיש לו את האשה המושלמת לו בבית.

ונקודה אחרונה - אני חושבת שלגמרי אפשר בעדינות לבקש שהשיחות איתה יראו אחרת/ לא יקרו. הגיוני מאד שהיא גדלה בחברה אחרת שבה זה יותר מתקבל. וזה סבבה. פשוט לא מתאים לך. ואת אשתו. ואתם מחליטים ביחד איך לפעול כלפי כל מיני דברים בצורה שתהיה הכי טובה ונכונה לזוגיות שלכם

פשוט אישה אידיאלית!

מפנקת, טובה, דואגת, תומכת!

אלף פעמים רק להעריך את זה

ובמבחן השנים אישה כמוך היא אישה שיש לה סיכויים לזוגיות טובה ומיטיבה יותר ב"ה. תשמחי בזה

איזה כיף לשמוע.. מעלות לי את הביטחון פה
אין עליכן❤️

אין לי כ"כ זמן לכתוב. כתבו לך יפה מאוד ואולי אצליח יותר מאוחר בלי נדר. כל הכבוד לך! 'חכמת נשים בנתה ביתה' נאמר על שכמותך. ממש. בעלך זכה!

נשמע מורכב.

 

אני לגמרי חושבת שאת צודקת, ושיש דברים שנראים מוזר בהתנהגות לפי איך שזה משתקף ממה שרשמת.

(לא לישון ביחד זה ממש לא ענין של "זורמת" ו"כיפית" זה, לדעתי, ביג נו נו בזוגיות תקינה. אלא אם כן יש אילוצים והם ממש חד"פ כמו מילואים וכד' אני מנחשת ואולי טועה שהם זוג צעיר שלא הבין מה המשמעות של להתחתן ולהקים בית מעבר לזה שמותר לא לשמור נגיעה במילים עדינות).

 

תזכרי, (ואולי תזכירי לבעלך ברגעים כאלה) לכל תכונה יש שני צדדים. 

למשהי "זורמת" ו"קלילה" יש הרבה חסרונות שלא באים לידי ביטוי תמיד מולכם, ואף פעם את לא יכולה לדעת מה קורה שהדלת נסגרת וכל אחד חוזר לבית שלו. ולא בטוח שבעלך יכול לחיות עם הצד השני של ה"זורמת". (!)

אל תרגישי פחותה, יש לך תכונות אחרות נהדרות (שגם להן יש את החסרונות שלהן), ולא סתם את ובעלך התחתנתם. דרך התכונות שלך ודרך התכונות שלו תגיעו לתיקון העצמי של כל אחד.

וגם אם לפעמים הוא (או את)  "מתבאס" קצת שאת לא X (אבל לא בהשוואה למשהי!!), תזכירי לו את החסרונות בלהיות X, וכמה את Y ומושלמת

 

ודרך אגב, *לדעתי*, בזוגיות טובה אין הרגשת "אשה שמשחררת לבעלה" זה משפט נוראי בעיני.

אני ובעלי אוהבים אחד את השני, ואם ערב עם חברים עושה לבעלי טוב, ברור לי שהוא ילך, כי טוב לי שטוב לו, והזוגיות שלנו טובה שטוב לו. ולו ברור לבדוק 100 פעם שזה לגמרי בסדר מצידי, ולא בא על חשבון משהו בבית. ולהפך. אנחנו מפרגנים אחד לשני, לא "משחררים". אף אחד לא בבעלות אף אחד, אבל שנינו חיים ביחד בבית שבנינו. והכל מהסתכלות זוגית. מה יעשה טוב לזוגיות ומה פחות.

 

בקיצור, מקווה שקצת עזרתי.

ושוב חיבוקים זה ממש נשמע לא פשוט להיות בהשוואה כל הזמן, וגם בכלל לא בריא לחיות ככה.

וסליחה אם לא ממקומי, אבל שבעלך יפקח עינים ויתחיל לעבוד על עצמו בקטע של השוואות כי זה הרסני לזוגיות.

 

ותמיד תהיי את. הכי את שבעולם. תעבדי על המידות שלך, תעבדי על הזוגיות, אבל תשארי נאמנה למי שאת. 

 

(ועוד משהו שמחזק אותי שאני נופלת להשוואות - ואני נופלת מדי פעם - תמיד לזכור שבסוף בסוף כולם חוזרים בערב לבית שלהם, לבעיות שלהם ואנחנו לא רואים את זה. ומה שאנחנו רואים לא בהכרח המציאות. ומזכירה לעצמי שאנשים מבחוץ יכולים לחשוב שאני X,Y,Z, ושנורא הלך לי קל ב X, אבל למעשה אני יודעת מה נכון... אז כנראה גם מה שאני רואה אצלם לא התמונה הגדולה...)

 

אה, ועוד עצה פרקטית - להפחית מפגשים. אם לא טוב לך להיות איתם, אין צורך להיות איתם הרבה. כמובן לא בצורה בוטה...

 

ורוצה לחזק...
האמת גיסתך לא נשמעת לי קולית
גם בעיני לא הכי להיט ובטח שלא אידיאלי שהם לא ישנים יחד ברמה יחסית גבוהה זה נשמע, וגם נמצאים הרבה בנפרד.. בטח כשהם נשואים רק שנה וחצי!
ובכלל הקשר הפתוח שלה מול כולם.. האמת גם לא נשמע לי קול...
אישית זה נשמע לי יותר כמו אחת שאוהבת יותר יחס.
או באמת שזה האופי שלה שהוא יותר זורם ופתוח...
כך או כך
לא מריח לי שזה הולך למקום אידיאלי..
סליחה שאני כזאת חדה
אבל מנסיוני הדל....
אם תשאלי את בעלה בכנות איך החיים שלו אני ממש לא בטוחה שהוא יענה לך כמו שבעלך מדמיין כמה הם מאושרים....
וגם אם כרגע זה כן מאמינה שעוד שנה שנתיים הקושי יצוף.
אין מושלמים אין.
מה אני מציעה פרקטית...
קודם כל באמת ברגע שאת תהיי בטוחה בזה שאת טובה ומה שחשוב זה היחד והדאגה אחד לשני - בעלך בסוף יבין את זה גם. בין אם יראה וישמע גם קשיים אצלם ובין אם פשוט יאמץ את ההשקפה שלך כי יבין כמה שהיא אמיתית.
חוץ מזה אפשר לומר לו ברוח טובה שזה לא נעים לך שאת מרגישה כאילו הוא קצת משווה בינכן...
ואפשר גם למנות לו את מעלותייך שאת מדהימה בהן (לעומתה או שלא, אני חושבת שזה ממש לגיטימי גם לעשות את זה לעומתה ולא סתם מעלות) ולעוף על עצמך שיבין במה הוא זכה.
אפשר לשאול אותו דוגרי מה בא לו- טיול? יאללה תזרמי לטיול.. אם את אומרת שהוא גם ככה לא עף על הדברים האלה תראי שמהר מאוד הוא ירד מהרעיון לבד או מקסימום תצאו לטייל וזה יהיה הטיול האחרון כי הוא כנראה לא הכי יהנה בזה ויבין שהכל דמיונות...
בכל אופן כדי שהוא יגיע עצמאית למסקנה שיש לו דמיונות בראש את צריכה הכי לזרום בעיני... ללכת עם מה שהוא מציע, לתת אישור לחלומות... להיות הזורמת. הוא לבד יבין שזה לא ילך ואל תדאגי זה כנראה לא יחזור על עצמו..
ולגבי הסמסים... וואי הכי מבינה אותך בעולם. לי זה קרה מול אחותי הרווקה ובעלי... שעשתה את זה במקום הכי תמים בעולם אבל זה שיגע אותי (גם הודעות ושיחות חופשי וגם היינו גרים קרוב אליהם, היא היתה מביאה לו גם ארוחת ערב כשלא הייתי בבית....), אני פתחתי את זה מול אמא שלי וביקשתי ממנה עצה.. אמא שלי פתחה את זה מולה ולמרות שהיה לא נעים זה ממש הסתדר. אצלך עם גיסה זה מורכב יותר.. כי אין מישהו ניטרלי.. אולי באמת להסביר לבעלך למה בעיניך זה לא לגיטימי ולבקש ממנו שיסנן אותה? או שיבקש ממנה ברוב הדברים שתפנה אליך ישירות (בתירוץ שהוא עסוק או משהו). אבל כדאי שהוא יבין למה זה בעייתי... למרות שבמחשבה נוספת גם אם לא יבין לא נורא חח.. לא תמיד צריך להבין כדי לעשות מה שאנחנו אומרות. באמת זה לטובתו..
כך או כך, את נשמעת אישה סופר מהממת שהולכת בדרך ישרה ונכונה...
זה קשה הדברים האלה אבל באמת בסוף הם מחשלים גם את עצמנו וגם את הזוגיות...
בהצלחה רבה!!