פשיטאואחריהם הריון עם בחילות נוראיות.
הספיגה של הברזל נפגעת כשהוא בא יחד עם מוצרי חלב - אבל גם ספיגה פחות טובה זה עדיף על לא בכלל. פרנטל בכל מקרה לקחת, הוא מכיל המון דברים שלא מושפעים ממוצרי חלב וחבל לוותר עליהם
קטני ומתוקלא עושים אחת גם לפני שתית הסוכר?
(הריון קודם שלחו אותי ישר לבדיקה של ה-100 לכן לא עשיתי 50 ושם זכור לי שעושים בדיקה גם לפני השתיה...)
nipt החברה הכי מומלצת היא גנומיטי אומנם עולה יקר אבל הם הכי מדוייקים ועשיתי על זה ברור רציני הרבה בהצלחה
אשמח לעזרה 🙏מתפללת שיצליח:)כל גמילה בפני עצמה היא התמודדות שגורמת לילד לתסכול ולצורך להסתגל מחדש. בזמן גמילה עדיף להתמקד כל פעם בהסתגלות מחודשת מסוג אחד, ששאר הדברים יישארו כמו שהיא רגילה ואוהבת.
דבר ראשון שולחת לך חיבוק גדול גדול. מזדהה איתך לחלוטין! תחילת הריון זו תקופה לא פשוטה בכלל
אני בחודשיים וחצי הראשונים לא תפקדתי בכלל, גררתי את עצמי לעבודה ובכל יום מאז שחזרתי לא זזתי, ובתחילת חודש שלישי נכנסתי לשמירת הריון שצריכה להיות עד ללידה ככה שאני לא עושה כמעט כלום בבית ובעלי עושה הכל (סדר, ניקיון, כביסות, אוכל.. אין עדיין ילדים שצריך לטפל בהם)
מה שמעודד אותי זה שאני מזכירה לעצמי שאני לא 'סתם נחה ולא עושה כלום'- אני מגדלת חיים שלמים בתוכי, וזה דבר ששואב כח. אני נחה עכשיו בשביל לשמור על עצמי ובשביל לשמור על התינוקי שגדל לי בבטן. אני שומרת על התינוקי בשבילי ובשביל בעלי. ולגדל ילד, גם בבטן, זה דבר שדורש המון המון כח.
ועוד משהו- בדרך כלל הקושי העיקרי עובר באמצע- סוף חודש שלישי ואז אפשר לקום ולתפקד (לפחות חלקית) ולעשות יותר בבית. ככה שהרבה פעמים מעודד לזכור שהקושי הוא קושי זמני שבעזרת ה' יעבור בקרוב.
בעלך נשמע איש מקסים, שמבין שאת לא יכולה עכשיו לעשות יותר מידי, ונותן לך לנוח כמו שצריך.
אני חושבת שכדאי לך לדבר איתו ולהסביר לו על הקושי שלך- על הבחילות, החולשה והעייפות וגם שקשה לך לא לעשות כלום ושהכל נופל עליו. עצם השיתוף יעשה לך טוב, והוא גם יבין את מה שאת עוברת טוב יותר. וגם, תקשיבי לו ותביני מה הקושי שלו וגם אם לא תוכלי לעזור לו בפועל- זה שאת מבינה אותו ולא רואה בו כמובן מאליו יעשה לו טוב.
כל הכבוד לך שאת רוצה לפרגן לבעלך ולתת לו. הגברים מחכים להערכה מצד האישה ובאמת חשוב לעשות את זה!
אפשר להראות לו אהבה ולפרגן לו בכל מיני דרכים. בטוחה שחלק מהם את עושה.
-להחמיא על כל דבר שהוא עושה, אפילו דבר קטן. להשתדל לפרט את מה שהוא עשה. לא רק 'תודה שסידרת את הסלון' אלא 'תודה שסידרת את הסלון, הרמת את כל המשחקים של הילדים לחדר ופינית את השולחן'. ותמיד להוסיף ולאמר לו כמה את אוהבת אותו וכמה זכית בו.
-לכתוב פתקים חמודים, אפילו קטנים כמו 'תודה רבה על הכל, אוהבת אותך' ולהשאיר לו עם או בלי שוקולד על הכרית/ בתוך התיק של העבודה או בכל מקום אחר.
-לתת לו חיבוק ולהגיד לו שאת אוהבת אותו (אולי הכי פשוט ומובן מאליו אבל עושה טוב).
-לנסות לחשוב על חפץ שהוא אוהב ורוצה ולקנות לו אותו בהפתעה ולצרף מכתב מרגש (כמובן תלוי בתקציב- אם יש).
כמובן- אלו רק רעיונות ותעשי מה שמתאים לך
אולי כתבתי מגילה
אבל אלו הדברים שאני משתדלת לעשות ואלו הדברים שעזרו לי
ומוסיפה, אם יש לך חברה טובה שכבר סיפרת לה על ההריון- את יכולה לשתף אותה בקושי, וגם כאן בפורום תמיד שמחים לעודד ולחזק.
אם את צריכה עוד משהו את יכולה גם באישי בשמחה.
חיבוק❤
. , אולי קשור למבנה פנימי ואולי המקצועיות של הרופא אבל אצלי לא כאב כמעט כלוםתרגישי טוב
זה לא מעיד שומדבר על תקינות ההריון.
מיקי מאוסרצון לטובלא הרגשתי גם כל ההריון. רק תנועות כשהגיע זמנם וקצת עייפות תקופות. מברכת את כולכן בהריונות כאלה!
אני מאמין!בכלל לא היתה לי עייפות כל ההריון
הכל בסדר, לא חייב שיהיו תסמינים בהריון
להפך תהני מזה שאת מרגישה טוב, ההתחלה היתה בשבילי החלק הכי טוב של ההריון, בלי הרגשות מגעילות ובלי מחזור
מבטיחה לך שכל כך הרבה מרגישות במצב שלך, התקופה הזאת מביאה את כולם לקצה
בלי היריון קורונה, בלי לידת תאומים, בלי עאלק חופשת לידה,, ובלי חמישה ילדים בלי עין הרע מעל!!!
זאת תקופה באמת באמת כל כך קשה, אין לך שניה לעצמך, שגם ככה השניות לעצמך יקרות אחרי לידה, ועוד של תאומים, ועוד עם 5 מעל..
כל הסיבות שאמרת, ובטח ששילוב של כולם, הם סיבה מאוד הגיונית להרגיש כמו שאת מרגישה. ואת ממש לא צריכה לחשוב עכשיו על עוד ילדים, ב"ה את צעירה אז את יכולה לגמרי להדחיק את עניין המשך הילודה, ולהגיד שכרגע לא. אחרי כמה שנים כשהתאומים יגדלו ותרגישי שאת יותר נושמת, תשקלי מחדש, אם תרצי.
לנו התאומים זה הריון ראשון, עוד מעט בני שנתיים ולפעמים אני גם לא יודעת אם יש לי כוח לעבור את כל זה שוב...
אבל כן הייתי רוצה עוד אחד/ת
