בשבוע 14+5
נכנסתי לחרדה מטורפת
לא מוכנה שיקרה משהו הפעם😔😭
קול ברמה

קודם כל - אני מצטערת לשמוע עם מה את מתמודדת, זה נשמע ממש קשה. ממש ממש טוב שאת מגייסת כוחות כדי לטפל בעצמך. זה ממש לא מובן מאליו.
אני לא רופאה בכלל אבל גם לי המליצו על תרופות במהלך ההריון, ואני מכירה קצת. אני יודעת שתרופות SSRI (שזה מה שהציעו לך) הן מותרות בהריון ובהנקה ולא ממכרות, והן יכולות מאוד לעזור. מה שכן, אני לא יודעת אם אמרו לך, אבל לפעמים יש תקופת הסתגלות של שבועיים שבה מצבי הרוח משתנים בצורה לא צפויה. לפעמים זה עובר בקלות ולפעמים פחות... אז אפילו שזה נחשב בטוח אולי בחודש תשיעי זה לא תמיד כדאי.
אני מתמודדת עם אבל וחרדות במהלך ההריון, וקשה להגיד מה עוזר לזה. אין תרופה טבעית שעוזרת לי, אלא יותר סגנון חיים שעוזר להתמודד. לכל אחת עוזר משהו אחר. לי מאוד עוזר להיות עסוקה, להקיף את עצמי בחברות שמגיעות לתמוך, להיעזר בחמותי... אני אישית גם מאוד רוצה להיעזר ברפואה משלימה כדי להצליח להירגע ולהרגיש שאני מטפלת בעצמי (מחכה לחודשים מתקדמים יותר). אבל זה מאוד תלוי בך, באיך את מרגישה. יש לך מישהו שאת משתפת? את מעסיקה את עצמך בעניינים שלא נוגעים רק להריון וללידה הקרבה? את יוצאת מהבית ומתאווררת קצת?
תכנסי לאתר שלהם רק תכתבי בגוגל חותם הטבע,ושם תלחצי על B היי
וכמובן תתייעצי אתם אם מותר בהריון,רפואה שלמה אמן.
יש 2 טבעיות שמצריכות מרשם רופא
לשיאה , היפרקטום.
ויש את התרופה מקבוצת הSSRI שזו כיום הקבוצה המומלצת - לא ממכרת , אבל כן אי אפשר להפסיק בבום ונקרא ציפרלקס. מותר בהריון
השינוי בהורומונים והשינוי באוכל משפיע גם. בעיקר בהריון.
שיבלת שועל מאוד מאוד טובה יש בה גם מגנזיום וגם B6 שבמידה והם נעדרים מהגוף (מעבר לזה שזה לא בריא) העדרותם משפיעה ומגדילה חרדה וחלץ. אני ממש הכנתי לי דייסת שיבלת שועל כל בוקר. וזה ממש ממש עזר לי!
אני הבנתי שזה קרה לי אחרי דיאטה קפדנית שמנעה ממני את רוב האוכל ולא צרכתי הרבה הרבה דברים חשובים.
ממש ממליצה על שיבלת שועל, כעוגיות ודייסה זה לא חייב להיות מתוק,
בנוסף עזרה מידית זה דיקור סיני, זה הדבר שהכי עזר לי מעבר לחזרה לתזונה הנורמאלית והעבודה האישית שלי.
ממש מים קרים לנפש עייפה, יש ממש דיקור לזה חשוב שתבדקי שהמטפל יודע לעבוד עם נשים בהריון כי זה חשוב מאוד.
גם תקבלי ממנו הדרכה נוספת.
רב נוסף שמדבר המון על פחדים וחרדות זה הרב יגאל כהן, הוא נותן טיפים ועצות ממש ממש מעולים! ומאוד מחזק! ממליצה ממש!
חוויה לא פשוטה בכלל בכלל,
אותי מאוד חיזק הידיעה שאם נכנסתי לזה יש לי את הכוחות גם לצאת,
חיבוק חזק,
מקווה שיעובר מהר
) באזור ירושלים..
דווקא כשלא הנקתי הדימום היה זמן מועט הרבה יותר..
( בהנקה כמעט 4 חודש, בלי הנקה שבועיים)
עברתי בלידה הראשונה תהליך של לידה רגילה עם כל המשתמע אבל נגמר בקיסרי
בשני קיסרי.



משחררת קיטור


אלופה, גם הצחקת, גם יש לך עין טובה. מהממת. חבל שלא בניק האמיתי שנדע מי את כזו מקסימה 
ויכולה להמליץ?
להסביר לי איך התהליך עובד?
איך קובעים תור ואיך הפרוצדורה?
רופא מומלץ שם?
כל כך חששתי מהרגע הזה.. אבל לצערי זה נראה בלתי נמנע ![]()
אשמח להרגעות וסדר בכל הנושא...

![]()
1. הגיוני להרגיש כ"כ רע כיומיים אחרי ביוץ? בחילות, כמעט הקאתי (היה לי ריפלקס הקאה לפח ולא הצלחתי להקיא, הוא בא טבעי ללא רצון), כאבי ראש, עייפות, חולשה
2. כמה זמן לוקח לגוף להתנקות משאריות זרע? שואלת כי מרגישה כל הזמן שיש לחות בתחתון וזה מגביר לי את הרצון להתפנות, ובכללי זה מעצבן התחושה הזאת שאת מרגישה את זה יוצא ממך.
תודה למבינות ולעונות
יש לי ניסון לא טוב עם שטיפות אינטימיות לנרתיק, אולי אני יותר מידי רגשה וזה היה גורם לי לגירודים נוראיים ואני גם פוחדת לכניס סבון של ממש כי זה שורףףף...
כמה זמן לקוח לזה? 3 4 ימים גג? בערך ידוע לך?
לגבי הוירוס יכול להיות באמת אבל גם התמלאתי פצעים כמו במחזור אז אולי זה מהתהליך ההורמונלי
לא נעים לי עם עצמי כל כך היום
הריון.. אצלי בהריון האחרון לא הבנתי מה עובר על הגוף שלי בגלל ההפרשות ואז גילתי שזה הריון..
ולא אומרת שאחרי יומיים מגלים הריון, לקח לי כמה זמן עד שגליתי שזה הריון.. אבל אולי...





קצת באיחור רק עכשיו ראיתי,
כל שרשור מקסים אצלך ישר כוח.
יעל מהדרוםאחרונה
שאלה, עד מתי כאבי הביוץ נמשכים?אנונימית(:
)אנונימית(:זה שכואב לא אומר שזה ביוץ שיביא אותך להריון
אז אני ב"ה בשבוע 28, עד כה בלי עין הרע מרגישה נפלא, באמת שההיריון עובר לי בנעימים ומודה על כך מאוד מאוד.
והנה השאלה-
עד כה לא עליתי בכלל בהיריון. כלום. אפילו לא קילו. התחלתי את ההיריון במשקל גבוה (BMI גבוה, אבל אני גם מאוד גבוהה, אז זה לא מאוד מטריד אותי), השאלה היא האם זה תקין?
עד עכשיו זה לא העסיק אותי יותר מידי, אבל פתאום חשבתי שאולי זה יכול להיות בעייתי לא להעלות בכלל...
בסקירה המאוחרת שהייתה בשבוע 22 הכל היה ב"ה תקין- גדילה של העובר כמו שצריך, משקל עובר כמו שצריך, לכן לא התעסקתי עם זה. גם בדיקות הדם שלי תקינות לגמרי.
סתם תהיתי לעצמי אם אני אמורה להילחץ מזה או שזה בסדר גמור בהתחשב במשקל הראשוני שלי שהיה גבוה מלכתחילה.
לא היו יותר מידי בחילות ב"ה וגם לא הקאתי, אבל אני כן אוכלת פחות (פשוט כי אני לא מסוגלת... מרגישה פיזית שהקיבה שלי תופסת פחות נפח היום) אז אולי באמת פשוט התחלתי לאכול יותר נכון ![]()
אין לי הסברבדר"כ רק שומעים על כאלה שעולות הרבה, אז טוב לדעת שזה גם תקין לא לעלות בכלל או אפילו לרדת...
תודה!
ממש יפה מצידךמיואשת******אכתוב לך בפרטי בע״ה
הגיע השבוע הזה, שכ"כ לא רציתי שיבוא
כל חודש שהוא בא אני מעורבלת
הציפיה הגדולה הזאת, אולי הפעם נשמע בשורות טובות
אולי השבוע הזה יהיה השבוע הכי מדהים בחיים שלנו
ואולי..
אולי גם לא,
אולי שוב אני יכאב
אולי שוב אני כ"כ כ"כ ירצה אבל יצטרך להבין שכנראה עוד לא הגיע זמני
הגיע השבוע הזה, המלחיץ הזה
שכל הרגשה הכי קטנה גורמת לי לקפוץ לשירותים בתקווה שזה כלום
לא רוצה מחזור.
לא רוצה!
לא רוצה שנהיה אסורים!
לא רצה.
רוצה הריון.
תקין, בריא ומשעמם.
רוצה לגמור אותו עם ידיים מלאות.
נכון, אנחנו רק 9 חודשים נשואים אבל אני כ"כ רוצה כבר
והצפייה כל חודש שנרמסת.
כמו חץ ללב.
וללכת לבית כנסת ולראות את כל החברות שלך עם בטן
למה זה כ"כ חיצוני רבש"ע, למה??
וישר קופץ לך-
היא התחתנה אחרי וכבר. גם היא, והיא..
אבל, אני מנסה גם לשמוח בהם אבל..
אמממ...
קצת, קצת
מקנאה. כן, זה המילה
קנאה.
רוצה גם, רוצה ילד, רוצה.
נשברתי באמצע התפילה, התחלתי לבכות.
חברה שלי לא הבינה מה עובר עלי,
השניה כן. חיבקה
אח"כ הלכנו ודיברנו, חיזקנו אחת את השניה.
בטוח ה' דואג לנו, ובע"ה זה יבוא בזמן שהכי טוב לנו להיות אבא ואמא.
אנחנו בטוחים שאתה מנהיג את העולם הכי נכון ומדוייק,
אין לנו ספק בכלל..
אז רק מבקשים, בקטנותנו. מתפללים כל כך.
רוצים כל כך.
ילד.
מתוק
צדיק
שיעבוד אותך
שיאיר אותך בעולם.
בבקשה.

מסכימה ממש, יש בי ממש גם קול כזה, שמבין שזה עינין של זמן ותהליך
וש9 חודשים זה לגיטימי ובע"ה.
מרגישה שעיקר העבודה שלי כרגע זה והשבת אל לבבך, בשכל אני יודעת, עכשיו צריכה גם להשיב את זה ללב.
שזה מתערבבת לי עם כך שאני רואה את כל החברות עם בטן, וגיסתי שכבר בחודש תשיעי ב"ה והתחתנו חודש לפנינו זה נהיה קשה יותר. אבל את בהחלט צודקת
בעוז וענווה!מאחלת לך שמהר תתבשרי בבשורות טובות ושמחות💜💜
איזה כיף שיש מקום לפרוק בעניין, מעודד ממש
ממשיכים בתפילות, ב"ה שיש בעל שתומך ומחזק. תודה לכן
הלוואי שאזכה לספר לכן בשורות טובות בקרוב ממש!
אתן חושבות שכדאי ללכת כבר לרופא נשים? או לחכות עוד קצת (לא רוצה לחכות) אבל אולי צריך?
