פורום הריון ולידה (עמוד 2089)

עברתי ivf וברוך ה תודה לאל בהריון.
ההזרקות לא כואבות, הפחידו אותי שכן. אבל בקושי מרגישים.
יש משחה שנקראת אמלה והיא סוגשל מרדימה את המקום של ההזרקה, אם את חוששת
תמרחי אותה חצי שעה לפני ותזריקי. אני קניתי אותה, ולא השתמשתי בה.
כשמגיע יום השאיבה המיוחל, מרדימים אותך.
לא מרגישים כלום, ואחרי בערך גג רבע שעה את בחוץ.
לא כואב!!!!!!!! אני קמתי כמו חדשה.
ועוד הלכנו למסעדה.

בהחזרת עוברים זה ללא הרדמה, אבל אני חששתי
וביקשתי הרדמה.
קמתי כמו חדשה.. את רק תיהי עייפה וישנונית.

יש השתתפות של הקופה, יצא ששילמנו 800 שקל על תרופות.
יש כאלה שמשלמים פחות או יותר.
הכול תלוי בקופה שלך.

בכל מקרה הקושי הוא בנפש, אבל את תעברי את זה.
ותתחזקי מזה!

בהצלחה אהובה, לכל שאלה אני כאן❤️

ממש פירטת את הכל והרגעת אותי מאוד..אני שמחה לשמוע שאת בהריון ברוך השם

תודה רבה

זה תהליך מתסכל אבל סביר.
לי כל הבירוקרטיה וההתרוצצויות היו יותר קשות מהזריקות והטיפול עצמו.
השאיבה בהרדמה מלאה, ולפעמים אחר כך הרגשה גרועה. ההחזרה בלי הרדמה אבל זה ממש בקטנה. כבר פאפ כאב לי יותר.
יש השתתפות מהקופה עבור ילד ראשון ושני, אחר כך תלוי בביטוח שלכם. לנו היה מדובר בילד שלישי, אז אני לא יודעת כמה יוצא לשלם לראשונים.
צריך סבלנות, ולא לשכוח את הזוגיות בינתיים..
הרבה הצלחה

זה יהיה בעזרת השם הריון שלישי

2 קודמים מטבעי

פשוט לא הולך לנו אז החלטנו לגשת

תודה רבה רבה

אז כן, זה יעלה בכיף כמה אלפי שקלים לחודש. הזרעה לא, אבל כן ל IVF. השאיבה וההחזרה עולות, אבל בעיקר התרופות, שאם זכור לי נכון רק התרופות באיזה חודש יצאו לנו 3500. וזה אחרי שמהביטוח היתה השתתפות של 50%

בעיקרון זה ישר הפריה חוץ גופית?

וואו המון כסף התרופות

3 סבבים של הזרעות עם הורמונים, ורק אחר כך הפריה, אלא אם כן עלו על בעיה ספציפית שרק הפריות יכולות לעזור, ואז מדלגים על הזרעות

ממש תודה על ההסבר

 

יש השתתפות של הקופה?

 

וזה לא היה כזה יקר. וכמובן על השגחה

זה תלןי באיכות הזרע

ילד ראשון-שני יש מימון של המדינה ושלישי ומעלה רוב הביטוחים המשלימים מממנים חלק אני חושבת. איך עוברים את זה? אם את מחליטה שאת רוצה את זה, מתמודדים עם מה שצריך.. ככה אני מרגישה.. יש זריקות כואבות יותר ויש פחות אבל יש דרכים להתמודד גם כשהן כואבות..

זה יהיה הריון שלישי בעזרת השם

ממש עזרת לי להבין מהממת! ישלי כח סבל אני מאמינה שאוכל להתמודד עם הכל העיקר לקבל שוב אוצר קטן ביידים

 

או רמה זהה בקופח שלך? אם כן הם מממנים הרבה. מאוחדת שיא הכי הרבה.
אם לא זה יקר רצח.
מניחה אבל שתתחילו בהזרעות ואת זה עד כמה שזכור לי כל הרמות מממנות

זה עדיין יקר. תרופות עלו לי אחרי סבסוד בין אלף לאלפיים תלוי במינון שמקבלים.
ותלוי גם איפה עושים את התהליך. אם זה במקומות כמו אסותא כל סבב עולה 1600 (השתתפות עצמית. כן כן) אני לא יודעת לגבי בתי חולים כמו הדסה ודומיו
את בטוחה שאתם הולכים לivf ישירות?

תודה יקרה האמת  זה באמת לא הרבה..דווקא נשמע סביר

חשבתי שהרבה יותר

תודה רבה

 

תראי, לנו יוצא לכל סבב בין 4 ל5 אלף (לוקחים רופא פרטי אז זה עוד אלפיה)
סביר זה ממש לא בעיני, בהתחשב בזה שעברתי כמה וכמה סבבים כבר, זה הון. זה לא שיש לנו כל חודש חמש אלף מיותרים בעוש
מאחלת לך שילך ישר על הסבב הראשוו!
וממליצה מאד לדבר עם פועה, הם אלופים ועוזרים ומפנים לרופא המתאים לפי הבעיה שלך, ממש כדאי לדבר איתם קודם

אין לי הרבה ניסיון עם טיפולים, התחלתי ממש השבוע לקחת טיפול תרופתי. 

אבל חושבת שלא בטוח תצטרכי הזרעות או IVF אל תלחיצי את עצמך נפשית וכלכלית. יכול להיות שבכלל מדובר וטיפול הורמונלי. לא מבינה בזה. רק חושבת שכדאי לראות מה הרופא יציע. 

בהצלחה יקרה ❤

קבעתי תור לרופאת פוריות

אני מקווה שיעזרו לי

אני חודש שני עם הורמונים

הלוואי שלא אצטרך

ובהצלחה גם לך אהובה

הי ,

נראה לי הלכת רחוק מידי בדרכ אם יש בעיה מוגדרת אז הרבה יותר קל לפתור גם בלי IVF ואם אפילו לא התחלת אף פעם מעקב זקיקים בשילוב הורמונים אז הדרך לשם עוד רחוקה.

אל תצפי ישר להיות שם זה אמנם פתרון אבל כמובן שאם יש אפשרות והולך בקלות טיפול תרופתי + הזרעה בוודאי שעדיף.

 

בכל מקרה שיהיה הכל בקלות!

בהתחלה לא הבנתי אותך נכון, אם רק קבעת תור לרופא פוריות יכול להיות שיקח זמן עד לאיויאף... בכל אופן רואה שלא הזכירו את זה קודם,אבל גם לפני ivf עושים הרבה בדיקות (צילום רחם, בדיקת שד ועוד). בעזרת ה שלא תצטרכי להגיע לשם

אני עם שחלות פוליציסטיות. כבר שנה וחצי לא בהריון.

הרופאת נשים נתנה לי הפניה לכל מיני בדיקות דם שאיתם מגיעים לרופא פוריות,

אני מחכה לווסת כדי לבצע אותן.

כשאני מגיעה לרופא פוריות, יש אפשרות להתחיל טיפול מייד?

איזה טיפול בדרך כלל מתחילים איתו?

באיזה שלב במחזור החודשי כדאי להגיע אליו?

למה בעצם לצפות?

אני לא יודעת כלום וגם אין לי את מי לשאול על זה... אז יש לי רק אתכן... אז תודה מראש!!

(בעזרת ה' זה יהיה הריון שני, כמה סיבסוד יש מהקופה? אני בלאומית.)

טיפול תמידתמיד מתחילים בתחילת מחזור

אבל בשביל הבדיקות את גם חייבת מחזור

אין ברירה כי אם להתאזר בסבלנות, לעשות את הבדיקות בווסת הבאה, לנסות להגיע לרופא פוריות לפני שתבוא שוב ווסת, ואז בונים איתו תכנית טיפול ומתחילים אותה בווסת הבאה.

יש מימון מלא לילד השני.

אז כאילו אין סיכוי שטיפולים יתחילו כבר במחזור הקרוב... נכון?

 

 

וגם תחשבי, יש המון טיפולים ותרופות, איך אפשר לתת לך משהו בלי לדעת מה הבעיה (אם בכלל יש?)

חייבים לעשות אבחון מינימלי

אבל זה לא מונע ממך לנסות טבעי בחודש הזה הכל יכול לקרות 

מה שכן, קבעת כבר תור לרופא פוריות? מציעה לך להתקשר למזכירה\משרד איפה שקבעת, ולשאול מה הבדיקות שצריך להגיע איתן. יתכן שהיא לא נתנה לך הכל והם יכולים להוציא לך הפניה לבדיקות שגרה נוספות שכבר תעשי הכל במכה.

זה מאובחן, או שאת חושבת שזה מה שיש לך? בכל אופן הבנתי ששינוי תזונה וכושר גופני מאוד משפיעים על הביוץ ..כדאי לקרוא על זה קצת....

(שחלות פובליציסטיות זה דוגמא למשהו שאפשר גם לפתור לפעמים בלי הורמונים). שיהיה בהצלחה גדולה!

אם אין לך מחזור סדיר. אני באתי לרופא בלי מחזור סדיר בכלל, היא נתן לי כדורים לווסת, ואז התחלתי את הטיפול. אם כל הבעיה היא דלות פוליציסטיות בד"כ מתחילים עם כדורים, שזה ממש פשוט ולא דורש ממך הרבה, חוץ ממעקבים. חשוב לדעת (וזה נכון לכל סוגי הטיפול) שלפעמים לוקח זמן למצוא מינון מתאים ותרופה מתאימה, זה לא אומר שיש עוד בעיה או משהו כזה.. בהצלחה!

באמת מוזר לי ברמות שאני לא מקבלת עדיין... אבדוק את זה... תודה!!!

לנסות לשפר ע"י תזונה ו/או דיקור את ה fsh
גיגלת את זה?

דיקור עשיתי במשך כמה חודשים ולא הועיל לצערי

תזונה תאמת לא ניסיתי..

אבל אצל מישהי שגם מבינה בפריון

ועזרה להרבה נשים

הייתי מנסה אצל מומחה לפריון בפרטי... שווה כל שקל. ושינוי תזונה בכלל...
ההמלצה הקבועה שלי זה מרב גודוביץ, נסי לדבר איתה תאמר לך אם יכולה לעזור או שיש לה המלצה למשהו אחר. היא גם נטורופטית וגם מדקרת...

האמת שאני לא בטוחה שזה יעזור וחבל לי לבזבז עוד כסףף

זה בטח עולה הרבה מאוד פגישה אצלה?
 

אני כבר בבירור אצל רופאת פוריות זאת אומרת אני אחרי סבב שני כבר של הורמונים

כל הבדיקות תקינות-הכוונה צילום רחם בדיקת זרע וכו"

אין לי מושג מה השלב הבא

אבל הציעו לי כבר לעבור לivf

בגלל שהfsh גבוה ולא יורד

הלוואי והזרעה תעזור

נשאר רק להתפלל

תודה לכולן

 

רביולי ברוטב
תפוחי אדמה מוקרמים
לחם ממולא גבינות ופטריות
שבלולי פיצה (בשביל ילדים)
חצילים במוצרלה
לזניה
סלט יווני עם גבינה בולגרית
סלט עדשים שחורות ובטטה

ואגב - איך את מחממת את כל מה שצריך חימום? (רביולי ותפוחי אדמה) יש לי בעיקרון פלטה שמשמשת אותנו רק לבשרי.

בגדול אנחנו משתמשים באותה פלטה גם לבשרי וגם לחלבי.
אבל אולי תבדקי, נגיד אם תשימי רשת של התנור על הפלטה, זה גם בעייתי לכם? יכול להיות שאז אפשר להשתמש.

אנחנו עושים ככה רק צריך לשים לב שאם הרשת משמשת גם לבשרי וגם לחלבי היא טרפה מה שאומר שאסור להניח עליה אוכל ישירות כמו לחם אלא על נייר אפיה/תבנית
סירים לא בעיה להניח עליה כי אין בליעה מדופן לדופן

👍

יכול להיות שבאמת אין בעיה, זה פשוט פעם ראשונה שאני אכין חלבי 

 

תודה!

ובאמת הוא אמר לי כמו רובכן - שאנחנו נוהגים שאין בעיה לשים על הפלטה גם חלבי וגם בשרי, ושאני אפילו לא צריכה לשים הפסק של תבנית או נייר כסף.

 

תודה לכל העונות!

נראה לי שאם תנקי טוב ותפעילי אותה קצת זה בסדר. הכי טוב אם גם תשימי נייר כסף מעל.

ממה שאני יודעת האוכל לא נוגע בפלטה ישירות ולכן לא צריך להפריד, כנ"ל בכיריים. אם משהו נופל לכיריים צריך לזרוק לפח.

שבלולי פיצה זה גם למבוגרים!!!🤭🤭

המחאה התקבלה
ארשה גם למבוגרים לאכול ;)

פשטידת בצל
פשטידת תירס
כל אלו נהדרות עם קוטג', גבנ''צ וכד'

פטריות ממלאות גבינת חמד( עם מעוניינות אשלח מתכון בכיף)
חביתיות
פשטידת ברוקולי/כרובית/פטריות עם מלא גבינות שוות (כנ"ל)

האמת שלמלאות פיטריות נשמע לי עבודת ממש קשה... 

 

אבל אשמח מאוד לקבל מתכון לפשטידת פיטריות או ברוקולי.

 

ואז זה לא מסובך

אין לי כמויות שמה לפי מה שחושבת כזה...
כרובית/ברוקולי/פטריות-כרובית או ברוקולי להפשיר קודם
קוטג
גבינה צהובה מגורדת
ביצים
שמנת לבישול
מלח
פלפל
אם רוצים אבקת שום
מערבבים הכל שמים בתבנית חד"פ ולתנור

אם זורם לכם מרק ביום מרק בצל או כתום עם גבנצ
לזנית חצילים

אצלינו עושים חלבי בערב ובשרי ביום

ולאכול עוגות גבינה למיניהן..

כדי שלא ירדמו הגברים שהולכים ללמןד כל הלילה🤪

כתבתי שם באריכות על איך לתכנן את הארוחה נכון..

מוסיפה כמה טיפים שלא כתבתי שם:

כמה אנשים תהיו?

בגדול ממליצה להכין מנה אחת (תבנית חד"פ גדולה, לא ענקית) על כל 4-6 סועדים - לפי כמה ילדים יש..

לגבי הגיוון במנות כתבתי בפורום השני..

להוסיף סלט גדול ושווה ( יווני, חסה עם תוספות וגבינוץ וכו..) - קערה (לא ענקית) על כל כ 6 סועדים.

אם רוצים מנה ראשונה לפני העיקרית (משהו שמגישים ביחידות אישיות..) אז:
להגדיל את הכמות הלחם והממרחים
להפחית בכמות המנות העיקריות.

כתבתי ואוסיף 2 טיפים מאוד חשובים:
1. לשים לב לסוגי הסועדים: האם יש מנה שילדים אוהבים? מנה דיאטטית? נטולת גלוטן? וכו..
2. לזכור שרוב האנשים יהנו ממאכלים "רגילים" ומוכרים ופחות יעריכו מנות יחודיות ומושקעות אבל בטעמים שהם פחות רגילים אליהם..
(פיצה עם זיתים כנראה תתקבל יותר בשמחה מאשר פיצה עם ארטישוק, למשל..)

בהצלחה!

אצלנו מתחילים עם לחמניות כל מיני, מטבלי גבינה, פלטות של גבינות קשות, וכדי להקליל את זה- דג והרבה ירקות- סלט גדול, פלטות של ירקות חתוכים.

אח"כ מרק חלבי (בצל או פטריות) 

ופשטידות- פלפלים חלבית, לזניה,בצל/ פטריות מוקרם

זה בהחלט טעים ומעורר חשק אבל

לזניה
ולא הכל חייב להיות חלבי, כדי שלא יהיה כבד מדי אפילו עדיף שלא.
בנוסף כדאי לברר אם מישהו מהאורחים רגיש לחלבי
טיפ לסלט: לשים לידו קערית עם גבינה מגורדת/קוביות גבינה במקום לערבב בפנים, למקרה שמישהו לא אוהב רגיש

שלא נצטרך

הייתי אצל רופא נשים שלי ביום שני בצהריים. ערבי.
הוא שאל אותי מתי מתחיל יום ירושלים שלנו שבגללו יש בלאגן.
אמרתי לו שהבלאגן הוא לא בגלל יום ירושלים אלא בגלל הראמאדן.
באלי למצוא רופא אחר...

שכולם אשמים חוץ מהם.. הרי כל הפרעות האלה התחילו כמובן בגלל היהודים, הרי אם הממשלה היהודית היתה עוזרת להם למגר את הפשע זה לא היה קורה, אילו היהודים רק היו נותנים להם עוד זכויות/ חבל ארץ/ הטבות/ כספים זה לא היה קורה, הם כאלה שיות תמימות ורק אנחנו לא הותרנו להם ברירה אלא לנהוג באלימות...
*נכתב כמובן בציניות גמורה
מתפללת בשבילך שתמצאי במהירות רופא אחר..

ראינו בעלי ואני סרט על ערבי שחי בשלום עם יהודים והוא מסביר למה הם ברברים..הכל באשמתנו כן?
הוא אומר למצלמה- אתה מבין איזה תסכול יש לנער שהולך לדקור? הוא מתוסכל מהמצב.
הוא אומר שעצרו את אמא שלו (שהיתה מחבלת כמובן, בראש ארגון חבלני לא זוכרת את שמו) ולכן הוא היה כל כך מתוסכל על היהודים איך הם מעזים לעצור את אמא שחו ולקחת אמא מילד בן 10 ולכן הוא היה מראשי המתפרעים נגד יהודים.

הוא לא חשב לשניה לתהות למה אמא שלו בחרה בחיי רשע ושרק בגללה הוא בלעדיה. לא בגלל אף אחד אחר.
הרי אם היתה אמא של סירים וכביסות אף אחד לא היה עוצר אותה.

הטיפשות הורגת.

במה שיכולתי פקחתי עין. לא סומכת ויודעת שהרבה מהם על קוצים
בבש עובד ערבי במסעדה זרק על יהודי כסא
נהג אוטובוס ערבי סרב להוריד אישה באחת מתחנות העצירה
מי שביצע לינץ בירושלים היו ערבים עם ת.ז כחולה
לא סומכת. ושלא נזדקק להם

באופן עקרוני אני לא סומכת. גרה בעיר ובשכונה מעורבת
אני מתורגלת בכך שאני עולם לא הולכת כשגבי מופנה לערבי. לא יושבת באוטובוס כשהם מאחוריי. מעדיפה לעמוד
באוטובוס משתדלת לא לשבת ליד החלון
מעולם לא קונה מהם
כשעוברת לידם זה עם ראש מורם, מנסה לא לשדר פחד

אני עובדת עם חבר'ה ערבים (רופאים\ות, אחים\ות) והם מקסימים.
85% מהם עובדים מדוייק, נעימים ועושים את המיטב.
נכון שזה מאוד קשה, ויש תחושה של חוסר אמון, אבל חלקם (לא יודעת אם הרוב או המיעוט) לפחות בבית החולים, הם אנשים טובים.
קשה לי מאוד עם החברה הערבית, כמו לכולם, אבל לא לשכוח שקיימים בתוכם גם כאלו שרוצים בטוב, ועושים למען הטוב.

יצא לי שמאלני ומתחנף,
אבל נסו להבין
בתקווה לימים טובים ומאושרים!

לצערי הבת שלי היתה מאושפזת הרבה זמן, וזה מה שראינו גם גן- רופאים/ אחיות ערבים ממש נחמדים ורוצים לעזור

מה שרוב האנשים רוצים זה לחיות בשקט.

ומפילוח גילאים של רוב עושי הבלגן, יהודים וערבים כאחד, מדובר בצעירים. רובם עד גיל 20.

זה התחיל בלוד וברמלה בלילה הראשון
פורעים בטווח גילאים רחב נגד משפחות וילדים ומבוגרים (אין שם שום צעירים יהודיים בני 20 מלבד המכינסטים שהם רק במקום אחד)

בחיים לא לסמוך על ערבים בעיניים עצומות.
כן, גם לא על הנחמדים מהעבודה, הם ביום אחד מתהפכים ומגלים מי הפרצוף האמיתי שלהם.
''עשיו שונא ליעקב,'' זאת עובדה.
גם סבתי חיה 50 שנה בעיר מעורבת עם שכנים ידידים, קשרים טובים היו ביניהם, יום אחד הם מתהפכים ומגלים מה הפרצוף האמיתי שלהם. הם אחופים בלשון חלקלקות (היינו, חנפנים)
אז יש איתך עובדים נחמדים, בסדר, נח להם להישאר במקום עבודה שאוהבים אותם ונח להם לחיות בחיים שקטים בלי בלאגן, זה לא מתוך טוב לב, בליבם הם כולם שונאי ישראל. הנה, בדיוק אחות ערביה משערי צדק פתאום עכשיו פתחה את הפה, וכתבה דברים מחרידים בפייסבוק, אני בטוחה שהיא עד עכשיו טיפלה נאמנה בחולים והייתה נעימה לכולם. עכשיו היא קיבלה אומץ וגב מכל העם שלה.
הערבים הפורעים זה לא מיעוט, זה ממש בכל הארץ. ביפו, בעכו, בחיפה, בלוד, ברמלה, בירושלים, בעזה, בכפרים, ביהודה ושומרון.
אני מבקשת, אל תהיו תמימים!
מאמינה שבכל זאת יש קצת 'ערבים טובים' אבל זה מיעוט שבמיעוט.

לפחד זה דבר אחר, גם אם חלק או אפילו הרבה מהם בסדר לי אין דרך לדעת מי כן ומי לא ולכן כולם בחזקת מסוכנים ואני מפחדת ונזהרת מכולם

גם אני עובדת עם ערבים
ואני רואה את הסטטוסים שהם מעלים בווטסאפ ובפייס
מצטערת לומר
זה לא מה שאת מרגישה בעבודה
זה ממש ההפך
ולא יודעת איפה את חיה
אצלנו למרות שממשיכים לעבוד והכל "כרגיל" מרגישים את המתח באוויר


וכמובן שזה לא כולם... אבל לפחות חצי מהם

מכפר קאסם שעבדה איתי, העלתה בסטטוס.
הלם!!!! תמיכה בשיגורים מעזה ושירי הסתה על איך שיהפכו אותנו לבית קברות.
ואני חשבתי בתמימותי שהיא מהשפויים, האמנתי שיש כאלו, מתונים, שרוצים חיים שקטים.
כולם בסוף אותו דבר.

לא הופך אותם לרחמנים עלינו.
הם שמחים טוב טוב לאידנו

אני עובדת במשך שנים עם צוות רפואי, חלקם אני אוהבת ומעריכה מאוד מאוד מבחינה אישית ומקצועית, עברתי איתם יחד מצבים של לילות קשים של עבודה משותפת, דבר שאכן מקרב בין אנשים. אני רוצה לחשוב שהרגש הזה הוא הדדי באמת, ולא רק כלפי חוץ. אבל- כל זה טוב ויפה בימים כתיקונם, עכשיו בימים אלה קשה לי להתנער מהספק הקל שאולי בפנים יש להם מחשבות אחרות כלפינו, לפחות בתקופה סוערת זו. ולכן לא הייתי מעמידה את הקשר איתם בניסיון, לא נותנת בהם אמון ב100%. 

גם עכשיו יש רופאים ערבים שמטפלים, ולא רק רופאים, אחים ומטפלים וחובשים.
לכי לבתי אבות, רובם ערבים בעבודה מאוד קשה.
אחרי האסון במירון היו ערבים שעזרו ודאגו למים ואוכל.
וגם עכשיו ראיתי פירסומים של ערבים שמציעים את הבית שלהם לאירוח לתושבי הדרום.

וברור שיש את המסה של אנשים שעושה דברים נוראים.

חובה לזכור שהעם הערבי, *בתור עם* הוא אוייב שלנו! לא להתבלבל!

היא מלחמת זהות, מלחמת עמים.
אולי גם אצלם יש כמה שעובדים עם יהודים ומבסוטים מהם.
אבל עכשיו, המלחמה היא מלחמה של העם היהודי מול האויב שלו כעם.
ומה לעשות, כרגע האומה הערבית מתהפכת ומתנהגת *כעם* בצורה מזוויעה, אבל זה לא מפתיע, זה הייעוד שלהם בעולם, לשנוא אותנו.
הבעיה מתחילה כשאנחנו *כעם* לא מאוחדים למען המטרה היחידה- לנצח. להכניע. שזה התפקיד של *עם* ישראל.
לא של יחידים יהודים או יחידים ערבים, זה לא הנושא עכשיו בכלל.
אז יש כמה שאולי לא פוגעים ביהודים, זה נכון.
אבל זה ממש לא מה שמעניין כרגע. כרגע העם הערבי במלחמה מול העם היהודי. נקודה.

גם הגרמנים ימש חיו בשלווה ונחת עם היהודים.

נכון..גם שם היו חסידי אומות העולם.. אבל כמו שאמרת על הערבים ב ו ד ד י ם

רק שהערבים הם ישמעאל ולא עשיו.

לא שאני חושבת שהם אוהבים ישראל כל כך, כן?
פשוט מפריע לי שתולים אידיאולוגיה בתורה כשזה לא כתוב בה במפורש

ואיך נגיד... זאת עובדה....

בהצלחה❤

ב"ה ראינו אתמול דופק קטן ומתוק...
מודים לה' ומתרגשים מאד מאד!!!

אחזה משמח🤗🤗
המשך תקין ובידיים מלאות!!

איזה כיף שחזרת לעדכן
שיהיה בקלות ובטוב

מרגש מאוד מאוד ❤❤❤

הארונות- לפעמים מגיע לשם משהו שנרקב...

תפוח אדמה רקוב מתחת למקרר 

ושוב תודה לך @חדשה לשאלה

בזכותך מצאתי.

ממש ממש נפוח.
וזה עבר הכל אחרי הלידה

אני יודעת שמטפלים בהזרקות מקומיות ואולי יש עוד שיטות טיפול. מאוד מומלץ לטפל אחרי הלידה כי בהריון הבא עלול להחמיר עוד יותר.
בהצלחה

מתפללת שמישהו יתן לי בית עם ממד לסוף שבוע הזה
רוצה כמה דקות של שפיות

יש מוקד שאפשר לברר מה המצב
יש שעות שהן שקטות במהלך היום
ויש כבישים עוקפים- ארוכים יותר אבל רגועים

אז אני מבינה את החשש
חושבת שתלוי..
תלוי מה הצורך ומה הסיבה- נגיד אם את גרה באזור עם מלא אזעקות אז בטח היתי נוסעת- ומבררת מראש מסלול נסיעה ובזמן רגוע יותר.

אבל אם זה סתם לפינוק אז באמת אולי היתי דוחה

וגם עדיף כמה שיותר מוקדם כי בשעות הבוקר-צהריים המוקדמים יותר רגוע.

.... יש מקומות שהייתי נוסעת כמו בני ברק וכ... שם רגוע מאוד.

צריך להפנים שאנחנו במלחמה...
אם את נמצאת במקום בטוח, אל תכניסי את עצמך למקום סכנה!! ''ונשמרתם מאד לנפשותיכם''

כבר היו המון דיווחים על תקיפות בסמוך לישובים. אנחנו לעומת זאת בהתלבטות אחרת- מתוכננים לנסוע לאילת שבוע הבא, באסרו חג שבועות, נופש שאנחנו מחכים לו כבר המון זמן, נדחה ביותר משנה בגלל הקורונה.. בינתיים חושבים כן לנסוע בעקבות דיווחים של אנשים שנסעו ואמרו שהיה רגוע, כמובן נתכנן בזהירות את מסלול הנסיעה.

והולכת לעשות את זה היום בעז"ה.
מניחה שנשתדל להתרחק מנסיעה ליד כפרים ערביים (לא נראלי שיש כ"כ בדרך שלנו, חוץ מהכפר שממש ליד הבית) אבל מבחינתי העובדה שלא הייתי אצל ההורים שלי מפסח, חזקה יותר.
וגם באמת שאנחנו לא עוברים בדרך ליד כפרים אז גם מרגיש לי בטוח.

כמובן לתת היום ולא לאחסן שוב

צריך להסביר במדויק, להגיד אלף פעמים... מעצבן ומתסכל.
ואם יוצאים לטיול אחרי כן או משהו שווה, הם מטיסים את הכל.
יש פעמים שהם נכנסים למצב רוח של סדר בכיף ובחריצות, זה כשאני מסדרת איתם יחד ומדרבנת 'מי מרים את המגנטיים? מי מטאטא פה?' ואז הם נכנסים למרץ בכיף... אבל לא תמיד

גמני לא תמיד עושה בהכי שמחה. צריך- עושים. ובפרט שזה נוגע אליהם. פשוט מ-ר-י-ח-ה אחת גדולה

 

הם לא יקחו יוזמה. זה לא הבית שלהם. את יזמת באופן קבוע כשהיית ילדה(לא כולל הפתעה לאמא פעמיים בשנה)? אני לא. גם הם לא.
מגדירים תפקידים מאד ברורים עם חלון זמן ברור וזה לא נתון לויכוח.
למשל ילד אחד שוטף כל יום כלים חלביים
למשל כל יום חמישי ילד איקס מנקה מראות ילד וואי מקלף ירקות למרק
למשל לפני שהולכים לישון בודקים שכל הבגדים תלויים או בכביסה
וכן, את תנדנדי להם. הם ישכחו. תזכירי. ככה זה. פשוט ככה זה. תיזכרי מה היה אצלך בבית כשהיית ילדה
מתישהו זה נהיה רוטינה והם זוכרים את התפקידים גם אם לא בשמחה או משהו, אבל שמונים ומשהו אחוז מהזמן התפקידים נעשים בלי יותר מדי נדנודים. ותמיד תמיד תמיד תמיייייד ברגע האחרון.

אבל אני באמת שמה לב שזה לא הכי נפוץ

לא יודעת, קשה לי עם הגישה הזו. אז חינוך זה סוג של מלחמת התשה? אין דרך אחרת? נראה לי שאני מפספסת משהו

 

סתם.

תשמעי, זה לא האחריות שלהם. ככה זה. את הרגשת בתור ילדה שיש לך אחריות אם השירותים נקיים? ידעת אם יש כלים בכיור לפני שאת הולכת לישון?

בית זה המון דברים, אם את לא מכוונת , מגדירה, נותנת תחומי אחריות ברורים ומתאימים לגיל אז איך ילד יבין מה הוא אמור לעשות? אולי הוא יקח יוזמה ויעשה ספונז'ה ובעצם מה שדחוף לך עכשיו זה לסדר?

האחריות על תפעול הבית לא אמורה להית על ילדים, בדיוק כמו שהאחריות על האחים הקטנים היא לא על הילדים, אלא על ההורים. אנחנו מאצילים סמכויות, מעבירים תפקידים, לפי הבנתנו מה תואם גיל ומה נחוץ לנו כרגע, לצפות מהם להיות מסוגלים להפעיל שיקול דעת ברמה כזו זה פשוט לא הגיוני.

 

יוזמה זה נחמד. יוזמה זה לראות אח קטן מיבב ולהבין שאולי הוא רעב ולתת לו ביסקויט. זה יוזמה יפה. 

וגם לזה יש ממש בשלות גילאית.

אז תכלס מבחינה מעשית - להגדיר ולפעמים לנדנד וכו. זה לא התשה, זה כמו שמלמדים ילד בכתה א להכין מערכת, והוא שוכח, וכו וכו, עד שהוא מתרגל לחובות ביה"ס

 

וזה לא מתחיל מגיל 8, זה מתחיל מגיל שנתיים, להרים צעצועים. זה חינוך. בגיל 5 כבר אמורים לזכור לשטוף ידיים לבד כשחוזרים מהגן או הגינה, להכניס את המשחק לקופסא בלי שאמא תזכיר כי בבית שלנו לא מוציאים משחק חדש לפני הישן וכן הלאה. להוריד את הצלחת בסיום הארוחה לכיור. זה גם חלק מהתפקוד בבית. 

לאט לאט יש תפקידים יותר משמעותיים 

ומבחינה חינוכית ברור שמדברים על זה שזה הבית שלנו כולם חיים , כולם מלכלכים וכולם עוזרים.

אבל את מבינה שלא ממש אכפת לילד בן 8 (או לבת ה12 שלי) שיש כלים בכיור או שהרצפה שחורה. זה  לא מזיזזזזז לו. אז איך שהוא יחשוב לבד לעשות משהו?

בעיני זה נורמלי ביותר.

 

את באמת חושבת שיש דרך אחרת שבה כל ילד יקום כל יום ויעשה תפקידי בית בשיר על שפתיים בלי לשכוח? כי אם כן, תגלי לי, יש לי ילד מתקרב ל50 שעוד לא הצליח להפנים את זה, והאמת גם אני, ילדה בת 40+ שכמותי לא מתנהגת ככה. אני עושה כי חייבים. לא כי אני אוהבת. וכי אני האמא פה, ואין גמדים, וזה לא בית מלון, וכל שאר משפטי ה"עידוד" הידועים אז איך אפשר לצפות מילדים אחרת?

ומגדירה. יש להם גם תפקידים ברורים, ובכל זאת תמיד זה מלווה בנדנוד, במריחה.. פשוט מתיש ברמות

והתפקידים כאלה קטנטנים שזה עוד יותר מרתיח שזה לא נעשה

כשכתבתי "מגלים יוזמה" התכוונתי ליוזמה מהסוג הזה- דברים ברורים, מוגדרים

יש לי איזשהי ציפיה קטנה שגם יעשו מבלי שאגיד, בעיניי זה ריאלי, אני זוכרת את עצמי לגמרי כזו

אבל ברור לי שזה משהו שלוקח זמן להגיע אליו, וזו בשלות אחרת

 

וברור שזה מתחיל מגיל קטן. אבל בגיל קטן זה עוד בשלבים של למידה. ילד בן 8 או 9 או 10 שכבר יודע איזה תפקיד יש לו, ועדיין בכל פעם מחדש נמרח ולא עושה וצריך להתחנן אליו, לא יודעת. נשמע לי שאני מפספסת משהו ושיש דרך לרתום אותם לזה בצורה פחות מתישה

את צודקת,הם לא אמורים לשכוח. 

קודם כל, אם הם שוכחים ונמרחים הרבה, הייתי עושה בחינה מחדש לעצמי של התפקידים האם באמת הם תואמי גיל ויכולת. במיוחד לבכורים לפעמים אנחנו מעריכים את יכולותיהם מעל הממוצע ;)

 

דבר שני, אין לי איזה פתרון קסם. היתה איזה תקופה שנמרחו ו"שכחו" ואז הצבתי כמה אולטימטומים. למשל- אם אני מגלה ששכחת לשטוף כלים אני אוציא אותך מהמיטה גם ב11, וגם אם נרדמת. תשטפי כלים. מימשתי את האיום פעם אחת (מי שרוצה להטיף לי מוזמנת לקרוא לרווחה, לבריאות ) 

ומאז כמות השכחה ירדה מאדדדדדדדד. (מה שיפה מימשתי את זה על אחת וזה היה לקח לכל השלושה)

אז מה שחסר לך כנראה זה האמונה הברורה בעצמך ובהם, שזה התפקיד שלהם והם יעשו אותו, ואם לא יש לזה השלכות והם ישאו בהם.

תחשבי טוב על התפקידים, תחשבי טוב על ההשלכות, אל תאיימי דברים שלא תעמדי בהם ותמסי מרחמים ;)

ותבהירי שאין חגיגות. אם זה התפקיד שלך אתה תעשה אותו ואם לא, תישא בהשלכות, כי היה לך זמן, היה לך יכולת, בחרת לחפף, כמו שמי שלא עושה שיעורי בית יש עונש\ציון יורד\אנא אערף מה עושים היום בבית הספר? אז גם בבית

לא שמת בגדים בכביסה? לא יהיו לך בגדי נקיים, אמא לא תאסוף את זה במקומך ואיןמה לבכות בבוקר שאין מה ללבוש

לא אספתם צעצועים? אמא אספה אותם ועכשיו הם מחכים בארון שבוע עד שיחזרו אליכם (גם את זה מימשתי פעם אחת עם ערימת פליימוביל מרשימה. הזהרתי מראש שאם *אני* איאלץ אאסוף צעצועים הם *יאספו!* וכך היה)

 

יצאתי אמא קשוחה אה? מבטיחה שאני גם אמא נורא נחמדה מפנקת והכל והבנות שלי אוהבות אותי! 

 

אני נמסה ברחמים.. היו פעמים שמימשתי את ה"איומים" (סוג של.., בעיניי זה פשוט תוצאה של המעשים שהם בחרו לעשות)  אבל זה קרה פעמים בודדות, לא משהו שהתמדתי בו. אולי זו באמת הבעיה 

את לא אמורה להתמיד בזה, זה אמור לעבוד די מהר, אם הילדים שלך יודעים שתממשי. אם הם יודעים שכנראה תרחמי אז לכן זה לא עובד

לכן צריך לבחור את התוצאות שתצליחי לעמוד בהם  ,ויהיה להם ברור שלא תוותרי, ואז גם פעם אחת או פעמיים גג יספיקו להם.

זה שינוי בראש

בהצלחה! ואת אמא טובה, זה שיעור חשוב לחיים, זה לטובתם. לכי על זה

לנעול את הדלת.
טוב קמתי, נעלתי והוא פתח אחרי שניה ויצא לעבודה...
פעם אחרונה ששכחתי לנעול את הדלת בלילה 🙈

היו 2 כניסות. אחת ראשית בקומה ראשונה של הבנין והשניה כניסה מתוך חצר משותפת. את הדלת השניה היה מסובך לנעול. היה צריך להכניס את היד דרך החלון אחרי שיוצאים כי זה היה מפתח פנימי ואחרי זה לסגור את החלון. ואני היתי סופר רחפנית ושכחתי לא פעם ולא פעמיים..
פעם אחת ההורים שלי החליטו לעשות לזה סוף. הם בדו מדמיונם סיפור כאילו חתולה נכנסה דרך הדלת שהשארתי פתוחה ועשתה את כל הדרך עד למיטה שלי שהיתה בקצה השני של הבית. ישבה לי על המיטה והתכרבלה במצעים שלי!!
החלחלה שאחזה אותי פשוט אין לתאר. לא יכולתי לשאת את המחשבה. נגעלתי להתקרב למיטה. ההורים שלי קלטו שהמטרה הושגה ואז הם הודו שזה לא קרה,
א ב ל- היה יכול לקרות!

ההורים של בעלי היו מוציאים אותו מהמיטה לשטוף כלים אם הכלים לא היו נקיים
והיום הוא שוטף כלים הרבה יותר טוב ממני ולפעמים גם שוטף אחרי
אז זה משתלם!

ממש נהניתי וקיבלתי ממנה כיוון..

וגם צחקתי.. הרצאה מוצלחת!

גם אני אוהבת לשמוע אותה תוך כדי בישולים
אני בקורסים שלה, ושומעת אותה המון!

כיף לשמוע מישהי עם נסיון חיים. נשמע טוב, אקשיב בעה בהמשך

אני עשיתי שינוי ענק בחיים בזכות ההרצאות שלה!

לפני חצי שנה בערך, כשהייתי בהריון וכולם היו בבית בסגרים כינסתי את שלושת הגדולות ואמרתי להן שאני לא יכולה יותר לעשות הכל בעצמי וגם נמאס לי לרדוף אחריהן, ומכיוון שהן גרות בבית הזה, לא פחות ממני, ומכיוון שלכולם הרבה יותר נעים כשהכל מסודר - הכנתי טבלה שתעזור לנו.
ב''ה הטבלה הזו עדיין איתנו, למרות שעברה כמה גלגולים..
העקרון הוא שכל אחת עושה שתי משימות ביום, וכל יום המשימות מתחלפות.
היתרון- שהכל ידוע מראש וזה חלק מהלו''ז. בשש הן מגיעות הביתה ועושות.
וגם, אין הרגשה של ''אוף למה דווקא אני''...כי אם היום אחת מוציאה את הפח היא יודעת שלמחרת אחותה גם תוציא.
בת ה8 שלי באמת קצת יותר קשה לה לעמוד בזה, אולי חלק מהמשימות קצת גדולות עליה, ואני עוזרת לה, אבל היא יודעת שהאחריות עליה. אפשר כמובן לתת משימות תואמות גיל.
לא שזה הולך חלק, ואני צריכה להזכיר ולעמוד על שלי מדי פעם,אבל בגדול זה די מצליח

אני חושבת שאפשר, בגילאים שלך לתת סוג של פרס. נניח, מי שעושה את חלקו מקבל מדבקה. מי שעושה בשמחה ובלי מריבות- עוד מדבקה. בסוף השבוע סופרים ומי שצבר יותר מx מדבקות, מקבל פרס קטן לאות הערכה על כך שלקח חלק.

תודה רבה. ניסינו את הטבלה. עובד חלקית. אולי צריך שזה ממש יכנס לרוטינה היומימית. לעניין הפרסים אני פחות בעד כי זה לא טובה שהם עשו לפנים משורת הדין. אבל אולי לצ'פר על האופן שבו הם עושים זה רעיון: בזריזות, בשמחה, בשיתוף
תודה💗

ולא בגיל 8. וכשמגיעים לגיל שהעסקה עוזרת ולא מפריעה הם כבר מתורגלים וזה פשוט טבע שני, לא משהו שצריך לדבר עליו בכלל. כמו שבעלי ואני עושים בבית ברור להם שהם חלק. (נו טוב, זה לא כזה אידילי)

אלא חיפשתי אמהות שמתמודדות עם אתגרים כאלה עם ילדים גדולים
לצערי אני רואה שזה לא נכון. בגיל קטן הם ממש רוצים לעזור ובגיל גדול זה שכנועים

אולי בשבועות יסתדר לכם לבוא? 

 

בכל מקרה הלוואי שיסתדר ויהיה לטובה.

זה לא נפתח🤷

לי זה נפתח...

זה קורה הרבה!

באולט' ראשון אמרו שאני 7+3 כשלפי החישוב שלי הייתי 7+6 ובאולט' הבא יצא יותר.. בקיצור...

לא להלחץ?
האמת שראיתי אותו זה היה מרגש כמו צב קטן חח

כן. זה בסדר. בכל פעם יעולה להיות סטייה של 15% ויותר. בגלל איכות המכשיר/המומחיות של הטכנאית או הרופא/זווית...

תודה!!

וגם זה תקין.
הכל בסדר. מזל טוב!! הריון תקין, קל ומשעמם ובידיים מלאות!

אני נלצתי כי הייתה סעייה בין 2 בדיקות בהפרש של יום

לא אמורה להיות סטייה של שבועיים. הדיוק הוא ברמת הימים. הפרש של יומיים זה חסר משמעות.

זה היה ברמה של יומיים 3

לא ממש שאלתי למה
מה הסיבה שנותנים?
לא שמםריע לי כמובן סתם מתעניינת

ולהרבה אנשים במיוחד נשים דתיות שלובשות ארוך יש חסר בזה... יכול להיות שהרופא שלך מנחה את כולם באופן גורף ויכול להיות שהוא ראה בתוצאות בדיקת דם שלך חסר בויטמין די. בעל מקרה לא מזיק לקחת אם זה לא עודף מאוד גדול...

ויטמין די.

בכל מקרה, אני לוקחת קבוע כבר המון זמן, עוד לפני ההריון, וצריכה להמשיך לקחת גם עכשיו (פשוט צריכה זמן ללכת לקנות🤦🏼‍♀️)

לי הרופא אמר פעם אחת בשבוע 35 טיפות, באותה מידה אני יכולה לקחת פעם ביום 5 טיפות

הבדל של כמה ימים וגם שבוע זה תקין ונורמלי

בהמשך זה גם עד שבועיים של פער נחשב תקין

ותראי שכמעט כל בדיקה זה לא יהיה זהה בדיוק
הגודל הוא סטטיסטי לא מוחלט והקצב גדילה משתנה

ב''ה שיש עובר ודופק!

לגודל העוברז?
מבחינה גנטית בהתפתחות ברחם?

אבל זה בא לידי ביטוי רק בשבועות האחרונים של ההריון, בטח לא בשליש הראשון.

כי אני קטנטונת וגם בעלי לא גבוה

רק בסוף ההריון מקבלים טיפה תמונה לגבי גודל העובר
וכן יש קשר לגודל ההורים לפעמים
וגם שם- יש לפעמים חוסר דיוק

אם יש הפוגה בסימני ההריון כמו כאבי החזה והבחילות?
אני צריכה לדאוג?

הם יכולים להעלם לכמה ימים ולחזור, או להעלם ולא לחזור בכלל, אין שום קשר לתקינות ההריון!

שלא תדעי, אבל לפעמים כשהתפתחות העובר מפסיקה בכל זאת האישה מרגישה סימני הריון.

זה פשוט לא מעיד לשום כיוון.

בא והולך כן..
חלק מהיום ככה חלק ככה.. אתמול היו לי בחילות 24/7

היום רגוע..
חזה תלוי בתנוחה

מתי שהעובר צריך לצאת הוא ייצא ב"ה בידיים מלאות

ממש קשה לא להבין מה הם רוצים ועוד בזמן לפני שנכנסים לצרחות
מסכנה הקטנה משהו הציק לה
היא לא סתם צרחה וכשמגיעים לאובר עייפות לא מצליחים להירדם
לגדל תינוקות זה לא קל אבל זאת שליחות ענקית!
מקווה שתזכי לאיזה חיוך מפצה כשהיא תקום.
וגם אם לא, תסתכלי לשמיים, תראי איך אבא מאושר ממך שאת מגדלת ילדה לעם היהודי.
שאת מתמודדת. גם כשקשה.
הוא סומך עלייך, הוא בוטח בך. הוא מאמין בך.
הוא נתן לך מתנה יקרה לגדל ולטפח עד שתהיה עצמאית וגם אחרי...
את עוד תזכי לאינספור רגעים קסומים. לרגעים של נחת, של אושר, של לב רגוע, של אהבה נצחית.

כרגע את בקושי, עוד יבואו רגעים יפים.
כשהיא ישנה תפנקי את עצמך. מגיע לך.
תסמני וי גדול ומחוייך על עוד רגע מאתגר שצלחת
👸

כמו שאיחלת, זכיתי למלא חיוכים כשהיא קמה

היא שיחקה ממש יפה ופתאום התחילה לצרוח... לא יודעת אם היא נרדמה כי הייתה עייפה וזה מה שרצתה או כי התעייפה מהצרחות. מקווה ללמוד אותה לפעם הבאה, אבל איך אפשר לדעת אם היא לא מתלוננת לפני שבוכה אלא מתחילה ישר מהשלב המחריש אוזניים?

שפשוף עיניים, שפשוף אזניים, או דברים אחרים.
זה באמת לא קל מצבי צריחה כאלה...אבל תנסי לנשום עמוק ולהסתכל על הכל מלמעלה.

התיאור שלך, של צרחה בפתאומיות כזאת, מזכיר לי את הבת שלי. בפתע פתאום היא הייתה מתחילה לצרוח וכל הגוף שלה היה מתקשח והיא בקושי הרשתה שניגע בה. רק אחרי כמה פעמים כאלו הבנו שהיא סובלת מעצירות... (כבר לא זוכרת בדיוק מה הייתה הסיבה, אולי זה שהעלינו לה את המינון של המטרנה) ובפעמים האלו היא הייתה צריכה פשוט שנעזור לה: שנשכיב אותה על משטח ההחתלה, ונקפל לה את הרגליים לכיוון הבטן, ונלחץ ככה בעדינות עד שזה יוצא...
גם נורמלקס בקביעות עוזר לזה, אבל אם זה באמת זה עדיף קודם להתייעץ עם רופא.
הרבה כוח! מכירה את החרפון הזה מילד צורח...

ככה זה גם היה לי עם הבן שלי בהתחלה, שלושה חודשים שהוא רק היה על הידיים, וגם הוא שיהיה בריא כשהא רוצה משהו הוא בשניות מגיע לבכי חזק.יש תינוקות שהמעבר לעולם יותר קשה להם אבל את תלמדי אותה, לאט לאט את תביני מה היא רוצה להגיד לך ואז היא תבכה פחות כי את כבר תדעי איך להגיב וגם היא תגדל ויהיה לה יותר קל בעולם. היא לא בוכה סתם או דווקא היא רוצה משהו ואת עם הזמן תדעי מה זה, תדעי איך היא נרדמת, אם היא רוצה לאכול או לשחק או שהיא רוצה שאמא תחבק אותה. וזה קשה ומתסכל ולוקח כל כך הרבה כוחות ולכן תדאגי לעצמך! תמצאי דברים קטנים שימלאו בך כח כדי להגיע אליה יותר רגועה

לא כתבת בת כמה היא, אבל מניחה שהיא קטנה-כמה חודשים, לכן יש כמה אופציות- רעבה/עייפה/רוצה פינוקי... או החלפת טיטול.. תנסי להרגיע אותה עם מוצץ זה מאוד עוזר וככה גם תדעי להבחין אם היא רעבה או שהיא עייפה. בגיל צעיר הם לא בוכים סתם. בהצלחה הרבה כוחות זה קשה הצרחות...
❤

אני חושבת שזו לא כניסה קרקעית, פשוט יש גם ירי של כוחות קרקעיים שנמצאים על הגבול ומכוונים לרצועה (נגיד טנקים, פצצות מרגמה). זה מה שהבנתי ממה שפרסמו בחדשות

שומעים הכל!!
את התקיפות הקרקעיות של צהל
שומעים בחוזקה
לא זוכרת דבר כזה... אי אפשר לישון מהלחץ ומהפחד

שה' ישמור על כל החיילים שלנו שיחזיר את כולם הבית בריאים ושלמים!!!
חייב להתפלל ולהתחזק במצוות והלכות לזכות זה שיחזרו כולם למשפחות שלהם 🙏🙏🙏

זה לא כניסה של ממש אלא טנקים בגבול וכו
לפי מה שהבנתי לפחות...

רק ערוץ 7 וערוץ 20.

מידי פעם רק עדכונים מהאחרים וזהו

במקום להתעצבן כל היום וכל הלילה.

צריכים 100 כאלה כמו סגל ושרקי ואז יהיה אפשר להקשיב לתקשורת

הזויים

לא, אין סימטריה.

פורעים ערבים עברו אמש, זה הערב השני, בין כל העסקים של היהודים בעיר עכו, מציתים אותם אחד אחד, ואם יש בפנים יהודים שאפשר להרוג – הרי זה משובח. העובדה שגם אזרחי עכו הערבית ישקעו עקב כך לאבטלה ועוני לא עניינה אותם, אל מול הערך הנשגב של מלחמה ביהודים.

בבית החולים עדיין נלחם על חייו יהודי בן למעלה משמונים שנלכד במלון האפנדי שעלה באש. ניסיונות לינץ' בוצעו בלוד, טמרה ובעכו וגם בירושלים בתחילת השבוע אבל מי בכלל זוכר. פורעים ערבים מעברו השני של הצד הירוק רצחו ילד יהודי בן חמש שהתחפש בפורים האחרון לצב נינג'ה, עובדת זרה מהודו, אישה מחולון שהייתה בדרכה הביתה, אב ובתו מלוד. יהודים רבים נפצעו גם הלילה בלוד מירי חי, אבנים, סלעים, בקבוקי תבערה ושריפות. בחיפה שישים נפגעים משאיפת עשן שנגרמה מהצתת מכוניות של יהודים. זו רשימה חלקית שבחלקית, אפילו לא עשירית מכלל אירועי השבוע.

במקביל, אירע אתמול בלילה לינץ' מחריד בבת ים. פורעים יהודים היכו ערבי (בדגל ישראל, למרבה הזוועה) כשציציות מתנופפות תחת בגדיהם של האנשים האלה, חסרי צלם א-לוהים. השב"כ צריך לרדוף ולאתר אותם אחד אחד ולהושיב אותם בכלא לשנים רבות. לו היו שם שוטרים, היו צריכים לנטרל אותם. מהיכרותנו את הטיפול המדינתי בקיצונים היהודיים המועטים, הוא יבוצע: כך הוצאה מחוץ לחוק, הנציגים היחידים שפסל בג"צ מריצה לכנסת היו יהודים, המעצרים המנהליים היחידים בישראל היו של חשודי טרור יהודיים. הסיקור בתקשורת העברית מתמקד שוב ושוב בבת ים, האם זה המקרה ההפוך בתקשורת הערבית? האם גם שם השדרנים כולם מזדעזעים מנסיונות הרצח הסיטוניים נגד יהודיים?

לא, אין סימטריה, למרות הניסיונות המגושמים להמציא אותה עוד בטרם הלינץ' בבת ים. אלה לא "עימותים בערים המעורבות" אלא התנפלות של פורעים ערבים על אזרחים יהודים, רכושם, משפחותיהם והמקומות הקדושים להם. זו לא "אלימות הדדית" אלא גל עצום של התנפלות על הדו-קיום, שכנגדו עולה עכשיו קומץ יהודי אלים במספר מקומות מועט במדינה. רבע שעה אחרי הלינץ' בבת ים כבר קרס הטלפון שלי מגינויים, בלי אבל ובלי בערך, של כל צמרת המדינה, מהנשיא ריבלין ועד סמוטריץ'. למה לקח לחברי הכנסת הערבים למעלה מיממה עד שהפסיקו לגמגם (ולא כולם)? ואיך זה שעוד לא שמענו גינוי צלול אחד, אחד! מחברי המשותפת ורע"מ לירי המתועב של חמאס, שהרג שלשום לפנות בוקר אזרח ערבי ובתו? לו התנפלו פושעים פליליים ערבים על אזרחים ערבים בלוד הייתה זעקתם עולה השמיימה, ובצדק. אך כאשר מדובר בפרעות, בנשק חי, נגד אזרחים יהודים, הכל מגיע כמו מברקים של פעם: מגומגם, מקוטע, ובאיחור.

מי שמנסה בכוח, כל החיים, לייצר סימטריה, מבקש לשדר כאילו יש כאן מלחמת אזרחים סטייל בלפסט, בין שני לאומים או שתי דתות. ולא היא. משחר הציונות יהודים הכירו בנוכחות הערבית, אך ערבים לא הכירו בנוכחות היהודית. עזה יכלה לחיות בשלום ובשגשוג לולא החליטה להתנפץ בשנאה אל חומותינו. גם לוד יכלה לפרוח, ועכו פרחה, עד שהתפרץ גל השנאה המבהיל הזה. אף לינץ' יהודי לא בוצע מעולם, סתם כך, ללא סיבה, בתושבי חיפה הערבית, יפו הערבית, לוד הערבית או רמלה הערבית. מעולם לא התפרעו יהודים בכותל נגד הערבים בהר הבית, רק להפך. והם עוד מעזים לומר שאל אקצה בסכנה.

ציור הסימטריה המעוות הזה גם עלול לעלות בחיי אדם: כל עוד מדינת ישראל תסרב להכיר במצב היא תתמהמה במששלוח צבא לערים המעורבות, כשם שהטלת העוצר בלוד התמהמהה. עוד שווה להקדיש פעם מחשבה לצורך הפסיכולוגי בהלקאה על החזה תחת אש. אבל לא עכשיו. אין זמן, ואין סימטריה.

לא הגיוני ופשוט לא נתפס!!
אני חוטפת עצבים אחרי משפט אחד ומכבה.
פשוט הזיה!!!

זה הורג אותי שזה המדינה שאנו חיים, לא משנו מה יעשו ליהודים עיקר הסיפור זה פהגיעה בערבים.

לא יאומן.

 

לפעמים בא לי פשוט לטלטל פה מישהו במדינה הזו.

פשוט לטלטל. פיזית
מתסכל 😫😫😫

תפני שוב ליועצת, ואם הוא לא היתה יועצת מוסמכת אז תמצאי מישהי מקצועית. זה שלב חשוב שאפשר בקלות בעז"ה לחזור להנקה מלאה אם יודעים להתנהל נכון.
בהצלחה!
ומזל טוב!!

הזרימה בבקבוק מהירה והיניקה קלה יותר וכשמשלבים אותם באופן קבוע

הם עלולים לסרב לינוק, שזו פעולה שדורשת יותר מאמץ והשביעה לא מהירה כמו בבקבוק.

 

יועצת הנקה יכולה לעזור, אבל לא תמיד קל לסגל אותם חזרה...

מידי מהירה.
יכול להיות שזה העדפת בקבוק אבל מה האופציה השניה? לא יכולה להרעיב אותו.
השאלה מה את מציעה לעשות

לעוד יועצת. מקווה שהיא תהיה שליחה טובה כי ממש נשברתי כבר היום.
תודה רבה!

מקפיצה כי לא מבינה בזה מספיק רק רוצה לומר לך שהת שלי בת שבועיים ועם גזים שמציקים לה ממש אז לא יודעת למה אומרים שלא מתאים לגיל הזה.. (הבנתי אבל שדווקא ההנקה מרגיעה כשיש גזים אז לא יודעת אם קשור..🤔)
בהצלחה ממש!!🤗

יש כאלה שאומרים להימנע ממצליבים, אבל בשבוע הזה וודאי שאפשרי שזה גזים, וחשוב לבדוק שאין ריפלוקס סמוי(ריפלוקס לא רק מתבטא בפליטות) יש הקשתה של הגב שלו אחורה?
אולי המטרנה לא טובה לו , צריך לבדוק אולי תמ"ל אחר יקל עליו יותר, בכללי אפשר לנסות תמ"ל קומפורט של כל החברות.
אם את רוצה להרחיב את מוזמנת באהבה לפרטי.
ממליצה לשתות תה קמומיל או שומר, לקנות ליקציק שמקל עליהם.


בכל מקרה מזל טוב!

המטרנה לא נראית לי הבעיה כי קיבל כבר בבית חולים מטרנה

אם יש איזה שהיא רגישות זה דבר שמתפתח , ככה היה אצלי בגיל שבועיים המטרנה עשתה כאב בטן לתינוק שלי
(ממש ממליצה לך לחזור ליועצת הנקה- יש בטיפת חלב או דרך הקופת חולים)
הוא זןרק את הגב אחורה ? אם כן זה בדרך כלל ריפלוקס, אם יש הקשתה , בבכי , אכילה או כל דבר, מה שקורה למעשה שיש להם צרבת נוראית והאוכל עולה בוושת ויורד , זה חומצי ושורף להם
ממליצה מאוד מאוד ללכת לרופא, כי אפשר להתאים לריפלוקס סמוי טיפול

יכול להיות כבר כאבי בטן בשלב הזה. אבל נשמע שכדאי לחזור ליועצת. מלא בהצלחה!

לא לפני.

מעבר לזה זה כבר עניין שלך

בשביל בית ספר שמקבל מורה זה משמעותי כי בעצם בחלק המשמעותי של השנה תהיי בחופשת לידה.
החוק אומר להודיע מחודש חמישי, שזה ממש אוטוטו. אם קיבלו אותך לעבודה, אישית הייתי מדווחת כדי להתחיל ביחסי עבודה תקינים. אבל זה לשיקולך. (וכך גם עשיתי בעבר, אבל מודה שלא הייתי במצבך של מורה מתחילה ולידה אחרי החגים).

חייבת לציין שקיבלו אותי לעבודה אבל עד שלא מביאים משרה אין ביטחון...

עכשיו, אחרי שכבר קיבלו אותך ..
אני גם באותו מצב רק שעדעין מחפשת ..
אין מה לעשות, בדיוק כאן החוק בא להגן עלינו, כדי שנמצא עבודה ..

אסור חוקית לפטר בגלל הריון

רק אם יש לה הוכחה לסיבה מוצדקת אחרת שבגללה היא מפטרת

לא חושבת שזה קורה הרבה..

ולעומת זאת אם את מספרת בתחילת הריון לפני שהתקבלת סביר להניח שלא תשמעי מהם שוב...
אלא אם כן הם ממש צריכים או שזה איזה בוס נדיר שזורם על זה בסבבה

בראיון הראשון היתי אולי בשבוע 5 אז לא אמרתי כלום כמובן

ולא עדכנתי לפני שמקבלים אותי סופית
בסופו של דבר סיפרתי לפי חוק- בשבוע 19-20 כשבדיוק התחלתי לעבוד כבר וחתמתי על חוזה

כן.
ואני לא רמאית
אבל רק התגובה שלה המחישה לי כמה ברור שה היה שאם היתי נחמדה ואומרת מראש היא לא היתה מקבלת אותי

ברור שזה תלוי בסוג העבודה ואם זה משפיע לרעה ממש על ילדים או מטופלים אז זה שונה
אבל כשלא באמת קריטי ורק לא נח למעביד-
מבחינתי לכן החוק נוצר
זכותי לעבוד
וזכותי לפרנס את המשפחה שלי
במיוחד כשזה לא עבודה לזמן קצר

ואגב היא באמת התבאסה ועשתה פרצוף
אבל די מהר כבר עברה הלאה והכל בסדר

אבל זה קורה המון, וזה טבעי, ולא נראה לי שצריך להילקח בחשבון בכלל בכלל. זה חלק מהמציאות בעולם, וזה שמורה כבר הייתה/לא הייתה במערכת לפני כניסתה להיריון - לא ישנה את המציאות הקיימת.
אא"כ מדובר בכיתה בעייתית במיוחד שצריכה לעבור איזה תהליך שיקום או משהו כזה (לי היה מקרה כזה במקום עבודתי, וכשהציעו לי לחנך את הכיתה הבעייתית שיתפתי שאני בהיריון - בשבוע 6 😏... ואכן אמרו לי שעדיף שלא אחנך את אותה כיתה ונתנו לי כיתה אחרת).

האמת חשבתי יותר על תחום של חינוך מיוחד לדוגמא שיש תפקידים רגישים מול ילדים ששינוי קשההה להם מאוד

וגם בעיני זה טבעי וחלק מהחיים

וזה עצוב שזה משפיע על קבלה אבל זה כן משפיע ..
מקווה שזה לא יוציא אותי רע בראיונות
אבל זו הדרך היחידה שלי להתפרנס בכבוד ולהצליח לעשות סטאז

אבל לא חששתי שיעיפו אותי, אולי בהוראה זה אחרת

צריך לשאול את מיואשת, אבל מרוב טרולים עם כוכביות אני לא בטוחה את מי לתייג..

או שכבר היה ממש מזמן ואת לפני מחזור יחסית, או שעוד לא היה ויקח עוד כמה ימים טובים. או שמשהו ממש משונה בערכים ;)

בשביל ביוץ אסטרדיול צריך להיות באיזור חמש מאות

מקווה שיהיה בקרוב..תודה רבה על המענה(:

איזה יום את למחזור? מה האורך של המחזורים שלך בדכ?

עד לפני החתונה היו לי מחזורים של 30+ימים חודש אחד וחודש לאחר מכן 29 יום ולקראת החתונה כנראה בגלל הלחץ משהו השתבש ולא קיבלתי חודשיים. באפריל קיבלתי לאחר לקיחת פרוברה ועכשיו מחכה שוב..עברו כמעט 40 ימים מתחילת הוסת הקודמת. יכול להיות שהבדיקת ביוץ הביתית יצאה חיובית כי יש הריון ולא ביוץ? אציין גם שפתאום יצא לי אקנה באזור הסנטר אחרי המון זמן שלא היה גם כשהוסת הייתה תקינה ובאזור הזה זה קורה בגלל שינוי הורמונאלי כזה או אחר. לא בטוחה מה לחשוב חח
תודה וסליחה על החפירה😅

מאשר לפני ביוץ.
במקרה של הריון האסטרדיול גם גבוה, מצטערת
מתי עשית את הבדיקת דם (לא הביתית) לבדיקת ביוץ? ומה היו הערכים אז?

והערכים אלו שרשמתי למעלה.

רשמת שעשית בדיקת דם לביוץ שיצאה שלילית? איזה ערכים היו שם?

הערכים היו-
Lh 12.4
פרוגסטרון-1.78
אסטרידול-113.0

האמת אני חושבת שאת צריכה להתייעץ עם רופא, ואולי לעשות מעקב קצת יותר צמוד חודש אחד

 

בשביל לתת הסבר קצר

אסטרדיול- בתחילת חודש הוא באיזור 50-100, לקראת ביוץ עולה לאיזור ה500 ומעלה, נשאר גבוה אם יש הריון, יורד לקראת מחזור שוב לערכים של איזור 100

LH - בימים שממש  ביוץ עולה ל20 ואז יורד שוב

פרוגסטרון - עד ביוץ הוא פחות מ2, בביוץ הוא עולה ל3, ואז עולה ממש לאיזור ה20 ומעלה, לקראת מחזור יורד שוב למתחת ל2. 

אני חושבת, לא בטוחה בכלל, אז נזהרת מלקבוע, שLH של 12 זה קצת גבוה ככה כל החודש. 

אז לדעתי כדאי להתייעץ עם רופא

בהצלחה רבה!

של שלוחת פוליציסטיות. יודעת אם יש לך? יש עוד סימנים של שחלות פוליציסטיות, אם זה רלוונטי תבדקי עם רופא. לפי מה שאני יודעת אם 3 חודשים לא קיבלת זה מצריך בדיקה.. בהצלחה!

פוליצסטיות אבל עד עכשיו זה לא השפיע על קבלת הווסת וגם אמרו שלא אמור להשפיע לפי מה שהם רואים אלא רק הביוץ שלא היה סדיר.
הרופא שייך את החודשיים ללא מחזור ללחץ שהייתי בו בתקופה של לפני ואחרי החתונה ובגלל זה גם נתן לי פרוברה כדי שאקבל מחזור.
עכשיו אני מחכה לווסת הבאה מקווה שתגיע באופן טבעי ואם לא אז מקווה שזה יהיה בגלל סיבה משמחת אחרת

התוצאות הן-
אסטרידול- 211
פרוגסטרון1.5(ירד)
Lh נשאר אותו דבר 12.6
רק האסטרידול עולה...מה דעתכן?

אסטרדיול עולה זה אומר בדכ שמתחיל להתפתח זקיק. לפני 500 אין ביוץ. לא מבינה אבל איך זה עובד בפוליציסטיות. תדברי עם הרופא להבין ממנו מה הוא חושב

אולי את מתחיחה את הדרך לביוץ.. אבל ממש בהתחלה..

מרוב שנראה לי שעבר מלא זמן אמרתי לו שעברו יותר מ40 יום בטעות אבל אחכ ספרתי שוב ואני רק ב36..יכול להיות ביוץ מאוחר?
בגלל ההטעיה מצידי הוא ביקש שאקח שוב פרוברה אבל חושבת לחכות עוד קצת אולי יגיע משהו..

אם האסטרוגן אכן עולה לקראת ביוץ תתחילי לאט לאט לראות הפרשות חלבוניות..

שימי לב במשך הדבוע הקרוב, וכשתתחילי לראות תבדקי במקביל במקלוני ביוץ..

אם יש לך אפשרות תנסי לבדוק שוב את מצב ההורמונים בעוד שבוע בערך..

תודה