פורום הריון ולידה (עמוד 2184)

אני מרגישה משהו שהוא לא כמו תנועות אחרות, ומחיפוש בגוגל עולה שיש מצב שזה שיהוקים.
אשמח לשמוע מכן איך זה הרגיש לכן, ואם יש לכן מושג, מתי בערך התחלתן להרגיש?

כמו כן, תוצאות הסקירה המאוחרת טובות, וזה משמח (ומרגיע מאוד, אחרי המנה השניה של החיסון שקיבלתי ביום שני).

תודה

נראה לי שזה היה בפורום הזה.

 

אתר יש בו מלא קורסים ולימודים מעניינים

 

אם מישהי יודעת למה אני מתכוונת אשמח לשמוע איך קוראים לאתר הזה....

שבועיים מינוס יום, אם להיות מדוייקים.

אין ממש חשש לקורונה, הילדה לא בגן, אנחנו עובדים מהבית ובקושי יוצאים ממנו, אפס (ממש אפס) מפגשים עם משפחה או חברים.
אני ובעלי מרגישים בסדר גמור, גם הילדה במצב רוח טוב וחיונית, אבל עם חום. הגיוני שזה מהחיסון כמעט שבועיים אחרי?

איזה כייף.

היי בנות
אשמח לעזרתכן
עשיתי בדיקת הריון הבוקר - יום אחד באיחור של המחזור
ויש פס חלש
האם זה הריון?

ותוך כמה זמן בערך יש תוצאות?

בקופחת חולים כללית.

על הלילות הלבנים עם הבכי שלא אפשרי להבין
על הכאב שאין לנו דרך לעזור לו
על החוסר אונים שמרגישים מול הדבר הקטן שתולה בך את כל תקוותו
על הסמרטוט שאני הופכת להיות עם הזמן
על הקושי להנות מהזמן שהוא ערני וחיוני
עלהרצון לישון ולישון ולהשלים את כל מה שנחסר
על הצורך הזה לגרד את עצמך מהמיטה בכח אחרי לילה בלי שינה ולקום כי את צריכה לאכול ולשתות כדי שיהיה מספיק חלב
על התחושה של הלב המקווץ כשאת אומרת לבעלך עם עיניים דומעות תקח אותו כי לי כבר אין כח
על הפוסטים שאני אכתוב על הספה בולעת את הדמעות תוך כדי
על החיוך הזה הקטן שהוא שולח שממיס אותך וגורם לך לחשוב כמה הן נוראיות כל המחשבות 'ל הייאוש שחודרות אלייך
על האהבה הזאת שגורמת לך למרות הכל לא לוותר
אויי כאילו אם היו מספרים לי הייתי מבינה משהו
טאטע

מחפשת משהו זול שעובד טוב ומומלץ..
אשמח לקישורים אם יש..

אז בעלי נתן לי לפני מלא זמן סכום שהוא רוצה שאקנה בו מתנה לכבוד הלידה.. בלידה קודמת הוא קנה והפעם החליט לתת לי את התענוג אז ישבתי וחשבתי מלא ואז מצאתי מחיר מעולה למשהו שרציתי מלא זמן(מכונת קפה 🤭😅😍) ושעות התלבטתי ואחרי מלא זמן עשיתי זאת וקפצתי למים️
ועכשיו רק נשאר לי להחליט על מתנה בשבילו, מגיע לו ברמות על!!
בעקרון אני רוצה לקנות לו שעון(בדיוק נקרע לו והוא רצה לקנות רק רצועה אבל זה יותר נחמד אם אביא לו חדש).. וגם רציתי לקנות לו מגן פלא שמאחורה יש איור של המתוקים ולכתוב על זה ילדים של אבא או משו בסגנון.. אם יש לכן רעיונות למשפט או משו יהיה נחמד!!
אממ.. עכשיו רק נותר לי להמתין בסבלנות(קשה😅🤭) שהמכונה תגיע וגם להזמין את המתנה שלו!

סיטואציה מתסכלת מאוווווווד עם בעלי😣

ב"ה הריון רביעי. היה לי היום סקירה מוקדמת.

לא רצינו להשאיר את הילדים עם בייביסיטר/אצל חברים. אז החלטנו שאבי עם הילדים, בעלי יצא מוקדם מהעבודה, ניפגש ליד הקופת חולים, הוא יעבור לאוטו שלי ויחזור עם הילדים הביתה ואני אמשיך לבדיקה.

התור היה ב15.10, ובגלל שאני מכירה את הסחורה שלי, אמרתי לו שאני רוצה להיות בקופה כבר ב15.00 (הוא לא ידע בדיוק מתי התור, נראלי הוא חשב שזה באמת ב15.00)

כבא שבוע שאני מזכירה לו שוב ושוב על התור. שחשוב לי להגיע בזמן ושיעשה את כל המאמצים במהלך היום כדי לצאת בזמן.

הוא אמר שלוקח עשרים דקות מהעבודה למרפאה. היה נראלי הזוי, ובמיוחד בשעות שיש עומס, אבל לא לחצתי.

הוא אמר שיצא ב14.00

יצא ב14.20.

הוויז אומר 40 (!!!!!!!!!!!!) דקות 😫😫😫😫😫😫😫😫

צריך להגיע בדיוק ב-15.00.

אין שם חניות נורמאליות, ולפעמים צריך לחנות רחוק ולוקח זמן ללכת ברגל.

אני הייתי במקום כבר ב14.30 ולקח לי כמעט חצי שעה למצוא חנייה יחסית קרובה.

מתקדרת לבדוק מה איתו. הוויז אומר 15.10!!!!

אני שונאת להגיע בלחץ!!!! ואני חונה רחוק!!! ואני עצבנית בטירוף! ממש התבאסתי עליו בקול! ליד הילדים😭😭😭

וידעתי שזה יקרה! וזה כ"כ מבאס אותי!!

גם ככה הרגשתי רע שאמרתי לו שאני צריכה להיות שם 10 דקות לפני.

חושבת פעם הבאה להגיד לו שהתור שלי חצי שעה לפני הזמן הנכון.

הוא הגיע, החלפנו מהר רכבים, רצתי מהר לבדיקה. כמובן שהגעתי באיחור ומתנשפת. הרופא כבר חיכה לי. הרשו לי מהר להיכנס להתפנות.

והכל בלחץ. שונאת את זה!!!!!!

אני צריכה להגיע לפני הזמן, לחכות קצת בנחת. לא יכולה עם לחץ.

מתוסכלת כ"כ שאני מבואסת עליו. הוא בעל מדהים!! אוהב אותי כ"כ וברור לי שהוא שם אותי במקום הראשון בסדר עדיפיות. אבל הקטע הזה פשוט מרגיז.

זהו, פרקתי.

לפחות הבדיקה הייתה תקינה לחלוטין⁦❤️⁩⁦❤️⁩

שפעם ראשונה מאז החתונה אני לא שוברת תראש איך לחוות את הצום ואת החיבור לעמ'י בימים של צומות קלים
הנה אני צמהההה

(ממני המתוסכלת מזה שהיא צמה והילדים בבית והיא גמורה ועייפה אבל כבר לא מניקה ועדיין לא בהריון ב'ה אז כבר אין לה פרייווילגיות)

ואולי למצוא עוד בנות שאיתי באותה הסירה



אני זוכרת ששאלתי אותה " זה עובר, זה משתפר?" חשבתי שהיא, אחרי לידה שלישית, תדע לעודד אותי.
אבל לא היא ולא אף אחת אחרת בחדר השאיבות,
לא הבינה מה זה "הזה" שאני מדברת עליו.
מה זה ה"זה" שצריך להשתפר. מה צריך "לעבור"?
חבל שאז, יום אחרי הלידה,לא ידעתי שמה שקרה לי קורה רק ל1%!! מהיולדות בישראל.

אני זוכרת שהרגשתי שונה.
לי היתה כרית.
תתארו את הסיטואציה הבאה :
אני ביום השני אחרי הלידה הראשונה שלי, כן אותה אחת שהסתיימה עם קרע דרגה 3.
אני נמצאת בחדר האוכל במחלקה.
באותו יום, איכשהו אזרתי אומץ לא לאכול בחדר ושיביאו לי, אלא לנסות להיות "כמו כולן".

אני מנסה לשבת לארוחת בוקר, לידי בעלי ואמא שלי. והכרית.
כרית שינה שלקחתי איתי כדי שאוכל לשבת על כיסא רגיל ולאכול, כמו כולן.
היולדות האחרות נראות בעיני מדלגות כאיילות.
אוספות לצלחת, חוזרות לשולחן הקטן שלהן, יושבות, אוכלות, התינוק בעריסה לידן.
הן הולכות ישר, אולי קצת לאט הן, בשונה ממני,
לא הולכות עקב בצד אגודל תוך שיד אחת מחזיקה ומרימה את הישבן. הידיים שלהן פנויות להחזיק במגש ולא בלהחזיק את רצפת האגן.
זו שנקרעה ואך אחד לא יודע אם תשתקם.
זו שהרופאה ביקשה ממני לכווץ ואני מנסה אבל כלום לא מתכווץ. רק הלב שלי.

ונחזור לחדר האוכל, בו אני נאבקת למצוא צורה שתהיה לי נוחה , מתחילה להתיישב ומתרוממת עוד לפני שהישבן הפצוע שלי נגע בכרית או בכיסא.
מנסה שוב ושוב ומרגישה מבטים.
שומעת קולות בדמיון שמרמזים שאני שונה.
כולן יכולות ורק את לא.
כולן רגילות ורק את שונה.

מתחת לעריסה שלהן אין שום כרית.
מתחת לישבן שלהן יש רק כיסא, רגיל, של חדר אוכל.
הן - יושבות.

בחדר ההנקה עם משאבות ההנקה לכולן יוצא חלב. לי לא.
אני בקושי מצליחה למצוא תנוחה שבה לא יכאב לי למטה ושואבת על ריק. מחכה שאיזו טיפה תצא.

אז שאלתי אותה , את מי ששמתי עליה את תפקיד המעודדת " זה יעבור? זה ישתפר?"
אבל אף אחת לא ענתה. אף אחת לא עודדה. אני רק זוכרת את הדממה ששררה בחדר , ורק קולות המשאבה עשו לה קול שני.
מלווים את המבטים שלא מבינים מה אני רוצה מהן.

רציתי חמלה, רציתי הכלה, רציתי חיבוק
ובעיקר רציתי,
לדעת שאני אהיה בסדר.

**קרע דרגה 3 ומעלה מערב את שריר פי הטבעת.
קרע כזה מתרחש ב1% של הלידות בישראל.
ההחלמה והשיקום הנפשי והפיזי לאישה לרוב ארוך ויכול לקחת גם שנים.
אם את מכירה אישה שחוותה קרע בדרגה 3-4 בלידה, שתפי אותה, שתדע שהיא לא לבד.
❤️אודה לשיתופים להעלאת המודעות וההכלה של הכאב וכל הרגשות שעולות בנשים אחרי לידה טראומתית.

ב'ה אנחנו הנשים זוכות לא לצום הרבה פעמים,
כל פעם מחדש תוהה לעצמי איך היום הזה לא פשוט יעבור לידי, איך למרות שאני זוכה ולא צריכה לצום , איך אני יכולה להרגיש יותר

אשמח למחשבותיכן 💖

ואסתר, בכלל, כל כך מיוחד.
ואו כמה הייתי רוצה לפגוש אותה!

עד איזה שבוע אפשרי לעשות?
יום שישי אני נכנסת לשבוע 19
תוהה אם זה כבר לא מאוחר מידי?

עשיתי אתמול שקיפות והרופא אמר שזה נראה בת, אבל ממש ממש לא בטוח🤷

ו-וואלה, מתאים לי בת עכשיו🙏🤭

לנו- בשני הריונות הזיהוי בשקיפות היה נכון.
בהריון אחד- ביקשנו בפרוש שלא יגיד לנו, והוא אמר שזה נראה בת, אבל זה באמת היה בן (אני תוהה לעצמי אם הוא עבד עלינו כי ביקשנו לא לדעת🤔)
בהריון אחר- הרופא לא הסכים להגיד בשום פנים ואופן מה נראה לו שהמין. הוא אמר לחכות לסקירה.

מה היה לכן? הזיהוי היה עם בן או בת? מעניין אם יש הבדל?

😪

עשיתי ביד ימין, אבל מאתמול יד שמאל כואבת יש לזה קשר?

יש לי בדיקה בבית של סנסו טסט ולפי מחשבון אני בשבוע 3+4 אם אני אעשה בדיקה עם השתן הראשון של הבוקר יצא בדיקה אמינה וטובה או שזה מוקדם מידי?