שרשור חדש
אירועים בתקופה זו1234אנונימי
תוהה אם אני מגזימה.
יש לגיסי אירוסין היום. החלטתי שהילדים יישארו איתי בבית ורק בעלי ילך (בן כמעט שלוש ובן חודשיים). מפחדת שהם יידבקו.

זה היה נראה לי הדבר הנכון לעשות, אבל ככל שהתקרב הזמן תהיתי אם אני מגזימה בחשש שלי. אני ובעלי מחוסנים, החשש הוא על הילדים.

ההחלטה כבר נעשתה, בעיקר רוצה לשמוע מה דעתכם והאם גם אתם מזכרות יותר בתקופה הזו
ממש מסכימה איתך.שבעבום
שמעתי גם הרצאה של פרופ' שלזינגר, זיהומולוג ילדים מומחה, הוא אומר שהקורונה היא מחלה קלה בילדים.
הרבה מהילדים שמאושפזים במחלקות קורונה הם ילדים שבאו לבית חולים בגלל משהוא אחר ( שברים וכדו') וגילו להם גם קורונה.
לגבי הפוסט קורונה, זה באמת תופעה שנמצאת ונבדקת, לא באחוזים גבוהים וזה גם בשליטה.
הילדים שלי עברו את הקורונה בצורה קלה יותר מכל מחלת חורף אחרת, ( והם לקחו את זה קשה יחסית למשפחות אחרות שאני מכירה בהם נדבקו ילדים). אני ובעלי לא נדבקו למרות שלא שמרנו כלל על מרחק או מסיכות בזכות החיסון כנראה...
גמילה ממוצץאמא מאוהבת ל2
אני עוד חודש ומשהו יולדת, ופתאום אחזתי שתכננתי במהלך ההריון לגמול את שתי הבנות שלי ממוצצים..ועם כל הסגרים זה לא קרה...
הגדולה בת 5 וחצי והקטנה בת שנתיים וחצי ושתיהן ממש מכורות!!
הקטנה שלי פשוט מהרגע שיוצאת מהמעון רוצה מוצצי..כל היום, אפילו בגינה או בסופר...זה לא היה ככה לפני הקורונה שלא תחשבו..אבל כל המצב הוביל להמון זמן בבית ופשוט לא התעקשתי על זה ונתקעתי עם התמכרות קשה...
הגדולה גם כן המון עם המוצץ בפה..כמובן רק בבית, ולא כשיש אנשים זרים, אבל ביום יום כל עוד אנחנו בבית היא איתו, ונרדמת רק איתו...פשוט מכה.
ממש מבאס אותי שיבוא עוד תינוק עכשיו וזה רק יגרום להן עוד יותר להיקשר למוצצים, ורק יקשה יותר על הגמילה..
איך גומלים ממוצץ? האם זה אפשרי בכלל לפני לידה לבצע כאלו גמילות?
ממש חשוב לי שהגדולה תיפטר מהמוצץ, אוטוטו יתחילו ליפול לה שיניים, וממש מתסכל אותי שהיא עדיין איתו...
אשמח לכל טיפ או עצה בנושא.
פשוט מחליטים להיפטר מהם.פעםשלישית????
ולא משאירים שבוים במגירות נסתרות כי את תשברי.

אני הודעתי לו שהוא איקס ימים אנחנו נפרדים מהמוצץ ב"טקס" חגיגי בעץ המוצצים, אנחנו מודים לו על השנים היפות אבל נפרדים.

באותו שבוע לפני הפרידה קראתי לו ערב ערב ספרים על פרידה ממוצץ ועשינו הכנה רגשית.

שלא תטעי זה קשה! בעיקר בלילה..למרות הפרידה ברגע לפני השינה הוא ממש חיפש אותו בכל המיטה וזה עצוב כי הם באמת קשורים למוצץ שלהם.

אבל מבחינתי אני האמנתי בו והאמנתי שזה הדבר הנכון.

נפרדנו שהוא היה בן שלוש.
שבוע רשה שעובר.
גם אני אגב עשיתי את זה לפני הלידה..אבל לא קישרתי לו בין שני האירועים.

בהצלחה! הן יכולות הן מסוגלות וגם את!
את אומרת שזה אפשרי לפני הלידה?אמא מאוהבת ל2
הן תבקשנה ממני לקנות בחנות אז חדש, הגדולה יכולה אפילו למצוא לבד את המוצץ בסופר ולבקש לקנות. מה עושים עם זה? מתעקשים גם עם הפצרות ותחנונים?
זה לא סיכון להתחיל ושהן לא יעמדו בזה ויתחרפנו, ואחרי הלידה לא יהיה מה שינחם אותן?
אני ממש מתלבטת אם כדאי לעשות את זה עכשיו או שכדאי לחכות ללידה ולאיזה חודש התאוששות- ואז לחתוך את העסק.
לא בטוחה מה יותר חכם..
אין לי ילדים עדיין. אבל אני יודעת שלפעמים זה יותר קשה שישלא מחוברת
תינוק חדש שלוקח מוצץ. כי אז זה ממש מול הפרצוף שלהן כל היום.
את יכולה תקופה לא לקחת אותן לסופר? לפחות ממש להתחלה נראלי עדיף כמה שיותר להרחיק אותן ממוצצים
אני אומרת דזה אפשרי ולדעתי עדיף.פעםשלישית????אחרונה
עוד חודש זה מאחוריהן חד משמעית.
אחרי הלידה לא תהיה לך זמינות לזה גם מבחינה רגשית את תרגישי מן צורך לפצות ולא ההפך להתחיל תהליכים חדשים.

מבחינתי זה לא סיכון בכי לא מפחיד אותי כשאני מאמינה בדרך ובילדים.

בסופר זה בדיוק אותו דבר הן יכולות לבקש אבל את מסרבת ומסבירה בנועם וסבלנות שנפרדנו מהמוצץ..
אם זה ממש טריגר תמנעי לקחת אותן באותו השבוע.

אני בעד שתיהן יחד גם כדי לסיים את זה בפעם אחת וגם כדי לא ליצור הבדל בינהן אלא שיחזקו אחת את השנייה בתהליך.

ולא להשבר! לא להחביא כמה לשעת חירום את צריכה לסמוך עליהן.
לדעתיאורוש3
תעזבי את הקטנה. היא עוד פיצית לזה. תכף מישהו מגיע ולוקח לה את המקום של הקטנה. את לא רוצה לקחת לה את התמיכה, לקום אחיה בלילה ולא יודעת מה. תרדי מזה.
לגבי הגדולה. מניסיון ילד שעוד עם מוצץ בגיל הזה יש לו גם צורך תחושתי בפה. אצלנו מאוד בלט. עשיתי עיסויים וכן תמכתי המון. אז אם יש לך את הפניות הנפשית עכשיו איכשהו תעשי את זה. אבל קחי בחשבון שזה משבר. תדברי איתה. היא לגמרי בגיל לניהול שיח. תסבירי לה שהיא בוגרת וזה כבר לא מתאים. שאת מבינה שהיא צריכה את זה ושתעזרי לה. תעשו מסיבה. אצלנו זה היה תלייה על עץ מוצצים עם סרט יפה גלידה ומתנה שווה. וקחי בחשבון קצת זמן קשה. וזהו. יעבור ויתאזן. בהצלחה רבה
אגיד לך מה אני עשיתי...שמחה
לכל הילדים הרשיתי מוצץ רק בלילה במיטה.
במהלך היום אין מוצץ.
ככה מתרגלים להיות בלי מוצץ והגמילה לא קשה.

אם מתאים לך- מציעה לך גם לעשות ככה מעכשיו. להודיע להן שמוצץ רק בלילה במיטה. ביום את שמה את המוצצים בקופסא בארון למעלה, שתדענה שאין מצב לקחת.
ככה זה מוריד מאוד את השימוש במוצץ, אבל זה לא עושה טראומה של פרידה, כי המוצץ עדיין קיים.
ואחר כך כשיתאים לך תגמלי לגמרי
שריפה בבטן עליונהאמא מאוהבת ל2
שורף לי ממש בבטן עליונה ממש מתחת החזה. ממש שורף ומגיע כמה פעמים ביום...
לאחרונה אני קמה מזה גם במהלך הלילה איזה פעמיים ופשוט נתקעת ערה מהכאב לאיזה שעה...
שאלתי רופא ולא היה לו פתרון.
ממש קשה לי עם הכאב הזה, מישהי נתקלה בזה גם?? טיפים?? עצות??
באיזה שבוע את?הריון שישי
כאבים ברום הבטן יכולים לסמן רעלת הריון
אני בשבוע 34אמא מאוהבת ל2
ועם סכרת הריון.
אבל הייתי בבדיקות שוטפות שבוע שעבר והכל בסדר אצלי מבחינת לחץ דם, חלבון בשתן וכל זה..
כן! היה לי את זה גםאפונה
לי זה הרגיש ממש על העור אבל לא היו שום סימנים חיצוניים.
הלכתי לרופא עור ולא היה לו משהו משמעותי להגיד לי.
עבר אחרי כמה שבועות או חודשים של סבל.

נדמה לי שזה היה בשליש השני אבל אני לא לגמרי סגורה על זה.
צרבת אולי?אמא שלהם
כנראה צרבתוהרי החדשה

היה לי את זה וכשאמרתי לרופא הוא אמר שזה צרבת ונתן לי מרשם לאומפרה, לקחתי כדור ביום וזה נעלם. כשזה היה זאת היתה הרגשה נוראית ולא חשבתי שזה צרבת אבל מסתבר שכן.

איזה הזויאמא מאוהבת ל2
צרבת זה מצטייר לי יותר בגרון כזה..לא שורף מתחת החזה.
את אומרת לשאול את הרופא? אולי כדאי לקחת משהו ולראות אם עובר..
המעניין הוא שזה לא אחרי אוכל אבל..איכשהו פה ושם במשך היום, וקבוע בלילה-שהלילה רחוק ממש מאוכל אז לא אמורה להיות צרבת...
כן זה מה שחשבתי אבל מסתברוהרי החדשהאחרונה
שיש נשים שחוות ככה צרבת. לפחות זה מה שהרופא הסביר לי. גם אני ממש הופתעתי אבל ברגע שהתחלתי לקחת אומפרה זה חלף. וזה היה ברמה שביטלתי עבודה מהכאבים. שווה לבדוק עם הרופא...
אחרי אוכל?WeAreFamily

שלי זה קרה בדקתי הליקובקטר ויצא חיובי..

יותר לכיוון שמאל מתחת לחזה

גם במשך היוםאמא מאוהבת ל2
אבל הרבה קןרה בלילה.
והיה לי הליקובקטר לפני איזה שנתיים
שתי שאלות. אין קשר ביניהןאין לי הסבר
1. מישהי בררה פעם עם המכון הטרטולוגי לגבי אקווה קרם בבליעה(כמות קטנה) ואכילת מגבונים לניקוי כללי?

2. היא לאחרונה לא משתפת פעולה עם ארוחות ערב, יש למישהי רעיון על שום מה? (אולי כי לפני זה היא אוכלת קרמים ומגבונים )


תודה מראש לעונות🤗
חח אז אולי בעצם יש קשר בין 2 השאלותמצטרפת למועדון
לגבי השאלה הראשונה. לא בדקתי. אין לי מושג.. לגבי השאלה השניה בעיני זה הכי טבעי שפעם היא משתפת פעולה ופעם לא. הם בגיל שהם משתנים הרבה. אני במצב הרבה פחות טוב מזה.. היום הכנתי לה פירות טחונים עם טחינה והיא ממש ממש סרבה. כזה מבאס. הכנתי לה במיוחד כדי להתחיל לבסס לה לפחות ארוחת מוצקים ביום כי ראיתי שהיא יותר זורמת על הטעימות מהאוכל שלנו מלפני מה שהיתה חודשיים אחורה.
בעלי טוען שאם זה לא טעים לנו למה שזה יהיה טעים לה🤔
אני תוהה עד מתי זה תקין שהיא חיה רק על הנקה..
סליחה ברלה אני מפסיקה כאן את הפריקה המשתלטת הזאת
😂😂😂😂אין לי הסבר
מרשה לך❤️
חכם בעלך🤭
אממ פשוט אולי כדאי לנסות יותר מגוון של דברים..
אני נותנת לה בעיקר דברים שאני אוכלת...
יש לה כבר שיניים?
אני נותנת לה מגוון אבל יותר באופן של טעימות משלנומצטרפת למועדון
לא בזמנים קבועים ולא מאכלים קבועים. כאילו גם אם אני רואה שהיא התלהבה על איזה משהו יותר מהשני אני לא יכין למחרת שוב כי מדובר על אוכל של מבוגרים ואנחנו משתדלים לגוון. ואז כשאני מכינה שוב יש מצב שהיא כבר לא עפה עלזה..
לא חייב דווקא צהרייםאין לי הסבר
מה עם חביתה? היא אוכלת אצלי מקושקשת שלמה לבד...
עד לפני שבוע אחלה פיתה עם גבינה.
נותנת לה מלפפון וכו'...

ובבשרי- את גם יכולה להכין קציצות הודו ולהקפיא וכל פעם להפשיר לה קצת...
חביתה לוקחת כמה ביסים ואז זורקת על הרצפה!מצטרפת למועדון
הרצפה גם רעבה מסתבר..
בגיל הזה הרצפה הכי רעבהאין לי הסבר
(וגם האמא!)
בת כמהמקקה
אצל הילדים שלי זה הולך בתקופות. שבוע שבועיים טורפים כמויות, תקופה לא נוגעים באוכל... וחוזר חלילה
בת שנהאין לי הסבר
זה מתסכל הקטע הזה🙁
אז בגיל הזה באוכל ממש היו ככהמקקה
וגם יותר מאוחר...
לדעתי תשתדלי להרפות כל עוד גדלה באופן תקין
אז זהואין לי הסבר
היא לא גדלה באופן תקין🙄
היא בתחתית האחוזונים (אם היא עליהם בכלל), שזה לא מפתיע בהתחשב בגנים שלה, אבל לא יזיק לה לגבוה ולהשמין.
אה, הבנתימקקה

אז זה באמת יותר קשה לשחרר

אבל אולי כדאי ממש להעשיר את הקצת שכן אוכלת. לדחוף שמן זית לכל תבשיל, גבינה צהובה, שמנת במקום יוגורט וכן על זו הדרך... או אפילו להשלים בבקבוק, הייתי מתייעצת עם רופא על זה.

ועוד דבר. אצלי בגיל שנה עדיין התבססו הרבה על טחון. אני יודעת שיש הרבה שלא בגישה הזו אבל אצלי בגיל הזה עדיין לא הצליחו לאכול ארוחה שלמה ומזינה בלי גם תוספת של טחון בחלק מהארוחות.

היא לא אוהבת טחוןאין לי הסבר
ממש אוהבת לנשוך אוכל (וגם אותי, אבל זה דיון אחר)
עד לא מזמן אכלה טוב ולא מי יודע מה עלתה (אבל גם אני ככה אז אמרתי שבסדר) עכשיו גם לא מוכנה לאכול בערב ..
יש לציין שבמעון אוכלת מקסים...

משתדלת לתת גבינות שמנת גבנצ וכו...
מה שיעזורזה טחינה אבל היא אנטי🤷
תתקשרי אליהם פשוט. הם עונים תוך דקה וממש יעיליםבוקר אור
אבל אין לי כח פשוטאין לי הסבר
לדבר בטלפון עם מוקדים ציבוריים ממש קשה לי נפשית. שאלה טובה למה.
להתקשר לך?בוקר אור
וואי אם תוכלי זה יעזור לי ממש🙏🥺אין לי הסבר
אבל רק אם מסתדר לך, אם זה מסבך אותך אז לא!
כמה מגבונים היא אכלה?בוקר אור
חתיכה קטנהאין לי הסבר
לא בלעה אבל רק נשכה מהם חתיכה קטנה ומצצה אותה
אז ככהבוקר אור
היא אמרה שסבירות ממש נמוכה שיגרום לכאבי בטן והקאות, אם במשך שש השעות מהבליעה יש יותר מהקאה אחת לפנות לטרם או למוקד אבל הסיכוי שזה יקרה מינימלי
לגבי המשחה וגם לגבי המגוונים
וזה מאוד שכיח שתינוק בולע את המשחה הזו
וואי ממש ממש תודה לך🙏🙏אין לי הסבר
היא פשוט מגרדת מהגוף ומלקקת, עושה פרצוף שהיא נגעלת וממשיכה ללקק🤦
נעקוב אחריה...

תודה ענקית ממש
❤️❤️❤️אין לי הסבר
אני בהלם😰אין לי הסבר
אמרתי לכן שהיא סרבה בתוקף לאכול את הפיתה עם הגבינה, ועכשיו כשאני אוכלת אני מגלה שהגבינת שמנת מקולקלת😱
מזו האנינות טעם הזאת???
לקח לי חצי פיתה להבין אתזה והיא תוך ליקוק אחד
אויש רק היום היא לא הסכימה לאכול?רק טוב=)
חמודה
אגב, קורה שאחרי תקופה ארוכה של ארוחה קבועה נמאס להם, סה"כ הגיוני.. אז שווה לבדוק מידי פעם אולי היא תסכים משהו אחר..
(לחמניה, חתיכות בטטה, מרק (לא מעוך), פשטידה, לביבות וכו')
אני לא זוכרת ככאין לי הסבר
שבוע שעבר בעלי היה בבית אז לפעמים הוא נתן לה..
אתמול היא אכלה מרק ממש ממש יפה, אבל זכור לי שלאחרונה היא קצת עושה סצנות עם האוכל.
הבעיה מתחילה שהיא אןכלת לפני שמותר ךי חךבי ואז יותר קשה לתת לה אוכל😐
ממ..רק טוב=)
יש זמנים כאלה שהם יותר מאתגרים עם האוכל, אבל בעז"ה יעבור
אמןאמןאמן🙏אין לי הסבראחרונה
התיעצות עגלההרבה פנים
ראיתי עגלה ביד שנייה ממש מקסימה של חברה בשם גו בייבי
מישהי מכירה ?
חברה מומלצת?
לא ראיתי בגוגל הרבה עגלות של החברה ....
זאת לא חברה שנחשבת 'מותג' או משהו יוקרתיראשית גאולהאחרונה
יחסית עגלות זולות יותר
ומניחה שבפועל- יכל להיות שהעגלה תהיה אחלה
ויכל להיות שפחות

בעיני אם את בודקת אותה פיזית ורואה איך היא נוסעת ומתקפלת והיא במחיר טוב- אז זה בסדר

אני אישית כן היתי מעדיפה משהו אחר ויש ביד 2 הרבה מציאות

אבל בטוחה שיש מלא נשים עם עגלות מכל החברות שמרוצות מהן

ואני קניתי ספורטליין כשזה רק התחיל לצאת לשוק ובקוי היה מידע באינטרנט ואין נסיון של אנשים
ובסוף החלטתי שכן
ולא מתחרטת. והיום היא נהייתה כבר ממש נפוצה וידועה..


אז בעלי החמוד צחק עלי למה אני מזמינה מנקהאני זה א
לנקות חלונות והצהיר שהוא ינקה...
והנה המנקה ביטלה בדקה ה90 ומי יודע אם באמת תבוא בזמן אחר
ואולי תהיההלו באמת הזדמנות להגשים את הבטחתו
ימים יגידו ...
ואם לא אז החלון היחיד שאני מנקה בלי נדר שבאמת צריך בגלל חמץ זה החלון של המטבח השאר יחכו בטינופם עד שיהיה מי שיגאלם חחח
(לא באמת מטונפים כן לפני 3 חודשים עברו ניקוי יסודי חח)
אני לארגעים פשוטים
מנקה חלונות לפני פסח
תמיד יש אובך ואז צריך שוב הכל..
האמת שאני מנקה כמה פעמים בשנהאני זה א
ופסח זה חלק מהרוטינה השנתית...
למה גברים חושביםחיים של

שלא צריך לנקות חלונות?

זה ממש בסיסי (למי שנוהגת לנקות..)

אני חושבת שאני אישה.מוריה
ואני לא חושבת שחלונות זה חלק מנקיונות פסח.

אבא שלי לא חושב כמוני.
והנה בעלי תפס רגליים קרות והתחילאני זה א
לשאול בשלום המנקה חחח
איך אתן מנקות?Monica Geller
ממש שופכות מים לשכנים?
אני מוציאה אותם ומנקה באמבטיהאחתפלוס
אבל רק פעם בשנה משקיעה ככה
אי אפשר לפרק אצליMonica Geller
יש לי תריס מתגלגל
קודם כל אני גרה בית פרטי אז אין בעית שכנים מתחתאני זה א
אבל אפשר גם עם קיטורית ולשאוב ואז זה בלי לשפוך מים ואת החלונות עצמם מפרקת ומנקה במקלחת
תודהMonica Geller
ננסה באמת עם שואב
חלונות?חגהבגה
מאז שנכנסנו לדירה לא ניקיתי- אין גישה
אנחנו חיים, מבטיחה
אני בטוחה חגוש חחחאני זה א
מעולם בכל שנות נישואי לא ניקיתי חלונות😂ראשית גאולהאחרונה
איזו כמות של דימום אמורה להיות 9 ימים אחרי לידה?או מיי גאד
אני עדיין ממלאה תחתונים של קוטקסט... משהו ברמה של היום השני למחזור... זה תקין??
נשמע תקין. אבל אם את חוששת תתקשרי למחלקהמיקי מאוסאחרונה
אמור להיות טלפון במכתב שחרור.
מזל טוב!
התייעצות-טיפה מביך.האושר שבחלום
אני שבוע 14 היום ברוך ה
שמתי לב, שהתחתונים שלי די רטובים.. יש לי הפרשות במקום של האיבר. שזה אני מאמינה רגיל וטבעי.
אבל לאורך כל התחתון יש רטיבות כזאת, שאין לי מושג מהי.
זה לא הגיע פתאום.. היה לי את זה מידי פעם לפני ההריון, ושיערתי שזה מזיעה.

עכשיו אני טיפה בלחץ, יש מצב שזה מי שפיר?
יש לי את מתחילת ההריון.. זה לא משהו פתאומי.
התחלתי לחשוב, אולי בריחת שתן? אולי אני לא מנגבת כמו שצריך? כי יש לי פיפי די הרבה.

אשמח לעצות..
אולי לדבר עם הרופאה שלך ולבקש הפניה לפיזיו רצפת אגן?ציפיה.
ממש יכול להיות שזה הפרשות, אבל זה רעיון טוב לתרגל את שרירי רצפת האגן בכל מקרה
גם לי זה היה ככה. זה נראה לי זיעה.דובדובה
אם את לחוצה..
לכי תעשי א.ס פעם אחת מחר תראי שאין מיעוט מי שפיר ותביני שזה מהזיעה.
גם היה חם היום יחסית.
לי כל הקיץ זה קרה.
הייתי בסטרס.. חשבתי שזה ירידת מים. (יש לי היסטוריה של הפלות)
ותמיד בא.ס הכל היה תקין אז הבנתי שזה זיעה
אין ירידת מים בשבוע כזה,YaelLאחרונה

בטח לא אם אומרת שזה מתחילת ההריון, זה לא קיים בשליש הראשון. אז מהבחינה הזו את יכולה להיות רגועה.

חיסון גיל שנה וחצי וחום גבוה 😲חדשה כאן 1
היי

עשינו בראשון חיסון לגיל שנה וחצי
שאלתי את האחות על תופעות שאני צריכה להיערך אליהם והיא אמרה וחזרה כמה פעמים של חיסון בגיל שנה וחצי אין חום ולא אמור לביות שום דבר. דברנו בבוקר והיא אומרת שאין שום סיכוי שזה מהחיסון

מאתמול בלילה הקטנה העלתה חום מאוד גבוהה נמשך ככה כל היום עד שאחר הצהריים כבר הלכתי לרופא שבדק בקפדנות ואמר שהאוזניים והגרון נקי וזה רק מהחיסון ..

כבר תקופה שהניבים מבצבצות לה השבוע בקעו תחתונות ועכשיו תכף בוקעות העליונות אבל בשום שן החום לא הגיע לכמעט 40 מעלות

קרה למישהי ויכולה להרגיע אותי?🙏🏼
מוזר שככה אמרה לךאהבתחינם
גם אני עשיתי לבן שלי שנה וחצי ואמרו לי שיש מצב שיעלה חום, או שהמקום יתנפח..
דברתי עם האחות בבוקר ואומרת שאין מצב שזה מזה 😞חדשה כאן 1
איך יכול להיות שהיא אומרת ככה לך אמרו שכן והרופא גם אומר שכן ..
תראירגעים פשוטיםאחרונה
זה קרה לי גם
עשינו חיסון (ללא תופעות לוואי של חום) בבוקר, אחהצ הקאות חום וכו' והגענו לאשפוז של שבוע(!) בבי"ח
מליון בדיקות, אני הייתי בטוחה שזה קשור לחיסון כי לא הייתה במסגרת בכלל
בסוף הסתבר שזה היה איזה וירוס שנדבקה לא ברור מאיפה, והזמן דגירה היה עוד לפני החיסון

קיצור לא חייב שזה באמת קשור..
ברית כשחלק מבני המשפחה לא מחוסניםאנונימית בהו"ל
אז אומנם בעה יש עוד זמן אבל אני תוהה מה אעשה כשתהיה לנו ברית ויש לנו כמה קרובי משפחה שלא מתחסנים מעקרון ככה שאני לא בטוחה שיתחסנו גם בהמשך. אחת עם שמונה ילדים, אני לא בטוחה שהם מקפידים בכלל על הכללים וטוענים שהנגיף זה הונאה בכלל
וואלה אני מפחדת. על התינוק, על הילדים שלי, על שאר האורחים.
קרה לכן?? בעלי ממש רציני בקטע הזה ומבחינתו לא להזמין מי שלא מחוסן ולתת להם לראות את הברית בזום.
מצד שני, אני חוששת שהם יפגעו ובפרט שאלו בני משפחה קרובים
ממש ממש מבינה אותך. אומנם אצלי יש עוד הרבה זמןציפיה.
ולשמחתי חוץ מאחות אחת כל המבוגרים מחוסנים.

המחשבה שלי כרגע היא לבקש שכל מי שלא מחוסן (כולל ילדים, אולי לא תינוקות) שיעשו בדיקת קורונה.
אפילו שאני מחוסנת, ואפילו שמסתמן שגם לתינוק יהיו נוגדנים, זה עדיין מפחיד אותי מידי.
(צריכה ללדת לקראת סוף תמוז)
^^^זה רעיון מצוין. מי שלא מחוסן צריך להביא בדיקת קורונה תקפהעוד יבוא היום

זה גם ההנחייות של התו הירוק

ואת יכולה להתלות בזה.

או שולחנות בחוץ לאורחים לא מחוסניםאם ל2


פשוט תעשו לפי ההנחיות...כרגע זה נראה לי פותר אתכם מבעיותרקלתשוהנ

אתם ממש יכולים להציג את זה ככה - זה פוט החוק. אתם לא עוים אירוע עובר על החוק, זהו...

גם בשטח פתוח אני חוששת מהםאנונימית בהו"ל
הם מן הסתם יסתובבו בן האורחים, או יגשו לראות את התינוק
ואני לא יודעת אם יקפידו על מסיכה ממש לא רוצה להכניס ראש לקלחת הזאת
מבינה אותך לגמרי :-/רקלתשוהנ
תעשי קפסולות. ותסבירי להם זה או שהם שומרים מרחק או שלא באיםאם ל2


מסכימה עם בעלך.מוריה
עם כל הכבוד.
הבריאות שלי ושל המשפחה שלי חשובה לי יותר מאשר שאנשים ייפגעו.
זכותם לבחור לא להאמין.
זכותכם לבחור לדאוג למשפחה שלכם.
בלתקחיים של

חברה שעשתה ברית כתבה ככה:

 

מחוסנים ומחלימים יקרים..

 

אז זה עורר קצת שיח בין החברות.

אבל כולן הסכימו שהיא לא יכולה לקחת את הסיכון.

 

יכול להיות שיפתחו אולמות ואז זו כבר תהיה דרישה של האולםמקופלת
ולא שלכם, ואז זה יותר קל...
מסכימה מאוד עם בעלךשירהקולה
יש חוק, ובאירועים (לא קשור אם באולם סגור או בשטח פתוח) מותר אך ורק לפי נהלי התו הירוק- מחוסנים ומחלימים, ו5% על בסיס בדיקת קורונה שלילית ב48 שעות שקדמו לאירוע.
אם יש לך חשש מהמשפחה הזו, אז מתנצלים ופשוט אומרים שאלו התקנות ויהיה שידור בלייב.
אחותי מתחתנת בקרוב ובהזמנה שלהם רשום במפורש- רק בעלי תו ירוק מוזמנים (כי יש במשפחה ילדים שלא יכולים להתחסן והם מקבלים קדימות ל5% שעל בסיס בדיקה...)
אנשים שלא מתחסנים החליטו להוציא את עצמם במודע מהכלל, אז אין להם מה להיעלב כשהכלל לא ממש מעוניין שהם יתערבבו בתוכם.
חד משמעית - מי שמעל גיל 16 ולא מחוסנים, לא מזמינים!כינוי-לרגע
אין בכלל מה להרגיש לא נעים כנגד אנשים כאלו.

שיאכלו את הדייסה שבישלו לעצמם.

הרי גם נאסר עליהם להכנס לבתי כנסת.
או להתחסן או לבוא עם בדיקת קורונה שליליתרעותוש10
זה בערך הנחיות החוק אז זה יותר פשוט...
בדיקת קורונה שלילית לא שווה הרבה - כיוון שלוקח 24 שעות לפחותכינוי-לרגע
לקבל תשובה, בינתיים אפשר להדבק.

לשמחה משפחתית לא הייתי מוכנה להכניס מבוגרים שלא התחסנו.

בדיקת קורונה היא משהו מינמלי כדי להכנס למוסדות ציבור - אך ברור שיש עדיין סיכון לא מבוטל שמי שנבדק, בינתיים נדבק חלילה.
אני חושבת שזה קצת קיצונירעותוש10
בכל מקום יש כאלה שלא התחסנו,
ובחור בן 15 הרבה יותר בסיכון להדביק מאשר אדם מבוגר רק כי בדרך בנוער מסתחבקים וגם פוגשים הרבה יותר חברה

בכל מקרה לא הייתי מחמירה יותר מהחוק...
ואפשר לומר שלא לגעת בתינוק בגלל הקורונה כהנחיה גורפת זה נשמע לי סביר...

לי הייתה ברית בקורונה ולא היה חיסונים ואף אחד לא נגע בתינוק מלבד הסנדק והמוהל
(ואמא שלי שלמרות שהיא בסיכון התעקשה שסיכון או לא את הנכד היא חייבת להחזיק לתמונה)
רוצה להוסיף לך עוד משהו למשוואהבת 30
את.תהיי אחרי לידה, במצב רגיש והורמונלי ואולי כואב.
הדבר האחרון שאת תצטרכי זה להיכנס למתחים ולמריבות לפני הברית.
ממש ממליצה לכם לקבל החלטה לפני הלידה ואולי גם להודיע עליה מראש כדי למנוע מעצמך את ההתעסקות הזאת.
האמת ?הרבה פנים
חושבת שהייתי לוקחת את הסיכון .
עושה ברית במרחב פתוח וזהו ..מקווה לטוב ..
אפשר לבקש שלא יביאו ילדיםמקקה
והמבוגרים יקפידו על מסיכות
אצלינו גם יש כאלה אבל זה בעיקר סבא וסבתא מבוגרים...
בנות, אתן מטעות אותה ממש!שירהקולה
נהלי אירועים הם חד משמעיים- תו ירוק בלבד, אין אפשרות לתו סגול.
לא משנה אם זה באולם סגור או בשטח פתוח- מותר אך ורק מחוסנים או מחלימים, ורק 5% מכלל האורחים יכולים להיכנס על בסיס בדיקת קורונה שלילית מ48 השעות שקדמו לאירוע.
אין דבר כזה קפסולות ואין דבר כזה להושיב בחוץ.
בנוסף- מותר עד 50% תפוסה ממה שמותר באולם ועד 300 אורחים- ז"א שלכל היותר אפשר עד 15 אורחים באירוע שאין להם תו ירוק, וגם זה באולמות גדולים. אם יש לכם בני משפחה שלא יכולים להתחסן או ילדים למשפחות שההורים כן מחוסנים- הם אלו שאמורים להיכנס על חשבון המכסה הזו. מי שבוחר במודע לא להתחסן- אני לא הייתי מזמינה על חשבון ה5% האלו.
באירועים הסיטואציה יותר רגישה כי יוצאים מנקודת הנחה שיש ריקודים וסעודה ואז הסיכוי להדבקה עולה, לכן צריך לשמור הרבה יותר במצבים כאלו.
בתור אחת שלא מתחסנת (לפחות כרגע)הריון ולידה
ושיש לה צפי אולי לשתי בריתות במשפחה בקרוב (שתי גיסות שלי בהיריון, לא יודעת אם יש להן בנים או בנות) -
אני בהחלט לוקחת בחשבון את האפשרות שלא אוכל להגיע אם תהיה ברית... עם כל הכאב והצער... (וכנ"ל גם הילדים שלי כמובן)
מקווה שהם ישדרו את הברית בזום לפחות, ומקווה שלאמא שלי, שגם לא מחוסנת, הם ייתנו לבוא אחרי בדיקת קורונה...
(ותכלס אמא שלי ואני יותר מוגנות מהאחים והגיסות שלי, שעובדים מחוץ לבית ומסתובבים והרי ראינו מחוסנים שנדבקו... אבל מילא..)
רק אומרת נדבקו לא אומר שהם מדבקיםשיר10
זה עוד לא ברור לגמרי אבל היו כמה מקרים כבר שגם אנשים שנדבקו לא הדביקו (למשל המקרה של איכילוב)
ילדים של מכחישי קורונה ממש לא להזמיןאמאשוני
מכחישי קורונה בד"כ חיים בקהילות שלא מקפידות מאידיאל. זה לא רק שאלה על המשפחה עצמה כמה מקפידים אלא גם החברים והשכנים וכל מי שבא איתם במגע.
האחות עצמה לבקש יפה ונחוש שאצלכם תכבד ותקפיד על הכללים מסיכה כל הזמן ו2 מטר.
בשולחן שלה מי שירצה ישב לידה מי שלא- לא, בכל זאת זה המשפחה שלה לא אנשים זרים וזה כבר קצת פחות עניינכם.

זה מה שאנחנו עשינו. וילדים באופן כללי לא רציתי שיבואו. זה גם לא התאים לכמות המוזמנים המותרת.
עד שסוף סוף חזרו למסגרות. עשינו ברית בבוקר בשעה שנוח לפזר את הילדים ולבוא ומשם לעבודה אז גם לא היה פיתוי להביא ילדים. חלק באו לבד חלק זוגות וקצת מאוד ילדים.
הקפידו על מסיכה במהלך הברית וקפסולות בארוחה.

היו מינימום כיבודים בברית עצמה, למרות שהמוהל רצה יותר לא זרמתי. רק סבים וסבתות מוהל ואבי התינוק כולם מחוסנים הם קיבלו כיבודים וממילא נחשפו לתינוק שגם הוא מחוסן. וגם זה היה לי יותר מדי. אבל בגלל שאמא שלי ממילא עזרה לי עם התינוק לפני ואחרי הברית לא יכולתי להגיד רק לחמותי לא להחזיק אותו (חמי היה הסנדק) אז ככה יצא.
האמת לא הייתי מאפשרת.סופי123אחרונה
מה אני צריכה שחלילה מישהו יידבק באירוע המשמח והמרגש שלי וחס וחלילה יקרה אסון.
כמו שלא הייתי מזמינה אף אחד לפני החיסונים ככה לא מזמינה לא מחוסנים.
יש משהו שפספסתי?שומשומ
אז ב"ה שבוע 34..
פעם אחרונה שהייתי אצל רופא הנשים(טלפונית ) היה בשבוע 30, נתן לי הפניה לשעלת והערכת משקל. וזהו.
מבחינתו היה נשמע שנגמרו היחסים ביננו ;)
יש איזשהי בדיקה שפספסתי? נשמע לי מוזר שמשבוע 30 אני לא רואה רופא.. גם אחות ליווי הריון כבר לא בקשר איתי משבוע 24 בערך
אני רק קופצת פעם ב למעקב הריון... ככה זה אמור להתנהל? (בכללי מאוכזבת מהתנהלות הקופה)
לא, להיפךאמאשוני
בסוף ההריון התדירות צריכה לעלות.
תקבעי תור לשבוע 36, אם כל הבדיקות תקינות ומצג ראש, ייתן הפניה ל gbs או יבצע במרפאה.
תבקשי דף סיכום מעקב הריון.
ייתכן ויבקש שתחזרי גם ב38, לא בטוח.
יום אחרי התאריך אם לא תלדי תלכי לעקב הריון עודף ושם תקבלי הוראות הלאה.

בהצלחה ושיהיה בשעה טובה!
וואו תודה על המידעשומשומ
מה זה בדיקת gbs?
לאחות את צריכה להגיע פעם בשבוע אני חושבת בשלב הזה.מוריה
מה? בחיים לא שמעתי על פעם בשבועחדשה ישנה
זכור לי שמשבוע 36 זה פעם בשבוע.מוריה
מה פתאום! רק בהריון בסיכון צריך מעקב אחות בתדירותאת בשלב כזהרק שאלה לי
עכשיו עוד צריך פעם בחודש, משבוע 36 פעם בשבועיים ומשבוע 38 כל שבוע.

מבחינת הקשר עם הרופא - גם לי מהשבוע הזה בערך לא הייתה כ"כ תקשורת עם הרופא. חוץ מבדיקת gbs כמו שאמרו שיצאה לי חיובית אז הוא התקשר לעדכן אותי. חוץ מזה אני חושבת שהאולטרסאונד האחרון היה לי בהערכת משקל. אם הכל תקין אין צורך סתם לעשות עוד בדיקות (וכמובן שזה תלוי רופא וקופה, יש כאלה יותר לחוצים ויש כאלה פחות. שלי די מחמיר ועדיין לא הייתי אצלו אחרי ההערכת משקל).
אולי את מתכוונת להריון בסיכון? כי בהריון שגרתיפרח חדש
אין צורך אלא אם כן יש איזה חשש שמשהו לא תקין.
בהריונות כשהכל תקין ב"ה אני הולכת שבוע 34 להערכת משקל
אח''כ שבוע 38 הולכת לרופאה לבדוק שהכל בסדר וזהו. מהשלב הזה כל דבר זה כבר במיון יולדות.
אחות. לא רופא.מוריה
הגיוני שנהלים השתנו. או שאני לא זוכרת נכון.
תודה לכל מי שתיקנה אותי.מוריה
בכל מקרה, משבוע 24 בלי מעקב זה הרבה..
מעקב פעם בחודש לחץ דם ומשקל..שומשומ
התכוונתי אחות ליווי הריון ספציפית שלי.. עשיתי איתה רק שני מפגשים וזהו
אה. אני מכירה שאחות ליווי הריון היא זו שעושה את המעקב..מוריהאחרונה
חדש לי.
האם מותר לקיים יחסים בזמן שיש דלקת בדרכי השתן?אנונימית1999
התחלתי אתמול אנטיביוטיקה...
להבנתי, אם את מרגישה מספיק טובבימבה אדומה
אין מניעה רפואית. רק לדאוג ממש להיגיינה של המקום.
בטוח?אנונימית1999

כי בחיפוש בגוגל, חלק אתרים כתבו שאפשר וחלק כתבו שלא

נרבה פעמיםתוהה לי
דלקת קוראת כתןצאה מיחסים
ובכל מקרה השופכה שלך והשלפוחית עברו טראומה רצינית, ובזמן יחסים יש שפשוף של האיזור אז לא מומלץ.. חכי כמה ימים
תרגישי טוב!
אוקי, תודה!אנונימית1999


אני לא רופאה אבל שמעתי פעםכמיהה

שאפשר גם להדביק את בן הזוג

זה בפטריה כמדומנימק"ר
מקפיצה לעוד תגובותאנונימית1999אחרונה
הריוניותאחת פשוטה
איך אתן ישנות ?
אני יודעת שכששוכבים על הגב פחות חמצן מגיע לעובר וההמלצה היא לישון על צד שמאל.

אבל לא נח ליייי, אני מתהפכת בלילה מצד לצד וממש קשה לי לא לישון על הגב..

זה נורא?
חמודה! ממש לא!האור שבלב
תשני איך שנח לך!

לי יש כרית גדולה מתחת לרגליים
פוך זוגי שאותו אני מקמבנת איפה שהכי צריך והכי נח
ו2 כריות לראש,
ואני כל פעם מוצאת תנוחה אחרת נוחה(לי אישית עם בטן גדולה ממש לא נח על הגב.. אני חצי בטן על המיטה על הצד כזה...)
מותר לישון על הגב, פשוט פחות מומלץ...שמש בשמיים
מצרפת פה קישור עם תנוחות שינה, הם כותבים גם לגבי שינה על הגב, מה לעשות כדי לא לפגוע בזרימת דם. בכל מקרה, זה לא גורם נזק לעובר, אל תדאגי

שינה בהריון - איך לישון בהריון - תנוחות שינה - תינוק ישראלי
אני גם לרוב על הגב(גם שנשכבת על הצד מתעוררת,שגרה ברוכה
כשאני על הגב) ובה הכל כשורה!
אני מוצאת את עצמי מתעוררת כשאני על הגב,ציפיה.
אפילו שזו לא התנוחה המועדפת עלי ואני ישנה ככה הכי פחות טוב.

אני חושבת שדבר ראשון חשוב לישון, כדי שיהיה כוח.

יש מצב שבשלבים מתקדמים יותר של ההיריון גם ככה תרגישי אי נוחות בשינה על הגב, אז גם אם תרדמי ככה, יש מצב שתסתובבי מתוך שינה די מהר לתנוחה אחרת.
אני ישנה על הצד אבל שוכבת הרבה על הגבפשיטא
אני מרגישה תנועות הכי טוב על הגב..
ואוהבת לשכב ככה. ובלילה- נו, כל חמש דקות מחליפה תנוחה כי כל רגע נוח לי משהו אחר
לא נורא בכלל העיקר שאת נושמת טוברעותוש10
אני בחודש שמיני תשיעי היה לי לחץ מטורף של הרחם על הצלעות ברמה של כאב

הצורה כמעט היחידה שישנתי בסוף היא על הגב עם הידיים למעלה שזה מרים את הסרעפת ומפנה מקום...

לתינוק שלום
בסוף באמת כבר לא ישנתי טוב בכללים...
אחרי הלידה, עם שני תינוקות קטנים, ישנתי יותר טוב מאשר בסוף ההריון....
הייתי מתהפכת מצד לצד עד שמתייאשת והולכת לשבת על הכורסא בסלון

לא מומלץ להיות הרבה על הגב. לי בסוף גם לא היה נוח על הגב- לחצו לי על הריאות, בלידה היה לי ממש קשה שהייתי צריכה להיות על הגב, ועדיף להמעיט. זה יכול ללחוץ על העורק שמספק דם לעובר
איך את מצליחה לישון על הגב?חולת שוקולד
אני לא יכולה לשכב על הגב אפילו דקה, מתקשה לנשום, אפילו בישיבה חייבת 90 מעלות
כרית הריון ומהרבימבה אדומה
לא זוכרת שאסור על הגב....אבלשקד ותמר
אני מרגישה שכשאני שוכבת על הגב...לי לא מגיע חמצן...😏
לא מצליחה לנשום על הגב. חייבת לישון על אחד הצדדים.

אומרים שכשלא מרגישים תנועות אז ההמלצה היא לשכב על צד שמאל כדי להרגיש יותר טוב. אבל אין צורך לישון דווקא על הצד הזה.

הכי חשוב שיהיה לך נוח!
תודה לכולם!אחת פשוטה
עזרתן לי לפחד פחות..
אני ישנה על הצד הכי נוח ליadarאחרונה


זבל של יוםאין לי הסבר
סתם...
הוא לא באמת היה כזה גרוע...
היו כל מיני דברים לא נחמדים ומעצבנים. וזה לא כיף.

ולכן על מנת לגרש את הרוע מהעולם,
כל אחת ואחת שקוראת את זה, כן כן, גם את שתגלגל למטה ותקווה שלא שמנו לב, שולחת לנו 2 דברים:
1. משהו טוב ומשמח שהיה לה היום
2. בדיחה או סיפור משעשע

צאו לדרך😌
❤❤❤חגהבגה
למישהי יש שואב אלחוטי של שארק?ציפור מתוקה
יעזור לי ממש!
אין לי המלצהבאפיק
אבל לחן חלפון מהיוטיוב יש קופון לשואב שלהם נראה לי..
איזה דגם? מרוצה?ציפור מתוקה
זירו M (המחיר שלו 1800 והוא בצבע אדום כזה)אנונימית(:
מרוצה ממש, הוא חדש יחסית ועושה אחלה עבודה
ולחן כלפון יש קופון עליו עד מחר (!) של 10 אחוז
ממש תודה!ציפור מתוקה
יש ליאמא6
דגם 201
אבל הוא אצלי בדיוק 5 ימים כך שקשה לי להגיד...על פניו עובד מצוין (אפשר לראות לפי כמות האבק שמצליח לצבור...). מה שכן, קצת כבד
תתחדשי!🙂ציפור מתוקה
כבד ברמה שכואבת היד?
חשבתי לקנות את ה 101 מתלבטת ממש (בגלל המחיר)
את יודעת מה ההבדל בין הדגמים?
לא יודעת מה ההבדליםאמא6
בין הדגמים. קראתי על הדגם שקנינו הרבה ביקורות טובות. מבחינת הכובד, אני מניחה שאם משתמשים חצי שעה רצוף, כואבת היד... בהשוואה לחברות אחרות זה יותר כבד, אבל הבן שלי בן 9 מתפעל את זה בלי בעיה
למה משתמשים בשואב אבק??אמא מאוהבת ל2
סליחה על השאלה המוזרה, אבל באמת אני אף פעם לא משתמשת ולא יודעת למה משתמשים בזה?? אין לי שטיחים ואף פעם לא הרגשתי שזה חסר לי.
אצלנו יש כמויות של אבק בבית ומטאטא רק מלכלכך יותראנונימית(:
הוא פשוט פולט את כל הלכלוך על הרצפה מרוב האבק שנתפס עליו..
לספות, מיטות, מגירות, חלונות, כל מקוםחדשה ישנהאחרונה
שאי אפשר לטאטא ויש בו אבק, בחריצים וכד'
פוסט שמדבר על ״איך למשוך שפע לחיינו?״אם_שמחה_הללויה
עבר עריכה על ידי אם_שמחה_הללויה בתאריך כ"ד באדר תשפ"א 19:23
רוצה לשתף אותכן בפוסט שכתבתי. יש בו דברים אישיים ששיתפתי, אבל אני שלמה עם זה, כי אני חושבת שזה באמת דברים חשובים שיעזרו גם לאחרות.
איך למשוך לחיינו שפע?
בלי לזלזל בערך של ההסתפקות במעט, שהוא ערך נעלה, אבל חייבת להגיד, שהוא לא שווה כלום אם עיניה של האישה כבויות.
זוכרת את עצמי בתחילת נישואים ועם לידת בת הראשונה מתקמצנת על עצמי. כזוג צעיר שלא למד אף פעם איך להתנהל נכון עם הכסף, עם משכורות נמוכות,חיינו, כמו שאומרים, מיד לפה.
זוכרת שבתקופה ההיא אם היה לי כסף בכיס , הייתי שמה את עצמי תמיד בסדר עדיפויות אחרון. קונה דברים לבית, לילדה, לבעל ולעצמי אם הייתי קונה משהו, הייתי מחפשת את הזול יותר.
מה זה עשה?
1) תמיד חייתי בהרגשה של חוסר.
2) בעלי קיבל אישה די ממורמרת מהמצב,
שנמצאת כל הזמן בסטרס ומלחיצה גם אותו.
3)בגלל שתמיד הייתי קונה את הזול ביותר, תמיד הדברים היו מתקלקלים, נהרסים, הופכים להיות בלויים מהר. מה שאומר שהייתי צריכה לקנות חדש.
4)זה השפיע גם על תחומים אחרים בחיים.
כי מי שחוסכת מעצמה דברים חומריים, מתחילה לחסוך גם דברים אחרים ,כמו זמן לעצמה, זמן למנוחה וכו׳...
לדוגמא:גם כשהייתי יוצאת, הרבה פעמים לא הייתי נהנת כי היה לי מצפון לחזור מהר לילדה שלי. הייתי סובלת תנאים רעים בעבודה שלי,במקום פשוט ללכת (מה שעשיתי בסוף). גם הזמן המועט שהיה נשאר אחרי שהילדה הייתה הולכת לישון ,הייתי משקיעה בעבודות הבית, במקום להשקיע את הזמן הזה במנוחה שלי או זמן זוגי.
5)כשבעלי רצה לקנות בגד/ תכשיט הייתי מרגישה לא בנוח ושואלת אם זה לא יקר מדי.
6)והכי גרוע בעיני.הפסקתי לחלום והכרחתי את עצמי להפסיק לרצות.

היום, כשלמדתי את זה על בשרי ועברתי תהליך עם עצמי, אני יכולה להגיד לכן שעשיתי טעות באיך שהתייחסתי לעצמי.
היום הבנתי שכדי לאפשר שפע בחיינו אנחנו צריכות ״להרשות״ לעצמנו לקבל את השפע הזה.
זה לא אומר שצריך לחיות בבזבזנות, ברמת חיים שלא תואמת את המצב הכלכלי.
זה אומר, שכל אישה צריכה, חייבת ״להרשות לעצמה״ להשקיע כסף/ זמן/ מאמץ בדברים שמשמחים אותה .
מי שהתרגלה ״להתקמצן״ על עצמה, זה לפעמים ממש תהליך שצריך לעבור כדי להשתחרר מזה. זה לפעמים יושב חזק בילדות, כי היא ראתה את אמא שלה ״דוחקת״ את עצמה ולא קונה לעצמה כלום, העיקר שלילדים לא יחסר ואוכלת את השאריות מהצלחת של הילדים.

היום, אני יודעת שקוראים לזה שחייתי ב״תודעת עוני״ ולא חייתי ב״תודעת שפע״.
רבי נחמן קורא לזה גם ״מוחין דקטנות״.הוא גם אומר וכתוב בזהר, שכל השפע מגיע לבעל ע״י אור נפשה של האישה.״עיקר הממון של האדם בא לו ע״י בת זוגתו (עין זהר תזריע נ״ב) ואם אין לאישה הרחבת דעת, היא סוגרת לבעל את כל הצינורות..

היום אני הרבה יותר מודעת לצרכים שלי, למרות שזה עבודה מתמדת . גם בעלי יודע ששווה להשקיע בי, כי זאת השקעה שמשתלמת. מקבלים אישה מאושרת שמאירה את כל הבית. ואני חושבת שזה באמת גם משפיע על הברכה שיש לנו בבית.

כמו שאתן מכירות אותי, אני לא אוהבת
לזרוק מילים באוויר, אוהבת גם לתת עצות מעשיות מנסיוני.
אז איך עושות את זה בצורה פרקטית? איך אנחנו מושכות שפע לחיינו? איך אנחנו רוכשות ״תודעת שפע״?

1)להפטר מחפצים שלא מסבים לנו אושר.
אנחנו לפני פסח, זמן מצויין להשאיר רק בגדים ונעליים שאנחנו אוהבות, רק כלים שכיף לאכול מהם.
אתן יודעות איך אפשר לבדוק אם אישה אוהבת את עצמה? לפי סוג הלבנים שיש לה. כי אותם אף אחד לא רואה מלבדה והם מראים את היחס שלה לעצמה.
החפצים שמפנים משאירים חלל שמתמלא עם חפצים שאוהבים.
לא חייב לחכות ליום חג בשביל לאכול מכלים יפים, אפשר להשאיר רק כלים יפים אצלך בבית. ובבית אפשר להסתובב לא בפיג׳מה בלויה , אלא בבגד יפה ונח.

2)לדמיין את סגנון החיים שהיית רוצה.
אם לא תדמייני, איך תדעי לאן לשאוף?
גם הוכח שלדמיון יש כח אדיר למשוך את אותם הדברים שמדמיינים לחיינו.

3)פנקס משאלות.
לא לפחד לרשום את כל המשאלות שלך על דף.ככה מצד אחד לא תוותרי על חלומות שלך, ומצד שני לא תבזבזי כסף שעדיין אין לך להשיג את כל אלה.
מדברים גדולים כמו בית, טיול עד דברים הכי קטנים כמו מגבות חדשות. ואז כל פעם כשמקבלים איזה דבר למחוק מהרשימה. את תראי כמה דברים את מקבלת בלי להרגיש. ואולי גם תהי יותר ממוקדת ברצונות שלך.ובעיקר תפסיקי לחיות בהרגשה של חוסר.

4)לקנות דברים באיכות טובה. שווה לבנות מלתחה מצומצמת, אבל בנויה מפריטים באיכות טובה. אותו דבר לגבי מוצרי טיפוח. שווה להשקיע במוצרי טיפוח מרכיבים טבעיים שמיטיבים באמת עם העור שלך. הרבה פעמים זה גם אותו מחיר שתשלמי על מוצרים מלאי כימיקלים שרוב הכסף הולך על הפרסום ועל האריזה היפה.

5) אל תפחדי לבקש מבעלך.
כאן יש שלוש נקודות. אחת, לבקש בלשון רכה ולא כפקודה. שתיים, להיות מוכנה גם לקבל ״לא״.שלישית, אם את מקבלת משהו, לא לשכוח להודות על זה (ולא להגיד אבל זה יקר/ זה לא בצבע שאני אוהבת/ יש פתק החלפה וכו׳), שיהיה לו חשק לעשות זאת שוב.
הרבה נשים מתלוננות על בעלים שהם לא נותנים להן מתנות. כששואלים את הבעל ״למה? ״, הוא יענה כי ״היא לא מבקשת״. אבל אנחנו צריכות להבין שבלי שנדבר, הם פשוט לא מבינים כמה הפרחים או וילונות הם צורך נפשי בשבילנו! כי הם פשוט בנויים אחרת!
6)נתינה ותרומה.
בן אדם שיש לו תודעת שפע זה בן אדם שנותן ותורם גם לאחרים ולא רק שומר לעצמו. יש חוק, שמי שנותן,זה חוזר לו אח״כ כפליים. כסף זה אנרגיה, אנרגיה חייבת לזרום. אם בן אדם שומר את הכסף רק לעצמו, בשלב מסויים הוא יפסיק לזרום.
הנתינה לא חייבת להיות דווקא בממון, זה יכול להיות הזמן, שאנחנו מקדישים למישהו, הידע או האמונה שאנחנו חולקים עם אחרים, וכל זה, בלי לבקש תמורה.

היום אולם חג לועזי, 8 במרס יום האישה הבינלאומי, אבל לי כעולה מבריה״מ עדיין יש סנטימנטים עם חג הזה.אני חושבת שאם לא היה חג כזה, היינו צריכות להמציא אותו. חג שבו אנחנו חוגגות את הנשיות שלנו. נשיות שלא תלוית גיל/ רמה דתית/ רמת השכלה. חג, שכולו אחווה נשית גדולה. מקווה שהפוסט שלי עורר אצלכן לפחות קצת רצון לדאוג ולהשקיע בעצמכן, בדרך שלכן!
יפהפה! אני נהנית לקרא את הפוסטים שלך. תצליחי!נפש חיה.
איזה כיף! תודה על התגובהאם_שמחה_הללויה
עודד אותי לקנות דברים חשובים לינפש חיה.אחרונה
איך? איך תמיד את מדברת על הנקודות שאני הכי צריכה לקרוא??חדשה ישנה
אני ממש חשבתי על מה שאת כתבת בימים האחרונים... אני כל כך רוצה להתחדש,
בעקבות הקורונה והסגרים לא עשיתי קניות לעצמי המווון זמן, באינטרנט פחות הולך לי.
אני גרה ביישוב נידח ליד אילת, שגם ככה לצאת ממנו זה מסע.. אז עכשיו כשהילדים היו סביבי כמעט תמיד, שכחתי את עצמי,או יותר נכון הדחקתי אותי אחרונה.
..
ומרגישה שזה מצמצם לי את שמחת החיים, זה נותן לי להרגיש שאין לי, ואני לא צריכה בעצם, כי מי רואה אותי? נהייתי כל כך פשוטה, אבל לא בקטע טוב בכלל. וזה ממש מכבה אותי, כל הרגשות מתערבבות לי עם הדיכאון של תחילת הריון והבחילות.... אז זה מוסיף לי לתחושת הצמצום העצמי הזה.

וחוצמיזה, הפתעת שאת עולה מברית המועצות

תודה לך על הסדר שעשית בראש, והדיוק הכל כך נכון! את חכמה ממש.
אז את חייבת להתחדש!!אם_שמחה_הללויה
אפילו הכינוי שלך חדשה ישנה.
אני גם לפני קורונה שנאתי לקנות אונליין, הייתי חייבת להרגיש את הבד.מאז שהתחלתי לקנות אונליין בכלל לא מושך אותי לקנות בחנויות רגילות. תתחילי ממשהו קטן..תחתונים לדוגמא😆
ח י י ב ת !! הלוואי שאעשה את זה כמו שצריךחדשה ישנה
כי אין לי כח להסתובב עם מסכה, מאבדת סבלנות תוך דקה.
התייעצותהכל לטובה 1
אנחנו מחפשים יועצת מינית באזור השומרון, נשמח לשמוע מי שמכיר וממליץ. תודה רבה!
אפרת צוררגעים פשוטים
לדעתי. אבל לא מכירה באופן אישי..
^ אפשר לפנות אליה גם אם לא יתאים היא בטח תדע להפנותמיקי מאוס
המייל שלה מופיע אצלה באתר נראה לי, קל להשיג בכל אופן
תודה לכולםהכל לטובה 1
יש לי גם רעיון. בודקת מולה אם אפשר לכתוב את שמה פה או בפרטיאם ל2


אודיה ון לואן חפשי בגוגל או שתפני אלי בפרטי ואתן לך מספראם ל2


מיכל פרינסשחרית*אחרונה
דברו עם מרכז יה"ל ונסו לקבוע אצל מיכל או אצל אחת הבוגרות שלהם.
הוא אפילו לא מבין מה כל כך פגע בי בהתפרצות שלואנונימית בהו"ל
וזה היה על כך מפחיד ורציתי לצאת מהרכב ולא להמשיך איתו את הנסיעה הביתה .
אבל הוא לא התפרץ עליי, הוא התפרץ בכללי וכעס לאוויר . ככה הוא מתרץ את זה , ואני צריכה להעריך ולומר תודה שזה לא היה עליי אישית.
ואני כל כך נבהלתי וכל כך פחדתי והוא לא מבין
והלב לא מוכן להבין והמוח לא מוכן להבין ואני.. לי קשה לסלוח אוף איתו.
הייתי רוצה להוסיף ולכתוב - אל תדאגו הוא אדם שפוי ולכולנו יש נפילות והכל בסדר ב"ה בינינו אבל אני לא מוכנה לזה עד שלא תגיע התנצלות אמיתית והבנה לסריטה שהוא יצר לי בלב (במיוחד עם כל הארועים האחרונים ששיבשו אותי ובטח נשים נוספות)
וואו יקירה זה לא פשוט בכלל!ליאל 24
הסברת לו את הפחד שלך ממנו במצב כזה?
את מרגישה מאויימת ממנו בכללי?
תעני כמובן רק אם את מרגישה בנוח אהובה
חיבוק ענק ❤
ככה זה מתחילאמאשוני
ואת צריכה להגיד תודה שזה לא עלייך??
צריך לעבוד על שליטה בכעסים. קורס חובה לכל גבר.
ללא הגדרות ומילים מפוצצות.
החיים עמוסים, ים של טריגרים. צריך כלים להתמודד.
התחושות שלך בריאות ונכונות, אבל את צריכה לנהוג בחכמה ולא לפי הצדק.
כל הסיפורים תתעלמי מהם. תנדפי מהראש.
ככה לא בונים בית וזוגיות בריאה באמצעות זעזוע מסיפורים.
אבל במציאות צריך להכיר ולטפל

לדעתי בנקודה הזאת נכון להגיד "מים שקטים חודרים עמוק" בלי רעש וצלצולים, איומים והאשמות.
לאט לאט בדיבור מתון ושקול ולא יומיומי לגרום לו להכיר במציאות ולגרום לו להבין שהוא לא מחכה לטריגר הבא, הוא לומד איך להתמודד עם כוח הכעס שבוקע ממנו.

בהצלחה יקרה!
אם את מרגישה שאת צריכה תמיכה מקצועית אל תהססי. תמצאי את הקול שיכוון אותך לבנות בית איתן, בריא ושמח בע"ה!
כל מילה ^^ליאל 24
אויש, חיבוק על החוויה המלחיצה שעברתתוהה לי
הוא לא חייב להבין שבאופן גורףהתפרצויות כאלו גורמות לכל מי שנחשף אליהן חרדה ולחץ. הוא חייב להבין שעובדתית ההתפרצות שלו באוטו בנוכחותך גרמה לתחושות חזקות של לחץ, חוסר ביטחון ופחד. נקודה. עצם זה שזה קרה בחלל סגור בלי יכולת אמיתית לעזוב את הסיטואציה המלחיצה רק תרם לתחושות חוסר האונים והחרדה שלך.
ובגלל שהוא עשה מעשה שגרם לך לחרדה ולחוסר אונים צריך גם שהוא יכיר בכך וגם כמובן יתנצל אבל גם לחשוב למה זה קרה ואיך מונעים מזה להשנות.
חיבוק
רציתי גם לשתף אותךתוהה ליאחרונה
שבתחילת הנישואים שלנו בעלי היה רב עם אנשים בכביש בצורה שגרמה לי לחוסר ביטחון עז ולתחושות חרדה. ובהתחלה הוא התקשה להבין למה אם הוא "צודק" במלחמת הכביש ואם הוא הנהג אז אסור לו להגיב כמו שהוא רוצה.
אז הייתי צריכה כמה פעמים להסביר לו את החרדה שזה גורם לי ולמה, ולקבוע אולטימטום שכשאני ברכב אין מלחמות אגו בכביש בכלל בכלל בכלל.
אמרתי שלו שאני אמורה לחוש בטוחה בחברתו וחא שהוא גורם לי לתחושות חוסר ביטחון.
בקיצור מה שאני מנסה חומר לך שלך יש זכות לחוש ביטחון בחברתו של בעלך וחו יש את החובה לספק לך את התחושה הזו וכמובן לא לערער לך את התחושה הזו. אל תוותרי על זכויותייך ותדברי אותן ותדרשי אותן ואם אין שום הבנה והפנמה בצד השני זה כבר סיפור אחר
מחמם בקבוקים-ואילו פינו
הקטנה מתחילה מעון בקרוב..
ותמיד לוקח הרבה זמן לחלב אם להפשיר (מאחסנת בכוסיות שתן סטריליות)
עם מים חמים זה לוקח המון זמן... כמובן שמוציאים לפני אבל זה עדיין לוקח הרבה זמן..
מחמם בקבוקים זה מהיר? שווה את הכסף?
מה דעתכן?

לא מכירה מחמם בקבוקיםחדשה ישנה
אבל אפשר להכניס את הכוס של החלב בתוך כלי גדול עם מים חמימים. וחוצמיזה, את יכולה להוציא מוקדם בבוקר את החלב ולהביא למעון כשזה כבר מופשר.
עדיף להביא חלב טרי מאתמול שלא עבר הקפאהנירה22
ואם כן צריך להפשיר-אז להעביר למקרר ערב קודם
נראה לי מיותררעותוש10
אני מוציאה אם אני בבית אז ב7 בבוקר את המנה
ואם זה נמצא במעון אז איך שאני נכנסת לשם מוציאה לו מהמקפיא והוא אוכל רק אחרי שעה וחצי אז זה מספיק

בכללי - הכי טוב לשאוב כל יום למחר ואז זה חלב טרי ולא קפוא, אני הולכת מהעבודה למעון וישר שמה שם בקבוקים (הולכת עם בקבוקי חלב בכיסי הסוודר...)

הקפוא זה רק לזמנים מיוחדים או בלתמים, או מה שאני שואבת בחמישי שנשמר לראשון
מצטרפת להמלצות להביא את הטרי מאתמוללפניו ברננה!
עקרונית מותר אפילו לשמור את החלב במקרר לשלושה ימים, אז חלב שנשאב בשישי הוא בסדר בראשון.
שנה שעברה הייתי מביאה קפוא, השנה אמרו שנביא מופשר. בהתחלה התבאסתי וכעסתי כי חששתי שאשפוך הרבה חלב שהופשר לחינם. בפועל היה הפוך, החלב הרבה פחות התבזבז כי נתנו לו במנות קטנות בדיוק כמה שהוא צריך. (לא משנה שאחרי שבועיים התחיל סגר ואחריו הוא כבר היה מספיק גדול כדי לא לשתות חלב במעון, וזה לא עניין אותו..)
מותר יותר משלושה ימים אפילויעל מהדרום
נכון. צודקת..לפניו ברננה!אחרונה
ימצצחבשאיפה
העניין שאני עכשיו שואבת סטוק ליתר בטחון. וגם רוצה שתמיד יהיהואילו פינו
במעון ליתר ביטחון כי אני עוד לא יודעת מה הכמויות שהיא תצטרך..

אני משתדלת להביא את הטרי אבל לא בכל יום מצליחה לשאוב מספיק.. ויש ימים שיוצא יותר ממה שצריך..
נמאס שלא משנה כמה באיםמנסהשוב
זה עדיין לא מספיק. נמאס שעושים השוואות עם הצד השני. מרגישה לפעמים כאילו אני צריכה להתנצל שיש לי אמא ואבא! ונמאס לי שאני נותנת לזה הרבה מקום. ונותנת מעצמי לפעמים קצת יותר ויוזמת כדי שלא יפגעו, או יעשו השוואות, או יזרקו הערה בכאילו חצי צחוק פה ושם..

לפעמים מרגיש ששוכחים שנכד זה לא הילד..ושפעם בשבוע לראות אותו זה יפה וממש לא מעט.. וגם לא גורם לפספוס בגידול שלו כי עם כל הכבוד הגידול מוטל ברוך ה' על ההורים ולא על סבא וסבתא..

איך נותנים לזה לא להשפיע? המחשבות של ההורים מצד הבעל שנפגשים מעט למרות שעושים מאמץ (לפחות בעינינו) וכן נפגשים הרבה? מרגישה שכל שיחה צריכה להתנצל ומרגישה את הרצון הזה להזמנה או לקביעת מפגש ואז מאי נעימות אני מציעה ונענים בחיוב.. מחכה כבר לסיים עם החופשת לידה ולהתחיל בשגרה, ככה אולי יבינו שאין זמן ויש פה בית שמנסים לבנות וזה קשה גם בלי שיהיו לחצים מבחוץ..
וואי לא פשוטאמא חדשהה
מה בעלך מרגיש לגבי זה?
אולי תנסו לתאם עמדות,?
וזהו.. לנסות להיות שלמים עם עצמכם. כשהראש בעמדה של "לא מספיק" אף פעם לא תצליחי למלא את הרצון הזה. אז תעשו ככל יכולתכם ותשימו אתם את הגבול בצורה מכבדת
בעלי אומר שפעם בשבוע זה לגיטימימנסהשוב
ואם בא להורים שלו לראות את הנכדה אז למה לא? ההורים שלי רואים אותה ככה.. (אנחנו גרים קרוב יותר להורים שלי ומן הסתם שיותר נוח לי איתם. מרגישה שאני צריכה להתנצל שאנחנו גרים קרוב אליהם ושבגלל שהם עושים רגשי לבעלי זה יוצא עליי ואז מתחיל ריב
מבינה אותךמקקה
יכולה לומר לך שבהתחלה חמותי הייתה עושה סצנה של היעלבות כל פעם שלא באנו או אמרנו לא
הרבה עבודה עצמית - זה שלה ולא שלנו. אם היא בוחרת להיכתב שתתמודד.
עם השנים זה פחת בצורה משמעותית.
פעם בשבוע זה המון!!!! את ממש לא חייבת!!!
שמישהו יגיד להם את זה! ושיגיד גם לבעלי!מנסהשוב
מרגישה חנוקה ואם ניפגש פחות אני זאת שאצא לא בסדר.. הייתי רוצה שלא יהיה לי אכפת. שאעמוד על שלי בביטחון ובלי רגשות אשם
הם לא משנים, בעלך משנהמקקה

אתם מדברים על זה? מה דעתו בעניין?

אומר לך את האמת, גם לנו פעם היו המון ויכוחים ומריבות על זה. עד כדי כך שהרגשתי שממש כל פעם שהוא מדבר עם אמא שלו הוא מוצא דברים להתעצבן עליהם בבית. עברנו תהליך והיום אנחנו במקום אחר לגמרי, היום גם הוא מרגיש צורך לשים גבולות זה רק קשה לו. לפעמים הוא אפילו מבקש שאני אכתוב בשמו כי הוא לא מצליח...

 

אובייקטיבית, פעם בשבוע זה ממש המון. לדעתי לפחות. אולי הזמן גם לחשוב כמה קרוב רוצים לגור אליהם, כי זה נגזר אחד מהשני.

וכמובן, משתתפת בקושי!מקקהאחרונה

זה באמת באמת סיטואציה לא קלה שלוקחת המון כוחות

אלו הילדים שלך והמשפחה הקטנה שלך ופעם בשבועבתי 123
זה באמת יפה מאוד.
פשוט תשלימי עם זה שזה לעולם לא ישתנה הם תמיד ירצו יותר וזה אצלם בעיה שלהם.
חוץ מזה ממש מבינה לליבך זה לא קל❤
הבעיה שקשה להשלים וקשה עם ההערותמנסהשוב
ועם ההשוואות ועם כל מה שמתלווה לזה.. יודעת שהבעיה אצלי בעניין של הסתכלות על הדברים כי זה לא אמור להפריע לי אבל זה כן וזה משפיע כל המצב רוח ועל שלום הבית שלנו כי פתאום אני מרגישה חנוקה והופכת לעצבנית מול בעלי
ממש מבינה אותך.. להשלים עם המצב לא אומר שזהבתי 123
מפסיק להיות קשה
הכי חשוב עכשיו זה בעלך שיהיה יחד איתך
הזדהות עמוקהאין לי הסבר
תארת את חמי וחמותי במדוייק, וגם אצלנו בעלי בעמדה של בעלך.
מה שעוד יותר מעצבן זה שבפגישות אין ניסיון להנעים את הזמן וכמעט הכל זה ביקורת על למה אני עושה כך ולא אחרת.
(ותחשבי שהם באים כשבעלי בבית וזה קצת ''גוזל'' את הזמן המועט שיש לי איתו באופן כללי)


המסקנות שלי:
בסופו של דבר-
אני חייבת להם הכל. הם הביאו לעולם את בעלי, ותכלס כל החיים שלי בזכותם.
הם מתרגשים, רוצים לפנק ולהיות עם הנכדה, ואני צריכה לשמוח שזה לא לכיוון השני (לא רוצים להיפגש ולא בקשר איתנו).

אז הם לא תמיד משדרים בתדר שלי ולא ץמיד אומרים את מה שבא לי לשמוע.
מסננת, עונה בענייניות לשאלות מעיקות (למה את לא מורידה קורי עכביש? כי לא הספקתי להגיע לזה)

מה שעוזר לי זה להבין שהם לא באים נגדי, אלא זה האופי שלהם, זו הדרך בה הם חיים, ואין להם שום כוונה לפגוע בי/בנו.

אז בזמן שהם באים משתדלת להשתמש בהם כבייביסיטר, הם עם הקטנה (היא לא עפה עלזה, רוצה אותי), ואני עסוקה בעניינים שלי (כלים, מטלות אקדמאיות וכו').

ממליצה לך לראות באיזו נקודה זה יושב אצלך, כי כשהבנתי על מה זה יושב אצלי היה לי קל יותר לפרק את זה...
צצתחחחךךלץץךךבשאיפה







ץ