פורום הריון ולידה (עמוד 2101)

אבל עליה קיצונית במשקל יש מצב שמעידנ על סכרת.

עליתי הרבה ולא ידעתי שיש לי סכרת. ברגע שהתלתי לשמור הפסקתי לעלות עד הלידה

ואיך זה עובד, אם זה חיובי אז אני מופנית לדיאטנית להנחיות על התזונה?
זה עוזר להכל? גם לכאבי ראש, צמא וכו?
קצת מבואסת כי אני כל כך שומרת על תזונה בריאה בכללי.. פתאום בשבועות האחרונים מרגישה ממש צורך פיזי במתוק אז אוכלת יותר. אבל לא חשבתי בכלל שיהיה לי

מאז גילוי הסכרת
מפתיע ומשמח

את עוד לא יודעצ אם יש לך סכרת או לא ולכן בהתאם לא הקפדת.
מי שמקפידה על תזונה נכונה לא תעלה יותר מדי בהיריון.

לא אוכלת שטויות, בקושי נוגעת בממתקים.
חשבתי שזה אמור למנוע

זה פחמימות.
למשל בארוחת צהריים הוגבלתי למעט מאד כפות אורז. נגיד 3.
סהדוויץ שכמות הפחמימות בו לא מוגזמת.
הפסקות בין ארוחה לארוחה.
מינון בפירות.

בשביל שבהיריון עצמו לא תהיה.
וגם זה לא מבטיח לך.

אבל עוד לא בדקת. תהיי רגועה ותבדקי.

וכן, אחכה לתשובות ונראה מה עם זה.
תודה

בעקרון הרישום הסתיים, תבדקי שבכלל יש לך מקום...

המחיר תלוי בגיל של הילד והזכאות בהתאם להכנסה לנפש 

אני יודעת שבשביל לקבל דרגה הכי נמוכה זה 2100 לנפש 

בהצלחה!

תכתבי משרד הכלכלה מעונות יום ויעלה לך האתר עם המידע.
בהצלחה

נתון קריטי.

מרכז הארץ
ולעונות שפה, עוד לא נפתחה הגשה לדרגה נכון?

אבל המנהלת הבטיחה בפה מלא. מקווה שזה נכון.

איך אני אמורה לדעת אם עבר איזשהו טראומה?

 

אפילו טיפה אדיש לפעמים...

אם יש איזה שינוי בגן עם החברים או הגננת..
ובמקביל משקפת לו את הרגשות ומתמללת לו אותם למשל מתעצבן על משהו אז אומרת לו אני רואה שאתה כועס ואני מבינה ש... אבל אם אתה כועס אז לא בועטים או צועקים ולהוסיף מה כן אפשר לעשות נגיד לבוא לקבל חיבוק או ללכת לחדר להרגע וכו. .. ויכול להיות שאם זה עניין של ביטוי רגשות זה באמת יעזור.
לא הייתי מיד קופצת ומסיקה מסקנות שקרו דברים נוראיים כי סכה שלוש זה גיל די קטן שעדין לא יודעים להתבטא בו לגמרי אבל כמובן כן מבררת אם לא קרה משהו חריג

אין לי ממש ניסיון בזה, אבל אולי אם תקדישו לו שעה, שקטה ולבד כמו בלילה, הוא לא יקום בשבילה? 

בכל מקרה כדאי לא להוציא אותו מהמיטה... לנסות להרגיע והרדים, לשבת לידו, להביא לו משחק למיטה...

בכל אופן, אתם צריכים להחליט אם אתם מוכנים שהוא יצא מהמיטה או לא.
אם כן- אז אפשר להעביר אותו למיטה שלכם כשהוא מתעורר ושם הוא בטח ירדם חזרה חיש קל.
אם לא- אני מציעה שבעלך ישים מזרון לידו וישכב לידו עד שהוא נרדם חזרה.
בכל אופן נשמע שיש לו צורך בלהיות אתכם ולידכם, אז כדאי לתת לצורך הזה מענה

אם השתנה משהו, גננת וכו'

מעבר לזה, כניסה של תינוק חדש למשפחה היא דבר ענק בשבילו, בעיקר כשהוא הראשון..

תנסי להקדיש לו ביום רבע שעה שהם רק שלו. 

אולי הוא זקוק לחיבוק מרגיע ...

תנסי..

יכול להיות שכשילדת "נעלמת" לו לכמה ימים.

וגם בלי קשר הרבה ילדים בגיל הזה מפתחים חרדת נטישה, פחד מזרים, היצמדות לאבא ואמא.

ואז הוא נרדם כי הוא עייף, ןמתעורר אחר כך לוודא שאת עוד פה, שאת לא הולכת. (כתבת שהוא מתעורר בצרחות).

 

ילד בן שנה וחצי עוד לא יכול להסביר את עצמו

אבל הרבה פעמים מבין מה שמסבירים במילים פשוטות.

הייתי מנסה, כשהוא מתעורר, לחבק אותו ולהגיד

"אנחנו איתך. אמא פה. גם אבא פה"

ולנסות להסביר לו את הרגשות של עצמו- "אתה קצת מבוהל. התעוררת ובכית. אמא פה איתך והכל בסדר"

או "אתה כועס" "קשה לך קצת" לפי איך שהבעת הפנים שלו נראית לך.

ככה הייתי מנסה יומיים שלושה, ובודקת אם הוא נרגע בהדרגה, ומגיב למילים שלך- זו כנראה הנקודה.

אם אין שינוי הייתי מתייעצת עם מישהו (אפילו רופא ילדים).

 

זה מה שעולה לי בנתיים

מידי פעם גם אני ככה במקסימום... אבל אולי אנסה באמת לגייס עוד.
עוזרות זה ממש קשה פה אבל באמת אנסה. תודה!

את גרה קרוב?

חשבת על עזרה מעשית או יותר כספית?

אם אתגרה קרוב ונעים לך ולה את יכולה לבוא אליה אולי, לפעמים שיש עוד חברה של אמא /גיסה / הדברים מתנהלים טוב יותר...

גם לקחתי כמה פעמים את הילדים.
ומשתלת לדבר איתה.
פחות צמרגישה נוח לשטוף לה כלים...

להזמין לה עוזרת בית בתיאום איתה פעם בשבוע בחודש הקרוב. לפעמים אין אפשרות בתוך כל הבלאגן לחפש מישהי, לשמוע המלצות, לתאם.
להתקשר בשעות שאת יודעת כשעות קשות ולדבר עם הילדים שלה מרחוק
אפשר דרך זום. תחשבי על משהו שיחסית פשוט לך לעשות מול מחשב. משחק כלשהו או להדריך אוריגמי או דברים בסגנון.
לקנות לאחיינים מתנות שהם תעסוקה. יצירות וכד'.
דומה לאיך שעוזרים לקרובים בבידוד.
ממליצה על האתר של היריד היצירתי יש להם דברים ממש שווים. אפשר גם פאזלים תלת מימד עם מלא חלקים אם הם בקטע.
מקווה שהילדים שלה בקייטנות. גם אצלי עכשיו ולא רק אצלי יש כאוס מטורף סביב סוף השנה הזאת משהו לא רגיל. שומעת מעוד יולדות והריוניות שסוף השנה הזה הוא הר.
מחכים לחופש כבר.
אני רואה על ילדי היסודי שלי שהם עוברים חוויות שממש מצריכות אוזן קשבת וללבן דברים.
למשל אצל הבן שלי עוד לא היה טיול שנתי ולא הודיעו כלום ועכשיו המורה חולה וזה ממש יושב עליו.
אצל הבת שלי התחילו אתגרים חברתיים אחרי תקופה ראשונה של לימודים נורמליים מה שבשנה רגילה קורה סביב חנוכה כזה, קורה להם עכשיו ואין מי שיקשיב, ילבן, יכוון.. המורה עושה המון אבל גם היא עסוקה בלסגור פערים לימודיים והתחייבויות ולא ממש מתעסקת עם זה.
אז יכול להיות שזה מה שמוסיף קושי אצל הגדולים ואם אפשר לתווך להם אוזן קשבת (אם לא את אז לגייס את סבא סבתא ומשפחה מורחבת)
להתקשר להתעניין ומי לשאול שאלות מה עובר עליהם ביומיום ומה מטריד אותם ולגרום להם לפתח שיחה. לא סתם הי הי מה נשמע בי.
כשהם מרגישים שמקשיבים להם משהו אצלם נרגע ויכול להשפיע על כל ההתנהלות בבית.

באמת קניתי לה משחק מהיריד היצירתי.
האמת שאני מרגישה אותה בודדה בעיקר. ממש הבנתי פתאום כשאמרת בידוד... זה החוויה שעולה ממנה.
תודה על העזרה במחשבה....

או קיפול כביסה. המטלות הלא מסובכות ששורפות המון המון זמן...

בינתיים עוררתי כמה אחייניות... נראה מי וכל.

לפעמים גם שיחות והתעניינות מעודדות את המצב..

אולי תצאו יחד לאיזה ארוחת בוקר ? 

אולי תציעי לה ללכת לבית החלמה? 

 

ולבקר אותה זה בעיה כי א י עובדת בבקרים...
אבל תודה על הרעיונות זה פותח מחשבה...

של אחות גדולה מקסימה

הכי עוזר זה לקחת את הילדים הגדולים מחוץ לבית בצהריים

לתת לה שקט ורוגע

שני בעדיפויות זה עוזרת

שלישי ארוחות

ולא להציע, פשוט לקבוע - אני באה לקחת את הילדים לשעתיים עכשיו (אפילו למצוא לה בייביסיטר שיכולה לעשות את זה)

הכנתי לכם ארוחת ערב\שולחת אליכם פיצה, מתי להביא את זה? וכו'

בהצלחה!!!

יש כמה דעות לגבי ממתי מפרישים חלה, וממתי מפרישים בברכה..

אני חושבת שהמינימום לברכה הוא קילו 600 אבל אני לא בטוחה לגבי זה.

לפי מה שאמא שלי עושה, אפשר לעשות שני בצקים, אם מתפיחים אותם ביחד (קערה ליד קערה) וכשמפרישים, לוקחים חתיכה מכל בצק ומאחדים את החתיכות. אבל יכול להיות שגם בזה יש דעות שונות

הולך לפי שיטות שונות. תבדקי עם בעלך לפי איזו שיטה אתם הולכים מאיזה משקל של קמח אתם עושים הפרשת חלה.
חשוב להדגיש שמדובר במשקל הקמח לבד לפני הוספת חומרים אחרים.

אם את מתכוונת להכין מגוון בצקים מקמח שחייב הפרשת חלה באותו יום באותו תנור ולאחסן אותם באותו מקפיא - צריך לעשות הפרשת חלה.

אפשר להכין את הבצקים בנפרד בקערות שונות, לקרב את הקערות אחת לשנייה ולהניח מגבת על כולם ולקחת הפרשת חלה.

אם לא נוח לך להכין את כל הבצקים ביחד אפשר להכין בנפרד. לאפות. ואחרי האפייה לקחת את כל הלחמים תחת מגבת אחת או בתוך קערה גדולה (מאוד) ולעשות הפרשת חלה. (כך עושים באפיית מצות)

בהצלחה!

כשזה אפוי.
וגם שלא אפוי. אם נגיד יש קמח רגיל וקמח מלא הם לא מתחברים להפרשת חלה אלא אם את מכינה חלה משני הבצקים..

כמה דעות פשוט

אז כן. אפשר לצרף אותם.

ואפשר לעשות כמה בצקים אבל לאחד אותם למשל לעטוף את כולם באותו מפה או לשים על מגש גדול(אפשר גם בתוך הקערות)

ואיזה כיף לך בא לי גם

המינימום בכדי לברך את הברכה של 1,660 ק"ג

אז עשינו 2 קילו בכדי שהמתכון ייצא נורמלי חח

 

לגבי עניין מס' הבצקים חכמות ממני יסבירו בטוח

אז אם אני מבינה נכון (ותצאו מנקודת הנחה שאני לא מהמחמירות)
היות ואנחנו ספרדים (בעלי ספרדי וזה הופך גם אותי) אז אני אלך על 1.650 (קצת יותר למען הספק)
ואני רוצה להכין ב3 בצקים נפרדים
בצק ללחמניות 500
בצק לפוקצות 500
והשאר לחלות
כל אחד מהם יהיה בקערה נפרדת- אני אכסה את כןלן באותה מגבת ובאותו הזמן.
ואז אקח חתיכה מכל בצק ולמעשה זו ההפרשה.

נשמע בסדר?

יש מצב שצריך לכסות את הקערות מכל הצדדים( לפי מה שאמרו לי..) אז עדיף לעטוף במפה את כל הקערות

אחת להפריש ולהפריד חזרה

צריך שלא יהיה לך הקפדה שהם ישארו שונים. הכוונה, שלא אכפת לך לחבר אותם ולהפריד אחר כך (גם אם את לא עושה את זה כי זה לא נוח...) למשל אם את עושה בצק מתוק ומלוח ומקפידה שהם לא יגעו אחד בשני אז אי אפשר להפריש מהם חלה ביחד. אבל אם את עושה בצק אחד, מפרישה חלה ואז לוקחת חצי ממנו ומוסיפה עוד סוכר שיהיה יותר מתוק, זה בסדר.

נראה לי לחמניות, פוקצ'ות וחלות זה בצקים מאוד דומים, אז אני חושבת שזה בסדר להפריש מהם ביחד.

בהצלחה נשמה!

אני באופן קבוע מכינה בצק ועושה מחלקו לחמניות, מחציו פוקאצות או פיצות ומחלקו חלות.
עושה מאותו בצק עצמו גם עוגות שמרים..

אני פשוט אכין אותו ב3 נגלות נפרדות כי אני חדשה באפייה… יהיה לי קשה להבין כמויות אח״כ ואיך להכין.

תודה רבה רבה לכולן!
ממש עזרתן לי 💗

אפשר להפריש לפני האפיה ואז שמיפ את כל הבצקים ככה שנוגעים אחד בשני
ואפשר אחרי האפיה כששמים את כל המאפים בכלי אחד או מכסים אוץם במגבת..

אבל בבקשה תתני רק למיקסר ללוש, ואל תלושי בעצמך!! לי זה עשה צירים ⁦️⁩

אסביר למה, רוב המתכונים בנויים לקילו ויש דברים שאי אפשר לשים לחצי קילו נגיד ביצה... וגם רוב המיקסרים יכולים להכיל קילו... אלא אם כן יש לך יכולת לדייק במתכון גם בחצי קילו..

ההבדל בין קילו 700 ל2 קילו הוא לא גדול... זה עוד חלה אחת , או 5 לחמניות אולי..

ברגע שכולם מכוסים בכיסוי אחד, אז נחשב כאילו הם מחוברים. עד כמה שאני יודעת, לא צריך לקחת חתיכה מכל בצק, אלא מספיק חתיכה מאחד מהם, שמוציאה את כל הבצקים.

הבן שלי קבוע מבקש מים בלילה.
אבל לא בכמות גדולה.
צמא מוגזם עלול להיות קשור לסוכר.

ובכי? אולי חלומות?

לקטן שלי גילינו תולעים לפני שבוע. אבל זה היה צרחות והתפתלויות של הבטן.

הוא שותה הרבה? כמה פיפי הוא עושה ביום? הרבה? קצת?

אם התופעה ממשיכה כדאי לפנות לרופא או לאחות בקופ"ח שתעשה לו בדיקת סוכר רנדומלית.

או שהחדר שלו ממש חם וזה מעיר אותו?

לפעמים יש חוסר בנתרן שמתבטא בצימאון.
אם לא מוכן לשתות סודה אז חצי קולה חצי מים.

זה משנה מאוד להמשך החיים עוזר רגע להתאפס על התרגילים ובאמת לעשות אותם.
אגב כדאי בהזדמנות הזאת שתבדוק לך היפרדות בטנית זה גם חדוב

נשמע לי מוזר אבל תכף יבואו חכמות ממני..

בכולם חיובי נראה לעין בזמן שלא עובר את הזמן שכתוב בהוראות להסתכל .. לא פס חזק, חלש - אבל נראה בבירור

מרגיש לי שהבטא עלתה מהר מידי כי מתחיל ממספר נמוך אז אם אתמול בבדיקת דם לא ראו
מוזר לי שבבוקר אחרי כן יראו בבדיקה ביתית.
אבל הגיוני שאני טועה! הלוואי!!

וגם אצלי היה משהו דומה אבל באמת כימי..
מתפללת עבורך יקרה!!

והבטא הייתה לפני יומיים.. וגם היום יש חיובי בבדיקות

בכל מקרה אם בבוקר שלילי בבדיקת דם (שבסוף רואה יותר טוב מבדיקה ביתית)
ובערב חיובי בביתי זה קצת מוזר..
לא אם כן זה בדיקה מאוד מאוד רגישה ובדיוק אחרי הבטא התחילה לעלות..
אבל בגלל שכתבת שבדקת במגוון בדיקות, לאו דווקא רגישות זה יותר תמוה בעיני.
אבל שוב, אני לא רופאה והגיוני שטועה. אומרת רק מניסיון שלי...

עכשיו עבר קצת זמן אז נראה יותר בבירור אבל גם בטווח של ה5 דקות היה שם פס בהיר יותר מזה

הכי אמין.. בהצלחה ענקית! תעדכני!!

תכננתי לחכות ליום חמישי, אם מחר לא יגיע המחזור אז בחמישי אהיה באיחור של יותר מיום כבר ..

ורק עכשיו הבטא מתחילה לעלות, הבדיקה כן חיובית..
תחזרי שוב על בדיקת דם
בהצלחה!

מטופלת בכדור לביוץ ובמעקב זקיקים.. אז אני יודעת מתי היה הביוץ. הרופא אמר ב7.6/8.6

מתי לחזור על בדיקת הדם?

זה אמור לזהות בבדיקת דם. (בדיקת ביתית מזהה לפעמים מרמה של בטא 10/20)
תקבעי להיום/מחר עדיף

בבדיקות הביתיות הפס לא מתחזק .. אני חושבת שאפילו נחלש.. אולי זה היה היריון כימי? מה אומרות?

מפחדת להתאכזב.. מתאכזבת כבר שנה וחצי 🙁

לכן עדיף מאוד ללכת על בדיקת דם וזה יותר וודאי

לי לפני כמה חודשים היה גם פס חלש חלש (אחריי איחור!)

עשיתי בטא יצא 60

אחרי יומיים 50 ...

הפרט החשוב הוא שזה היה אחרי איחור כך שהיה נראה שזה כימי וודאי...

אם את לפני איחור אז ייתכן צעיר מאד מאד..

 

אבל לגבי הסוף
לא נראה לי שאפשר להתנדב במקום עם דברים "קלים" מהסיבה הפשוטה שאי אפשר לדעת איזה מקרים יבואו.... גם בטיול שנתי יכול להיות פתאום פציעה מזעזעת או דברים קשים
לכן אם את הולכת להתנדב או לעבוד איפשהו- זה תלוי לפי מה שיבוא...
מה שכן, אם את עושה קורס בלי להתנדב או לעבוד אחכ איפשהו אז יש סיכוי טוב שאחרי שנה תשכחי כבר מה למדת..... וזה חבל..
מנסיון, של אחרי קורס מדא פשוט (מע"ר) שבקושי התנדבתי ושכחתי כמעט הכל...

במה התנדבת? נסעת עם חובשים לקריאות? יש אולי אפשרות למתנדב לבחור לאיזה פניות הוא מעדיף לא להצטרף?

סוג הקורס רלוונטי לסוג העבודה או ההתנדבות שאת מעוניינת לעשות אחר כך.
של מדא ואיחוד הצלה טובים, לא יודעת לגבי השאר.
קורס חובשים הוא ארוך ומקיף, כולל 180 שעות. חלק גדול מזה זה הדרכה איך לעבוד עם ציוד רפואי שיש בארגונים ואמבולנסים, ועבודה לפי פרוטוקולים.
בנוסף, חלק גדול מלהיות המקצועי הוא התנסות בשטח, והתעדכנות בנהלים חדשים והשתלמויות.
(ובתחום הזה צריך להיות מקצועי ולא חובב, כי אחרת אפשר לגרום ממש נזק לחולים)..

ולא, אין אפשרות לבחור מקרים. מה שקוראים לך את יוצאת.

בקיצור לפי דעתי אם את לא מעוניינת להתנדב או לעבוד באופן קבוע אז אין לך למה לעשות קורס חובשים אלא לחפש קורס קצר יותר שרלוונטי לך. לקבל כלים למקרים של הצלת חיים קריטיים

גם אני חשבתי לעשות קורס חובשים, בלי להתנדב אחר כך,
מבינה מדברייך שזה פחות רלוונטי
אבל,
עשיתי כמה פעמים בחיים קורס קצר שמלמדים בו את הדברים הבסיסיים,
ולא הרגשתי שזה מספיק, כלומר, שחלילה בשעת הצורך באמת אזכור מה צריך לעשות..
יש משהו בין לבין?

אפשר לעשות קורס חובשים
זה מאוד מעניין ומעשיר.

החסרונות:
זה לא מסובסד לרוב אם את לא מחייבת להתנדב אחר כך
זה המון שעות ללמוד
צריך לעשות כמה משמרות כדי לקבל את התעודה
צריך לדעת אחר כך שזה שסיימת קורס חובשים לא אומר שאת יודעת הכל.. יש הרבה צד של התנסות ושל נהלים שמשתנים לפי מחקרים וארגוני הצלה בינלאומיים.

אני יכולה בכל זאת לעשות כדי להרגיש שיצאתי עם יותר ידע מקורס מע"ר?

והייתי בהריון, אבל הביוץ היה מאוחר יותר ממה שחשבתי ולכן הבדיקת הריון הייתה שלילית. תחכי שבוע ותבדקי שוב

אני עם כאבי מחזור שאתמול הייתי בטוחה שקיבלתי כבר ורצתי לבדוק.
ואין קשר לשום ווסת רק כאבים.מתוסכלת כבר כ"כ רוצה להיות אמא אבל ה' בבקשה דיי להעמיד אותי בניסיונות אם זה לא זה פשוט שתגיע הווסת כבר

עשיתי בדיקה ביתית בתאריך שבו חשבתי שאני אמורה לקבל, והייתה שלילית. בדיעבד הסתבר שהתאריך שחשבתי לא היה נכון, כי אחרי הגרידה המחזור לא היה 28-31 ימים, אלא יותר.

כאבי מחזור מטורפים ללא מחזור זה לא דבר נורמלי.
יכול להיות שזה כאבי השתרשות ואת בהריון אבל לפי מה שאת מתארת, ושזה ככה כבר משבוע שעבר זה נשמע לי מוזר. כשיש בחילות יש גם הורמון הריון ויראו אותו בבדיקה(כשזה קשור להריון)
תנסי לבדוק עוד יומיים עם השתן של הבוקר

לקח חודשיים עד שקיבלתי מחזור, וכן הכל היה תקין אחרי הגרידה ..

זאת אמורה להיות הוסת השנייה

הרבה פעמים אין סבלנות בגלל העומס בחיים... כמה את עובדת? יש מצב להפחית משרה? את יכולה איכשהו? להוריד קצת עומס?

אני בטוחה.
אבל אם את מגיעה הרבה פעמים למקום שאת לא מרגישה בו בטוב כדאי לך ללמוד לקבל כלים איך לנהל נכון את האנרגיה שלך. זה באמת קשה עם ילדים קטנים שאוהבים כולם ביחד למתוח אותך לקצה.

יש המון הדרכות הורים או קורסים או סרטונים. תנסי קצת לחשוב ולברר מה יתאים לך.
כשיהיה לך יותר כלים ותדעי להתמודד נכון יהיה לך הרבה יותר נעים ומספק בבית

בהצלחה!

במקום ובתחום שאני עובדת, אי אפשר משרה חלקית. אני מפרנסת עיקרית מסיבות שונות, עובדת מצאת החמה עד צאת הנשמה.
מגיעה הביתה לילדים עייפים והפוכים עם אמא חסרת סבלנות למצבם.
אין לי אויר לנשימה, ואנחנו גרים במקום ללא חברה. כך שאין לי גם אפשרות לצאת עם חברות / לערב העשרה.

לא יודעת מה אני רוצה מכן..

אם לא תטעיני את עצמך ברור שלא תצליחי לתת הלאה.
את גם בנאדם

זה קשה למצוא זמן בשטף החיים. אבל זה חשוב מאוד!
אם בעלך יכול ערב אחד להיות איתם או בייביסטר ואת פשוט תצאי להליכה או תעשי משהו אחר שמטעין אותך יהיה לך הרבה יותר קל

גם אני עובדת קשה עם שלושה ילדים והריון וכשחוזרת לילדים אין לי כח, אני גמורה, מחוקה, גוויה פשוט, כואב לי כל הגוף ואין לי יותר מידי סבלנות להקשיב ובעיקר אין לי כח לשמוע אותם רבים...

מה שגיליתי שעוזר לי, זה לאכול איתם בנחת בצהריים, לפטפט קצת, אם יש לי עוד כח קטן אני מקריאה סיפור (שוכבת על הספה והם מאחורי...חחח) ואז אני הולכת לנוח חצי שעה- 20 דק' גג. ממש לא הרבה, ואני מבקשת לא להפריע לי ולשחק בחוץ. אני נועלת את החדר וזה פשוט הצלת נפשות! לפעמים זה מחזיק אפילו רק 10 דק', אבל זה נותן לי מלא כח!! זה ממש עוזר. אח''כ אני קמה לפעמים יש נזקים, אבל יש לי יותר כח לטפל בהם. (נזקים כמו- הקטן פותח ארון ושופך את כל המלח לתוך קופסת התמרים, או שהוא עולה על שרפרף ולוקח מהכיור מצקת ושופך בעזרתה את כל המים שהיו בסיר שבכיור... בדר''כ אני מרימה את השרפרף על השיש כי הוא אבי כל האסונות, וסוגרת את השירותים שהם האמא של האסונות...אבל לפעמים אני כל כך לא מפוקסת שאני פשוט נופלת למיטה...) אבל לא נורא, מבקשת מהגדול לשמור עליו..ואחכ משפצים את הבלאגן. גם כשאני קמה אני שוכבת המון על הספה והם סביבי, מדברת, שרה, מחבקת, מקשיבה, מחלקת הוראות, זה ממש נותן לי כח להיות בשכיבה.

ילדייך נשמעים יצירתיים וחמודים!
פעם הבן שלי הכין כדורי שוקולד מאבקת שוקו וגפרורים....
היום ב’’ה יש גדולה בבית ויכולה לנוח עם מחירים יותר שפויים.

מי הוא זה שמחליט מי תחשב 'אמא טובה' ומי תחשב 'אמא גרועה'?
מי הוא זה שמקבל את ההחלטה הזו?

אז אני אספר לך.
לאותו אחד קוראים 'מצפון'.
והמזון שלו זה להגיד לך במה את צריכה להשתפר. והוא דורך לך על הפצעים, מפזר עליהם מלח, מוציא את המוגלה.

אנחנו בני אדם.
לכולנו יש במה להשתפר.
נשמע שאת לא מרוצה מההורות שלך, ובידייך לשנות!
אם תרצי, הכל יוכל להיראות אחרת


בהצלחה אהובה!!
תזכרי שאין אמא בלי מצפון.
וכמו שאמר חנן בן ארי- ''והמצפון עובד גם שבתות וחגים''. ככה זה. אצל כולם.
שולחת חיבוק
התחושות שאת מתארת לא נעימות בכלל❤️
מקווה שתצליחי להתגבר מעליהן🙏

אני מרגישה שאין לי את הדוגמא למודל נכון מהבית בו גדלתי.

מצד אחד, אמא שלי היתה עקרת בית ברוב המוחלט של שנות ילדותי. מצד שני, לא זכור לי רגעי כיף איתה... לא זוכרת שהיא חשבה אי פעם לשחק איתי משחק קופסה, לספר לי סיפורים בגילאים המוקדמים. ארוחות הצהריים / ערב לא זכורות לי הזמן שיחה משפחתי, למרות שכולנו היינו יחד באותם השעות.

עכשיו אני מרגישה שההתנהגות שלי די דומה לה, בנוסף על כך שאני מחוץ לבית המון שעות. מה שלא מוסיף לרוגע וליכולת שלי להתפנות לילדים.

לא מזמן יצאתי עם הילדים לפעילות שכללה נסיעה ארוכה והרגשתי שממש אין לי יכולת לפתח שיחה עם הילדים, ואין לי סבלנות לשמוע את הברבורים שלהם.

אני אולי יודעת מה נכון באידאל, אבל אין לי מספיק מוטיבציה / כלים / אפשרות סביבתית לשנות את המציאות.

גדלתי בבית עם אמא שהיתה אומנם הרבה בבית אבל לא זכורות לי חוויות משחק או שיחות אישיות ( אפילו סתם ברבורעם של ילדים לאוו דווקא עומק) איתה..
ואני גם שמתי חב שלפעמים מתנהגת כמוהה
היום אגב היא השתנתה מאוד ממש 360 מעלות.
אז אני משתדלת כן ליצור שינוי וכן לאסוף את עצמי ולחמד את עצמי לשבת עם הילדים קצת.אז נכון לא תמיד יש לי כוח אבל כשמצליחה זה ממש מספק.
למשל הגדולה שלי בת 10 נורא אוהבת לאכול איתי ארוחת ערב אז אם בעלי לא נמצא ואנחנו לא אוכלים יחד אנחנו עושות יחד ארוחה משלנו כשהקטנים ישנים או אפילו אם היא כבר אכלה עם הקטנים היא סתם יושבת לידי ואנחנו מפטפטות ואני ממש עובדת על עצמי לתת לה את היחס הזה במיוחד כשמבקשת כי זה ממש צורך שלה.
וזה קשה כי לא תמיד יש לי כוח ואני עייפה אז גם שיוצא שמסרבת לבקשה שלה או של ילד אחר משתדלת להגיד לא רק לא אלא מתי כן.נגיד היום אי אפשר אבל מחר אני מקווה שנוכל לעשות כך וכך..
זה קשה לשנות אבל אפשרי לאט לאט כל פעם משהו קטן שלא יהיה לך יותר מדי קשה .
אני גם לפעמים בצהרים אומרת להם אם תתנו לי לנוח קצת אחכ נלך לגינה זה נותן להם מוטיבציה ולי מאפשר קצת שקט

את מתייחסת כאן לדוגמאות ספיציפיות.
מי אמר שאמא צריכה לשחק משחקי קופסא עם הילדים?
מי אמר שחייבת להתנהל שיחה משפחתית?
מי אמר שאמא טובה היא אמא שנוסעת עם הילדים שלה לפעילות?

נשמע שיצרת לעצמך בראש מהו המודל של 'אמא טובה', וזה פשוט לא נכון יקרה, כל אמא היא מיוחדת, כל אמא היא שונה!!
את אמא טובה בדרך שלך!!
ואם את לא מרגישה אמא טובה, אז תמצאי את הדרך *שלך* להיות כזו, ולא, זה לא המודל שיש לך בראש...


מצרפת לך קישור למשהו שכתבתי מזמן:
האמא הכי מדהימה בעולם: - הריון ולידה

וזה דבר מעולה, כי את יודעת על מה את רוצה לעבוד.

נשמע שהיה לך "חסך אמא" בילדות, את מרגישה שלא חווית את אמא שלך באופן שהיית זקוקה לו, ואת רוצה לחסוך מילדייך את החוסר הזה ולתת להם חוויה של אמא נוכחת (רגשית, ולא רק פיזית). ויחד עם זאת, דווקא בגלל שכך גדלת - זה מה שאת מכירה, ומרגישה שאת לא יודעת להתנהל באופן אחר ולהעניק לילדים שלך את מה שלך היה חסר.

את יכולה לשאול את עצמך כמה שאלות -
מה זה עבורי "אמא טובה"?
מה זה אומר להיות "אמא נוכחת"?
יכול להיות שיש דרכים שונות או אופנים שונים להיות "אמא טובה" ממה שאני תמיד ראיתי לנגד עיניי?
למה הילדים שלי זקוקים?
האם הם זקוקים לאותם הדברים שאני הייתי זקוקה להם? אולי לדברים אחרים?
האם אני בהתנהלות הנוכחית שלי כאמא, מצליחה לתת להם מענה לצרכים הללו? (אפילו באופן חלקי... אין אף אמא מושלמת שיכולה לתת מענה של מאה אחוז להכל
במקרים שלא, איך אני חושבת שנכון לספק את הצורך?

לדוגמה, את מרגישה שהילדים שלך זקוקים לחום ואהבה. יש הרבה דרכים לבטא חום ואהבה... אפשר בחיבוק. אפשר במילים טובות. אפשר בפתק קטן ומשמח בתיק. אפשר בלהכין אוכל שהם הכי אוהבים.
אולי תמיד חשבת שאת הצורך הזה אפשר וצריך למלא בדרך מסויימת, ופתאום את מגלה שיש מגוון של דרכים, ומהן את יכולה לבחור את הדרך שמתאימה לך. או שאולי תגלי שאת כבר פועלת בדרך הזו, פשוט אף פעם לא עצרת להסתכל ולחשוב כמה את כבר בהווה מעניקה להם את מה שהם זקוקים לו.

ובכל מקרה, אם תרצי לעשות שינוי (מכל סוג שהוא) - בצעדים קטנים.
10 דקות הקשבת לברבורים של הילדים מתוך נסיעה של שעה? מעולה! התקדמות.
הקראת להם סיפור ערב אחד לפני השינה? מצויין.
ולאט לאט תוסיפי עוד, בצעדים קטנים, לפי כוחותייך.
כל פעם יעד קטן. ותמיד לפרגן לעצמך על כל התקדמות!

אגב, בעיניי זה נושא מעולה לשיחה עם הבעל...
לשתף ברגשות ובתחושות, לשמוע ממנו איך הוא רואה את זה, ולעשות תהליך של שינוי (שינוי חשיבה, שינוי התנהגות או גם וגם יחד איתו. שהוא ילווה, יפרגן, ויתן פידבק מהצד על ההתקדמות והשינוי.

לדוג, גדלתי במשפחה ללא ביטחון /יציבות כלכלית, ולכן אני מחפשת עבודות יציבות, גם אם זה מכניס פחות מעבודה ללא יציבות.
חשוב לי שהילדים יתלבשו כמו שצריך, כי לי לא תמיד היו בגדים יפים.. ועוד..

השיתוף של בעלי קצת מורכב- אני לא רוצה לפתוח בפניו חלק מהתמונות, ע"מ שערכם של הוריי לא יירד בעיניו. הוא בסך הכל מאוד מכבד ומעריך אותם, ובאמת מגיע להם! הם אנשים מלאי חסד!

תודה על התגובה. כתבת דברים חשובים!

כמה חשובה לך המשפחה שלך, כמה את דואגת שהילדים שלך לא יחוו חוסר, שיחוו יציבות, אסטתיות... עד כמה הרווחה של המשפחה שלך משמעותית עבורך!
זה דבר גדול כשלעצמו, ומראה איזו אמא טובה את.

ואיזו רגישות עדינה כלפי ההורים שלך. ריגשת אותי.

לגבי השיתוף עם בעלך, אולי את יכולה להציג לו את הדברים בלי הרקע של החוסרים. לדבר בהקשר של המשפחה שלכם והילדים שלכם. למשל - "חשוב לי להיות אמא כזאת וכזאת לילדים שלנו. אני מרגישה שהייתי רוצה לתת להם יותר יחס / להתנהל איתם אחרת / להעניק להם יותר איקס. מה אתה חושב?". לשמוע ממנו איך הוא רואה את הדברים. הוא יכול להביא את זווית הראיה שלו ולהאיר את הדברים באור אחר, ולשתף אותך איך הוא רואה אותך כאמא.
וגם אם השיחה מתפתחת לכיוון החוסר שאת רוצה למלא, בעיניי זה בסדר לשתף ולאו דווקא אומר שהורייך היו לא בסדר חלילה. הם נהגו כפי שהם ראו לנכון, מתוך רצון טוב בוודאי, ונתנו מה שהם יכלו לתת. אולי את הרגשת שאת זקוקה לדברים אחרים, וזה בסדר גמור להרגיש ככה.

לגבי התחושה שיש הרבה חוסרים להשלים, בעיניי, המודעות הזו כבר מציבה אותך במקום אחר, כי את מבינה מה מניע אותך. וכשאת מבינה שאת פועלת מתוך מניע טוב, יותר קל לך לקבל את עצמך ולהיות רכה יותר עם עצמך.
בהיבט המעשי, אולי אפשר לעשות סדרי עדיפויות, ולפעול לפיהם. אולי יש דברים שבעלך יכול לעשות ולמלא, ולא רק את.
ומעלה נקודה נוספת למחשבה - לפעמים צורך אחד שלנו הוא בעצם כיסוי לצורך בסיסי ועמוק יותר. וברגע שמבינים מה עומד מאחורי הרצונות שלנו, ניתן לגלות שאותו צורך בסיסי עונה על כמה רצונות חיצוניים יותר, וברגע שניתן לו מענה - גם השאר יקבלו מענה.
למשל - מישהי שמחפשת את בחיר ליבה, וחשוב לה מאוד שהוא ישרת ביחידה קרבית בצבא. מה הצורך שעומד מאחורי זה? אולי חשוב לה מישהו ערכי, ועבורה שירות קרבי מבטא ערכים של מסירות נפש ודאגה לזולת? אולי הצורך בתחושת ביטחון, ובחור בקרבי משרה עליה תחושה כזו? אולי צורך במישהו מנהיג, מוביל? ברגע שמזהים מה הצורך, לדוגמה צורך בתחושת ביטחון, אפשר לשאול - האם אפשר לקבל מענה בדרך אחרת? יש דרכים נוספות שבהן אני יכולה לקבל ביטחון? ואם התשובה היא כן, אפשר להתחתן גם עם בחור שלא שירת ביחידה קרבית - ו"לוותר" על הרצון הזה ועדיין לקבל מענה לצורך.

במקרה שלך, לוקחת לדוגמה - הצורך שהילדים יתלבשו כמו שצריך. הוא צורך בעל ערך וחשיבות בפני עצמו. האם יכול להיות שמאחוריו מסתתר משהו בסיסי ועמוק יותר? אולי בעצם הצורך בבגדים יפים נובע מהצורך להרגיש יחס אישי וחם מההורים - שדואגים ללבוש יפה, מתאים ואיכותי? (כמובן שזה רק לדוגמה מנקודת מבטי, תחשבי עם עצמך מה נכון לגבייך...)

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה, זה כלי שלמדתי ממכון עומק הקשר בזמן של הדייטים ועוזר לי עד היום לדייק את הרצונות והצרכים שלי.

בהצלחה גדולה לך יקרה, ושוב יישר כח על הכיבוד הורים המהמם. לוקחת ממך להשתדל יותר בכבודם ולהיות רגישה לזה. תודה!

מדהים ממש

יש גם סרטונים ביוטיוב שאת יכולה לראות אם זה הכיוון שלך..
אני לומדת ממנה המון!

אני חושבת שדבר ראשון - כדאי מאוד שתמצאי במה את כן אמא טובה לילדייך. זה יכול להיות אפילו ברמת הכנת הסנדוויצ'ים בבוקר. והכי חשוב - בלי השוואה לאף אמא שאת מכירה. (וכן, זה קשה, אני יודעת...)
שנית - אולי תצליחי למצוא איפה להתקדם עוד קצת בדברים הטובים האלה. אולי להוסיף פתק קטן של יום טוב לשקית של כל אחד מהכריכים?
שלישית - באמת-באמת הגיוני שפשוט אין לך זמן, ושאם היה לך זמן כן היית מצליחה לעשות יותר. אז לפעמים גם לשגות בחלומות של "מה היה אילו" (אילו היה לך יותר זמן) זה דווקא טוב... ויכול להיות שזה אפילו ייתן לך מוטיבציה לעשות מעט מכל החלומות האלו. אבל גם אם לא - הילדים ירגישו שהם במחשבה שלך, שאת באמת רוצה לעשות להם טוב, וזה כבר יעשה להם הרגשה טובה.
רביעית - מה עם שבת? מניחה שאת רוצה לנוח בה אחרי כל השבוע העמוס, אבל אולי בכל זאת אפשר למצוא בה זמני איכות קצרים לילדים - קריאת ספרים, משחקי קופסה, שירים משותפים, סתם פטפוטים... ואת יכולה בכל שבת להקדיש זמן כזה לילד אחר - זה כבר ייתן להם הרגשה טובה של מקום מיוחד בלב של אמא.
וחמישית - מה עם בעלך? נשמע שהוא קצת יותר זמין. ואם הוא איתם - אין מה להרגיש נקיפות מצפון. נכון שמטבע הדברים האמא בדרך כלל יותר מטפלת בילדים, אבל גם אבא בהחלט יכול להעניק טיפול ויחס אישי לילדים, וזה יהיה להם מצוין והם יגדלו בבריאות נפשית. ואל תדאגי, עדיין יישאר לך המקום כאמא שלהם, שהרתה וילדה אותם...
בהצלחה, יקרה!

כבר כתבו לך מלא שאת לא אמא גרועה. 

 

את אולי אמא סחוטה. סחוטה, מרוטה ומרוקנת. מותשת ברמות על. ולמה? לא מבילויים בקניון ולא מקשקשת עם חברות בגלל שאת הולכת לעבודה וסוחטת את עצמך כדי לפרנס ולהאכיל אותם ולדאוג שלא יחסר להם שום דבר!

 

אז כבר את לא יכולה להיות גרועה. 

 

יש לי שתי מחשבות קטנות על מה שכתבת. מחשבה אחת טכנית ואחת מהותית יותר. 

 

1. אשה יקרה לי מאד סיפרה לי שהיא הייתה חוזרת מהעבודה עם הילדים.

 

היה לה ברור שהיא חייבת זמן להתאפס, זמן להרגע ולקבל כוחות לפני שהיא נכנסת 'למשמרת שנייה' של אחהצ עם הילדים.

 

הייתה לי שיטה שבעיני היא סטארט אפ. 

 

היא הייתה נכנסת לחדר שלה לחצי שעה. מורידה נעליים ונשכבת במיטה.

 

אחד הילדים היה מביא לה כוס מים ובחצי שעה הקרובה אף אחד לא נכנס והילדים דואגים לעצמם.

 

אחרי חצי שעה של מנוחה היא יצאה, נתנה א. צהריים, טיפלה בבית, עזרה בש.ב. וכל מה שהיה צריך.

 

אבל החצי שעה הזאת הייתה קריטית!!!

 

זמן לאוורר את הראש, להרגע מהלחצים של העבודה, להרפות ולנשום עמוק כדי לבוא עם סבלנות אח"כ לילדים.

 

יש לך ילדים בגילאים שזה יכול להצליח וזה נראה לי חיוני מאד מאד לאשה עם ארבעה ילדים שעובדת הרבה שעות. 

 

 

 

 

 

2. אני חושבת הרבה על זה שלכל אמא יש את ה'צינור' שלה.

 

הצינור הוא הדרך שלה להשפיע טוב על הילדים שלה. אבל כל אחת מאיתנו היא שונה.

 

יש לנו יכולות שונות, כוחות שונים וגם צינור שפע אחר. 

 

אחת היא אלופה בהקשבה, אחת מפנקת, אחת משחקת עם הילדים, לאחת זה הומור ולאחת זה העשרה וספרים,

 

לאחת זה האוכל ולאחת זה דרך ההשקעה בבית. 

 

 

ואם אני, שאין לי את זה בבישולים נניח, מסתכלת על האמא ההיא שכל יום צהריים טרי מבושל בול בזמן

 

ומתחילה להיות מתוסכלת או עצבנית כי אני מנסה לעשות מה שאני לא בנויה לו, פספסתי את כל הקטע.

 

אם אני מסתכלת פנימה ורואה במה אני טובה, מה הכי כיף לי וטוב לי לעשות עם הילדים

 

שם אני יכולה להשפיע ומשם אני האמא הכי מדהימה שיש!

 

הכי חשוב זה לא לגמד את העשייה שלנו, את המקום שיש לנו.

 

שום דבר הוא לא מובן מאליו, בסיסי ו'לא נחשב'.

 

המקום שבו אני טובה ומסוגלת- זה המקום הכי חשוב!

 

זאת האמא שה' נתן לילדים שלך, וזאת האמא שהנשמות של הילדים שלך בחרו!

 

ככל שאת מסתכלת על זה בעין טובה ומייקרת את המקומות הטובים שלך כאמא,

 

יש לך יותר אפשרות להסתכל בקבלה ובהשלמה וגם בכנות על מה שאין בכלל ומה שיש במנות קטנות. 

 

זה קודם כל לעצמך ואח"כ גם מול הילדים. מה שפשוט לנו פשוט להם. 

 

 

חיבוק גדול

ואני מברכת אותך ממש מכל הלב שתגלי מה הצינור שלך ותוכלי לשמוח בו באמת!!

כתבת מקסים, תודה❤

אני מניחה שכל אמא מרגישה ככה לפעמים, בלי קשר לאחוז המשרה שלה.
האמת, לחזור אחרי יום עבודה עמוס למשרה הנוספת שהיא האמהות זה מאוד מאוד קשה.
במצב ''תקין'' היית חוזרת, שוכבת לנוח בערך שעה, קמה בנחת, ומתאפסת לך לאט לאט.
ועם הילדים אין פריווילגיות...הכל קורה מהר, כל הזמן, דורש את ניהולך התמידי.
זה מאוד קשה.
אבל אני בטוחה שיש דרך לשפר את המצב.
אם נניח תשבי עם עצמך בזמן שאין לך, ותנסי לחשוב ולרשום כמה דברים שבזמן עם הילדים הכי קשים לך. אולי אפשר יהיה לנטרל או לפחות להתמודד אחרת עם הדברים הכי קשים. (נניח אם הכנת ארוחת ערב גורמת לך לעצבים אז אפשר למצוא לזה איזה פתרון).
מצד שני, תחשבי מה עושה לך טוב עם הילדים, ותנסי לעשות את זה איתם.
בהצלחה.
משימת חיינו, אבל לא תמיד פשוטה

קיבלתי מכן עצות וחיזוקים רבים!
מקווה שאוכל ליישם חלק.

בשורות טובות!

זה צנימים עם חמאה וביצה קשה או ביצה בקן
אפשר תפוחי אדמה ובטטה מוקרמים, ממש פשוט,מבשלים קודם קוביות תפוחי אדמה ובטטה עד לריכוך ואז שמים בתנור עם השמנת
שקשוקה
קציצות טונה עם ספגטי
סלט פסטה עם ביצה קשה, ירקןת
טוסטים כיד הדמיון הטןבה
פשטידת ירקות וסלט
פיצה ביתית או פיצה מפיתה

שיש דברים חצי מוכנים בהקפאה
כמו גרגרי חומוס מושרים ומבושלים, עדשים ברורים כבר במקרר
ביצים קשות
וכן הלאה

ואז אפשר להכין קציצות קטניות במהירות עם עשבי תיבול, קצת ירקות מגורדים ולטגן או לתנור...

חוץ מזה אפשר סלט עם עדשים וקינואה, אגוזים, ביצה קשה.. מה שיש מוכן וקל להוסיף לסלט קצוץ טרי

אבל אני נמצאת בסדנאות הדיגיטליות של אימא חוזרת לג'ינס. אלו סדנאות של אורח חיים בריא.
יש שם המון מתכונים טעימים ושווים.
לצערי, אסור לפרסם מתכונים מהסדנא, אז לא אוכל לכתוב פה.
המתכונים כמובן מתאימים לכל המשפחה.

הכי פשוט שיש.
אני מכניסה גם ברוקולי וכרובית ושעועית לתנור וזהו ארוחת ערב מושלמת בחמש דקות.

זה המתכון
3 קופסאות טונה מסוננות
3 כפיות גדושות חרדל
ביצה אחת
כף קטשופ
כף סילאן
כף גדושה מיונז
8 כפות קמח
לערבב. לשים כדורים על נייר אפיה עם כף
לאפות 20 דק' על 200

טוסט
חביתה עם הפתעות (בצל, פטריות, ירק וכו')
פיצה
סלט מעניין (עדשים, בטטה, חצילים, ירוק, סלק, אגוזים וכו')
פשטידה
ספגטי עם רוטב טעים
דפי אורז ממולאים
שקשוקה
ביצה קשה עם טונה ואבוקדו
אנטי פסטי

אני מעדיפה משהו קליל בערב, ככה שזה בד"כ חלבי...

אם בא לך פרווה אז בגזר, פטריות, כרוב ובצל. לחתוך לרצועות דקות דקות.

אפשר בשרי ואז להוסיף קצת הודו טחון או בקר טחון.
הכנתי פעם גם עם רצועות חזה עוף.

רק שאלה, איך מכינים את העדשים לאכילה? ואיזה עדשים? תודה!

אני אוהבת עדשים שחורות, אבל אפשר לגוון

בתנור..
גם קל וגם בריא יותר..

תלכי לאחות לבדוק חלבון ולחץ דם. יכול להיות רעלת.

ולכן זה לא רלוונטי.

וכדאי ללכת לבדוק שוב.

אם לא עוזר לגשת לבדיקה.

ומהר.

כאב ראש רגיל לא מדאיג במיוחד.
כאב ראש על הבוקר כשמתעוררים לפני שיוצאים מהמיטה מסמן על משהו נוירולוגי.

בדרך כלל הראש מתחיל לכאוב במשך היום לאחר פעולות שאנחנו עושים שגורמים לכך. אבל על הבוקר לא אמור להופיע כאב ראש.
אם זה חוזר על עצמו - ללכת לרופא.

שוב, מדובר בכאב ראש. לא בכאבי צוואר שמקרינים לראש ולכתפיים.

צריך לבדוק עוד כיוונים?

את מתעוררת עם כאב ראש? או שבמשך הבוקר זה מתפתח.

הרבה פעמים קמים עם כאב ראש.
וזה לא משהו רציני אלא סתם מכל מיני סיבות
לפעמים אפילו עובר במהלך היום...

בהריון זה קצת יותר מדאיג אבל עדיין יש המון כאבי ראש סתם בהריון

יש המון סיבות לכאבי ראש במשך היום.
אבל כאב ראש שמעורר סימני שאלה (בין השאר כולל) הוא אחד שמופיע כשמתעוררים בבוקר.
זה שלב ביום שלא אמור להופיע כאבי ראש.

כתמים ידוע..

ללבוש כהה (שחור) ותחתונית שחורה ולא להסתכל בניגוב.
אם את מרגישה ממש פרץ של דם בלתי פוסק כמו במחזור תחזרי לרב שלך ותבדקי מה עושים.

הרב אודי יפרח (קשור למכון פוע"ה) עושה מחקר על דימומים בין ווסתיים אצל נשים עם התקן.
זה בהחלט אומר שזו תופעה מוכרת, אבל כן כדאי לבדוק (בעיקר אם התחיל אחרי תקופה שלא היה כלום).

ועד כמה שאני הבנתי, המחקר ממשיך, ונשים שרלוונטיות מבחינת הנתונים מוזמנות לפנות, ואז עושים כמה בדיקות שבעצם מבררות את מקור הדימום.
אז יכול להיות פה גם רווח פרטי בשבילך (אם בבדיקה הוא רואה שזה מפצע ברחם, אז יהיה אפשר להתיר גם במקרה שרואים את הדם באופן שהיה אמור לאסור), וגם רווח שזה מוסיף למחקר שלו.



זה מה שמצאתי באינטרנט ביחס למחקר שלו:

אז כיצד נבדוק אם מדובר בדימום ממכה או שמא מדובר בדימום הורמונלי?

לשם כך נבצע ארבע בדיקות שונות:

1. בדיקת דם שבאמצעותה אפשר למדוד את רמת ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון.
2. בדיקת אולטרה-סאונד למדידת עובי רירית הרחם, המתעבה בזמן וסת ומסייעת לבירור עת סיום הווסת.
3. בדיקת רמת הציטו קינים (באמצעות בדיקת דם פריפרי ושאיבת נוזל מהרחם על ידי 'פיפל'), שבאמצעותה ניתן לברר האם הדימום קשור לגורמים דלקתיים או למנגנונים הנובעים משינויים מהפיקוד ההורמונאלי.
4. בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית, ובה מוחדר סיב אופטי דקיק במיוחד לתוך הרחם כדי לצפות בחלל הרחם. בבדיקה זו אפשר לבדוק אם מקור הדימום הוא במכה, בחיכוך או מגורם אחר.

אם לאחר שנבצע בדיקות אלו במדגם של 40 נשים, ונזהה כי מקור הדימום הוא ממכה ולא הורמונלי, יהיה הרבה יותר קל להתיר את הדימומים של נשים בעלות התקן לא הורמונלי. מי שתשתתף במחקר יכולה להיות שותפה של ממש בגיבוש ההלכה לדורות!

מי יכולה להשתתף במחקר?
1. נשים הנושאות התקן רחמי שאינו הורמונלי, במשך שלושה חודשים לפחות (המחקר יתמקד בהתקנים רחמיים לא הורמונליים השימושיים ביותר כיום, ובהם: נובה, פלקסיטי, גינפיקס, והתקן כדורי.
2. נשים שאינן מניקות.
3. נשים שאינן בגיל המעבר.
4. נשים שהדימום שלהן מגיע יום אחד לפחות לאחר סיום הווסת, אחרי שהייתה הפסקה מלאה בין סיום הווסת לבין תחילת הדימום הנוכחי.
5. נשים שהדימום שלהן אינו מופיע חמישה ימים קודם תאריך הווסת הבא.

אם את עומדות בקריטריונים אלו, נשמח שתיצרי קשר במספר: 050-6333987.

המחקר שיעזור לנו לפתור את בעית הדימומים - כיפה
(פה מצאתי את מה שהעתקתי פה. התאריך אמנם יחסית ישן, אבל כשמכון פוע"ה הזכירו לאחרונה את המחקר הזה, הבנתי ממה שדיברו שעדיין ממשיכים לבדוק עוד נשים כדי להרחיב את המחקר. אז אם רלוונטי, שווה לבדוק...).

אבל נראה לי שאם שמחה הללויה עדיין מניקה

תודה גם לך

אני מניקה, אז לא אוכל להשתתף😏

ובהצלחה לך! מקווה שלא יסבך אותך ושיעבור מהר...

מקווה גם🙄

קיבלת כבר מחזור?

לא מקבלת בהנקה...

וגם לא הפחתת?

כתמים זה נפוץ מאוד.
בעיקר סביב ווסת אבל לא רק

כתבת שאת מניקה אז אולי השתנה משהו בהנקה?
אם עוד לא קיבלת מחזור ראשון מהלידה אז אולי זה מבשר ביוץ/ווסת. ואז זה מסביר גם את הכאבים

בכללי כשיש כתמים לובשים צבעוני(כמו תמיד כשטהורה!)
ואם אתם פוסקים שכתם גדול מדי מטמא גם על צבעוני אז לכי רק עם כהה ממש או שחור.
והכי הכי חשוב- לא להסתכל בניגוב סמוך למתן שתן! זה ראיה בעייתית...
או לחכות כמה שלפי פסיקתכם זה מספיק(אני מכירה 15 שניות) או לא להסתכל.
וגם אחרי מקלחת להיזהר שלא יטפטף לך על הגוף כי זה גם נחשב כמו מקבל טומאה

ואם בכ"ז ראית משהו בעייתי-לא להכניס עד ולא לאסור את עצמך בלי להתייעץ. יש המון דרכים להקל בעניין עם התקן

בדיוק עכשיו הרב מלמד פרסם באריכות את פסיקתו המאוד מקלה בעניין אם מעניין אותך

נראה מה יהיו ההתרחשויות..
בפעמים קודמות סביבות הזמן הזה חזר הביוץ ונכנסתי להריון תוך כדי ההנקות.
בכל מקרה אני חייבת לבדוק מה מצב ההתקן ..עד עכשיו דחיתי את זה🤦‍♀️🤦‍♀️

למה גם המצב רוח כמו לפני 😏

נראלי במהלך שלישי כזה

אבל מה שקורה זה שפשוט הכרס הקטנה מקשיחה את עצמה ואני כבר לא יכולה לדחוס אותה בתוך חצאיות...
שמים לב אצלי בסביבות חודש שלישי כזה תחילת רביעי.

קצת מלחיץ אותי שאין לי בקושי בטן... אבל אני לא רזה..

יש לי חברות טובות ששניהם צריכות ללדת באותו שבוע, בן מסיימות שישי עכשיו.
אחת חשבתי בתשיעי, השנייה לא ידעתי שהיא בהריון בכלל...

אצלי גם כשהייתי רזה וגם עכשיו (כשאני ממש ממש לא) - לא ראו את ההיריון עד שלב מאוחר.
להיפך, דווקא עכשיו, כשיש בטן גם בלי ההיריון - ראו יותר מהר כי היא התווספה לבטן ההיריונית.