קשה לי עם הילדים!!!hosh
יש לי 4 ילדים מתוקים בגילאי 1.5-10, ומרגישה שממש אין לי כוח אליהם..
חוזאת אחרי יום אינטנסיבי בעבודה, ופשוט כל הזמן מתעצבנת עליהם.

האמת, מרגישה שאני לא מתאימה להיות אמא. יכול להיות שהגעתי להורות בשלב לא בשל, יכול להיות שזה העומס בחיים. לא יודעת מה..
בשורה התחתונה אני אמא גרועה. ללא טיפת סבלנות לילדים, ולא ממלאת את צרכיהם הנפשיים..

בא לי פשוט לפרוס כנפיים וללכת..
איזו הרגשה קשה...קול ברמה
הרבה פעמים אין סבלנות בגלל העומס בחיים... כמה את עובדת? יש מצב להפחית משרה? את יכולה איכשהו? להוריד קצת עומס?
את לא אמא גרועה. את האמא הכי טובה שאת מצליחה להיותמיקי מאוס
אני בטוחה.
אבל אם את מגיעה הרבה פעמים למקום שאת לא מרגישה בו בטוב כדאי לך ללמוד לקבל כלים איך לנהל נכון את האנרגיה שלך. זה באמת קשה עם ילדים קטנים שאוהבים כולם ביחד למתוח אותך לקצה.

יש המון הדרכות הורים או קורסים או סרטונים. תנסי קצת לחשוב ולברר מה יתאים לך.
כשיהיה לך יותר כלים ותדעי להתמודד נכון יהיה לך הרבה יותר נעים ומספק בבית

בהצלחה!
לא יכולה להוריד משרה..hosh
במקום ובתחום שאני עובדת, אי אפשר משרה חלקית. אני מפרנסת עיקרית מסיבות שונות, עובדת מצאת החמה עד צאת הנשמה.
מגיעה הביתה לילדים עייפים והפוכים עם אמא חסרת סבלנות למצבם.
אין לי אויר לנשימה, ואנחנו גרים במקום ללא חברה. כך שאין לי גם אפשרות לצאת עם חברות / לערב העשרה.

לא יודעת מה אני רוצה מכן..
מאוד חשוב כן למצוא טיפת זמן במהלך השבוע לעצמךמיקי מאוס
אם לא תטעיני את עצמך ברור שלא תצליחי לתת הלאה.
את גם בנאדם

זה קשה למצוא זמן בשטף החיים. אבל זה חשוב מאוד!
אם בעלך יכול ערב אחד להיות איתם או בייביסטר ואת פשוט תצאי להליכה או תעשי משהו אחר שמטעין אותך יהיה לך הרבה יותר קל
אני כל כך מבינה אותךחדשה ישנה
גם אני עובדת קשה עם שלושה ילדים והריון וכשחוזרת לילדים אין לי כח, אני גמורה, מחוקה, גוויה פשוט, כואב לי כל הגוף ואין לי יותר מידי סבלנות להקשיב ובעיקר אין לי כח לשמוע אותם רבים...

מה שגיליתי שעוזר לי, זה לאכול איתם בנחת בצהריים, לפטפט קצת, אם יש לי עוד כח קטן אני מקריאה סיפור (שוכבת על הספה והם מאחורי...חחח) ואז אני הולכת לנוח חצי שעה- 20 דק' גג. ממש לא הרבה, ואני מבקשת לא להפריע לי ולשחק בחוץ. אני נועלת את החדר וזה פשוט הצלת נפשות! לפעמים זה מחזיק אפילו רק 10 דק', אבל זה נותן לי מלא כח!! זה ממש עוזר. אח''כ אני קמה לפעמים יש נזקים, אבל יש לי יותר כח לטפל בהם. (נזקים כמו- הקטן פותח ארון ושופך את כל המלח לתוך קופסת התמרים, או שהוא עולה על שרפרף ולוקח מהכיור מצקת ושופך בעזרתה את כל המים שהיו בסיר שבכיור... בדר''כ אני מרימה את השרפרף על השיש כי הוא אבי כל האסונות, וסוגרת את השירותים שהם האמא של האסונות...אבל לפעמים אני כל כך לא מפוקסת שאני פשוט נופלת למיטה...) אבל לא נורא, מבקשת מהגדול לשמור עליו..ואחכ משפצים את הבלאגן. גם כשאני קמה אני שוכבת המון על הספה והם סביבי, מדברת, שרה, מחבקת, מקשיבה, מחלקת הוראות, זה ממש נותן לי כח להיות בשכיבה.
ממש נשמעת אני לפני כמה שנים...דיליה
ילדייך נשמעים יצירתיים וחמודים!
פעם הבן שלי הכין כדורי שוקולד מאבקת שוקו וגפרורים....
היום ב’’ה יש גדולה בבית ויכולה לנוח עם מחירים יותר שפויים.
איך החלטת שאת אמא גרועה?אין לי הסבר
מי הוא זה שמחליט מי תחשב 'אמא טובה' ומי תחשב 'אמא גרועה'?
מי הוא זה שמקבל את ההחלטה הזו?

אז אני אספר לך.
לאותו אחד קוראים 'מצפון'.
והמזון שלו זה להגיד לך במה את צריכה להשתפר. והוא דורך לך על הפצעים, מפזר עליהם מלח, מוציא את המוגלה.

אנחנו בני אדם.
לכולנו יש במה להשתפר.
נשמע שאת לא מרוצה מההורות שלך, ובידייך לשנות!
אם תרצי, הכל יוכל להיראות אחרת


בהצלחה אהובה!!
תזכרי שאין אמא בלי מצפון.
וכמו שאמר חנן בן ארי- ''והמצפון עובד גם שבתות וחגים''. ככה זה. אצל כולם.
שולחת חיבוק
התחושות שאת מתארת לא נעימות בכלל❤️
מקווה שתצליחי להתגבר מעליהן🙏
מוסיפה עוד משהו..hosh
אני מרגישה שאין לי את הדוגמא למודל נכון מהבית בו גדלתי.

מצד אחד, אמא שלי היתה עקרת בית ברוב המוחלט של שנות ילדותי. מצד שני, לא זכור לי רגעי כיף איתה... לא זוכרת שהיא חשבה אי פעם לשחק איתי משחק קופסה, לספר לי סיפורים בגילאים המוקדמים. ארוחות הצהריים / ערב לא זכורות לי הזמן שיחה משפחתי, למרות שכולנו היינו יחד באותם השעות.

עכשיו אני מרגישה שההתנהגות שלי די דומה לה, בנוסף על כך שאני מחוץ לבית המון שעות. מה שלא מוסיף לרוגע וליכולת שלי להתפנות לילדים.

לא מזמן יצאתי עם הילדים לפעילות שכללה נסיעה ארוכה והרגשתי שממש אין לי יכולת לפתח שיחה עם הילדים, ואין לי סבלנות לשמוע את הברבורים שלהם.

אני אולי יודעת מה נכון באידאל, אבל אין לי מספיק מוטיבציה / כלים / אפשרות סביבתית לשנות את המציאות.
וואו כמה שאני מזדההאני זה א
גדלתי בבית עם אמא שהיתה אומנם הרבה בבית אבל לא זכורות לי חוויות משחק או שיחות אישיות ( אפילו סתם ברבורעם של ילדים לאוו דווקא עומק) איתה..
ואני גם שמתי חב שלפעמים מתנהגת כמוהה
היום אגב היא השתנתה מאוד ממש 360 מעלות.
אז אני משתדלת כן ליצור שינוי וכן לאסוף את עצמי ולחמד את עצמי לשבת עם הילדים קצת.אז נכון לא תמיד יש לי כוח אבל כשמצליחה זה ממש מספק.
למשל הגדולה שלי בת 10 נורא אוהבת לאכול איתי ארוחת ערב אז אם בעלי לא נמצא ואנחנו לא אוכלים יחד אנחנו עושות יחד ארוחה משלנו כשהקטנים ישנים או אפילו אם היא כבר אכלה עם הקטנים היא סתם יושבת לידי ואנחנו מפטפטות ואני ממש עובדת על עצמי לתת לה את היחס הזה במיוחד כשמבקשת כי זה ממש צורך שלה.
וזה קשה כי לא תמיד יש לי כוח ואני עייפה אז גם שיוצא שמסרבת לבקשה שלה או של ילד אחר משתדלת להגיד לא רק לא אלא מתי כן.נגיד היום אי אפשר אבל מחר אני מקווה שנוכל לעשות כך וכך..
זה קשה לשנות אבל אפשרי לאט לאט כל פעם משהו קטן שלא יהיה לך יותר מדי קשה .
אני גם לפעמים בצהרים אומרת להם אם תתנו לי לנוח קצת אחכ נלך לגינה זה נותן להם מוטיבציה ולי מאפשר קצת שקט
תשימי לב למשהואין לי הסבר
את מתייחסת כאן לדוגמאות ספיציפיות.
מי אמר שאמא צריכה לשחק משחקי קופסא עם הילדים?
מי אמר שחייבת להתנהל שיחה משפחתית?
מי אמר שאמא טובה היא אמא שנוסעת עם הילדים שלה לפעילות?

נשמע שיצרת לעצמך בראש מהו המודל של 'אמא טובה', וזה פשוט לא נכון יקרה, כל אמא היא מיוחדת, כל אמא היא שונה!!
את אמא טובה בדרך שלך!!
ואם את לא מרגישה אמא טובה, אז תמצאי את הדרך *שלך* להיות כזו, ולא, זה לא המודל שיש לך בראש...


מצרפת לך קישור למשהו שכתבתי מזמן:
האמא הכי מדהימה בעולם: - הריון ולידה
נשמע שאת יודעת לדייק לעצמך מה הקושי שלךחדקרן
וזה דבר מעולה, כי את יודעת על מה את רוצה לעבוד.

נשמע שהיה לך "חסך אמא" בילדות, את מרגישה שלא חווית את אמא שלך באופן שהיית זקוקה לו, ואת רוצה לחסוך מילדייך את החוסר הזה ולתת להם חוויה של אמא נוכחת (רגשית, ולא רק פיזית). ויחד עם זאת, דווקא בגלל שכך גדלת - זה מה שאת מכירה, ומרגישה שאת לא יודעת להתנהל באופן אחר ולהעניק לילדים שלך את מה שלך היה חסר.

את יכולה לשאול את עצמך כמה שאלות -
מה זה עבורי "אמא טובה"?
מה זה אומר להיות "אמא נוכחת"?
יכול להיות שיש דרכים שונות או אופנים שונים להיות "אמא טובה" ממה שאני תמיד ראיתי לנגד עיניי?
למה הילדים שלי זקוקים?
האם הם זקוקים לאותם הדברים שאני הייתי זקוקה להם? אולי לדברים אחרים?
האם אני בהתנהלות הנוכחית שלי כאמא, מצליחה לתת להם מענה לצרכים הללו? (אפילו באופן חלקי... אין אף אמא מושלמת שיכולה לתת מענה של מאה אחוז להכל
במקרים שלא, איך אני חושבת שנכון לספק את הצורך?

לדוגמה, את מרגישה שהילדים שלך זקוקים לחום ואהבה. יש הרבה דרכים לבטא חום ואהבה... אפשר בחיבוק. אפשר במילים טובות. אפשר בפתק קטן ומשמח בתיק. אפשר בלהכין אוכל שהם הכי אוהבים.
אולי תמיד חשבת שאת הצורך הזה אפשר וצריך למלא בדרך מסויימת, ופתאום את מגלה שיש מגוון של דרכים, ומהן את יכולה לבחור את הדרך שמתאימה לך. או שאולי תגלי שאת כבר פועלת בדרך הזו, פשוט אף פעם לא עצרת להסתכל ולחשוב כמה את כבר בהווה מעניקה להם את מה שהם זקוקים לו.

ובכל מקרה, אם תרצי לעשות שינוי (מכל סוג שהוא) - בצעדים קטנים.
10 דקות הקשבת לברבורים של הילדים מתוך נסיעה של שעה? מעולה! התקדמות.
הקראת להם סיפור ערב אחד לפני השינה? מצויין.
ולאט לאט תוסיפי עוד, בצעדים קטנים, לפי כוחותייך.
כל פעם יעד קטן. ותמיד לפרגן לעצמך על כל התקדמות!

אגב, בעיניי זה נושא מעולה לשיחה עם הבעל...
לשתף ברגשות ובתחושות, לשמוע ממנו איך הוא רואה את זה, ולעשות תהליך של שינוי (שינוי חשיבה, שינוי התנהגות או גם וגם יחד איתו. שהוא ילווה, יפרגן, ויתן פידבק מהצד על ההתקדמות והשינוי.
הודעה מהממת וחשובה!!קול ברמה
מסתבר שיש הרבה חוסרים שאני מנסה להשלים, וזה יוצר מתח ותיסכולhosh
לדוג, גדלתי במשפחה ללא ביטחון /יציבות כלכלית, ולכן אני מחפשת עבודות יציבות, גם אם זה מכניס פחות מעבודה ללא יציבות.
חשוב לי שהילדים יתלבשו כמו שצריך, כי לי לא תמיד היו בגדים יפים.. ועוד..

השיתוף של בעלי קצת מורכב- אני לא רוצה לפתוח בפניו חלק מהתמונות, ע"מ שערכם של הוריי לא יירד בעיניו. הוא בסך הכל מאוד מכבד ומעריך אותם, ובאמת מגיע להם! הם אנשים מלאי חסד!

תודה על התגובה. כתבת דברים חשובים!
תראי איזו אמא דואגת ואכפתית אתחדקרן
כמה חשובה לך המשפחה שלך, כמה את דואגת שהילדים שלך לא יחוו חוסר, שיחוו יציבות, אסטתיות... עד כמה הרווחה של המשפחה שלך משמעותית עבורך!
זה דבר גדול כשלעצמו, ומראה איזו אמא טובה את.

ואיזו רגישות עדינה כלפי ההורים שלך. ריגשת אותי.

לגבי השיתוף עם בעלך, אולי את יכולה להציג לו את הדברים בלי הרקע של החוסרים. לדבר בהקשר של המשפחה שלכם והילדים שלכם. למשל - "חשוב לי להיות אמא כזאת וכזאת לילדים שלנו. אני מרגישה שהייתי רוצה לתת להם יותר יחס / להתנהל איתם אחרת / להעניק להם יותר איקס. מה אתה חושב?". לשמוע ממנו איך הוא רואה את הדברים. הוא יכול להביא את זווית הראיה שלו ולהאיר את הדברים באור אחר, ולשתף אותך איך הוא רואה אותך כאמא.
וגם אם השיחה מתפתחת לכיוון החוסר שאת רוצה למלא, בעיניי זה בסדר לשתף ולאו דווקא אומר שהורייך היו לא בסדר חלילה. הם נהגו כפי שהם ראו לנכון, מתוך רצון טוב בוודאי, ונתנו מה שהם יכלו לתת. אולי את הרגשת שאת זקוקה לדברים אחרים, וזה בסדר גמור להרגיש ככה.

לגבי התחושה שיש הרבה חוסרים להשלים, בעיניי, המודעות הזו כבר מציבה אותך במקום אחר, כי את מבינה מה מניע אותך. וכשאת מבינה שאת פועלת מתוך מניע טוב, יותר קל לך לקבל את עצמך ולהיות רכה יותר עם עצמך.
בהיבט המעשי, אולי אפשר לעשות סדרי עדיפויות, ולפעול לפיהם. אולי יש דברים שבעלך יכול לעשות ולמלא, ולא רק את.
ומעלה נקודה נוספת למחשבה - לפעמים צורך אחד שלנו הוא בעצם כיסוי לצורך בסיסי ועמוק יותר. וברגע שמבינים מה עומד מאחורי הרצונות שלנו, ניתן לגלות שאותו צורך בסיסי עונה על כמה רצונות חיצוניים יותר, וברגע שניתן לו מענה - גם השאר יקבלו מענה.
למשל - מישהי שמחפשת את בחיר ליבה, וחשוב לה מאוד שהוא ישרת ביחידה קרבית בצבא. מה הצורך שעומד מאחורי זה? אולי חשוב לה מישהו ערכי, ועבורה שירות קרבי מבטא ערכים של מסירות נפש ודאגה לזולת? אולי הצורך בתחושת ביטחון, ובחור בקרבי משרה עליה תחושה כזו? אולי צורך במישהו מנהיג, מוביל? ברגע שמזהים מה הצורך, לדוגמה צורך בתחושת ביטחון, אפשר לשאול - האם אפשר לקבל מענה בדרך אחרת? יש דרכים נוספות שבהן אני יכולה לקבל ביטחון? ואם התשובה היא כן, אפשר להתחתן גם עם בחור שלא שירת ביחידה קרבית - ו"לוותר" על הרצון הזה ועדיין לקבל מענה לצורך.

במקרה שלך, לוקחת לדוגמה - הצורך שהילדים יתלבשו כמו שצריך. הוא צורך בעל ערך וחשיבות בפני עצמו. האם יכול להיות שמאחוריו מסתתר משהו בסיסי ועמוק יותר? אולי בעצם הצורך בבגדים יפים נובע מהצורך להרגיש יחס אישי וחם מההורים - שדואגים ללבוש יפה, מתאים ואיכותי? (כמובן שזה רק לדוגמה מנקודת מבטי, תחשבי עם עצמך מה נכון לגבייך...)

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה, זה כלי שלמדתי ממכון עומק הקשר בזמן של הדייטים ועוזר לי עד היום לדייק את הרצונות והצרכים שלי.

בהצלחה גדולה לך יקרה, ושוב יישר כח על הכיבוד הורים המהמם. לוקחת ממך להשתדל יותר בכבודם ולהיות רגישה לזה. תודה!
מגיבה רק כדי לקרוא שוב ושוב אחכ!ליד ה'אחרונה
מדהים ממש
ממליצה על הקורס של גלית גלבוע!שפרה ופועה
יש גם סרטונים ביוטיוב שאת יכולה לראות אם זה הכיוון שלך..
אני לומדת ממנה המון!
מנסה לחשוב...מתואמת
אני חושבת שדבר ראשון - כדאי מאוד שתמצאי במה את כן אמא טובה לילדייך. זה יכול להיות אפילו ברמת הכנת הסנדוויצ'ים בבוקר. והכי חשוב - בלי השוואה לאף אמא שאת מכירה. (וכן, זה קשה, אני יודעת...)
שנית - אולי תצליחי למצוא איפה להתקדם עוד קצת בדברים הטובים האלה. אולי להוסיף פתק קטן של יום טוב לשקית של כל אחד מהכריכים?
שלישית - באמת-באמת הגיוני שפשוט אין לך זמן, ושאם היה לך זמן כן היית מצליחה לעשות יותר. אז לפעמים גם לשגות בחלומות של "מה היה אילו" (אילו היה לך יותר זמן) זה דווקא טוב... ויכול להיות שזה אפילו ייתן לך מוטיבציה לעשות מעט מכל החלומות האלו. אבל גם אם לא - הילדים ירגישו שהם במחשבה שלך, שאת באמת רוצה לעשות להם טוב, וזה כבר יעשה להם הרגשה טובה.
רביעית - מה עם שבת? מניחה שאת רוצה לנוח בה אחרי כל השבוע העמוס, אבל אולי בכל זאת אפשר למצוא בה זמני איכות קצרים לילדים - קריאת ספרים, משחקי קופסה, שירים משותפים, סתם פטפוטים... ואת יכולה בכל שבת להקדיש זמן כזה לילד אחר - זה כבר ייתן להם הרגשה טובה של מקום מיוחד בלב של אמא.
וחמישית - מה עם בעלך? נשמע שהוא קצת יותר זמין. ואם הוא איתם - אין מה להרגיש נקיפות מצפון. נכון שמטבע הדברים האמא בדרך כלל יותר מטפלת בילדים, אבל גם אבא בהחלט יכול להעניק טיפול ויחס אישי לילדים, וזה יהיה להם מצוין והם יגדלו בבריאות נפשית. ואל תדאגי, עדיין יישאר לך המקום כאמא שלהם, שהרתה וילדה אותם...
בהצלחה, יקרה!
אמא מהממת ויקרה ממש. שני דברים שאני רוצה להגיד לך.נשימה ארוכה

כבר כתבו לך מלא שאת לא אמא גרועה. 

 

את אולי אמא סחוטה. סחוטה, מרוטה ומרוקנת. מותשת ברמות על. ולמה? לא מבילויים בקניון ולא מקשקשת עם חברות בגלל שאת הולכת לעבודה וסוחטת את עצמך כדי לפרנס ולהאכיל אותם ולדאוג שלא יחסר להם שום דבר!

 

אז כבר את לא יכולה להיות גרועה. 

 

יש לי שתי מחשבות קטנות על מה שכתבת. מחשבה אחת טכנית ואחת מהותית יותר. 

 

1. אשה יקרה לי מאד סיפרה לי שהיא הייתה חוזרת מהעבודה עם הילדים.

 

היה לה ברור שהיא חייבת זמן להתאפס, זמן להרגע ולקבל כוחות לפני שהיא נכנסת 'למשמרת שנייה' של אחהצ עם הילדים.

 

הייתה לי שיטה שבעיני היא סטארט אפ. 

 

היא הייתה נכנסת לחדר שלה לחצי שעה. מורידה נעליים ונשכבת במיטה.

 

אחד הילדים היה מביא לה כוס מים ובחצי שעה הקרובה אף אחד לא נכנס והילדים דואגים לעצמם.

 

אחרי חצי שעה של מנוחה היא יצאה, נתנה א. צהריים, טיפלה בבית, עזרה בש.ב. וכל מה שהיה צריך.

 

אבל החצי שעה הזאת הייתה קריטית!!!

 

זמן לאוורר את הראש, להרגע מהלחצים של העבודה, להרפות ולנשום עמוק כדי לבוא עם סבלנות אח"כ לילדים.

 

יש לך ילדים בגילאים שזה יכול להצליח וזה נראה לי חיוני מאד מאד לאשה עם ארבעה ילדים שעובדת הרבה שעות. 

 

 

 

 

 

2. אני חושבת הרבה על זה שלכל אמא יש את ה'צינור' שלה.

 

הצינור הוא הדרך שלה להשפיע טוב על הילדים שלה. אבל כל אחת מאיתנו היא שונה.

 

יש לנו יכולות שונות, כוחות שונים וגם צינור שפע אחר. 

 

אחת היא אלופה בהקשבה, אחת מפנקת, אחת משחקת עם הילדים, לאחת זה הומור ולאחת זה העשרה וספרים,

 

לאחת זה האוכל ולאחת זה דרך ההשקעה בבית. 

 

 

ואם אני, שאין לי את זה בבישולים נניח, מסתכלת על האמא ההיא שכל יום צהריים טרי מבושל בול בזמן

 

ומתחילה להיות מתוסכלת או עצבנית כי אני מנסה לעשות מה שאני לא בנויה לו, פספסתי את כל הקטע.

 

אם אני מסתכלת פנימה ורואה במה אני טובה, מה הכי כיף לי וטוב לי לעשות עם הילדים

 

שם אני יכולה להשפיע ומשם אני האמא הכי מדהימה שיש!

 

הכי חשוב זה לא לגמד את העשייה שלנו, את המקום שיש לנו.

 

שום דבר הוא לא מובן מאליו, בסיסי ו'לא נחשב'.

 

המקום שבו אני טובה ומסוגלת- זה המקום הכי חשוב!

 

זאת האמא שה' נתן לילדים שלך, וזאת האמא שהנשמות של הילדים שלך בחרו!

 

ככל שאת מסתכלת על זה בעין טובה ומייקרת את המקומות הטובים שלך כאמא,

 

יש לך יותר אפשרות להסתכל בקבלה ובהשלמה וגם בכנות על מה שאין בכלל ומה שיש במנות קטנות. 

 

זה קודם כל לעצמך ואח"כ גם מול הילדים. מה שפשוט לנו פשוט להם. 

 

 

חיבוק גדול

ואני מברכת אותך ממש מכל הלב שתגלי מה הצינור שלך ותוכלי לשמוח בו באמת!!

כתבת מדהים ומעורר מחשבה!מתואמת
איזו מתוקה אתסמיילי12
כתבת מקסים, תודה❤
מדהימה, תודה על זה.מצפה88
איזו הרגשה קשהבת 30
אני מניחה שכל אמא מרגישה ככה לפעמים, בלי קשר לאחוז המשרה שלה.
האמת, לחזור אחרי יום עבודה עמוס למשרה הנוספת שהיא האמהות זה מאוד מאוד קשה.
במצב ''תקין'' היית חוזרת, שוכבת לנוח בערך שעה, קמה בנחת, ומתאפסת לך לאט לאט.
ועם הילדים אין פריווילגיות...הכל קורה מהר, כל הזמן, דורש את ניהולך התמידי.
זה מאוד קשה.
אבל אני בטוחה שיש דרך לשפר את המצב.
אם נניח תשבי עם עצמך בזמן שאין לך, ותנסי לחשוב ולרשום כמה דברים שבזמן עם הילדים הכי קשים לך. אולי אפשר יהיה לנטרל או לפחות להתמודד אחרת עם הדברים הכי קשים. (נניח אם הכנת ארוחת ערב גורמת לך לעצבים אז אפשר למצוא לזה איזה פתרון).
מצד שני, תחשבי מה עושה לך טוב עם הילדים, ותנסי לעשות את זה איתם.
בהצלחה.
משימת חיינו, אבל לא תמיד פשוטה
תודה יקרותת על החיבוק והעצותhosh
קיבלתי מכן עצות וחיזוקים רבים!
מקווה שאוכל ליישם חלק.

בשורות טובות!
מה מאכילים בפסחרקאני

תינוקת מפונקת ובררנית שאוהבת מאוד לחם???

ופסטות וקוסקוס ואורז

ואת כל החמץ היא אוהבת🤦‍♀️

וואי . גם אני בדילמהאחת כמוני
עם פעוט בן שנתיים שלא נוגע בפירות ובירקות גם
עוקבתאור.י
גם שלי הדיפולט שלה זה לחם עם גבינה 
אני גם בחששות האלה...מתואמת

הקטנה שלי אוהבת בעיקר לחם ופיתה וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.

אנחנו ננסה לתת לה מהמצות, אבל אם היא לא תסכים - אז נקנה פיתות ולחמניות מקמח תפו"א (הן לא בהכשר לפסח שאנחנו אוכלים, אבל לא תהיה ברירה).

והיא תזלול הרבה במבה (מזל שאנחנו ספרדים...)

גם קניידלך יש סיכוי שהיא תאהב, אני מקווה. (היא אוהבת פלאפל וכדורי פירה)

מקווה שהילדים הבררניים של כולנו לא ירעבו🤷‍♀️

מצברייטרוני 1234
אולי אפשר להקל ולתת לה אורז אם היא תינוקת?
לחמיות מקמח מצה? אנחנו ששנה שעברה הכנו ויצא ממשואילו פינו
טעים ומוצלח
איזה מתכון עשיתם? אולי אנסה גם, אם לא מסובך מדי...מתואמת
אני אחפש את המתכון בהמשך היוםואילו פינו
אשמח למתכוןרקאני

בחג עצמו אנחנו מתארחים

מקווה שיהיה שם דברים לאלתר לה

אין לי תנור של פסח...

אשמח ממש גם למתכוןפייגא
יעזור לי
המתכוןואילו פינו


מערבבים הכל על הגז עד לאיחוד

על נייר אפייה ליצור עיגולים ללחמניות

ולאפות על 180 עד שמזהיב קצת לצערי לא זוכרת כמה זמן.. 

אפשר גם להוסיף אבקת אפייה שיהיו פחות דחוסותואילו פינו
תודה רבה!מתואמת
אולי תנסי מצה פיצה? מצה לזניה? זה מרכך את המצהשיפור
שניצלים וקציצות היא לא אוהבת?
לא כל כךרקאני

כשאני רוצה שתאכל בשרי אני מערבבת לה טוב באורז או בקוסקוס וגם אז לפעמים היא מסננת את זה

אם היא ממש לא תאכל כלוםמתואמת
אולי כדאי לשאול רב אם מותר לה לאכול קטניות?... (אם את גרה קרוב אליי בשמחה אכין לך סיר אורז בשבילה)
תמיד אני בלחץ לפני פסח עם התינוק התורןבאתי מפעם

אבל הם בסוף מסתדרים!!

אגב,

אפשר להשרות חתיכות קטנות של מצה במים כמה דק' ואז לסנן ולהכין עם זה מצה ברייט עם קצת חלב, זה מרקמית מאוד מזכיר פתיתים.

גם קניידלך זה אחלה. 

תפו"א קניידלך וביצה/ חביתהoo
פירה אולי? חביתה היא אוכלת?טארקו

קינואה אתם אוכלים?

במקרה שממש לא מוצאת הייתי מתייעצת עם רב אם אפשר להקדיש סיר לבישולים שלה ולהכין לה פסטה קטניות ואורז..

אפשר לנסות גם אטריות מבלינצס, ניוקי..טארקו
אצלנו מכינים לביבות מקמח מצהתוהה לעצמי
שנקראת כרמזלך.. הם רכות וזהנראהלי יכול להיות תחליף טעים ללחם לא רק לתינוקות.. יש גם פסטות כשרות לפסח. ואולי פירה יעבור?
בת כמה היא?חנוקהאחרונה

עד גיל שנתיים בוודאי התירו לי לתת קטניות

מה חייבים לפסח?רוני 1234

פסח ראשון שאנחנו בבית מאז הקורונה וחסרים לי הרבה מאד דברים. כבר קנינו המון ציוד ויש כמה דברים שאני תוהה אם חייבים:

מגבות מטבח (או שמספיק לכבס את המגבות הרגילות?)

תחתיות לסירים (יש לכן רעיונות לאלתור זול?)

נטלה במטבח (אולי פשוט נשתמש בכוס?)


אוףףףף איזה חג מעצבן!

מגבותהשם שלי

אני משתמשת ברגילות מכובסות.


תחתיות לסירים- האמת יש לי מלא, אז חלק משמשים לפסח.

אפשר לשים מגבת.


נטלה- יש לנו פשוטה מפלסטיק.

אם זה מפלסטיק, אני חושבת שאפשר לנקות טוב ולהשתמש ברגילה.

אולי גם אם זה מחומר אחר. סך הכל משתמשים בזה רק למים קרים.

במגבות- לבדוק שאין עליהן לכלוכים לכבס ולהשתמש ובנפש חיה.

תחתיות אישית אני קונה את הפושטיות עם החורים

אני לא בטוחה שצריך חדש, ממליצה לך לשאול בטתר ישיבה או משהו (חכולה לשאול בשבילך אם תאצי)


נטלה לא חושבת שיש בעיה

פשוט מנקים אותה הייטב ( אם זה זכוכית טולי צריך עירוי? אינלי מושג ויכולנ לשאול בשבילך) 

נטלה הייתי קונה פשוטה מפלסטיק. או מגעילה את הקיימתטארקו

אם היא ממתכת, בעירוי מים רותחים עם חומר מפגל.


מגבות אנחנו מכבסים ומשתמשים בשל כל השנה

תחתיות לסירים-אפשר לשים מגבת, אפשר קרטון ביצים.

תשובות הרב יצחק בן יוסף שליט"אנפש חיה.

תחתית לסירים - מזכוכית/ מעץ -

ניקיון ועירוי מים רותחים,


מגבות-לכבס,


נטלה - לנקות


בהצלחה! 

נטלה אני מנקה רגיל עם סקוטש וסבוןהמקורית

מגבות אני אוהבת להתחדש אבל משתמשת גם בישנות

תחתיות לסירים - אני לא משתמשת בשלי של ימות השנה ונראה לי שאין לי גם כי חידשתי לפסח הקודם והעברתי לימות השנה

הכי הרבה על מגבת אבל תכלס אפשר לשטוף טוב עם סבון ולשפוך מים רותחים

תחתיות לסיריםתוהה לעצמי
יש בסטוקים הרבה פעמים עיגולי עץ או שעם שעושים את העבודה מצוין 
תחתיות לסיריםעבריה*
אפשר גם לגזור מהקופסה של המצות
רעיון טוב! תודה לך ולכולןרוני 1234
רק לגבי הנטלה והתחתיותניגון של הלב

חשוב מאוד לבדוק מאיזה חומר הם. נטלה מניחה שפחות קריטי כי זה לרוב רק עם מים קרים, אבל תחתיות סירים ששמים עליהם סירים רותחים חשוב לבדוק אם זה חומר שצריך להכשיר 

עוד שאלה-רוני 1234
תודה לכל מי שענתה בנתיים…

אם יש מכשירי "חמץ" כמו טוסטר וכדו' האם מספיק להצניע אותם או שצריך למכור אותם?

נראה לי לנקות טוב ולצרף למכירה, כדאי לבררנפש חיה.
במילא לא מוכרים את המכשירמקרמה

אם כבר מוכרים את החמץ שעל המכשיר


וזה כבר תחת מכירת חמץ שבלוע בהית

או תחת ביטול חמץ

אז מה השורה התחתונה תכלס?רוני 1234
צריכה לדעת אם להניח את זה בארון של המכירת חמץ…
אני ניקיתי את הטוסטר ומניחה בארון של המכירתחמץנפש חיה.
זה שאלה שצריך לשאול את הרב שלכם כי יש בזה ממשטארקו

פערים הלכתיים


בין כן צריך למכור

לבין אם מוכרים צריך להטביל שוב כי זה נקנה מגוי..

לבין אפשר

וכו..

אנחנו מנקיםרקאני

ומצניעים

לא מוכרים כלום לגוי

מנקים בקטנה ומצניעים. לא מוכריםמנגואית
לנקות ולהצניעהשקט הזהאחרונה
לנו אמרו לכבסרקאני

את המגבות ב60 מעלות לפחות

סירים אפשר להניח על מגבות או על כמה מפיות

וליטול ידיים אפשר גם מקופסא חד פעמית של חצי ליטר

יש נטלות זולות ופשוטות אבל אם את לא מגיעה לחנות זה מה שהייתי עושה

מגבות אני מכירה שצריך על הרתחהבאתי מפעם
אוף בן חצי שנה נפל לי מהמיטהפה לקצת

אין לי מושג מה קרה

הנקתי בישיבה ב1 ועכשיו צרח וגיליתי אותו על הרצפה על הגב.

כנראה נרדמתי
 

מה עכשיו?

אוישכורסא ירוקה
תסתכלי שהאישונים שלו בסדר ולא מורחבים ושהוא מגיב בסדר, ובבוקר הייתי מתקשרת לרופא
הרופאה בטוח תשלח למיון, לא?פה לקצת
ולא יודעת איך יודעים אם האישוניםמורחבים
האישונים נראים לך בסדר, רגילים?כורסא ירוקה

התגובות שלו נורמליות, לא אפאאי, מגיב כמו שהוא בדכ?

אם כן אני חושבת שזה מסםיק.


לא בטוח שהיא תשלח אחרי ככ הרבה שעות, תלוי רופאה אני חושבת.

הוא נראה לי כרגילפה לקצת

ועכשיו הוא נרדם

מותר לישון אחרי שנפל?


אוף אני לא מאמינה שזה קרה לי

אמור להישאר ער חצי שעה מהנפילנכורסא ירוקה

מכיוון שכנראה זה קרה מזמן נשמע לי הגיוני שזה בסדר שירדם. מצד שני אני לא רופאה..


מבינה אותך, העייפות הזאת בלתי בלתי נסבלת...

במצב דומה לשלך הצמדתי את המיטה שלי לקיר כדי שזה לא יקרה, ופעם אחת כשהשתמשתי במתחברת ולא יכלתי, שמתי אחרי המתחברת שידה קטנה כמעט בגובה המיטה עם מזרן קטן עליה שאם יתגלגל לא יפול חזק אלא יפול לשם

שעה זה נחשב מזמן?פה לקצת

כנראה שעכשיו הלול גם בלם את הנפילה

הלול צמוד למיטה שלי וכשהוא נפל הלול התרחק מהמיטה

והוא נשאר ער כמעט שעה מהנפילהפה לקצת
ו5 דקות אחרי הנפילה הוא אכל, מותר להאכיל אחרי נפילה?
נראה לי שכןכורסא ירוקה
אם הוא אכל ולא הקיא אני חושבת שזה אומר שאין זעזוע מוח. זה טוב, ת ררי עם הרופאה בבוקר.

ותבדקי אם יש אפשרות לנעול את הרגליים של הלול או להצמיד לקיר בין המיטה שלך לקיר כדי שלא יהיה ללול לאן לזוז. אפשר גם מתחברת ואז הוא יתגלגל פנימה אליה

תודה לך שאת מגיבה!פה לקצת
צריך להשאיר אותו ער חצי שעה לזכרוננבוקר אור
נרגע מהר? איך הוא עכשיו?
נרגע מהר אבל אין לי מושג מה קרה ואיך נפלפה לקצת

ואולי נפל לפני שבכה ולא מיד בכה?

אןף

אני מכניסה את עצמי לסרטים, אני אלופה בזה

פה לקצת- בגיל כזה מתייעצים עם רופאמולהבולה
המרפס פתוח וזה לא ילד גדול שמגיב יודע לומר מה מרגיש
לא יודעת אם קשור למרפספה לקצת

כנראה לא שם קיבל מכה


אני מתלבטת אם ללכת לרופא או להתקשר

ותוהה לעצמי אם יש סיכוי שתגיד משהו אחר חוץ מללכת למיון

אני לא רוצה לכתוב דברים מפחידיםמולהבולה

כי אני נמצאת המון בבתי חולים עם אחד מילדי

שומעת המון דברים

אבל כדאי שרופא יראה אותו, כנראה שהכל בסדר! מלא ילדים נופלים מהמיטה

וזה מלחיץ אבל ברוב הפעמים הכל בסדר

אז אולי אני הצד הלא נחמד עכשיו

לגבי אישונים מורחבים- קחי פנס של פלאפון ותכווני לעין אם את רואה שהאישון מתקטן לגודל קטנטנן זה סימן מעולה 

פעם כתבו באחד הפורומים שלא להאיר לעין עם פנסיעל מהדרום

לק"י


רגיל. לרופא יש פנס אחר.


@פה לקצת קרה לנו גם פעם באמצע הלילה עם תינוקת בת כמה חודשים.

נסענו למיון, ושם בדקו ושחררו עם סימני אזהרה למה לשים לב. עכשיו בבוקר אפשר ללכת לרופא.


בגדול, הסכנה היא מנפילה מגובה של פי 2 או 3 מהגובה של התינוק.


וחיבוק, זה באמת מלחיץ.

כשאני פעם התייעצתי עם רופאה לגבי תינוק שנפל ליבארץ אהבתי

היא לא שלחה למיון. שאלה כמה שאלות לגבי ההתנהגות שלו, ואמרה שאם אני לא רואה משהו חריג אז אפשר להישאר בבית.

אותי זה מרגיע להתייעץ עם גורם רפואי...

וחיבוק, זה בטח היה ממש מלחיץ❤️

גם אצלי פעמיים לא שלחו למיון, על נפילה מהמיטה.טארקו
תודה לכולכן על התגובות, ההבנה וההרגעה!פה לקצת

עכשיו חזרנו מהרופאה, היא אמרה שב"ה הכל נראה בסדר ורק להמשיך לעקוב.


ואני מנסה לחשוב מה אני עושה שפעם הבאה זה לא יקרה וגם אם חלילה ארדם הוא לא יפול.

המיטה שלי צמודה לקיר ומהצד השני הלול של התינוק.

ברוך ה'! איזה כיף שעדכנת כורסא ירוקה
לגבי המיטות - תנסי להפוך את הסדר - שהלול יהיה בין הקיר למיטה שלך, ככה הוא לא יוכל לזוז. 
ואז מה?פה לקצת

אני לא אניק בלי להישען כי זה גם מסוכן, אז במקום להשען על הקיר אשען על הלול.

או שלא הבנתי נכון?

אפשר להשען על הלול אבל גם על הקיר שמאחורי המיטהכורסא ירוקה
אם את מניקה בישיבה. אם בשכיבה אז באמת על הלול
אולי יש מעצור לגלגלים של הלול? (הוא עם גלגלים?)יעל מהדרום

לק"י


את יודעת להניק בשכיבה?

אני מניקה בשכיבה, והתינוק ישן בין הקיר לביני. אבל אנחנו ישנים ביחד.

אצלי הנקה בשכיבה הצילה אותיחרות

בישיבה הייתי נרדמת...

(כם בשכיבה אני נרדמת אבל התינוק לא יכול ליפול)

חיבוק על החוויה המפחידהאיזמרגד1
אני מניקה בשכיבה והתינוק ביני לבין הקיר, ואז זה מרגיש לי בטיחותי 
לגבי ההנקה בשכיבהפה לקצת

עשיתי את זה עם הגדולים אבל זה גורם שכל הלילה הם ינקו כי כל פעם היינו נרדמים

אבל באמת רעיון לנסות איתו, שכחתי מזה

מעדיפה להניק כל הלילה מאשר שיפול שוב

אולי איכשהו לקבע את הלול למיטה?טארקו
עם קליבות או משו כזה..
אפשר לנסות לקשור את הלול למיטה כדי שלא יוכל לזוזהשקט הזהאחרונה
מה אוכלים בערב פסח?רוני 1234

ברור שנאכל ארוחת צהריים בשרית ומזינה ברביעי בצהריים

אבל מה אוכלים ברביעי בבוקר?

ומה אוכלים בין הארוחת צהריים ל "שולחן עורך" בשעת לילה מאוחרת?

ביצים קשות/ תפוחי אדמה/ מצה עשירה / פירות/נפש חיה.

ולבוקר אפשר חביתות עם גבינה וירקות

בלחמניות כשרות לפסח 

יש שנוהגים לא לאכול מצה/קמח מצה בערב פסח...אמהלה

לפותחת- בבוקר אוכלים פיתות עד סוף זמן אכילת חמץ

לצהריים מכינה מרק ירקות מרוסק וסיר עוף עם תפוח"א

אחה"צ קרקרים מקמח מתפוח"א, פירות, עוגות וכד'

התכוונתי לחמניות מקמח תפוחי אדמה (יש קנויות)נפש חיה.
מצה עשירה נחשבת כמעין חמץ לאשכנזים וגםקנמון

לפי הרב אליהו אסור גם לספרדים לאכול אותה. 

מצ"ב הסבר באתר כושרות

עוגיות מצה עשירה | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות

 

באמת? לא ידעתינפש חיה.
לפי הרב מרדכי אליהו הן חמץ גם לספרדים-קנמון

מעתיקה מאתר כושרות:

"מחמת הטענות הללו התריע הגאון הרב מרדכי אליהו שעוגיות אלו נחשבות לחמץ גמור בין לאשכנזים ובין לספרדים, חובה לבער אותם מן הבית לפני פסח, ולא לרוכשם גם לאחר הפסח שכן הן 'חמץ שעבר עליו הפסח'.."

מדובר על עוגיות מצה עשירה..


יודעת שיש הרבה שלא יודעים

מה שאנחנו עושים - קונים אותן לפני פסחווטר מלון

ואז מוכרים אותן בפסח לגוי..


וככה אחרי פסח הן לא 'חמץ שעבר על הפסח',

ואני יכולה להתפרע עליהן בכיף

רק אני לא אהבתי אותו אף פעם?😅המקורית
עוגיות בוטנים מבחינתי זה ה- דבר
עוגיות בוטנים מבחינתי זה כמו ופלה לימון😄יהלומה..אחרונה
בכל מקרהמדברה כעדן.
מספיק שיש ציבור שעבורם זה לא חמץ וזה בטח לא חמץ שעבר עליו הפסח לשיטתם... 
בב7קר אצלנו פיתות עם ממרחיםבוקר אור
ואם נשאר עוד חמץ..
אולי נכין פנקייקים מקמח תפו"איעל מהדרום
לק"י

או קרקרים מקמח תפו"א (קנויים) עם גבינה, ירקות וכדומה.


ועד הלילה בטח נאכל שטויות. יש עוגיות קנויות מקמח תפו"א. לא הכי טעים, אבל נשנוש.

בבוקר אנחנו בדרך כלל אוכלים פיתות עם ממרחים בחוץשיפור

מקווה שיתאפשר מבחינת מזג האוויר.

דווקא עם ארוחת צהריים אני תמיד מסתבכת

למה מסתבכת עם הצהריים?יעל מהדרום
כי אני עסוקה באריזות ועוד לא סידרתי את המטבח כשלפשיפור
הבנתייעל מהדרום

לק"י


אני מוציאה כלים מהארון של פסח לפי הצורך.

ואז אפשר לבשל בלי לארגן מטבח שלם.

בוקר עוד אפשר חמץהשקט הזה

או קורנפלקס עם חלב (אפשר גם כשלפ)

לפני החג אפשר שאריות מהצהריים

נקניקיות וציפס

מרק ירקות

מרק כתום

פירה

יש קרקרים כאלה שנראים כמו מצה אבל מקמח תפו"א, אפשר אותם עם ממרחים.

עוגות "שהכל"

אפשר דברים מקטניותאמאשוני

נגיד קרונפלקסים וכזה קטניות אם אין לך כח להתעסק עם חמץ.


אפשר גם לוותר לגמרי עת חמץ בבוקר, להוריד כלי פסח מוקדם בבוקר ולהכין שקשוקה ולהגיש אותה עם פרכיות אורז נגיד.

ואז ארוחת צהריים קצת יותר מאוחרת.

לילדים אני אורזת מנה מהצהריים בקופסה פשוטה.

אורז עם קציצות וקוביות תפו"א ברוטב עגבניות.

עם ביצה קשה בצד. אפשר גם שעועית ירוקה.

אולי יש מי שלא מבשל קטניות בכלי פסח- אנחנו כן.

מה שאוכלים- אוכלים, מה שלא זורקת.

אחרי כניסת החג כבר מביאה מהמרק וכד'.

לעצמי נהנית מעוגיות בוטנים 😁

לגדולים יותר קצת פרכיות אורז עם סלט ביצים ו/ או אבוקדו.

אפשר גם תמר עם שקדים/ אגוזים אם מתחשק מתוק.

ככל הידוע לי אשכנזיםלפניו ברננה!
לא אוכלים קטניות מסוף זמן אכילת חמץ
יש כאלה שכן. אבל לא כולםיעל מהדרום
לא מתיימרת להבין בכל המנהגיםאמאשוני

מן הסתם שיש מלא דעות על כל דבר בפסח.

מי ששואלת על אוכל צריכה לקחת את זה בחשבון.

(אנחנו אוכלים, וגם בשבת שצמודה לשביעי של פסח שחל ביום שישי)

וגם לא בטוח שהפותחת אשכנזיה🤭יעל מהדרום
כיף לכם 😉לפניו ברננה!

אנחנו גם אוכלים בשבת שאחרי שביעי של פסח

אבל לפני פסח לא..

בבוקר ארוחת חמציתמדברה כעדן.
פיתה עם ביצה קשה, קוטג', ירקות, שימורי זיתים וכד'

צהריים מרק עוף עם ירקות


לפני ליל הסדר לילדים- כל השנים דאגתי לשניצלים... השנה יוצא שגיסה אחרת דואגת למשהו בסגנון

רעיונותראשונית

חביתת בצל

פשטידת ירקות

סלט ירקות עשיר

בלינצ'ס עם פירה

שקשוקה

לביבות

מוזלי (יוגורט עם פירות ושקדים)

אני רק שואלתמולהבולה

נשאר לכן כוחות לבשל אחרי החודש המשוגע הזה?

אני רק חושבת מה הכי קל ומבשלת או שלא

והרבה רעבה ....

כןהמקורית

קודם כל חייב לאכול משו😅

ובבחג אני מבשלת דברים שבדרך אני לא מכינה

וגם, למרות הכל, האוכל עושה אוירה של חג למרות שאין ככ

חשוב לי לשמח את הילדים שלי ושיראו אותי מתפקדת כרגיל כי מאוד קשה להם עם המצב הזה, אז במה שאפשר אני משאירה כרגיל

מבחינתי אין בעיה בפיצה 😅מולהבולה
פלאפל וציפס 
גם פה אוכלים פיצה המקורית
אני גם בשגרה מכינה בעיקר דברים פשוטיםשיפור
אז ממשיכה די כרגיל... חוץ מהתכנון של סיום החמץ. להיות רעבה זאת לא אופציה מבחינתי. כשאני רעבה אני עצבנית ועייפה.
אצלנומתיכון ועד מעון

ארוחת בוקר סיום כל החמץ

באמצע ניתן לאכול פירות ואת החטיף הלאומי תפוצ'יפס

ארוחת צהריים מפוצצת בשרית

ואח"כ יש פירות, יש עוגות שהכל, לפני הסדר אבשל תפוחי אדמה לרעבים שינשנשו לפני הדלקת נרות

רק לציין יש פה 4 מתבגרים שלי + ועוד 2 טרום ועוד 2 קטנים ועוד אורחים מתבגרים אז בהחלט אתגבר נשנושים

מחשבות של אמא עייפה לניו בורן..0544

הפעלתי מכונה עם בגדים של האפרוחית והמכונה הוציאה קצף (קרה לי בעבר כששמתי יותר מדי חומר..) קיצר נכנסתי למחשבות אולי שמתי בטעות נוזל ריצפה. אני לא חזקה בריחות אבל הדיבור פה בבית שיש ריח של כביסה.. מעצבן נראה לי זה סתם מחשבה אבל יש לכן רעיון איך אדע בודאות. 

ואתן חושבות שזה קצת מגעיל להניח בגדים שלה במקום פחות נקי.. ? הנחתי על המיטה אחרי שישבתי עליה (ישבי היום בחוץ) וזה קצת מגעיל אותי.. תנרמלו לי אני הורמונלית

לא מגעיל... חח חיידקים יש בכל מקוםאוהבת את השבת

לגבי הבגדים אין מצב ששמת נוזל רצפה..

לדעתי..

את יכולה אם את מתלבטת לעשות לזה כביסה חוזרת.. אם זה עדיין במכונה..  אם לא, תריחי ואם יש ריח רגיצ הכל טוב...


ומזל טובבבבבבבבבב!!!! מרגשששששש

לא יןדעת איך לנרמל את זהאפונה

ה' תודה שלא עשית אותי איסטניסטית זה נראה לי כל כך קשה:o


נראה לי שריח זה מדד ודאי

ולכי לישון!!

תודה היא פשוט כרגע בידיים שלי מתקשה לשחרר קשקוש ..0544
תפשיטי חלק תחתוןאפונה

ותחזיקי כשהגב שלה נשען על הבטן שלך והברכיים מקופלות פנימה לכיוון הבטן

מעל כיור/אסלה כמובן...

וחכי לשפריץ

מעל כיור ולשים מים חמים על האיזור משחרר ממשאוהבת את השבת
כאילו לפתוח ברז בדיוק מעל איזור הטיטול.. 
גם לי קורה שיש קצףהשם שלי

אם זה ממש מטריד אותך, את יכולה להפעיל שוב את המכונה.

אבל אם אחרים אומרים שיש ריח של כביסה, הייתי מסתפקת בזה.


לא רואה בעיה להניח בגדים על המיטה שלך אחרי שישבת עליה.

אני מניחה שאת גם מרימה את התינוקת אחרי שישבת בחוץ, ולא נכנסת להתקלח לפני.

תודה עליכן בנות 0544

אני צריכה לצאת יותר לתת לראש שלי להיות בעוד מקומות... 

הנחת על המיטהרקאני

בגדים שלה אחרי שישבת על המיטה?

ואת מפחדת שזה מלוכלך????

טבלת בבוץ לפני כן?

למה שזה לא יהיה נקי??

את חייבת לישון מאמיאמאשוני
באור יום הכל נראה יותר פשוט ❤️
מזל טוב יקרה!חשבתי שאני חזקה

לגבי הכביסה מן הסתם החומר רצפה לא עומד על המכונת כביסה. ולגבי הנחת הבגדים על המיטה זה יותר מבסדר, תינוקות אכן יותר רגישים ממבוגרים אבל לא עד כדי כך.


ביקשת שנעזור לך לדעת בוודאות שבסדר ולדעת כל מי שענתה לך הכל בסדר.


אני רוצה להוסיף בעדינות עוד משהו. כותבת לך מהלב ומחוויה אישית.

אחרי לידה הכל יותר רגיש, והדאגה לתינוקת היא בראש מעינייך. לפעמים יולדת נכנסת לדאגנות יתר ודואגת מדברים שבשגרה לא מדאיגים או פחות מדאיגים אותה.

הייתי שם עם חרדות ומחשבות שלא נגמרות, אם התנהלתי בסדר, אם בטוח לא הזקתי, אם אולי יש בעיה בריאותית אצל התינוק שאני מפספסת. זה יכול לעבור לבד והזמן (והשעות שינה!!) הרבה פעמים עושה את שלו.

אם את מרגישה שאת כל הזמן מוצפת בדאגות, או שיש דאגות שיושבות לך חזק מידי במחשבות, ממליצה לשתף גם בעולם האמיתי, אפשר להתחיל מאחות טיפת חלב.

אני מניחה בגדי תינוקות חופשי בכל מקום בביתשיפוראחרונה
טוב אז אני עם הבונג'סטה שלא מספיק עוזרתהריון ולידה

ואסור לי זופרן.


אני לא יודע אם זה עדיין מוגדר היפראמזיס.. מה קובע?

אני מצליחה לא להקיא כשאני במיטה ולא מתקרבת לאוכל

אם אני מתקרבת זה כאילו לא לקחתי בונג'סטה ולא שום דבר אחר.

גם במיטה קשה לי לאכול ולשתות ואני ממשיכה לרדת במשקל..

נלחמת לא להתייבש.

כשלא מצליחה להחזיק את המים עם הבונג'סטה הולכת מהר לישון.


יוצא שאני שורדת- מתעוררת, נושמת, טיפה מים, בורחת לישון.

וכל הזמן במיטה.


מרגישה עצלנית ומפונקת.


אבל כל פעם שניסיתי לקום פשוט קרסתי אחרי חצי שעה וישנתי כמה שעות ברצף.

אני לא מצליחה להתאושש ולקום! ופסח, ובית, וילדים... איך כולן עושות את זה?!


ועד מתי אהיה ככה מרותקת למיטה? זה לא נורמלי 😑 

בבקשה תבקשי עירוי נוזליםואילו פינו

נשמע שאת מיובשת ממש.

וזה יכול להחיות אותך לכמה שעות ולתת לך כוחות.

ולשחרר השנה.

לא לעשות כלום.

שבעלך יעשה ותביאי מנקה ובייביסיטר לילדים

אני רק- את ממש ממש לא עצלנית ומפונקתממשיכה לחלום

את אישה גיבורה שעוברת הריון קשה ונותנת לעובר את כל מה שהוא צריך.

אני לא מבינה מספיק בהיפראמזיס אבל נשמע לי שאת צריכה אישפוז ביתי ונוזלים על בסיס קבוע אם את לא מצליחה לאכול.


תודה לשתיכן על החיזוק!הריון ולידה

אני ממש בהלם מעצמי כמה סמרטוט נהייתי.

שיתפנו כל מי שיכול אולי איכשהו לעזור כאן, יוצא שכל המשפחה יודעת, משני הצדדים, ומעקמים עלי פרצוף.


 

שולחים לי הודעות של 'מה הבעיה, תאכלי על הבוקר xyz ויעבור'


 

אני לא מיובשת מאוד כרגע, כי כן מצליחה להכניס נוזלים ברוך ה', אבל אנחנו בהחלט עם יד על הדופק

מהבחינה הזו ונפנה לעירוי כשצריך

מי שלא חווה היפראמזיס לא יודע כמה זה קשוחואילו פינו

וכמה באמת אין אפשר לתפקד.

הכי הגיוני בעולם שאת מרגישה ככה..

אצלינו זה שיקול של מתי להפסיק מניעה לפי הכוחות של בעלי לעזור בבית יותר.. 

ממש כל הבית עליו. הכל.הריון ולידה

ובאמת שמי שלא חווה לא מבין.

גם את עם מהיפרמאזיסיות?אוהבת את השבת
לא זכרתי.. וואו מצדיעה לכם!! מעריצה!!!!
לא ממש כתבתי פה בשלב הזה בהריון...ואילו פינו

אבל כן..

תחילת איראן של עם כלביא הייתי בתחילת הריון.. וילדתי 3 שבועות לפני ששאגת הארי התחיל

ברחתי להורים שלי כי לא היה לי ממד ועם בעל במילואים לא יכולתי להיות שנייה לבד בבית.. 

וואו וואו וואו איזה טירוףףףףאוהבת את השבת
איך את עכשיו?💓💓

ולא ידעתי שגם בעבר היה לך היפרמאזיס בהריון...

עכשיו אנחנו בבית כי הביאו ממדים לישובואילו פינו

בעם כלביא נסעתי אליהם..

עכשיו רוצה את החופשת לידה שלי בחזרה.. רוצה שיפסק האכילה הרגשית וארד קצת במשקל,  רוצה להיות אמא טובה לילדים שלי עם סבלנות והכלה.. 

 

 

והיה לי בכל ההריונות חוץ מהשני שבו הנקתי עדיין את הגדולה . 

וואי יופי שהיית אצלם!! ומבינה אותך..אוהבת את השבת

עכשיו אני נזכרת שכתבת כאן בעם כלביא, וואי זה נשמע משוגע לגמרי אז אני ממש שמחה שנסעת ומקווה שעבר בטוב!!!


ומבינה אותך ככ, כשחופשת הלידה שלי יצאה על החגים בלידה הקודמת היה לי קשה מנש.. וזה קושי שהמשיך איתי גם אחרי כי העומס היה מאוד אינטנסיבי.. אז רוצה לדחוף אותך להיעזר כמה שיותר ולהוריד מעצמך כמה שיותר!!! ולהתאוורר ולהתרענן ולקחת זמן שקט לעצמך פה ושם🩷🩷


והאמת.. גם מבינה אותך ככ על התחושה שרוצה להיות אמא טובה ותחושת החמצה של התחושה כשאנחנו לא שם.. אני גם בדיוק ככה עכשיו.. אבל אחרי הלידה זה היה יותר בהרבה וכן, כי לוקח זמן בטח בנסיבות שלך לטלטלה של הלידה לעבור..

זה ממש נותן לי הרגשה טובה שאני מרגישה שאני מצליחה להיות טובה איתם.. וכשאני לא זה מבאס ומוריד אותי אבל גם לפעמים אני פשוט לא מצליחה... וצריכה לקחת את זה פחות קשה... יעבור..


קיצור חיבוקקקקק גדוללללל ומלא כוח!!!!

את מדהימה ואלופה ותודה תודה תודה תודה על המילואים!!!!💗💗💗💗

תודה אהובה😍ואילו פינו

כבר לא זוכרת שילדתי.. יש תינוקת מתוקה כמובן אבל הספקתי לשכוח שאני יולדת.. .

תודה על ההזדהות והחיזוקים ♥️

🥰🥰אוהבת את השבת

וסליחה פותחת יקרה על הניצלוש!!!

🩷🩷🩷

עייפות בתחילת הריון זה ממש נפוץמוריה

ולא בהיכרח קשור לירידה במשקל, והיפרמאזיס.


 

ההורמונים חוגגים ומתישים יותר.

לגבי אכילה, שתיה, הכי חשוב זה לשתות כמה לגימות כל כמה זמן.

לגבי שתיה- לפעמים שתיה קרה עוברת יותר טוב. לפעמים חמה. הייתי נמנעת משתייה שעלולה לעשות ליחה ולהגביר את הבחילות.

ואפשר לנסות מאכלים שאולי יעברו יותר בקלות ואולי לא. כמו בייגלה, צנים. גם, כמה ביסים כל פעם. לא להתפתה לאכול יותר.

 

ועוד משהו- תנסי להבין אפ זה בחילות או גם צרבות. כי גם צרבות עלולות להגביר בחילות.


 

בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם רופא. אולי במקום זופרן יש עוד אופציות.

 

תודה על התגובה שלך! התייעצתי עם רופאהריון ולידה

אין לו פתרונות... הוא אמר שיש או בונג'סטה או זופרן, וכל השאר חלשים מידי ולא רלוונטיים בשבילי.

עירויים כשצריך ושלום


היו לי גם הריונות בלי היפראמזיס. אני יודעת מה זה בחילות הריון נורמליות ועייפות נורמלית בתחילת הריון..

רחוקה משם לצערי.

עצוחת מקסימות... אבל לא להיפרמאזיסממתקית

במצב של היפרמאזיס הרבה יותר קשה ומורכב...
 

זה תלוי בעוצמה של ההיפרמאזיס.מוריה
מי שסובלת מהיפרמאזיס- היא סובלתממתקית

קצת לשתות, לאכול דברים יבשים, וכל זה...זה אחלה במקרה של בחילות שהן לא היפרמאזיס.
היפרמאזיס זה היפרמאזיס זה לא רמות, לא סבל, זה לשכב במיטה, זו חוסר עשייה, אין בזה רמות. פשוט לשרוד

מי שלא חווה לא מבין.

 

יש נשים שהתרופות יותר עוזרות להםמוריה

ויש כאלה שכלום לא עוזר להם.

נכון תרופות עוזרות זה כן..או כלום...ממתקית

לא בייגלה או צנים וכדומה...
רק ללעוס קרח ולהתפלל לשרוד

כנראה תלוי אישה. ותלוי הריון.מוריה
לי זה עבר בגרון.
נכון וודאי.ממתקית

התייחסתי רק למה שכתבו פה לאכול ביגלה, צנים, לשתות חם, קר... זה לא רלוונטי בכלל להיפרמאזיס.

ממש תודה לשתיכןהריון ולידהאחרונה

גם למוריה על העצות וגם לך על הנרמול של הסיטואציה.


יש רמות בהיפראמזיס. מודה לה' כך הזמן שאני לא מאלה שמאושפזות 9 חודשים עם זופרן בוריד.


אבל כן, הרמה של הפעם הזו היא אכן לשכב במיטה ולחכות.

הזוי לי ברמות איך מבנאדם סופר פעלתן שהכל עליו ועוזר לכולם פתאום תוך יום אחד אני מרותקת למיטה וכולם מפרפרים מסביב לתפוס את כל המטלות שלי.

ומתסכל.


אבל באמת תודה לה' שזכינו.. לא ברור מאליו בכלל. חיכינו כבר כמה שנים להריון הזה. 

רק- מה? עצלנית ומפונקת???אוהבת את השבת

את מתארת חיים קשוחים ממש כאילו את מתארת טיול בטבע, בסבבה כזה..

את מדהימה!!!

את מביאה חיים לעולם!!

את עושה בשביל זה ככ הרבה וסובלת ככ הרבה,

כל דבר קטן שאת עושה במצב הזה זה מדהים מדהים מדהים!!!!!!

ונמשע שצריך עירוי...

לחיות על אוויר זה קיצוני...

מצדיעה לך ככ ככ ככ ככ!!!!!!


פסח רק על מישהו חיצוני על תטרידי את עצמך בזה בכלל!!!

את לא עצלנית ובטח לא מפונקתממתקית

את בהריון עם היפרמאזיס
סורי שאין לי פתרונות
כי להיפר מאזיס כלום לא עוזר, רק לישון.

מה שלומך יקרה? את בליבי ובמחשבותיי..אוהבת את השבת

נשגב מבינתי היכולת להתמודד ככה

בע"ה שה' יתן לך הרבה כוחות וירבה שכרך!!!!

בעבר במייל של הסימפיות פרסמן מישהי שמומחית לנושא ההיפרמאזיס, לחפש לך את הפרטים?

נכנסתי רק עכשיו, מרגש הדאגה והתגובות!הריון ולידה

קשה לי כל כך הקריסה הזאת וזה שהכל נופל על אחרים.


תודה לאל שיש מי שמתגייס ועוזר אפילו בערב פסח.

גם כשאני מנסה להרים את עצמי ולעשות אני צונחת מאוד מהר בחזרה למיטה.


נראה מה יהיה הלאה.

כרגע שורדת את היומיום. 

תורידי ציפיות מעצמךמוריה

את עובדת קשה גם בלי שאת זזה מהמיטה.


ב"ה שיש תמיכה.

ובע"ה שיהיה בשמחות אצל כולם.

ב"ה שיש תמיכה!!אוהבת את השבת

איזה יופי!!

זה משמיים

ורצון ה' הוא שלא תנסי לצאת ואז לקרוס אלא לשמור על כל טיפת כוח שתהיה בשביל הגוף והעובר ורק רק רק לנוח!!!!

חייבת לכתוב לכןאנונימית בהו"ל

לפעמים בפורום המדהים הזה

יש תחושה נורא ביקורתית כלפי מי שכותבת את כל הלב שלה ופורקת

זה לא נעים לבטל תחושות קשות של אחרים ולבקר אותן

לא כל התגובות כאלה,

אך יש הרבה תגובות מאוד ביקורתיות ולפעמים מזלזלות בצד השני

לתשומת ♥️

קראתי כבר בבוקר,יעל מהדרום

לק"י


אני מסכימה שיש דרך לכתוב דברים, ולנסות לשים לב מתי מתאים לייעץ/ לבקר ומתי רק לתת יחס.

אבל לא מסכימה שיש פה הרבה תגובות ביקורתיות ומזלזלות.


ואם נותנים ביקורת, אז גם לא מאנונימי.

וההודעה שלך קצת ביקורתית, וזה פחות נעים לקרוא את זה מאנונימי. זו דיעה לגיטימית, ואין מה "להסתתר" מאחורי האנונימי.

(זה על גבול האפור, ולכן אני משאירה את ההודעה. למרות שהיא מאנונימי).

לפעמים בנות כותבותהמקורית

מנק המבט שלהן שהיא לגמרי שונה וזה יכול להתפרש כהקטנה של קושי, או כלעומתיות, אבל זה לא יותר מפרשנות אישית( לדעתי לפחות) ברוב הפעמים

וגם - לא קוראים טון בתגובות. גם ערב פסח ומלחמה, לפעמים כותבים מהר כדי להתייחס וזה לא אותו ניסוח כמו בפניות "רגילה".


לא ברור לי אם כתבת את זה מחוויה אישית שלך בשרשור שפתחת או מקריאה של שרשורים מבחוץ, אבל אם זה שרשור שלך שאת מרגישה בו כך - אפשר לדייק ולכתוב בהודעה הפותחת שאת פורקת ורוצה חיבוקים והבנה. אחרת - בפורום רחב מטבעו, בנות מגיבות את דעתן פשוט וצריך לקחת את זה בחשבון

אני אישית לא נתקלתי בתגובות מזלזלות,בטח שלא הרבה, אבל תמיד צריך לשים לב לניסוח מכבד

מבינה אותךנעומית

גם אני קבלתי תגובות ממש מתנגדות למה שכתבתי

אבל זה לא בהכרח בקורתי, כמו מתנגד בתוקף.  ובעייני זה בסדר גמור,

מקום שלא כולן נימוסיות נורא.


ואני חושבת שיחסית לכל המקומות שפגשתי באינטרנט, הפורום (וספציפי הפורום הזה) הוא אחד המקומות הכי לא בקורתיים, הכי מכילים ומנוהלים בצורה טובה מאוד.

(שכוייח 

מדוייקתשיפוראחרונה
אני לא מרגישה ככה האמתשלומית.

דווקא מרגישה שהרבה פעמים הולכים על ביצים כדי לא לפגוע...

בסוף צריך לזכור שזו פלטפורמה אנונימית, שמתנהלת בכתב בלבד, מה שמקשה לפעמים להבין את הטונציה ואת הכוונה מאחוריהם. וזה דורש תשומת לב מהמגיבות- להסביר את עצמן טוב, והן מהפותחת של כל שרשור: להיות בעין טובה, לקבל מה שמתאים לה, ולברור את מה שלא.

כן מצטרפת לעניין שהכי טוב שהפותחת תגדיר למה היא זקוקה- עצות ( ואז היא תבוא פתוחה לשמוע מגוון דעות) או חיבוק בלבד ( ואז יבואו התגובות התומכות)

מילואים / מלחמה / פסח / חור שחור / פרימולטנוראנונימית בהו"ל

הכותרת מסכמת בערך את כל ההודעה. עכשיו רק נשאר לי לפרט ולפרוק.


מכירות את השכנה / אחות / חברה או סתם אחת. שבעלה עשה ועושה מלאאאאאאאאא מילואים (גם לפני המלחמה) ועל אף הקושי הרב היא מסתדרת בד"כ? גם עם הבית, גם עם הילדים, גם עם העובדה?


אז היי, זו אני✌🏼 למרות הקושי הנפשי והפיזי, כל סבב מחדש אני מסתדרת, לפעמים מצויין ממש, לפעמים קצת פחות. אבל בהחלט מצליחה להחזיק את הראש מעל המים.


עד עכשיו. עכשיו אני טובעת.

טובעת עמוק מאוד בתוך חור שחור.

לא רואה את האור.


ולכולן קשה. ולכולם קשה. והמציאות מורכבת כ"כ. וכלפי חוץ אני מנסה לחזק ולעודד, את השכנות, את הנשים של החיילים של בעלי.


אבל בפנים אני טובעת. ומטביעה את הילדים איתי.

(השבוע הגדולה שלי צעקה עלי שאני לא רואה את הקושי שלהם. ולא רק לי קשה, גם להם קשה, גם הם מתגעגעים לאבא)


וב"ה אני מוקפת במשפחה מאוד תומכת, משני הצדדים. אבל זה לא מספיק. ובערב פסח גם קשה לתמוך ולהיתמך.


ואין לי אוויר. בא לי להיכנס למיטה ולקום עוד שבועיים/שלוש.


ושונאת גשם.


וכדי להוסיף עוד לזוועה, מפחדת פחד מוות לקבל מחזור שניה לפני שהוא יוצא. וכאן הפריקה הופכת להתייעצות.


הייתי אמורה לקבל מחזור מתישהו לקראת סוף שבוע שעבר. לא בדקתי תאריך עונה, כי היה לנו אירוע ביום חמישי והתחלתי שבוע לפני לקחת פרימולטנור כדי שבאירוע נהיה מוצרים. בסוף הוא לא הצליח לצאת לאירוע😖😖


אבל הוא אמור לצאת לליל הסדר ובעז"ה אולי יצליח להישאר עוד כמה ימים אחרי! אז המשכתי אתה פרימולטנור. ואתמול התחילו לי קצת כתמים חומים כאלה, אני עם התקן לא הורמונלי והרבה פעמים יש כתמים כאלה לפני שמגיע המחזור😬


השאלה אם יש סיכוי שהפרימולטנור כבר לא משפיע?? (לוקחת בערך שבועיים) או שמאוד הגיוני שיש כתמים בעת שימוש בפרימולטנור? יש למישהי ניסיון עם זה?

(יכול להיות גם שזה כתמים כתוצאה מהשינויים של השעות? והיה עוד כמה פעמים שלקחתי באיחור של שעה פלוס מינוס)


קיצר, כל עידוד, תמיכה והרגעה יתקבלו בברכה.


אין מצב שאני מחזיקה מעמד בלי לקבל חיבוק כשהוא סופסוף יהיה בבית.

דבר ראשון חיבוק גדול🩷🩷לפניו ברננה!

והערכה עצומה!

פרימולוט נור בהחלט יכול לגרום לכתמים כשהרירית בעצם אומרת "הי אני פה כבר יותר מדי זמן.. הגיע הזמן להתפרק". בהתייעצות עם רב אפשר לנסות להמשיך עוד כמה ימים כך שתהיו מותרים לליל הסדר.


 

ומהניסיון האישי שלי (השתמשתי בו פעם אחת ויחידה גם במסגרת המילואים) הפרימולט הוא זה שמקשה עלייך רגשית וכתוצאה מכך גם פיזית 🩷🩷🩷

לכאורה מבחינה רפואית הנגזרת הסינטטית של הפרוגרסטרון (שזה מה שיש בפרימולוט) לא אמורה לגרום לתופעות לוואי אבל לי הוא היה זוועתי והבנתי מעוד כמה שככה.

וזה קשה כי את לא יכולה לברוח מהעולם ולחזור עוד שבוע כי יש דד ליין של פסח, ואפילו לדאוג לרווחה האישית שלך אין לך הרבה זמן..

אבל עכשיו כשאת יודעת שזה זה אולי תוכלי קצת יותר להתנהל בהתאם ואולי אפילו להיות סבלנית יותר עם עצמך ועם הילדים כי יש פה גורם חיצוני שגורם לך להיות עצבנית.

 

וגם אצלי הוא האריך את המחזור רק בשבוע לפני שהתחילו כתמים..

אגבלפניו ברננה!
ברגע שהפסקתי מהר מאוד חזרתי לעצמי..
אני רק חיבוקשמעונה
גיבורת החיל!! תודה תודה תודה שאת מחזיקה בשבילנו ונותת כוחות לבעלך למגר את הרוע. להיות ממש מעוזרי הקבה שמצילנו מידם
קודם כל וואוו! גיבורה ותודה לך!Sheela

פרימולוט לא מחזיק נצח והגיוני שאחרי שבועיים מתחילים כתמים.

כותבת לך נטו מניסיון אישי בכלל לא עצה רפואית- אני הייתי ממשיכה כמה שאפשר כל עוד זה לא אוסר.

קרה לי שהיו כתמים והמשכתי פירמולוט וזה החזיק גם עוד שבועיים עם כתמים שבאים והולכים.

לקחת בחשבון שזה יכול להתפתח לכל הכיוונים ולהתפלל חזק שזה יחזיק לך..

בתור השתדלות שווה להקפיד על השעות אם כי אצלי לא ראיתי שזה משפיע אז אל תאכלי את עצמך על איחורים..  קורה.


אגב שימי לב שהוא גם עושה מצב רוח אז זה יכול להגביר את האפקט של התקופה

חיבוק, שימי לב שיכול להיות קשר בין המצב הנפשי לפרימשתדלתלהיותאני

אני לא יודעת ממתי את מרגישה שאת קורסת

אבל לי הפרימולוטנור היה זוועה מבחינה נפשית, גרם לי להתחרפן

זה לא אומר עכשיו להפסיק, במצב הנוכחי הגיוני שנכון למשוך עוד כמה ימים עד ליל הסדר

אבל המודעות לזה יכולה לעזור..

בהצלחה! וחיבוק

אהובהקמה ש.

בס"ד
 

חיבוק ענק!

ותודה על כל-כל-כל-כל מה שאתם עושים למען כולנו!!!

את אלופת עולם שתמיד הסתדרת עד עכשיו.

גם כשזה היה להסתדר מצוין

וגם כשזה היה להסתדר קצת פחות.

למרות *כל* הקשיים הטכניים והנפשיים!!!
 

והכי הגיוני שמתישהו אי אפשר להמשיך להחזיק את כל ככה.

המאמצים האדירים של עכשיו

- בתקופה של האינטנסיביות של פורים ופסח

של מלחמה, התראות, אזעקות, טילים וחדשות -

מצטרפים למאמצים האדירים של השנתיים וחצי האחרונות!

שמצטרפים למאמצים האידירים של כח המילואים הארוכים והרבים מלפני המלחמה.

 

את מחזיקה כל-כך הרבה כבר כך-כל הרבה שנים!!!

ובשנתיים וחצי האחרונות נשמע שעם כל הסבבים וכל הטלטלות שעברנו כעם, בקושי הייתה לך הזדמנות להסדיר נשימה, אם בכלל.
 

כמו שאת כותבת בעצמך: אין לך אוויר.

 

זה קשה בטירוף.  

 

האם יוצא לך לספר לסביבה שלך שהפעם את טובעת?

לא צריך לכולם כמובן. אבל כן לענות את האמת אם שואלים אותך. או פשוט לכתוב משהו בקבוצה של הנשים של החיילים של בעלך? או לשלוח הודעה לחברה?

 

אפשר אפילו להמשיך לחזק אחרות, אם זה עושה לך טוב, אם את אדם כזה, ובו בזמן לפרוק לאחרות גם ממה שעל ליבך.
 

הלוואי ויש לך את אפשרות הזאת להביע לעולם סביבך שאת בזמן של קושי כרגע. ועוד יותר הלוואי שה' ישלח לך את השליחים שאת צריכה כדי שתצליחי להגיע בבטחה לתחנה הבאה, כמה שיותר עטופה ומחובקת, כמו שאת זקוקה כרגע ❤️
 

לגבי הילדים, זה אחד המחירים הכי קשים של המילואים.

הבת שלי אמרה לי לפני יומיים תוך חיבוק של לילה טוב "אמא אני מתה עלייך. אני ככ אוהבת אותך. גם כשאת פוגעת בי". חץ בלב. באמת אני (לא רק, אבל גם) קצרה וצועקת ולא פנויה וזה פוגע, אין מה להגיד. ועדיין לשמוע את הקטנה המדויקת הזאת, זה פולח את הלב.
 

 

אנונימית לביאה, גיבורה ומדהימה שאת,

אני נושאת תפילה עכשיו

ממש עוצרת ואומרת לזכותך פרק תהילים

שהקב"ה הטוב ישלח לך את העזרה, החיבוק והתמיכה שאת צריכה כרגע,

שהוא ישמור על האיש היקר שלך,

על הילדים שלכם,

עלייך

בתוך כל עם ישראל,

שתצליחי לעבור את התקופה הקשה הזאת

ושהשמחה, הסיפוק הכוחות ותחושת המשמעות יחזרו לליבך.

שתזכו למנוחה, והמון,

לנחת, והמון,

לקשר קרוב בין כל בני הבית,

לאהבה חזקה לעין שיעור ממה שהיה עד עכשיו

ושיהיה לכם רק טוב ומתוק בחיים.

 

ושתזכו לפסח מדהים,

לכמה שיותר ימי חופשה מהצבא,

לסדר מרומם,

ול-100% זמן של טהרה.
 

מלא מלא מלא כוחות אהובה.

 

 

נב: אני לא יודעת לגבי הפרימולוט...

רק חיבוק ומזדהה מאד112233445566

עד עכשיו היה קשה אבל אפשרי

עכשיו קשה ברמה לא רגילה בכלללללל קשה מדייי

חיבוק ענק

אנחנו חלק משו הסטורי

אנחנו מלכות העולם!!!!!!

רק לומר שאני קוראתשלומית.

ובוכה ביחד איתך. אני עוברת את התקופה הזו עם מילואים פחות קשוחים משלך ועדיין זה קשה קשה קשה. השילוב של אין מסגרות+ ערב פסח+ מילואים הוא משהו מיוחד, לא מוצאת תיאור נורמלי לדבר הזה.

לגבי הפרימולט אני לא מספיק מבינה, אבל ממה שאני מכירה לא תמיד אפשר למשוך איתו המון זמן... הלוואי שתצליחי ויהיה לך רק טוב!! ותזכרי שאת נכנסת לספרי ההסטוריה כמי שפעלה עם א-ל באחת השותפויות הכי משמעותית שיש!  



(ועוד הארה אישית שקחי רק אם היא מתאימה לך: אני מעדיפה שלא לנסות לשלוט על זמני הטהרה כי מרגישה שזה מכניס למין לופ שקשה לצאת ממנו, החשבון מתי אני "מסכימה" להאסר וכו' מה גם שלא תמיד זה עובד. מעדיפה לזרום עם הטבע והתפילות. מסייגת שלא התמודדתי עם סוגיות קצה ברמה שלך, והיציאות של בעלי יותר טובות, אבל עדיין מאמינה שלפעמים עדיף לשחרר. בסיטואציה שאת נמצאת עכשיו לא יודעת מה נכון לעשות, שווה לדעתי להתייעץ עם רופא, עדיף יר"ש... בהצלחה! )

ווואו אתן באמת גיבורות ומלכות העולם!!!!! תודההההההאוהבת את השבת
עבר עריכה על ידי אוהבת את השבת בתאריך י"ב בניסן תשפ"ו 1:22

תודה

תודה

תודה!!!

 

@אנונימית בהו"ל 

@שלומית. 

@112233445566 

@קמה ש. 

 

וכולן!!!!!!!

עליי הפרימולוט השפיע מזעזע נפשיתתת, וסביבהתייעצות הריון
הזמן שהייתי אמורה לקבל מחזור התחילו כתמים נוראיים.. הגדילו לי את המינון כדי לנסות להפסיק אותם ואז הייתי עוד יותר מטורללת נפשית, והיה כל כך קשהההה.. ליבי איתך!! מייד אחר כך גם נכנסתי להריון עם ההתקן, והיה עוד יותר קשה, אבל זה כבר סיפור אחר 🙃
וואו! את מלכה!!תהילה 4
אין לי המלצות חדשות מעבר למה שנאמר כאן.

רק רוצה לכתוב לך מלא מלא הערכה 

חיבוק גדול!!!!אמא לאוצר❤אחרונה

כמו שאמרו לפני הפרימולט יכול להיות מאדדד קשור למצב רוח!


 

אבל אני רציתי להגיד שזה ממש ממש הגיוני לקרוס כבר.

תקשיבי, אני מרגישה גם על עצמי וגם כל מי שרואה סביבי

הסבב הזה עבר כל גבול אפשרי

השילוב שהם הוקפצו בצו 8 בלי התראה מראש

של האזעקות והריצות למרחבים מוגנים לבד עם ילדים

של החוסר שגרה הטוטאלי וחוסר במסגרות

ושל פורים-פסח!! לבד!! שזה חגים קשיםםםם לעשות לבד!

והמזג אוויר ההזוי הזה גם מוסיף קושי טכני ורגשי

 

הוא פשוט לא אפשרי!!! לא אפשרי!!! באמת שזה איזה שילוב שיוצר את הסבב הכי קשה בפער אולי חוץ ממיד אחרי ה7/10... שומעת את זה סביבי מכל מקום מנשות מגויסים

כל החזקות והמחזיקות כבר לא יכולות

זה באמת באמת באמת הגיוני ואת בחברה טובה♥️

מזדהה מאד, אצלינו גם היציאות כרגע קשות מאד ולא אפרט כי אאוטינג אבל אין יותר מבינה ממני! סבב אכזרי😬


 

וגם מצטרפת לקושי שהטהרה מוסיפה, אני עכשיו מרגישה שהווסת מגיעה וככ מקווה שאני טועהההה

למה לא התראינו שבועיים כמעט והוא אמור לצאת לליל הסדר ואני מתה!!!!! אם נהיה אסורים ואז הוא יסע שוב למלא זמן

מתה!!


 

קיצור חיבוקים גדולים והזדהות

ומלא נרמול!!!!

את נורמלית, הכל נורמלי חוץ מהמציאות!

אנחנו באמת גיבורות♥️

ואותי לפעמים מחזק לחשוב שבטוח גם נשות מצרים קרסו

ובכו מלא בלילה

וביום

וצעקו על הילדים

ואיבדו את זה!

ובזכותן באה גאולת מצרים!


 

ובעז"ה גם בזכותינו תבוא הגאולה השלימה והניצחון המוחלט! למרות ובגלל שאנחנו גם קורסות ומאבדות את זה♥️


 

חיבוק שוב!!!! הלואי שהכל יסתדר💓🙏

אולי יעניין אותך