פורום הריון ולידה (עמוד 2232)

לעשות לעצמך סדר אילו מעונות רלוונטים מבחינת המיקום וכו'...

ואז לחפש כל מכרה , שכנה וכו'...

שאת יכולה לשאול עם ילדים בגילאים הקטנים +- (יוכלים גם קצת יותר גדולים שהיו להם ילדים במעונות)

ופשוט לברר אם הם היו שם ואם לא אולי הם מכירים מעון X 

מה הם חושבים על המעון

איך המטפלות?

איך התזונה?

איך הגישה של ההנלה עיסקית / שליחותית?

מה החוויה מהמעון ?

וכו'....

 

(מטפלת זה הדבר הכי חשוב אבל אין לך בד"כ איך לוודא איזו מטפלת תהיה שנה הבאה במעון בדיוק בשכבה של הילד שלך, לכן במצב הזה צריך להבין מה הרוח של המעון והמטפלות מה החוויה של רוב ההרוים באותו מעון)

 

בהצלחה!

3 כדורים ביום
ידעתי שאפשר להפסיק שהגיע הלידה המיוחלת

כשהפסקתי להקיא בבוקר
מחזקת אותך זה קשה וזה כדור מרדים לא מספיק ההריון והמצב הקשה עם הקורונה

אני הייתי לוקחת 3, ובכל זאת לא מפסיקה להקיא ובחילות והכל מהכל.
היתה לי תחושה שהם לא עוזרים לי ובמשך תקופה פחדתי להפסיק.
ואז פשוט לילה אחד לא לקחתי, חצי מכוון.. ולמחרת הרגשתי אותו דבר כמו עם הכדורים.
הבנתי שהם לא עוזרים לי ופשוט הפסקתי..
בשבוע 18 עשיתי את זה. עד אז חששתי להפסיק.
אני מציעה שפשוט ערב אחד לא תיקחי ותראי מה קורה יום למחרת

בנתיים אני ב12 ויצא יומיים שפספסתי את של הצהרים בטעות( לוקחת 4 ביום) וביום השני בלילה היו לי ממש בחילות חזקות אז בנתיים ממשיכה עם 4 מפחדת להפסיק ושיחזור שוב.. לקראת שבוע 14 אנסה להוריד את של הצהרים לפחות ואחכ נראה מה הלאה..

אתמול ממש סבלתי בערב אז היום הוספתי כדור שלישי בבוקר בתקווה שישפיע בערב ולא יעשה לי רע.
ב"ה בזכות הכדורים לא מקיאה ובמהלך היום ממש בסדר, אז לכן מתלבטת איך אדע שכדאי להפסיק.
מקווה שהכדור של הבוקר יעזור לערב ואמשיך להתלבט

והפסקתי מסיבות רפואיות.
היו בחילות יום למחרת.. ממש קצת וזהו.
אם יש לך בחילות בערב אז כדאי לקחת כדור בבוקר - אלו כדורים עם שיחרור מושהה - מה שאת לוקחת בערב משפיע בבוקר ולהפך.

כדור שלישי ועשה לי רע. בכל מקרה היום כן הוספתי שוב בבוקר כי בערב סובלת מבחילות ממש.
מקווה שיעזור

ולאחר מכן אצל רופא
(זה לפי מה שאני יודעת, חכי לעוד בנות שיענו)

אם לכך כיוונת בשאלתך...

שקיבלת מחזור.
(בעצם סופרים את ההריון בערך שבועיים לפני שהוא באמת התחיל)
תעשי בגוגל חיפוש למחשבון הריון. את מכניסה תאריך וסת אחרונה והוא כותב לך באיזה שבוע את עכשיו

אבל בעיקרון מרגע שעברו שבועיים מהביוץ.
מרגע שנקלטת תזהי בטא בבדיקה ביתית לפחות אחרי שבועיים...

אחרת לא חושבת שיש דרך לדעת..
אלא אם מתחילים תסמיני הריון (שלא לכולם יש, ובטח לא מההתחלה)

אבל חושבת שלפעמים נותנים את הטיפות האלו גם למבוגרים.
או שהתבלבלתי עם ברזל

לכל חברת ויטמינים יש מוקד פניות הציבור תתקשרי לשאול

בסופהרב זה טלפון *2535

כל טיפת ברזל זה 2.5 מ"ג ובהריון מומלץ 30 מג (ויותר) שזה 12 טיפות.

בהצלחה

זמן אחרי הפתיחה מותר להשתמש.

להיות עם תינוקת בבית זה לא פחות מעבודה במשרה מלאה!!

איך אני מכירה את זה.

 

יש לך לאן לצאת? אפיל קצת? סיבוב של חצי שעה ביום יכול להיות מעולה לשתיכן!

 

אין עדין ילדים אז לא אוכל לתת עצות
אבל בכללי מותר לנו להרגיש עמוס בתקופה כל כך מטורפת שאנחנו סגורים בבית כל היום והמצב עם הקורונה משפיע על כולם במיוחד על אנשים עם ילדים בבית!
וזה טוב שאת מסתכלת ויודעת שצריך להגיד תודה
לכולנו יש תקופות קשות שמרגיש שהכל חונק ורק רוצים שקט וזמן לעצמנו
אבל העניין עם תקופות זה שהן עוברות 🤷‍♀️
אל תייסרי את עצמך סתם
את עושה מה שאת יכולה ונותנת לתינוקת שלך הרבה
אל תכבידי על עצמך אם את מרגישה את מה שכתבת פה אז זה נראה שאת אמא רגישה ומהממת
❤

עם תינוקת אחת בחורף, בסגר 4 חודשים זה מתיש! זה מגביל, בהתחלה יש היי ויש התאוששות מלידה שמי חושב על משהו אחר
אבל אחרי 4 חודשים בהחלט הגיוני שתרגישי מיצוי מלהישאר בבית.
אצלי מאוד עזר שהייתי יוצאת המון לקניון, ספריה, סתם סיבוב ברחוב וב14:00 כבר אספתי את הגדולים שמילאו לי את החצי יום השני בדברים מעניינים.
לך אין את כל הדברים האלה, אז ממש מובן למה זאת ההרגשה.
בעלך נהנה איתה כי הוא הרבה פחות שעות איתה והוא עושה גם דברים אחרים שממלאים לו צרכים נוספים. אז הוא לא מרגיש את החנק בסדר יום כזה.

אין לי רעיונות לעצות איך לשנות את המצב כרגע עם הסגר והקורונה,
אולי להקפיד על שגרת ספורט בבית בבוקר וכמה ערבים בחוץ. ובנוסף לשמוע שיעורים/ הרצאות עדיף עם קהל שתרגישי קצת תחושת שייכות לאיזשהי קבוצה.

אם אין איך לעזור פרקטית לפחות אם אפשר להקל על ההרגשה כאילו את אמורה להרגיש משהו אחר עם תינוקת בגיל הזה.

יכולה לעודד שהזמן עובר מהר בלי לשים לב, הם גדלים עוד שניה היא עולה לכיתה א'.

תנסי בכל זאת להנות מהיתרונות של הגיל הזה.

חצי שנה ראשונה זה פשוט לשרוד מבחינתי. לא כלום מעבר לכך. וגם אח''כ השיפור קל והדרגתי. מטפלת משקיעה נותנת וגם נשארת חצי שנה לטובתם. אבל לא מתלהבת כ''כ מהשלב. אוהבת גילאים אחרים יותר. זה מתיש ומאתגר. לא נשמע שאת עושה שום דבר לא טוב. אלא רק צריכה למצוא לך כמה מקומות להתמלא ולתדלק. הרבה יותר מאתגר בקורונה. אבל מה עם להזמין ממסעדה מידי פעם, סרט עם הבעל בבית, חברה מחוסנת לסיבוב בחוץ, סדרה, קרמים חדשים, מוזיקה, ללכת לאמא לכמה ימים, לשמוע שיעור, לראות סדרה. תנסי למצוא כמה נקודות קטנות בשבילך. יעזור לך. מעולה שבעלך בטוב איתה. אולי תצאי להליכה כשהוא מגיע? או מקלחת חמה וארוכה? סתם זורקת. בכל מקרה. את סופר נורמלית. ברוכה הבאה לעולם האמהות ויסורי המצפון. הינה את מתחילה את עבודת הנפש של לחפף אותם במדרון. אין בהם שום טעם. בהצלחה

הם צריכים תעסוקה כל הזמן ועוד לא יודעים להעסיק
את עצמם.
וזה קשה ומתיש. גם אם אין שום דבר לעשות. בטח ובטח כשיש עוד מלא דברים לדאוג להם ופשוט לא מגיעים לזה.. זה מתסכל. זה ממש מותח את העצבים.
את כל כך נורמלית. אל תלקי את עצמך.

זה קשה!!
אפילו יותר קשה לי מאשר כשעבדתי במעון ואחראית על 5 ילדים בני שנה.

גם אני לפעמים מרגישה שמאבדת סבלנות.
גיליתי שלעזוב הכל ולצאת איתו מהבית לסיבוב עושה טוב לי ולו.
בימים האחרונים יצאנו לשעה וחצי-שעתיים.
חלק מהזמן טיילנו וחלק מהזמן הוא בעגלה ישן או ער ומסתכל על העולם בסקרנות ואני בפלאפון.
ממליצה ממש. זה עושה טוב לצאת מהבית, גם לתינוק.

ולגבי ההספקים, אני החלטתי לשחרר.
אי טפשר גם לתת לו את כל הצומי שהוא צריך וגם להספיק הכל כאילו אני לבד בבית. לקח לי זמן להשלים עם זה ולהפסיק להתאבד על זה.
מה שאני מספיקה מעולה ומה שלא יחכה לפעם אחרת.
וזה כולל גם ארוחת צהריים שלפעמים אני מסיימת להין רק אחרי שבעלי חוזר כי לא התאפשר לי לפני.

וכשבעלי מגיע, אני לגמרי משחררת.
פתאום מרגישה שאין לי כח וסבלנות.
בהתחלה זה הפריע לי אבל אני מבינה שכשהוא מגיע אני מוצאת שיש מישהו אחר שיכול לקחת אחריות ואני משחררת אותה, מה שאני לא יכולה לעשות כל היום כשאני איתו לבד.
תנצלי את זה, תרשי לעצמך לשחרר והוא יהיה איתה.
היא גם הילדה שלו ובעיניי בזכות זה יש להם אחלה זמן איכות.

עכשיו אני נזכרת, לפני שבועיים בערך בעלי נשאר איתנו בבית יום אחד.
הוא היה איתו רוב היום ואני הייתי במטבח ועוד כל מיני דברים שלא מספיקה לעשות בדכ.
בערב הוא אמר שאין לו מושג איך אני שורדת ככה כל יום....
בטח שלבעלך תהיה מלא סבלנות כי הוא לא היה איתה כל היום. אם הוא היה במקומך כנראה הוא היה מגיב אותו דבר.


את בסדר גמור!
שחררי את הרגשות אשמה ותטפחי לעצמך על השכם!
לא כל אחת מסוגלת להישאר בבית עם הילד שלה ואת עושה את זה. (וגם אם בקרוב תרגישי שזה יותר מידי בשבילך ותחליטי להכניס למסגרת את עדיין תהיי אמא לתפארת שדואגת לילדה שלה)

תודה לכל אחת מכן! אני מרגישה אמא נוראית שאין לי סבלנות אליה אבל טוב לדעת שזה נורמלי וטבעי בתקופות מסוימות.. אנסה לצאת לטייל איתה בימים נעימים רק שמרוב שנמצאים בבית כבר אין חשק לצאת.. הלוואי שהיה לי גם כוח להשקיע בעצמי גם אבל פשוט האנרגיות נגמרות ולא מצליחה באמת לעשות את הדברים שרציתי. כשבקושי אני עושה את הדברים האחרים שצריך..

זוכרת את עצמי בדיוק כמוך עם התינוק הראשון.
תקשיבי, טיול על הבוקר ישנה את חייך לטובה! תנסי פעם פעמיים תראי איך זה מרים לך את המצברוח ובעיקר - הופך את התינוק לרגוע הרבה יותר לאורך היום.
ממליצה לתחזק בעוד טיול אחהצ.
בדרך כלל אחרי טיול הם נרדמים, אז יכול להיווצר לך סדר יום יותר מסודר.

עוד המלצה -
לשים רדיו דולר או שירים בבית. זה גם מוסיף עניין שמיעתי.

ו... תדעי שבילד הבא ואילך יכול להיות הרבה יותר קל. יש ילדים גדולים בבית שמעניינים את התינוק...

אני רוצה לתת עצה קטנטנה פרקטית, והיא מנשא.
ככה היא מקבלת ידיים ויחס ואת מקבלת את הידיים שלך בחזרה לרשותך😁

השתמשתי בתינוכיס עד שזה היה כבר מדי כבד, ואז ניסיתי מנשא מאי טאי, (שבעיקרון הוא ממש נחשב, גם מבחינה פיזיולוגית לתינוק וגם מבחינת נוחות של האמא..) אבל היו בזה כמה עניינים שגרמו לו להיות לא נוח ולא מתאים לי...
השתמשתי במנשא פשוט שמאוד עזר לבעיה שתיארת, אבל עשה לי כאבי גב...

לי יש מדגם ישן שלא מגיל לידה. היום יש דגם מעולה בשם אומני. תנסי עם הקטנה כשיפתחו החנויות כי זה מאוד מאוד אישי. יש בנות שהזמינו חיקויים זולים מעלי אקספרס או איביי.

יש אומני
יש ארגו (מקורי וטוב)
אני השתמשתי במנשא בד קשיח שנקרא סאפי מאי וסאפי ילקוט (מאי לקטנים, ילקוט מגיל חצי שנה בערך או כבר מ5 חודשים אם התינוק ממוצע ומעלה)

אני למדתי על עצמי שכשיש לי "משימות" על הראש מאוד קשה לי להיות סבלנית לילדים גם כשהם קטנים..
אז למדתי לאט לאט לשחרר לי מהראש משימות זה לא קל אבל משתדלת לעבוד על זה עד כמה שניתן.
שנית לחלק את הזמן בינך לבין בעלך זה מצויין למה להרגיש רע עם זה תיראי את זה כזמי לעצמך ואולי לנצל את הזמן הזה שהוא בבית להספיק את מה שרצית? ואז תוכלי כשהוא לא נמצא להיות יותר איתה פנויה רגשית..
ובפרקטיקה את יכולה לשים אותה בטרמפולינה מולך לשיר לה שירים כשאת נגיד רוצה לסדר קצת את הבית ואז היא רואה אותך ואת גם מדי פעם מלטפת ואפשר גם לשים במנשא אני מאוד אוהבת לשים אותם במנשא זה ממש מרגיע אותם ומאפשר לי ידיים פנויות..

אבל אולי פשוט אל תאריכי את החופשת לידה?

במיוחד עכשיו כשהסגר לקראת סיום ואפשר לחזור/להתחיל מסגרות...
אני חושבת שחשש הגדול הוא בדרך כלל השאלה מה זה אומר על האמהות שלי, האם אני אמא לא טובה אם אני לא מסוגלת להיות 24/7 עם התינוק שלי, כשאחרות כן?

----
יכולה להגיד שאני התייסרתי אם השאלה הזאת הרבה זמן, הרגשתי אשמה כשהכנסתי את התינוקי שלי בגיל 4 חודשים למעון, התייסרתי עם כל מנה שאובה שלא הייתה הנקה ישירה, האשמתי את עצמי על כל דקה שנהנתי מהנחת של לחשוב רק על עצמי ולעשות רק מה שטוב לי כשאני בעבודה, בלי להיות תלויה בו.

עד שבעלי ניער אותי ואמר לי די.
יש אמהות ויש אמהות, וזה שאת אמא טובה לא נמדד בכמות השעות שאת יכולה להיות סבלנית וכיפית עם הילד שלך. כן, יש אמהות *טובות* שאוספות את הילד רק ב4 מהמעון, ובשעות שהן איתו הן מאושרות והילד מרגיש כמה לאמא טוב וכיף איתו! והוא מאושר!
ולפחות אצלי זה שווה הרבה יותר מלהיות איתו בכח כל היום ולנסות לשמור על חיוך וסבלנות למרות שהן מזמן נעלמו...

אני גם הארכתי את חופשת הלידה, יותר מחוסר ברירה, כי חיכיתי שיתפנה לי תקן. היה לי מאד מאד קשה. וגם התינוק שלי ממש נהנה במשפחתון, הוא פורח, משחק, נהנה מחברתם של הילדים האחרים. בבית הוא מלא פעמים בןכה, משתעמם, מתוסכל.

אבל זה מרגיע שההפרשות הם חומות ולא דם טרי בכל אופן הייתי מתקשרת לפיקוד העורף ומבקשת לצאת לצורך רפואי מישהי גם הייתה בבידוד ואישרו לה לצאת הייה פה פוסט על זה 

ֿרפואה שלמה 

שהפרוגסטרון יכול לגרום לזה כל עוד זה היה רק ממש טיפה וחום בהיר וכרגע ההפרשות בצבע תקין וגם אין כאבים זה בסדר.אמרו לי רק לנוח ואם חלילה אצטרך לפנות אליהם שוב ויגידו לי איפה אני יכולה להיבדק. בנתיים היו לי מלא תוכניות לבישולים היום אז אוותר על מה שלא צריך ואעשה מינימום.
הילדים יכינו עוגה וחלות אני אכין מרק וחמין רק שזה לא הרבה עבודה.. ואולי הם גם יעזרו לי עם הפשטידה שתכננתי או שאוותר עליה..וזהו אני נחה ושותה ובעזרת ה מאמינה שהכל טוב משתדלת לא להישאב לחרדות שמלוות אותי במצבים כאלו..

תרגישי טוב ושיהיו רק בשורות טובות

אבל מומלץ לחכות לאיחור.. שחלילה לא יהיה כימי אם תזהי לפני איחור בהצלחה!

עם סנסוטסט(הבדיקה שמגיעה יחד עם בדיקות ביוץ) ויצא שלילי..

אני לא הייתי צריכה להרשם

אם אין לך בעיה אז תכתבי איפה את רוצה או איפה מתלבטת ומי שהייתה שם בטח תדע לומר לך אם צריך.

את יכולה פשוט להתקשר למחלקת יולדות ןלשאןל אבל בטוח יש פה בנות שילדו שם והן יוכלו להגיד לך

סתם חוסך בירוקרטיה אח"כ

זה חוסך חלק מזה

אני רק זוכרת את האחות בקבלה שואלת בקרירות ובנחת למספר הזהות, כשאני מתה להכנס לחדר לידה או משהו.

הריון - הסוחרים יוצאים שליליים
ולחץ לא נראלי
יכול לקרות אם חולים?

נדיר קורה לי פעם בשנתיים שלוש עבר קורה אין מה לדאוג לדעתי תשחררי זה יגיע.

המחזור איחר בשבוע

אז נראלי שמצאתי את הסיבה לאיחור

אז בטח את לא יכולה לעשות בטא ולוודא.. נכון?

למרות שאני באמת לא מאמינה שזה הריון כבר ...

תשתי הרבה ותנסי לעשות פעילות גופנית (כן בבית... תורידי אפליקציה שסופרת צעדים ותתחילי לספור)

כי גם במרפאות פוריית לא היו ממש בטוחים לגבי זה,
אמרו לי - כנראה שזה היה בין התאריך הזה לזה ..

אז הייתי לוקחת את זה בערבון מוגבל. תנסי את עניין התנועה בנחת שלך, לא באטרף... וזה יגיע כשיגיע. ואולי תהייה הפתעה בע"ה

אין חדש, עדיין לא קיבלתי .. -⁩⁦🤷🏻‍♀️⁩

זה באמת סיטואציה מותחת.. במקומך הייתי מתפחלצת😑

ואחכ בלידה

ב us..

נראה לי יותר נפוץ מהסיבות שכתבת

לעיתים התינוק רק לוחץ על חבל הטבור

וגם עד שהשליה לא יוצאת לא יודעים בוודאות מה רמת הבשלות שלה.

בכל מקרה האטות בדופק זה דבר שאסור לשחק איתו.

אצלי בכל ציר היו ירידות דופק באחת הלידות...

יכול להעיד על אי ספיקת שילייה.
מה שבודקים את השלייה אחרי הלידה- שאמרו לך שהיא תקינה, זה שהיא נראית שלמה ולא חסרים בה חלקים וכו'.
ברור שהאטה ללא ציר בהיריון עודף זה חד משמעי שצריך ליילד...

אולי היה ציר, לא ידעתי לשאול את זה. אני לא הרגשתי צירים. כן היתה לי פתיחה מאד קטנה.

מה זה אי ספיקת שליה?

אומר שהשיליה כביכול כבר 'זקנה' ולא מצליחה לספק לעובר מספיק חמצן בזמן הצירים. כשרואים מצב כזה מפחדים שהעובר לא יעמוד בהמשך בצירי הלחץ ולכן עושים זירוז או ניתוח תלוי בסוג ההאטות.
את כבר אחרי לידה ואני מבינה שהכל בסדר אז מרשה לעצמי להגיד שח''ו זה מצב שיכול להביא ללידה שקטה במקרה הגרוע או לאספיקציה שזה מצב של פגיעה נוירולוגית לתינוק(יכול לעשות אח''כ CP וכד')
ומוסיפה- שאם לא שאלת אם היה ציר, יכול מאוד להיות שהיה! לא ציר חזק וכואב, אבל כן פעילות רחמית שמביאה ללידה(צירים....)

ולא לאכול את עצמי על אם סתם התערבו ואם היה יכול להיות אחרת

זה תלוי איזה סוג של האטות.
בעיקרון מה שקורה, שבזמן הציר ישנה התכווצות של כלי הדם בשיליה, ולכן יורדת אספקת הדם לעובר. כשיורדת אספקת הדם יורדת גם רמת החמצן בדם של העובר, הוא מרגיש בסטרס ולכן רוצה להפחית מטבוליזם בגוף ולכן זה עושה ברדיקרדיה. האטות בדופק שהן חמורות ועמוקות ועובר לא מתאושש במהירות וזה אחרי כל ציר- מצב חירום שמצריך ניתוח חירום מיידי. מעיד על אי ספיקת שילייה והעובר לא ישרוד את הלידה במצב כזה. במצב תקין לשלייה אמורות להיות מספיק רזרבות כדי שהעובר יקבל מספיק חמצן. ולפי המצב במוניטור רואים כמה העובר סובל וכך מחליטים על המשך טיפול.

מנסה להבין מה בכל זאת האופציות שיכלו לגרום לזה

לפעמים אם שוכבים על הגב הזרימה של החמצן לא מספיק טובה. וצריך לשכב על צד שמאל...

ומנסיון, רק אחרי הלידה אפשר לראות את המצב האמיתי של השליה, לא רואים תמיד בדיוק בא"ס.

לפעמים זה פשוט קורה, בדרך כלל זה מסתדר...

אצלי כשהיו האטות בדופק במוניטור במעקב לא שלחו לזירוז אלא אחרי שראו שהדופק הסתדר עשו עוד 20 דקות של מוניטור תקין ואז שחררו...

במיידי
ובאמת התחילו זירוזים
בסוף ילדתי אחרי המון שעות של זירוזים וואקום וקיסרי

ומתי אמרו לך לחזור שוב?

יש סוג שלא מסוכן ויש שכן...

וכל מקרה לגופו.
אצלי זה היה מעקבים קבועים בגלל דברים אחרים...

אם הדופק יורד ממש נמוך
זה סכנה

אני במצב כזה של האטות עברתי ישירות לניתוח

החזה הרגיש פחות עמוס ועדיין היה חלב.

אבל עבודה הרבה זמן מאז.. מקפיצה לך לעוד תגובות

וואו הרבה זמן לא ראיתי אותך כאן...

פחות כותבת..

מוסיפה שממש בקושי שאבתי כי פחדתי שזה יצור גודש.. כאילו החזה הגיע לאיזה איזון שפחדתי להפר

נראה היום שאוכלת כמה דקות ונרדמת כמה דקות..

הרבה פעמים אחרי שהיה איתי בבית תקופה לא בהכרח שאחכ היה לי קל לשאוב כמות מספיקה.
אז כשרציתי לשאוב מספיק די "השתגעתי" על זה כדי שבאמת יהיה יותר חלב ואצליח לשאוב מספיק..

לפחות ככה אני רואה את זה.
זה חשוב לי ויש לי את היכולת אז אני עושה את המאמץ הזה ושואבת הרבה פעמים..

נגיד עכשיו בסגר, אני משתדלת לשאוב כדי שיהיה לי אח''כ כשיחזור למעון, אחרת אני בקושי עומדת בקצב..

הבנתי שחלב קפוא משנה טעם? אני מקווה שהיא תאהב..
קשוח לשטוף כל פעם את המשאבה... ולהשאיר אותה ככה במקרר ולשטוף בסוף יום מגעיל אותי..

ככה אומרים, בפועל לא ראיתי אצל הבן שלי הבדל..
אני באמת משאירה במקרר ושוטפת בסוף יום וזה מספיק קשוח

בבוקר יהיה הרבה יותר מהערב (אצל רוב הנשים...)

הגיוני שאם היא אכלה טוב הגוף לא ידע לייצר גם לשאיבה ולא היה מוכן לזה...

גם אם אכלת טוב, לא בטוח שאלו היו דברים שעוזרים לריבוי חלב...

נתתי כמה כיוונים.
לא יודעת אם עזרתי.
מקווה שכן🙏

ולפעמים אני מצליחה כמות גדולה גם בלילה

באמת לא יודעת...
אולי סתם יום כזה עם פחות חלב...

אכלה טוב?

בת כמה היא?
יכול להיות קשור לקפיצת גדילה?

אז הגיוני שמה שהיה עד עכשיו לא מספיק וצריך שתאכל הרבה שיהיה יותר..
בהצלחה!

ואז זה גם מסביר את זה שהיא לא אכלה טוב וגם שאין מספיק חלב...

אצלי היא הייתה פצפונת, ומחודש וחצי הייתה קפיצה בערך פעם בחודש...
כל פעם שהיא גדלה היא צורכת יותר חלב, ולוקח לגוף זמן לייצר את הכמות החדשה.

אני מקבלת בהנקה, ובימים שלפני הייתה הרגשה שאין חלב כמעט. אח"כ חזר... מבאס

כי היה לי דימום יחסית רגיל ועכשיו עומד להגמר.. אז להכין את עצמי?

לי לפני מחזור לא היה שינויים בכמות החלב..

היה לי הרבה שינויים בכמויות חלב, כמה רצה לינוק, זרם בהנקה או הייתי צריכה לשנות לתנוחות מעניינות..
כל זה קרה גם לפני שקיבלתי מחזור.
בא לתקופות והלך..
צום לגמרי השפיע לרעה לכמעט שבוע אחכ.
נראה תקין סהכ

נקווה שיחליטו עד שישי
שמעתי שאמורה להיות ישיבת ממשלה מחר.

אני קוראת את הכותרת ואומרת, רגע לא ילדת כבר? 🤔

חלם!

ישלמו לך לפחות רטרו

עכשיו רק מחכה שיכנס הכסף😅😁

צרות של דתיות..

הלוואי
מענין אם מישהי ניסתה

מסוג הדברים שלא יזיקו אולי(מלבד לכיס...), אבל גם ספק אם יעזרו

נראה מחשיד חחח

את אמורה לחכות שם שעה, עד מתי המעבדה פתוחה?

אני לא יודעת לענות לך.. בהצלחה! אל תשכחי לימון

תודה!

לא פחמימה ריקה
חביתה. לחם עם טחינה/ אבוקדו

לא היו לו בכלל תסמינים והוא היה במגע בבית עם כולם, ואף אחד אחר לא עם נוגדנים..

אף אחד מאיתנו לא היה חולה, וגם אין לאף אחד אחר נוגדנים..

אחד הבנים הגדולים היה חולה בישיבה, אבל הוא לא הגיע הביתה כל התקופה שהיה חולה, הם היו בקפסולת חולים בישיבה..

שזה גבוה

במקרה גיליתי באתר של הקופה שיש לכל המשפחה הפניות לבדיקה סרולוגית מ"המרכז הארצי לקורונה"..
לא יודעת במה זכינו להפניות..

או שקיבלו הפניה והם לא מודעים אליה,
או שהקופה שלהם איטית...

למי נותנים הפניה ולמי לא - זה תלוי קופה ומדיניות..

פתאום זינוק בנוגדנים יכול להעיד גם על מחלה